Talmud Bekhorot, Chapitre 7 (ז) · Daf 41a à 46b

Daf 41a

1. גְּמָ׳ תָּנָא: קֶפֶץ הָעֶלְיוֹן וְלֹא קֶפֶץ הַתַּחְתּוֹן, וּכְנֶגְדּוֹ בְּגָמָל נִיכָּר. gema' tana: kefets haelon velo kefets hata'hton, oukhnegdo begamal nikar.
2. מַתְנִי׳ עַל אֵלּוּ מוּמִין שׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּכוֹר, וּפְסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין נִפְדִּין עֲלֵיהֶן. matni' al élou moumin cho'hatin et habekhor, oufsoulé hamoukdachin nifdin aléhen.
3. גְּמָ׳ הָא תּוּ לְמָה לִי? הָא תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא: עַל אֵלּוּ מוּמִין שׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּכוֹר! סֵיפָא אִיצְטְרִיכָא: פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין נִפְדִּין עֲלֵיהֶן. הָא נָמֵי פְּשִׁיטָא — מִישְׁחָט שָׁחֲטִינַן, מִיפְרָק מִיבַּעְיָא? gema' ha tou lema li? ha tena léh récha: al élou moumin cho'hatin et habekhor! séfa itsterikha: pesoulé hamoukdachin nifdin aléhen. ha namé pechita — mich'hat cha'hatinan, mifrak mibaya?
4. אֶלָּא, אַיְּידֵי דִּתְנָא שְׁלֹשָׁה הוֹסִיף, וְאָמְרוּ לוֹ: לֹא שָׁמַעְנוּ אֶת אֵלּוּ, וְקָתָנֵי וְאָתֵי דִּיחִידָאָה, וְקָא סָתֵים לַהּ בְּכוּלְּהוּ: עַל אֵלּוּ מוּמִין שׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּכוֹר וּפְסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין נִפְדִּין עֲלֵיהֶן. ela, ayedé ditna chelocha hosif, veamrou lo: lo chamanou et élou, vekatané veaté di'hidaa, veka satém lah bekhouleou: al élou moumin cho'hatin et habekhor oufsoulé hamoukdachin nifdin aléhen.
5. מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן, לֹא בַּמִּקְדָּשׁ וְלֹא בַּמְּדִינָה: חֲוַורְוָר, וְהַמַּיִם שֶׁאֵין קְבוּעִין, וְחוּטִין הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁנִּפְגְּמוּ — אֲבָל לֹא שֶׁנֶּעֶקְרוּ, וּבַעַל גָּרָב, וּבַעַל יַבֶּלֶת, וּבַעַל חֲזָזִית, זָקֵן, וְחוֹלֶה, וּמְזוֹהָם, וְשֶׁנֶּעֶבְדָה בּוֹ עֲבֵירָה, וְשֶׁהֵמִית אָדָם — עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים. matni' veélou cheén cho'hatin aléhen, lo bamikdach velo bamedina: 'havarvar, vehamayim cheén kevouin, ve'houtin hapenimiyot chenifgemou — aval lo cheneekrou, ouvaal garav, ouvaal yabelet, ouvaal 'hazazit, zakén, ve'hole, oumzoham, vecheneevda bo avéra, vechehémit adam — al pi éd e'had o al pi habealim.
6. וְטוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, לֹא בַּמִּקְדָּשׁ וְלֹא בַּמְּדִינָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין לְךָ מוּם גָּדוֹל מִזֶּה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ בְּכוֹר, אֶלָּא נִגְזָז וְנֶעֱבָד. vetoumtoum veanderoginos, lo bamikdach velo bamedina. rabi chimon omér: én lekha moum gadol mize, va'hakhamim omrim: éno bekhor, ela nigzaz veneevad.
7. גְּמָ׳ וְגָרָב לָא? וְהָכְתִיב ״גָּרָב״ בְּאוֹרָיְיתָא! וַחֲזָזִית לָא? וְהָכְתִיב ״יַלֶּפֶת״ בְּאוֹרָיְיתָא! וְתַנְיָא: ״גָּרָב״ — זֶה הַחֶרֶס, ״יַלֶּפֶת״ — זוֹ חֲזָזִית הַמִּצְרִית, וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ ״יַלֶּפֶת״? שֶׁמְּלַפֶּפֶת וְהוֹלֶכֶת עַד יוֹם הַמִּיתָה. gema' vegarav la? vehakhtiv "garav" beorayta! va'hazazit la? vehakhtiv "yalefet" beorayta! vetanya: "garav" — ze ha'heres, "yalefet" — zo 'hazazit hamitsrit, veamar réch lakich: lama nikra chemah "yalefet"? chemelapefet veolekhet ad yom hamita.
8. בִּשְׁלָמָא חֲזָזִית אַחֲזָזִית לָא קַשְׁיָא: כָּאן בַּחֲזָזִית הַמִּצְרִית, כָּאן בַּחֲזָזִית דְּעָלְמָא. אֶלָּא גָּרָב אַגָּרָב קַשְׁיָא! גָּרָב אַגָּרָב נָמֵי לָא קַשְׁיָא, הָא בְּלַח, הָא בְּיָבֵשׁ. לַח — אִיתַּסִּי, יָבֵשׁ — לָא מִיתַּסֵּי. bichlama 'hazazit a'hazazit la kachya: kan ba'hazazit hamitsrit, kan ba'hazazit dealma. ela garav agarav kachya! garav agarav namé la kachya, ha bela'h, ha beyavéch. la'h — itasi, yavéch — la mitasé.
9. וְלַח מִיתַּסֵּי? וְהָכְתִיב: ״יַכְּכָה ה׳ בִּשְׁחִין מִצְרַיִם וְגוֹ׳״, וּמִדִּכְתִיב ״וּבְחֶרֶס״ הֲרֵי גָּרָב לַח אָמוּר, וְקָאָמַר: ״אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא״! vela'h mitasé? vehakhtiv: "yakekha h' bich'hin mitsrayim vego'", oumidikhtiv "ouv'heres" haré garav la'h amour, vekaamar: "acher lo toukhal lehérafé"!
10. אֶלָּא, תְּלָתָא הֲווֹ: דִּקְרָא — יָבֵשׁ בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ, דְּמַתְנִיתִין — לַח מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים, דְּמִצְרַיִם — יָבֵשׁ מִבִּפְנִים וְלַח מִבַּחוּץ, דִּכְתִיב ״וַיְהִי שְׁחִין פּוֹרֵחַ אֲבַעְבּוּעוֹת בָּאָדָם״. ela, telata hao: dikra — yavéch bén mibifnim bén miba'houts, dematnitin — la'h miba'houts oumibifnim, demitsrayim — yavéch mibifnim vela'h miba'houts, dikhtiv "vayhi che'hin poré'ha avabouot baadam".
11. וְהַזָּקֵן וְהַחוֹלֶה וְהַמְזוֹהָם. מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״מִן הַצֹּאן וּמִן הַכְּשָׂבִים וּמִן הָעִזִּים״ — פְּרָט לַזָּקֵן וְלַחוֹלֶה וְלַמְזוֹהָם. vehazakén veha'hole vehamzoham. menahané milé? detanou rabanan: "min hatson oumin hakesavim oumin haizim" — perat lazakén vela'hole velamzoham.
12. וּצְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא לְמַעוֹטֵי זָקֵן, דְּלָא הָדַר בָּרֵיא, אֲבָל חוֹלֶה, דַּהֲדַר בָּרֵיא — אֵימָא לָא. וְאִי כְּתַב לְמַעוֹטֵי חוֹלֶה, דְּלָאו אוֹרְחֵיהּ, אֲבָל זָקֵן, דְּהַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ — אֵימָא לָא. outsrikhi, dei ketav ra'hamana lemaoté zakén, dela hadar baré, aval 'hole, dahadar baré — éma la. vei ketav lemaoté 'hole, dela or'héh, aval zakén, dehaynou or'héh — éma la.
13. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא תְּרֵי, לְמַעוֹטֵי הָנֵי דִּכְחִישִׁי, אֲבָל מְזוֹהָם דְּלָא כְּחִישׁ — אֵימָא לָא, וְאִי נָמֵי לְמַעוֹטֵי מְזוֹהָם מִשּׁוּם דִּמְאִיס, אֲבָל הָנֵי דְּלָא מְאִיסִי — אֵימָא לָא, צְרִיכִי. vei ketav ra'hamana teré, lemaoté hané dikh'hichi, aval mezoham dela ke'hich — éma la, vei namé lemaoté mezoham michoum dimis, aval hané dela meisi — éma la, tserikhi.
14. וְשֶׁנֶּעֶבְדָה בּוֹ עֲבֵירָה וְכוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? vecheneevda bo avéra vekhou'. mena hané milé?
15. דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״מִן הַבְּהֵמָה״ — לְהוֹצִיא רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע, ״מִן הַבָּקָר״ — לְהוֹצִיא אֶת הַנֶּעֱבָד, ״מִן הַצֹּאן״ — לְהוֹצִיא אֶת הַמּוּקְצֶה, ״וּמִן הַצֹּאן״ — לְהוֹצִיא אֶת הַנּוֹגֵחַ. detanou rabanan: "min habehéma" — leotsi rovéa venirba, "min habakar" — leotsi et haneevad, "min hatson" — leotsi et hamouktse, "oumin hatson" — leotsi et hanogé'ha.
16. הָנֵי בְּנֵי קְטָלָא נִינְהוּ! עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים. hané bené ketala ninou! al pi éd e'had o al pi habealim.
17. בִּשְׁלָמָא טוּמְטוּם, בַּמִּקְדָּשׁ לָא — דִּילְמָא נְקֵבָה הִיא, בַּמְּדִינָה לָא — דִּילְמָא זָכָר הוּא וְלֵית בֵּהּ מוּמָא. bichlama toumtoum, bamikdach la — dilma nekéva hi, bamedina la — dilma zakhar hou velét béh mouma.
18. אֶלָּא אַנְדְּרוֹגִינוֹס, בִּשְׁלָמָא בַּמִּקְדָּשׁ לָא, דִּלְמָא נְקֵבָה הִיא. אֶלָּא בַּמְּדִינָה נָמֵי, נְהִי דְּזָכָר הוּא — תֵּעָשֶׂה נַקְבוּת חָרִיץ, וְיִשְׁחוֹט עָלֶהָ! ela anderoginos, bichlama bamikdach la, dilma nekéva hi. ela bamedina namé, nehi dezakhar hou — téase nakvout 'harits, veyich'hot aleha!
19. אָמַר אַבָּיֵי: אָמַר קְרָא ״אוֹ חָרוּץ אוֹ שָׁבוּר״, חָרוּץ דּוּמְיָא דְּשָׁבוּר, מָה שָׁבוּר בִּמְקוֹם עֶצֶם, אַף חָרוּץ בִּמְקוֹם עֶצֶם. amar abayé: amar kera "o 'harouts o chavour", 'harouts doumya dechavour, ma chavour bimkom etsem, af 'harouts bimkom etsem.
20. רָבָא אָמַר: בְּלָא שָׁבוּר נָמֵי לָא מָצֵית אָמְרַתְּ חָרוּץ בִּמְקוֹם בָּשָׂר הָוֵי מוּמָא, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ הָוֵי מוּמָא, כֵּיוָן דְּאָמַר ״גָּרָב״ זֶהוּ חֶרֶס, מִיחְרָץ חֲרִיץ, דִּכְתִיב: ״וּמַרְאֵהוּ עָמוֹק מִן הָעוֹר״, כְּמַרְאֵה חַמָּה הָעֲמוּקָּה מִן הַצֵּל. rava amar: bela chavour namé la matsét amrate 'harouts bimkom basar havé mouma, dei salka datakh havé mouma, kévan deamar "garav" zeou 'heres, mi'hrats 'harits, dikhtiv: "oumaréou amok min haor", kemaré 'hama haamouka min hatsél.
21. וְלִיכְתֹּב רַחֲמָנָא ״חָרוּץ״ וְלָא בָּעֵי ״גָּרָב״, וְאָמֵינָא: ״חָרוּץ״ דְּלָא מְאִיס — הָוֵי מוּמָא, ״גָּרָב״ דִּמְאִיס — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? כְּתַב רַחֲמָנָא ״גָּרָב״ לְמֵימַר דְּחָרוּץ בִּמְקוֹם בָּשָׂר — לָא הָוֵי מוּמָא. velikhtov ra'hamana "'harouts" vela baé "garav", veaména: "'harouts" dela meis — havé mouma, "garav" dimis — lo kol chekén? ketav ra'hamana "garav" lemémar de'harouts bimkom basar — la havé mouma.
22. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵין לְךָ מוּם גָּדוֹל מִזֶּה. כְּאַבָּיֵי לָא אָמַר, חָרוּץ דּוּמְיָא דְּשָׁבוּר לָא אָמְרִינַן. rabi yichmaél omér: én lekha moum gadol mize. keabayé la amar, 'harouts doumya dechavour la amrinan.
23. כְּרָבָא נָמֵי לָא אָמַר, דִּילְמָא הֵיכָא דְּלָא מִינַּכְרָא, אֲבָל הֵיכָא דְּמִינְּכַר — ״מוּם רָע״ קָרֵינָא בֵּיהּ. kerava namé la amar, dilma hékha dela minakhra, aval hékha deminekhar — "moum ra" karéna béh.

