Talmud Bava Metzia, Chapitre 5 (ה) · Daf 52a à 64b

Daf 52a

1. שְׁמוֹנָה פּוּנְדְּיוֹנוֹת, שְׁנֵי פּוּנְדְּיוֹנוֹת לְדִינָר. chemona poundeonot, chené poundeonot ledinar.
2. עַד מָתַי מוּתָּר לְהַחְזִיר? בִּכְרַכִּים – עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַשּׁוּלְחָנִי, בִּכְפָרִים – עַד עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת. אִם הָיָה מַכִּירָהּ – אֲפִילּוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מְקַבְּלָהּ הֵימֶנּוּ, וְאֵין לוֹ עָלָיו אֶלָּא תַּרְעוֹמֶת. ad mata moutar leha'hzir? bikhrakim – ad kedé cheyare lachoul'hani, bikhfarim – ad arvé chabatot. im haya makirah – afilou lea'har cheném asar 'hodech mekabelah hémenou, veén lo ala ela taromet.
3. וְנוֹתְנָהּ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא נֶפֶשׁ רָעָה. venotnah lemaasér chéni veéno 'hochéch, cheéno ela nefech raa.
4. גְּמָ׳ וּרְמִינְהִי: עַד כַּמָּה תְּהֵא הַסֶּלַע חֲסֵירָה וְיִהְיֶה בָּהּ אוֹנָאָה? gema' ourminhi: ad kama tehé hasela 'haséra veyihye bah onaa?
5. אָמַר רַב פָּפָּא, לָא קַשְׁיָא: תַּנָּא דִּידַן קָא חָשֵׁיב מִמַּטָּה לְמַעְלָה, תַּנָּא בָּרָא קָא חָשֵׁיב מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה. amar rav papa, la kachya: tana didan ka 'hachév mimata lemala, tana bara ka 'hachév milemala lemata.
6. מַאי שְׁנָא בְּסֶלַע דִּפְלִיגִי, וּמַאי שְׁנָא בְּטַלִּית דְּלָא פְּלִיגִי? ma chena besela difligi, ouma chena betalit dela peligi?
7. אָמַר רָבָא: מַאן תְּנָא טַלִּית – רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. אַבָּיֵי אָמַר: טַלִּית – עַד שְׁתוּת מָחֵיל אִינִישׁ. דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: עֲשִׁיק לְגַבָּיךְ וְשָׁוֵי לִכְרֵסָיךְ. סֶלַע, כֵּיוָן דְּלָא סַגִּי לֵיהּ – לָא מָחֵיל. amar rava: man tena talit – rabi chimon hi. abayé amar: talit – ad chetout ma'hél inich. deamri inaché: achik legabakh vechavé likhrésakh. sela, kévan dela sagi léh – la ma'hél.
8. גּוּפָא: עַד כַּמָּה תְּהֵא הַסֶּלַע חֲסֵירָה וִיהֵא בָּהּ אוֹנָאָה? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַרְבָּעָה אִיסָּרוֹת, אִיסָּר לְדִינָר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַרְבָּעָה פּוּנְדְּיוֹנוֹת, פּוּנְדְּיוֹן לְדִינָר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁמוֹנָה פּוּנְדְּיוֹנוֹת, שְׁנֵי פּוּנְדְיוֹנִים לְדִינָר. יָתֵר עַל כֵּן – מוֹכְרָהּ בְּשׇׁוְיָהּ. goufa: ad kama tehé hasela 'haséra vihé bah onaa? rabi méir omér: arbaa isarot, isar ledinar. rabi yeouda omér: arbaa poundeonot, poundeon ledinar. rabi chimon omér: chemona poundeonot, chené poundeonim ledinar. yatér al kén – mokhrah bechovyah.
9. עַד כַּמָּה תִּיפָּחֵת וִיהֵא רַשַּׁאי לְקַיְּימָהּ? בְּסֶלַע – עַד שֶׁקֶל. בְּדִינָר – עַד רוֹבַע. פָּחוֹת מִכֵּן אִיסָּר – אָסוּר לְהוֹצִיאָהּ. הֲרֵי זֶה לֹא יִמְכְּרֶנָּה לֹא לַתַּגָּר וְלֹא לְחָרָם וְלֹא לְהָרָג, מִפְּנֵי שֶׁמְּרַמִּין בָּהּ אֶת אֲחֵרִים. אֶלָּא יִקֳּבֶנָּה וְיִתְלֶנָּה בְּצַוַּאר בְּנוֹ אוֹ בְּצַוַּאר בִּתּוֹ. ad kama tipa'hét vihé racha lekayemah? besela – ad chekel. bedinar – ad rova. pa'hot mikén isar – asour leotsiah. haré ze lo yimkerena lo latagar velo le'haram velo leharag, mipené chemeramin bah et a'hérim. ela yikovena veyitlena betsavar beno o betsavar bito.
10. אָמַר מָר: בְּסֶלַע עַד שֶׁקֶל, בְּדִינָר עַד רוֹבַע. מַאי שְׁנָא בְּסֶלַע עַד שֶׁקֶל, וּמַאי שְׁנָא בְּדִינָר עַד רוֹבַע? amar mar: besela ad chekel, bedinar ad rova. ma chena besela ad chekel, ouma chena bedinar ad rova?
11. אָמַר אַבָּיֵי: מַאי ״רוֹבַע״ דְּקָתָנֵי – נָמֵי רוֹבַע שֶׁקֶל. אָמַר רָבָא: דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָא תָּנֵי ״רוֹבַע״, וְלָא קָתָנֵי ״רְבִיעַ״. שְׁמַע מִינַּהּ. amar abayé: ma "rova" dekatané – namé rova chekel. amar rava: dayka namé, deka tané "rova", vela katané "revia". chema minah.
12. לְמָה לֵיהּ לְמִתְלְיֵיהּ לְדִינָר בְּשֶׁקֶל? מִלְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאִיכָּא דִּינָר דְּאָתֵי מִשֶּׁקֶל. lema léh lemitleyéh ledinar bechekel? mileta agav or'héh ka machma lan, deika dinar deaté michekel.
13. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי אַמֵּי. דְּאָמַר רַבִּי אַמֵּי: דִּינָר הַבָּא מִשֶּׁקֶל – מוּתָּר לְקַיְּימוֹ. דִּינָר הַבָּא מִסֶּלַע – אָסוּר לְקַיְּימוֹ. mesaya léh lerabi amé. deamar rabi amé: dinar haba michekel – moutar lekayemo. dinar haba misela – asour lekayemo.
14. פָּחוֹת מִכֵּן אִיסָּר – אָסוּר לְהוֹצִיאָהּ. מַאי קָאָמַר? אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: פָּחֲתָה סֶלַע יוֹתֵר מִכְּדֵי אוֹנָאָה אִיסָּר – אָסוּר. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי – אֲפִילּוּ מַשֶּׁהוּ נָמֵי! אֶלָּא אָמַר רָבָא: פָּחֲתָה סֶלַע אִיסָּר לְדִינָר – אָסוּר, וּסְתָמָא כְּרַבִּי מֵאִיר. pa'hot mikén isar – asour leotsiah. ma kaamar? amar abayé, hakhi kaamar: pa'hata sela yotér mikedé onaa isar – asour. amar léh rava: i hakhi – afilou macheou namé! ela amar rava: pa'hata sela isar ledinar – asour, oustama kerabi méir.
15. תְּנַן הָתָם: סֶלַע שֶׁנִּפְסְלָה וְהִתְקִינָהּ שֶׁיְּהֵא שׁוֹקֵל בָּהּ מִשְׁקָלוֹת – טְמֵאָה. עַד כַּמָּה תִּיפָּחֵת וִיהֵא רַשַּׁאי לְקַיְּימָהּ? (לַסֶּלַע) שְׁנֵי דִּינָרִים, פָּחוֹת מִכֵּן – יָקוֹץ. tenan hatam: sela chenifsela vehitkinah cheyehé chokél bah michkalot – teméa. ad kama tipa'hét vihé racha lekayemah? (lasela) chené dinarim, pa'hot mikén – yakots.
16. יָתֵר עַל כֵּן מַאי? אָמַר רַב הוּנָא: פָּחוֹת מִכֵּן – יָקוֹץ, יָתֵר עַל כֵּן – יָקוֹץ. רַבִּי אַמֵּי אָמַר: פָּחוֹת מִכֵּן – יָקוֹץ, יָתֵר עַל כֵּן – יְקַיֵּים. yatér al kén ma? amar rav houna: pa'hot mikén – yakots, yatér al kén – yakots. rabi amé amar: pa'hot mikén – yakots, yatér al kén – yekayém.
17. מֵיתִיבִי: métivi:

