Talmud Bava Metzia, Chapitre 8 (ח) · Daf 87a à 97a

Daf 87a

1. ״וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד״? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִכָּאן שֶׁמְּסָרְבִין לְקָטָן, וְאֵין מְסָרְבִין לַגָּדוֹל. "vayiftsar bam meod"? amar rabi elazar: mikan chemesarvin lekatan, veén mesarvin lagadol.
2. כְּתִיב: ״וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם״, וּכְתִיב: ״וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם״, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִכָּאן שֶׁצַּדִּיקִים אוֹמְרִים מְעַט וְעוֹשִׂים הַרְבֵּה, רְשָׁעִים אוֹמְרִים הַרְבֵּה, וַאֲפִילּוּ מְעַט אֵינָם עוֹשִׂים. ketiv: "veek'ha fat le'hem", oukhtiv: "veel habakar rats avraham", amar rabi elazar: mikan chetsadikim omrim meat veosim harbé, rechaim omrim harbé, vaafilou meat énam osim.
3. מְנָלַן, מֵעֶפְרוֹן. מֵעִיקָּרָא כְּתִיב: ״אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף״, וּלְבַסּוֹף כְּתִיב: ״וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאׇזְנֵי בְנֵי חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר״, דְּלָא שְׁקַל מִינֵּיהּ אֶלָּא קִנְטְרֵי, דְּאִיכָּא דּוּכְתָּא דְּקָרֵי לֵיהּ לְתִיקְלָא ״קִנְטֵירָא״. menalan, méefron. méikara ketiv: "erets arba méot chekel kesef", oulvasof ketiv: "vayichma avraham el efron vayichkol avraham leefron et hakesef acher diber beozné vené 'hét arba méot chekel kesef ovér laso'hér", dela chekal minéh ela kinteré, deika doukhta dekaré léh letikla "kintéra".
4. כְּתִיב ״קֶמַח״ וּכְתִיב ״סֹלֶת״. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִכָּאן שֶׁהָאִשָּׁה צָרָה עֵינֶיהָ בְּאוֹרְחִים יוֹתֵר מִן הָאִישׁ. ketiv "kema'h" oukhtiv "solet". amar rabi yits'hak: mikan chehaicha tsara éneha beor'him yotér min haich.
5. כְּתִיב ״לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת״, וּכְתִיב ״וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר״, וְאִילּוּ לֶחֶם לָא אַיְיתִי לְקַמַּיְיהוּ! ketiv "louchi vaasi ougot", oukhtiv "vayika'h 'hema ve'halav ouven habakar", veilou le'hem la ayti lekamayou!
6. אָמַר אֶפְרַיִם מִקְשָׁאָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר: אַבְרָהָם אָבִינוּ אוֹכֵל חוּלִּין בְּטׇהֳרָה הָיָה, וְשָׂרָה אִמֵּנוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם פֵּירְסָה נִדָּה. amar efrayim mikchaa talmido chel rabi méir micheméh derabi méir: avraham avinou okhél 'houlin betohora haya, vesara iménou oto hayom pérsa nida.
7. ״וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל״, לְהוֹדִיעַ שֶׁשָּׂרָה אִמֵּנוּ צְנוּעָה הָיְתָה. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק: יוֹדְעִים הָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁשָּׂרָה אִמֵּנוּ בָּאֹהֶל הָיְתָה, אֶלָּא מַאי ״בָּאֹהֶל״ – כְּדֵי לְחַבְּבָהּ עַל בַּעְלָהּ. "vayomrou éla ayé sara ichtekha vayomer hiné vaohel", leodia chesara iménou tsenoua hayta. amar rav yeouda amar rav veitéma rabi yits'hak: yodim haou malakhé hacharét chesara iménou baohel hayta, ela ma "baohel" – kedé le'habevah al balah.
8. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: כְּדֵי לְשַׁגֵּר לָהּ כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה. תָּנֵי מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי: לָמָּה נָקוּד עַל אַיּוֹ שֶׁבְּ״אֵלָיו״ – לִימְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיִּשְׁאַל אָדָם בָּאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ. וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם אִשָּׁה כְּלָל! עַל יְדֵי בַּעְלָהּ שָׁאנֵי. rabi yosé berabi 'hanina amar: kedé lechagér lah kos chel berakha. tané michoum rabi yosé: lama nakoud al ayo chebe"éla" – limeda tora derekh erets, cheyichal adam baakhsanya chelo. vehaamar chemouél: én choalin bichlom icha kelal! al yedé balah chané.
9. ״אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה״, אָמַר רַב חִסְדָּא: אַחַר שֶׁנִּתְבַּלָּה הַבָּשָׂר וְרַבּוּ הַקְּמָטִין – נִתְעַדֵּן הַבָּשָׂר וְנִתְפַּשְּׁטוּ הַקְּמָטִין, וְחָזַר הַיּוֹפִי לִמְקוֹמוֹ. "a'haré veloti hayta li edna", amar rav 'hisda: a'har chenitbala habasar verabou hakematin – nitadén habasar venitpachetou hakematin, ve'hazar hayofi limkomo.
10. כְּתִיב ״וַאדֹנִי זָקֵן״, וּכְתִיב ״וַאֲנִי זָקַנְתִּי״ – דְּלָא מוֹתֵיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּדְקָאָמְרָה אִיהִי. ketiv "vadoni zakén", oukhtiv "vaani zakanti" – dela motév hakadoch baroukh hou kidkaamra ihi.
11. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: גָּדוֹל שָׁלוֹם, שֶׁאֲפִילּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁינָּה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ וְגוֹ׳ וַאדֹנִי זָקֵן״, וּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל אַבְרָהָם וְגוֹ׳ וַאֲנִי זָקַנְתִּי״. tana devé rabi yichmaél: gadol chalom, cheafilou hakadoch baroukh hou china bo, cheneemar: "vatits'hak sara bekirbah vego' vadoni zakén", oukhtiv: "vayomer h' el avraham vego' vaani zakanti".
12. ״וַתֹּאמֶר מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵנִיקָה בָנִים שָׂרָה״, כַּמָּה בָּנִים הֵנִיקָה שָׂרָה? אָמַר רַבִּי לֵוִי: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁגָּמַל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עָשָׂה סְעוּדָה גְּדוֹלָה. הָיוּ כׇּל אוּמּוֹת הָעוֹלָם מְרַנְּנִים וְאוֹמְרִים: רְאִיתֶם זָקֵן וּזְקֵנָה שֶׁהֵבִיאוּ אֲסוּפִי מִן הַשּׁוּק וְאוֹמְרִים: בְּנֵינוּ הוּא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעוֹשִׂין מִשְׁתֶּה גָּדוֹל לְהַעֲמִיד דִּבְרֵיהֶם! "vatomer mi milél leavraham hénika vanim sara", kama banim hénika sara? amar rabi lévi: oto hayom chegamal avraham et yits'hak beno asa seouda gedola. haou kol oumot haolam meranenim veomrim: reitem zakén ouzkéna chehéviou asoufi min hachouk veomrim: benénou hou, velo od ela cheosin michte gadol lehaamid divréhem!
13. מָה עָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ – הָלַךְ וְזִימֵּן כׇּל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, וְשָׂרָה אִמֵּנוּ זִימְּנָה אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם. וְכׇל אַחַת וְאַחַת הֵבִיאָה בְּנָהּ עִמָּהּ, וּמְנִיקָתָהּ לֹא הֵבִיאָה, וְנַעֲשָׂה נֵס בְּשָׂרָה אִמֵּנוּ וְנִפְתְּחוּ דַּדֶּיהָ כִּשְׁנֵי מַעֲיָינוֹת, וְהֵנִיקָה אֶת כּוּלָּן. וַעֲדַיִין הָיוּ מְרַנְּנִים וְאוֹמְרִים: ״אִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד, אַבְרָהָם בֶּן מֵאָה שָׁנָה יוֹלִיד״? מִיָּד נֶהְפַּךְ קְלַסְתֵּר פָּנִים שֶׁל יִצְחָק וְנִדְמָה לְאַבְרָהָם, פָּתְחוּ כּוּלָּם וְאָמְרוּ: ״אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק״. ma asa avraham avinou – halakh vezimén kol gedolé hador, vesara iménou zimena et nechotéhem. vekhol a'hat vea'hat hévia benah imah, oumnikatah lo hévia, venaasa nés besara iménou venifte'hou dadeha kichné maayanot, vehénika et koulan. vaadayin haou meranenim veomrim: "im sara havat tichim chana téléd, avraham ben méa chana yolid"? miyad nehpakh kelastér panim chel yits'hak venidma leavraham, pat'hou koulam veamrou: "avraham holid et yits'hak".
14. עַד אַבְרָהָם לֹא הָיָה זִקְנָה. מַאן דַּהֲוָה בָּעֵי (לְמִשְׁתַּעֵי) [לְאִישְׁתַּעוֹיֵי] בַּהֲדֵי אַבְרָהָם – מִשְׁתַּעֵי בַּהֲדֵי יִצְחָק. בַּהֲדֵי יִצְחָק מִשְׁתַּעֵי בַּהֲדֵי אַבְרָהָם. אֲתָא אַבְרָהָם בְּעָא רַחֲמֵי וַהֲוָה זִקְנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים״. ad avraham lo haya zikna. man dahava baé (lemichtaé) [leichtaoyé] bahadé avraham – michtaé bahadé yits'hak. bahadé yits'hak michtaé bahadé avraham. ata avraham bea ra'hamé vahava zikna, cheneemar: "veavraham zakén ba bayamim".
15. עַד יַעֲקֹב לָא הֲוָה חוּלְשָׁא. אֲתָא יַעֲקֹב בְּעָא רַחֲמֵי וַהֲוָה חוּלְשָׁא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה״. עַד דַּאֲתָא אֱלִישָׁע לָא הֲוָה דְּחָלֵישׁ וְאִתְּפַח. אֲתָא אֱלִישָׁע בְּעָא רַחֲמֵי וְאִתְּפַח, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת חׇלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ״ – מִכְּלָל דְּחָלָה חֹלִי אַחֲרִיתִי. ad yaakov la hava 'houlcha. ata yaakov bea ra'hamé vahava 'houlcha, cheneemar: "vayomer leoséf hiné avikha 'hole". ad daata elicha la hava de'haléch veitefa'h. ata elicha bea ra'hamé veitefa'h, cheneemar: "veelicha 'hala et 'holo acher yamout bo" – mikelal de'hala 'holi a'hariti.
16. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה חֳלָאִין חָלָה אֱלִישָׁע – אֶחָד שֶׁדְּחָפוֹ לְגֵיחֲזִי בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וְאֶחָד שֶׁגֵּירָה דּוּבִּין בַּתִּינוֹקוֹת, וְאֶחָד שֶׁמֵּת בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת חׇלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ״. tanou rabanan: chelocha 'holain 'hala elicha – e'had chede'hafo legé'hazi bichté yada, vee'had chegéra doubin batinokot, vee'had chemét bo, cheneemar: "veelicha 'hala et 'holo acher yamout bo".
17. אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא יַתְחִילוּ בַּמְּלָאכָה צֵא וֶאֱמוֹר לָהֶם עַל מְנָת שֶׁאֵין לָכֶם עָלַי אֶלָּא פַּת וְקִטְנִית כּוּ׳. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף לְרַב חִסְדָּא: פַּת קִטְנִית תְּנַן, אוֹ פַּת וְקִטְנִית תְּנַן? אֲמַר לֵיהּ הָאֱלֹהִים! צְרִיכָה וָיו כִּי מוּרְדְּיָא דְלִבְרוּת. ela ad chelo yat'hilou bamelakha tsé veemor lahem al menat cheén lakhem ala ela pat vekitnit kou'. amar léh rav a'ha beréh derav yoséf lerav 'hisda: pat kitnit tenan, o pat vekitnit tenan? amar léh haelohim! tserikha va ki mourdeya delivrout.
18. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. הַכֹּל לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי הָא דִּתְנַן: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל וְאָמַר לוֹ כְּאֶחָד וְכִשְׁנַיִם מִבְּנֵי הָעִיר – נוֹתֵן לוֹ כַּפָּחוּת שֶׁבַּשְּׂכִירוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶם. raban chimon ben gamliél omér: éno tsarikh, hakol keminhag hamedina. hakol leétoyé ma? leétoyé ha ditnan: hasokhér et hapoél veamar lo kee'had vekhichnayim mibené hair – notén lo kapa'hout chebasekhirout, divré rabi yeochoua. va'hakhamim omrim: mechamenin bénéhem.
19. מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ אוֹכְלִין מִן הַתּוֹרָה: הָעוֹשֶׂה בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע בִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה, וּבְתָלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ, וּבְדָבָר שֶׁגִּידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ. וְאֵלּוּ שֶׁאֵין אוֹכְלִים: הָעוֹשֶׂה בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע matni' veélou okhlin min hatora: haose bim'houbar lakarka bichat gemar melakha, ouvtalouch min hakarka ad chelo nigmera melakhto, ouvdavar chegidoulo min haarets. veélou cheén okhlim: haose bim'houbar lakarka

Daf 87b

1. בְּשָׁעָה שֶׁאֵין גְּמַר מְלָאכָה, וּבְתָלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע מֵאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ, וּבְדָבָר שֶׁאֵין גִּידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ. bechaa cheén gemar melakha, ouvtalouch min hakarka méa'har chenigmera melakhto, ouvdavar cheén gidoulo min haarets.
2. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי, דִּכְתִיב: ״כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ״. אַשְׁכְּחַן כֶּרֶם, כֹּל מִילֵּי מְנָא לַן? gema' mena hané milé, dikhtiv: "ki tavo bekherem réekha veakhalta". achke'han kerem, kol milé mena lan?
3. גָּמְרִינַן מִכֶּרֶם: מָה כֶּרֶם מְיוּחָד, דָּבָר שֶׁגִּידּוּלֵי קַרְקַע, וּבִשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ – אַף כׇּל דָּבָר שֶׁגִּידּוּלֵי קַרְקַע, בִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. gamrinan mikerem: ma kerem meou'had, davar chegidoulé karka, ouvichat gemar melakha poél okhél bo – af kol davar chegidoulé karka, bichat gemar melakha poél okhél bo.
4. מָה לְכֶרֶם – שֶׁכֵּן חַיָּיב בְּעוֹלֵלוֹת! גָּמְרִינַן מִקָּמָה. קָמָה גּוּפַהּ מְנָא לַן? דִּכְתִיב: ״כִּי תָבֹא בְּקָמַת רֵעֶךָ וְקָטַפְתָּ מְלִילוֹת בְּיָדֶךָ״. ma lekherem – chekén 'hayav beolélot! gamrinan mikama. kama goufah mena lan? dikhtiv: "ki tavo bekamat réekha vekatafta melilot beyadekha".
5. מָה לְקָמָה שֶׁכֵּן חַיֶּיבֶת בַּחַלָּה! וּמִמַּאי דְּהַאי קָמָה קָמָה דְּמִתְחַיֶּיבֶת בְּחַלָּה הִיא? דִּלְמָא כֹּל קָמָה קָאָמַר רַחֲמָנָא! ma lekama chekén 'hayevet ba'hala! oumima deha kama kama demit'hayevet be'hala hi? dilma kol kama kaamar ra'hamana!
6. אָתְיָא ״קָמָה״ ״קָמָה״, כְּתִיב הָכָא ״כִּי תָבֹא בְּקָמַת רֵעֶךָ״, וּכְתִיב הָתָם ״מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה״. מָה הָתָם קָמָה דְּמִיחַיְּיבָא בְּחַלָּה, אַף הָכָא נָמֵי קָמָה דְּמִיחַיְּיבָא בְּחַלָּה. atya "kama" "kama", ketiv hakha "ki tavo bekamat réekha", oukhtiv hatam "méha'hél 'herméch bakama". ma hatam kama demi'hayeva be'hala, af hakha namé kama demi'hayeva be'hala.
7. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְקָמָה שֶׁכֵּן חַיֶּיבֶת בְּחַלָּה! כֶּרֶם יוֹכִיחַ. מָה לְכֶרֶם שֶׁכֵּן חַיָּיב בְּעוֹלֵלוֹת! קָמָה תּוֹכִיחַ. ika lemifrakh: ma lekama chekén 'hayevet be'hala! kerem yokhi'ha. ma lekherem chekén 'hayav beolélot! kama tokhi'ha.
8. וְחָזַר הַדִּין: לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁכֵּן דָּבָר שֶׁגִּידּוּלֵי קַרְקַע, וּבִשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. אַף כׇּל דָּבָר שֶׁגִּידּוּלֵי קַרְקַע בִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. ve'hazar hadin: lo rei ze kiri ze. hatsad hachave chebahen – chekén davar chegidoulé karka, ouvichat gemar melakha poél okhél bo. af kol davar chegidoulé karka bichat gemar melakha poél okhél bo.
9. מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהֶן צַד מִזְבֵּחַ. וַאֲתָא נָמֵי זַיִת, דְּאִית בֵּיהּ צַד מִזְבֵּחַ! ma lehatsad hachave chebahen, chekén yéch bahen tsad mizbé'ha. vaata namé zayit, deit béh tsad mizbé'ha!
10. וְזַיִת בְּמָה הַצַּד אָתֵי? הוּא גּוּפֵיהּ כֶּרֶם אִיקְּרִי, דִּכְתִיב: ״וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת״! אָמַר רַב פָּפָּא: ״כֶּרֶם זַיִת״ – אִקְּרֵי, ״כֶּרֶם״ סְתָמָא – לָא אִקְּרֵי. vezayit bema hatsad até? hou gouféh kerem ikeri, dikhtiv: "vayavér migadich vead kama vead kerem zayit"! amar rav papa: "kerem zayit" – ikeré, "kerem" setama – la ikeré.
11. מִכׇּל מָקוֹם קַשְׁיָא! אֶלָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: אָמַר קְרָא ״וְחֶרְמֵשׁ״ לְרַבּוֹת כׇּל בַּעֲלֵי חֶרְמֵשׁ. mikol makom kachya! ela amar chemouél: amar kera "ve'herméch" lerabot kol baalé 'herméch.
12. וְהַאי ״חֶרְמֵשׁ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ: בִּשְׁעַת חֶרְמֵשׁ – אֱכוֹל, שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת חֶרְמֵשׁ – לָא תֵּיכוֹל! veha "'herméch" mibeé léh: bichat 'herméch – ekhol, chelo bichat 'herméch – la tékhol!
13. הָהוּא מִ״וְּאֶל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן״ נָפְקָא. תִּינַח דְּבַר חֶרְמֵשׁ, דְּלָאו בַּר חֶרְמֵשׁ מְנָא לַן? haou mi"ouel kelyekha lo titén" nafka. tina'h devar 'herméch, dela bar 'herméch mena lan?
14. אֶלָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָמַר קְרָא ״קָמָה״ לְרַבּוֹת כׇּל בַּעֲלֵי קֹמָה. וְהָא אָמְרַתְּ: ״קָמָה״, קָמָה דְּמִיחַיְּיבָא בְּחַלָּה! ela amar rabi yits'hak: amar kera "kama" lerabot kol baalé koma. veha amrate: "kama", kama demi'hayeva be'hala!
15. הָנֵי מִילֵּי מִקַּמֵּי דְּנֵיתֵי ״חֶרְמֵשׁ״, הַשְׁתָּא דְּאָתֵי ״חֶרְמֵשׁ״ – אִיתְרַבִּי לֵיהּ כֹּל דְּבַר חֶרְמֵשׁ, וְאַף עַל גַּב דְּלָא מִיחַיַּיב בְּחַלָּה. ״קָמָה״ לְמָה לִי – לְרַבּוֹת כׇּל בַּעֲלֵי קֹמָה. hané milé mikamé denété "'herméch", hachta deaté "'herméch" – itrabi léh kol devar 'herméch, veaf al gav dela mi'hayav be'hala. "kama" lema li – lerabot kol baalé koma.
16. וְהַשְׁתָּא דְּנָפְקָא לַן מֵחֶרְמֵשׁ וּמִקָּמָה ״כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ״ לְמָה לִי? vehachta denafka lan mé'herméch oumikama "ki tavo bekherem réekha" lema li?
17. אָמַר רָבָא, לְהִלְכוֹתָיו. כִּדְתַנְיָא: ״כִּי תָבֹא״, נֶאֱמַר כָּאן בִּיאָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״לֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ״, מָה לְהַלָּן בְּפוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף כָּאן בְּפוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. amar rava, lehilkhota. kidtanya: "ki tavo", neemar kan bia, veneemar lehalan "lo tavo ala hachemech", ma lehalan befoél hakatouv medabér, af kan befoél hakatouv medabér.
18. ״בְּכֶרֶם רֵעֶךָ״, וְלֹא בְּכֶרֶם נׇכְרִי. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר גֶּזֶל נׇכְרִי אָסוּר, הַיְינוּ דְּאִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמִישְׁרֵי פּוֹעֵל. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר גֶּזֶל נׇכְרִי מוּתָּר – הַשְׁתָּא גְּזֵילָה מוּתָּר, פּוֹעֵל מִיבַּעְיָא?! "bekherem réekha", velo bekherem nokhri. hani'ha leman deamar gezel nokhri asour, haynou deitsterikh kera lemichré poél. ela leman deamar gezel nokhri moutar – hachta gezéla moutar, poél mibaya?!
19. מוֹקֵים לַהּ: ״בְּכֶרֶם רֵעֶךָ״ – וְלֹא שֶׁל הֶקְדֵּשׁ. ״וְאָכַלְתָּ״ – וְלֹא מוֹצֵץ. ״עֲנָבִים״ וְלֹא עֲנָבִים וְדָבָר אַחֵר. mokém lah: "bekherem réekha" – velo chel hekdéch. "veakhalta" – velo motséts. "anavim" velo anavim vedavar a'hér.
20. ״כְּנַפְשְׁךָ״ – כְּנֶפֶשׁ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת כָּךְ נַפְשׁוֹ שֶׁל פּוֹעֵל. מָה נַפְשְׁךָ אוֹכֵל וּפָטוּר, אַף נַפְשׁוֹ שֶׁל פּוֹעֵל אוֹכֵל וּפָטוּר. "kenafchekha" – kenefech chel baal habayit kakh nafcho chel poél. ma nafchekha okhél oufatour, af nafcho chel poél okhél oufatour.
21. ״שׇׂבְעֶךָ״, וְלֹא אֲכִילָה גַּסָּה. ״וְאַל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן״, בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְכֶלְיוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – אַתָּה אוֹכֵל, וּבְשָׁעָה שֶׁאִי אַתָּה נוֹתֵן לְכֶלְיוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – אִי אַתָּה אוֹכֵל. "sovekha", velo akhila gasa. "veal kelyekha lo titén", bechaa cheata notén lekhelo chel baal habayit – ata okhél, ouvchaa chei ata notén lekhelo chel baal habayit – i ata okhél.
22. אָמַר רַבִּי יַנַּאי: אֵין הַטֶּבֶל מִתְחַיֵּיב בְּמַעֲשֵׂר amar rabi yana: én hatevel mit'hayév bemaasér