Daf 41b

1. בָּעֵי רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל? מִיפְשָׁט פְּשִׁיטָא לֵיהּ אַנְדְּרוֹגִינוֹס בְּכוֹר הוּא וּמוּמוֹ עִמּוֹ, אוֹ דִילְמָא סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ, וְ״אִם תִּימְצָא לוֹמַר״ קָאָמַר — אִם תִּימְצָא לוֹמַר בְּכוֹר הוּא, הֲרֵי מוּמוֹ עִמּוֹ! baé rava: ma tama derabi yichmaél? mifchat pechita léh anderoginos bekhor hou oumoumo imo, o dilma sapoké mesapeka léh, ve"im timtsa lomar" kaamar — im timtsa lomar bekhor hou, haré moumo imo!
2. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְמִילְקֵא עֲלֵיהּ מִשּׁוּם גִּיזָּה וַעֲבוֹדָה, אִי נָמֵי לְמִיתְּבֵהּ לְכֹהֵן. lema nafka minah? lemilké aléh michoum giza vaavoda, i namé lemitevéh lekhohén.
3. תָּא שְׁמַע: רַבִּי אִילְעַאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אַנְדְּרוֹגִינוֹס בְּכוֹר הוּא, וּמוּמוֹ עִמּוֹ. שְׁמַע מִינַּהּ מִיפְשָׁט פְּשִׁיטָא לֵיהּ! וְדִילְמָא ״אִם תִּימְצָא לוֹמַר״ קָאָמַר! ta chema: rabi ila omér michoum rabi yichmaél: anderoginos bekhor hou, oumoumo imo. chema minah mifchat pechita léh! vedilma "im timtsa lomar" kaamar!
4. תָּא שְׁמַע: זָכָר — וְלֹא נְקֵבָה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְמַטָּה ״זָכָר״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְהוֹצִיא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. ta chema: zakhar — velo nekéva. kecheou omér lemata "zakhar", cheén talmoud lomar, ma talmoud lomar? leotsi toumtoum veanderoginos.
5. מַנִּי? אִילֵּימָא תַּנָּא קַמָּא — סְפֵיקָא הוּא, וְאָתֵי קְרָא לְמַעוֹטֵי סְפֵיקָא? mani? iléma tana kama — seféka hou, veaté kera lemaoté seféka?
6. אֶלָּא רַבָּנַן בָּתְרָאֵי מֵחַד קְרָא נָפְקִי, דְּהָא גַּבֵּי בְּכוֹר חַד ״זָכָר״ הוּא דִּכְתִיב, (קא) [וְקָא] מְמַעֲטִי כּוּלְּהוּ מִינַּיְיהוּ! ela rabanan batraé mé'had kera nafki, deha gabé bekhor 'had "zakhar" hou dikhtiv, (k) [veka] memaati kouleou minayou!
7. אֶלָּא, פְּשִׁיטָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְאִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מִיפְשָׁט פְּשִׁיטָא לֵיהּ — הַיְינוּ דְּאִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטֵי, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מְסַפְּקָא לֵיהּ — אִצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטֵי סְפֵיקָא? ela, pechita rabi yichmaél, vei amrate bichlama rabi yichmaél mifchat pechita léh — haynou deitsterikh kera lemaoté, ela i amrate mesapeka léh — itsterikh kera lemaoté seféka?
8. לְעוֹלָם רַבָּנַן בָּתְרָאֵי, וְגַבֵּי בְּכוֹר תַּרְתֵּי קְרָאֵי כְּתִיב: ״הַזָּכָר״ וְ״הַזְּכָרִים״. leolam rabanan batraé, vegabé bekhor tarté keraé ketiv: "hazakhar" ve"hazekharim".
9. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ בְּכוֹר כּוּ׳. אָמַר רַב חִסְדָּא: מַחְלוֹקֶת בְּאַנְדְּרוֹגִינוֹס, אֲבָל בְּטוּמְטוּם — דִּבְרֵי הַכֹּל סְפֵיקָא הוּא, וְקָדוֹשׁ מִסְּפֵיקָא. va'hakhamim omrim: éno bekhor kou'. amar rav 'hisda: ma'hloket beanderoginos, aval betoumtoum — divré hakol seféka hou, vekadoch miseféka.
10. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, בַּעֲרָכִין יֵעָרֵךְ? amar léh rava: ela méata, baarakhin yéarékh?

Daf 42a

1. אַלְּמָה תַּנְיָא: ״הַזָּכָר״ — וְלֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס! סְמִי מִיכָּן טוּמְטוּם. alema tanya: "hazakhar" — velo toumtoum veanderoginos! semi mikan toumtoum.
2. תָּא שְׁמַע: יָכוֹל לֹא יְהֵא בְּעֵרֶךְ אִישׁ, אֲבָל יְהֵא בְּעֵרֶךְ אִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הַזָּכָר... אִם נְקֵבָה״, וְלֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס! סְמִי מִיכָּן טוּמְטוּם. ta chema: yakhol lo yehé beérekh ich, aval yehé beérekh icha? talmoud lomar: "hazakhar... im nekéva", velo toumtoum veanderoginos! semi mikan toumtoum.
3. תָּא שְׁמַע: ״אִם זָכָר אִם נְקֵבָה״ — זָכָר וַדַּאי נְקֵבָה וַדָּאִית, וְלֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. סְמִי מִיכָּן טוּמְטוּם. ta chema: "im zakhar im nekéva" — zakhar vada nekéva vadait, velo toumtoum veanderoginos. semi mikan toumtoum.
4. תָּא שְׁמַע: ״הַזָּכָר״ — וְלֹא נְקֵבָה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְמַטָּהּ ״זָכָר״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר; מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְהוֹצִיא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. סְמִי מִיכָּן טוּמְטוּם. ta chema: "hazakhar" — velo nekéva. kecheou omér lematah "zakhar", cheén talmoud lomar; ma talmoud lomar? leotsi toumtoum veanderoginos. semi mikan toumtoum.
5. תָּא שְׁמַע: הַנֶּעֱבָד, וְהַמּוּקְצֶה, וְהָאֶתְנַן, וְהַמְּחִיר, וְטוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס — כּוּלָּן מְטַמְּאִין בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה. ta chema: haneevad, vehamouktse, vehaetnan, vehame'hir, vetoumtoum veanderoginos — koulan metamein begadim abét habelia.
6. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה, שֶׁהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״זָכָר וּנְקֵבָה״ אַתָּה מוֹצִיא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִבֵּינֵיהֶם. rabi eliezer omér: toumtoum veanderoginos én metamein begadim abét habelia, chehaya rabi eliezer omér: kol makom cheneemar "zakhar ounkéva" ata motsi toumtoum veanderoginos mibénéhem.
7. וְעוֹף, הוֹאִיל וְלֹא נֶאֱמַר בּוֹ ״זָכָר וּנְקֵבָה״, אֵין אַתָּה מוֹצִיא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִבֵּינֵיהֶם! סְמִי מִיכָּן טוּמְטוּם. veof, hoil velo neemar bo "zakhar ounkéva", én ata motsi toumtoum veanderoginos mibénéhem! semi mikan toumtoum.
8. תָּא שְׁמַע: רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הַטְּרֵיפָה, וְהַכִּלְאַיִם, וְיוֹצֵא דּוֹפֶן, טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס — לֹא קְדוֹשִׁים וְלֹא מַקְדִּישִׁין. ta chema: rabi elazar omér: hateréfa, vehakilayim, veotsé dofen, toumtoum veanderoginos — lo kedochim velo makdichin.
9. וְאָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא קְדוֹשִׁים בִּתְמוּרָה, וְלֹא מַקְדִּישִׁין לַעֲשׂוֹת תְּמוּרָה! סְמִי מִיכָּן טוּמְטוּם. veamar chemouél: lo kedochim bitmoura, velo makdichin laasot temoura! semi mikan toumtoum.
10. תָּא שְׁמַע: רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה לֹא קְדוֹשִׁים וְלֹא מַקְדִּישִׁין, וְאֵלּוּ הֵן: הַטְּרֵיפָה, וְהַכִּלְאַיִם, וְיוֹצֵא דּוֹפֶן, וְטוּמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. וְכִי תֵּימָא הָכָא נָמֵי סְמִי מִיכָּן טוּמְטוּם — הָווּ לְהוּ אַרְבָּעָה! אַפֵּיק טוּמְטוּם, וְעָיֵיל יָתוֹם. ta chema: rabi elazar omér: 'hamicha lo kedochim velo makdichin, veélou hén: hateréfa, vehakilayim, veotsé dofen, vetoumtoum, veanderoginos. vekhi téma hakha namé semi mikan toumtoum — haou leou arbaa! apék toumtoum, veayél yatom.
11. לֵימָא כְּתַנָּאֵי? רַבִּי אִילְעַאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אַנְדְּרוֹגִינוֹס בְּכוֹר הוּא וּמוּמוֹ עִמּוֹ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין קְדוּשָּׁה חָלָה עָלָיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״הַזָּכָר״, וְכׇל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״זָכָר״ אֵינוֹ אֶלָּא לְהוֹצִיא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. léma ketanaé? rabi ila omér michoum rabi yichmaél: anderoginos bekhor hou oumoumo imo, va'hakhamim omrim: én kedoucha 'hala ala. rabi chimon ben yeouda omér michoum rabi chimon: haré hou omér "hazakhar", vekhol makom cheneemar "zakhar" éno ela leotsi toumtoum veanderoginos.
12. וְכִי תֵּימָא: סְמִי מִיכָּן טוּמְטוּם, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה הַיְינוּ רַבָּנַן! אֶלָּא לָאו טוּמְטוּם אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר: אֵין קְדוּשָּׁה חָלָה עָלָיו אַאַנְדְּרוֹגִינוֹס, אֲבָל טוּמְטוּם סְפֵיקָא הוּא וְקָדוֹשׁ מִסְּפֵיקָא, וַאֲתָא רַבִּי שִׁמְעוֹן vekhi téma: semi mikan toumtoum, rabi chimon ben yeouda haynou rabanan! ela la toumtoum ika bénayou, detana kama savar: én kedoucha 'hala ala aanderoginos, aval toumtoum seféka hou vekadoch miseféka, vaata rabi chimon

Daf 42b

1. בֶּן יְהוּדָה לְמֵימַר: טוּמְטוּם בְּרִיָּה הוּא וְלֹא קָדוֹשׁ! לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא טוּמְטוּם בִּבְרִיָּה לָא מְסַפְּקָא, זָכָר וּנְקֵבָה הוּא דִּמְסַפְּקָא. ben yeouda lemémar: toumtoum beriya hou velo kadoch! la, dekhoulé alma toumtoum bivriya la mesapeka, zakhar ounkéva hou dimsapeka.
2. מֵטִיל מַיִם בִּמְקוֹם זַכְרוּת — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּזָכָר הוּא, כִּי פְּלִיגִי בְּמֵטִיל מַיִם בְּמָקוֹם נַקְבוּת: מָר סָבַר חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא נֶהֶפְכָה זַכְרוּתוֹ לְנַקְבוּתוֹ, וּמַר סָבַר לָא חָיְישִׁינַן. כִּי הָא דְּהוֹרָה רַבִּי אֶלְעָזָר: בִּבְהֵמָה מֵטִיל מַיִם בְּמָקוֹם נַקְבוּת — חוּלִּין. métil mayim bimkom zakhrout — dekhoulé alma la peligi dezakhar hou, ki peligi bemétil mayim bemakom nakvout: mar savar 'haychinan chema nehefkha zakhrouto lenakvouto, oumar savar la 'haychinan. ki ha deora rabi elazar: bivhéma métil mayim bemakom nakvout — 'houlin.
3. תָּהֵי בַּהּ רַבִּי יוֹחָנָן: מַאן דְּלָא חָשׁ לְתַנָּא קַמָּא וּלְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל? וְלֵימָא רַבִּי יוֹחָנָן נָמֵי: מַאן דְּלָא חָשׁ לְרַבָּנַן בָּתְרָאֵי? דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: מַחֲלוֹקֶת בְּאַנְדְּרוֹגִינוֹס, אֲבָל בְּטוּמְטוּם — דִּבְרֵי הַכֹּל סְפֵיקָא! tahé bah rabi yo'hanan: man dela 'hach letana kama oulrabi yichmaél? veléma rabi yo'hanan namé: man dela 'hach lerabanan batraé? deamar rav 'hisda: ma'haloket beanderoginos, aval betoumtoum — divré hakol seféka!
4. רַבִּי יוֹחָנָן לָא סְבִירָא לֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא, אִי לָא סְבִירָא לֵיהּ, לֵימָא הוּא דְּאָמַר כְּרַבָּנַן בָּתְרָאֵי? הָכִי נָמֵי קָאָמַר: מַאן שָׁבֵיק תְּרֵי וְעָבֵיד כְּחַד! rabi yo'hanan la sevira léh derav 'hisda, i la sevira léh, léma hou deamar kerabanan batraé? hakhi namé kaamar: man chavék teré veavéd ke'had!
5. וְרַבִּי אֶלְעָזָר כְּמַאן סָבְרַהּ? כִּי הָא דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לֹא אָמְרוּ טוּמְטוּם סָפֵק אֶלָּא בְּאָדָם, הוֹאִיל וְזַכְרוּתוֹ וְנַקְבוּתוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד, אֲבָל בְּהֵמָה — מֵטִיל מַיִם בְּמָקוֹם זַכְרוּת זָכָר, מֵטִיל מַיִם בְּמָקוֹם נַקְבוּת נְקֵבָה. verabi elazar keman savrah? ki ha deamar réch lakich: lo amrou toumtoum safék ela beadam, hoil vezakhrouto venakvouto bemakom e'had, aval behéma — métil mayim bemakom zakhrout zakhar, métil mayim bemakom nakvout nekéva.
6. מַתְקֵיף לַהּ רַב אוֹשַׁעְיָא: וְלֵיחוּשׁ שֶׁמָּא נֶהֶפְכָה זַכְרוּתוֹ לְנַקְבוּתוֹ! אֲמַר לֵיהּ: כְּמַאן? כְּרַבִּי מֵאִיר דְּחָיֵישׁ לְמִיעוּטָא?! matkéf lah rav ochaya: velé'houch chema nehefkha zakhrouto lenakvouto! amar léh: keman? kerabi méir de'hayéch lemiouta?!
7. אַבָּיֵי בַּר אָבִין וְרַב חֲנַנְיָא בַּר אָבִין דְאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, הוֹאִיל וְאִישְׁתַּנִּי אִישְׁתַּנִּי. אִית דְּאָמַר אִישְׁתַּנִּי, וְאִית דְּאָמַר לָא אִישְׁתַּנִּי. abayé bar avin verav 'hananya bar avin deamri tarvayou: afilou téma rabanan, hoil veichtani ichtani. it deamar ichtani, veit deamar la ichtani.
8. לֵימָא אִישְׁתַּנִּי וְלָא אִישְׁתַּנִּי תַּנָּאֵי? דְּתַנְיָא: טוּמְטוּם שֶׁקִּידֵּשׁ — קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין, נִתְקַדֵּשׁ — קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין. léma ichtani vela ichtani tanaé? detanya: toumtoum chekidéch — kidoucha kidouchin, nitkadéch — kidoucha kidouchin.
9. וְחוֹלֵץ, וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ, וּמְיַבְּמִים לְאִשְׁתּוֹ. וְתַנְיָא אִידַּךְ: אֵשֶׁת טוּמְטוּם חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת. ve'holéts, ve'holtsin leichto, oumyabemim leichto. vetanya idakh: échet toumtoum 'holetset velo mityabemet.
10. סַבְרוּהָ, דְּכוּלֵּי עָלְמָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: סְרִיס חַמָּה לֹא חוֹלֵץ וְלֹא מְיַיבֵּם. savrouha, dekhoulé alma kerabi akiva, deamar: seris 'hama lo 'holéts velo meyabém.
11. מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמַאן דְּאָמַר חוֹלֵץ, וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ וּמְיַבְּמִים אֶת אִשְׁתּוֹ, לָא אָמְרִינַן הוֹאִיל וְאִישְׁתַּנִּי אִישְׁתַּנִּי; ma la beha kamipalgi, deman deamar 'holéts, ve'holtsin leichto oumyabemim et ichto, la amrinan hoil veichtani ichtani;
12. וּמַאן דְּאָמַר חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת, אָמְרִינַן הוֹאִיל וְאִישְׁתַּנִּי אִישְׁתַּנִּי? ouman deamar 'holetset velo mityabemet, amrinan hoil veichtani ichtani?
13. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אָמְרִינַן הוֹאִיל וְאִישְׁתַּנִּי אִישְׁתַּנִּי, הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהָא רַבִּי עֲקִיבָא. la, dekhoulé alma amrinan hoil veichtani ichtani, ha rabi eliezer, veha rabi akiva.
14. וּמַאן תַּנָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא? אִילֵימָא רַבִּי יְהוּדָה — הָא וַדַּאי סָרִיס מְשַׁוֵּי לֵיהּ! ouman tana aliba derabi akiva? iléma rabi yeouda — ha vada saris mechavé léh!
15. דִּתְנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: טוּמְטוּם שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר — הֲרֵי זֶה לֹא יַחְלוֹץ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּסָרִיס! ditnan, rabi yeouda omér: toumtoum chenikra venimtsa zakhar — haré ze lo ya'hlots, mipené cheou kesaris!
16. אֶלָּא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: טוּמְטוּם לֹא חוֹלֵץ, שֶׁמָּא יִקָּרַע וְיִמָּצֵא סָרִיס חַמָּה. ela rabi yosé berabi yeouda hi, detanya: rabi yosé berabi yeouda omér: toumtoum lo 'holéts, chema yikara veyimatsé saris 'hama.
17. אַטּוּ כֹּל דְּמִיקְּרַע זָכָר מִשְׁתְּכַח, נְקֵבָה לָא מִשְׁתְּכַח? שֶׁמָּא קָאָמַר, שֶׁמָּא יִקָּרַע וְיִמָּצֵא נְקֵבָה. atou kol demikera zakhar michtekha'h, nekéva la michtekha'h? chema kaamar, chema yikara veyimatsé nekéva.
18. אִי נָמֵי זָכָר נָמֵי, שֶׁמָּא יִמָּצֵא סָרִיס חַמָּה. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רָבָא: i namé zakhar namé, chema yimatsé saris 'hama. ma bénayou? amar rava:

Daf 43a

1. לִפְסוֹל בִּמְקוֹם אַחִים, lifsol bimkom a'him,
2. וְלַחְלוֹץ שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם אַחִים, אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. vela'hlots chelo bimkom a'him, ika bénayou.
3. הֲדַרַן עֲלָךְ עַל אֵלּוּ מוּמִין. hadaran alakh al élou moumin.
4. מַתְנִי׳ מוּמִין אֵלּוּ, בֵּין קְבוּעִין בֵּין עוֹבְרִים — פּוֹסְלִין בָּאָדָם, וְיָתֵר עֲלֵיהֶן: הַכִּילוֹן, וְהַלַּפְתָּן, וְהַמַּקָּבָן, וְשֶׁרֹאשׁוֹ שָׁקוּט, וּסְקִיפַת. matni' moumin élou, bén kevouin bén ovrim — poslin baadam, veyatér aléhen: hakilon, vehalaftan, vehamakavan, vecherocho chakout, ouskifat.
5. וּבַעֲלֵי חֲטָרוֹת — רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר, וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. הַקֵּרֵחַ פָּסוּל. אֵיזֶהוּ קֵרֵחַ? כֹּל שֶׁאֵין לוֹ שִׁיטָה שֶׁל שֵׂעָר מוּקֶּפֶת מֵאוֹזֶן לְאוֹזֶן, אִם יֵשׁ לוֹ — הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. ouvaalé 'hatarot — rabi yeouda makhchir, va'hakhamim poslin. hakéré'ha pasoul. ézeou kéré'ha? kol cheén lo chita chel séar moukefet méozen leozen, im yéch lo — haré ze kachér.
6. גְּמָ׳ אַמַּאי? וְהָאִיכָּא יַבֶּלֶת, דְּלָא כְּתִיב בְּאוֹרָיְיתָא בְּאָדָם! וְתוּ: דַּק תְּבַלּוּל, דְּלָא כְּתִיבִי בִּבְהֵמָה! gema' ama? vehaika yabelet, dela ketiv beorayta beadam! vetou: dak tevaloul, dela ketivi bivhéma!
7. מֵילָף יָלְפִי מֵהֲדָדֵי, דְּתַנְיָא: בָּאָדָם לֹא נֶאֱמַר בּוֹ יַבֶּלֶת, בַּבְּהֵמָה לֹא נֶאֱמַר דַּק תְּבַלּוּל, מִנַּיִן לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה וְאֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״גָּרָב״ ״גָּרָב״, ״יַלֶּפֶת״ ״יַלֶּפֶת״ לִגְזֵירָה שָׁוָה. mélaf yalfi méhadadé, detanya: baadam lo neemar bo yabelet, babehéma lo neemar dak tevaloul, minayin litén et haamour chel ze baze veet haamour chel ze baze? talmoud lomar: "garav" "garav", "yalefet" "yalefet" ligzéra chava.
8. מַפְנֵי, דְּאִי לָא מַפְנֵי, אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: אָדָם מִבְּהֵמָה לָא יָלֵיף, שֶׁכֵּן הִיא עַצְמָהּ קְרֵיבָה לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ; בְּהֵמָה מֵאָדָם לָא יָלְפָא, שֶׁכֵּן נִתְרַבָּה בְּמִצְוֹת. mafné, dei la mafné, ika lemifrakh: adam mibehéma la yaléf, chekén hi atsmah keréva legabé mizbé'ha; behéma méadam la yalfa, chekén nitraba bemitsot.
9. לָאיֵי, אַפְנוֹיֵי מַפְנֵי, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״יַלֶּפֶת״ וְלָא בָּעֵי ״גָּרָב״, וַאֲנָא אָמֵינָא: וּמָה יַלֶּפֶת דְּלָא מְאִיסָא הָוֵי מוּמָא, גָּרָב דִּמְאִיס לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? ״גָּרָב״ ״גָּרָב״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? לְאַפְנוֹיֵי. layé, afnoyé mafné, likhtov ra'hamana "yalefet" vela baé "garav", vaana aména: ouma yalefet dela meisa havé mouma, garav dimis lo kol chekén? "garav" "garav" dikhtav ra'hamana lema li? leafnoyé.
10. וְלִכְתְּבִינְהוּ רַחֲמָנָא כּוּלְּהוּ בְּחַד, וְגָרָב וְיַלֶּפֶת הָכָא וְהָכָא, וְלֵילְפוּ מֵחֲדָא! velikhtevinou ra'hamana kouleou be'had, vegarav veyalefet hakha vehakha, velélfou mé'hada!
11. אַהֵיָיא בְּהֵי לִיכְתֹּב רַחֲמָנָא? אִי כְּתַב בְּאָדָם, הֲוָה אָמֵינָא: כֹּל דְּפָסוּל בְּאָדָם פָּסוּל בִּבְהֵמָה, קָלוּט וְחוּטִין דְּלֵיתַנְהוּ בְּאָדָם, בִּבְהֵמָה נָמֵי לָא לִיפַּסְלוּ. ahéya behé likhtov ra'hamana? i ketav beadam, hava aména: kol defasoul beadam pasoul bivhéma, kalout ve'houtin delétanou beadam, bivhéma namé la lipaslou.
12. וְלִכְתּוֹב רַחֲמָנָא כּוּלְּהוּ בִּבְהֵמָה, הָוֵה אָמֵינָא: כֹּל דְּפָסוּל בִּבְהֵמָה פָּסוּל בְּאָדָם, גִּבֵּן וְחָרוּם דְּלֵיתַנְהוּ בִּבְהֵמָה — בְּאָדָם נָמֵי לָא לִיפַּסְלוּ. velikhtov ra'hamana kouleou bivhéma, havé aména: kol defasoul bivhéma pasoul beadam, gibén ve'haroum delétanou bivhéma — beadam namé la lipaslou.
13. וְלִכְתְּבִינְהוּ רַחֲמָנָא כּוּלְּהוּ בְּחַד, וְהָנָךְ דְּלֵיתַנְהוּ בְּאִידַּךְ — לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בִּבְהֵמָה, וְהָנָךְ דְּלֵיתַנְהוּ בְּאִידַּךְ — לִכְתּוֹב בְּאָדָם, וְגָרָב וְיַלֶּפֶת — הָכָא וְהָכָא, וְלֵילְפִי מֵהֲדָדֵי. velikhtevinou ra'hamana kouleou be'had, vehanakh delétanou beidakh — likhtov ra'hamana bivhéma, vehanakh delétanou beidakh — likhtov beadam, vegarav veyalefet — hakha vehakha, velélfi méhadadé.
14. אֶלָּא, כְּתַנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כׇּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה וְנִשְׁנֵית — לֹא נִשְׁנֵית אֶלָּא בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בָּהּ. ela, ketana devé rabi yichmaél, detana devé rabi yichmaél: kol paracha cheneemra venichnét — lo nichnét ela bichvil davar chenit'hadéch bah.
15. אָמַר רָבָא: לְמָה לִי דִּכְתַב רַחֲמָנָא מוּם בְּאָדָם, מוּם בְּקָדָשִׁים, מוּם בִּבְכוֹר? amar rava: lema li dikhtav ra'hamana moum beadam, moum bekadachim, moum bivkhor?
16. צְרִיכָא, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא מוּם בְּאָדָם, שֶׁכֵּן נִתְרַבָּה בְּמִצְווֹת. אָדָם מִבְּכוֹר בְּהֵמָה לָא אָתֵי, שֶׁכֵּן הוּא עַצְמוֹ קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. tserikha, dei ketav ra'hamana moum beadam, chekén nitraba bemitsot. adam mibekhor behéma la até, chekén hou atsmo karév legabé mizbé'ha.
17. קָדָשִׁים מִבְּכוֹר לָא אָתֵי, שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁתוֹ מֵרֶחֶם. kadachim mibekhor la até, chekén kedouchato mére'hem.
18. אָדָם מִקֳּדָשִׁים לָא אָתֵי, שֶׁכֵּן הֵן עַצְמָן קְרֵיבִין. בְּכוֹר מִקֳּדָשִׁים לָא אָתֵי, שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁתוֹ מְרוּבָּה. adam mikodachim la até, chekén hén atsman kerévin. bekhor mikodachim la até, chekén kedouchato merouba.
19. חֲדָא מֵחֲדָא לָא אָתְיָא, תֵּיתֵי חֲדָא מִתַּרְתֵּי? מֵהֵי תֵּיתֵי?! לָא לִכְתֹּב רַחֲמָנָא בִּבְכוֹר, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ? מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁתָן מְרוּבָּה, וְנוֹהֲגִין בִּפְשׁוּטִין. 'hada mé'hada la atya, tété 'hada mitarté? méhé tété?! la likhtov ra'hamana bivkhor, vetété méhanakh? ma lehanakh chekén kedouchatan merouba, venohagin bifchoutin.
20. בְּקָדָשִׁים, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ? מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁתָן מֵאֲלֵיהֶן! bekadachim, vetété méhanakh? ma lehanakh chekén kedouchatan méaléhen!
21. בְּאָדָם, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ? מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן הֵן עַצְמָן קְרֵיבִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ! צְרִיכִי. beadam, vetété méhanakh? ma lehanakh chekén hén atsman kerévin legabé mizbé'ha! tserikhi.
22. יָתֵר עֲלֵיהֶן בְּאָדָם. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר קְרָא: ״כֹּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם מִזֶּרַע אַהֲרֹן״, אִישׁ שֶׁשָּׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. yatér aléhen beadam. mena hané milé? amar rabi yo'hanan, deamar kera: "kol ich acher bo moum mizera aharon", ich chechave bezaro chel aharon.