Daf 52b

1. יָתֵר עַל כֵּן מוֹכְרָהּ בְּשׇׁוְיָהּ. מַאי לָאו: שֶׁפָּחֲתָה יוֹתֵר מִכְּדֵי אוֹנָאָתָהּ? לָא, יְתֵירָה: דְּאַכַּתִּי לָא פָּחֲתָה בִּכְדֵי אוֹנָאָתָהּ, מוֹכְרָהּ בְּשׇׁוְיָהּ. yatér al kén mokhrah bechovyah. ma la: chepa'hata yotér mikedé onaatah? la, yetéra: deakati la pa'hata bikhdé onaatah, mokhrah bechovyah.
2. מֵתִיבִי: עַד כַּמָּה תִּיפָּחֵת, וִיהֵא רַשַּׁאי לְקַיְּימָהּ? בְּסֶלַע – עַד שֶׁקֶל. מַאי לָאו דִּפְחַית פּוּרְתָּא פּוּרְתָּא! לָא, דִּנְפִיל לְנוּרָא וְאִפְּחִית בַּחֲדָא זִימְנָא. métivi: ad kama tipa'hét, vihé racha lekayemah? besela – ad chekel. ma la dif'hat pourta pourta! la, dinfil lenoura veipe'hit ba'hada zimna.
3. אָמַר מָר: יִקֳּבֶנָּה וְיִתְלֶנָּה בְּצַוַּאר בְּנוֹ אוֹ בְּצַוַּאר בִּתּוֹ. וּרְמִינְהוּ: לֹא יַעֲשֶׂנָּה מִשְׁקָל בֵּין מִשְׁקְלוֹתָיו, וְלֹא יִזְרְקֶנָּה בֵּין גְּרוּטוֹתָיו, וְלֹא יִקֳּבֶנָּה וְיִתְלֶנָּה בְּצַוַּאר בְּנוֹ וּבְצַוַּאר בִּתּוֹ. אֶלָּא: אוֹ יִשְׁחוֹק, אוֹ יִתּוֹךְ, אוֹ יָקוֹץ, אוֹ יוֹלִיךְ לְיָם הַמֶּלַח! amar mar: yikovena veyitlena betsavar beno o betsavar bito. ourminou: lo yaasena michkal bén michkelota, velo yizrekena bén geroutota, velo yikovena veyitlena betsavar beno ouvtsavar bito. ela: o yich'hok, o yitokh, o yakots, o yolikh leyam hamela'h!
4. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וְאָמְרִי לַהּ רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לָא קַשְׁיָא: כָּאן – בָּאֶמְצַע, כָּאן – מִן הַצַּד. amar rabi elazar, veamri lah rav houna amar rabi elazar, la kachya: kan – baemtsa, kan – min hatsad.
5. עַד מָתַי מוּתָּר לְהַחֲזִיר בִּכְרַכִּים? עַד שֶׁיַּרְאֶה לַשּׁוּלְחָנִי. בִּכְפָרִים? עַד עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת. מַאי שְׁנָא בְּסֶלַע דִּמְפַלֵּיג, וּמַאי שְׁנָא בְּטַלִּית דְּלָא מְפַלֵּיג? ad mata moutar leha'hazir bikhrakim? ad cheyare lachoul'hani. bikhfarim? ad arvé chabatot. ma chena besela dimfalég, ouma chena betalit dela mefalég?
6. אֲמַר אַבָּיֵי: כִּי תְּנַן נָמֵי מַתְנִיתִין – בְּטַלִּית בִּכְרַכִּין תְּנַן. רָבָא אָמַר: טַלִּית, כֹּל אִינִישׁ קִים לֵיהּ בְּגַוַּהּ. סֶלַע, כֵּיוָן דְּלָאו כֹּל אִינִישׁ קִים לֵיהּ בְּגַוַּהּ אֶלָּא שׁוּלְחָנִי, הִלְכָּךְ בִּכְרַכִּים דְּאִיכָּא שׁוּלְחָנִי – עַד שֶׁיַּרְאֶה לַשּׁוּלְחָנִי. בִּכְפָרִים דְּלֵיכָּא שׁוּלְחָנִי – עַד עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת דְּסָלְקִין לְשׁוּקָא. amar abayé: ki tenan namé matnitin – betalit bikhrakin tenan. rava amar: talit, kol inich kim léh begavah. sela, kévan dela kol inich kim léh begavah ela choul'hani, hilkakh bikhrakim deika choul'hani – ad cheyare lachoul'hani. bikhfarim deléka choul'hani – ad arvé chabatot desalkin lechouka.
7. וְאִם הָיָה מַכִּירָהּ אֲפִילּוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כּוּ׳. הֵיכָא? אִי בִּכְרַכִּין, הָא אָמְרַתְּ עַד שֶׁיַּרְאֶה לַשּׁוּלְחָנִי. אִי בִּכְפָרִים, הָא אָמְרַתְּ עַד עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת! veim haya makirah afilou lea'har cheném asar 'hodech kou'. hékha? i bikhrakin, ha amrate ad cheyare lachoul'hani. i bikhfarim, ha amrate ad arvé chabatot!
8. אָמַר רַב חִסְדָּא: מִידַּת חֲסִידוּת שָׁנוּ כָּאן. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: אֵין לוֹ עָלָיו אֶלָּא תַּרְעוֹמֶת. לְמַאן? אִי לְחָסִיד – לָא קַבּוֹלֵי לִיקַבְּלַהּ מִינֵּיהּ, וְלָא תַּרְעוֹמֶת תֶּיהְוֵי לֵיהּ. וְאֶלָּא לְהַאיְךְ דְּקַבְּלַהּ מִינֵּיהּ, וּלְבָתַר דִּמְקַבְּלַהּ מִינֵּיהּ – תַּרְעוֹמֶת תֶּיהְוֵי לֵיהּ? amar rav 'hisda: midat 'hasidout chanou kan. i hakhi, éma séfa: én lo ala ela taromet. leman? i le'hasid – la kabolé likabelah minéh, vela taromet tehvé léh. veela lehaykhe dekabelah minéh, oulvatar dimkabelah minéh – taromet tehvé léh?
9. הָכִי קָאָמַר: הָא אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְקַבְּלָהּ הֵימֶנּוּ – אֵין לוֹ עָלָיו אֶלָּא תַּרְעוֹמֶת. hakhi kaamar: ha a'hér, af al pi cheén mekabelah hémenou – én lo ala ela taromet.
10. וְנוֹתְנָהּ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא נֶפֶשׁ רָעָה. אָמַר רַב פָּפָּא, שְׁמַע מִינַּהּ: הַאי מַאן דְּמוֹקֵים אַזּוּזֵי, מִיקְּרֵי נֶפֶשׁ רָעָה. וְהָנֵי מִילֵּי הוּא דְּסָגֵי לְהוּ. venotnah lemaasér chéni, veéno 'hochéch, cheéno ela nefech raa. amar rav papa, chema minah: ha man demokém azouzé, mikeré nefech raa. vehané milé hou desagé leou.
11. מְסַיַּיע לֵיהּ לְחִזְקִיָּה, דְּאָמַר חִזְקִיָּה: בָּא לְפוֹרְטָהּ – פּוֹרְטָהּ בְּשׇׁוְיָהּ, בָּא לְחַלְּלָהּ – מְחַלְּלָהּ בְּיָפָה. mesaya léh le'hizkiya, deamar 'hizkiya: ba lefortah – portah bechovyah, ba le'halelah – me'halelah beyafa.
12. מַאי קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: אַף עַל פִּי כְּשֶׁבָּא לְפוֹרְטָהּ – פּוֹרְטָהּ בְּשׇׁוְיָהּ, כְּשֶׁהוּא מְחַלְּלָהּ – מְחַלְּלָהּ בְּיָפָה. ma kaamar? hakhi kaamar: af al pi kecheba lefortah – portah bechovyah, kecheou me'halelah – me'halelah beyafa.
13. לְמֵימְרָא דְּסָבַר חִזְקִיָּה דִּמְזַלְזְלִינַן בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי? וְהָאָמַר חִזְקִיָּה: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵין בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה, אוֹמֵר: הוּא וְחוּמְשׁוֹ מְחוּלָּל עַל מָעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לְצַמְצֵם מְעוֹתָיו! lemémra desavar 'hizkiya dimzalzelinan bemaasér chéni? vehaamar 'hizkiya: maasér chéni cheén bo chave perouta, omér: hou ve'houmcho me'houlal al maot harichonot. lefi chei efchar lo leadam letsamtsém meota!
14. מַאי ״בְּיָפָה״, בְּתוֹרַת יָפָה. דִּתְרֵי זִילֵי לָא מְזַלְזְלִינַן בֵּיהּ. ma "beyafa", betorat yafa. ditré zilé la mezalzelinan béh.
15. גּוּפָא. אָמַר חִזְקִיָּה: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵין בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה, אוֹמֵר: ״הוּא וְחוּמְשׁוֹ מְחוּלָּל עַל מָעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת״, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לְצַמְצֵם מְעוֹתָיו. goufa. amar 'hizkiya: maasér chéni cheén bo chave perouta, omér: "hou ve'houmcho me'houlal al maot harichonot", lefi chei efchar lo leadam letsamtsém meota.
16. מֵיתִיבִי: הַתְּרוּמָה וְהַבִּיכּוּרִים חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִיתָה וָחוֹמֶשׁ, métivi: haterouma vehabikourim 'hayavin aléhen mita va'homech,