Daf 88a

1. עַד שֶׁיִּרְאֶה פְּנֵי הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת״. ad cheyire pené habayit, cheneemar: "biarti hakodech min habayit".
2. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ חָצֵר קוֹבַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ״. verabi yo'hanan amar: afilou 'hatsér kovaat, cheneemar: "veakhlou vicharekha vesavéou".
3. וְרַבִּי יוֹחָנָן נָמֵי, הָא כְּתִיב ״מִן הַבַּיִת״! אָמַר לָךְ: חָצֵר – דֻּמְיָא דְּבַיִת: מָה בַּיִת הַמִּשְׁתַּמֵּר – אַף חָצֵר הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת. verabi yo'hanan namé, ha ketiv "min habayit"! amar lakh: 'hatsér – doumya devayit: ma bayit hamichtamér – af 'hatsér hamichtameret.
4. וְרַבִּי יַנַּאי נָמֵי, הָכְתִיב ״בִּשְׁעָרֶיךָ״! הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ דִּמְעַיֵּיל לֵיהּ דֶּרֶךְ שַׁעַר, לְאַפּוֹקֵי דֶּרֶךְ גַּגּוֹת וְקַרְפֵּיפוֹת דְּלָא. verabi yana namé, hakhtiv "bicharekha"! haou mibeé léh dimayél léh derekh chaar, leapoké derekh gagot vekarpéfot dela.
5. מֵתִיב רַב חֲנִינָא חוֹזָאָה: ״כְּנַפְשְׁךָ״ – כָּךְ נַפְשׁוֹ שֶׁל פּוֹעֵל, מָה נַפְשְׁךָ אוֹכֵל וּפָטוּר, אַף נַפְשׁוֹ שֶׁל פּוֹעֵל אוֹכֵל וּפָטוּר. métiv rav 'hanina 'hozaa: "kenafchekha" – kakh nafcho chel poél, ma nafchekha okhél oufatour, af nafcho chel poél okhél oufatour.
6. הָא לוֹקֵחַ חַיָּיב, מַאי לָאו בַּשָּׂדֶה? ha loké'ha 'hayav, ma la basade?
7. אָמַר רַב פָּפָּא: הָכָא בִּתְאֵנָה הָעוֹמֶדֶת בְּגִינָּה וְנוֹפָהּ נוֹטֶה לְחָצֵר עָסְקִינַן, וּלְמַאן דְּאָמַר לְבַיִת – לְבַיִת. amar rav papa: hakha biténa haomedet begina venofah note le'hatsér askinan, oulman deamar levayit – levayit.
8. אִי הָכִי בַּעַל הַבַּיִת נָמֵי נִיחַיַּיב! בַּעַל הַבַּיִת עֵינָיו בִּתְאֵנָתוֹ, וְלוֹקֵחַ עֵינָיו בְּמִקָּחוֹ. i hakhi baal habayit namé ni'hayav! baal habayit éna biténato, veloké'ha éna bemika'ho.
9. וְלוֹקֵחַ מִדְּאוֹרָיְיתָא מִי מִחַיַּיב? וְהָתַנְיָא: מִפְּנֵי מָה חָרְבוּ חֲנוּיוֹת שֶׁל בֵּית הִינוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים קוֹדֶם יְרוּשָׁלַיִם – מִפְּנֵי שֶׁהֶעֱמִידוּ דִּבְרֵיהֶם עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִין: veloké'ha mideorayta mi mi'hayav? vehatanya: mipené ma 'harvou 'hanouot chel bét hino chaloch chanim kodem yerouchalayim – mipené cheheemidou divréhem al divré tora. chehaou omrin:

Daf 88b

1. ״עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר וְאָכַלְתָּ״ – וְלֹא מוֹכֵר. ״תְּבוּאַת זַרְעֶךָ״ – וְלֹא לוֹקֵחַ. אֶלָּא מִדְּרַבָּנַן, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. "asér teasér veakhalta" – velo mokhér. "tevouat zarekha" – velo loké'ha. ela miderabanan, oukra asmakhta bealma.
2. אֶלָּא ״כְּנַפְשְׁךָ״ לְמַאי אֲתָא? לְכִדְתַנְיָא: ״כְּנַפְשְׁךָ״, מָה נַפְשְׁךָ אִם חָסַמְתָּ – פָּטוּר, אַף פּוֹעֵל אִם חָסַמְתָּ – פָּטוּר. ela "kenafchekha" lema ata? lekhidtanya: "kenafchekha", ma nafchekha im 'hasamta – patour, af poél im 'hasamta – patour.
3. מֵתִיב מָר זוּטְרָא: אֵיזֶהוּ גּוֹרְנָן לְמַעַשְׂרוֹת? בַּקִּישּׁוּאִים וּבַדִּלּוּעִים מִשֶּׁיְּפַקֵּסוּ. וְאָמַר רַבִּי אַסִּי: מִשֶּׁיִּנָּטֵל פֵּיקֶס שֶׁלָּהֶן. מַאי לָאו מִשֶּׁיְּפַקֵּסוּ – אֲפִילּוּ בַּשָּׂדֶה! métiv mar zoutra: ézeou gornan lemaasrot? bakichouim ouvadilouim micheyefakésou. veamar rabi asi: micheyinatél pékes chelahen. ma la micheyefakésou – afilou basade!
4. לֹא מִשֶּׁיְּפַקְּסוּ בַּבַּיִת. אִי הָכִי, ״מִשֶּׁיְּפַקֵּסוּ״ ״עַד שֶׁיְּפַקֵּסוּ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! lo micheyefakesou babayit. i hakhi, "micheyefakésou" "ad cheyefakésou" mibeé léh!
5. אִי תְּנָא עַד שֶׁיְּפַקֵּסוּ – הֲוָה אָמֵינָא: עַד דְּגָמַר לְפִיקּוּסַיְיהוּ, קָא מַשְׁמַע לַן: מִשֶּׁיְּפַקְּסוּ, מִכִּי (אַתְחוֹלֵי) [מַתְחֵיל] פִּיקּוּסַיְיהוּ. i tena ad cheyefakésou – hava aména: ad degamar lefikousayou, ka machma lan: micheyefakesou, miki (at'holé) [mat'hél] pikousayou.
6. מֵתִיב מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: גּוֹרְנוֹ לְמַעֲשֵׂר לְחַיֵּיב עָלָיו מִשּׁוּם טֶבֶל מִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּן. וְאֵיזֶהוּ גְּמַר מְלַאכְתָּן – מְלֶאכֶת הַכְנָסָתָן. מַאי לָאו הַכְנָסָתָן אֲפִילּוּ בַּשָּׂדֶה! métiv mar zoutra beréh derav na'hman: gorno lemaasér le'hayév ala michoum tevel michetigamér melakhtan. veézeou gemar melakhtan – melekhet hakhnasatan. ma la hakhnasatan afilou basade!
7. לָא, הַכְנָסָתָן לַבַּיִת – זֶה הוּא גְּמַר מְלַאכְתָּן. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי קָאָמַר רַבִּי יַנַּאי בְּזֵיתִים וַעֲנָבִים, דְּלָאו בְּנֵי גוֹרֶן נִינְהוּ. אֲבָל חִטִּין וּשְׂעוֹרִין – ״גּוֹרֶן״ בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ. la, hakhnasatan labayit – ze hou gemar melakhtan. veibaét éma: ki kaamar rabi yana bezétim vaanavim, dela bené goren ninou. aval 'hitin ousorin – "goren" behedya ketiv béh.
8. אַשְׁכְּחַן אָדָם בִּמְחוּבָּר וְשׁוֹר בְּתָלוּשׁ. אָדָם בְּתָלוּשׁ מְנָלַן? achke'han adam bim'houbar vechor betalouch. adam betalouch menalan?
9. קַל וָחוֹמֶר מִשּׁוֹר: וּמָה שׁוֹר שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל בִּמְחוּבָּר – אוֹכֵל בְּתָלוּשׁ, אָדָם שֶׁאוֹכֵל בִּמְחוּבָּר אֵינוֹ דִּין שֶׁאוֹכֵל בְּתָלוּשׁ? מָה לְשׁוֹר שֶׁכֵּן אַתָּה מְצֻוֶּוה עַל חֲסִימָתוֹ, תֹּאמַר בְּאָדָם שֶׁאִי אַתָּה מְצֻוֶּוה עַל חֲסִימָתוֹ! kal va'homer michor: ouma chor cheéno okhél bim'houbar – okhél betalouch, adam cheokhél bim'houbar éno din cheokhél betalouch? ma lechor chekén ata metsouve al 'hasimato, tomar beadam chei ata metsouve al 'hasimato!
10. וִיהֵא אָדָם מְצֻוֶּוה עַל חֲסִימָתוֹ מִקַּל וָחוֹמֶר מִשּׁוֹר: וּמָה שׁוֹר שֶׁאִי אַתָּה מְצֻוֶּוה לְהַחְיוֹתוֹ, אַתָּה מְצֻוֶּוה עַל חֲסִימָתוֹ. אָדָם שֶׁאַתָּה מְצֻוֶּוה לְהַחְיוֹתוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁאַתָּה מְצֻוֶּוה עַל חֲסִימָתוֹ?! vihé adam metsouve al 'hasimato mikal va'homer michor: ouma chor chei ata metsouve leha'hoto, ata metsouve al 'hasimato. adam cheata metsouve leha'hoto – éno din cheata metsouve al 'hasimato?!
11. אָמַר קְרָא ״כְּנַפְשְׁךָ״, כְּנַפְשׁוֹ שֶׁל פּוֹעֵל: מָה נַפְשׁוֹ אִם חֲסַמְתּוֹ פָּטוּר – אַף פּוֹעֵל אִם חֲסַמְתּוֹ פָּטוּר. amar kera "kenafchekha", kenafcho chel poél: ma nafcho im 'hasamto patour – af poél im 'hasamto patour.
12. וְאֶלָּא, אָדָם בְּתָלוּשׁ מְנָלַן? אָמַר קְרָא ״קָמָה״ ״קָמָה״ – שְׁתֵּי פְּעָמִים, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְאָדָם בִּמְחוּבָּר, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאָדָם בְּתָלוּשׁ. veela, adam betalouch menalan? amar kera "kama" "kama" – cheté peamim, im éno inyan leadam bim'houbar, tenéou inyan leadam betalouch.
13. רַבִּי אַמֵּי אָמַר: אָדָם בְּתָלוּשׁ לָא צְרִיךְ קְרָא. כְּתִיב: ״כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ״ – מִי לָא עָסְקִינַן שֶׁשְּׂכָרוֹ לְכַתֵּף, וְאָמַר רַחֲמָנָא לֵיכוֹל. rabi amé amar: adam betalouch la tserikh kera. ketiv: "ki tavo bekherem réekha" – mi la askinan chesekharo lekhatéf, veamar ra'hamana lékhol.
14. שׁוֹר בִּמְחוּבָּר מְנָלַן? קַל וָחֹמֶר מֵאָדָם: וּמָה אָדָם שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל בְּתָלוּשׁ – אוֹכֵל בִּמְחוּבָּר, שׁוֹר שֶׁאוֹכֵל בְּתָלוּשׁ – אֵינוֹ דִּין שֶׁאוֹכֵל בִּמְחוּבָּר? מָה לְאָדָם – שֶׁכֵּן אַתָּה מְצֻוֶּוה לְהַחְיוֹתוֹ, תֹּאמַר בְּשׁוֹר שֶׁאִי אַתָּה מְצֻוֶּוה לְהַחְיוֹתוֹ! chor bim'houbar menalan? kal va'homer méadam: ouma adam cheéno okhél betalouch – okhél bim'houbar, chor cheokhél betalouch – éno din cheokhél bim'houbar? ma leadam – chekén ata metsouve leha'hoto, tomar bechor chei ata metsouve leha'hoto!
15. וִיהֵא שׁוֹר מְצֻוֶּוה לְהַחְיוֹתוֹ, מִקַּל וָחוֹמֶר: וּמָה אָדָם שֶׁאִי אַתָּה מְצֻוֶּוה עַל חֲסִימָתוֹ – אַתָּה מְצֻוֶּוה לְהַחְיוֹתוֹ, שׁוֹר שֶׁאַתָּה מְצֻוֶּוה עַל חֲסִימָתוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁאַתָּה מְצֻוֶּוה לְהַחְיוֹתוֹ?! vihé chor metsouve leha'hoto, mikal va'homer: ouma adam chei ata metsouve al 'hasimato – ata metsouve leha'hoto, chor cheata metsouve al 'hasimato – éno din cheata metsouve leha'hoto?!
16. אָמַר קְרָא: ״וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ״, אָחִיךָ וְלֹא שׁוֹר. וְאֶלָּא, שׁוֹר בִּמְחוּבָּר מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״רֵעֶךָ״ ״רֵעֶךָ״ שְׁתֵּי פְּעָמִים, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְאָדָם בִּמְחוּבָּר – תְּנֵהוּ עִנְיָן לְשׁוֹר בִּמְחוּבָּר. amar kera: "ve'hé a'hikha imakh", a'hikha velo chor. veela, chor bim'houbar menalan? amar kera: "réekha" "réekha" cheté peamim, im éno inyan leadam bim'houbar – tenéou inyan lechor bim'houbar.
17. רָבִינָא אָמַר: לָא אָדָם בְּתָלוּשׁ וְלֹא שׁוֹר בִּמְחוּבָּר צְרִיכִי קְרָאֵי, דִּכְתִיב: ״לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ״. ravina amar: la adam betalouch velo chor bim'houbar tserikhi keraé, dikhtiv: "lo ta'hsom chor bedicho".

Daf 89a

1. מִכְּדֵי כֹּל מִילֵּי אִיתַנְהוּ בַּחֲסִימָה, דְּיָלְפִינַן ״שׁוֹר״ ״שׁוֹר״ מִשַּׁבָּת. אִם כֵּן, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״לֹא תָּדוּשׁ בַּחֲסִימָה״, שׁוֹר דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? mikedé kol milé itanou ba'hasima, deyalfinan "chor" "chor" michabat. im kén, likhtov ra'hamana: "lo tadouch ba'hasima", chor dikhtav ra'hamana lema li?
2. לְאַקּוֹשֵׁי חוֹסֵם לְנֶחְסָם וְנֶחְסָם לְחוֹסֵם. מַה חוֹסֵם אוֹכֵל בִּמְחוּבָּר – אַף נֶחְסָם אוֹכֵל בִּמְחוּבָּר. וּמַה נֶחְסָם אוֹכֵל בְּתָלוּשׁ – אַף חוֹסֵם אוֹכֵל בְּתָלוּשׁ. leakoché 'hosém lene'hsam vene'hsam le'hosém. ma 'hosém okhél bim'houbar – af ne'hsam okhél bim'houbar. ouma ne'hsam okhél betalouch – af 'hosém okhél betalouch.
3. תָּנוּ רַבָּנַן: ״דַּיִשׁ״, מָה דַּיִשׁ מְיוּחָד – דָּבָר שֶׁגִּידּוּלֵי קַרְקַע, וּבִשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה, וּפוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ – אַף כֹּל שֶׁגִּידּוּלֵי קַרְקַע פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. יָצָא הַחוֹלֵב וְהַמְחַבֵּץ וְהַמְגַבֵּן, שֶׁאֵין גִּידּוּלֵי קַרְקַע וְאֵין פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. tanou rabanan: "dayich", ma dayich meou'had – davar chegidoulé karka, ouvichat gemar melakha, oufoél okhél bo – af kol chegidoulé karka poél okhél bo. yatsa ha'holév veham'habéts vehamgabén, cheén gidoulé karka veén poél okhél bo.
4. לְמָה לִי? מִ״כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ״ נָפְקָא. אִיצְטְרִיךְ: סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וּכְתִיב ״קָמָה״, לְרַבּוֹת כׇּל בַּעֲלֵי קֹמָה, לְרַבּוֹת נָמֵי מִידֵּי דְּלָאו גִּדּוּלֵי קַרְקַע נִינְהוּ, קָא מַשְׁמַע לַן. lema li? mi"ki tavo bekherem réekha" nafka. itsterikh: salka datakh aména, hoil oukhtiv "kama", lerabot kol baalé koma, lerabot namé midé dela gidoulé karka ninou, ka machma lan.
5. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״דַּיִשׁ״ – מָה דַּיִשׁ מְיוּחָד, דָּבָר שֶׁבִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ – אַף כֹּל שֶׁהוּא בִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. יָצָא הַמְנַכֵּשׁ בְּשׁוּמִים וּבִבְצָלִים, הוֹאִיל וְאֵין גְּמַר מְלָאכָה – אֵין פּוֹעֵל אוֹכֵל בָּהֶם. tanya idakh: "dayich" – ma dayich meou'had, davar chebichat gemar melakha poél okhél bo – af kol cheou bichat gemar melakha poél okhél bo. yatsa hamnakéch bechoumim ouvivtsalim, hoil veén gemar melakha – én poél okhél bahem.
6. לְמָה לִי? מִ״וְאֶל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן״ נָפְקָא! לָא צְרִיכָא, אַף עַל גַּב דְּקָא מְשַׁלֵּיף קַטִּינֵי מִבֵּינֵי אַלִּימֵי. lema li? mi"veel kelyekha lo titén" nafka! la tserikha, af al gav deka mechaléf katiné mibéné alimé.
7. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״דַּיִשׁ״, מָה דַּיִשׁ מְיוּחָד, דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ – אַף כׇּל שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. יָצָא הַבּוֹדֵל בִּתְמָרִים וּבִגְרוֹגְרוֹת, הוֹאִיל וְנִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר – אֵין פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. tanya idakh: "dayich", ma dayich meou'had, davar chelo nigmera melakhto lemaasér poél okhél bo – af kol chelo nigmera melakhto lemaasér poél okhél bo. yatsa habodél bitmarim ouvigrogrot, hoil venigmera melakhto lemaasér – én poél okhél bo.
8. וְהָתַנְיָא: הַבּוֹדֵל בִּתְמָרִים וּבִגְרוֹגְרוֹת פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ! אָמַר רַב פָּפָּא: כִּי תַּנְיָא הָהִיא – בְּתוּחְלָנֵי. vehatanya: habodél bitmarim ouvigrogrot poél okhél bo! amar rav papa: ki tanya hahi – betou'hlané.
9. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״דַּיִשׁ״, מָה דַּיִשׁ מְיוּחָד, דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְחַלָּה וּפוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ – אַף כׇּל דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְחַלָּה פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. יָצָא הַלָּשׁ וְהַמְקַטֵּף וְהָאוֹפֶה שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְחַלָּה, דְּאֵין פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. וַהֲלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר! tanya idakh: "dayich", ma dayich meou'had, davar chelo nigmera melakhto le'hala oufoél okhél bo – af kol davar chelo nigmera melakhto le'hala poél okhél bo. yatsa halach vehamkatéf vehaofe chenigmera melakhto le'hala, deén poél okhél bo. vahalo nigmera melakhto lemaasér!
10. לָא קַשְׁיָא: בְּחוּצָה לָאָרֶץ עָסְקִינַן, דְּלֵיכָּא מַעֲשֵׂר. אִי הָכִי, חַלָּה נָמֵי לֵיכָּא! אֶלָּא לְעוֹלָם בָּאָרֶץ, וְלָא קַשְׁיָא: בְּשֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ וּבְשֶׁבַע שֶׁחִילְּקוּ, דְּאָמַר מָר: שֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחִילְּקוּ נִתְחַיְּיבוּ בְּחַלָּה וְלֹא נִתְחַיְּיבוּ בְּמַעֲשֵׂר. la kachya: be'houtsa laarets askinan, deléka maasér. i hakhi, 'hala namé léka! ela leolam baarets, vela kachya: becheva chekibechou ouvcheva che'hilekou, deamar mar: cheva chekibechou vecheva che'hilekou nit'hayevou be'hala velo nit'hayevou bemaasér.
11. מִידֵּי מַעֲשֵׂר קָא גָרֵים? גְּמַר מְלָאכָה קָא גָרֵים! midé maasér ka garém? gemar melakha ka garém!
12. אֶלָּא אָמַר רָבִינָא: כְּרוֹךְ וּתְנִי. ״דַּיִשׁ״, מָה דַּיִשׁ מְיוּחָד – דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמַר מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר וּלְחַלָּה וּפוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ, אַף כׇּל שֶׁלֹּא נִגְמַר מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר וּלְחַלָּה פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. ela amar ravina: kerokh outni. "dayich", ma dayich meou'had – davar chelo nigmar melakhto lemaasér oul'hala oufoél okhél bo, af kol chelo nigmar melakhto lemaasér oul'hala poél okhél bo.
13. אִיבַּעְיָא לְהוּ: פּוֹעֵל, מַהוּ שֶׁיְּהַבְהֵב בָּאוּר וְיֹאכַל, מִי הָוֵי כַּעֲנָבִים וְדָבָר אַחֵר אוֹ לָא? תָּא שְׁמַע: רַשַּׁאי בַּעַל הַבַּיִת לְהַשְׁקוֹת פּוֹעֲלִים יַיִן כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ עֲנָבִים הַרְבֵּה, רַשָּׁאִין פּוֹעֲלִין לְטַבֵּל פִּיתָּם בְּצִיר כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ עֲנָבִים הַרְבֵּה! ibaya leou: poél, maou cheyehavhév baour veyokhal, mi havé kaanavim vedavar a'hér o la? ta chema: racha baal habayit lehachkot poalim yayin kedé chelo yokhlou anavim harbé, rachain poalin letabél pitam betsir kedé cheyokhlou anavim harbé!

Daf 89b

1. לְאַכְשׁוֹרֵי גַּבְרָא לָא קָמִיבַּעְיָא לַן, כִּי קָמִיבַּעְיָא לַן לְאַכְשׁוֹרֵי פֵּירָא, מַאי? תָּא שְׁמַע: פּוֹעֲלִין אוֹכְלִין עֲנָבִים בְּרָאשֵׁי אוּמָּנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהַבְהֲבוּ בָּאוּר! leakhchoré gavra la kamibaya lan, ki kamibaya lan leakhchoré péra, ma? ta chema: poalin okhlin anavim beraché oumaniyot chelahem, ouvilvad chelo yehavhavou baour!
2. הָתָם מִשּׁוּם בִּיטּוּל מְלָאכָה, כִּי קָא מִיבַּעְיָא לַן, הֵיכָא דְּאִיכָּא אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, מַאי? hatam michoum bitoul melakha, ki ka mibaya lan, hékha deika ichto ouvana, ma?
3. תָּא שְׁמַע: לֹא יְהַבְהֵב בָּאוּר וְיֹאכַל, וְלֹא יִכְמוֹר בַּאֲדָמָה וְיֹאכַל, וְלֹא יַפְרִיךְ עַל גַּבֵּי הַסֶּלַע וְיֹאכַל, אֲבָל מְפָרֵיךְ עַל יָד עַל יָד וְאוֹכֵל. הָתָם מִשּׁוּם בִּיטּוּל מְלָאכָה. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ מִשּׁוּם מַתּוֹקֵי פֵּירָא – סֶלַע מַאי מַתּוֹקֵי פֵּירָא אִיכָּא? אִי אֶפְשָׁר דְּלָא מְמַתֵּיק פּוּרְתָּא. ta chema: lo yehavhév baour veyokhal, velo yikhmor baadama veyokhal, velo yafrikh al gabé hasela veyokhal, aval mefarékh al yad al yad veokhél. hatam michoum bitoul melakha. hakhi namé mistabera, dei salka datakh michoum matoké péra – sela ma matoké péra ika? i efchar dela mematék pourta.
4. תָּא שְׁמַע: פּוֹעֲלִין שֶׁהָיוּ עוֹדְרִים בִּתְאֵנִים וְגוֹדְרִים בִּתְמָרִים וּבוֹצְרִים בַּעֲנָבִים וּמוֹסְקִין בְּזֵיתִים – הֲרֵי אֵלּוּ אוֹכְלִים, וּפְטוּרִים, שֶׁהַתּוֹרָה זִיכְּתָה לָהֶם. בְּפִיתָּם לֹא יֹאכְלוּ, אֶלָּא אִם כֵּן נָטְלוּ רְשׁוּת מִבַּעַל הַבַּיִת. וְלֹא יִסְפּוֹת בַּמֶּלַח וְיֹאכַל! ta chema: poalin chehaou odrim biténim vegodrim bitmarim ouvotsrim baanavim oumoskin bezétim – haré élou okhlim, ouftourim, chehatora ziketa lahem. befitam lo yokhlou, ela im kén natlou rechout mibaal habayit. velo yispot bamela'h veyokhal!
5. מֶלַח וַדַּאי כַּעֲנָבִים וְדָבָר אַחֵר דָּמֵי. mela'h vada kaanavim vedavar a'hér damé.
6. וְלֹא יִסְפּוֹת בַּמֶּלַח וְיֹאכַל. וּרְמִינְהוּ: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לְעַדֵּר וּלְקַשְׁקֵשׁ תַּחַת הַזֵּיתִים – הֲרֵי זֶה לֹא יֹאכַל, שְׂכָרוֹ לִבְצוֹר שְׂכָרוֹ לִמְסוֹק שְׂכָרוֹ לְלַקֵּט – הֲרֵי זֶה אוֹכֵל וּפָטוּר, שֶׁהַתּוֹרָה זִיכְּתָה לָהֶן. קָצַץ אַחַת וְאַחַת – יֹאכַל, שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם – לֹא יֹאכַל, וְסוֹפֵת בַּמֶּלַח וְיֹאכַל. velo yispot bamela'h veyokhal. ourminou: hasokhér et hapoél leadér oulkachkéch ta'hat hazétim – haré ze lo yokhal, sekharo livtsor sekharo limsok sekharo lelakét – haré ze okhél oufatour, chehatora ziketa lahen. katsats a'hat vea'hat – yokhal, chetayim chetayim – lo yokhal, vesofét bamela'h veyokhal.
7. אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַסֵּיפָא – כֵּיוָן דְּקָצַץ, כֹּל הֵיכִי דְּבָעֵי לֵיכוֹל, אֶלָּא לָאו אַרֵישָׁא! ahéya? iléma aséfa – kévan dekatsats, kol hékhi devaé lékhol, ela la arécha!
8. אָמַר אַבָּיֵי: לָא קַשְׁיָא. כָּאן – בָּאָרֶץ, כָּאן – בְּחוּצָה לָאָרֶץ. בָּאָרֶץ קָבְעָא סְפִיתָא, בְּחוּצָה לָאָרֶץ לָא קְבַעָא סְפֵיתָא. אָמַר רָבָא: מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּבָאָרֶץ קְבַעָא סְפֵיתָא מִדְּאוֹרָיְיתָא, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ לֹא קִבְעָא סְפֵיתָא, וּמוּתָּר לְכַתְּחִילָּה?! amar abayé: la kachya. kan – baarets, kan – be'houtsa laarets. baarets kava sefita, be'houtsa laarets la kevaa seféta. amar rava: mi ika midé devaarets kevaa seféta mideorayta, ouv'houtsa laarets lo kiva seféta, oumoutar lekhate'hila?!
9. אֶלָּא אָמַר רָבָא: בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ, חֲדָא לָא – קִבְעָא סְפֵיתָא, תַּרְתֵּי – קְבַעָא סְפֵיתָא. קָצַץ: בֵּין סָפַת וּבֵין לֹא סָפַת, אַחַת אַחַת – אוֹכֵל, שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם – לֹא יֹאכַל. לֹא קָצַץ וְלֹא סָפַת – אוֹכֵל שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, סָפַת: אַחַת אַחַת – אוֹכֵל, שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם – לֹא יֹאכַל, וְאַף עַל גַּב דְּנָטַל רְשׁוּת מִבַּעַל הַבַּיִת, דְּאִיטְּבִיל לְהוּ לְמַעֲשֵׂר וְקָבְעָא סְפִיתָא. ela amar rava: bén baarets bén be'houtsa laarets, 'hada la – kiva seféta, tarté – kevaa seféta. katsats: bén safat ouvén lo safat, a'hat a'hat – okhél, chetayim chetayim – lo yokhal. lo katsats velo safat – okhél chetayim chetayim, safat: a'hat a'hat – okhél, chetayim chetayim – lo yokhal, veaf al gav denatal rechout mibaal habayit, deitevil leou lemaasér vekava sefita.
10. וְתַרְתֵּי דְּקָבְעָא סְפִיתָא מְנָא לַן? אָמַר רַב מַתְנָא, דְּאָמַר קְרָא: ״כִּי קִבְּצָם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה״. vetarté dekava sefita mena lan? amar rav matna, deamar kera: "ki kibetsam keamir gorna".
11. תָּנוּ רַבָּנַן: פָּרוֹת הַמְרַכְּסוֹת בִּתְבוּאָה, tanou rabanan: parot hamrakesot bitvoua,