Daf 43b

1. מַאי אִיכָּא בֵּין מוּמָא לְשֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן? אִיכָּא מִשּׁוּם אַחוֹלֵי עֲבוֹדָה: מוּמָא מַחֵיל עֲבוֹדָה, דִּכְתִיב: ״מוּם בּוֹ וְלֹא יְחַלֵּל״, שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לָא מַחֵיל עֲבוֹדָה. ma ika bén mouma lecheéno chave bezaro chel aharon? ika michoum a'holé avoda: mouma ma'hél avoda, dikhtiv: "moum bo velo ye'halél", cheéno chave bezaro chel aharon la ma'hél avoda.
2. מַאי אִיכָּא בֵּין שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וּמִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ עֲשֵׂה. ma ika bén cheéno chave bezaro chel aharon, oumichoum marit haayin? ika bénayou asé.
3. כִּילוֹן — דְּדָמֵי רֵישֵׁיהּ לְאַכְלָא, ״לַפְתָּא״ — דְּדָמֵי רֵישֵׁיהּ לְגַדְגָּלִידָא דְּלִיפְתָּא, תָּנָא: וְצַוָּארוֹ עוֹמֵד בְּאֶמְצַע רֹאשׁוֹ. kilon — dedamé réchéh leakhla, "lafta" — dedamé réchéh legadgalida delifta, tana: vetsavaro oméd beemtsa rocho.
4. מַקָּבָן — דְּדָמֵי רֵישֵׁיהּ לְמַקָּבָן, ״וְשֶׁרֹאשׁוֹ שָׁקוּט״ — מִלְּפָנָיו, ״וּסְקִיפָת״ — מֵאֲחוֹרָיו, כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: שְׁקִיל פִּיסָּא. תָּנָא: וְצַוָּארוֹ שָׁקוּט וְשָׁמוּט. ״שָׁקוּט״ — דַּחֲבִיס מִחְבָּס, ״שָׁמוּט״ — דַּאֲרִיךְ וּשְׁמִיט. makavan — dedamé réchéh lemakavan, "vecherocho chakout" — milefana, "ouskifat" — méa'hora, kidamri inaché: chekil pisa. tana: vetsavaro chakout vechamout. "chakout" — da'havis mi'hbas, "chamout" — daarikh ouchmit.
5. וּבַעֲלֵי חֲטָרוֹת רַבִּי יְהוּדָה כּוּ׳. דְּאִית בֵּיהּ עֶצֶם, כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּפָסְלָא. כִּי פְּלִיגִי — דְּלֵית בֵּיהּ עֶצֶם: מָר סָבַר — הָא אֵינוֹ שָׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וּמָר סָבַר — קִרְקוּרָא דְּבִישְׂרָא בְּעָלְמָא הוּא. ouvaalé 'hatarot rabi yeouda kou'. deit béh etsem, koulé alma la peligi defasla. ki peligi — delét béh etsem: mar savar — ha éno chave bezaro chel aharon, oumar savar — kirkoura devisra bealma hou.
6. הַקֵּרֵחַ פָּסוּל. אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ לְאַחֲרָיו וְיֵשׁ לוֹ לְפָנָיו, אֲבָל יֵשׁ לוֹ לְאַחֲרָיו — כָּשֵׁר, וְכׇל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְאַחֲרָיו וְאֵין לוֹ לְפָנָיו. hakéré'ha pasoul. amar rava: lo chanou ela cheén lo lea'hara veyéch lo lefana, aval yéch lo lea'hara — kachér, vekhol chekén cheyéch lo lea'hara veén lo lefana.
7. וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי אַסֵּיפָא, וְאִם יֵשׁ לוֹ — הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְאַחֲרָיו וְאֵין לוֹ לְפָנָיו, אֲבָל יֵשׁ לוֹ בֵּין לְאַחֲרָיו בֵּין לְפָנָיו — פָּסוּל, וְכׇל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְפָנָיו וְאֵין לוֹ לְאַחֲרָיו, וּדְאֵין לוֹ כְּלָל — דְּפָסוּל. veika dematné aséfa, veim yéch lo — haré ze kachér. amar rava: lo chanou ela cheyéch lo lea'hara veén lo lefana, aval yéch lo bén lea'hara bén lefana — pasoul, vekhol chekén cheyéch lo lefana veén lo lea'hara, oudén lo kelal — defasoul.
8. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַקַּרְחָנִין וְהַנַּנָּסִין וְהַזַּבְלְגָנִין — פְּסוּלִין, לְפִי שֶׁאֵינָן שָׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. קַרְחָנִין — תְּנֵינָא! נַנָּסִין — תְּנֵינָא! amar rabi yo'hanan: hakar'hanin vehananasin vehazavleganin — pesoulin, lefi cheénan chave bezaro chel aharon. kar'hanin — tenéna! nanasin — tenéna!
9. זַבְלְגָנִין אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ לְאַשְׁמוֹעִינַן, וּמַהוּ דְּתֵימָא מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן. zavleganin itsterikh léh leachmoinan, oumaou detéma michoum marit haayin.
10. וְהָא כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן (אִיתְנָא) [מִיתְנָא] קָתָנֵי, וְשֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינָיו פָּסוּל מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן! מַהוּ דְּתֵימָא: תָּנֵי חֲדָא, וְהוּא הַדִּין לְכוּלְּהוּ. veha kol hékha deika michoum marit haayin (itna) [mitna] katané, vechenachrou risé éna pasoul mipené marit haayin! maou detéma: tané 'hada, veou hadin lekhouleou.
11. וְהָא כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא מִיהְדָּר וּמִיתְנָא, קָא הָדַר וְתָנֵי: וְשֶׁנִּיטְּלוּ שִׁינָּיו פָּסוּל מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן! אֶלָּא, לְאַפּוֹקֵי מֵהָא דְּתַנְיָא, דְּתַנְיָא: הַקַּרְחָנִין וְהַנַּנָּסִין וְהַזַּבְלְגָנִין כְּשֵׁרִים, וְלֹא אָמְרוּ פָּסוּל אֶלָּא מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן. veha kol hékha deika mihdar oumitna, ka hadar vetané: vechenitelou china pasoul michoum marit haayin! ela, leapoké méha detanya, detanya: hakar'hanin vehananasin vehazavleganin kechérim, velo amrou pasoul ela michoum marit haayin.
12. מַאן הַאי תַּנָּא? רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״הַכֹּהֲנִים״ — לְרַבּוֹת הַקַּרְחָנִין. man ha tana? rabi yeouda hi, detanya: rabi yeouda omér: "hakohanim" — lerabot hakar'hanin.
13. מַתְנִי׳ אֵין לוֹ גְּבִינִין, אוֹ אֵין לוֹ אֶלָּא גְּבִין אֶחָד — זֶהוּ גִּבֵּן הָאָמוּר בְּתוֹרָה. רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר: (שֶׁגְּבִינִין) [שֶׁגְּבִינָיו] שׁוֹכְבִין. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי גַּבִּין וּשְׁתֵּי שִׁדְרָאוֹת. matni' én lo gevinin, o én lo ela gevin e'had — zeou gibén haamour betora. rabi dosa omér: (chegevinin) [chegevina] chokhvin. rabi 'hanina ben antignos omér: cheyéch lo chené gabin ouchté chidraot.
14. גְּמָ׳ וְגִבֵּן — דְּאֵין לוֹ מַשְׁמַע? וּרְמִינְהוּ: ״גִּבֵּן״ — שֶׁיֵּשׁ לוֹ גְּבִינִין הַרְבֵּה, אֵין לוֹ גְּבִינִין, אוֹ אֵין לוֹ אֶלָּא גְּבִין אַחַד — מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ גִבֵּן״. אָמַר רָבָא: זֶהוּ מִדְרָשׁ ״אוֹ גִּבֵּן״. gema' vegibén — deén lo machma? ourminou: "gibén" — cheyéch lo gevinin harbé, én lo gevinin, o én lo ela gevin a'had — minayin? talmoud lomar: "o gibén". amar rava: zeou midrach "o gibén".
15. רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר כּוּ׳. לְמֵימְרָא דְּחָיֵי? וְהָא אִיתְּמַר: הַמַּפֶּלֶת בְּרִיָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי גַּבִּין וּשְׁתֵּי שִׁדְרָאוֹת, וְאָמַר רַב: בָּאִשָּׁה — אֵינוֹ וָולָד, בַּבְּהֵמָה — אָסוּר בַּאֲכִילָה! rabi dosa omér kou'. lemémra de'hayé? veha itemar: hamapelet beriya cheyéch lah chené gabin ouchté chidraot, veamar rav: baicha — éno valad, babehéma — asour baakhila!
16. כְּבָר רְמָא נִיהֲלֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא לְרַב, וַאֲמַר לֵיהּ: שִׁימִי אֶת! אֶלָּא בְּשֶׁשִּׁדְרָתוֹ עֲקוּמָּה. kevar rema nihaléh rav chimi bar 'hiya lerav, vaamar léh: chimi et! ela bechechidrato akouma.
17. מַתְנִי׳ הֶחָרוּם פָּסוּל. אֵיזֶהוּ חָרוּם? הַכּוֹחֵל שְׁתֵּי עֵינָיו כְּאַחַת. שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַעְלָה, וּשְׁתֵּי עֵינָיו לְמַטָּה, עֵינוֹ אַחַת לְמַעְלָה וְעֵינוֹ אַחַת לְמַטָּה, רוֹאֶה אֶת הַחֶדֶר וְאֶת הָעֲלִיָּיה כְּאֶחָד, סָכֵי שֶׁמֶשׁ, וְהַזַּגְדָּן, וְהַצַּיְרָן, וְשֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינָיו — פָּסוּל מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. matni' he'haroum pasoul. ézeou 'haroum? hako'hél cheté éna kea'hat. cheté éna lemala, ouchté éna lemata, éno a'hat lemala veéno a'hat lemata, roe et ha'heder veet haaliya kee'had, sakhé chemech, vehazagdan, vehatsayran, vechenachrou risé éna — pasoul mipené marit haayin.
18. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״חָרוּם״ — שֶׁחוֹטְמוֹ שָׁקוּעַ, חוֹטְמוֹ סוֹלֵד, חוֹטְמוֹ בּוֹלֵם, חוֹטְמוֹ נוֹטֵף, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ חָרוּם״. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין ״חָרוּם״ אֶלָּא הַכּוֹחֵל שְׁתֵּי עֵינָיו כְּאַחַת. אָמְרוּ לוֹ: הִפְלַגְתָּ, gema' tanou rabanan: "'haroum" — che'hotmo chakoua, 'hotmo soléd, 'hotmo bolém, 'hotmo notéf, minayin? talmoud lomar: "o 'haroum". rabi yosé omér: én "'haroum" ela hako'hél cheté éna kea'hat. amrou lo: hiflagta,