Daf 53a

1. וַאֲסוּרִים לְזָרִים, וְהֵן נִכְסֵי כֹהֵן, וְעוֹלִים בְּאֶחָד וּמֵאָה, וּטְעוּנִין רְחִיצַת יָדַיִם וְהֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ. הֲרֵי אֵלּוּ בִּתְרוּמָה וּבִכּוּרִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּמַּעֲשֵׂר. vaasourim lezarim, vehén nikhsé khohén, veolim bee'had ouméa, outounin re'hitsat yadayim veheerév chemech. haré élou bitrouma ouvikourim, ma cheén kén bamaasér.
2. מַאי ״מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּמַּעֲשֵׂר״ – לָאו מִכְּלָל דְּמַעֲשֵׂר בָּטֵיל בְּרוּבָּא? וְאִם אִיתָא דְּחִזְקִיָּה, הֲוָה לֵיהּ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין. וְכׇל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, אֲפִילּוּ בְּאֶלֶף לֹא בָּטֵיל! ma "ma cheén kén bamaasér" – la mikelal demaasér batél berouba? veim ita de'hizkiya, hava léh davar cheyéch lo matirin. vekhol davar cheyéch lo matirin, afilou beelef lo batél!
3. וּמִמַּאי דְּמַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּמַּעֲשֵׂר – דְּבָטֵיל בְּרוּבָּא? דִּלְמָא לָא בָּטֵיל כְּלָל! לָא מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי, דִּלְגַבֵּי תְּרוּמָה – חוּמְרֵי דִתְרוּמָה קָתָנֵי, קוּלֵּי דִתְרוּמָה לָא קָתָנֵי. וְהָא קָא תָנֵי: וְהֵן נִכְסֵי כֹהֵן! oumima dema cheén kén bamaasér – devatél berouba? dilma la batél kelal! la matsét amrate hakhi, dilgabé terouma – 'houmré ditrouma katané, koulé ditrouma la katané. veha ka tané: vehén nikhsé khohén!
4. לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּתַנְיָא בְּהֶדְיָא: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בָּטֵיל בְּרוּבָּא. וּבְאֵיזֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אָמְרוּ – בְּמַעֲשֵׂר שֶׁאֵין בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה, וְשֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלַיִם וְיָצָא. וְאִם אִיתָא לִדְחִזְקִיָּה, לֶיעְבֵּד לֵיהּ לִדְחִזְקִיָּה, וְנִיחַלְּלֵיהּ עַל מָעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת! דְּלָא פָּרֵיק. la salka datakh, detanya behedya: maasér chéni batél berouba. ouvéze maasér chéni amrou – bemaasér cheén bo chave perouta, vechenikhnas lirouchalayim veyatsa. veim ita lid'hizkiya, lebéd léh lid'hizkiya, veni'haleléh al maot harichonot! dela parék.
5. וְנַיְתֵי מַעֲשֵׂר דְּאִית לֵיהּ (וְנִצְטָרְפִינְהוּ) [וּנְצָרֵף]! דְּאוֹרָיְיתָא וּדְרַבָּנַן לָא מִצְטָרְפִי. venayté maasér deit léh (venitstarfinou) [ountsaréf]! deorayta oudrabanan la mitstarfi.
6. וְנַיְתֵי דְּמַאי! דִּלְמָא אָתֵי לְאֵתוֹיֵי וַדַּאי. venayté dema! dilma até leétoyé vada.
7. וְנַיְתֵי שְׁתֵּי פְרוּטוֹת, וּנְחַלֵּל עֲלַיְיהוּ מַעֲשֵׂר בִּפְרוּטָה וּמֶחֱצָה, וּנְחַלֵּל הַאי עַל הַיְאךְ יַתִּירָא. מִי סָבְרַתְּ: פְּרוּטָה וּמֶחֱצָה תָּפְסָה שְׁתֵּי פְרוּטוֹת? לָא. פְּרוּטָה תָּפְסָה פְּרוּטָה, וַחֲצִי פְּרוּטָה לָא תָּפְסָה. הֲדַר הָוְיָא לֵיהּ דְּאוֹרָיְיתָא וּדְרַבָּנַן. וּדְאוֹרָיְיתָא וּדְרַבָּנַן לָא מִצְטָרְפִי. venayté cheté feroutot, oun'halél alayou maasér bifrouta oume'hetsa, oun'halél ha al haykh yatira. mi savrate: perouta oume'hetsa tafsa cheté feroutot? la. perouta tafsa perouta, va'hatsi perouta la tafsa. hadar havya léh deorayta oudrabanan. oudorayta oudrabanan la mitstarfi.
8. וְנַיְתֵי אִיסָּר! דִּלְמָא אָתֵי לְאֵתוֹיֵי פְּרוּטוֹת. venayté isar! dilma até leétoyé peroutot.
9. וְשֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלַיִם וְיָצָא. וְאַמַּאי: וְלִיהְדַּר וּנְעַיְּילֵיהּ! בְּשֶׁנִּטְמָא. וְנִפְרְקֵיהּ! דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִנַּיִן לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּטְמָא, שֶׁפּוֹדִין אוֹתוֹ vechenikhnas lirouchalayim veyatsa. veama: velihdar ounayeléh! bechenitma. venifrekéh! deamar rabi elazar: minayin lemaasér chéni chenitma, chepodin oto

Daf 53b

1. אֲפִילּוּ בִּירוּשָׁלַיִם – שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ״, וְאֵין ״שְׂאֵת״ אֶלָּא אֲכִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו״. afilou birouchalayim – cheneemar: "ki lo toukhal seéto", veén "seét" ela akhila, cheneemar: "vayisa masot méét pana".
2. אֶלָּא בְּלָקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. לָקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר נָמֵי לִיפְרְקֵיהּ, דִּתְנַן: הַלָּקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּטְמָא – יִפָּדֶה! כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר יִקָּבֵר. ela belakou'ha bekhesef maasér chéni. lakou'ha bekhesef maasér namé lifrekéh, ditnan: halakou'ha bekhesef maasér chéni chenitma – yipade! kerabi yeouda deamar yikavér.
3. אִי רַבִּי יְהוּדָה, מַאי אִירְיָא ״יָצָא״? אֲפִילּוּ לֹא יָצָא נָמֵי, אֶלָּא: לְעוֹלָם בְּטָהוֹר, וּמַאי ״יָצָא״ – דִּנְפוּל מְחִיצוֹת. i rabi yeouda, ma irya "yatsa"? afilou lo yatsa namé, ela: leolam betaor, ouma "yatsa" – dinfoul me'hitsot.
4. וְהָאָמַר רָבָא: מְחִיצָה לֶאֱכוֹל – דְּאוֹרָיְיתָא, מְחִיצוֹת לִקְלוֹט – דְּרַבָּנַן. וְכִי גְּזַרוּ דְּרַבָּנַן: כִּי אִיתַנְהוּ לִמְחִיצוֹת. כִּי לֵיתַנְהוּ לִמְחִיצוֹת – לָא גְּזַרוּ רַבָּנַן! לָא פְּלוּג רַבָּנַן בֵּין אִיתַנְהוּ לִמְחִיצוֹת, בֵּין לֵיתַנְהוּ לִמְחִיצוֹת. vehaamar rava: me'hitsa leekhol – deorayta, me'hitsot liklot – derabanan. vekhi gezarou derabanan: ki itanou lim'hitsot. ki létanou lim'hitsot – la gezarou rabanan! la peloug rabanan bén itanou lim'hitsot, bén létanou lim'hitsot.
5. רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: חֲדָא קָתָנֵי: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵין בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה שֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלַיִם וְיָצָא. אַמַּאי? וְנִיהְדַּר וּנְעַיְּילֵיהּ וְנֵיכְלֵיהּ! דִּנְפוּל מְחִיצוֹת. rav houna bar yeouda amar rav chéchet: 'hada katané: maasér chéni cheén bo chave perouta chenikhnas lirouchalayim veyatsa. ama? venihdar ounayeléh venékhléh! dinfoul me'hitsot.
6. וְנִפְרְקֵיהּ? הָאָמַר רָבָא: מְחִיצָה לֶאֱכוֹל דְּאוֹרָיְיתָא, מְחִיצָה לִקְלוֹט דְּרַבָּנַן, וְכִי גְּזַרוּ רַבָּנַן – כִּי אִיתַנְהוּ לִמְחִיצוֹת. כִּי לֵיתַנְהוּ לִמְחִיצוֹת – לָא גְּזַרוּ רַבָּנַן. לָא פְּלוּג רַבָּנַן. venifrekéh? haamar rava: me'hitsa leekhol deorayta, me'hitsa liklot derabanan, vekhi gezarou rabanan – ki itanou lim'hitsot. ki létanou lim'hitsot – la gezarou rabanan. la peloug rabanan.
7. אִי הָכִי, מַאי אִירְיָא אֵין בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה? אֲפִילּוּ יֵשׁ בּוֹ נָמֵי! לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר. לָא מִיבַּעְיָא יֵשׁ בּוֹ, דְּקָלְטָן לֵיהּ מְחִיצוֹת. אֲבָל אֵין בּוֹ, אֵימָא: לָא קְלַטוּ לֵיהּ מְחִיצוֹת, קָא מַשְׁמַע לַן. i hakhi, ma irya én bo chave perouta? afilou yéch bo namé! la mibaya kaamar. la mibaya yéch bo, dekaltan léh me'hitsot. aval én bo, éma: la kelatou léh me'hitsot, ka machma lan.
8. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אִם גָּאֹל יִגְאַל אִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ״, מִמַּעַשְׂרוֹ – וְלֹא כׇּל מַעַשְׂרוֹ. פְּרָט לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵין בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה. אִיתְּמַר. רַב אַמֵּי אָמַר: אֵין בּוֹ. רַב אַסִּי אָמַר: אֵין בְּחוּמְשׁוֹ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין בּוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: אֵין בְּחוּמְשׁוֹ. tanou rabanan: "im gaol yigal ich mimaasro", mimaasro – velo kol maasro. perat lemaasér chéni cheén bo chave perouta. itemar. rav amé amar: én bo. rav asi amar: én be'houmcho. rabi yo'hanan amar: én bo. rabi chimon ben lakich amar: én be'houmcho.
9. מֵיתִיבִי: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵין בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה – דַּיּוֹ שֶׁיֹּאמַר ״הוּא וְחוּמְשׁוֹ מְחוּלָּל עַל מָעוֹת רִאשׁוֹנוֹת״. métivi: maasér chéni cheén bo chave perouta – dayo cheyomar "hou ve'houmcho me'houlal al maot richonot".
10. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר ״אֵין בְּחוּמְשׁוֹ״ – הַיְינוּ דְּקָתָנֵי ״דַּיּוֹ״, דְּאַף עַל גַּב דִּבְדִידֵיהּ אִית בֵּיהּ, כֵּיוָן דִּבְחוּמְשֵׁיהּ לֵיכָּא – שַׁפִּיר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר ״אֵין בּוֹ״, מַאי ״דַּיּוֹ״? קַשְׁיָא. bichlama leman deamar "én be'houmcho" – haynou dekatané "dayo", deaf al gav divdidéh it béh, kévan div'houmchéh léka – chapir. ela leman deamar "én bo", ma "dayo"? kachya.
11. אִיבַּעְיָא לְהוּ: חוּמְשָׁא מִלְּגָיו, אוֹ חוּמְשָׁא מִלְּבַר? אָמַר רָבִינָא, תָּא שְׁמַע: הַבְּעָלִים אוֹמְרִים בְּעֶשְׂרִים, וְכׇל אָדָם בְּעֶשְׂרִים – הַבְּעָלִים קוֹדְמִין מִפְּנֵי שֶׁמּוֹסִיפִין חוֹמֶשׁ. אָמַר אֶחָד: הֲרֵי עָלַי בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד – ibaya leou: 'houmcha milega, o 'houmcha milevar? amar ravina, ta chema: habealim omrim beesrim, vekhol adam beesrim – habealim kodmin mipené chemosifin 'homech. amar e'had: haré ala beesrim vee'had –