Daf 90a

1. וְהַדָּשׁוֹת בִּתְרוּמָה וּמַעֲשֵׂר, אֵינוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם ״בַּל תַּחְסוֹם״, אֲבָל מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן – מֵבִיא בּוּל מֵאוֹתוֹ הַמִּין וְתוֹלֶה לָהּ בַּטְּרַסְקָלִין שֶׁבְּפִיהָ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מֵבִיא כַּרְשִׁינִים וְתוֹלֶה לָהּ, שֶׁהַכַּרְשִׁינִים יָפוֹת לָהּ מִן הַכֹּל. vehadachot bitrouma oumaasér, éno ovér michoum "bal ta'hsom", aval mipené marit haayin – mévi boul méoto hamin vetole lah bateraskalin chebefiha. rabi chimon ben yo'ha omér: mévi karchinim vetole lah, chehakarchinim yafot lah min hakol.
2. וּרְמִינְהִי: פָּרוֹת הַמְרַכְּסוֹת בִּתְבוּאָה – אֵינוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם ״בַּל תַּחְסוֹם״. וְהַדָּשׁוֹת בִּתְרוּמָה וּמַעֲשֵׂר – עוֹבֵר מִשּׁוּם ״בַּל תַּחְסוֹם״. וְנׇכְרִי הַדָּשׁ בְּפָרָתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל – אֵינוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם ״בַּל תַּחְסוֹם״. וְיִשְׂרָאֵל הַדָּשׁ בְּפָרָתוֹ שֶׁל נׇכְרִי – עוֹבֵר מִשּׁוּם ״בַּל תַּחְסוֹם״. קַשְׁיָא תְּרוּמָה אַתְּרוּמָה, קַשְׁיָא מַעֲשֵׂר אַמַּעֲשֵׂר! ourminhi: parot hamrakesot bitvoua – éno ovér michoum "bal ta'hsom". vehadachot bitrouma oumaasér – ovér michoum "bal ta'hsom". venokhri hadach befarato chel yisraél – éno ovér michoum "bal ta'hsom". veyisraél hadach befarato chel nokhri – ovér michoum "bal ta'hsom". kachya terouma aterouma, kachya maasér amaasér!
3. בִּשְׁלָמָא תְּרוּמָה אַתְּרוּמָה לָא קַשְׁיָא – כָּאן בִּתְרוּמָה, כָּאן בְּגִידּוּלֵי תְרוּמָה. אֶלָּא מַעֲשֵׂר אַמַּעֲשֵׂר קַשְׁיָא! bichlama terouma aterouma la kachya – kan bitrouma, kan begidoulé terouma. ela maasér amaasér kachya!
4. וְכִי תֵּימָא מַעֲשֵׂר אַמַּעֲשֵׂר נָמֵי לָא קַשְׁיָא: כָּאן – בְּמַעֲשֵׂר, כָּאן – בְּגִידּוּלֵי מַעֲשֵׂר. בִּשְׁלָמָא גִּידּוּלֵי תְרוּמָה – תְּרוּמָה! אֶלָּא גִּידּוּלֵי מַעֲשֵׂר – חוּלִּין נִינְהוּ. דִּתְנַן: גִּידּוּלֵי טֶבֶל וְגִידּוּלֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי – חוּלִּין! vekhi téma maasér amaasér namé la kachya: kan – bemaasér, kan – begidoulé maasér. bichlama gidoulé terouma – terouma! ela gidoulé maasér – 'houlin ninou. ditnan: gidoulé tevel vegidoulé maasér chéni – 'houlin!
5. אֶלָּא לָא קַשְׁיָא: הָא בְּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, הָא בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְלָא קַשְׁיָא: הָא רַבִּי מֵאִיר, הָא רַבִּי יְהוּדָה. ela la kachya: ha bemaasér richon, ha bemaasér chéni. veibaét éma: ha veha bemaasér chéni, vela kachya: ha rabi méir, ha rabi yeouda.
6. הָא רַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: מַעֲשֵׂר מָמוֹן גָּבוֹהַּ הוּא, הָא רַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מָמוֹן הֶדְיוֹט הוּא. ha rabi méir, deamar: maasér mamon gavoha hou, ha rabi yeouda deamar: maasér chéni mamon hedot hou.
7. הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן שֶׁהִקְדִּימוֹ בְּשִׁבֳּלִין. hékhi damé? kegon chehikdimo bechibolin.
8. וּלְרַבִּי יְהוּדָה? וְהָא בָּעֵי חוֹמָה! כְּגוֹן שֶׁדָּשׁ לִפְנִים מֵחוֹמַת בֵּית פָּאגֵי. oulrabi yeouda? veha baé 'homa! kegon chedach lifnim mé'homat bét pagé.
9. אִיבָּעֵית אֵימָא: לָא קַשְׁיָא. כָּאן – בְּמַעֲשֵׂר וַדַּאי, כָּאן – בְּמַעֲשֵׂר דְּמַאי. הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי, תְּרוּמָה אַתְּרוּמָה נָמֵי לָא קַשְׁיָא: כָּאן – בִּתְרוּמַת וַדַּאי, כָּאן – בִּתְרוּמַת דְּמַאי. ibaét éma: la kachya. kan – bemaasér vada, kan – bemaasér dema. hachta deatét lehakhi, terouma aterouma namé la kachya: kan – bitroumat vada, kan – bitroumat dema.
10. בִּשְׁלָמָא מַעֲשֵׂר דְּמַאי אִיכָּא, אֶלָּא תְּרוּמַת דְּמַאי מִי אִיכָּא? וְהָתַנְיָא: אַף הוּא בִּיטֵּל אֶת הַוִּידּוּי וְגָזַר עַל הַדְּמַאי – לְפִי שֶׁשָּׁלַח בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וְרָאָה שֶׁלֹּא הָיוּ מַפְרִישִׁין אֶלָּא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה בִּלְבָד! bichlama maasér dema ika, ela teroumat dema mi ika? vehatanya: af hou bitél et havidou vegazar al hadema – lefi chechala'h bekhol gevoul yisraél veraa chelo haou mafrichin ela terouma gedola bilvad!
11. אֶלָּא לָא קַשְׁיָא: כָּאן – בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וַדַּאי, כָּאן – בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר דְּמַאי. ela la kachya: kan – bitroumat maasér vada, kan – bitroumat maasér dema.
12. בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵׁשֶׁת: הָיְתָה אוֹכֶלֶת וּמַתְרֶזֶת, מַהוּ? מִשּׁוּם דִּמְעַלֵּי לַהּ הוּא, וְהָא לָא מְעַלֵּי לַהּ? אוֹ דִלְמָא דְּחָזְיָא וּמִצְטַעֲרָא, וְהָא חָזְיָא וּמִצְטַעֲרָא? beo minéh mérav chéchet: hayta okhelet oumatrezet, maou? michoum dimalé lah hou, veha la mealé lah? o dilma de'hazya oumitstaara, veha 'hazya oumitstaara?
13. אֲמַר לְהוּ רַב שֵׁשֶׁת: תְּנֵיתוּהָ, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: מֵבִיא כַּרְשִׁינִים וְתוֹלֶה לָהּ, שֶׁהַכַּרְשִׁינִים יָפוֹת לָהּ מִן הַכֹּל. שְׁמַע מִינַּהּ מִשּׁוּם דִּמְעַלֵּי לַהּ הוּא. שְׁמַע מִינַּהּ. amar leou rav chéchet: tenétouha, rabi chimon ben yo'ha omér: mévi karchinim vetole lah, chehakarchinim yafot lah min hakol. chema minah michoum dimalé lah hou. chema minah.
14. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ שֶׁיֹּאמַר אָדָם לְנׇכְרִי ״חֲסוֹם פָּרָתִי וְדוּשׁ בָּהּ״? מִי אָמְרִינַן: כִּי אָמְרִינַן אֲמִירָה לְנׇכְרִי שְׁבוּת, הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן שַׁבָּת – דְּאִיסּוּר סְקִילָה, אֲבָל חֲסִימָה, דְּאִיסּוּר לָאו – לָא, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? ibaya leou: maou cheyomar adam lenokhri "'hasom parati vedouch bah"? mi amrinan: ki amrinan amira lenokhri chevout, hané milé leinyan chabat – deisour sekila, aval 'hasima, deisour la – la, o dilma la chena?
15. תָּא שְׁמַע: נׇכְרִי הַדָּשׁ בְּפָרָתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל – אֵינוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם ״בַּל תַּחְסוֹם״. מִעְבָּר הוּא דְּלָא עָבַר, הָא אִיסּוּרָא אִיכָּא. בְּדִין הוּא דְּאִיסּוּרָא נָמֵי לֵיכָּא, וְאַיְּידֵי דִּתְנָא סֵיפָא דְּיִשְׂרָאֵל הַדָּשׁ בְּפָרָתוֹ שֶׁל נׇכְרִי עוֹבֵר, תְּנָא רֵישָׁא: אֵינוֹ עוֹבֵר. ta chema: nokhri hadach befarato chel yisraél – éno ovér michoum "bal ta'hsom". mibar hou dela avar, ha isoura ika. bedin hou deisoura namé léka, veayedé ditna séfa deyisraél hadach befarato chel nokhri ovér, tena récha: éno ovér.
16. תָּא שְׁמַע דִּשְׁלַחוּ לֵיהּ לַאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל: הָלֵין תּוֹרֵי ta chema dichla'hou léh laavouh dichmouél: halén toré

Daf 90b

1. דְּגָנְבִין אַרְמָאֵי וּמְגַנְּחִין יָתְהוֹן, מַהוּ? שְׁלַח לְהוּ: הַעֲרָמָה אִתְעֲבִיד בְּהוּ, אַעֲרִימוּ עֲלַיְיהוּ וְיִזְדַּבְּנוּן. deganvin armaé oumgane'hin yaton, maou? chela'h leou: haarama itavid beou, aarimou alayou veyizdabenoun.
2. אָמַר רַב פָּפָּא: בְּנֵי מַעְרְבָא סָבְרִי לַהּ כְּרַבִּי חִידְקָא, דְּאָמַר: בְּנֵי נֹחַ מְצֻוִּוין עַל הַסֵּירוּס, וְקָא עָבְרִי מִשּׁוּם ״וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל״. amar rav papa: bené mareva savri lah kerabi 'hidka, deamar: bené no'ha metsouvin al hasérous, veka avri michoum "velifné ivér lo titén mikhchol".
3. סְבַר רָבָא לְמֵימַר יִמָּכְרוּ לִשְׁחִיטָה. אָמַר לוֹ אַבָּיֵי דַּיָּין שֶׁקָּנַסְתָּ עֲלֵיהֶם מְכִירָה. sevar rava lemémar yimakhrou lich'hita. amar lo abayé dayan chekanasta aléhem mekhira.
4. פְּשִׁיטָא: בְּנוֹ גָּדוֹל – כִּי אַחֵר דָּמֵי. בְּנוֹ קָטָן מַאי? רַב אַחַי אָסַר, וְרַב אָשֵׁי שָׁרֵי. מָרִימָר וּמָר זוּטְרָא, וְאָמְרִי לַהּ הָנְהוּ תְּרֵי חֲסִידֵי, מְחַלְּפִי אַהֲדָדֵי. pechita: beno gadol – ki a'hér damé. beno katan ma? rav a'ha asar, verav aché charé. marimar oumar zoutra, veamri lah hanou teré 'hasidé, me'halefi ahadadé.
5. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: הוֹשִׁיב לָהּ קוֹץ בְּפִיהָ, מַהוּ? הוֹשִׁיב לָהּ?! חֲסִימָה מְעַלַּיְיתָא הִיא! אֶלָּא יָשַׁב לָהּ קוֹץ בְּפִיהָ, מַהוּ? baé ramé bar 'hama: hochiv lah kots befiha, maou? hochiv lah?! 'hasima mealayta hi! ela yachav lah kots befiha, maou?
6. הִרְבִּיץ לָהּ אֲרִי מִבַּחוּץ, מַהוּ? הִרְבִּיץ לָהּ?! חֲסִימָה מְעַלַּיְיתָא הִיא! אֶלָּא רָבַץ לָהּ אֲרִי מִבַּחוּץ, מַהוּ? הֶעֱמִיד בְּנָהּ מִבַּחוּץ, מַהוּ? הָיְתָה צְמֵאָה לְמַיִם, מַהוּ? פָּרַס לָהּ קַטְבֻלְיָא עַל גַּבֵּי דִּישָׁה, מַהוּ? hirbits lah ari miba'houts, maou? hirbits lah?! 'hasima mealayta hi! ela ravats lah ari miba'houts, maou? heemid benah miba'houts, maou? hayta tseméa lemayim, maou? paras lah katvoulya al gabé dicha, maou?
7. פְּשׁוֹט מִיהָא חֲדָא, דְּתַנְיָא: רַשַּׁאי בַּעַל פָּרָה לְהַרְעִיב פָּרָתוֹ כְּדֵי שֶׁתֹּאכַל מִן הַדִּישָׁה הַרְבֵּה, וְרַשַּׁאי בַּעַל הַבַּיִת לְהַתִּיר פְּקִיעַ עָמִיר לִפְנֵי הַבְּהֵמָה כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹּאכַל מִן הַדִּישָׁה הַרְבֵּה! pechot miha 'hada, detanya: racha baal para lehariv parato kedé chetokhal min hadicha harbé, veracha baal habayit lehatir pekia amir lifné habehéma kedé chelo tokhal min hadicha harbé!
8. שָׁאנֵי הָתָם דְּקָא אָכְלָה. אִיבָּעֵית אֵימָא: רַשַּׁאי בַּעַל הַבַּיִת לְהַתִּיר פְּקִיעַ עָמִיר לִפְנֵי בְּהֵמָה מֵעִיקָּרָא כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹּאכַל הַרְבֵּה מִן הַדִּישָׁה. chané hatam deka akhla. ibaét éma: racha baal habayit lehatir pekia amir lifné behéma méikara kedé chelo tokhal harbé min hadicha.
9. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹנָתָן מֵרַבִּי סִימַאי: חֲסָמָהּ מִבַּחוּץ, מַהוּ? ״שׁוֹר בְּדִישׁוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהָא לָאו בְּדִישׁוֹ הוּא, אוֹ דִלְמָא לֹא תָּדוּשׁ בַּחֲסִימָה אָמַר רַחֲמָנָא? bea minéh rabi yonatan mérabi sima: 'hasamah miba'houts, maou? "chor bedicho" amar ra'hamana, veha la bedicho hou, o dilma lo tadouch ba'hasima amar ra'hamana?
10. אָמַר לוֹ: מִבֵּית אָבִיךָ אַתָּה לָמֵד: ״יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם״. בְּבוֹאֲכֶם הוּא דְּאָסוּר, הָא מִישְׁתָּא וּמֵיעַל שְׁרֵי. amar lo: mibét avikha ata laméd: "yayin vechékhar al téchte ata ouvanekha itakh bevoakhem". bevoakhem hou deasour, ha michta ouméal cheré.
11. ״וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל״ אָמַר רַחֲמָנָא. אֶלָּא, מָה הָתָם: בִּשְׁעַת בִּיאָה לֹא תְּהֵא שִׁכְרוּת, הָכָא נָמֵי: בִּשְׁעַת דִּישָׁה לֹא תְּהֵא חֲסִימָה. "oulhavdil bén hakodech ouvén ha'hol" amar ra'hamana. ela, ma hatam: bichat bia lo tehé chikhrout, hakha namé: bichat dicha lo tehé 'hasima.
12. תָּנוּ רַבָּנַן: הַחוֹסֵם אֶת הַפָּרָה וְהַמְזַוֵּוג בְּכִלְאַיִם – פָּטוּר, וְאֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא דָּשׁ וּמַנְהִיג בִּלְבָד. tanou rabanan: ha'hosém et hapara vehamzavég bekhilayim – patour, veéno loke ela dach oumanhig bilvad.
13. אִיתְּמַר: חֲסָמָהּ בְּקוֹל וְהִנְהִיגָהּ בְּקוֹל? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חַיָּיב, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: פָּטוּר. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חַיָּיב, עֲקִימַת פִּיו הָוְיָא מַעֲשֶׂה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: פָּטוּר, קָלָא לָא הָוֵי מַעֲשֶׂה. itemar: 'hasamah bekol vehinhigah bekol? rabi yo'hanan amar: 'hayav, réch lakich amar: patour. rabi yo'hanan amar: 'hayav, akimat pi havya maase. réch lakich amar: patour, kala la havé maase.
14. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: étivéh rabi yo'hanan leréch lakich:

Daf 91a

1. לֹא שֶׁאָדָם רַשַּׁאי לְהָמִיר, אֶלָּא שֶׁאִם הֵמִיר – מוּמָר, וְסוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. אֲמַר לֵיהּ: הָא מַנִּי רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה לוֹקִין עָלָיו. lo cheadam racha lehamir, ela cheim hémir – moumar, vesofég et haarbaim. amar léh: ha mani rabi yeouda hi, deamar: la cheén bo maase lokin ala.
2. וּמִי מָצֵית מוֹקְמַתְּ לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה? וְהָא קָתָנֵי רֵישָׁא: הַכֹּל מְמִירִין, אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים, וְהָוֵינַן בָּהּ: ״הַכֹּל״ לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי יוֹרֵשׁ, וּדְלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה, oumi matsét mokmate lah kerabi yeouda? veha katané récha: hakol memirin, e'had haanachim vee'had hanachim, vehavénan bah: "hakol" leétoyé ma? leétoyé yoréch, oudla kerabi yeouda,
3. דְּאִי כְּרַבִּי יְהוּדָה, הָאָמַר: יוֹרֵשׁ אֵינוֹ מֵמִיר, יוֹרֵשׁ אֵינוֹ סוֹמֵךְ! הַאי תַּנָּא סָבַר לַהּ כְּווֹתֵיהּ בַּחֲדָא, וּפָלֵיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא. dei kerabi yeouda, haamar: yoréch éno mémir, yoréch éno somékh! ha tana savar lah keotéh ba'hada, oufalég aléh ba'hada.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: הַחוֹסֵם אֶת הַפָּרָה וְדָשׁ בָּהּ – לוֹקֶה, וּמְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה קַבִּין לְפָרָה וּשְׁלֹשָׁה קַבִּין לַחֲמוֹר. וְהָא אֵינוֹ לוֹקֶה וָמֵת, וְאֵינוֹ לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. אָמַר אַבָּיֵי: הָא מַנִּי – רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. tanou rabanan: ha'hosém et hapara vedach bah – loke, oumchalém arbaa kabin lefara ouchlocha kabin la'hamor. veha éno loke vamét, veéno loke oumchalém. amar abayé: ha mani – rabi méir hi, deamar: loke oumchalém.
5. רָבָא אָמַר: ״אֶתְנַן״ אָסְרָה תּוֹרָה, וַאֲפִילּוּ בָּא עַל אִמּוֹ. rava amar: "etnan" asra tora, vaafilou ba al imo.
6. רַב פָּפָּא אָמַר: מִשְּׁעַת מְשִׁיכָה אִיחַיַּיב לֵהּ בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, וּמִילְקָא לָא לָקֵי עַד שְׁעַת חֲסִימָה. rav papa amar: micheat mechikha i'hayav léh bimzonoteha, oumilka la laké ad cheat 'hasima.
7. אָמַר רַב פָּפָּא: הָנֵי מִילֵּי בְּעוֹ מִינַּאי דְּבֵי רַב פָּפָּא בַּר אַבָּא, וּפְשַׁטִי לְהוּ לְאִיסּוּרָא – חֲדָא כְּהִלְכְתָא, וַחֲדָא דְּלָאו כְּהִלְכְתָא. amar rav papa: hané milé beo mina devé rav papa bar aba, oufchati leou leisoura – 'hada kehilkheta, va'hada dela kehilkheta.
8. בְּעוֹ מִינַּאי: מַהוּ לָלוּשׁ אֶת הָעִיסָּה בְּחָלָב? וּפְשַׁטִי לְהוּ לְאִיסּוּרָא כְּהִלְכְתָא, דְּתַנְיָא: אֵין לָשִׁין אֶת הָעִיסָּה בְּחָלָב, וְאִם לָשׁ – כׇּל הַפַּת כּוּלָּהּ אֲסוּרָה, מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵירָה. כַּיּוֹצֵא בוֹ: אֵין טָשִׁין אֶת הַתַּנּוּר בְּאַלְיָה, וְאִם טָשׁ – כׇּל הַפַּת כּוּלָּהּ אֲסוּרָה, עַד שֶׁיַּסִּיק אֶת הַתַּנּוּר. beo mina: maou lalouch et haisa be'halav? oufchati leou leisoura kehilkheta, detanya: én lachin et haisa be'halav, veim lach – kol hapat koulah asoura, mipené hergél avéra. kayotsé vo: én tachin et hatanour bealya, veim tach – kol hapat koulah asoura, ad cheyasik et hatanour.
9. וְאִידָּךְ בְּעוֹ מִינַּאי: מַהוּ לְהַכְנִיס מִין וְשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ לַדִּיר? וּפְשַׁטִי לְהוּ לְאִיסּוּרָא דְּלָאו כְּהִלְכְתָא. veidakh beo mina: maou lehakhnis min vecheéno mino ladir? oufchati leou leisoura dela kehilkheta.
10. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: וּבִמְנָאֲפִים – עַד שֶׁיִּרְאוּ כְּדֶרֶךְ הַמְנָאֲפִים. וּבְכִלְאַיִם – עַד שֶׁיַּכְנִיס כְּמִכְחוֹל בַּשְּׁפוֹפֶרֶת. deamar chemouél: ouvimnaafim – ad cheyirou kederekh hamnaafim. ouvkhilayim – ad cheyakhnis kemikh'hol bachefoferet.
11. מֵתִיב רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי: אִילּוּ נֶאֱמַר ״בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ״ הָיִיתִי אוֹמֵר, לֹא יֶאֱחוֹז אָדָם הַבְּהֵמָה בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה עָלֶיהָ זָכָר, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּלְאַיִם״. métiv rav a'hadvou bar amé: ilou neemar "behemtekha lo tarbia" hayiti omér, lo yee'hoz adam habehéma bechaa cheole aleha zakhar, talmoud lomar: "kilayim".
12. לָאו מִכְּלָל דְּכִלְאַיִם אֲחִיזָה נָמֵי לָא? מַאי ״אֲחִיזָה״ – הַכְנָסָה, וְאַמַּאי קָרֵי לַהּ ״אֲחִיזָה״ – לִישָּׁנָא מְעַלְּיָא. la mikelal dekhilayim a'hiza namé la? ma "a'hiza" – hakhnasa, veama karé lah "a'hiza" – lichana mealeya.
13. אָמַר רַב יְהוּדָה: מִין בְּמִינוֹ, מוּתָּר לְהַכְנִיס כְּמִכְחוֹל בַּשְּׁפוֹפֶרֶת, וַאֲפִילּוּ מִשּׁוּם פְּרִיצוּתָא לֵיכָּא. מַאי טַעְמָא – בַּעֲבִידְתֵּיהּ טְרִיד. מֵתִיב רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי: amar rav yeouda: min bemino, moutar lehakhnis kemikh'hol bachefoferet, vaafilou michoum peritsouta léka. ma tama – baavidtéh terid. métiv rav a'hadvou bar amé:

Daf 91b

1. אִלּוּ נֶאֱמַר ״בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ״ הָיִיתִי אוֹמֵר: לֹא יֶאֱחוֹז אָדָם אֶת הַבְּהֵמָה כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה עָלֶיהָ זָכָר, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּלְאַיִם״. כִּלְאַיִם הוּא דְּאָסוּר, הָא מִין בְּמִינוֹ – שְׁרֵי. ilou neemar "behemtekha lo tarbia" hayiti omér: lo yee'hoz adam et habehéma kedé cheyaale aleha zakhar, talmoud lomar: "kilayim". kilayim hou deasour, ha min bemino – cheré.
2. וּמִין בְּמִינוֹ נָמֵי: אֲחִיזָה אִין, הַכְנָסָה – לָא! מַאי ״אֲחִיזָה״ – הַכְנָסָה, וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ ״אֲחִיזָה״ – לִישָּׁנָא מְעַלְּיָא. oumin bemino namé: a'hiza in, hakhnasa – la! ma "a'hiza" – hakhnasa, veama karé léh "a'hiza" – lichana mealeya.
3. אָמַר רַב אָשֵׁי: הָא מִילְּתָא בְּעוֹ מִינַּאי דְּבֵי רַב נְחֶמְיָה רֵישׁ גָּלוּתָא: מַהוּ לְהַכְנִיס מִין וּמִינוֹ וְשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ לַדִּיר? כֵּיוָן דְּאִיכָּא מִינֵיהּ – בָּתַר מִינֵיהּ גְּרִיר. אוֹ דִלְמָא אֲפִילּוּ הָכִי לָא? וּפְשַׁטִי לְהוּ לְאִיסּוּרָא דְּלָא כְּהִלְכְתָא, מִשּׁוּם פְּרִיצוּתָא דְּעַבְדֵי. amar rav aché: ha mileta beo mina devé rav ne'hemya réch galouta: maou lehakhnis min oumino vecheéno mino ladir? kévan deika minéh – batar minéh gerir. o dilma afilou hakhi la? oufchati leou leisoura dela kehilkheta, michoum peritsouta deavdé.
4. מַתְנִי׳ הָיָה עוֹשֶׂה בְּיָדָיו אֲבָל לֹא בְּרַגְלָיו, בְּרַגְלָיו אֲבָל לֹא בְּיָדָיו, אֲפִילּוּ בִּכְתֵיפוֹ – הֲרֵי זֶה אוֹכֵל. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו. matni' haya ose beyada aval lo beragla, beragla aval lo beyada, afilou bikhtéfo – haré ze okhél. rabi yosé berabi yeouda omér: ad cheyaase beyada ouvragla.
5. גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? ״כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ״, בְּכֹל מַאי דְּעָבֵיד. gema' ma tama? "ki tavo bekherem réekha", bekhol ma deavéd.
6. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה? כִּי שׁוֹר, מָה שׁוֹר עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו – אַף פּוֹעֵל עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו. rabi yosé berabi yeouda omér: ad cheyaase beyada ouvragla. ma tama derabi yosé berabi yeouda? ki chor, ma chor ad cheyaase beyada ouvragla – af poél ad cheyaase beyada ouvragla.
7. בָּעֵי רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: דָּשׁ בַּאֲווֹזִין וְתַרְנְגוֹלִים, לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה מַהוּ? בְּכׇל כֹּחוֹ בָּעֵינַן – וְהָא אִיכָּא, אוֹ דִלְמָא בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו בָּעֵינַן – וְהָא לֵיכָּא. תֵּיקוּ. baé raba bar rav houna: dach baaozin vetarnegolim, lerabi yosé berabi yeouda maou? bekhol ko'ho baénan – veha ika, o dilma beyada ouvragla baénan – veha léka. tékou.
8. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: פּוֹעֲלִים, עַד שֶׁלֹּא הִילְּכוּ שְׁתִי וָעֵרֶב בַּגַּת – אוֹכְלִין עֲנָבִים וְאֵין שׁוֹתִין יַיִן. מִשֶּׁהִילְּכוּ שְׁתִי וָעֵרֶב בַּגַּת – אוֹכְלִין עֲנָבִים וְשׁוֹתִין יַיִן. amar rav na'hman amar raba bar avouh: poalim, ad chelo hilekhou cheti vaérev bagat – okhlin anavim veén chotin yayin. michehilekhou cheti vaérev bagat – okhlin anavim vechotin yayin.
9. מַתְנִי׳ הָיָה עוֹשֶׂה בִּתְאֵנִים – לֹא יֹאכַל בַּעֲנָבִים. בַּעֲנָבִים – לֹא יֹאכַל בִּתְאֵנִים. אֲבָל מוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִמְקוֹם יָפוֹת וְאוֹכֵל. matni' haya ose biténim – lo yokhal baanavim. baanavim – lo yokhal biténim. aval monéa et atsmo ad chemagia limkom yafot veokhél.
10. וְכוּלָּן לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בִּשְׁעַת מְלָאכָה, אֲבָל מִשּׁוּם הָשֵׁב אֲבֵידָה לַבְּעָלִים אָמְרוּ: פּוֹעֲלִין אוֹכְלִין בַּהֲלִיכָתָן מֵאוֹמָן לְאוֹמָן, וּבַחֲזִירָתָן מִן הַגַּת, וּבַחֲמוֹר כְּשֶׁהִיא פּוֹרֶקֶת. vekhoulan lo amrou ela bichat melakha, aval michoum hachév avéda labealim amrou: poalin okhlin bahalikhatan méoman leoman, ouva'haziratan min hagat, ouva'hamor kechehi poreket.
11. גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: עוֹשֶׂה בְּגֶפֶן זֶה, מַהוּ שֶׁיֹּאכַל בְּגֶפֶן אַחֵר? מִמִּין שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְכֵלָיו שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת בָּעֵינַן – וְהָא אִיכָּא, אוֹ דִלְמָא מִמַּה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְכֵלָיו שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת בָּעֵינַן – וְהָא לֵיכָּא? gema' ibaya leou: ose begefen ze, maou cheyokhal begefen a'hér? mimin cheata notén lekhéla chel baal habayit baénan – veha ika, o dilma mima cheata notén lekhéla chel baal habayit baénan – veha léka?
12. וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר עוֹשֶׂה בְּגֶפֶן זֶה לֹא יֹאכַל בְּגֶפֶן אַחֵר, שׁוֹר בִּמְחוּבָּר הֵיכִי אָכֵיל? אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: בִּשְׁרָכָא. veim timtsé lomar ose begefen ze lo yokhal begefen a'hér, chor bim'houbar hékhi akhél? amar rav chicha beréh derav idi: bichrakha.
13. תָּא שְׁמַע: הָיָה עוֹשֶׂה בִּתְאֵנִים – לֹא יֹאכַל בַּעֲנָבִים. הָא תְּאֵנִים וּתְאֵנִים דּוּמְיָא דִּתְאֵנִים וַעֲנָבִים – אוֹכֵל. וְאִי אָמְרַתְּ: עוֹשֶׂה בְּגֶפֶן זֶה אֵינוֹ אוֹכֵל בְּגֶפֶן אַחֵר, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: בְּמוּדְלֵית. ta chema: haya ose biténim – lo yokhal baanavim. ha teénim outénim doumya diténim vaanavim – okhél. vei amrate: ose begefen ze éno okhél begefen a'hér, hékhi machka'hate lah? amar rav chicha beréh derav idi: bemoudlét.
14. תָּא שְׁמַע: אֲבָל מוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִמְקוֹם הַיָּפוֹת, וְאוֹכֵל. וְאִי אָמְרַתְּ עוֹשֶׂה בְּגֶפֶן זֶה אוֹכֵל בְּגֶפֶן אַחֵר, נֵיזִיל וְנֵיתֵי וְנֵיכוֹל! הָתָם מִשּׁוּם בִּיטּוּל מְלָאכָה לָא קָא מִיבַּעְיָא לַן, כִּי קָא מִבַּעְיָא לַן הֵיכָא דְּאִיכָּא אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, מַאי? ta chema: aval monéa et atsmo ad chemagia limkom hayafot, veokhél. vei amrate ose begefen ze okhél begefen a'hér, nézil venété venékhol! hatam michoum bitoul melakha la ka mibaya lan, ki ka mibaya lan hékha deika ichto ouvana, ma?
15. תָּא שְׁמַע: וְכוּלָּם לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בִּשְׁעַת מְלָאכָה, אֲבָל מִפְּנֵי הָשֵׁב אֲבֵידָה לַבְּעָלִים אָמְרוּ: פּוֹעֲלִים אוֹכְלִים בַּהֲלִיכָתָן מֵאוֹמָן לְאוֹמָן וּבַחֲזִירָתָן מִן הַגַּת. ta chema: vekhoulam lo amrou ela bichat melakha, aval mipené hachév avéda labealim amrou: poalim okhlim bahalikhatan méoman leoman ouva'haziratan min hagat.
16. סַבְרוּהָ מְהַלֵּךְ כְּעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה דָּמֵי, וּמִשּׁוּם הָשֵׁב אֲבֵידָה לִבְעָלִים הוּא דְּאָכֵיל, מִדְּאוֹרָיְיתָא לָא אָכֵיל. אַלְמָא עוֹשֶׂה בְּגֶפֶן זֶה אֵינוֹ אוֹכֵל בְּגֶפֶן אַחֵר. savrouha mehalékh keose maase damé, oumichoum hachév avéda livalim hou deakhél, mideorayta la akhél. alma ose begefen ze éno okhél begefen a'hér.
17. לָא, לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: עוֹשֶׂה בְּגֶפֶן זֶה אוֹכֵל בְּגֶפֶן אַחֵר, וּמְהַלֵּךְ לָאו כְּעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה דָּמֵי. la, leolam éma lakh: ose begefen ze okhél begefen a'hér, oumhalékh la keose maase damé.
18. אִיכָּא דְּאָמְרִי סַבְרוּהָ מְהַלֵּךְ לָאו כְּעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה דָּמֵי. וְהַיְינוּ טַעְמָא דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא לָא אָכֵיל – מִשּׁוּם דְּלָאו כְּעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה דָּמֵי, הָא עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה – אָכֵיל מִדְּאוֹרָיְיתָא, אַלְמָא עוֹשֶׂה בְּגֶפֶן זֶה אוֹכֵל בְּגֶפֶן אַחֵר! ika deamri savrouha mehalékh la keose maase damé. vehaynou tama demideorayta la akhél – michoum dela keose maase damé, ha ose maase – akhél mideorayta, alma ose begefen ze okhél begefen a'hér!
19. לָא. לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: עוֹשֶׂה בְּגֶפֶן זֶה אֵינוֹ אוֹכֵל בְּגֶפֶן אַחֵר, la. leolam éma lakh: ose begefen ze éno okhél begefen a'hér,

Daf 92a

1. וּמְהַלֵּךְ כְּעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה דָּמֵי. oumhalékh keose maase damé.
2. וּבַחֲמוֹר כְּשֶׁהִיא פּוֹרֶקֶת. כְּשֶׁהִיא פּוֹרֶקֶת מֵהֵיכָן אָכְלָה! אֵימָא עַד שֶׁתְּהֵא פּוֹרֶקֶת. תְּנֵינָא לְהָא, דְּתָנוּ רַבָּנַן: חֲמוֹר וְגָמָל אוֹכְלִים מִמַּשּׂאוֹי שֶׁעַל גַּבֵּיהֶן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִטּוֹל בְּיָדוֹ וְיַאֲכִילֵם. ouva'hamor kechehi poreket. kechehi poreket méhékhan akhla! éma ad chetehé poreket. tenéna leha, detanou rabanan: 'hamor vegamal okhlim mimaso cheal gabéhen, ouvilvad chelo yitol beyado veyaakhilém.
3. מַתְנִי׳ אוֹכֵל פּוֹעֵל קִישּׁוּת אֲפִילּוּ בְּדִינָר, כּוֹתֶבֶת וַאֲפִילּוּ בְּדִינָר. רַבִּי אֶלְעָזָר חַסָּמָא אוֹמֵר: לֹא יֹאכַל פּוֹעֵל יָתֵר עַל שְׂכָרוֹ, וַחֲכָמִים מַתִּירִין. אֲבָל מְלַמְּדִין אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא יְהֵא רַעַבְתָן וִיהֵא סוֹתֵם אֶת הַפֶּתַח בְּפָנָיו. matni' okhél poél kichout afilou bedinar, kotevet vaafilou bedinar. rabi elazar 'hasama omér: lo yokhal poél yatér al sekharo, va'hakhamim matirin. aval melamedin et haadam chelo yehé raavtan vihé sotém et hapeta'h befana.
4. גְּמָ׳ חֲכָמִים הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ אֲבָל מְלַמְּדִין: לְתַנָּא קַמָּא לֵית לֵיהּ ״מְלַמְּדִין״. לְרַבָּנַן אִית לְהוּ ״מְלַמְּדִין״. gema' 'hakhamim haynou tana kama? ika bénayou aval melamedin: letana kama lét léh "melamedin". lerabanan it leou "melamedin".
5. אִיבָּעֵית אֵימָא: אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּרַב אַסִּי. דְּאָמַר רַב אַסִּי: אֲפִילּוּ לֹא שְׂכָרוֹ אֶלָּא לִבְצוֹר אֶשְׁכּוֹל אֶחָד – אוֹכְלוֹ. וְאָמַר רַב אַסִּי: אֲפִילּוּ לֹא בָּצַר אֶלָּא אֶשְׁכּוֹל אֶחָד – אוֹכְלוֹ. ibaét éma: ika bénayou derav asi. deamar rav asi: afilou lo sekharo ela livtsor echkol e'had – okhlo. veamar rav asi: afilou lo batsar ela echkol e'had – okhlo.
6. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן הָךְ קַמַּיְיתָא – מִשּׁוּם דְּלָא אִיכָּא לְמִיתַּב לְכֵלָיו שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא לְמִיתַּב לְכֵלָיו שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – אֵימָא לִיתֵּב בְּרֵישָׁא, וַהֲדַר לֵיכוֹל. outsrikha, dei achmeinan hakh kamayta – michoum dela ika lemitav lekhéla chel baal habayit. aval hékha deika lemitav lekhéla chel baal habayit – éma litév berécha, vahadar lékhol.
7. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָא – דְּאֶפְשָׁר לְקַיּוֹמֵי לְבַסּוֹף, אֲבָל הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר לְקַיּוֹמֵי לְבַסּוֹף – אֵימָא לָא, צְרִיכָא. vei achmeinan beha – deefchar lekayomé levasof, aval hakha dela efchar lekayomé levasof – éma la, tserikha.
8. אִיבָּעֵית אֵימָא: אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּרַב. דְּאָמַר רַב: מָצָאתִי מְגִילַּת סְתָרִים בֵּי רַבִּי חִיָּיא, וְכָתוּב בָּהּ: אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: ״כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ״ – בְּבִיאַת כׇּל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. ibaét éma: ika bénayou derav. deamar rav: matsati megilat setarim bé rabi 'hiya, vekhatouv bah: isi ben yeouda omér: "ki tavo bekherem réekha" – beviat kol adam hakatouv medabér.
9. וְאָמַר רַב: לָא שְׁבַק אִיסִי חַיֵּי לְכׇל בְּרִיָּה. veamar rav: la chevak isi 'hayé lekhol beriya.
10. אָמַר רַב אָשֵׁי, אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא: דִּלְמָא בְּעוֹשִׂין בִּסְעוּדָּתָם, דְּעָבְדוּ וְאָכְלוּ? אָמַר לִי: אֲפִילּוּ הָכִי, נִיחָא לֵיהּ לְאִינִישׁ (לְאוֹגַר אָגוֹרֵי) [דְּנוֹגַר אֲגִירֵי] וְנִיקְטְפֵיהּ לְפַרְדֵּיסֵיהּ, וְלָא נֵיתוֹ כּוּלֵּי עָלְמָא (וְאָכְלוּ לֵיהּ). amar rav aché, amritah lichmata kaméh derav kahana: dilma beosin bisoudatam, deavdou veakhlou? amar li: afilou hakhi, ni'ha léh leinich (leogar agoré) [denogar agiré] venikteféh lefardéséh, vela néto koulé alma (veakhlou léh).
11. אִיבַּעְיָא לְהוּ: פּוֹעֵל מִשֶּׁלּוֹ הוּא אוֹכֵל, אוֹ מִשֶּׁל שָׁמַיִם הוּא אוֹכֵל? ibaya leou: poél michelo hou okhél, o michel chamayim hou okhél?
12. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? דְּאָמַר: תְּנוּ לְאִשְׁתִּי וּבָנַי. אִי אָמְרַתְּ: מִשֶּׁלּוֹ הוּא אוֹכֵל – יָהֲבִינַן לְהוּ, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ: מִשֶּׁל שָׁמַיִם הוּא אוֹכֵל – לְדִידֵיהּ זַכִּי לֵיהּ רַחֲמָנָא, לְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו – לָא זַכִּי לְהוּ רַחֲמָנָא, מַאי? lema nafka minah? deamar: tenou leichti ouvana. i amrate: michelo hou okhél – yahavinan leou, ela i amrate: michel chamayim hou okhél – ledidéh zaki léh ra'hamana, leichto ouvana – la zaki leou ra'hamana, ma?
13. תָּא שְׁמַע: אוֹכֵל פּוֹעֵל קִישּׁוּת וַאֲפִילּוּ בְּדִינָר, כּוֹתֶבֶת וַאֲפִילּוּ בְּדִינָר. אִי אָמְרַתְּ מִשֶּׁלּוֹ הוּא אוֹכֵל – אֲגִיר בְּדַנְקָא אָכֵיל בְּזוּזָא?! וְאֶלָּא מַאי – מִשֶּׁל שָׁמַיִם הוּא אוֹכֵל, סוֹף סוֹף אֲגִיר בְּדַנְקָא אָכֵיל בְּזוּזָא! אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – רַחֲמָנָא זַכִּי לֵיהּ, הָכָא נָמֵי רַחֲמָנָא זַכִּי לֵיהּ. ta chema: okhél poél kichout vaafilou bedinar, kotevet vaafilou bedinar. i amrate michelo hou okhél – agir bedanka akhél bezouza?! veela ma – michel chamayim hou okhél, sof sof agir bedanka akhél bezouza! ela ma it lakh lemémar – ra'hamana zaki léh, hakha namé ra'hamana zaki léh.
14. תָּא שְׁמַע, רַבִּי אֶלְעָזָר חַסָּמָא אוֹמֵר: לֹא יֹאכַל פּוֹעֵל יוֹתֵר עַל שְׂכָרוֹ, וַחֲכָמִים מַתִּירִין. מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: דְּמָר סָבַר מִשֶּׁלּוֹ הוּא אוֹכֵל, וּמָר סָבַר מִשֶּׁל שָׁמַיִם הוּא אוֹכֵל. ta chema, rabi elazar 'hasama omér: lo yokhal poél yotér al sekharo, va'hakhamim matirin. ma la beha kamipalgi: demar savar michelo hou okhél, oumar savar michel chamayim hou okhél.
15. לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִשֶּׁלּוֹ הוּא אוֹכֵל, וְהָכָא ״בִּכְנַפְשְׁךָ״ קָמִיפַּלְגִי. מָר סָבַר: כְּנַפְשְׁךָ בִּדְבַר שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ עָלָיו, la dekhoulé alma michelo hou okhél, vehakha "bikhnafchekha" kamipalgi. mar savar: kenafchekha bidvar chemosér nafcho ala,
16. וּמָר סָבַר כְּנַפְשְׁךָ: מָה נַפְשְׁךָ, אִם חָסַמְתָּ – פָּטוּר, אַף פּוֹעֵל אִם חָסַמְתָּ – פָּטוּר. oumar savar kenafchekha: ma nafchekha, im 'hasamta – patour, af poél im 'hasamta – patour.
17. תָּא שְׁמַע: נָזִיר שֶׁאָמַר ״תְּנוּ לְאִשְׁתִּי וּבָנַי״ – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וְאִי אָמְרַתְּ מִשֶּׁלּוֹ הוּא אוֹכֵל – אַמַּאי אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ? הָתָם, מִשּׁוּם ״לָךְ לָךְ״ אָמְרִין נְזִירָא: ״סְחוֹר סְחוֹר לְכַרְמָא לָא תִּקְרַב״. ta chema: nazir cheamar "tenou leichti ouvana" – én chomin lo. vei amrate michelo hou okhél – ama én chomin lo? hatam, michoum "lakh lakh" amrin nezira: "se'hor se'hor lekharma la tikrav".
18. תָּא שְׁמַע: פּוֹעֵל שֶׁאָמַר ״תְּנוּ לְאִשְׁתִּי וּבָנַי״ – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וְאִי אָמְרַתְּ מִשֶּׁלּוֹ הוּא אוֹכֵל – אַמַּאי אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ? מַאי פּוֹעֵל – נָזִיר. וְהָתַנְיָא ״נָזִיר״, וְהָתַנְיָא ״פּוֹעֵל״! מִידֵּי גַּבֵּי הֲדָדֵי תַּנְיָין? ta chema: poél cheamar "tenou leichti ouvana" – én chomin lo. vei amrate michelo hou okhél – ama én chomin lo? ma poél – nazir. vehatanya "nazir", vehatanya "poél"! midé gabé hadadé tanyan?
19. תָּא שְׁמַע: מִנַּיִן לְפוֹעֵל שֶׁאָמַר ״תְּנוּ לְאִשְׁתִּי וּבָנַי״ שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֶל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן״. וְכִי תֵּימָא: הָכִי נָמֵי נָזִיר, אִי הָכִי מִשּׁוּם ״אֶל כֶּלְיְךָ לֹא תִּתֵּן״, מִשּׁוּם ״לָךְ לָךְ״ אָמְרִין נְזִירָא הוּא! ta chema: minayin lefoél cheamar "tenou leichti ouvana" cheén chomin lo, cheneemar: "veel kelyekha lo titén". vekhi téma: hakhi namé nazir, i hakhi michoum "el kelyekha lo titén", michoum "lakh lakh" amrin nezira hou!
20. אִין הָכִי נָמֵי, וְאַיְּידֵי דְּקָתָנֵי לַהּ בִּלְשׁוֹן פּוֹעֵל – קָא נָסֵיב לֵהּ קְרָא דְּפוֹעֵל. in hakhi namé, veayedé dekatané lah bilchon poél – ka nasév léh kera defoél.
21. תָּא שְׁמַע: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לְקַצּוֹת בִּתְאֵנִים ta chema: hasokhér et hapoél lekatsot biténim