Daf 44a

1. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ כּוֹחֵל שְׁתֵּי עֵינָיו כְּאַחַת. af al pi cheéno ko'hél cheté éna kea'hat.
2. שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַטָּה. מָה ״שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַעְלָה״ ״שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַטָּה״? אִילֵּימָא שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַעְלָה — דְּחָזֵי לְמַעְלָה, שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַטָּה — דְּחָזֵי לְמַטָּה, עֵינוֹ אַחַת לְמַעְלָה וְעֵינוֹ אַחַת לְמַטָּה — דַּחֲזַאי עֵינוֹ אַחַת לְמַטָּה וְעֵינוֹ אַחַת לְמַעְלָה, הַיְינוּ ״רוֹאֶה אֶת הַחֶדֶר וְאֶת הָעֲלִיָּיה כְּאֶחָת״! cheté éna lemata. ma "cheté éna lemala" "cheté éna lemata"? iléma cheté éna lemala — de'hazé lemala, cheté éna lemata — de'hazé lemata, éno a'hat lemala veéno a'hat lemata — da'haza éno a'hat lemata veéno a'hat lemala, haynou "roe et ha'heder veet haaliya kee'hat"!
3. אֶלָּא, שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַעְלָה — דְּקָיְימָן לְמַעְלָה, שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַטָּה — דְּקָיְימָן לְמַטָּה, עֵינוֹ אַחַת לְמַעְלָה וְעֵינוֹ אַחַת לְמַטָּה — דְּקָיְימִי עֵינוֹ אַחַת לְמַעְלָה וְעֵינוֹ אַחַת לְמַטָּה, וְקָיְימִי כְּסִדְרָן נָמֵי, וְרוֹאֶה אֶת הַחֶדֶר וְאֶת הָעֲלִיָּיה כְּאַחַת. ela, cheté éna lemala — dekayman lemala, cheté éna lemata — dekayman lemata, éno a'hat lemala veéno a'hat lemata — dekaymi éno a'hat lemala veéno a'hat lemata, vekaymi kesidran namé, veroe et ha'heder veet haaliya kea'hat.
4. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: בְּעֵינוֹ — כׇּל מָה שֶׁבְּעֵינוֹ, מִכָּאן אָמְרוּ: שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַטָּה, שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַעְלָה, עֵינוֹ אַחַת לְמַעְלָה וְעֵינוֹ אַחַת לְמַטָּה, וְרוֹאֶה אֶת הַחֶדֶר וְאֶת הָעֲלִיָּיה כְּאֶחָת, אוֹ שֶׁמְּדַבֵּר עִם חֲבֵירוֹ וְאַחֵר אוֹמֵר: לִי רוֹאֶה. mena hané milé? detanou rabanan: beéno — kol ma chebeéno, mikan amrou: cheté éna lemata, cheté éna lemala, éno a'hat lemala veéno a'hat lemata, veroe et ha'heder veet haaliya kee'hat, o chemedabér im 'havéro vea'hér omér: li roe.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: עִוֵּר — בֵּין סוֹמֵא בִּשְׁתֵּי עֵינָיו, בֵּין סוֹמֵא בְּאַחַת מֵעֵינָיו. חֲוַרְוָור וְהַמַּיִם הַקְּבוּעִין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישׁ עִוֵּר״. tanou rabanan: ivér — bén somé bichté éna, bén somé bea'hat mééna. 'havarvar vehamayim hakevouin minayin? talmoud lomar: "ich ivér".
6. אָמַר רָבָא: לְמָה לִי דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״אִישׁ״, ״עִוֵּר״, ״דַּק״, ״תְּבַלּוּל״, ״בְּעֵינוֹ״? צְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״עִוֵּר״ מִשּׁוּם דְּלֵיתַנְהוּ כְּלָל, אֲבָל חֲוַרְוָור וְהַמַּיִם הַקְּבוּעִין דְּאִיתַנְהוּ בֵּיהּ — לָא, כְּתַב רַחֲמָנָא ״אִישׁ״. amar rava: lema li dikhtav ra'hamana "ich", "ivér", "dak", "tevaloul", "beéno"? tserikhi, dei ketav ra'hamana "ivér" michoum delétanou kelal, aval 'havarvar vehamayim hakevouin deitanou béh — la, ketav ra'hamana "ich".
7. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״אִישׁ״ — מִשּׁוּם דְּלָא קָא חָזֵי כְּלָל, אֲבָל מַחְסוֹרַיְיתָא — לָא, כְּתַב רַחֲמָנָא ״דַּק״. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״דַּק״ — מִשּׁוּם דִּמְחַסְּרָן, אֲבָל מְבַלְבְּלִיתָא — לָא, כְּתַב רַחֲמָנָא ״תְּבַלּוּל״. vei ketav ra'hamana "ich" — michoum dela ka 'hazé kelal, aval ma'hsorayta — la, ketav ra'hamana "dak". vei ketav ra'hamana "dak" — michoum dim'haseran, aval mevalbelita — la, ketav ra'hamana "tevaloul".
8. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״תְּבַלּוּל״ — מִשּׁוּם דִּמְבַלְבְּלָן, אֲבָל מִשּׁוּם מְשַׁנְּיוּתָא — לָא, כְּתַב רַחֲמָנָא ״בְּעֵינוֹ״. vei ketav ra'hamana "tevaloul" — michoum dimvalbelan, aval michoum mechaneouta — la, ketav ra'hamana "beéno".
9. אָמַר רָבָא: הִלְכָּךְ, כֹּל מֵחֲמַת כַּהְיוּתָא — אָתְיָא מֵ״אִישׁ״, מַחְסוֹרַיְיתָא — מִ״דַּק״, מְבַלְבְּלִיתָא — מִ״תְּבַלּוּל״, מְשַׁנְּיוּתָא — מִ״בְּעֵינוֹ״. amar rava: hilkakh, kol mé'hamat kahouta — atya mé"ich", ma'hsorayta — mi"dak", mevalbelita — mi"tevaloul", mechaneouta — mi"beéno".
10. סָכֵי שֶׁמֶשׁ. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: ״סָנֵי שֶׁמֶשׁ״. זַגְדְּיָין. מַחְוֵי רַב הוּנָא: חַד מִדִּידַן וְחַד מִדִּידְהוּ, וְאִיקְּפַד רַב יְהוּדָה. sakhé chemech. tané rav yoséf: "sané chemech". zagdeyan. ma'hvé rav houna: 'had mididan ve'had mididou, veikefad rav yeouda.
11. מֵיתִיבִי: שָׁכְבָנָא — שֶׁגְּבִינָיו שׁוֹכְבִים, זַגְדּוֹם — אֶחָד שָׁחוֹר וְאֶחָד לָבָן. תַּנָּא: כֹּל זוּגָא דְּלָא שָׁוֵי לַהֲדָדֵי, ״זַגְדּוֹם״ קָרֵי לֵיהּ. métivi: chakhvana — chegevina chokhvim, zagdom — e'had cha'hor vee'had lavan. tana: kol zouga dela chavé lahadadé, "zagdom" karé léh.
12. הַצַּיְרָן. עֵינָיו תְּרוּטוֹת, וְצִירָנִיּוֹת, דּוֹמְעוֹת, דּוֹלְפוֹת, טוֹרְדוֹת. hatsayran. éna teroutot, vetsiraniyot, domot, dolfot, tordot.
13. תַּנָּא: הַזִּדֵּיר וְהַלּוּפְיָן (וְהַתָּמִיר) [וְהַתִּימְיָן]. זִוֵּיר — דִּמְזַוַּר עֵינֵיהּ, לוּפְיָן — דִּנְפִישִׁין זִיפֵיהּ, (תָּמִיר) [תִּימְיָן] — שֶׁתַּמּוּ (זִיפִין) [זִיפָיו]. וְהָנֵי גַּבֵּי מוּמִין תָּנוּ לְהוּ? וְהָתְנַן: שֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינָיו פָּסוּל מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן! לָא קַשְׁיָא, הָא דְּאִשְׁתְּיוּר גַּרְדּוּמֵי, הָא דְּלָא אִישְׁתְּיוּר גַּרְדּוּמֵי. tana: hazidér vehaloufyan (vehatamir) [vehatimyan]. zivér — dimzavar énéh, loufyan — dinfichin ziféh, (tamir) [timyan] — chetamou (zifin) [zifa]. vehané gabé moumin tanou leou? vehatnan: chenachrou risé éna pasoul mipené marit haayin! la kachya, ha deichteour gardoumé, ha dela ichteour gardoumé.
14. מַתְנִי׳ עֵינָיו גְּדוֹלוֹת כְּשֶׁל עֵגֶל, אוֹ קְטַנּוֹת כְּשֶׁל אַוָּוז. גּוּפוֹ גָּדוֹל מֵאֵבָרָיו, אוֹ קָטָן מֵאֵבָרָיו. חוֹטְמוֹ גָּדוֹל מֵאֵבָרָיו, אוֹ קָטָן מֵאֵיבָרָיו. הַצִומֵּם וְהַצִּומֵּעַ — אֵיזֶהוּ צִומֵּעַ? כֹּל שֶׁאׇזְנָיו קְטַנּוֹת, וְהַצִּומֵּם — כֹּל שֶׁאׇזְנָיו דּוֹמוֹת לִסְפוֹג. שְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הַתַּחְתּוֹנָה, הַתַּחְתּוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הָעֶלְיוֹנָה — הֲרֵי זֶה מוּם. וְשֶׁנָּשְׁרוּ שִׁינָּיו — פָּסוּל מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. matni' éna gedolot kechel égel, o ketanot kechel avaz. goufo gadol méévara, o katan méévara. 'hotmo gadol méévara, o katan méévara. hatsimém vehatsiméa — ézeou tsiméa? kol cheozna ketanot, vehatsimém — kol cheozna domot lisfog. sefato haelona odefet al hata'htona, hata'htona odefet al haelona — haré ze moum. vechenachrou china — pasoul mipené marit haayin.
15. גְּמָ׳ אָמַר רַב: מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עֶשֶׂר אַמּוֹת הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן״, מִי פְּרָשׂוֹ? מֹשֶׁה רַבֵּינוּ פְּרָשׂוֹ, וּכְתִיב: ״עֶשֶׂר אַמּוֹת אוֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ״. gema' amar rav: moche rabénou eser amot haya, cheneemar: "vayifros et haohel al hamichkan", mi peraso? moche rabénou peraso, oukhtiv: "eser amot orekh hakarech".
16. אֲמַר לֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא לְרַב: אִם כֵּן עֲשִׂיתוֹ לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ בַּעַל מוּם! דִּתְנַן: גּוּפוֹ גָּדוֹל מֵאֵבָרָיו אוֹ קָטָן מֵאֵבָרָיו. אֲמַר לֵיהּ: שִׁימִי! בְּאַמָּה שֶׁל קֹדֶשׁ קָאָמֵינָא. amar léh rav chimi bar 'hiya lerav: im kén asito lemoche rabénou baal moum! ditnan: goufo gadol méévara o katan méévara. amar léh: chimi! beama chel kodech kaaména.
17. חוֹטְמוֹ גָּדוֹל וכו׳. תָּנָא: כְּאֶצְבַּע קְטַנָּה. 'hotmo gadol vkh'. tana: keetsba ketana.
18. הַצִּומֵּם וְהַצִּומֵּעַ. תָּנָא: אַף הַצִּימֵּחַ. לָא הֲווֹ יָדְעִי רַבָּנַן מַאי ״צִימֵּחַ״, שְׁמַעוּ לְהָהוּא טַיָּיעָא דַּהֲוָה קָאָמַר: ״מַאן דְּבָעֵי צִימֵּחַ״, וְאִישְׁתְּכַח גַּדְיָא חֲזִיזָא. hatsimém vehatsiméa. tana: af hatsimé'ha. la hao yadi rabanan ma "tsimé'ha", chemaou lehaou tayaa dahava kaamar: "man devaé tsimé'ha", veichtekha'h gadya 'haziza.
19. אָמַר רַב חִסְדָּא: עֵז שֶׁאֵין לָהּ קַרְנַיִם, וְרָחֵל שֶׁיֵּשׁ לָהּ קַרְנַיִם — כְּשֵׁרִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. amar rav 'hisda: éz cheén lah karnayim, vera'hél cheyéch lah karnayim — kechérim legabé mizbé'ha.
20. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן כְּמוּמִין, וְאֵינָן כְּמוּמִין, וְשׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶם בְּמִקְדָּשׁ, אֲבָל לֹא בַּמְּדִינָה. וְאֵלּוּ הֵן: עֵז שֶׁאֵין (לוֹ) [לָהּ] קַרְנַיִם, וְרָחֵל שֶׁיֵּשׁ (לוֹ) [לָהּ] קַרְנַיִם, וְהַצִּימֵּחַ, וְהַצִּימֵּם, וְהַצִּימֵּעַ. tanya namé hakhi: yéch devarim chehén kemoumin, veénan kemoumin, vecho'hatin aléhem bemikdach, aval lo bamedina. veélou hén: éz cheén (lo) [lah] karnayim, vera'hél cheyéch (lo) [lah] karnayim, vehatsimé'ha, vehatsimém, vehatsiméa.
21. אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר אַמֵּימָר: נִטְּלוּ קַרְנוֹתָן וְזַכְרוּתָן עִמָּהֶן — פְּסוּלָה, וְאֵין פּוֹדִין עֲלֵיהֶם. נִטְּלוּ טְלָפַיִים וְזַכְרוּתָם עִמָּהֶן — פְּסוּלִין, וְנִפְדִּין עֲלֵיהֶם. amar rav 'hisda amar amémar: nitelou karnotan vezakhroutan imahen — pesoula, veén podin aléhem. nitelou telafayim vezakhroutam imahen — pesoulin, venifdin aléhem.
22. מֵיתִיבִי: נִטְּלוּ קַרְנַיִין וּטְלָפַיִין וְזַכְרוּתָן עִמָּהֶן — פְּסוּלִין וְנִפְדִּין עֲלֵיהֶן! לָא קַשְׁיָא: הָא דְּאִיתְעֲקוּר אִיתְעֲקוֹרֵי, הָא דְּאִיגּוּם אִיגּוֹמֵי. métivi: nitelou karnayin outlafayin vezakhroutan imahen — pesoulin venifdin aléhen! la kachya: ha deitakour itakoré, ha deigoum igomé.
23. וּדְאִיגּוּם אִיגּוֹמֵי, פָּסוּל? וּרְמִינְהוּ: פָּרָה שֶׁקַּרְנֶיהָ וּטְלָפֶיהָ שְׁחוֹרִים — יָגוֹד! תַּרְגְּמַהּ זְעֵירִי: מֵעִילָּוֵי זַכְרוּת. oudigoum igomé, pasoul? ourminou: para chekarneha outlafeha che'horim — yagod! targemah zeéri: méilavé zakhrout.