Daf 54a

1. הַבְּעָלִים נוֹתְנִין עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ. עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם – הַבְּעָלִים נוֹתְנִין עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע. בְּעֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ – הַבְּעָלִים נוֹתְנִין עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה. בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע – הַבְּעָלִים נוֹתְנִין עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע. habealim notnin esrim vachéch. esrim ouchnayim – habealim notnin esrim vacheva. beesrim vechaloch – habealim notnin esrim ouchmone. beesrim vearba – habealim notnin esrim vatécha.
2. עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ – הַבְּעָלִים נוֹתְנִין שְׁלֹשִׁים, לְפִי שֶׁאֵין מוֹסִיפִין חוֹמֶשׁ עַל עִילּוּי שֶׁל זֶה. שְׁמַע מִינַּהּ חוּמְשָׁא מִלְּבַר. שְׁמַע מִינַּהּ. esrim ve'haméch – habealim notnin chelochim, lefi cheén mosifin 'homech al ilou chel ze. chema minah 'houmcha milevar. chema minah.
3. כְּתַנָּאֵי: ״וְיָסַף חֲמִשִׁתוֹ עָלָיו״, שֶׁיְּהֵא הוּא וְחוּמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: חֲמִישִׁיתוֹ חוּמְשׁוֹ שֶׁל קֶרֶן. ketanaé: "veyasaf 'hamichito ala", cheyehé hou ve'houmcho 'hamicha, divré rabi yochiya. rabi yonatan omér: 'hamichito 'houmcho chel keren.
4. אִיבַּעְיָא לְהוּ: חוֹמֶשׁ מְעַכֵּב, אוֹ אֵינוֹ מְעַכֵּב? אַרְבְּעָה בְּאַרְבְּעָה פָּרֵיק, וְאַכְּנַפְשֵׁיהּ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, אַלְמָא חוֹמֶשׁ לָא מְעַכֵּב. אוֹ דִּלְמָא אַרְבְּעָה בְּחַמְשָׁה פָּרֵיק, וְחוֹמֶשׁ מְעַכֵּב. ibaya leou: 'homech meakév, o éno meakév? arbea bearbea parék, veakenafchéh mosif 'homech, alma 'homech la meakév. o dilma arbea be'hamcha parék, ve'homech meakév.
5. אָמַר רָבִינָא, תָּא שְׁמַע: הַדְּמַאי – אֵין לוֹ חוֹמֶשׁ, וְאֵין לוֹ בִּיעוּר. amar ravina, ta chema: hadema – én lo 'homech, veén lo biour.
6. הָא קֶרֶן יֵשׁ לוֹ. מַאי טַעְמָא? קֶרֶן דִּמְעַכֵּב בִּדְאוֹרָיְיתָא – אִיתַהּ בִּדְרַבָּנַן, חוֹמֶשׁ דְּלָא מְעַכֵּב בִּדְאוֹרָיְיתָא – לֵיתַהּ בִּדְרַבָּנַן. ha keren yéch lo. ma tama? keren dimakév bidorayta – itah bidrabanan, 'homech dela meakév bidorayta – létah bidrabanan.
7. לֵימָא כְּתַנָּאֵי: נָתַן אֶת הַקֶּרֶן, וְלֹא נָתַן אֶת הַחוֹמֶשׁ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יֹאכַל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לֹא יֹאכַל. אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּשַּׁבָּת, וְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּחוֹל. léma ketanaé: natan et hakeren, velo natan et ha'homech, rabi eliezer omér: yokhal. rabi yeochoua omér: lo yokhal. amar rabi: nirin divré rabi eliezer bachabat, vedivré rabi yeochoua ba'hol.
8. מִדְּאָמַר נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּשַּׁבָּת, מִכְּלָל דִּפְלִיגִי אֲפִילּוּ בְּחוֹל. מִדְּאָמַר נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּחוֹל, מִכְּלָל דִּפְלִיגִי אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת. mideamar nirin divré rabi eliezer bachabat, mikelal difligi afilou be'hol. mideamar nirin divré rabi yeochoua ba'hol, mikelal difligi afilou bechabat.
9. מַאי לָאו בְּהָא סְבָרָא קָמִיפַּלְגִי: דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר חוֹמֶשׁ לָא מְעַכֵּב, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר חוֹמֶשׁ מְעַכֵּב? ma la beha sevara kamipalgi: derabi eliezer savar 'homech la meakév, verabi yeochoua savar 'homech meakév?
10. אָמַר רַב פָּפָּא: לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא חוֹמֶשׁ לָא מְעַכֵּב. וְהָכָא בְּחָיְישִׁינַן לִפְשִׁיעוּתָא קָמִיפַּלְגִי. מָר סָבַר חָיְישִׁינַן לִפְשִׁיעוּתָא. וּמַר סָבַר לָא חָיְישִׁינַן לִפְשִׁיעוּתָא. amar rav papa: la, dekhoulé alma 'homech la meakév. vehakha be'haychinan lifchiouta kamipalgi. mar savar 'haychinan lifchiouta. oumar savar la 'haychinan lifchiouta.
11. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל מוֹדִים בְּהֶקְדֵּשׁ – שֶׁחִילֵּל, הוֹאִיל וְגִזְבָּרִין תּוֹבְעִין אוֹתוֹ בַּשּׁוּק. amar rabi yo'hanan: hakol modim behekdéch – che'hilél, hoil vegizbarin tovin oto bachouk.
12. וּבְהֶקְדֵּשׁ לָא פְּלִיגִי? וְהָתַנְיָא: נָתַן אֶת הַקֶּרֶן, וְלֹא נָתַן לוֹ אֶת הַחוֹמֶשׁ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חִילֵּל, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא חִילֵּל. אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּהֶקְדֵּשׁ, וְדִבְרֵי חֲכָמִים בְּמַעֲשֵׂר. ouvhekdéch la peligi? vehatanya: natan et hakeren, velo natan lo et ha'homech, rabi eliezer omér: 'hilél, va'hakhamim omrim: lo 'hilél. amar rabi: nirin divré rabi eliezer behekdéch, vedivré 'hakhamim bemaasér.
13. מִדְּאָמַר נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּהֶקְדֵּשׁ – מִכְּלָל דִּפְלִיג אֲפִילּוּ בְּמַעֲשֵׂר. מִדְּקָאָמַר נִרְאִין דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּמַעֲשֵׂר – מִכְּלָל דְּאִינְהוּ פְּלִיגִי אֲפִילּוּ בְּהֶקְדֵּשׁ! mideamar nirin divré rabi eliezer behekdéch – mikelal diflig afilou bemaasér. midekaamar nirin divré 'hakhamim bemaasér – mikelal deinou peligi afilou behekdéch!
14. אֶלָּא אִי אִתְּמַר, הָכִי אִתְּמַר: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל מוֹדִים בְּשַׁבָּת בְּהֶקְדֵּשׁ שֶׁחִילֵּל. חֲדָא – דִּכְתִיב: ״וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג״. וְעוֹד, הוֹאִיל וְגִזְבָּרִין תּוֹבְעִין אוֹתוֹ בַּשּׁוּק. ela i itemar, hakhi itemar: amar rabi yo'hanan: hakol modim bechabat behekdéch che'hilél. 'hada – dikhtiv: "vekarata lachabat oneg". veod, hoil vegizbarin tovin oto bachouk.
15. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: הֲרֵי אָמְרוּ הֶקְדֵּשׁ אֵינוֹ מִתְחַלֵּל עַל הַקַּרְקַע, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ״וְנָתַן הַכֶּסֶף וְקָם לוֹ״. חוּמְשׁוֹ מַהוּ שֶׁיִּתְחַלֵּל עַל הַקַּרְקַע? amar ramé bar 'hama: haré amrou hekdéch éno mit'halél al hakarka, dera'hamana amar: "venatan hakesef vekam lo". 'houmcho maou cheyit'halél al hakarka?
16. תְּרוּמָה אֵינָהּ מִשְׁתַּלֶּמֶת אֶלָּא מִן הַחוּלִּין. דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ״וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ״, דָּבָר הָרָאוּי לִהְיוֹת קֹדֶשׁ. חוּמְשָׁהּ מַהוּ שֶׁיִּשְׁתַּלֵּם שֶׁלֹּא מִן הַחוּלִּין? terouma énah michtalemet ela min ha'houlin. dera'hamana amar: "venatan lakohén et hakodech", davar haraou lihot kodech. 'houmchah maou cheyichtalém chelo min ha'houlin?
17. מַעֲשֵׂר אֵין מִתְחַלֵּל עַל הָאֲסִימוֹן. דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ״וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ״, לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו צוּרָה. חוּמְשׁוֹ מַהוּ שֶׁיִּתְחַלֵּל עַל הָאֲסִימוֹן? maasér én mit'halél al haasimon. dera'hamana amar: "vetsarta hakesef beyadkha", lerabot kol davar cheyéch ala tsoura. 'houmcho maou cheyit'halél al haasimon?
18. אִתְגַּלְגַּל מִלְּתָא וּמְטָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא. אֲמַר לְהוּ: אָמַר קְרָא ״עָלָיו״, לְרַבּוֹת חוּמְשׁוֹ כְּמוֹתוֹ. itgalgal mileta oumta lekaméh derava. amar leou: amar kera "ala", lerabot 'houmcho kemoto.
19. אָמַר רָבִינָא: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, הַגּוֹנֵב תְּרוּמָה וְלֹא אֲכָלָהּ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל דְּמֵי תְרוּמָה. אֲכָלָהּ – מְשַׁלֵּם שְׁנֵי קְרָנִים וָחוֹמֶשׁ. קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ מִן הַחוּלִּין, וְהַקֶּרֶן דְּמֵי תְרוּמָה. amar ravina: af anan namé tenéna, hagonév terouma velo akhalah – mechalém tachloumé khefel demé terouma. akhalah – mechalém chené keranim va'homech. keren va'homech min ha'houlin, vehakeren demé terouma.