Daf 92b

1. הֲרֵי זֶה אוֹכֵל וּפָטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר. ״עַל מְנָת שֶׁאוֹכֵל אֲנִי וּבְנִי״, אוֹ ״שֶׁיֹּאכַל בְּנִי בִּשְׂכָרִי״ – הוּא אוֹכֵל וּפָטוּר, וּבְנוֹ אוֹכֵל וְחַיָּיב. haré ze okhél oufatour min hamaasér. "al menat cheokhél ani ouvni", o "cheyokhal beni biskhari" – hou okhél oufatour, ouvno okhél ve'hayav.
2. וְאִי אָמְרַתְּ מִשֶּׁלּוֹ הוּא אוֹכֵל, בְּנוֹ אַמַּאי חַיָּיב? אָמַר רָבִינָא: מִשּׁוּם דְּמִיחֲזֵי כְּמִקָּח. vei amrate michelo hou okhél, beno ama 'hayav? amar ravina: michoum demi'hazé kemika'h.
3. תָּא שְׁמַע: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת בְּנֶטַע רְבָעִי שֶׁלּוֹ – הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכֵלוּ. וְאִם לֹא הוֹדִיעָם – פּוֹדֶה וּמַאֲכִילָן. ta chema: hasokhér et hapoél laasot beneta revai chelo – haré élou lo yokhélou. veim lo hodiam – pode oumaakhilan.
4. וְאִי אָמְרַתְּ מִשֶּׁל שָׁמַיִם הוּא אוֹכֵל – אַמַּאי פּוֹדֶה וּמַאֲכִילָן? אִיסּוּרָא לָא זַכִּי לְהוּ רַחֲמָנָא! הָתָם מִשּׁוּם דְּמִיחֲזֵי כְּמִקָּח טָעוּת. vei amrate michel chamayim hou okhél – ama pode oumaakhilan? isoura la zaki leou ra'hamana! hatam michoum demi'hazé kemika'h taout.
5. אֵימָא סֵיפָא: נִתְפָּרְסוּ עִגּוּלָיו, נִתְפַּתְּחוּ חָבִיּוֹתָיו – הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכֵלוּ, וְאִם לֹא הוֹדִיעָן – מְעַשֵּׂר וּמַאֲכִילָן. וְאִי אָמְרַתְּ מִשֶּׁל שָׁמַיִם הוּא אוֹכֵל, אַמַּאי מְעַשֵּׂר וּמַאֲכִילָן? אִיסּוּרָא לָא זַכִּי לְהוּ רַחֲמָנָא! éma séfa: nitparsou igoula, nitpate'hou 'haviyota – haré élou lo yokhélou, veim lo hodian – measér oumaakhilan. vei amrate michel chamayim hou okhél, ama measér oumaakhilan? isoura la zaki leou ra'hamana!
6. וְכִי תֵּימָא: הָכָא נָמֵי מִשּׁוּם דְּמִיחֲזֵי כְּמִקָּח טָעוּת. בִּשְׁלָמָא נִתְפָּרְסוּ עִגּוּלָיו – מִיחֲזֵי כְּמִקָּח טָעוּת. אֶלָּא נִתְפַּתְּחוּ חָבִיּוֹתָיו, מַאי מִקָּח טָעוּת אִיכָּא? מִידָּע יָדַע דְּאִיטְּבִיל לְהוּ לְמַעֲשֵׂר! vekhi téma: hakha namé michoum demi'hazé kemika'h taout. bichlama nitparsou igoula – mi'hazé kemika'h taout. ela nitpate'hou 'haviyota, ma mika'h taout ika? mida yada deitevil leou lemaasér!
7. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: שֶׁנִּתְפַּתְּחוּ חָבִיּוֹתָיו לַבּוֹר. וְהָתַנְיָא: יַיִן מִשֶּׁיֵּרֵד לַבּוֹר! amar rav chéchet: chenitpate'hou 'haviyota labor. vehatanya: yayin micheyéréd labor!
8. כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר מִשֶּׁיְּקַפֶּה, דַּאֲמַרוּ לֵיהּ: לָא הֲוָה יָדְעִינַן. וְנֵימָא לְהוּ: אִיבְּעִי לְכוּ אַסּוֹקֵי אַדַּעְתַּיְיכוּ דִּלְמָא מְקַפֶּה! בְּאַתְרָא דְּהָהוּא גַּבְרָא דְּנָגֵיד אִיהוּ מְקַפֶּה! kerabi akiva deamar micheyekape, daamarou léh: la hava yadinan. venéma leou: ibei lekhou asoké adataykhou dilma mekape! beatra dehaou gavra denagéd iou mekape!
9. וְהַשְׁתָּא דְּתָנֵי רַב זְבִיד בִּדְבֵי רַבִּי הוֹשַׁעְיָא: יַיִן מִשֶּׁיֵּרֵד לַבּוֹר וִיקַפֶּה, וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִשֶּׁיְּשַׁלֶּה בֶּחָבִיּוֹת. אֲפִילּוּ תֵּימָא שֶׁלֹּא נִתְפַּתְּחוּ חָבִיּוֹתָיו לַבּוֹר, דַּאֲמַרוּ לֵיהּ: לָא הֲוָה יָדְעִינַן דִּמְשַׁלֵּי. vehachta detané rav zevid bidvé rabi hochaya: yayin micheyéréd labor vikape, verabi akiva omér: micheyechale be'haviyot. afilou téma chelo nitpate'hou 'haviyota labor, daamarou léh: la hava yadinan dimchalé.
10. וְנֵימָא לְהוּ: אִיבְּעִי לְכוּ אַסּוֹקֵי אַדַּעְתַּיְיכוּ דִּלְמָא מְשַׁלֵּי! בְּאַתְרָא דְּהָהוּא דְּשָׁרֵיק הָהוּא מְשַׁלֵּי. venéma leou: ibei lekhou asoké adataykhou dilma mechalé! beatra dehaou decharék haou mechalé.
11. תָּא שְׁמַע: קוֹצֵץ אָדָם עַל יְדֵי עַצְמוֹ, עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים, עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַגְּדוֹלִים, וְעַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ – מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן דַּעַת. אֲבָל אֵינוֹ קוֹצֵץ לֹא עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים, וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַקְּטַנִּים, וְלֹא עַל יְדֵי בְּהֶמְתּוֹ – מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת. ta chema: kotséts adam al yedé atsmo, al yedé beno ouvito hagedolim, al yedé avdo vechif'hato hagedolim, veal yedé ichto – mipené cheyéch bahen daat. aval éno kotséts lo al yedé beno ouvito haketanim, velo al yedé avdo vechif'hato haketanim, velo al yedé behemto – mipené cheén bahen daat.
12. קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ בְּמַעֲלֶה לָהֶן מְזוֹנוֹת. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מִשֶּׁל שָׁמַיִם הוּא אוֹכֵל – מִשּׁוּם הָכִי אֵינוֹ קוֹצֵץ, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מִשֶּׁלּוֹ הוּא אוֹכֵל – קְטַנִּים נָמֵי נִקּוֹץ לְהוּ! ka salka datakh bemaale lahen mezonot. i amrate bichlama michel chamayim hou okhél – michoum hakhi éno kotséts, ela i amrate michelo hou okhél – ketanim namé nikots leou!
13. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּשֶׁאֵין מַעֲלֶה לָהֶן מְזוֹנוֹת. אִי הָכִי, גְּדוֹלִים נָמֵי! גְּדוֹלִים יָדְעִי וְקָא מָחֲלִי. hakha bema askinan – becheén maale lahen mezonot. i hakhi, gedolim namé! gedolim yadi veka ma'hali.
14. וְהָא תָּנֵא רַבִּי הוֹשַׁעְיָא: קוֹצֵץ אָדָם עַל יְדֵי עַצְמוֹ וְעַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי בְּהֶמְתּוֹ. וְעַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים. וְקוֹצֵץ עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים, בֵּין גְּדוֹלִים וּבֵין קְטַנִּים. veha tané rabi hochaya: kotséts adam al yedé atsmo veal yedé ichto, aval lo al yedé behemto. veal yedé beno ouvito hagedolim, aval lo al yedé beno ouvito haketanim. vekotséts al yedé avdo vechif'hato hakenaanim, bén gedolim ouvén ketanim.
15. מַאי לָאו, אִידֵּי וְאִידֵּי בְּמַעֲלֶה לָהֶן מְזוֹנוֹת, וּבְהָא קָא מִיפַּלְגִי: דְּמָר סָבַר מִשֶּׁלּוֹ הוּא אוֹכֵל, וּמָר סָבַר מִשֶּׁל שָׁמַיִם הוּא אוֹכֵל?! לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִשֶּׁלּוֹ הוּא אוֹכֵל, וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן – בְּשֶׁאֵין מַעֲלֶה לָהֶן מְזוֹנוֹת, וּבָרַיְיתָא – בְּמַעֲלֶה לָהֶן מְזוֹנוֹת. ma la, idé veidé bemaale lahen mezonot, ouvha ka mipalgi: demar savar michelo hou okhél, oumar savar michel chamayim hou okhél?! la, dekhoulé alma michelo hou okhél, vela kachya: kan – becheén maale lahen mezonot, ouvarayta – bemaale lahen mezonot.
16. בְּמַאי אוֹקֵימְתַּהּ – בְּמַעֲלֶה לָהֶן מְזוֹנוֹת? אִי הָכִי קְטַנִּים נָמֵי נִקּוֹץ לְהוּ! צַעֲרַיְיהוּ דִּבְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים לָא זַכִּי לֵיהּ רַחֲמָנָא. bema okémtah – bemaale lahen mezonot? i hakhi ketanim namé nikots leou! tsaarayou divno ouvito haketanim la zaki léh ra'hamana.
17. בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא לְמַתְנִיתִין – בְּשֶׁאֵין מַעֲלֶה לָהֶן מְזוֹנוֹת, bema okémta lematnitin – becheén maale lahen mezonot,

Daf 93a

1. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אֵין הָרַב יָכוֹל לוֹמַר לָעֶבֶד עֲשֵׂה עִמִּי וְאֵינִי זָנָךְ – שַׁפִּיר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר יָכוֹל הָרַב לוֹמַר לָעֶבֶד עֲשֵׂה עִמִּי וְאֵינִי זָנָךְ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar én harav yakhol lomar laeved asé imi veéni zanakh – chapir. ela leman deamar yakhol harav lomar laeved asé imi veéni zanakh, ma ika lemémar?
2. אֶלָּא אִידֵּי וְאִידֵּי בְּשֶׁאֵין מַעֲלֶה לָהֶן מְזוֹנוֹת, וּבְהָא פְּלִיגִי: דְּמָר סָבַר יָכוֹל, וּמַר סָבַר אֵין יָכוֹל. וְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: יָכוֹל הָרַב, שָׁבֵיק מַתְנִיתִין וְעָבֵיד כְּבָרַיְיתָא?! ela idé veidé becheén maale lahen mezonot, ouvha peligi: demar savar yakhol, oumar savar én yakhol. verabi yo'hanan, deamar: yakhol harav, chavék matnitin veavéd kevarayta?!
3. אֶלָּא דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִשֶּׁל שָׁמַיִם הוּא אוֹכֵל, וְלָא מָצֵי קָצֵיץ. וּמַאי ״קוֹצֵץ״ דְּאָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא – מְזוֹנוֹת. ela dekhoulé alma michel chamayim hou okhél, vela matsé katséts. ouma "kotséts" deamar rabi hochaya – mezonot.
4. דִּכְווֹתֵיהּ גַּבֵּי בְּהֶמְתּוֹ תֶּבֶן נִקּוֹץ לַהּ! אֶלָּא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: דְּמָר סָבַר – מִשֶּׁלּוֹ הוּא אוֹכֵל, וּמָר סָבַר – מִשֶּׁל שָׁמַיִם הוּא אוֹכֵל. dikhotéh gabé behemto teven nikots lah! ela beha kamipalgi: demar savar – michelo hou okhél, oumar savar – michel chamayim hou okhél.
5. מַתְנִי׳ קוֹצֵץ אָדָם עַל יְדֵי עַצְמוֹ, עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים, עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַגְּדוֹלִים, עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן דַּעַת. אֲבָל אֵינוֹ קוֹצֵץ עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים, וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַקְּטַנִּים, וְלֹא עַל יְדֵי בְּהֶמְתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת. matni' kotséts adam al yedé atsmo, al yedé beno ouvito hagedolim, al yedé avdo vechif'hato hagedolim, al yedé ichto, mipené cheyéch bahen daat. aval éno kotséts al yedé beno ouvito haketanim, velo al yedé avdo vechif'hato haketanim, velo al yedé behemto, mipené cheén bahen daat.
6. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים לַעֲשׂוֹת בְּנֶטַע רְבָעִי שֶׁלּוֹ – הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ. אִם לֹא הוֹדִיעָן – פּוֹדֶה וּמַאֲכִילָן. נִתְפָּרְסוּ עִגּוּלָיו, נִתְפַּתְּחוּ חָבִיּוֹתָיו – הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ. אִם לֹא הוֹדִיעָן – מְעַשֵּׂר וּמַאֲכִילָן. hasokhér et hapoalim laasot beneta revai chelo – haré élou lo yokhlou. im lo hodian – pode oumaakhilan. nitparsou igoula, nitpate'hou 'haviyota – haré élou lo yokhlou. im lo hodian – measér oumaakhilan.
7. שׁוֹמְרֵי פֵירוֹת אוֹכְלִין מֵהִלְכוֹת מְדִינָה, אֲבָל לֹא מִן הַתּוֹרָה. chomré férot okhlin méhilkhot medina, aval lo min hatora.
8. גְּמָ׳ שׁוֹמְרֵי פֵירוֹת. אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שׁוֹמְרֵי גַנּוֹת וּפַרְדֵּסִין. אֲבָל שׁוֹמְרֵי גִיתּוֹת וַעֲרֵימוֹת – אוֹכְלִין מִן הַתּוֹרָה. קָסָבַר: מְשַׁמֵּר כְּעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה דָּמֵי. gema' chomré férot. amar rav: lo chanou ela chomré ganot oufardésin. aval chomré gitot vaarémot – okhlin min hatora. kasavar: mechamér keose maase damé.
9. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שׁוֹמְרֵי גִיתּוֹת וַעֲרֵימוֹת. אֲבָל שׁוֹמְרֵי גַנּוֹת וּפַרְדֵּסִים – אֵינָן אוֹכְלִים לֹא מִן הַתּוֹרָה וְלֹא מֵהִלְכוֹת מְדִינָה. קָא סָבַר מְשַׁמֵּר לָאו כְּעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה דָּמֵי. ouchmouél amar: lo chanou ela chomré gitot vaarémot. aval chomré ganot oufardésim – énan okhlim lo min hatora velo méhilkhot medina. ka savar mechamér la keose maase damé.
10. מֵתִיב רַב אַחָא בַּר רַב הוּנָא: הַמְשַׁמֵּר אֶת הַפָּרָה – מְטַמֵּא בְּגָדִים. וְאִי אָמְרַתְּ מְשַׁמֵּר לָאו כְּעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה דָּמֵי – אַמַּאי מְטַמֵּא בְּגָדִים? אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יָזִיז בָּהּ אֵבֶר. métiv rav a'ha bar rav houna: hamchamér et hapara – metamé begadim. vei amrate mechamér la keose maase damé – ama metamé begadim? amar raba bar oula: gezéra chema yaziz bah éver.
11. מֵתִיב רַב כָּהֲנָא: הַמְשַׁמֵּר אַרְבַּע וְחָמֵשׁ מִקְשָׁאוֹת – הֲרֵי זֶה לֹא יְמַלֵּא כְּרֵסוֹ מֵאֶחָד מֵהֶן, אֶלָּא מִכׇּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹכֵל לְפִי חֶשְׁבּוֹן. וְאִי אָמְרַתְּ מְשַׁמֵּר לָאו כְּעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה דָּמֵי – אַמַּאי אוֹכֵל? métiv rav kahana: hamchamér arba ve'haméch mikchaot – haré ze lo yemalé keréso mée'had méhen, ela mikol e'had vee'had okhél lefi 'hechbon. vei amrate mechamér la keose maase damé – ama okhél?
12. אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: בַּעֲקוּרִין שָׁנוּ. עֲקוּרִין – וַהֲלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן לְמַעֲשֵׂר? שֶׁלֹּא נִיטַּל פֵּיקֶס שֶׁלָּהֶם. amar rav chimi bar aché: baakourin chanou. akourin – vahalo nigmera melakhtan lemaasér? chelo nital pékes chelahem.
13. אָמַר רַב אָשֵׁי: כְּווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל מִסְתַּבְּרָא, דִּתְנַן, וְאֵלּוּ אוֹכְלִין מִן הַתּוֹרָה: הָעוֹשֶׂה בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע בִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה, וּבְתָלוּשׁ כּוּ׳. מִכְּלָל דְּאִיכָּא דְּלָא קָא אָכֵיל מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵהִלְכוֹת מְדִינָה. amar rav aché: keotéh dichmouél mistabera, ditnan, veélou okhlin min hatora: haose bim'houbar lakarka bichat gemar melakha, ouvtalouch kou'. mikelal deika dela ka akhél min hatora ela méhilkhot medina.
14. אֵימָא סֵיפָא: וְאֵלּוּ שֶׁאֵינָן אוֹכְלִין. מַאי אֵינָן אוֹכְלִין? אִילֵּימָא שֶׁאֵין אוֹכְלִין מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵהִלְכוֹת מְדִינָה – הַיְינוּ רֵישָׁא, אֶלָּא לָאו שֶׁאֵין אוֹכְלִין לֹא מִן הַתּוֹרָה וְלֹא מֵהִלְכוֹת מְדִינָה. וּמַאי נִיהוּ – עוֹשֶׂה בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע בְּשָׁעָה שֶׁאֵין גְּמַר מְלָאכָה, וְכׇל שֶׁכֵּן שׁוֹמְרֵי גַנּוֹת וּפַרְדֵּסוֹת. éma séfa: veélou cheénan okhlin. ma énan okhlin? iléma cheén okhlin min hatora ela méhilkhot medina – haynou récha, ela la cheén okhlin lo min hatora velo méhilkhot medina. ouma niou – ose bim'houbar lakarka bechaa cheén gemar melakha, vekhol chekén chomré ganot oufardésot.
15. מַתְנִי׳ אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִים הֵן: שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר. שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבָּע עַל הַכֹּל, וְהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל. matni' arbaa chomrim hén: chomér 'hinam vehachoél, nosé sakhar vehasokhér. chomér 'hinam nichba al hakol, vehachoél mechalém et hakol.
16. וְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר נִשְׁבָּעִים עַל הַשְּׁבוּרָה וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַמֵּתָה, וּמְשַׁלְּמִין אֶת הָאֲבֵידָה וְאֶת הַגְּנֵיבָה. venosé sakhar vehasokhér nichbaim al hachevoura veal hachevouya veal haméta, oumchalemin et haavéda veet hagenéva.
17. גְּמָ׳ מַאן תְּנָא אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִים? אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: רַבִּי מֵאִיר הִיא. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: מִי אִיכָּא דְּלֵית לֵיהּ אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִין? אֲמַר לֵיהּ: הָכִי קָאָמֵינָא לָךְ, מַאן תָּנָא שׂוֹכֵר כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר – רַבִּי מֵאִיר הִיא. gema' man tena arbaa chomrim? amar rav na'hman amar raba bar avouh: rabi méir hi. amar léh rava lerav na'hman: mi ika delét léh arbaa chomrin? amar léh: hakhi kaaména lakh, man tana sokhér kenosé sakhar – rabi méir hi.
18. וְהָא רַבִּי מֵאִיר אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לֵיהּ, דְּתַנְיָא: שׂוֹכֵר כֵּיצַד מְשַׁלֵּם? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כְּשׁוֹמֵר חִנָּם, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר! רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אִיפְּכָא קָתָנֵי. veha rabi méir ipekha chaminan léh, detanya: sokhér kétsad mechalém? rabi méir omér: kechomér 'hinam, rabi yeouda omér: kechomér sakhar! raba bar avouh ipekha katané.
19. אִי הָכִי, אַרְבָּעָה? שְׁלֹשָׁה נִינְהוּ! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִין, וְדִינֵיהֶם שְׁלֹשָׁה. i hakhi, arbaa? chelocha ninou! amar rav na'hman bar yits'hak: arbaa chomrin, vedinéhem chelocha.
20. הָהוּא רָעֲיָא דַּהֲוָה קָא רָעֵי חֵיוָתָא אַגּוּדָּא דִּנְהַר פָּפָּא. שְׂרִיג חֲדָא מִינַּיְיהוּ וּנְפַלַת לְמַיָּא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה וּפַטְרֵיהּ. אָמַר: מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבַּד? haou raaya dahava ka raé 'hévata agouda dinhar papa. serig 'hada minayou ounfalat lemaya. ata lekaméh deraba oufatréh. amar: ma hava léh lemebad?