Daf 44b

1. מַתְנִי׳ דַּדִּין שׁוֹכְבִין כְּשֶׁל אִשָּׁה, כְּרֵיסוֹ צָבָה, טִיבּוּרוֹ יוֹצֵא, נִכְפֶּה — אֲפִילּוּ אַחַת לְיָמִים, רוּחַ קְצָרָה בָּאָה עָלָיו, הַמְאוּשְׁבָּן, וּבַעַל גֶּבֶר. matni' dadin chokhvin kechel icha, keréso tsava, tibouro yotsé, nikhpe — afilou a'hat leyamim, rou'ha ketsara baa ala, hamouchban, ouvaal gever.
2. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: מַשְׁתִּינִין מַיִם בִּפְנֵי רַבִּים, וְאֵין שׁוֹתִין מַיִם בִּפְנֵי רַבִּים. וְתַנְיָא נָמֵי הָכִי: מַשְׁתִּינִין מַיִם בִּפְנֵי רַבִּים, וְאֵין שׁוֹתִין מַיִם בִּפְנֵי רַבִּים. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבִּיקֵּשׁ לְהַשְׁתִּין מַיִם וְלֹא הִשְׁתִּין, וְנִמְצָא כְּרֵיסוֹ צָבָה. gema' amar rabi aba beréh derabi 'hiya bar aba: machtinin mayim bifné rabim, veén chotin mayim bifné rabim. vetanya namé hakhi: machtinin mayim bifné rabim, veén chotin mayim bifné rabim. oumaase bee'had chebikéch lehachtin mayim velo hichtin, venimtsa keréso tsava.
3. שְׁמוּאֵל אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ בְּשַׁבְּתָא דְרִגְלָא, נְגַדוּ לֵיהּ גְּלִימָא, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דַּאֲבוּהּ, אֲמַר לֵיהּ: אֶתֵּן לָךְ אַרְבַּע מְאָה זוּזֵי וְזִיל אַהְדַּר עוֹבָדָא. אַתְּ — דְּאֶפְשָׁר לָךְ, דְּלָא אֶפְשָׁר לֵיהּ — לִיסְתַּכַּן. chemouél itsterikh léh bechabeta derigla, negadou léh gelima, ata lekaméh daavouh, amar léh: etén lakh arba mea zouzé vezil ahdar ovada. ate — deefchar lakh, dela efchar léh — listakan.
4. מָר בַּר רַב אָשֵׁי אִיצְטְרִיךְ אַגּוּדָּא גַּמְלָא, אַשְׁתֵּין. אֲמַרוּ לֵיהּ: חֲמָתָךְ קָאָתְיָא! אֲמַר לְהוּ: בְּאוּדְנַהּ. mar bar rav aché itsterikh agouda gamla, achtén. amarou léh: 'hamatakh kaatya! amar leou: beoudnah.
5. וְתִיפּוֹק לִי מִשּׁוּם עַלְקָא! בְּשׁוֹתֵת. vetipok li michoum alka! bechotét.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁנֵי נְקָבִים יֵשׁ בּוֹ בָּאָדָם, אֶחָד מוֹצִיא שֶׁתֶן וְאֶחָד מוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע, וְאֵין בֵּין זֶה לָזֶה אֶלָּא כִּקְלִיפַּת הַשּׁוּם. בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם נִצְרָךְ, אִם נִקְּבוּ זֶה לְתוֹךְ זֶה — נִמְצָא עָקָר. tanou rabanan: chené nekavim yéch bo baadam, e'had motsi cheten vee'had motsi chikhvat zera, veén bén ze laze ela kiklipat hachoum. bechaa cheadam nitsrakh, im nikevou ze letokh ze — nimtsa akar.
7. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב ״לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ״? אֵימָתַי לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר? בִּזְמַן שֶׁ״בִּבְהֶמְתֶּךָ״. amar réch lakich: ma dikhtiv "lo yihye vekha akar vaakara ouvivhemtekha"? émata lo yihye vekha akar? bizman che"bivhemtekha".
8. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: ״לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר״ — מִן הַתַּלְמִידִים, ״וַעֲקָרָה״ — שֶׁלֹּא תְּהֵא תְּפִלָּתֶךָ עֲקוּרָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם. אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁאַתָּה מֵשִׂים עַצְמְךָ כִּבְהֵמָה. amar rabi yeochoua ben lévi: "lo yihye vekha akar" — min hatalmidim, "vaakara" — chelo tehé tefilatekha akoura lifné hamakom. émata? bizman cheata mésim atsmekha kivhéma.
9. אָמַר רַב פָּפָּא: לֹא יַשְׁתִּין אָדָם מַיִם לֹא עַל כְּלֵי חֶרֶס, וְלֹא עַל מְקוֹם קָשֶׁה, דְּאָמַר רַב: הָנֵי מְדוֹרֵי דְּבָבֶל מְהַדְּרִי מַיָּא לְעֵין עֵיטָם. אָמַר אַבָּיֵי: הָא אִיתְּתָא לָא תְּקוּם לְהֶדְיָא בְּאַנְפֵּי יָנוֹקָא, אַגִּיסָא לֵית לַן בַּהּ. amar rav papa: lo yachtin adam mayim lo al kelé 'heres, velo al mekom kache, deamar rav: hané medoré devavel mehaderi maya leén étam. amar abayé: ha iteta la tekoum lehedya beanpé yanoka, agisa lét lan bah.
10. תַּנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַמּוּד הַחוֹזֵר מֵבִיא אָדָם לִידֵי הִדְרוֹקָן, סִילוֹן הַחוֹזֵר מֵבִיא אָדָם לִידֵי יֵרָקוֹן. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא, אָמַר רַב קַטִּינָא, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: דָּם רָבֶה — שְׁחִין רָבֶה, שִׁכְבַת זֶרַע רָבָה — צָרַעַת רָבָה, צוֹאָה רָבָה — הִדְרוֹקָן רָבֶה, מֵי רַגְלַיִם רָבִין — יֵרָקוֹן רָבֶה. tanya, raban chimon ben gamliél omér: amoud ha'hozér mévi adam lidé hidrokan, silon ha'hozér mévi adam lidé yérakon. amar raba bar rav houna, amar rav katina, amar réch lakich: dam rave — che'hin rave, chikhvat zera rava — tsaraat rava, tsoa rava — hidrokan rave, mé raglayim ravin — yérakon rave.
11. רוּחַ קַצְרִית בָּאָה עָלָיו. מַאי נִינְהוּ? תָּנָא: רוּחַ בֶּן נְפָלִים בָּאָה עָלָיו. rou'ha katsrit baa ala. ma ninou? tana: rou'ha ben nefalim baa ala.
12. הַמְאוּשְׁבָּן וּבַעַל גֶּבֶר. תָּנָא: מְשׁוּבָּן בַּבֵּיצִים, וּבַעַל גֶּבֶר בַּגִּיד. תָּנָא: מְשׁוּבָּן — זֶה הַקַּיָּין, הַגְרַבְתָּן — זֶה בַּעַל קִיק; קַיָּין — בַּבֵּיצִים, גְּרַבְתָּא — בַּגִּיד. hamouchban ouvaal gever. tana: mechouban babétsim, ouvaal gever bagid. tana: mechouban — ze hakayan, hagravtan — ze baal kik; kayan — babétsim, geravta — bagid.
13. וְעַד כַּמָּה? מַחְוֵי רַב יְהוּדָה: עַד רְכוּבָּה. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: עַד רְכוּבָּה — פָּסוּל, לְמַעְלָה מִן רְכוּבָּה — כָּשֵׁר. אִיכָּא דְּאָמְרִי: עַד רְכוּבָּה — כָּשֵׁר, לְמַטָּה מִן הָרְכוּבָּה — פָּסוּל. vead kama? ma'hvé rav yeouda: ad rekhouba. tanya, rabi eliezer ben yaakov omér: ad rekhouba — pasoul, lemala min rekhouba — kachér. ika deamri: ad rekhouba — kachér, lemata min harkhouba — pasoul.
14. מַתְנִי׳ אֵין לוֹ בֵּיצִים, אוֹ אֵין לוֹ אֶלָּא בֵּיצָה אַחַת — הֲרֵי זֶה ״מְרוֹחַ אָשֶׁךְ״ הָאָמוּר בְּתוֹרָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: כֹּל שֶׁנִּימּוֹחוּ אֲשָׁכָיו. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כֹּל שֶׁרוּחַ בַּאֲשָׁכָיו. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: כֹּל שֶׁמַּרְאָיו חֲשׁוּכִין. matni' én lo bétsim, o én lo ela bétsa a'hat — haré ze "mero'ha achekh" haamour betora. rabi yichmaél omér: kol chenimo'hou achakha. rabi akiva omér: kol cherou'ha baachakha. rabi 'hanina ben antignos omér: kol chemara 'hachoukhin.
15. גְּמָ׳ קַשְׁיָא לֵיהּ לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הָא ״חֲסַר אָשֶׁךְ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! תְּנִי: שֶׁנִּמְרְחוּ אֲשָׁכָיו. קַשְׁיָא לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא: הַאי ״מַמְרוֹחַ אָשֶׁךְ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! תְּנִי: שֶׁהָרוּחַ בַּאֲשָׁכָיו. gema' kachya léh lerabi yichmaél: ha "'hasar achekh" mibeé léh! teni: chenimre'hou achakha. kachya léh lerabi akiva: ha "mamro'ha achekh" mibeé léh! teni: cheharou'ha baachakha.
16. קַשְׁיָא לֵיהּ לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס: הַאי ״רוּחַ אָשֶׁךְ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! תְּנִי שֶׁמַּרְאָיו חֲשׁוּכִין, קָסָבַר גּוֹרְעִין וּמוֹסִיפִין וְדוֹרְשִׁין. kachya léh lerabi 'hanina ben antignos: ha "rou'ha achekh" mibeé léh! teni chemara 'hachoukhin, kasavar gorin oumosifin vedorchin.
17. הַיְינוּ כּוּשִׁי! רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס לָא תָּנֵי ״כּוּשִׁי״. haynou kouchi! rabi 'hanina ben antignos la tané "kouchi".
18. מַתְנִי׳ מַקִּישׁ בְּקַרְסוּלָּיו, וּבְאַרְכֻבּוֹתָיו, matni' makich bekarsoula, ouvarkhoubota,

Daf 45a

1. וּבַעַל הַפִּיקִים, הָעִיקֵּל. אֵיזֶהוּ הָעִיקֵּל? כׇּל שֶׁהוּא מַקִּיף פַּרְסוֹתָיו וְאֵין אַרְכֻּבּוֹתָיו נוֹקְשׁוֹת זוֹ לָזוֹ. פִּיקָּה יוֹצֵא מִגּוּדָּלוֹ, עֲקֵיבוֹ יוֹצֵא לַאֲחוֹרָיו, פַּרְסוֹתָיו רְחָבוֹת כְּשֶׁל אַוָּוז. ouvaal hapikim, haikél. ézeou haikél? kol cheou makif parsota veén arkoubota nokchot zo lazo. pika yotsé migoudalo, akévo yotsé laa'hora, parsota re'havot kechel avaz.
2. אֶצְבְּעוֹתָיו מוּרְכָּבוֹת זוֹ עַל זוֹ, אוֹ קְלוּטוֹת לְמַעְלָה עַד הַפֶּרֶק — כָּשֵׁר, לְמַטָּה מִן הַפֶּרֶק וַחֲתָכָהּ — כָּשֵׁר, הָיְתָה בָּהּ יְתֶרֶת וַחֲתָכָהּ, אִם יֵשׁ בָּהּ עֶצֶם — פָּסוּל, וְאִם לָאו — כָּשֵׁר. etsbeota mourkavot zo al zo, o keloutot lemala ad haperek — kachér, lemata min haperek va'hatakhah — kachér, hayta bah yeteret va'hatakhah, im yéch bah etsem — pasoul, veim la — kachér.
3. יָתֵר בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו, שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ — עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. הַשּׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי יָדָיו — רַבִּי פּוֹסֵל וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. yatér beyada ouvragla, chéch vachéch — esrim vearba, rabi yeouda makhchir va'hakhamim poslin. hacholét bichté yada — rabi posél va'hakhamim makhchirin.
4. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: שֶׁבֶר רָגֶל — אֵין לִי אֶלָּא שֶׁבֶר רֶגֶל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַקִּישָׁן וְהָעִיקֵּל וְהַקִּילְבָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ שֶׁבֶר רָגֶל״. תָּנָא: בַּעַל הַקִּיפִּין וְהַשּׁוּפְנָר. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּעַל הַפִּיקִּין — שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּסָתוֹת הַרְבֵּה, שׁוּפְנָר — שֶׁאֵין לוֹ כְּסָתוֹת כׇּל עִיקָּר. gema' tanou rabanan: chever ragel — én li ela chever regel, minayin lerabot hakichan vehaikél vehakilban? talmoud lomar: "o chever ragel". tana: baal hakipin vehachoufnar. amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: baal hapikin — cheyéch lo kesatot harbé, choufnar — cheén lo kesatot kol ikar.
5. פִּיקָּה יוֹצָא מִגּוּדָּלוֹ, וַעֲקֵיבוֹ יוֹצֵא לַאֲחוֹרָיו. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שׁוֹקוֹ יוֹצֵא בָּאֶמְצַע רַגְלוֹ. פַּרְסוֹתָיו רְחָבוֹת כְּשֶׁל אַוָּוז. אָמַר רַב פָּפָּא: לָא תֵּימָא דִּטְרִיפָה וְלָא סְדִיקָא, אֶלָּא כֵּיוָן דִּטְרִיפָה, אַף עַל גַּב דִּסְדִיקָא. pika yotsa migoudalo, vaakévo yotsé laa'hora. amar rabi elazar: choko yotsé baemtsa raglo. parsota re'havot kechel avaz. amar rav papa: la téma ditrifa vela sedika, ela kévan ditrifa, af al gav disdika.
6. אֶצְבְּעוֹתָיו מוּרְכָּבוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, אוֹ קְלוּטוֹת. תָּנוּ רַבָּנַן: ״שֶׁבֶר יָד״ — אֵין לִי אֶלָּא שֶׁבֶר יָד. etsbeota mourkavot zo al gav zo, o keloutot. tanou rabanan: "chever yad" — én li ela chever yad.
7. אֶצְבָּעוֹת מוּרְכָּבוֹת לְמַעְלָה אוֹ קְלוּטוֹת לְמַעְלָה מִן הַפֶּרֶק, וְהָאָמְרַתְּ כָּשֵׁר! אֶלָּא וְלֹא חֲתָכָן, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ שֶׁבֶר יָד״. etsbaot mourkavot lemala o keloutot lemala min haperek, vehaamrate kachér! ela velo 'hatakhan, minayin? talmoud lomar: "o chever yad".
8. הָיְתָה בּוֹ יְתֶרֶת וַחֲתָכָהּ, אִם יֵשׁ בָּהּ עֶצֶם — פָּסוּל, וְאִם לָאו — כָּשֵׁר. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְהוּא שֶׁנִּסְפֶּרֶת עַל גַּבֵּי הַיָּד. hayta bo yeteret va'hatakhah, im yéch bah etsem — pasoul, veim la — kachér. amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: veou chenisperet al gabé hayad.
9. תָּנוּ רַבָּנַן: יְתֵירָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֶצֶם, וְאֵין בָּהּ צִפּוֹרֶן — מְטַמָּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וּמְטַמָּא בְּאֹהֶל, וְעוֹלָה לְמִנְיַן מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּבְנִסְפֶּרֶת עַל גַּב הַיָּד. tanou rabanan: yetéra cheyéch bah etsem, veén bah tsiporen — metama bemaga ouvmasa, oumtama beohel, veola leminyan méa veesrim va'hamicha. amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: ouvnisperet al gav hayad.
10. אָמַר רַב חִסְדָּא: דָּבָר זֶה רַבֵּינוּ הַגָּדוֹל אֲמָרוֹ, הַמָּקוֹם יִהְיֶה בְּעֶזְרוֹ: יְתֶרֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֶצֶם וְאֵין בָּהּ צִפּוֹרֶן — מְטַמָּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וְאֵין מְטַמָּא בְּאֹהֶל. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּבְשֶׁאֵינָהּ נִסְפֶּרֶת עַל גַּב הַיָּד. amar rav 'hisda: davar ze rabénou hagadol amaro, hamakom yihye beezro: yeteret cheyéch bah etsem veén bah tsiporen — metama bemaga ouvmasa, veén metama beohel. amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: ouvcheénah nisperet al gav hayad.
11. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עָשׂוּ דִּבְרֵיהֶם כְּדִבְרֵי נְבִיאוּת, מָה נַפְשָׁךְ? אִי אֵבֶר הוּא — בְּאֹהֶל נָמֵי תְּטַמֵּא, וְאִי לָאו אֵבֶר הוּא — בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא נָמֵי לָא לִיטַמֵּי! amar rabi yo'hanan: asou divréhem kedivré neviout, ma nafchakh? i éver hou — beohel namé tetamé, vei la éver hou — bemaga ouvmasa namé la litamé!
12. אָמַר רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: מִשּׁוּם עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה נָגְעוּ בָּהּ. amar rav houna bar mano'ha micheméh derav a'ha beréh derav ika: michoum etsem kisora nagou bah.
13. רַב פָּפָּא אָמַר: גְּזֵירָה שֶׁאֵינָהּ נִסְפֶּרֶת, אַטּוּ נִסְפֶּרֶת. אִי הָכִי, שֶׁאֵינָהּ נִסְפֶּרֶת בְּאֹהֶל נָמֵי תְּטַמֵּא! rav papa amar: gezéra cheénah nisperet, atou nisperet. i hakhi, cheénah nisperet beohel namé tetamé!
14. עֲבַדוּ רַבָּנַן הֶיכֵּירָא, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִישְׂרְפוּ עֲלַיְיהוּ תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים. avadou rabanan hekéra, ki hékhi dela lisrefou alayou terouma vekadachim.
15. תְּנַן הָתָם: רוֹב בִּנְיָנוֹ וְרוֹב מִנְיָנוֹ שֶׁל מֵת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ רוֹבַע — טְמֵאִין. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ רוֹב בִּנְיָנוֹ? שְׁנֵי שׁוֹקַיִים וְיָרֵךְ אֶחָד, הוֹאִיל וְרוֹב גּוֹבְהוֹ בְּגָדוֹל. אֵיזֶהוּ רוֹב מִנְיָנוֹ? מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה. tenan hatam: rov binyano verov minyano chel mét, af al pi cheén bo rova — teméin. tanou rabanan: ézeou rov binyano? chené chokayim veyarékh e'had, hoil verov govo begadol. ézeou rov minyano? méa veesrim va'hamicha.
16. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: תַּנָּא מִנְיָינָא אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן? קָא מַשְׁמַע לַן כִּדְתַנְיָא: חָסֵר, שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא מָאתַיִם, וְיָתֵר, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים וְאֶחָד — כּוּלָּן עוֹלִין לְמִנְיַן מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה, זִיל בָּתַר רוּבָּא דְאִינָשֵׁי. amar léh ravina lerava: tana minyana ata leachmoinan? ka machma lan kidtanya: 'hasér, cheén bo ela matayim, veyatér, cheyéch bo matayim ouchmonim vee'had — koulan olin leminyan méa veesrim va'hamicha, zil batar rouba deinaché.
17. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁשָּׁלְקוּ זוֹנָה אַחַת שֶׁנִּתְחַיְּיבָה שְׂרֵיפָה לַמֶּלֶךְ, בָּדְקוּ וּמָצְאוּ בָּהּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם, אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא בְּאִשָּׁה בְּדַקְתֶּם, שֶׁהוֹסִיף לָהּ הַכָּתוּב שְׁנֵי צִירִים וּשְׁנֵי דְּלָתוֹת. amar rabi yeouda amar chemouél: maase betalmida chel rabi yichmaél chechalkou zona a'hat chenit'hayeva seréfa lamelekh, badkou oumatsou bah matayim va'hamichim ouchnayim, amar lahem: chema beicha bedaktem, cheosif lah hakatouv chené tsirim ouchné delatot.
18. תַּנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁצִּירִים לַבַּיִת — כָּךְ צִירִים לָאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד כִּי נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ״. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁדְּלָתוֹת לַבַּיִת — כָּךְ דְּלָתוֹת לָאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי״. tanya, rabi elazar omér: kechém chetsirim labayit — kakh tsirim laicha, cheneemar: "vatikhra vatéled ki nehefkhou aleha tsireha". rabi yeochoua omér: kechém chedelatot labayit — kakh delatot laicha, cheneemar: "ki lo sagar dalté vitni".
19. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁמַּפְתֵּחַ לַבַּיִת, כָּךְ מַפְתֵּחַ לָאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ״. לְרַבִּי עֲקִיבָא קַשְׁיָא דְּתַלְמִידֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל! דִּלְמָא אַיְּידֵי דְּזוּטַר אִתְּמוֹחֵי מִתְּמַח. rabi akiva omér: kechém chemafté'ha labayit, kakh mafté'ha laicha, cheneemar: "vayifta'h et ra'hmah". lerabi akiva kachya detalmidé rabi yichmaél! dilma ayedé dezoutar itemo'hé mitema'h.
20. אָמַר רַב: וְכוּלָּן אֵין מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל״, דָּבָר הַשָּׁוֶה לְכׇל אָדָם. amar rav: vekhoulan én metamein beohel, cheneemar: "zot hatora adam ki yamout beohel", davar hachave lekhol adam.
21. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וּבְאִישׁ לֵיכָּא? וְהָכְתִיב: ״צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה״! צִירֵי בָשָׂר. וְהָכְתִיב: ״אֲדֹנִי בַּמַּרְאָה נֶהֶפְכוּ צִירַי״! הָכָא נָמֵי צִירֵי בָשָׂר. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? לָא בְּאִישׁ וְלָא בְּאִשָּׁה. amar léh abayé: ouvich léka? vehakhtiv: "tsirim a'hazouni ketsiré yoléda"! tsiré vasar. vehakhtiv: "adoni bamara nehefkhou tsira"! hakha namé tsiré vasar. hakhi namé mistabera, dei la téma hakhi, matayim vearbaim ouchmone hékhi machka'hate lah? la beich vela beicha.