Daf 54b

1. שְׁמַע מִינַּהּ חוּמְשׁוֹ כְּמוֹתוֹ. שְׁמַע מִינַּהּ. chema minah 'houmcho kemoto. chema minah.
2. אָמַר רָבָא, גַּבֵּי גָּזֵל כְּתִיב: ״וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו״. וּתְנַן: נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן, וְנִשְׁבַּע לוֹ עַל הַחוֹמֶשׁ – הֲרֵי זֶה מוֹסִיף חוֹמֶשׁ עַל חוֹמֶשׁ, עַד שֶׁיִּתְמַעֵט הַקֶּרֶן פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה. amar rava, gabé gazél ketiv: "va'hamichita yoséf ala". outnan: natan lo et hakeren, venichba lo al ha'homech – haré ze mosif 'homech al 'homech, ad cheyitmaét hakeren pa'hot michave perouta.
3. גַּבֵּי תְּרוּמָה כְּתִיב: ״אִישׁ כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְיָסַף חֲמִשִׁיתוֹ עָלָיו״. וּתְנַן: הָאוֹכֵל תְּרוּמָה בְּשׁוֹגֵג – מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ. אֶחָד הָאוֹכֵל וְאֶחָד הַשּׁוֹתֶה וְאֶחָד הַסָּךְ. אֶחָד תְּרוּמָה טְהוֹרָה, וְאֶחָד תְּרוּמָה טְמֵאָה – מְשַׁלֵּם חוּמְשָׁהּ וְחוּמְשָׁא דְחוּמְשָׁא. וְאִילּוּ גַּבֵּי מַעֲשֵׂר, לָא מִכְתָּב כְּתִיב, וְלָא מִיתְנָא תְּנֵא, וְלָא אִיבְּעוֹיֵי אִיבַּעְיָא לַן. gabé terouma ketiv: "ich ki yokhal kodech bichgaga veyasaf 'hamichito ala". outnan: haokhél terouma bechogég – mechalém keren va'homech. e'had haokhél vee'had hachote vee'had hasakh. e'had terouma teora, vee'had terouma teméa – mechalém 'houmchah ve'houmcha de'houmcha. veilou gabé maasér, la mikhtav ketiv, vela mitna tené, vela ibeoyé ibaya lan.
4. גַּבֵּי הֶקְדֵּשׁ כְּתִיב: ״וְאִם הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת בֵּיתוֹ וְיָסַף חֲמִישִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ״. וּתְנַן: הַפּוֹדֶה אֶת הֶקְדֵּשׁוֹ – מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. חוּמְשָׁא תְּנַן, חוּמְשָׁא דְחוּמְשָׁא לָא תְּנַן. מַאי? גַּבֵּי תְּרוּמָה כְּתִיב ״וְיָסַף״, גַּבֵּי קֹדֶשׁ נָמֵי הָא כְּתִיב ״וְיָסַף״. gabé hekdéch ketiv: "veim hamakdich yigal et béto veyasaf 'hamichit kesef erkekha". outnan: hapode et hekdécho – mosif 'homech. 'houmcha tenan, 'houmcha de'houmcha la tenan. ma? gabé terouma ketiv "veyasaf", gabé kodech namé ha ketiv "veyasaf".
5. אוֹ דִלְמָא גַּבֵּי תְּרוּמָה כְּתִיב ״וְיָסַף״: אִי שָׁקְלַתְּ לֵיהּ לְוָיו דִּ״וְיָסַף״ וְשָׁדֵית לֵיהּ עַל ״חֲמִשִּׁיתוֹ״, הָוֵה לֵיהּ ״חֲמִישִׁיתָיו״. גַּבֵּי הֶקְדֵּשׁ כְּתִיב ״וְיָסַף חֲמִישִׁית״: אַף עַל גַּב דְּכִי שָׁקְלַתְּ לֵיהּ לְוָיו דִּ״וְיָסַף״ וְשָׁדֵית לֵיהּ עַל ״חֲמִישִׁית״, סוֹף סוֹף הָוֵה לֵיהּ ״חֲמִשִׁתוֹ״. o dilma gabé terouma ketiv "veyasaf": i chaklate léh leva di"veyasaf" vechadét léh al "'hamichito", havé léh "'hamichita". gabé hekdéch ketiv "veyasaf 'hamichit": af al gav dekhi chaklate léh leva di"veyasaf" vechadét léh al "'hamichit", sof sof havé léh "'hamichito".
6. וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּהָוֵה לֵיהּ הֶקְדֵּשׁ שֵׁנִי. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אַהֶקְדֵּשׁ רִאשׁוֹן מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, עַל הֶקְדֵּשׁ שֵׁנִי אֵין מוֹסִיף חוֹמֶשׁ! אֲמַר לֵיהּ רַב פַּפִּי לְרָבִינָא: הָכִי אָמַר רָבָא: חוֹמֶשׁ כִּתְחִילַּת הֶקְדֵּשׁ דָּמֵי. vetipok léh dehavé léh hekdéch chéni. veamar rabi yeochoua ben lévi: ahekdéch richon mosif 'homech, al hekdéch chéni én mosif 'homech! amar léh rav papi leravina: hakhi amar rava: 'homech kit'hilat hekdéch damé.
7. מַאי הָוֵה עֲלַהּ? אָמַר רַב טָבְיוֹמֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי: אָמַר קְרָא ״וְיָסַף חֲמִישִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ״, מַקִּישׁ חוּמְשׁוֹ לְכֶסֶף עֶרְכּוֹ. מָה כֶּסֶף עֶרְכּוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ – אַף כֶּסֶף חוּמְשׁוֹ נָמֵי מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. ma havé alah? amar rav tavomé micheméh deabayé: amar kera "veyasaf 'hamichit kesef erkekha", makich 'houmcho lekhesef erko. ma kesef erko mosif 'homech – af kesef 'houmcho namé mosif 'homech.
8. גּוּפָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עַל הֶקְדֵּשׁ רִאשׁוֹן מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, וְעַל הֶקְדֵּשׁ שֵׁנִי אֵין מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אָמַר קְרָא: ״וְאִם הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת בֵּיתוֹ״. הַמַּקְדִּישׁ, וְלֹא הַמַּתְפִּיס. goufa, amar rabi yeochoua ben lévi: al hekdéch richon mosif 'homech, veal hekdéch chéni én mosif 'homech. amar rava: ma tama derabi yeochoua ben lévi, amar kera: "veim hamakdich yigal et béto". hamakdich, velo hamatpis.
9. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר: ״וְאִם בַּבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה וּפָדָה בְעֶרְכֶּךָ״, מָה בְּהֵמָה טְמֵאָה מְיוּחֶדֶת, שֶׁתְּחִילָּתָהּ הֶקְדֵּשׁ וְכוּלָּהּ לַשָּׁמַיִם – וּמוֹעֲלִין בָּהּ, אַף כֹּל שֶׁתְּחִילָּתָהּ הֶקְדֵּשׁ וְכוּלָּהּ לַשָּׁמַיִם – מוֹעֲלִין בָּהּ. tané tana kaméh derabi elazar: "veim babehéma hateméa oufada veerkekha", ma behéma teméa meou'hedet, chete'hilatah hekdéch vekhoulah lachamayim – oumoalin bah, af kol chete'hilatah hekdéch vekhoulah lachamayim – moalin bah.
10. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר לְתַנָּא: בִּשְׁלָמָא ״כּוּלָּהּ לַשָּׁמַיִם״ – לְמַעוֹטֵי קָדָשִׁים קַלִּים, כֵּיוָן דְּאִית לְהוּ לִבְעָלִים בְּגַוַּיְיהוּ – לֵית בְּהוּ מְעִילָה. אֶלָּא ״תְּחִילַּת הֶקְדֵּשׁ״ לְמַעוֹטֵי מַאי? תְּחִילַּת הֶקְדֵּשׁ הוּא דְּאִית בֵּיהּ מְעִילָה, סוֹף הֶקְדֵּשׁ לֵית בֵּיהּ מְעִילָה?! דִּלְמָא לְעִנְיַן חוֹמֶשׁ קָאָמְרַתְּ, וּכְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי? אֲמַר לֵיהּ: אִין, הָכִי קָאָמֵינָא. amar léh rabi elazar letana: bichlama "koulah lachamayim" – lemaoté kadachim kalim, kévan deit leou livalim begavayou – lét beou meila. ela "te'hilat hekdéch" lemaoté ma? te'hilat hekdéch hou deit béh meila, sof hekdéch lét béh meila?! dilma leinyan 'homech kaamrate, oukhrabi yeochoua ben lévi? amar léh: in, hakhi kaaména.
11. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרָבִינָא: בְּהֵמָה טְמֵאָה בִּתְחִילַּת הֶקְדֵּשׁ אִיתַהּ? amar léh rav aché leravina: behéma teméa bit'hilat hekdéch itah?