Daf 93b

1. הָא נְטַר כִּדְנָטְרִי אִינָשֵׁי. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, עָל לְמָתָא בְּעִידָּנָא דְּעָיְילִי אִינָשֵׁי – הָכִי נָמֵי דְּפָטוּר?! אֲמַר לֵיהּ: אִין. גְּנָא פּוּרְתָּא בְּעִידָּנָא דְּגָנוּ אִינָשֵׁי – הָכִי נָמֵי דְּפָטוּר?! אֲמַר לֵיהּ: אִין. ha netar kidnatri inaché. amar léh abayé: ela méata, al lemata beidana deayli inaché – hakhi namé defatour?! amar léh: in. gena pourta beidana deganou inaché – hakhi namé defatour?! amar léh: in.
2. אֵיתִיבֵיהּ: אֵלּוּ הֵם אוֹנָסִין שֶׁשּׁוֹמֵר שָׂכָר פָּטוּר עֲלֵיהֶן – כְּגוֹן: ״וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם וְאֶת הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי חָרֶב״. אֲמַר לֵיהּ: הָתָם בְּחַזָּנֵי מָתָא. étivéh: élou hém onasin chechomér sakhar patour aléhen – kegon: "vatipol cheva vatika'hém veet hanearim hikou lefi 'harev". amar léh: hatam be'hazané mata.
3. אֵיתִיבֵיהּ: עַד מָתַי שׁוֹמֵר שָׂכָר חַיָּיב לִשְׁמוֹר – עַד כְּדֵי ״הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלַּיְלָה״. אֲמַר לֵיהּ: הָתָם נָמֵי בְּחַזָּנֵי מָתָא. אֲמַר לֵיהּ: אַטּוּ יַעֲקֹב אָבִינוּ חַזַּן מָתָא הֲוָה! דַּאֲמַר לֵיהּ לְלָבָן: נְטַרִי לָךְ נְטִירוּתָא יַתִּירְתָּא כְּחַזָּנֵי מָתָא. étivéh: ad mata chomér sakhar 'hayav lichmor – ad kedé "hayiti vayom akhalani 'horev vekera'h balayla". amar léh: hatam namé be'hazané mata. amar léh: atou yaakov avinou 'hazan mata hava! daamar léh lelavan: netari lakh netirouta yatirta ke'hazané mata.
4. אֵיתִיבֵיהּ: רוֹעֶה שֶׁהָיָה רוֹעֶה וְהִנִּיחַ עֶדְרוֹ וּבָא לָעִיר, בָּא זְאֵב וְטָרַף, וּבָא אֲרִי וְדָרַס – אֵין אוֹמְרִים: אִילּוּ הָיָה שָׁם הָיָה מַצִּיל. אֶלָּא אוֹמְדִין אוֹתוֹ: אִם יָכוֹל לְהַצִּיל – חַיָּיב, אִם לָאו – פָּטוּר. étivéh: roe chehaya roe vehini'ha edro ouva lair, ba zeév vetaraf, ouva ari vedaras – én omrim: ilou haya cham haya matsil. ela omdin oto: im yakhol lehatsil – 'hayav, im la – patour.
5. מַאי לָאו דְּעָל בְּעִידָּנָא דְּעָיְילִי אִינָשֵׁי? לָא, דְּעָל בְּעִידָּנָא דְּלָא עָיְילִי אִינָשֵׁי. אִי הָכִי, אַמַּאי פָּטוּר? תְּחִילָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאוֹנֶס, חַיָּיב! ma la deal beidana deayli inaché? la, deal beidana dela ayli inaché. i hakhi, ama patour? te'hilato bifchia vesofo beones, 'hayav!
6. דִּשְׁמַע קָל אַרְיָה וְעָל. אִי הָכִי, אוֹמְדִין אוֹתוֹ? מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבַּד?! הָיָה לוֹ לְקַדֵּם בְּרוֹעִים וּבְמַקְלוֹת. dichma kal arya veal. i hakhi, omdin oto? ma hava léh lemebad?! haya lo lekadém beroim ouvmaklot.
7. אִי הָכִי, מַאי אִירְיָא שׁוֹמֵר שָׂכָר? אֲפִילּוּ שׁוֹמֵר חִנָּם נָמֵי, דְּהָא מָר הוּא דְּאָמַר: שׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁהָיָה לוֹ לְקַדֵּם בְּרוֹעִים וּבְמַקְלוֹת וְלֹא קִידֵּם – חַיָּיב. שׁוֹמֵר חִנָּם בְּחִנָּם, שׁוֹמֵר שָׂכָר בְּשָׂכָר. i hakhi, ma irya chomér sakhar? afilou chomér 'hinam namé, deha mar hou deamar: chomér 'hinam chehaya lo lekadém beroim ouvmaklot velo kidém – 'hayav. chomér 'hinam be'hinam, chomér sakhar besakhar.
8. וְעַד כַּמָּה? עַד כְּדֵי דְמֵיהֶן. וְהֵיכָן מָצִינוּ בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁחַיָּיב בָּאוֹנָסִין? דַּהֲדַר שָׁקֵיל דְּמֵיהֶן מִבַּעַל הַבַּיִת. vead kama? ad kedé deméhen. vehékhan matsinou bechomér sakhar che'hayav baonasin? dahadar chakél deméhen mibaal habayit.
9. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: אִי הָכִי, מַאי אַהֲנִי לֵיהּ מִינַּהּ? נָפְקָא מִינַּהּ לְכוּשְׁרָא דְחֵיוָתָא. אִי נָמֵי לְטִרְחָא יַתִּירְתָּא. amar léh rav papa leabayé: i hakhi, ma ahani léh minah? nafka minah lekhouchra de'hévata. i namé letir'ha yatirta.
10. רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא לָא סְבִירָא לְהוּ הָא דְּרַבָּה, דְּאָמְרִי: לְהָכִי יְהַבִי לָךְ אַגְרָא, לְנַטּוֹרֵי לִי נְטִירוּתָא יַתִּירְתָּא. rav 'hisda veraba bar rav houna la sevira leou ha deraba, deamri: lehakhi yehavi lakh agra, lenatoré li netirouta yatirta.
11. בַּר אַדָּא סָבוֹלָאָה (הָוֵי) [הֲוָה] קָא מְעַבַּר חֵיוָתָא אַגַּמְלָא דְנַרֶשׁ. דְּחַפָה חֲדָא לַחֲבֶרְתַּהּ וּשְׁדָיתַהּ בְּמַיָּא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא, חַיְּיבֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: מַאי הֲוָה לִי לְמֶעְבַּד? אֲמַר לֵיהּ: אִבְּעִי לָךְ לְעַבּוֹרֵי חֲדָא חֲדָא. אֲמַר לֵיהּ: יָדְעַתְּ בֵּיהּ בְּבַר אֲחָתָיךְ דְּמָצֵי (ל)מְעַבַּר חֲדָא חֲדָא? אֲמַר לֵיהּ: כְּבָר צְוַוחוּ קַמָּאֵי דְקַמָּךְ וְלָא אִיכָּא דְּאַשְׁגַּח בְּהוּ. bar ada savolaa (havé) [hava] ka meabar 'hévata agamla denarech. de'hafa 'hada la'havertah ouchdatah bemaya. ata lekaméh derav papa, 'hayevéh. amar léh: ma hava li lemebad? amar léh: ibei lakh leaboré 'hada 'hada. amar léh: yadate béh bevar a'hatakh dematsé (l)meabar 'hada 'hada? amar léh: kevar tseva'hou kamaé dekamakh vela ika deachga'h beou.
12. אַיְבוּ אַפְקֵיד כִּיתָּנָא בֵּי רוּנְיָא. אֲזַל שַׁבּוּ שַׁמְטֵיהּ מִינֵּיהּ. לְסוֹף הוּכַּר הַגַּנָּב. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, חַיְּיבֵיהּ. לֵימָא פְּלִיגָא דְּרַב הוּנָא בַּר אָבִין? ayvou afkéd kitana bé rounya. azal chabou chamtéh minéh. lesof houkar haganav. ata lekaméh derav na'hman, 'hayevéh. léma peliga derav houna bar avin?
13. דִּשְׁלַח רַב הוּנָא בַּר אָבִין: נִגְנְבָה בְּאוֹנֶס וְאַחַר כָּךְ הוּכַּר הַגַּנָּב, אִם שׁוֹמֵר חִנָּם הוּא – רָצָה נִשְׁבָּע, רָצָה עוֹשֶׂה עִמּוֹ דִּין. אִם שׁוֹמֵר שָׂכָר הוּא – עוֹשֶׂה עִמּוֹ דִּין וְאֵינוֹ נִשְׁבָּע. dichla'h rav houna bar avin: nigneva beones vea'har kakh houkar haganav, im chomér 'hinam hou – ratsa nichba, ratsa ose imo din. im chomér sakhar hou – ose imo din veéno nichba.
14. אָמַר רָבָא: הָתָם גַּבְרֵי דְּפַרְמוּסְקָא הֲווֹ קָיְימִי, דְּאִי רְמָא קָלָא הֲווֹ אָתוּ וּמַצְּלִין לֵיהּ. amar rava: hatam gavré defarmouska hao kaymi, dei rema kala hao atou oumatselin léh.
15. מַתְנִי׳ זְאֵב אֶחָד – אֵינוֹ אוֹנֶס. שְׁנֵי זְאֵבִים – אוֹנֶס. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּשְׁעַת מִשְׁלַחַת זְאֵבִים, אַף זְאֵב אֶחָד אוֹנֶס. matni' zeév e'had – éno ones. chené zeévim – ones. rabi yeouda omér: bichat michla'hat zeévim, af zeév e'had ones.
16. שְׁנֵי כְלָבִים – אֵינוֹ אוֹנֶס. יָדוּעַ הַבַּבְלִי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: מֵרוּחַ אַחַת – אֵינוֹ אוֹנֶס, מִשְׁתֵּי רוּחוֹת – אוֹנֶס. הַלִּסְטִים – הֲרֵי זֶה אוֹנֶס. הָאֲרִי הַדּוֹב וְהַנָּמֵר וְהַבַּרְדְּלָס וְהַנָּחָשׁ – הֲרֵי אֵלּוּ אוֹנֶס. chené khelavim – éno ones. yadoua habavli omér michoum rabi méir: mérou'ha a'hat – éno ones, michté rou'hot – ones. halistim – haré ze ones. haari hadov vehanamér vehabardelas vehana'hach – haré élou ones.
17. אֵימָתַי – בִּזְמַן שֶׁבָּאוּ מֵאֲלֵיהֶן. אֲבָל הוֹלִיכָן לִמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים – אֵינוֹ אוֹנֶס. émata – bizman chebaou méaléhen. aval holikhan limkom gedoudé 'haya velistim – éno ones.
18. מֵתָה כְּדַרְכָּהּ – הֲרֵי זֶה אוֹנֶס. סִגְּפָהּ וָמֵתָה – אֵינוֹ אוֹנֶס. עָלְתָה לְרָאשֵׁי צוּקִין וְנָפְלָה – הֲרֵי זֶה אוֹנֶס. הֶעֱלָהּ לְרָאשֵׁי צוּקִין וְנָפְלָה וָמֵתָה – אֵינוֹ אוֹנֶס. méta kedarkah – haré ze ones. sigefah vaméta – éno ones. alta leraché tsoukin venafla – haré ze ones. heelah leraché tsoukin venafla vaméta – éno ones.
19. גְּמָ׳ וְהָתַנְיָא: זְאֵב אֶחָד – אוֹנֶס! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: הָהִיא בִּשְׁעַת מִשְׁלַחַת זְאֵבִים, וְרַבִּי יְהוּדָה הִיא. gema' vehatanya: zeév e'had – ones! amar rav na'hman bar yits'hak: hahi bichat michla'hat zeévim, verabi yeouda hi.
20. הַלִּסְטִים – הֲרֵי זֶה אוֹנֶס. אַמַּאי? לוֹקֵי גַּבְרָא לַהֲדֵי גַּבְרָא! אָמַר רַב: בְּלִסְטִים מְזוּיָּין. halistim – haré ze ones. ama? loké gavra lahadé gavra! amar rav: belistim mezouyan.
21. אִיבַּעְיָא לְהוּ: לִסְטִים מְזוּיָּין וְרוֹעֶה מְזוּיָּין, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן אוֹקֵי גַּבְרָא לַהֲדֵי גַּבְרָא, אוֹ דִלְמָא: הַאי מָסַר נַפְשֵׁיהּ, וְהַאי לָא מָסַר נַפְשֵׁיהּ? מִסְתַּבְּרָא דְּהַאי מָסַר נַפְשֵׁיהּ, וְהַאי לָא מָסַר נַפְשֵׁיהּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: אַשְׁכְּחֵיהּ רוֹעֶה, וַאֲמַר לֵיהּ: גַּנָּבָא סַרְיָא! בְּדוּכְתָּא פְּלָנְיָא יְתִיבִינַן, ibaya leou: listim mezouyan veroe mezouyan, maou? mi amrinan oké gavra lahadé gavra, o dilma: ha masar nafchéh, veha la masar nafchéh? mistabera deha masar nafchéh, veha la masar nafchéh. amar léh abayé lerava: achke'héh roe, vaamar léh: ganava sarya! bedoukhta pelanya yetivinan,

Daf 94a

1. כָּךְ וְכָךְ גַּבְרֵי אִיכָּא בַּהֲדַן, כָּךְ וְכָךְ כַּלְבֵי אִיכָּא בַּהֲדַן, כָּךְ וְכָךְ זוּקָתָא פְּסִיקָא לַן. וַאֲזַל וּשְׁקַל מִינֵּיהּ, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי הוֹלִיכָן לִמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים. kakh vekhakh gavré ika bahadan, kakh vekhakh kalvé ika bahadan, kakh vekhakh zoukata pesika lan. vaazal ouchkal minéh, ma? amar léh: haré holikhan limkom gedoudé 'haya velistim.
2. מַתְנִי׳ מַתְנֶה שׁוֹמֵר חִנָּם לִהְיוֹת פָּטוּר מִשְּׁבוּעָה, וְהַשּׁוֹאֵל לִהְיוֹת פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם, נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר לִהְיוֹת פְּטוּרִין מִשְּׁבוּעָה וּמִלְּשַׁלֵּם. כׇּל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה – תְּנָאוֹ בָּטֵל, matni' matne chomér 'hinam lihot patour michevoua, vehachoél lihot patour milechalém, nosé sakhar vehasokhér lihot petourin michevoua oumilechalém. kol hamatne al ma chekatouv batora – tenao batél,
3. וְכׇל תְּנַאי שֶׁיֵּשׁ מַעֲשֶׂה בִּתְחִילָּתוֹ – תְּנָאוֹ בָּטֵל. וְכׇל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְקַיְּימוֹ בְּסוֹפוֹ, וְהִתְנָה עִמּוֹ מִתְּחִילָּתוֹ – תְּנָאוֹ קַיָּים. vekhol tena cheyéch maase bit'hilato – tenao batél. vekhol cheefchar lo lekayemo besofo, vehitna imo mite'hilato – tenao kayam.
4. גְּמָ׳ אַמַּאי? מַתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה הוּא, וְכׇל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה תְּנָאוֹ בָּטֵל! gema' ama? matne al ma chekatouv batora hou, vekhol hamatne al ma chekatouv batora tenao batél!
5. הָא מַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: בְּדָבָר שֶׁבְּמָמוֹן – תְּנָאוֹ קַיָּים. דְּתַנְיָא: הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֵין לִיךְ עָלַי שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה״ – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וּתְנָאוֹ בָּטֵל, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּדָבָר שֶׁבְּמָמוֹן – תְּנָאוֹ קַיָּים. ha mani – rabi yeouda hi, deamar: bedavar chebemamon – tenao kayam. detanya: haomér leicha "haré ate mekoudechet li al menat cheén likh ala cheér kesout veona" – haré zo mekoudechet, outnao batél, divré rabi méir. rabi yeouda omér: bedavar chebemamon – tenao kayam.
6. וּמִי מָצֵית מוֹקְמַתְּ לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה? אֵימָא סֵיפָא: כׇּל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה – תְּנָאוֹ בָּטֵל, אֲתָאן לְרַבִּי מֵאִיר! הָא לָא קַשְׁיָא: לְעוֹלָם רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וְסֵיפָא – בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל מָמוֹן. oumi matsét mokmate lah kerabi yeouda? éma séfa: kol hamatne al ma chekatouv batora – tenao batél, atan lerabi méir! ha la kachya: leolam rabi yeouda hi, veséfa – bedavar cheéno chel mamon.
7. אֵימָא סֵיפָא: כׇּל תְּנַאי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה בִּתְחִילָּתוֹ – תְּנָאוֹ בָּטֵל, מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאִית לֵיהּ הָא סְבָרָא – רַבִּי מֵאִיר, דְּתַנְיָא: אַבָּא חֲלַפְתָּא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָא אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: תְּנַאי קוֹדֵם לַמַּעֲשֶׂה – הֲרֵי זֶה תְּנַאי, מַעֲשֶׂה קוֹדֵם לַתְּנַאי – אֵינוֹ תְּנַאי. éma séfa: kol tena cheyéch bo maase bit'hilato – tenao batél, man chamate léh deit léh ha sevara – rabi méir, detanya: aba 'halafta ich kefar 'hananya amar michoum rabi méir: tena kodém lamaase – haré ze tena, maase kodém latena – éno tena.
8. אֶלָּא כּוּלַּהּ רַבִּי מֵאִיר הִיא, וְשָׁאנֵי הָכָא, דְּמֵעִיקָּרָא לָא שַׁעְבֵּד נַפְשֵׁיהּ. ela koulah rabi méir hi, vechané hakha, deméikara la chabéd nafchéh.
9. תָּנָא: וּמַתְנֶה שׁוֹמֵר שָׂכָר לִהְיוֹת כְּשׁוֹאֵל. בְּמַאי? בִּדְבָרִים?! אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּשֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ. tana: oumatne chomér sakhar lihot kechoél. bema? bidvarim?! amar chemouél: bechekanou miyado.
10. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּשֶׁלֹּא קָנוּ מִיָּדוֹ, בְּהָהִיא הֲנָאָה דְּקָא נָפֵיק לֵיהּ קָלָא דְּאִינִישׁ מְהֵימְנָא הוּא – גָּמַיר וּמְשַׁעְבֵּד נַפְשֵׁיהּ. verabi yo'hanan amar: afilou téma bechelo kanou miyado, behahi hanaa deka nafék léh kala deinich mehémna hou – gamar oumchabéd nafchéh.
11. וְכׇל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְקַיְּימוֹ בְּסוֹפוֹ וְכוּ׳. אָמַר רַב טַבְלָא אָמַר רַב: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְקַיְּימוֹ בְּסוֹפוֹ וְהִתְנָה עָלָיו מִתְּחִילָּתוֹ – תְּנָאוֹ קַיָּים. vekhol cheefchar lo lekayemo besofo vekhou'. amar rav tavla amar rav: zo divré rabi yeouda ben téma. aval 'hakhamim omrim: af al pi chei efchar lo lekayemo besofo vehitna ala mite'hilato – tenao kayam.
12. דְּתַנְיָא: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּךְ עַל מְנָת שֶׁתַּעֲלִי לָרָקִיעַ, עַל מְנָת שֶׁתֵּרְדִי לַתְּהוֹם, עַל מְנָת שֶׁתִּבְלְעִי קָנֶה שֶׁל מֵאָה אַמָּה, עַל מְנָת שֶׁתַּעַבְרִי אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל בְּרַגְלַיִךְ״, נִתְקַיֵּים הַתְּנַאי – הֲרֵי זֶה גֵּט, לֹא נִתְקַיֵּים הַתְּנַאי – אֵינוֹ גֵּט. detanya: "haré ze gitikh al menat chetaali larakia, al menat chetérdi lateom, al menat chetivlei kane chel méa ama, al menat chetaavri et hayam hagadol beraglayikh", nitkayém hatena – haré ze gét, lo nitkayém hatena – éno gét.
13. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: כָּזֶה – גֵּט. כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא: כֹּל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְקַיְּימוֹ בְּסוֹפוֹ, וְהִתְנָה עָלָיו מִתְּחִילָּתוֹ – אֵינוֹ אֶלָּא כְּמַפְלִיגָהּ וְכָשֵׁר. rabi yeouda ben téma omér: kaze – gét. kelal amar rabi yeouda ben téma: kol chei efchar lo lekayemo besofo, vehitna ala mite'hilato – éno ela kemafligah vekhachér.
14. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא, דְּקָתָנֵי: כׇּל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְקַיְּימוֹ בְּסוֹפוֹ וְהִתְנָה עָלָיו מִתְּחִילָּתוֹ – תְּנָאוֹ קַיָּים, הָא אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְקַיְּימוֹ – תְּנָאוֹ בָּטֵל. שְׁמַע מִינַּהּ. amar rav na'hman amar rav: halakha kerabi yeouda ben téma. amar rav na'hman bar yits'hak: matnitin namé dayka, dekatané: kol cheefchar lo lekayemo besofo vehitna ala mite'hilato – tenao kayam, ha i efchar lo lekayemo – tenao batél. chema minah.
15. הֲדַרַן עֲלָךְ הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים. hadaran alakh hasokhér et hapoalim.
16. מַתְנִי׳ הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה וְשָׁאַל בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ, אוֹ שָׂכַר בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ, שָׁאַל הַבְּעָלִים אוֹ שְׂכָרָן וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל אֶת הַפָּרָה וָמֵתָה – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם״. matni' hachoél et hapara vechaal bealeha imah, o sakhar bealeha imah, chaal habealim o sekharan vea'har kakh chaal et hapara vaméta – patour, cheneemar: "im beala imo lo yechalém".

Daf 94b

1. אֲבָל שָׁאַל אֶת הַפָּרָה וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל אֶת הַבְּעָלִים, אוֹ שְׂכָרָן, וָמֵתָה – חַיָּיב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם״. aval chaal et hapara vea'har kakh chaal et habealim, o sekharan, vaméta – 'hayav, cheneemar: "beala én imo chalém yechalém".
2. גְּמָ׳ מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל אֶת הַפָּרָה, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא דְּקָתָנֵי ״עִמָּהּ״ – עִמָּהּ מַמָּשׁ. עִמָּהּ מַמָּשׁ, מִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ פָּרָה בִּמְשִׁיכָה, וּבְעָלִים בַּאֲמִירָה? gema' midekatané séfa: vea'har kakh chaal et hapara, mikelal derécha dekatané "imah" – imah mamach. imah mamach, mi machka'hate lah para bimchikha, ouvalim baamira?
3. אִיבָּעֵית אֵימָא: כְּגוֹן דְּקַיְימָא פָּרָה בַּחֲצֵרוֹ דְּשׁוֹאֵל, דְּלָא מְחַסְּרָא מְשִׁיכָה. אִיבָּעֵית אֵימָא: דַּאֲמַר לֵיהּ ״אַתְּ גּוּפָךְ לֹא תִּשָּׁאֵל עַד שְׁעַת מְשִׁיכַת פָּרָתְךָ״. ibaét éma: kegon dekayma para ba'hatséro dechoél, dela me'hasera mechikha. ibaét éma: daamar léh "ate goufakh lo tichaél ad cheat mechikhat paratkha".
4. תְּנַן הָתָם, אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִים הֵם: שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר. tenan hatam, arbaa chomrim hém: chomér 'hinam vehachoél, nosé sakhar vehasokhér.
5. שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבָּע עַל הַכֹּל, וְהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל, נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר – נִשְׁבָּעִין עַל הַשְּׁבוּרָה וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַמֵּתָה, וּמְשַׁלְּמִים אֶת הָאֲבֵידָה וְאֶת הַגְּנֵיבָה. chomér 'hinam nichba al hakol, vehachoél mechalém et hakol, nosé sakhar vehasokhér – nichbain al hachevoura veal hachevouya veal haméta, oumchalemim et haavéda veet hagenéva.
6. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה נֶאֶמְרָה בְּשׁוֹמֵר חִנָּם, שְׁנִיָּה – בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר, שְׁלִישִׁית – בְּשׁוֹאֵל. mena hané milé? detanou rabanan: paracha richona neemra bechomér 'hinam, cheniya – bechomér sakhar, chelichit – bechoél.
7. בִּשְׁלָמָא שְׁלִישִׁית בְּשׁוֹאֵל – מְפוֹרָשׁ: ״וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם״. אֶלָּא רִאשׁוֹנָה בְּשׁוֹמֵר חִנָּם, שְׁנִיָּה בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר – אֵיפוֹךְ אֲנָא! bichlama chelichit bechoél – meforach: "vekhi yichal ich méim rééou venichbar o mét beala én imo chalém yechalém". ela richona bechomér 'hinam, cheniya bechomér sakhar – éfokh ana!
8. מִסְתַּבְּרָא שְׁנִיָּה בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר, שֶׁכֵּן חַיָּיב בִּגְנֵיבָה וַאֲבֵידָה. אַדְּרַבָּה: רִאשׁוֹנָה בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר, שֶׁכֵּן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב! mistabera cheniya bechomér sakhar, chekén 'hayav bignéva vaavéda. aderaba: richona bechomér sakhar, chekén mechalém tachloumé khefel betoén taanat ganav!
9. אֲפִילּוּ הָכִי, קַרְנָא בְּלָא שְׁבוּעָה עֲדִיפָא מִכְּפֵילָא בִּשְׁבוּעָה. afilou hakhi, karna bela chevoua adifa mikeféla bichvoua.
10. תִּדַּע, דְּהָא שׁוֹאֵל כׇּל הֲנָאָה שֶׁלּוֹ וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא קֶרֶן. tida, deha choél kol hanaa chelo veéno mechalém ela keren.
11. וְהַשּׁוֹאֵל כׇּל הֲנָאָה שֶׁלּוֹ? וְהָא בָּעֲיָא מְזוֹנֵי! דְּקַיְימָא בַּאֲגַם. וְהָא בָּעֲיָא נְטִירָה! בְּנָטַר מָתָא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לָא תֵּימָא ״כׇּל הֲנָאָה שֶׁלּוֹ״, אֶלָּא אֵימָא ״רוֹב הֲנָאָה שֶׁלּוֹ״. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בִּשְׁאֵילַת כֵּלִים. vehachoél kol hanaa chelo? veha baaya mezoné! dekayma baagam. veha baaya netira! benatar mata. veibaét éma: la téma "kol hanaa chelo", ela éma "rov hanaa chelo". veibaét éma: bichélat kélim.
12. נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר נִשְׁבָּעִין עַל הַשְּׁבוּרָה וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַמֵּתָה, וּמְשַׁלְּמִין אֶת הָאֲבֵידָה וְאֶת הַגְּנֵיבָה. nosé sakhar vehasokhér nichbain al hachevoura veal hachevouya veal haméta, oumchalemin et haavéda veet hagenéva.
13. בִּשְׁלָמָא גְּנֵיבָה, דִּכְתִיב: ״אִם גָּנוֹב יִגָּנֵב מֵעִמּוֹ יְשַׁלֵּם לִבְעָלָיו״, אֶלָּא אֲבֵידָה מְנָא לַן? דְּתַנְיָא: ״אִם גָּנֵב יִגָּנֵב״ – אֵין לִי אֶלָּא גְּנֵיבָה, אֲבֵידָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִם גָּנוֹב יִגָּנֵב״, מִכׇּל מָקוֹם. bichlama genéva, dikhtiv: "im ganov yiganév méimo yechalém livala", ela avéda mena lan? detanya: "im ganév yiganév" – én li ela genéva, avéda minayin? talmoud lomar: "im ganov yiganév", mikol makom.
14. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: לָא אָמְרִינַן דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: אָמְרִינַן דִּבְּרָה תוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar: la amrinan dibera tora kilchon bené adam. ela leman deamar: amrinan dibera tora khilchon bené adam, ma ika lemémar?
15. אָמְרִי בְּמַעְרְבָא: קַל וָחוֹמֶר; וּמָה גְּנֵיבָה שֶׁקְּרוֹבָה לְאוֹנֶס – מְשַׁלֵּם, אֲבֵידָה שֶׁקְּרוֹבָה לִפְשִׁיעָה – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן! amri bemareva: kal va'homer; ouma genéva chekerova leones – mechalém, avéda chekerova lifchia – lo kol chekén!
16. וְאִידַּךְ, מִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וְחוֹמֶר טָרַח וְכָתַב לַהּ קְרָא. veidakh, mileta deatya bekal ve'homer tara'h vekhatav lah kera.
17. וְהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל. בִּשְׁלָמָא שְׁבוּרָה וּמֵתָה, דִּכְתִיב: ״וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת״. אֶלָּא שְׁבוּיָה בְּשׁוֹאֵל מְנָא לַן? vehachoél mechalém et hakol. bichlama chevoura ouméta, dikhtiv: "vekhi yichal ich méim rééou venichbar o mét". ela chevouya bechoél mena lan?
18. וְכִי תֵּימָא נֵילַף מִשְּׁבוּרָה וּמֵתָה, מָה לִשְׁבוּרָה וּמֵתָה – שֶׁכֵּן אוּנְסָא דְּסָלֵיק אַדַּעְתָּא הוּא. תֹּאמַר בִּשְׁבוּיָה – שֶׁכֵּן אוּנְסָא דְּלָא סָלֵיק אַדַּעְתָּא הוּא! vekhi téma nélaf michevoura ouméta, ma lichvoura ouméta – chekén ounsa desalék adata hou. tomar bichvouya – chekén ounsa dela salék adata hou!
19. אֶלָּא: נֶאֶמְרָה שְׁבוּרָה וּמֵתָה בְּשׁוֹאֵל, וְנֶאֶמְרָה שְׁבוּרָה וּמֵתָה בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר. מָה לְהַלָּן שְׁבוּיָה עִמּוֹ, אַף כָּאן שְׁבוּיָה עִמּוֹ. ela: neemra chevoura ouméta bechoél, veneemra chevoura ouméta bechomér sakhar. ma lehalan chevouya imo, af kan chevouya imo.
20. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְשׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁכֵּן לִפְטוּר, תֹּאמַר בַּשּׁוֹאֵל שֶׁכֵּן לְחִיּוּב! ika lemifrakh: ma lechomér sakhar chekén liftour, tomar bachoél chekén le'hiyouv!
21. אֶלָּא כְּרַבִּי נָתָן, דְּתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ״אוֹ״ לְרַבּוֹת שְׁבוּיָה. ela kerabi natan, detanya, rabi natan omér: "o" lerabot chevouya.
22. הַאי ״אוֹ״ מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְחַלֵּק. דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: עֵד דְּמִיתַּבְרָא וּמֵתָה לָא מְחַיֵּיב, קָא מַשְׁמַע לַן. ha "o" mibaya léh le'halék. desalka datakh aména: éd demitavra ouméta la me'hayév, ka machma lan.
23. הָנִיחָא לְרַבִּי יוֹנָתָן. אֶלָּא לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha lerabi yonatan. ela lerabi yochiya, ma ika lemémar?
24. דְּתַנְיָא: ״אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ״, אֵין לִי אֶלָּא אָבִיו וְאִמּוֹ. אָבִיו בְּלֹא אִמּוֹ, אִמּוֹ בְּלֹא אָבִיו, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל״. אָבִיו קִלֵּל, אִמּוֹ קִלֵּל. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. detanya: "ich acher yekalél et avi veet imo", én li ela avi veimo. avi belo imo, imo belo avi, minayin? talmoud lomar: "avi veimo kilél". avi kilél, imo kilél. divré rabi yochiya.
25. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מַשְׁמַע שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, וּמַשְׁמַע אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ – rabi yonatan omér: machma chenéhem kee'had, oumachma e'had bifné atsmo –