Daf 45b

1. יָתֵר בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה, וּכְתִיב: ״וַיְהִי אִישׁ מָדוֹן אֶצְבַּע יָדָיו וְאֶצְבַּע רַגְלָיו שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ״, מָר סָבַר בִּגְנוּתֵיהּ מִשְׁתַּעֵי, וּמָר סָבַר בִּשְׁבָחֵיהּ מִשְׁתַּעֵי. yatér beyada ouvragla. amar rabi yits'hak: ouchnéhem mikra e'had darchou, vatehi od mil'hama, oukhtiv: "vayhi ich madon etsba yada veetsba ragla chéch vachéch", mar savar bignoutéh michtaé, oumar savar bichva'héh michtaé.
2. אָמַר רַבָּה: מָה לִי דִּכְתִיב ״שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִסְפָּר״? צְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ״ הֲוָה אָמֵינָא: שֵׁית דִּידֵיהּ וְשֵׁית דְּכַרְעֵיהּ, כְּתַב ״עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע״. וְאִי כְּתַב ״עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע״ הֲוָה אָמֵינָא: הוּא חֲמֵשׁ מֵהַאי גִּיסָא וּשְׁבַע מֵהַאי גִּיסָא, כְּתַב ״שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ״. ״מִסְפָּר״ — בְּנִסְפֶּרֶת עַל גַּבֵּי הַיָּד. amar raba: ma li dikhtiv "chéch vachéch esrim vearba mispar"? tserikhi, dei ketav ra'hamana "chéch vachéch" hava aména: chét didéh vechét dekharéh, ketav "esrim vearba". vei ketav "esrim vearba" hava aména: hou 'haméch méha gisa ouchva méha gisa, ketav "chéch vachéch". "mispar" — benisperet al gabé hayad.
3. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי רַבִּי טַרְפוֹן, יָתֵר בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. אָמַר לוֹ: כְּמוֹתְךָ יִרְבּוּ בְּיִשְׂרָאֵל! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: מִשָּׁם רְאָיָה? כָּךְ אָמַר לוֹ: כְּמוֹתְךָ יִתְמַעֲטוּ מַמְזֵירֵי וּנְתִינֵי מִיִּשְׂרָאֵל! tanya, amar rabi yeouda: maase beadam e'had cheba lifné rabi tarfon, yatér beyada ouvragla chéch vachéch esrim vearba. amar lo: kemotkha yirbou beyisraél! amar lo rabi yosé: micham reaya? kakh amar lo: kemotkha yitmaatou mamzéré ountiné miyisraél!
4. הַשּׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי יָדָיו. תָּנוּ רַבָּנַן — אִיטֵּר, בֵּין בַּיָּד בֵּין בָּרֶגֶל — פָּסוּל. הַשּׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי יָדָיו — רַבִּי פּוֹסֵל וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. מָר סָבַר — כְּחִישׁוּתָא אַתְחִלָא בְּיָמִין, וּמָר סָבַר — בְּרִיּוּתָא אַתְחִלָא בִּשְׂמֹאל. hacholét bichté yada. tanou rabanan — itér, bén bayad bén baregel — pasoul. hacholét bichté yada — rabi posél va'hakhamim makhchirin. mar savar — ke'hichouta at'hila beyamin, oumar savar — beriyouta at'hila bismol.
5. מַתְנִי׳ הַכּוּשִׁי, הַגִּיחוֹר, וְהַלַּבְקָן, וְהַקִּפֵּחַ, וְהַנַּנָּס, וְהַחֵרֵשׁ, וְהַשּׁוֹטֶה, וְהַשִּׁיכּוֹר, וּבַעֲלֵי נְגָעִים טְהוֹרִים — פְּסוּלִין בְּאָדָם וּכְשֵׁרִים בַּבְּהֵמָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: שׁוֹטָה מִן הַבְּהֵמָה אֵינָהּ מִן הַמּוּבְחָר. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף בַּעֲלֵי הַדִּלְדּוּלִין פְּסוּלִין בָּאָדָם וּכְשֵׁרִין בַּבְּהֵמָה. matni' hakouchi, hagi'hor, vehalavkan, vehakipé'ha, vehananas, veha'héréch, vehachote, vehachikor, ouvaalé negaim teorim — pesoulin beadam oukhchérim babehéma. raban chimon ben gamliél omér: chota min habehéma énah min hamouv'har. rabi elazar omér: af baalé hadildoulin pesoulin baadam oukhchérin babehéma.
6. גְּמָ׳ כּוּשִׁי — אוּכָּמָא, גִּיחוֹר — חִיוָּורָא, לַבְקָן — סוּמָּקָא. אִינִי? וְהָא הָהוּא דַּאֲמַר לְהוּ ״מַאן בָּעֵי לוּקְיָאנֵי״, וְאִישְׁתְּכַח חִיוָּורָא! אֶלָּא: כּוּשִׁי — אוּכָּמָא, גִּיחוֹר — סוּמָּקָא, כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: ״סוּמָּקָא גִּיחְיָא״, לַבְקָן — חִיוָּורָא, כְּהָהוּא דַּאֲמַר לְהוּ ״מַאן בָּעֵי לוּקְיָאנֵי״, וְאִישְׁתְּכַח חִיוָּורֵי. gema' kouchi — oukama, gi'hor — 'hivara, lavkan — soumaka. ini? veha haou daamar leou "man baé loukyané", veichtekha'h 'hivara! ela: kouchi — oukama, gi'hor — soumaka, kidamri inaché: "soumaka gi'hya", lavkan — 'hivara, kehaou daamar leou "man baé loukyané", veichtekha'h 'hivaré.
7. קִפֵּחַ. תָּנֵי רַב זְבִיד: גָּבוֹהַּ. אִינִי? וְהָתָנֵי רַבִּי אֲבָהוּ: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּבֵּחַ בְּבַעֲלֵי קוֹמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גׇּבְהוֹ״. אָמַר רַב פָּפָּא: בַּאֲרִיכָא שְׁמִיטָה סַנְיָא. kipé'ha. tané rav zevid: gavoha. ini? vehatané rabi avaou: minayin chehakadoch baroukh hou michtabé'ha bevaalé koma, cheneemar: "veanokhi hichmadti et haemori mipenéhem acher kegovah arazim govo". amar rav papa: baarikha chemita sanya.
8. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: גָּבוֹהַּ לֹא יִשָּׂא גְּבוֹהִית — שֶׁמָּא יֵצֵא מֵהֶן תּוֹרֶן, נַנָּס לֹא יִשָּׂא נַנֶּסֶת — שֶׁמָּא יֵצֵא מֵהֶם אֶצְבָּעִי, לָבָן לֹא יִשָּׂא לְבָנָה — שֶׁמָּא יֵצֵא מֵהֶם בּוֹהֵק, שָׁחוֹר לֹא יִשָּׂא שְׁחוֹרָה — שֶׁמָּא יֵצֵא מֵהֶן טָפוּחַ. amar réch lakich: gavoha lo yisa gevohit — chema yétsé méhen toren, nanas lo yisa naneset — chema yétsé méhem etsbai, lavan lo yisa levana — chema yétsé méhem bohék, cha'hor lo yisa che'hora — chema yétsé méhen tafou'ha.
9. הַחֵרֵשׁ, הַשּׁוֹטֶה, וְהַשִּׁכּוֹר. שִׁכּוֹר מַחֵיל עֲבוֹדָה, בַּהֲדֵי מוּמֵי דְּמַחֲילִי עֲבוֹדָה בָּעֵי לְמִיחְשַׁב! ha'héréch, hachote, vehachikor. chikor ma'hél avoda, bahadé moumé dema'hali avoda baé lemi'hchav!
10. בִּשְׁאָר דְּבָרִים הַמְשַׁכְּרִים. וּדְלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּתַנְיָא: אָכַל דְּבֵילָה קְעִילִית, וְשָׁתָה חָלָב אוֹ דְּבַשׁ, נִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ — חַיָּיב. bichar devarim hamchakerim. oudla kerabi yeouda, detanya: akhal devéla keilit, vechata 'halav o devach, nikhnas lamikdach — 'hayav.
11. מַתְנִי׳ אֵלּוּ כְּשֵׁרִין בָּאָדָם וּפְסוּלִין בַּבְּהֵמָה: אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, טְרֵיפָה, וְיוֹצֵא דּוֹפֶן, וְשֶׁנֶּעֶבְדָה בָּהֶן עֲבֵירָה, וְשֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם. matni' élou kechérin baadam oufsoulin babehéma: oto veet beno, teréfa, veotsé dofen, vecheneevda bahen avéra, vechehémit et haadam.
12. וְהַנּוֹשֵׂא נָשִׁים בַּעֲבֵירָה — פָּסוּל עַד שֶׁיַּדִּירֶנָּה הֲנָאָה, וְהַמִּטַּמֵּא לְמֵתִים — פָּסוּל עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא יְהֵא מִטַּמֵּא לְמֵתִים. vehanosé nachim baavéra — pasoul ad cheyadirena hanaa, vehamitamé lemétim — pasoul ad cheyekabél ala chelo yehé mitamé lemétim.
13. גְּמָ׳ וְאֵלּוּ כְּשֵׁירִין בָּאָדָם, מַאי (באותו) [״אוֹתוֹ] וְאֶת בְּנוֹ״? gema' veélou kechérin baadam, ma (vt) ["oto] veet beno"?
14. אִילֵּימָא אַהֲרֹן וּבָנָיו, דִּכְוָתֵיהּ תַּיִישׁ וּבְנוֹ, מִי נָהֵיג? וְהָתַנְיָא: ״אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ״ נוֹהֵג בִּנְקֵבוֹת, וְאֵינוֹ נוֹהֵג בִּזְכָרִים! אֶלָּא תְּיָישָׁה וּבְנָהּ, דִּכְוָותַהּ הָכָא כֹּהֶנֶת וּבְנָהּ, כֹּהֶנֶת בַּת עֲבוֹדָה הִיא? iléma aharon ouvana, dikhvatéh tayich ouvno, mi nahég? vehatanya: "oto veet beno" nohég binkévot, veéno nohég bizkharim! ela teyacha ouvnah, dikhvatah hakha kohenet ouvnah, kohenet bat avoda hi?
15. לְעוֹלָם אַהֲרֹן וּבָנָיו, דִּכְוָותַהּ הָכָא תַּיִישׁ וּבְנוֹ. אָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין: עֲדָא אָמְרָה חֲנַנְיָה הִיא, דְּתַנְיָא: ״אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ״ נוֹהֵג בִּנְקֵבוֹת וְאֵינוֹ נוֹהֵג בִּזְכָרִים, חֲנַנְיָה אוֹמֵר: נוֹהֵג בִּזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת. leolam aharon ouvana, dikhvatah hakha tayich ouvno. amri bemareva micheméh derabi yosé bar avin: ada amra 'hananya hi, detanya: "oto veet beno" nohég binkévot veéno nohég bizkharim, 'hananya omér: nohég bizkharim ouvinkévot.
16. וְהַנּוֹשֵׂא נָשִׁים כּוּ׳. תָּנָא: נוֹדֵר וְעוֹבֵד, יוֹרֵד וּמְגָרֵשׁ. vehanosé nachim kou'. tana: nodér veovéd, yoréd oumgaréch.
17. וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא אָזֵיל לְגַבֵּי חָכָם וְשָׁרֵי לֵיהּ! קָסָבַר: צָרִיךְ לְפָרֵט אֶת הַנֶּדֶר. velé'houch dilma azél legabé 'hakham vecharé léh! kasavar: tsarikh lefarét et haneder.
18. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר צָרִיךְ לְפָרֵט אֶת הַנֶּדֶר, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אֵין צָרִיךְ לְפָרֵט אֶת הַנֶּדֶר, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דְּמַדְּרִינַן לֵיהּ בְּרַבִּים. hani'ha leman deamar tsarikh lefarét et haneder, ela leman deamar én tsarikh lefarét et haneder, ma ika lemémar? demaderinan léh berabim.
19. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר נֶדֶר שֶׁהוּדַּר בְּרַבִּים אֵין לוֹ הֲפָרָה, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר יֵשׁ לוֹ הֲפָרָה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דְּמַדְּרִינַן hani'ha leman deamar neder cheoudar berabim én lo hafara, ela leman deamar yéch lo hafara, ma ika lemémar? demaderinan