Daf 55a

1. בְּאֶמְצַע הֶקְדֵּשׁ, לֵיתַהּ? אֲמַר לֵיהּ: לְפִי שֶׁאֵינָהּ בְּסוֹף הֶקְדֵּשׁ. beemtsa hekdéch, létah? amar léh: lefi cheénah besof hekdéch.
2. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא: מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא, בְּאֶמְצַע הֶקְדֵּשׁ מִיהָא אִיתַהּ, וְלוֹסֵיף נָמֵי חוֹמֶשׁ! אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי הוּא כְּסוֹף הֶקְדֵּשׁ, מָה סוֹף הֶקְדֵּשׁ אֵינוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ – אַף אֶמְצַע הֶקְדֵּשׁ אֵינוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. amar léh rav a'ha: midifti leravina, beemtsa hekdéch miha itah, veloséf namé 'homech! amar léh: haré hou kesof hekdéch, ma sof hekdéch éno mosif 'homech – af emtsa hekdéch éno mosif 'homech.
3. אֲמַר לֵיהּ רַב זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי לְרָבִינָא: מַאי חָזֵית דִּמְדַמֵּית לֵיהּ לְסוֹף הֶקְדֵּשׁ? נְדַמְּיֵיהּ לִתְחִילַּת הֶקְדֵּשׁ! אֲמַר לֵיהּ: מִסְתַּבְּרָא לְסוֹף הֶקְדֵּשׁ הֲוָה לֵיהּ לְדַמּוֹיֵי, שֶׁכֵּן נִתְפָּס מִנִּתְפָּס. אַדְּרַבָּה: לִתְחִילַּת הֶקְדֵּשׁ הֲוָה לֵיהּ לְדַמּוֹיֵי, שֶׁכֵּן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ אַחֲרָיו קְדוּשָּׁה מִדָּבָר שֶׁיֵּשׁ אַחֲרָיו קְדוּשָּׁה! amar léh rav zoutra beréh derav mari leravina: ma 'hazét dimdamét léh lesof hekdéch? nedameyéh lit'hilat hekdéch! amar léh: mistabera lesof hekdéch hava léh ledamoyé, chekén nitpas minitpas. aderaba: lit'hilat hekdéch hava léh ledamoyé, chekén davar cheyéch a'hara kedoucha midavar cheyéch a'hara kedoucha!
4. כִּדְאָמַר רָבָא ״הָעֹלָה״ – עוֹלָה רִאשׁוֹנָה. הָכִי נָמֵי ״הַטְּמֵאָה״ – טְמֵאָה רִאשׁוֹנָה. kidamar rava "haola" – ola richona. hakhi namé "hateméa" – teméa richona.
5. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: ״פָּרָה זוֹ תַּחַת פָּרָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ״, ״טַלִּית זוֹ תַּחַת טַלִּית שֶׁל הֶקְדֵּשׁ״ – הֶקְדֵּשׁוֹ פָּדוּי, וְיַד הֶקְדֵּשׁ עַל הָעֶלְיוֹנָה. tanya keotéh derabi yeochoua ben lévi: "para zo ta'hat para chel hekdéch", "talit zo ta'hat talit chel hekdéch" – hekdécho padou, veyad hekdéch al haelona.
6. ״פָּרָה זוֹ בְּחָמֵשׁ סְלָעִים תַּחַת פָּרָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ״, ״טַלִּית זוֹ בְּחָמֵשׁ סְלָעִים תַּחַת טַלִּית שֶׁל הֶקְדֵּשׁ״ – הֶקְדֵּשׁוֹ פָּדוּי. עַל הֶקְדֵּשׁ רִאשׁוֹן מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, עַל הֶקְדֵּשׁ שֵׁנִי אֵין מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. "para zo be'haméch selaim ta'hat para chel hekdéch", "talit zo be'haméch selaim ta'hat talit chel hekdéch" – hekdécho padou. al hekdéch richon mosif 'homech, al hekdéch chéni én mosif 'homech.
7. מַתְנִי׳ הָאוֹנָאָה – אַרְבָּעָה כֶּסֶף, וְהַטַּעֲנָה – שְׁתֵּי כֶּסֶף, וְהַהוֹדָאָה – שָׁוֶה פְּרוּטָה. matni' haonaa – arbaa kesef, vehataana – cheté kesef, vehaodaa – chave perouta.
8. חָמֵשׁ פְּרוּטוֹת הֵן: הַהוֹדָאָה שָׁוֶה פְּרוּטָה, וְהָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה, וְהַנֶּהֱנֶה בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ מָעַל, וְהַמּוֹצֵא שָׁוֶה פְּרוּטָה חַיָּיב לְהַכְרִיז, וְהַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה וְנִשְׁבַּע לוֹ, יוֹלִיכֶנּוּ אַחֲרָיו אֲפִילּוּ לְמָדַי. 'haméch peroutot hén: haodaa chave perouta, vehaicha mitkadechet bechave perouta, vehanehene bechave perouta min hahekdéch maal, vehamotsé chave perouta 'hayav lehakhriz, vehagozél et 'havéro chave perouta venichba lo, yolikhenou a'hara afilou lemada.
9. גְּמָ׳ תְּנֵינָא חֲדָא זִימְנָא: הָאוֹנָאָה אַרְבָּעָה כֶּסֶף מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כֶּסֶף לַסֶּלַע, שְׁתוּת לְמִקָּח! הַטַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶּסֶף וְהַהוֹדָאָה שָׁוֶה פְּרוּטָה אִצְטְרִיכָא לֵיהּ. gema' tenéna 'hada zimna: haonaa arbaa kesef méesrim vearbaa kesef lasela, chetout lemika'h! hataana cheté kesef vehaodaa chave perouta itsterikha léh.
10. הָא נָמֵי תְּנֵינָא: שְׁבוּעַת הַדַּיָּינִין, הַטַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶּסֶף וְהַהוֹדָאָה שָׁוֶה פְּרוּטָה! סֵיפָא אִצְטְרִיכָא לֵיהּ, דְּקָתָנֵי: חָמֵשׁ פְּרוּטוֹת הֵן. ha namé tenéna: chevouat hadayanin, hataana cheté kesef vehaodaa chave perouta! séfa itsterikha léh, dekatané: 'haméch peroutot hén.
11. חָמֵשׁ פְּרוּטוֹת הֵן כּוּ׳. וְלִיתְנֵי נָמֵי הָאוֹנָאָה פְּרוּטָה? אָמַר רַב כָּהֲנָא: זֹאת אוֹמֶרֶת, אֵין אוֹנָאָה לִפְרוּטוֹת. 'haméch peroutot hén kou'. velitné namé haonaa perouta? amar rav kahana: zot omeret, én onaa lifroutot.
12. וְלֵוִי אָמַר: יֵשׁ אוֹנָאָה לִפְרוּטוֹת. וְכֵן תָּנֵי לֵוִי בְּמַתְנִיתֵיהּ: חָמֵשׁ פְּרוּטוֹת הֵן: הָאוֹנָאָה פְּרוּטָה, וְהַהוֹדָאָה פְּרוּטָה, וְקִדּוּשֵׁי אִשָּׁה בִּפְרוּטָה, וְגָזֵל בִּפְרוּטָה, וִישִׁיבַת הַדַּיָּינִין בִּפְרוּטָה. velévi amar: yéch onaa lifroutot. vekhén tané lévi bematnitéh: 'haméch peroutot hén: haonaa perouta, vehaodaa perouta, vekidouché icha bifrouta, vegazél bifrouta, vichivat hadayanin bifrouta.
13. וְתַנָּא דִּידַן, מַאי טַעְמָא לָא קָתָנֵי יְשִׁיבַת הַדַּיָּינִין? תְּנָא לֵיהּ גָּזֵל. vetana didan, ma tama la katané yechivat hadayanin? tena léh gazél.
14. וּמִי לָא תָּנֵי גָּזֵל וְקָתָנֵי אֲבֵידָה? הָנָךְ אִצְטְרִיכָא לֵיהּ: גָּזֵל – הַגּוֹזֵל מֵחֲבֵירוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה וְנִשְׁבָּע לוֹ, יוֹלִיכֶנּוּ אַחֲרָיו וַאֲפִילּוּ לִמְדִי. אֲבֵידָה – הַמּוֹצֵא אֲבֵידָה שָׁוֶה פְּרוּטָה חַיָּיב לְהַכְרִיז, וְאַף עַל גַּב דְּזַל. oumi la tané gazél vekatané avéda? hanakh itsterikha léh: gazél – hagozél mé'havéro chave perouta venichba lo, yolikhenou a'hara vaafilou limdi. avéda – hamotsé avéda chave perouta 'hayav lehakhriz, veaf al gav dezal.
15. וְלֵוִי, מַאי טַעְמָא לָא תָּנֵי אֲבֵידָה בִּפְרוּטָה? תְּנָא לֵיהּ גָּזֵל. velévi, ma tama la tané avéda bifrouta? tena léh gazél.
16. וּמִי לָא קָתָנֵי גָּזֵל וְקָתָנֵי יְשִׁיבַת הַדַּיָּינִין? יְשִׁיבַת הַדַּיָּינִין אִצְטְרִיכָא לֵיהּ, לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַב קַטִּינָא, דְּאָמַר רַב קַטִּינָא: בֵּית דִּין נִזְקָקִין אֲפִילּוּ לְפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה. oumi la katané gazél vekatané yechivat hadayanin? yechivat hadayanin itsterikha léh, leapoké miderav katina, deamar rav katina: bét din nizkakin afilou lefa'hot michave perouta.
17. וְלֵוִי, מַאי טַעְמָא לָא קָתָנֵי הֶקְדֵּשׁ? בְּחוּלִּין קָמַיְירֵי, בְּקָדָשִׁים לָא קָמַיְירֵי. velévi, ma tama la katané hekdéch? be'houlin kamayré, bekadachim la kamayré.
18. אֶלָּא תַּנָּא דִּידַן דְּקָא מַיְירֵי בְּקָדָשִׁים, נִתְנֵי מַעֲשֵׂר בִּפְרוּטָה? כְּמַאן דְּאָמַר אֵין בְּחוּמְשׁוֹ פְּרוּטָה. וְלִיתְנֵי חוֹמֶשׁ מַעֲשֵׂר בִּפְרוּטָה? בְּקַרְנָא קָא מַיְירֵי, בְּחוֹמֶשׁ לָא קָא מַיְירֵי. ela tana didan deka mayré bekadachim, nitné maasér bifrouta? keman deamar én be'houmcho perouta. velitné 'homech maasér bifrouta? bekarna ka mayré, be'homech la ka mayré.
19. גּוּפָא, אָמַר רַב קַטִּינָא: בֵּית דִּין נִזְקָקִין אֲפִילּוּ לְפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה. מֵתִיב רָבָא: ״וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם״, goufa, amar rav katina: bét din nizkakin afilou lefa'hot michave perouta. métiv rava: "veét acher 'hata min hakodech yechalém",