Daf 95a

1. עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב ״יַחְדָּו״. ad cheyifrot lekha hakatouv "ya'hda".
2. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יֹאשִׁיָּה, לְחַלֵּק הָכָא לָא צָרִיךְ. מַאי טַעְמָא – סְבָרָא הוּא: מָה לִי קַטְלַהּ כּוּלָּהּ, מָה לִי קַטְלַהּ פַּלְגָא. afilou téma rabi yochiya, le'halék hakha la tsarikh. ma tama – sevara hou: ma li katlah koulah, ma li katlah palga.
3. גְּנֵיבָה וַאֲבֵידָה בְּשׁוֹאֵל מְנָא לַן? genéva vaavéda bechoél mena lan?
4. וְכִי תֵּימָא: נֵילַף מִשְּׁבוּרָה וּמֵתָה, מָה לִשְׁבוּרָה וּמֵתָה – דְּלָא אֶפְשָׁר לְמִיטְרַח וְאֵתוֹיֵי, תֹּאמַר בִּגְנֵיבָה וַאֲבֵידָה דְּאֶפְשָׁר לְמִיטְרַח וְאֵתוֹיֵי! vekhi téma: nélaf michevoura ouméta, ma lichvoura ouméta – dela efchar lemitra'h veétoyé, tomar bignéva vaavéda deefchar lemitra'h veétoyé!
5. אֶלָּא כִּי הָא דְּתַנְיָא: ״וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת״, אֵין לִי אֶלָּא שְׁבוּרָה וּמֵתָה. גְּנֵיבָה וַאֲבֵידָה מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחוֹמֶר: וּמָה שׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁפָּטוּר מִשְּׁבוּרָה וּמֵתָה, חַיָּיב בִּגְנֵיבָה וַאֲבֵידָה. שׁוֹאֵל שֶׁחַיָּיב בִּשְׁבוּרָה וּמֵתָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁחַיָּיב בִּגְנֵיבָה וַאֲבֵידָה? וְזֶה הוּא קַל וָחוֹמֶר שֶׁאֵין עָלָיו תְּשׁוּבָה. ela ki ha detanya: "venichbar o mét", én li ela chevoura ouméta. genéva vaavéda minayin? amarta kal va'homer: ouma chomér sakhar chepatour michevoura ouméta, 'hayav bignéva vaavéda. choél che'hayav bichvoura ouméta – éno din che'hayav bignéva vaavéda? veze hou kal va'homer cheén ala techouva.
6. מַאי ״אֵין עָלָיו תְּשׁוּבָה״? וְכִי תֵּימָא: אִיכָּא לְמִיפְרַךְ, מָה לְשׁוֹמֵר שָׂכָר – שֶׁכֵּן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל בְּטוֹעֵן טַעֲנַת לִסְטִים מְזוּיָּין, ma "én ala techouva"? vekhi téma: ika lemifrakh, ma lechomér sakhar – chekén mechalém tachloumé khefel betoén taanat listim mezouyan,
7. אֲפִילּוּ הָכִי קַרְנָא דְּשׁוֹאֵל עֲדִיפָא. afilou hakhi karna dechoél adifa.
8. אִיבָּעֵית אֵימָא: קָסָבַר לִסְטִים מְזוּיָּין גַּזְלָן הוּא. ibaét éma: kasavar listim mezouyan gazlan hou.
9. אַשְׁכְּחַן לְחִיּוּב, לִפְטוּר מְנָא לַן? achke'han le'hiyouv, liftour mena lan?
10. וְכִי תֵּימָא נֵילַף מִשְּׁבוּרָה וּמֵתָה, מָה לִשְׁבוּרָה וּמֵתָה – שֶׁכֵּן אוֹנֶס! vekhi téma nélaf michevoura ouméta, ma lichvoura ouméta – chekén ones!
11. אֶלָּא גָּמַר מִשּׁוֹמֵר שָׂכָר. וְשׁוֹמֵר שָׂכָר גּוּפֵיהּ מְנָלַן? גָּמְרִי חִיּוּבָא דְּשׁוֹמֵר שָׂכָר מֵחִיּוּבָא דְּשׁוֹאֵל: מָה לְהַלָּן בִּבְעָלִים – פָּטוּר, אַף כָּאן בִּבְעָלִים – פָּטוּר. ela gamar michomér sakhar. vechomér sakhar gouféh menalan? gamri 'hiyouva dechomér sakhar mé'hiyouva dechoél: ma lehalan bivalim – patour, af kan bivalim – patour.
12. בְּמַאי גָּמַר? אִי בַּמָּה מָצִינוּ, אִיכָּא לְמִיפְרַךְ כִּדְפָרְכִינַן: שֶׁכֵּן אוֹנֶס! bema gamar? i bama matsinou, ika lemifrakh kidfarkhinan: chekén ones!
13. אֶלָּא, אָמַר קְרָא ״וְכִי יִשְׁאַל״ – וָיו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן, וְיִלְמַד עֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן. ela, amar kera "vekhi yichal" – va mosif al inyan richon, veyilmad elon mita'hton.
14. וְאַכַּתִּי שׁוֹאֵל מִשּׁוֹמֵר שָׂכָר לָא גָּמַר, דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְשׁוֹמֵר שָׂכָר – שֶׁכֵּן פָּטוּר בִּשְׁבוּרָה וּמֵתָה, תֹּאמַר בְּשׁוֹאֵל שֶׁחַיָּיב בִּשְׁבוּרָה וּמֵתָה! veakati choél michomér sakhar la gamar, deika lemifrakh: ma lechomér sakhar – chekén patour bichvoura ouméta, tomar bechoél che'hayav bichvoura ouméta!
15. אֶלָּא גְּנֵיבָה וַאֲבֵידָה בְּשׁוֹאֵל לְחִיּוּבָא מְנָלַן – דְּגָמַר מִשּׁוֹמֵר שָׂכָר: דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן, מָה גְּנֵיבָה וַאֲבֵידָה דְּשׁוֹמֵר שָׂכָר בִּבְעָלִים – פָּטוּר, אַף גְּנֵיבָה וַאֲבֵידָה דְּשׁוֹאֵל נָמֵי בִּבְעָלִים – פָּטוּר. ela genéva vaavéda bechoél le'hiyouva menalan – degamar michomér sakhar: dayo laba min hadin lihot kanidon, ma genéva vaavéda dechomér sakhar bivalim – patour, af genéva vaavéda dechoél namé bivalim – patour.
16. הָנִיחָא לְמַאן דְּאִית לֵיהּ דַּיּוֹ, אֶלָּא לְמַאן דְּלֵית לֵיהּ דַּיּוֹ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deit léh dayo, ela leman delét léh dayo ma ika lemémar?
17. אֶלָּא אָמַר קְרָא ״וְכִי יִשְׁאַל״, וָיו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן, וְיִלְמַד עֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן וְתַחְתּוֹן מֵעֶלְיוֹן. ela amar kera "vekhi yichal", va mosif al inyan richon, veyilmad elon mita'hton veta'hton méelon.
18. אִיתְּמַר: פְּשִׁיעָה בִּבְעָלִים, פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא. חַד אָמַר: חַיָּיב, וְחַד אָמַר: פָּטוּר. itemar: pechia bivalim, peligi bah rav a'ha veravina. 'had amar: 'hayav, ve'had amar: patour.
19. מַאן דְּאָמַר חַיָּיב, קָסָבַר: מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו, וְלֹא לִפְנֵי פָנָיו, man deamar 'hayav, kasavar: mikra nidrach lefana, velo lifné fana,
20. הִלְכָּךְ ״אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ״ אַשּׁוֹמֵר חִנָּם לָא כְּתִיב, וּפְשִׁיעָה נָמֵי בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר וּבְשׁוֹאֵל לָא כְּתִיב. הִלְכָּךְ, בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר וּבְשׁוֹאֵל לְחִיּוּב אָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר מִשּׁוֹמֵר חִנָּם. hilkakh "im beala imo" achomér 'hinam la ketiv, oufchia namé bechomér sakhar ouvchoél la ketiv. hilkakh, bechomér sakhar ouvchoél le'hiyouv atya bekal va'homer michomér 'hinam.
21. אֲבָל בִּבְעָלִים לִפְטוּר אַף בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר וּבְשׁוֹאֵל – לָא. מַאי טַעְמָא: כִּי כְּתִיב ״אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם״ אַשּׁוֹאֵל וְאַשּׁוֹמֵר שָׂכָר – אַהָנָךְ חִיּוּבֵי דִּכְתִיב בְּהוּ בְּהֶדְיָא הוּא דְּמִיכְּתִב. aval bivalim liftour af bechomér sakhar ouvchoél – la. ma tama: ki ketiv "im beala imo lo yechalém" achoél veachomér sakhar – ahanakh 'hiyouvé dikhtiv beou behedya hou demiketiv.
22. מַאן דְּאָמַר פָּטוּר, קָסָבַר: מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו וְלִפְנֵי פָנָיו, וְכִי כְּתִיב ״אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ״ – אַשּׁוֹמֵר חִנָּם נָמֵי כְּתִיב. man deamar patour, kasavar: mikra nidrach lefana velifné fana, vekhi ketiv "im beala imo" – achomér 'hinam namé ketiv.
23. תְּנַן: הַשּׁוֹאֵל הַפָּרָה וְשָׁאַל בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ, הַשּׁוֹאֵל הַפָּרָה וְשָׂכַר בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ, שָׁאַל בְּעָלֶיהָ אוֹ שְׂכָרָן וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל הַפָּרָה וּמֵתָה – פָּטוּר. וְאִילּוּ שׁוֹמֵר חִנָּם לָא קָתָנֵי! tenan: hachoél hapara vechaal bealeha imah, hachoél hapara vesakhar bealeha imah, chaal bealeha o sekharan vea'har kakh chaal hapara ouméta – patour. veilou chomér 'hinam la katané!
24. וּלְטַעְמָיךְ: שׁוֹמֵר שָׂכָר מִי קָתָנֵי? oultamakh: chomér sakhar mi katané?
25. אֶלָּא תַּנָּא, מִילְּתָא ela tana, mileta

Daf 95b

1. דִּכְתִיבָא בְּהֶדְיָא – קָתָנֵי, דְּאָתְיָא מִדְּרָשָׁא – לָא קָתָנֵי. dikhtiva behedya – katané, deatya mideracha – la katané.
2. תָּא שְׁמַע: שְׁאָלָהּ וְשָׁאַל בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ, שְׂכָרָהּ וְשָׂכַר בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ, שְׁאָלָהּ וְשָׂכַר בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ, שְׂכָרָהּ וְשָׁאַל בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּעָלִים עוֹשִׂין מְלָאכָה בְּמָקוֹם אַחֵר, וָמֵתָה – פָּטוּר. ta chema: chealah vechaal bealeha imah, sekharah vesakhar bealeha imah, chealah vesakhar bealeha imah, sekharah vechaal bealeha imah, af al pi chehabealim osin melakha bemakom a'hér, vaméta – patour.
3. סַבְרוּהָ הָא מַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: שׂוֹכֵר כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר דָּמֵי! וְהָא הַאי תַּנָּא קָתָנֵי מִילְּתָא דְּאָתְיָא מִדְּרָשָׁא, וְאִילּוּ שׁוֹמֵר חִנָּם לָא קָתָנֵי! savrouha ha mani – rabi yeouda hi, deamar: sokhér kechomér sakhar damé! veha ha tana katané mileta deatya mideracha, veilou chomér 'hinam la katané!
4. הָא מַנִּי – רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: שׂוֹכֵר כְּשׁוֹמֵר חִנָּם דָּמֵי, וְתַנָּא שׁוֹמֵר חִנָּם, וְהוּא הַדִּין לְשׁוֹמֵר שָׂכָר. ha mani – rabi méir hi, deamar: sokhér kechomér 'hinam damé, vetana chomér 'hinam, veou hadin lechomér sakhar.
5. אִיבָּעֵית אֵימָא כִּדְמַחְלֵיף רַבָּה בַּר אֲבוּהּ וְתָנֵי: שׂוֹכֵר כֵּיצַד מְשַׁלֵּם? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּשׁוֹמֵר חִנָּם. ibaét éma kidma'hléf raba bar avouh vetané: sokhér kétsad mechalém? rabi méir omér: kechomér sakhar, rabi yeouda omér: kechomér 'hinam.
6. אָמַר רַב הַמְנוּנָא: לְעוֹלָם הוּא חַיָּיב עַד שֶׁתְּהֵא פָּרָה וְחוֹרֵשׁ בָּהּ, חֲמוֹר וּמְחַמֵּר אַחֲרֶיהָ, וְעַד שֶׁיְּהוּ בְּעָלִים מִשְּׁעַת שְׁאֵילָה עַד שְׁעַת שְׁבוּרָה וּמֵתָה. אַלְמָא קָסָבַר ״בְּעָלָיו עִמּוֹ״ – אַכּוּלַּהּ מִילְּתָא מַשְׁמַע. amar rav hamnouna: leolam hou 'hayav ad chetehé para ve'horéch bah, 'hamor oum'hamér a'hareha, vead cheyeou bealim micheat cheéla ad cheat chevoura ouméta. alma kasavar "beala imo" – akoulah mileta machma.
7. מֵתִיב רָבָא: שְׁאָלָהּ וְשָׁאַל בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ, שְׂכָרָהּ וְשָׂכַר בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ, שְׂכָרָהּ וְשָׁאַל בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ, שְׁאָלָהּ וְשָׂכַר בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּעָלִים עוֹשִׂין מְלָאכָה בְּמָקוֹם אַחֵר וָמֵתָה – פָּטוּר. מַאי לָאו ״בִּמְלָאכָה אַחֶרֶת״? métiv rava: chealah vechaal bealeha imah, sekharah vesakhar bealeha imah, sekharah vechaal bealeha imah, chealah vesakhar bealeha imah, af al pi chehabealim osin melakha bemakom a'hér vaméta – patour. ma la "bimlakha a'heret"?
8. לָא, בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה. אֶלָּא, מַאי ״מָקוֹם אַחֵר״? דְּקָא מְרַפֵּי וְאָזֵיל קַמַּהּ. la, beotah melakha. ela, ma "makom a'hér"? deka merapé veazél kamah.
9. וְהָא מִדְּסֵיפָא ״עַל גַּבָּהּ״ הָוֵי, רֵישָׁא בִּמְלָאכָה אַחֶרֶת, דְּקָתָנֵי סֵיפָא: שְׁאָלָהּ וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל בְּעָלֶיהָ, שְׂכָרָהּ וְאַחַר כָּךְ שָׂכַר בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּעָלִים חוֹרְשִׁין עַל גַּבָּהּ וָמֵתָה – חַיָּיב! veha mideséfa "al gabah" havé, récha bimlakha a'heret, dekatané séfa: chealah vea'har kakh chaal bealeha, sekharah vea'har kakh sakhar bealeha imah, af al pi chehabealim 'horchin al gabah vaméta – 'hayav!
10. אָמְרִי: רֵישָׁא וְסֵיפָא בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה, וְרֵישָׁא רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן, וְסֵיפָא רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן. רֵישָׁא רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאַף עַל גַּב דְּלָאו עַל גַּבָּהּ אֶלָּא בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה, כֵּיוָן דַּהֲווֹ בְּעָלִים בִּשְׁעַת שְׁאֵילָה – פָּטוּר. וְסֵיפָא רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאַף עַל גַּב דְּעַל גַּבָּהּ, כֵּיוָן דְּלָא הֲווֹ בְּעָלִים בִּשְׁעַת שְׁאֵילָה – חַיָּיב. amri: récha veséfa beotah melakha, verécha revouta ka machma lan, veséfa revouta ka machma lan. récha revouta ka machma lan, deaf al gav dela al gabah ela beotah melakha, kévan dahao bealim bichat cheéla – patour. veséfa revouta ka machma lan, deaf al gav deal gabah, kévan dela hao bealim bichat cheéla – 'hayav.
11. הַאי מַאי?! אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא רֵישָׁא בִּמְלָאכָה אַחֶרֶת, וְסֵיפָא בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה – הַיְינוּ רְבוּתָא. ha ma?! i amrate bichlama récha bimlakha a'heret, veséfa beotah melakha – haynou revouta.
12. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ רֵישָׁא וְסֵיפָא בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה, מַאי רְבוּתָא? אִידֵּי וְאִידֵּי בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה הָוֵי! ela i amrate récha veséfa beotah melakha, ma revouta? idé veidé beotah melakha havé!
13. וְעוֹד, תַּנְיָא: מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר ״אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם״ אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאִם בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם? אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ״ – לוֹמַר לָךְ: הָיָה עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁאֵילָה – אֵין צָרִיךְ לִהְיוֹת עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁבוּרָה וּמֵתָה, הָיָה עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁבוּרָה וּמֵתָה – צָרִיךְ לִהְיוֹת עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁאֵילָה. veod, tanya: mimachma cheneemar "im beala imo lo yechalém" éni yodéa cheim beala én imo chalém yechalém? ela ma talmoud lomar "beala én imo" – lomar lakh: haya imo bichat cheéla – én tsarikh lihot imo bichat chevoura ouméta, haya imo bichat chevoura ouméta – tsarikh lihot imo bichat cheéla.
14. וְתַנְיָא אִידַּךְ: מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר ״בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם״ אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם? אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ״? לוֹמַר לְךָ: כֵּיוָן שֶׁיָּצְאָה מֵרְשׁוּת מַשְׁאִיל שָׁעָה אַחַת בִּבְעָלִים וָמֵתָה – פָּטוּר. תְּיוּבְתָּא דְּרַב הַמְנוּנָא. תְּיוּבְתָּא. vetanya idakh: mimachma cheneemar "beala én imo chalém yechalém" éni yodéa cheim beala imo lo yechalém? ela ma talmoud lomar "im beala imo"? lomar lekha: kévan cheyatsa mérchout machil chaa a'hat bivalim vaméta – patour. teouvta derav hamnouna. teouvta.
15. אַבָּיֵי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה, וּמְתָרֵץ לִקְרָאֵי כְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה. רָבָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹנָתָן, וּמְתָרֵץ לִקְרָאֵי כְּרַבִּי יוֹנָתָן. abayé savar lah kerabi yochiya, oumtaréts likraé kerabi yochiya. rava savar lah kerabi yonatan, oumtaréts likraé kerabi yonatan.
16. אַבָּיֵי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה וּמְתָרֵץ לִקְרָאֵי כְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה: ״בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם״, טַעְמָא דְּלֵיתֵיהּ בְּתַרְוַיְיהוּ, הָא אִיתֵיהּ בַּחֲדָא וְלֵיתֵיהּ בַּחֲדָא – פָּטוּר. abayé savar lah kerabi yochiya oumtaréts likraé kerabi yochiya: "beala én imo chalém yechalém", tama delétéh betarvayou, ha itéh ba'hada velétéh ba'hada – patour.
17. וְהָא כְּתִיב: ״אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם״, טַעְמָא דְּאִיתֵיהּ בְּתַרְוַיְיהוּ, הָא אִי אִיתֵיהּ בַּחֲדָא וְלֵיתֵיהּ בַּחֲדָא – מִחַיַּיב. veha ketiv: "im beala imo lo yechalém", tama deitéh betarvayou, ha i itéh ba'hada velétéh ba'hada – mi'hayav.
18. לוֹמַר לָךְ: הָיָה עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁאֵילָה – אֵינוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁבוּרָה וּמֵתָה, הָיָה עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁבוּרָה וּמֵתָה – צָרִיךְ לִהְיוֹת עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁאֵילָה. lomar lakh: haya imo bichat cheéla – éno tsarikh lihot imo bichat chevoura ouméta, haya imo bichat chevoura ouméta – tsarikh lihot imo bichat cheéla.