Daf 46a

1. לֵיהּ אַדַּעַת רַבִּים. léh adaat rabim.
2. אָמַר אַמֵּימָר: הִלְכְתָא, אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר נֶדֶר שֶׁהוּדַּר בָּרַבִּים יֵשׁ לוֹ הֲפָרָה, עַל דַּעַת הָרַבִּים אֵין לוֹ הֲפָרָה. וְהָנֵי מִילֵּי לִדְבַר הָרְשׁוּת, אֲבָל לִדְבַר מִצְוָה יֵשׁ לוֹ הֲפָרָה. כִּי הָהוּא דְּמַקְרֵי דַרְדְּקֵי, אַדְּרֵיהּ רַב אַחָא דְּקָא פָשַׁע בְּיָנוֹקֵי, וְאַהְדְּרֵיהּ רָבִינָא, דְּלָא אַשְׁכַּח דַּהֲוָה דָּיֵיק כְּוָותֵיהּ. amar amémar: hilkheta, afilou leman deamar neder cheoudar barabim yéch lo hafara, al daat harabim én lo hafara. vehané milé lidvar harchout, aval lidvar mitsva yéch lo hafara. ki haou demakré dardeké, aderéh rav a'ha deka facha beyanoké, veahderéh ravina, dela achka'h dahava dayék kevatéh.
3. וְהַמִּטַּמֵּא לְמֵתִים כּוּ׳. מַאי שְׁנָא הָכָא דְּסַגִּי לֵיהּ בְּקַבָּלָה, וּמַאי שְׁנָא הָתָם דְּמַדְּרִינַן לֵיהּ? הָתָם יִצְרוֹ תְּקָפוֹ. vehamitamé lemétim kou'. ma chena hakha desagi léh bekabala, ouma chena hatam demaderinan léh? hatam yitsro tekafo.
4. הֲדַרַן עֲלָךְ מוּמִין אֵלּוּ. hadaran alakh moumin élou.
5. מַתְנִי׳ יֵשׁ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה, וְאֵינוֹ בְּכוֹר לַכֹּהֵן; בְּכוֹר לִכְהֵן, וְאֵינוֹ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה; בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְלַכֹּהֵן, וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ בְּכוֹר לֹא לַנַּחֲלָה וְלֹא לַכֹּהֵן. matni' yéch bekhor lana'hala, veéno bekhor lakohén; bekhor likhhén, veéno bekhor lana'hala; bekhor lana'hala velakohén, veyéch cheéno bekhor lo lana'hala velo lakohén.
6. אֵיזֶהוּ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְאֵינוֹ בְּכוֹר לַכֹּהֵן? הַבָּא אַחַר נְפָלִים, אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא אֶת רֹאשׁוֹ חַי, וּבֶן תִּשְׁעָה שֶׁיָּצָא רֹאשׁוֹ מֵת, הַמַּפֶּלֶת כְּמִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. ézeou bekhor lana'hala veéno bekhor lakohén? haba a'har nefalim, af al pi cheyatsa et rocho 'ha, ouven ticha cheyatsa rocho mét, hamapelet kemin behéma 'haya vaof — divré rabi méir.
7. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ מִצּוּרַת אָדָם. הַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל, אוֹ שִׁלְיָא, אוֹ שַׁפִּיר מְרוּקָּם, וְהַיּוֹצֵא מְחוּתָּךְ — הַבָּא אַחֲרֵיהֶם בְּכוֹר לַנַּחֲלָה, וְאֵין בְּכוֹר לַכֹּהֵן. va'hakhamim omrim: ad cheyehé bo mitsourat adam. hamapelet sandal, o chilya, o chapir meroukam, vehayotsé me'houtakh — haba a'haréhem bekhor lana'hala, veén bekhor lakohén.
8. מִי שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָּנִים, וְנָשָׂא אִשָּׁה שֶׁכְּבָר יָלְדָה, עוֹדָהּ שִׁפְחָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה, עוֹדָהּ נׇכְרִית וְנִתְגַּיְּירָה, מִשֶּׁבָּאת לְיִשְׂרָאֵל יָלְדָה — בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְאֵין בְּכוֹר לַכֹּהֵן. mi chelo haou lo banim, venasa icha chekevar yalda, odah chif'ha venichta'hrera, odah nokhrit venitgayera, michebat leyisraél yalda — bekhor lana'hala veén bekhor lakohén.
9. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְלַכֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פֶּטֶר רֶחֶם בְּיִשְׂרָאֵל״ — עַד שֶׁיִּפְטְרוּ רֶחֶם מִיִּשְׂרָאֵל. rabi yosé hagelili omér: bekhor lana'hala velakohén, cheneemar: "peter re'hem beyisraél" — ad cheyifterou re'hem miyisraél.
10. מִי שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים וְנָשָׂא אִשָּׁה שֶׁלֹּא יָלְדָה, נִתְגַּיְּירָה מְעוּבֶּרֶת, נִשְׁתַּחְרְרָה מְעוּבֶּרֶת. mi chehaou lo banim venasa icha chelo yalda, nitgayera meouberet, nichta'hrera meouberet.
11. וְיָלְדָה הִיא וְכֹהֶנֶת הִיא, וּלְוִיָּה הִיא, וְאִשָּׁה שֶׁכְּבָר יָלְדָה, וְכֵן מִי שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה לְאַחַר בַּעְלָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְנִשֵּׂאת וְיָלְדָה, וְאֵינוֹ יָדוּעַ אִם בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן אִם בִּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן — בְּכוֹר לַכֹּהֵן וְאֵינוֹ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה. veyalda hi vekhohenet hi, oulviya hi, veicha chekevar yalda, vekhén mi chelo chahata lea'har balah chelocha 'hodachim venisét veyalda, veéno yadoua im ben ticha larichon im bin chiva laa'haron — bekhor lakohén veéno bekhor lana'hala.

Daf 46b

1. גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הָרֹאשׁ פּוֹטֵר בִּנְפָלִים. gema' amar chemouél: én haroch potér binfalim.
2. מַאי טַעְמָא? ״כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו״ — כֹּל הֵיכָא דְּנִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו הוּא דַּחֲשִׁיב רֵישֵׁיהּ, אִידַּךְ לָא חֲשִׁיב רֵישֵׁיהּ. ma tama? "kol acher nichmat rou'ha 'hayim beapa" — kol hékha denichmat rou'ha 'hayim beapa hou da'hachiv réchéh, idakh la 'hachiv réchéh.
3. תְּנַן: הַבָּא אַחַר נְפָלִים, שֶׁיָּצָא רֹאשׁוֹ חַי, וּבֶן תִּשְׁעָה שֶׁיָּצָא רֹאשׁוֹ מֵת. קָתָנֵי מִיהָא ״רֹאשׁוֹ!״ מַאי ״רֹאשׁוֹ?״ רוּבּוֹ. tenan: haba a'har nefalim, cheyatsa rocho 'ha, ouven ticha cheyatsa rocho mét. katané miha "rocho!" ma "rocho?" roubo.
4. וְלִיתְנֵי ״רוּבּוֹ״! בְּדִין הוּא דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְמִיתְנֵי רוּבּוֹ, וְאַיְּידֵי דְּקָא בָעֵי לְמִיתְנֵי סֵיפָא בֶּן תִּשְׁעָה שֶׁיָּצָא רֹאשׁוֹ מֵת — טַעְמָא דְּרֹאשׁוֹ מֵת, הָא רֹאשׁוֹ חַי — הַבָּא אַחֲרָיו בְּכוֹר לַנַּחֲלָה נָמֵי לָא הָוֵי, תְּנָא רֵישָׁא נָמֵי רֹאשׁוֹ. velitné "roubo"! bedin hou deibei léh lemitné roubo, veayedé deka vaé lemitné séfa ben ticha cheyatsa rocho mét — tama derocho mét, ha rocho 'ha — haba a'hara bekhor lana'hala namé la havé, tena récha namé rocho.
5. וּמַאי קָא מַשְׁמַע לַן, דְּכֵיוָן דְּמַפֵּיק לֵיהּ רֵישֵׁיהּ הָוֵה [לֵיהּ] לֵידָה? תְּנֵינָא: הוֹצִיא רֹאשׁוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהֶחְזִירוֹ — הֲרֵי זֶה כְּיָלוּד! ouma ka machma lan, dekhévan demapék léh réchéh havé [léh] léda? tenéna: hotsi rocho, af al pi chehe'hziro — haré ze keyaloud!
6. וְכִי תֵּימָא: אַשְׁמוֹעִינַן בְּהֵמָה, וְקָא מַשְׁמַע לַן בְּאָדָם, דְּאָדָם מִבְּהֵמָה לָא יָלֵיף — דְּלֵית לַהּ פְּרוֹזְדוֹר. vekhi téma: achmoinan behéma, veka machma lan beadam, deadam mibehéma la yaléf — delét lah perozdor.
7. בְּהֵמָה מֵאָדָם לָא יָלְפָא — מִשּׁוּם דַּחֲשִׁיב פַּרְצוּף פָּנִים דִּידֵיהּ. behéma méadam la yalfa — michoum da'hachiv partsouf panim didéh.
8. הָא נָמֵי תְּנֵינָא: יָצָא כְּדַרְכּוֹ — מִשֶּׁיָּצָא רוֹב רֹאשׁוֹ, וְאֵיזֶהוּ רוֹב רֹאשׁוֹ? מִשֶּׁתֵּצֵא פַּדַּחְתּוֹ. תְּיוּבְתָּא דִשְׁמוּאֵל, תְּיוּבְתָּא! ha namé tenéna: yatsa kedarko — micheyatsa rov rocho, veézeou rov rocho? michetétsé pada'hto. teouvta dichmouél, teouvta!
9. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: פַּדַּחַת פּוֹטֶרֶת בְּכׇל מָקוֹם, חוּץ מִן הַנַּחֲלָה. מַאי טַעְמָא? ״יַכִּיר״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ לַנַּחֲלָה. amar rabi chimon ben lakich: pada'hat poteret bekhol makom, 'houts min hana'hala. ma tama? "yakir" amar ra'hamana, verabi yo'hanan amar: afilou lana'hala.
10. בְּכׇל מָקוֹם, לְאֵיתוֹיֵי מַאי? לְאֵיתוֹיֵי הָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: גִּיּוֹרֶת שֶׁיָּצְאָה פַּדַּחַת וְלָדָהּ בְּגַיּוּתָהּ, וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיְּירָה — אֵין נוֹתְנִין לָהּ יְמֵי טוּמְאָה וִימֵי טׇהֳרָה, וְאֵינָהּ מְבִיאָה קׇרְבַּן לֵידָה. bekhol makom, leétoyé ma? leétoyé ha detanou rabanan: giyoret cheyatsa pada'hat veladah begayoutah, vea'har kakh nitgayera — én notnin lah yemé touma vimé tohora, veénah mevia korban léda.
11. מֵיתִיבִי: ״יַכִּיר״ — זוֹ הַכָּרַת פָּנִים, וְאֵיזוֹ הִיא הַכָּרַת פָּנִים? פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחוֹטֶם. תָּנֵי: ״עַד הַחוֹטֶם״. תָּא שְׁמַע: אֵין מְעִידִים אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחוֹטֶם. תְּנִי: ״עַד הַחוֹטֶם״. métivi: "yakir" — zo hakarat panim, veézo hi hakarat panim? partsouf panim im ha'hotem. tané: "ad ha'hotem". ta chema: én meidim ela al partsouf panim im ha'hotem. teni: "ad ha'hotem".
12. תָּא שְׁמַע: פַּדַּחַת בְּלֹא פַּרְצוּף פָּנִים, פַּרְצוּף פָּנִים בְּלֹא פַּדַּחַת — אֵין מְעִידִין עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶם עִם הַחוֹטֶם. וְאָמַר אַבָּיֵי, וְאִיתֵּימָא רַב כָּהֲנָא: מַאי קְרָאָה? ״הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם״! שָׁאנֵי עֵדוּת אִשָּׁה, דְּאַחְמִירוּ בַּהּ רַבָּנַן. ta chema: pada'hat belo partsouf panim, partsouf panim belo pada'hat — én meidin ad cheyeou chenéhem im ha'hotem. veamar abayé, veitéma rav kahana: ma keraa? "hakarat penéhem anta bam"! chané édout icha, dea'hmirou bah rabanan.
13. וּמִי אַחְמִירוּ? וְהָא תְּנַן: הוּחְזְקוּ לִהְיוֹת מַשִּׂיאִים עֵד מִפִּי עֵד, מִפִּי אִשָּׁה, מִפִּי עֶבֶד, מִפִּי שִׁפְחָה! כִּי אַקִּילוּ רַבָּנַן בְּסוֹפָהּ, בִּתְחִלָּתָהּ לָא אַקִּילוּ רַבָּנַן. oumi a'hmirou? veha tenan: hou'hzekou lihot masiim éd mipi éd, mipi icha, mipi eved, mipi chif'ha! ki akilou rabanan besofah, bit'hilatah la akilou rabanan.
14. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: veibaét éma:

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Bekhorot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)