Daf 55b

1. לְרַבּוֹת פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה לְהִישָּׁבוֹן. לְקֹדֶשׁ – אִין, אֲבָל לְהֶדְיוֹט – לָא. lerabot pa'hot michave perouta lehichavon. lekodech – in, aval lehedot – la.
2. אֶלָּא, אִי אִתְּמַר הָכִי אִתְּמַר: אָמַר רַב קַטִּינָא, אִם הוּזְקְקוּ בֵּית דִּין לְשָׁוֶה פְּרוּטָה – גּוֹמְרִין, אֲפִילּוּ לְפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה. תְּחִילַּת הַדִּין בָּעֵינַן פְּרוּטָה, גְּמַר הַדִּין לָא בָּעֵינַן פְּרוּטָה. ela, i itemar hakhi itemar: amar rav katina, im houzkekou bét din lechave perouta – gomrin, afilou lefa'hot michave perouta. te'hilat hadin baénan perouta, gemar hadin la baénan perouta.
3. מַתְנִי׳ חֲמִשָּׁה חוּמְשִׁין הֵן, אֵלּוּ הֵן: הָאוֹכֵל תְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי, וְהַחַלָּה, וְהַבִּכּוּרִים – מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. וְהַפּוֹדֶה נֶטַע רְבָעִי וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלּוֹ – מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. הַפּוֹדֶה אֶת הֶקְדֵּשׁוֹ – מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. הַנֶּהֱנֶה שָׁוֶה פְּרוּטָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ – מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. וְהַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה וְנִשְׁבַּע לוֹ – מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. matni' 'hamicha 'houmchin hén, élou hén: haokhél terouma, outroumat maasér, outroumat maasér chel dema, veha'hala, vehabikourim – mosif 'homech. vehapode neta revai oumaasér chéni chelo – mosif 'homech. hapode et hekdécho – mosif 'homech. hanehene chave perouta min hahekdéch – mosif 'homech. vehagozél et 'havéro chave perouta venichba lo – mosif 'homech.
4. גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: קַשְׁיָא לֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי, וְכִי עָשׂוּ חֲכָמִים חִיזּוּק לְדִבְרֵיהֶם כְּשֶׁל תּוֹרָה? gema' amar rava: kachya léh lerabi elazar teroumat maasér chel dema, vekhi asou 'hakhamim 'hizouk ledivréhem kechel tora?
5. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: הָא מַנִּי – רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר עָשׂוּ חֲכָמִים חִיזּוּק לְדִבְרֵיהֶם כְּשֶׁל תּוֹרָה. דְּתַנְיָא: הַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם, נְתָנוֹ לָהּ וְלֹא אָמַר לָהּ ״בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם״ – יוֹצִיא, וְהַוָּלָד מַמְזֵר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין הַוָּלָד מַמְזֵר. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? יִטְּלֶנּוּ מִמֶּנָּה וְיַחֲזוֹר וְיִתְּנֶנּוּ לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם, וְיֹאמַר לָהּ: ״בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם״. amar rav na'hman amar chemouél: ha mani – rabi méir hi, deamar asou 'hakhamim 'hizouk ledivréhem kechel tora. detanya: hamévi gét mimedinat hayam, netano lah velo amar lah "befana nikhtav ouvfana ne'htam" – yotsi, vehavalad mamzér, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: én havalad mamzér. kétsad yaase? yitelenou mimena veya'hazor veyitenenou lah bifné chenayim, veyomar lah: "befana nikhtav ouvfana ne'htam".
6. וּלְרַבִּי מֵאִיר, מִשּׁוּם דְּלֹא אָמַר לָהּ ״בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם״, יוֹצִיא וְהַוָּלָד מַמְזֵר? אִין, רַבִּי מֵאִיר לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַב הַמְנוּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: אוֹמֵר הָיָה רַבִּי מֵאִיר: כָּל הַמְשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים בְּגִיטִּין – יוֹצִיא, וְהַוָּלָד מַמְזֵר. oulrabi méir, michoum delo amar lah "befana nikhtav ouvfana ne'htam", yotsi vehavalad mamzér? in, rabi méir letaméh, deamar rav hamnouna micheméh deoula: omér haya rabi méir: kal hamchane mimatbéa chetavou 'hakhamim begitin – yotsi, vehavalad mamzér.
7. מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת: מְחַלְּלִין אוֹתוֹ כֶּסֶף עַל כֶּסֶף, נְחוֹשֶׁת עַל נְחוֹשֶׁת, כֶּסֶף עַל נְחוֹשֶׁת, וּנְחוֹשֶׁת עַל הַפֵּירוֹת, וְיַחְזוֹר וְיִפְדֶּה אֶת הַפֵּירוֹת – דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יַעֲלוּ פֵּירוֹת וְיֹאכְלוּ בִּירוּשָׁלַיִם. métiv rav chéchet: me'halelin oto kesef al kesef, ne'hochet al ne'hochet, kesef al ne'hochet, oun'hochet al hapérot, veya'hzor veyifde et hapérot – divré rabi méir. va'hakhamim omrim: yaalou pérot veyokhlou birouchalayim.
8. וּמִי מְחַלְּלִינַן כֶּסֶף עַל נְחוֹשֶׁת? וְהָא תְּנַן: סֶלַע שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְשֶׁל חוּלִּין שֶׁנִּתְעָרְבוּ, מֵבִיא בְּסֶלַע מָעוֹת וְאוֹמֵר: כׇּל מָקוֹם שֶׁיֶּשְׁנָהּ סֶלַע שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, מְחוּלֶּלֶת עַל מָעוֹת הַלָּלוּ, וּבוֹרֵר אֶת הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן וּמְחַלְּלוֹ עָלֶיהָ. oumi me'halelinan kesef al ne'hochet? veha tenan: sela chel maasér chéni vechel 'houlin chenitarvou, mévi besela maot veomér: kol makom cheyechnah sela chel maasér chéni, me'houlelet al maot halalou, ouvorér et hayafe chebahen oum'halelo aleha.