Daf 96a

1. רָבָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹנָתָן וּמְתָרֵץ לִקְרָאֵי כְּרַבִּי יוֹנָתָן, דְּתַנְיָא: ״אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם״. מַשְׁמַע דְּאִיתֵיהּ בְּתַרְוַיְיהוּ, וּמַשְׁמַע נָמֵי דְּכִי אִיתֵיהּ בַּחֲדָא וְלֵיתֵיהּ בַּחֲדָא – פָּטוּר. rava savar lah kerabi yonatan oumtaréts likraé kerabi yonatan, detanya: "im beala imo lo yechalém". machma deitéh betarvayou, oumachma namé dekhi itéh ba'hada velétéh ba'hada – patour.
2. וּכְתִיב: ״בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם״ – מַשְׁמַע דְּלֵיתֵיהּ בְּתַרְוַיְיהוּ, מַשְׁמַע נָמֵי דְּכִי אִיתֵיהּ בַּחֲדָא וְלֵיתֵיהּ בַּחֲדָא – חַיָּיב. oukhtiv: "beala én imo chalém yechalém" – machma delétéh betarvayou, machma namé dekhi itéh ba'hada velétéh ba'hada – 'hayav.
3. לוֹמַר לָךְ: הָיָה עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁאֵלָה – אֵין צָרִיךְ לִהְיוֹת עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁבוּרָה וּמֵתָה, הָיָה עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁבוּרָה וּמֵתָה – צָרִיךְ לִהְיוֹת עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁאֵלָה. lomar lakh: haya imo bichat cheéla – én tsarikh lihot imo bichat chevoura ouméta, haya imo bichat chevoura ouméta – tsarikh lihot imo bichat cheéla.
4. אֵיפוֹךְ אֲנָא! מִסְתַּבְּרָא שְׁאֵלָה עֲדִיפָא, מִשּׁוּם דְּקָא מַיְיתֵי לַהּ לִרְשׁוּתֵיהּ. éfokh ana! mistabera cheéla adifa, michoum deka mayté lah lirchoutéh.
5. אַדְּרַבָּה, שְׁבוּרָה וּמֵתָה עֲדִיפָא, שֶׁכֵּן חַיָּיב בָּאוֹנָסִין! aderaba, chevoura ouméta adifa, chekén 'hayav baonasin!
6. אִי לָא שְׁאֵלָה, שְׁבוּרָה וּמֵתָה מַאי עָבֵיד? וְאִי לָאו שְׁבוּרָה וּמֵתָה, שְׁאֵלָה מַאי עָבֵיד? אֲפִילּוּ הָכִי שְׁאֵלָה עֲדִיפָא, שֶׁכֵּן חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ. i la cheéla, chevoura ouméta ma avéd? vei la chevoura ouméta, cheéla ma avéd? afilou hakhi cheéla adifa, chekén 'hayav bimzonoteha.
7. רַב אָשֵׁי אָמַר, אָמַר קְרָא: ״וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ״, וְלֹא רֵעֵהוּ עִמּוֹ – ״שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם״, הָא רֵעֵהוּ עִמּוֹ – פָּטוּר. rav aché amar, amar kera: "vekhi yichal ich méim rééou", velo rééou imo – "chalém yechalém", ha rééou imo – patour.
8. אִי הָכִי: ״בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ״, וְ״אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ״ לְמָה לִי? אִי לָאו הָנָךְ, הֲוָה אָמֵינָא: הַאי אוֹרְחֵיהּ דִּקְרָא הוּא. i hakhi: "beala én imo", ve"im beala imo" lema li? i la hanakh, hava aména: ha or'héh dikra hou.
9. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא שְׁאָלָהּ לְרִבְעָהּ, מַהוּ? כִּדְשָׁיְילִי אִינָשֵׁי בָּעֵינַן וּלְהָכִי לָא שָׁיְילִי אִינָשֵׁי, אוֹ דִלְמָא טַעְמָא מַאי – מִשּׁוּם הֲנָאָה, וְהַאי נָמֵי הָא אִית לֵיהּ הֲנָאָה. baé ramé bar 'hama chealah lerivah, maou? kidchayli inaché baénan oulhakhi la chayli inaché, o dilma tama ma – michoum hanaa, veha namé ha it léh hanaa.
10. שְׁאָלָהּ לֵירָאוֹת בָּהּ, מַהוּ? מָמוֹנָא בָּעֵינַן וְהָאִיכָּא, אוֹ דִלְמָא מָמוֹנָא דְּאִית לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ בָּעֵינַן וְלֵיכָּא? chealah léraot bah, maou? mamona baénan vehaika, o dilma mamona deit léh hanaa minéh baénan veléka?
11. שְׁאָלָהּ לַעֲשׂוֹת בָּהּ פָּחוֹת מִפְּרוּטָה, מַהוּ? מָמוֹנָא בָּעֵינַן וְאִיכָּא, אוֹ דִלְמָא כׇּל פָּחוֹת מִפְּרוּטָה – לֹא כְּלוּם הִיא. chealah laasot bah pa'hot miperouta, maou? mamona baénan veika, o dilma kol pa'hot miperouta – lo keloum hi.
12. שָׁאַל שְׁתֵּי פָּרוֹת לַעֲשׂוֹת בָּהֶן פְּרוּטָה, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: זִיל בָּתַר שׁוֹאֵל וּמַשְׁאִיל, וְאִיכָּא? אוֹ דִּלְמָא: זִיל בָּתַר פָּרוֹת וְכֹל חֲדָא וַחֲדָא לֵיכָּא מָמוֹנָא? chaal cheté parot laasot bahen perouta, maou? mi amrinan: zil batar choél oumachil, veika? o dilma: zil batar parot vekhol 'hada va'hada léka mamona?
13. שָׁאַל מִשּׁוּתָּפִין וְנִשְׁאַל לוֹ אֶחָד מֵהֶן, מַהוּ? כּוּלּוֹ בְּעָלָיו בָּעֵינַן – וְהָא לֵיכָּא, אוֹ דִלְמָא מֵהָהוּא פַּלְגָא דִּידֵיהּ מִיהָא מִיפְּטַר? chaal michoutafin venichal lo e'had méhen, maou? koulo beala baénan – veha léka, o dilma méhaou palga didéh miha mipetar?
14. שׁוּתָּפִין שֶׁשָּׁאֲלוּ וְנִשְׁאַל לְאֶחָד מֵהֶן, מַהוּ? כּוּלּוֹ שׁוֹאֵל בָּעֵינַן, וְלֵיכָּא? אוֹ דִלְמָא בְּהָהִיא פַּלְגָא דְּשַׁיְילֵיהּ מִיהַת מִיפְּטַר? choutafin chechaalou venichal lee'had méhen, maou? koulo choél baénan, veléka? o dilma behahi palga dechayléh mihat mipetar?
15. שָׁאַל מֵהָאִשָּׁה וְנִשְׁאַל בַּעְלָהּ, אִשָּׁה שֶׁשָּׁאֲלָה וְנִשְׁאַל לַבַּעַל, מַהוּ? קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן גּוּף דָּמֵי, אוֹ לָא? chaal méhaicha venichal balah, icha chechaala venichal labaal, maou? kinyan pérot kekinyan gouf damé, o la?
16. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וְהִשָּׁאֵל לִי עִם פָּרָתִי, מַהוּ? ״בְּעָלָיו״ מַמָּשׁ בָּעֵינַן וְלֵיכָּא, אוֹ דִלְמָא שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ, וְאִיכָּא? amar léh ravina lerav aché: haomér lichlou'ho tsé vehichaél li im parati, maou? "beala" mamach baénan veléka, o dilma chelou'ho chel adam kemoto, veika?
17. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי: בַּעַל – פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, שָׁלִיחַ – פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹנָתָן וְרַבִּי יֹאשִׁיָּה. amar léh rav a'ha beréh derav avya lerav aché: baal – pelougta derabi yo'hanan veréch lakich, chali'ha – pelougta derabi yonatan verabi yochiya.
18. בַּעַל – פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ. דְּאִיתְּמַר: הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ לַחֲבֵירוֹ לְפֵירוֹת, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: מֵבִיא וְקוֹרֵא, רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר: מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא, baal – pelougta derabi yo'hanan veréch lakich. deitemar: hamokhér sadéou la'havéro leférot, rabi yo'hanan omér: mévi vekoré, réch lakich omér: mévi veéno koré,
19. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר מֵבִיא וְקוֹרֵא: קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי. וְרֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא: קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי. rabi yo'hanan omér mévi vekoré: kinyan pérot kekinyan hagouf damé. veréch lakich omér mévi veéno koré: kinyan pérot la kekinyan hagouf damé.
20. שָׁלִיחַ – פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹנָתָן וְרַבִּי יֹאשִׁיָּה. דְּתַנְיָא: הָאוֹמֵר לְאַפּוֹטְרוֹפּוֹס: כׇּל נְדָרִים שֶׁתְּהֵא אִשְׁתִּי נוֹדֶרֶת מִכָּאן עַד שֶׁאָבֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי – הָפֵר לָהּ, וְהֵפֵיר לָהּ, יָכוֹל יְהוּ מוּפָרִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ״, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מָצִינוּ בְּכׇל מָקוֹם שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. chali'ha – pelougta derabi yonatan verabi yochiya. detanya: haomér leapotropos: kol nedarim chetehé ichti noderet mikan ad cheavo mimakom peloni – hafér lah, vehéfér lah, yakhol yeou moufarin, talmoud lomar: "ichah yekimenou veichah yeférenou", divré rabi yochiya. rabi yonatan omér: matsinou bekhol makom chechelou'ho chel adam kemoto.
21. אֲמַר לֵיהּ רַב עִילִישׁ לְרָבָא: הָאוֹמֵר לְעַבְדּוֹ צֵא וְהִשָּׁאֵל עִם פָּרָתִי, מַהוּ? תִּיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ, תִּיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם אֵינוֹ כְּמוֹתוֹ. amar léh rav ilich lerava: haomér leavdo tsé vehichaél im parati, maou? tibeé leman deamar chelou'ho chel adam kemoto, tibeé leman deamar chelou'ho chel adam éno kemoto.
22. תִּיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ, הָנֵי מִילֵּי שָׁלִיחַ – דְּבַר מִצְוָה הוּא. אֲבָל עֶבֶד, דְּלָאו בַּר מִצְוָה – לָא. אוֹ דִלְמָא אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר אֵין שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ, הָנֵי מִילֵּי שָׁלִיחַ. אֲבָל עֶבֶד, יַד עֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ דָּמְיָא. tibeé leman deamar chelou'ho chel adam kemoto, hané milé chali'ha – devar mitsva hou. aval eved, dela bar mitsva – la. o dilma afilou leman deamar én chelou'ho chel adam kemoto, hané milé chali'ha. aval eved, yad eved keyad rabo damya.
23. אֲמַר לֵיהּ: מִסְתַּבְּרָא יַד עֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ דָּמְיָא. amar léh: mistabera yad eved keyad rabo damya.
24. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: בַּעַל בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ baé ramé bar 'hama: baal benikhsé ichto

Daf 96b

1. שׁוֹאֵל הָוֵי, אוֹ שׂוֹכֵר הָוֵי? choél havé, o sokhér havé?
2. אָמַר רָבָא, לְפוּם חוּרְפָּא שַׁבֶּשְׁתָּא – מָה נַפְשָׁךְ, אִי שׁוֹאֵל הָוֵי – שְׁאָלָהּ בִּבְעָלִים הִיא, אִי שׂוֹכֵר הָוֵי – שְׂכִירוּת בִּבְעָלִים הִיא. amar rava, lefoum 'hourpa chabechta – ma nafchakh, i choél havé – chealah bivalim hi, i sokhér havé – sekhirout bivalim hi.
3. אֶלָּא כִּי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ לְרָמִי בַּר חָמָא: דַּאֲגַר מִינַּהּ פָּרָה וַהֲדַר נַסְבַהּ, שׁוֹאֵל הָוֵי אוֹ שׂוֹכֵר הָוֵי? ela ki kamibaya léh lerami bar 'hama: daagar minah para vahadar nasvah, choél havé o sokhér havé?
4. שׁוֹאֵל הָוֵי וְאָתְיָא שְׁאֵלָה בִּבְעָלִים מַפְקְעָא שְׂכִירוּת שֶׁלֹּא בִּבְעָלִים, אוֹ דִלְמָא שׂוֹכֵר הָוֵי וּשְׂכִירוּת כִּדְקָיְימָא קָיְימָא? choél havé veatya cheéla bivalim mafkea sekhirout chelo bivalim, o dilma sokhér havé ouskhirout kidkayma kayma?
5. וּמַאי שְׁנָא: דְּאִי שׁוֹאֵל הָוֵי, דְּאָתֵי שְׁאֵלָה בִּבְעָלִים מַפְקְעָא שְׂכִירוּת שֶׁלֹּא בִּבְעָלִים. אִי שׂוֹכֵר נָמֵי הָוֵי, תֵּיתֵי שְׂכִירוּת בִּבְעָלִים (תַּיפֵּוק) [תַּפְקַע] שְׂכִירוּת שֶׁלֹּא בִּבְעָלִים! ouma chena: dei choél havé, deaté cheéla bivalim mafkea sekhirout chelo bivalim. i sokhér namé havé, tété sekhirout bivalim (tapék) [tafka] sekhirout chelo bivalim!
6. אֶלָּא כִּי קָא מִיבַּעְיָא לְרָמֵי בַּר חָמָא: כְּגוֹן דַּאֲגַרָא אִיהִי פָּרָה מֵעָלְמָא, וַהֲדַר נַסְבַהּ, ela ki ka mibaya leramé bar 'hama: kegon daagara ihi para méalma, vahadar nasvah,
7. וְאַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: שׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם לַשּׂוֹכֵר, לָא תִּיבְּעֵי לָךְ – דְּוַדַּאי שְׁאֵילָה בִּבְעָלִים הִיא. vealiba derabanan, deamri: choél mechalém lasokhér, la tibeé lakh – devada cheéla bivalim hi.
8. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ, אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: תַּחְזוֹר פָּרָה לַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים, מַאי – שׁוֹאֵל הָוֵי, אוֹ שׂוֹכֵר הָוֵי? ki tibeé lakh, aliba derabi yosé, deamar: ta'hzor para labealim harichonim, ma – choél havé, o sokhér havé?
9. אָמַר רָבָא: בַּעַל לָא שׁוֹאֵל הָוֵי וְלָא שׂוֹכֵר הָוֵי, אֶלָּא לוֹקֵחַ הָוֵי – מִדְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא. דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ: הָאִשָּׁה שֶׁמָּכְרָה בְּנִכְסֵי מְלוֹג בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ, וָמֵתָה – הַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת. amar rava: baal la choél havé vela sokhér havé, ela loké'ha havé – miderabi yosé berabi 'hanina. deamar rabi yosé berabi 'hanina: beoucha hitkinou: haicha chemakhra benikhsé melog be'hayé balah, vaméta – habaal motsi miyad halako'hot.
10. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: בַּעַל בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ, מִי מָעַל? baé ramé bar 'hama: baal benikhsé ichto, mi maal?
11. אָמַר רָבָא: מַאן לִימְעוֹל? לִימְעוֹל בַּעַל, דְּהֶיתֵּרָא נִיחָא לֵיהּ דְּלִיקְנֵי, אִיסּוּרָא לָא נִיחָא לֵיהּ דְּלִיקְנֵי. amar rava: man limol? limol baal, dehetéra ni'ha léh delikné, isoura la ni'ha léh delikné.
12. תִּימְעוֹל אִיהִי, דְּהֶיתֵּרָא נָמֵי לָא נִיחָא לַהּ דְּלִיקְנֵי. timol ihi, dehetéra namé la ni'ha lah delikné.
13. נִימְעֲלוּ בֵּית דִּין, כִּי עֲבַדוּ רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא וַאֲמַרוּ: בַּעַל לוֹקֵחַ הָוֵי – לְהֶיתֵּרָא, לְאִיסּוּרָא לָא עֲבֻיד רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא. nimalou bét din, ki avadou rabanan takanta vaamarou: baal loké'ha havé – lehetéra, leisoura la avoud rabanan takanta.
14. אֶלָּא אָמַר רָבָא: בַּעַל מָעַל לִכְשֶׁיּוֹצִיא, מִידֵּי דְּהָוֵה אַמּוֹצִיא מְעוֹת הֶקְדֵּשׁ לְחוּלִּין. ela amar rava: baal maal likhcheyotsi, midé dehavé amotsi meot hekdéch le'houlin.
15. אִיבַּעְיָא לְהוּ: כָּחַשׁ בָּשָׂר מֵחֲמַת מְלָאכָה, מַאי? ibaya leou: ka'hach basar mé'hamat melakha, ma?
16. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן וְרַב חִלְקִיָּה בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא שְׁמֵיהּ: מִכְּלָל דְּכִי מֵתָה מֵחֲמַת מְלָאכָה מְחַיֵּיב? נֵימָא: לָאו לְאוֹקֹמַהּ בְּכִילְּתָא שְׁאֵילְתַהּ! amar léh haou mérabanan verav 'hilkiya beréh derav avya cheméh: mikelal dekhi méta mé'hamat melakha me'hayév? néma: la leokomah bekhileta cheéltah!
17. אֶלָּא אָמַר רָבָא: לָא מִיבַּעְיָא כָּחַשׁ בָּשָׂר מֵחֲמַת מְלָאכָה דְּפָטוּר, אֶלָּא אֲפִילּוּ מֵתָה מֵחֲמַת מְלָאכָה נָמֵי פָּטוּר. דַּאֲמַר לֵיהּ: לָאו לְאוֹקֹמַהּ בְּכִילְּתָא שְׁאֵילְתַהּ. ela amar rava: la mibaya ka'hach basar mé'hamat melakha defatour, ela afilou méta mé'hamat melakha namé patour. daamar léh: la leokomah bekhileta cheéltah.
18. הָהוּא גַּבְרָא דִּשְׁאֵיל נַרְגָּא מֵחַבְרֵיהּ, אִיתְּבַר. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי סָהֲדִי דְּלָאו שַׁנֵּית בֵּיהּ, וְאִיפְּטַר. haou gavra dichél narga mé'havréh, itevar. ata lekaméh derava, amar léh: zil ayti sahadi dela chanét béh, veipetar.
19. וְאִי לֵיכָּא סָהֲדִי מַאי? תָּא שְׁמַע: דְּהָהוּא גַּבְרָא דִּשְׁאֵיל נַרְגָּא מֵחַבְרֵיהּ וְאִיתְּבַר, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב, אֲמַר לֵיהּ: זִיל שַׁלֵּים לֵיהּ נַרְגָּא מְעַלְּיָא. vei léka sahadi ma? ta chema: dehaou gavra dichél narga mé'havréh veitevar, ata lekaméh derav, amar léh: zil chalém léh narga mealeya.
20. אֲמַרוּ לֵיהּ רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי לְרַב: amarou léh rav kahana verav asi lerav:

Daf 97a

1. דִּינָא הָכִי וּשְׁתֵיק רַב. dina hakhi ouchték rav.
2. וְהִלְכְתָא כְּרַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי, דְּמַהְדַּר לֵיהּ תַּבְרֵיהּ וּמְמַלֵּי לֵיהּ דְּמֵי מָנָא. vehilkheta kerav kahana verav asi, demahdar léh tavréh oummalé léh demé mana.
3. הָהוּא גַּבְרָא דִּשְׁאֵיל דַּוְולָא מֵחַבְרֵיהּ, אִיתְּבַר. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא. אֲמַר לֵיהּ: אַיְיתִי סָהֲדִי דְּלָא שַׁנֵּית בֵּיהּ, וְאִיפְּטַר. haou gavra dichél davla mé'havréh, itevar. ata lekaméh derav papa. amar léh: ayti sahadi dela chanét béh, veipetar.
4. הָהוּא גַּבְרָא דִּשְׁאֵיל שׁוּנָרָא מֵחַבְרֵיהּ, חֲבוּר עֲלֵיהּ עַכְבְּרֵי וְקַטְלוּהּ. יָתֵיב רַב אָשֵׁי וְקָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: כִּי הַאי גַוְונָא מַאי? כִּי מֵתָה מֵחֲמַת מְלָאכָה דָּמֵי, אוֹ לָא? אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי לְרַב אָשֵׁי הָכִי אָמַר אֲבִימִי מֵהַגְרוֹנְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: גַּבְרָא דִּנְשֵׁי קַטְלוּהּ – לָא דִּינָא וְלָא דַּיָּינָא. haou gavra dichél chounara mé'havréh, 'havour aléh akhberé vekatlouh. yatév rav aché vekamibaya léh: ki ha gavna ma? ki méta mé'hamat melakha damé, o la? amar léh rav mardokha lerav aché hakhi amar avimi méhagronya micheméh derava: gavra dinché katlouh – la dina vela dayana.
5. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אֲכַל עַכְבְּרֵי טוּבָא וַחֲבִיל וּמִית. יָתֵיב רַב אָשֵׁי וְקָא מְעַיֵּין בַּהּ: כְּהַאי גַּוְונָא מַאי? אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי לְרַב אָשֵׁי: הָכִי אָמַר אֲבִימִי מֵהַגְרוֹנְיָא: גַּבְרָא דִּנְשֵׁי קַטְלוּהּ – לָא דִּינָא וְלָא דַּיָּינָא. ika deamri: akhal akhberé touva va'havil oumit. yatév rav aché veka meayén bah: keha gavna ma? amar léh rav mardokha lerav aché: hakhi amar avimi méhagronya: gavra dinché katlouh – la dina vela dayana.
6. אָמַר רָבָא: הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמִישְׁאַל מִידֵּי מֵחַבְרֵיהּ וְלִיפְּטַר, נֵימָא לֵיהּ: אַשְׁקְיַין מַיָּא, דְּהָוֵי שְׁאֵילָה בִּבְעָלִים. amar rava: ha man devaé lemichal midé mé'havréh velipetar, néma léh: achkeyan maya, dehavé cheéla bivalim.
7. וְאִי פִּקֵּחַ הוּא, נֵימָא לֵיהּ: שְׁאֵיל בְּרֵישָׁא וַהֲדַר אַשְׁקְיָיךְ. vei piké'ha hou, néma léh: cheél berécha vahadar achkeyakh.
8. אָמַר רָבָא: מַקְרֵי דַרְדְּקֵי, שַׁתָּלָא, טַבָּחָא, וְאוּמָּנָא, סַפַּר מָתָא – כּוּלְּהוֹן בְּעִידָּן עֲבִידְתַּיְיהוּ כִּשְׁאֵילָה בִּבְעָלִים דָּמוּ. amar rava: makré dardeké, chatala, taba'ha, veoumana, sapar mata – kouleon beidan avidtayou kichéla bivalim damou.
9. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבָא: שְׁאִיל לַן מָר. אִקְּפִיד. אֲמַר לְהוּ: לְאַפְקוֹעֵי מָמוֹנַאי קָא בָעֵיתוּ?! אַדְּרַבָּה, אַתּוּן שְׁאִילְתּוּן לִי. דְּאִילּוּ אֲנָא מָצֵי אִישְׁתְּמוֹטֵי לְכוּ מִמַּסֶּכְתָּא לְמַסֶּכְתָּא, אַתּוּן לָא מָצֵיתוּ לְאִישְׁתְּמוֹטֵי. amarou léh rabanan lerava: cheil lan mar. ikefid. amar leou: leafkoé mamona ka vaétou?! aderaba, atoun cheiltoun li. deilou ana matsé ichtemoté lekhou mimasekhta lemasekhta, atoun la matsétou leichtemoté.
10. וְלָא הִיא, אִיהוּ שְׁאִיל לְהוּ בְּיוֹמָא דְכַלָּה. אִינְהוּ שְׁאִילוּ לֵיהּ בִּשְׁאָר יוֹמֵי. vela hi, iou cheil leou beoma dekhala. inou cheilou léh bichar yomé.
11. מָרִימָר בַּר חֲנִינָא אוֹגַר כּוּדַנְיָיתָא בֵּי חוֹזָאֵי, נְפַק לְדַלּוֹיֵי טְעוּנַהּ בַּהֲדַיְיהוּ, פְּשַׁעוּ בַּהּ וּמִית. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, חַיְּיבִינְהוּ. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבָא: פְּשִׁיעָה בִּבְעָלִים הִיא! אִיכְּסִיף. לְסוֹף אִיגַּלַּאי מִילְּתָא דִּלְמֵיסַר טְעוּנַהּ הוּא דִּנְפַק. marimar bar 'hanina ogar koudanyata bé 'hozaé, nefak ledaloyé teounah bahadayou, pechaou bah oumit. ato lekaméh derava, 'hayevinou. amarou léh rabanan lerava: pechia bivalim hi! ikesif. lesof igala mileta dilmésar teounah hou dinfak.
12. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר פְּשִׁיעָה בִּבְעָלִים פָּטוּר, מִשּׁוּם הָכִי אִיכְּסִיף. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר חַיָּיב, אַמַּאי אִיכְּסִיף? hani'ha leman deamar pechia bivalim patour, michoum hakhi ikesif. ela leman deamar 'hayav, ama ikesif?
13. לָא מִיפְשָׁע פְּשַׁעוּ בָּהּ, אֶלָּא אִיגְּנוֹבֵי אִיגְּנוּב, וּמֵתָה כְּדַרְכָּהּ בֵּי גַנָּב הָוֵי. וַאֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא וְחַיְּיבִינְהוּ. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבָא: גְּנֵיבָה בִּבְעָלִים הִיא. אִכְּסִיף. לְסוֹף אִיגַּלַּאי מִילְּתָא דִּלְמֵיסַר טְעוּנַהּ הוּא דִּנְפַק. la mifcha pechaou bah, ela igenové igenouv, ouméta kedarkah bé ganav havé. vaato lekaméh derava ve'hayevinou. amarou léh rabanan lerava: genéva bivalim hi. ikesif. lesof igala mileta dilmésar teounah hou dinfak.
14. מַתְנִי׳ הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה, שְׁאָלָהּ חֲצִי יוֹם וּשְׂכָרָהּ חֲצִי יוֹם. שְׁאָלָהּ הַיּוֹם וּשְׂכָרָהּ לְמָחָר. שָׂכַר אַחַת וְשָׁאַל אַחַת, וּמֵתָה. הַמַּשְׁאִיל אוֹמֵר: שְׁאוּלָה מֵתָה, בְּיוֹם שֶׁהָיְתָה שְׁאוּלָה מֵתָה, matni' hachoél et hapara, chealah 'hatsi yom ouskharah 'hatsi yom. chealah hayom ouskharah lema'har. sakhar a'hat vechaal a'hat, ouméta. hamachil omér: cheoula méta, beom chehayta cheoula méta,

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Bava Metzia
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)