Daf 56a

1. מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ: מְחַלְּלִין (אוֹתוֹ), כֶּסֶף עַל נְחֹשֶׁת, מִדּוֹחַק, לֹא שֶׁיְּקַיֵּים כֵּן, אֶלָּא שֶׁחוֹזֵר וּמְחַלְּלָן עַל הַכֶּסֶף. קָתָנֵי מִיהַת: מְחַלְּלִין מִדּוֹחַק, מִדּוֹחַק – אִין, שֶׁלֹּא מִדּוֹחַק – לָא. mipené cheamrou: me'halelin (oto), kesef al ne'hochet, mido'hak, lo cheyekayém kén, ela che'hozér oum'halelan al hakesef. katané mihat: me'halelin mido'hak, mido'hak – in, chelo mido'hak – la.
2. אָמַר רַב יוֹסֵף: אַף עַל פִּי שֶׁמֵּיקֵל רַבִּי מֵאִיר בְּפִדְיוֹנוֹ, מַחְמִיר הוּא בַּאֲכִילָתוֹ, דְּתַנְיָא: לֹא הִתִּירוּ לִמְכּוֹר דְּמַאי אֶלָּא לְסִיטוֹן בִּלְבָד, וּבַעַל הַבַּיִת. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, צָרִיךְ לְעַשֵּׂר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. amar rav yoséf: af al pi chemékél rabi méir befidono, ma'hmir hou baakhilato, detanya: lo hitirou limkor dema ela lesiton bilvad, ouvaal habayit. bén kakh ouvén kakh, tsarikh leasér, divré rabi méir.
3. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד הַסִּיטוֹן וְאֶחָד בַּעַל הַבַּיִת – מוֹכֵר, וְשׁוֹלֵחַ לַחֲבֵירוֹ, וְנוֹתֵן לוֹ בְּמַתָּנָה, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. va'hakhamim omrim: e'had hasiton vee'had baal habayit – mokhér, vecholé'ha la'havéro, venotén lo bematana, veéno 'hochéch.
4. מֵתִיב רָבִינָא: הַלּוֹקֵחַ מִן הַנַּחְתּוֹם, מְעַשֵּׂר מִן הַחַמָּה עַל הַצּוֹנֶנֶת, וּמִן הַצּוֹנֶנֶת עַל הַחַמָּה, וַאֲפִילּוּ מִדְּפוּסִים הַרְבֵּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. métiv ravina: haloké'ha min hana'htom, measér min ha'hama al hatsonenet, oumin hatsonenet al ha'hama, vaafilou midefousim harbé, divré rabi méir.
5. בִּשְׁלָמָא מִן הַצּוֹנֶנֶת עַל הַחַמָּה, כִּדְרַבִּי אִילְעַאי. דְּאָמַר רַבִּי אִילְעַאי: מִנַּיִן לַתּוֹרֵם מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה שֶׁתְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ״. אִם אֵינוֹ קֹדֶשׁ, נְשִׂיאַת חֵטְא לָמָּה? מִכָּאן לַתּוֹרֵם מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה, שֶׁתְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. bichlama min hatsonenet al ha'hama, kidrabi ila. deamar rabi ila: minayin latorém min haraa al hayafa cheteroumato terouma? cheneemar: "velo tisou ala 'hét baharimkhem et 'helbo mimenou". im éno kodech, nesiat 'hét lama? mikan latorém min haraa al hayafa, cheteroumato terouma.
6. אֶלָּא אֲפִילּוּ מִדְּפוּסִים הַרְבֵּה, לֵיחוּשׁ דִּלְמָא אָתֵי לְאַפְרוֹשֵׁי מִן הַחִיּוּב עַל הַפְּטוּר, וּמִן הַפְּטוּר עַל הַחִיּוּב! ela afilou midefousim harbé, lé'houch dilma até leafroché min ha'hiyouv al hapetour, oumin hapetour al ha'hiyouv!
7. אָמַר אַבָּיֵי: רַבִּי אֶלְעָזָר שַׁפִּיר קָא קַשְׁיָא לֵיהּ, וּשְׁמוּאֵל לָא שַׁפִּיר קָא מְשַׁנֵּי לֵיהּ. דְּקַשְׁיָא לֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר: מִיתָה דְּבִידֵי שָׁמַיִם, וּמְשַׁנֵּי לֵיהּ שְׁמוּאֵל: מִיתַת בֵּית דִּין. דִּלְמָא שָׁאנֵי מִיתַת בֵּית דִּין דַּחֲמִירָא! amar abayé: rabi elazar chapir ka kachya léh, ouchmouél la chapir ka mechané léh. dekachya léh lerabi elazar: mita devidé chamayim, oumchané léh chemouél: mitat bét din. dilma chané mitat bét din da'hamira!
8. וְרַב שֵׁשֶׁת לָא שַׁפִּיר קָא מוֹתֵיב לֵיהּ, דְּקָאָמְרִי אִינְהוּ מִיתָה. וּמוֹתֵיב רַב שֵׁשֶׁת לָאו, דִּכְתִיב ״לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ״. וּלְמַאי דְּמוֹתֵיב רַב שֵׁשֶׁת, רַב יוֹסֵף שַׁפִּיר קָא מְשַׁנֵּי לֵיהּ. verav chéchet la chapir ka motév léh, dekaamri inou mita. oumotév rav chéchet la, dikhtiv "lo toukhal leekhol bicharekha". oulma demotév rav chéchet, rav yoséf chapir ka mechané léh.
9. אֶלָּא רָבִינָא, עַד דְּמוֹתֵיב מִנַּחְתּוֹם לְסַיַּיע לֵיהּ מִפַּלְטֵר! דִּתְנַן: הַלּוֹקֵחַ מִן הַפַּלְטֵר – מְעַשֵּׂר מִן כׇּל דְּפוּס וּדְפוּס, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. ela ravina, ad demotév mina'htom lesaya léh mipaltér! ditnan: haloké'ha min hapaltér – measér min kol defous oudfous, divré rabi méir.
10. אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר? פַּלְטֵר מִתְּרֵי תְּלָתָא גַּבְרָא זָבֵין, נַחְתּוֹם נָמֵי מֵחַד גַּבְרָא הוּא זָבֵין. ela ma it lakh lemémar? paltér miteré telata gavra zavén, na'htom namé mé'had gavra hou zavén.
11. רָבָא אָמַר: שְׁמוּאֵל שַׁפִּיר קָא מְשַׁנֵּי לֵיהּ, שֵׁם מִיתָה בָּעוֹלָם. rava amar: chemouél chapir ka mechané léh, chém mita baolam.
12. מַתְנִי׳ אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם אוֹנָאָה: הָעֲבָדִים, וְהַשְּׁטָרוֹת, וְהַקַּרְקָעוֹת, וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת. אֵין לָהֶן תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְלֹא תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. שׁוֹמֵר חִנָּם אֵינוֹ נִשְׁבָּע, וְנוֹשֵׂא שָׂכָר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: matni' élou devarim cheén lahem onaa: haavadim, vehachetarot, vehakarkaot, vehahekdéchot. én lahen tachloumé khefel, velo tachloumé arbaa va'hamicha. chomér 'hinam éno nichba, venosé sakhar éno mechalém. rabi chimon omér:

Daf 56b

1. קֳדָשִׁים שֶׁהוּא חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – יֵשׁ לָהֶן אוֹנָאָה. וְשֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – אֵין לָהֶן אוֹנָאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַמּוֹכֵר סֵפֶר תּוֹרָה, בְּהֵמָה וּמַרְגָּלִית – אֵין לָהֶם אוֹנָאָה. אָמְרוּ לוֹ: לֹא אָמְרוּ אֶלָּא אֶת אֵלּוּ. kodachim cheou 'hayav bea'hraoutan – yéch lahen onaa. vecheéno 'hayav bea'hraoutan – én lahen onaa. rabi yeouda omér: af hamokhér séfer tora, behéma oumargalit – én lahem onaa. amrou lo: lo amrou ela et élou.
2. גְּמָ׳ מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ״, דָּבָר הַנִּקְנֶה מִיָּד לְיָד. יָצְאוּ קַרְקָעוֹת, שֶׁאֵינָן מְטַלְטְלִים. יָצְאוּ עֲבָדִים, שֶׁהוּקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת. יָצְאוּ שְׁטָרוֹת, דִּכְתִיב: ״וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר״, שֶׁגּוּפוֹ מָכוּר וְגוּפוֹ קָנוּי. יָצְאוּ שְׁטָרוֹת, שֶׁאֵין גּוּפָן מָכוּר וְאֵין גּוּפָן קָנוּי, וְאֵינָן עוֹמְדִין אֶלָּא לִרְאָיָה שֶׁבָּהֶם. gema' menahané milé? detanou rabanan: "vekhi timkerou mimkar laamitekha o kano miyad amitekha", davar hanikne miyad leyad. yatsou karkaot, cheénan metaltelim. yatsou avadim, cheoukechou lekarkaot. yatsou chetarot, dikhtiv: "vekhi timkerou mimkar", chegoufo makhour vegoufo kanou. yatsou chetarot, cheén goufan makhour veén goufan kanou, veénan omdin ela liraya chebahem.
3. מִכָּאן אָמְרוּ: הַמּוֹכֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבַשָּׂם, יֵשׁ לָהֶם אוֹנָאָה. פְּשִׁיטָא! לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַב כָּהֲנָא, דְּאָמַר: אֵין אוֹנָאָה לִפְרוּטוֹת, קָא מַשְׁמַע לַן: יֵשׁ אוֹנָאָה לִפְרוּטוֹת. הֶקְדֵּשׁוֹת? אָמַר קְרָא ״אָחִיו״ – אָחִיו, וְלֹא הֶקְדֵּשׁ. mikan amrou: hamokhér chetarota levasam, yéch lahem onaa. pechita! leapoké miderav kahana, deamar: én onaa lifroutot, ka machma lan: yéch onaa lifroutot. hekdéchot? amar kera "a'hi" – a'hi, velo hekdéch.
4. מַתְקֵיף לַהּ רַבָּה בַּר מֶמֶל: כֹּל הֵיכָא דִּכְתִיב ״יָדוֹ״, יָדוֹ מַמָּשׁ הוּא? אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב ״וַיִּקַּח אֶת כׇּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ״, הָכִי נָמֵי דְּכֹל אַרְעָא בִּידֵיהּ הֲוָה נָקֵיט לַהּ? אֶלָּא מֵרְשׁוּתוֹ, הָכָא נָמֵי מֵרְשׁוּתוֹ. matkéf lah raba bar memel: kol hékha dikhtiv "yado", yado mamach hou? ela méata, dikhtiv "vayika'h et kol artso miyado", hakhi namé dekhol ara bidéh hava nakét lah? ela mérchouto, hakha namé mérchouto.
5. וְכֹל הֵיכָא דִּכְתִיב ״יָדוֹ״, לָאו יָדוֹ מַמָּשׁ הוּא? וְהָתַנְיָא: ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ״, אֵין לִי אֶלָּא יָדוֹ. גַּגּוֹ, חֲצֵירוֹ וְקַרְפֵּיפוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא״, מִכׇּל מָקוֹם. vekhol hékha dikhtiv "yado", la yado mamach hou? vehatanya: "im himatsé timatsé veyado", én li ela yado. gago, 'hatséro vekarpéfo minayin? talmoud lomar: "im himatsé timatsé", mikol makom.
6. טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא״, הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא: כֹּל הֵיכָא דִּכְתַב ״יָדוֹ״, יָדוֹ מַמָּשׁ הוּא. וְתוּ, תַּנְיָא: ״וְנָתַן בְּיָדָהּ״, אֵין לִי אֶלָּא יָדָהּ. גַּגָּהּ חֲצֵירָהּ וְקַרְפֵּיפָהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְנָתַן״, מִכׇּל מָקוֹם. טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״וְנָתַן״, הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא: כֹּל הֵיכָא דִּכְתַב ״יָדוֹ״, יָדוֹ מַמָּשׁ. tama dikhtav ra'hamana "im himatsé timatsé", ha la hakhi hava aména: kol hékha dikhtav "yado", yado mamach hou. vetou, tanya: "venatan beyadah", én li ela yadah. gagah 'hatsérah vekarpéfah minayin? talmoud lomar: "venatan", mikol makom. tama dikhtav ra'hamana "venatan", ha la hakhi hava aména: kol hékha dikhtav "yado", yado mamach.
7. אֶלָּא, כֹּל ״יָדוֹ״ – יָדוֹ מַמָּשׁ הוּא. וְשָׁאנֵי הָתָם, דְּלֵיכָּא לְמֵימַר הָכִי, אֶלָּא בִּרְשׁוּתוֹ. ela, kol "yado" – yado mamach hou. vechané hatam, deléka lemémar hakhi, ela birchouto.
8. בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: שְׂכִירוּת יֵשׁ לוֹ אוֹנָאָה, אוֹ אֵין לוֹ אוֹנָאָה? ״מִמְכָּר״ אָמַר רַחֲמָנָא, אֲבָל לֹא שְׂכִירוּת, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי כְּתִיב ״מִמְכָּר לְעוֹלָם״? ״מִמְכָּר״ סְתָמָא כְּתִיב, וְהַאי נָמֵי, בְּיוֹמֵיהּ מְכִירָה הִיא. baé rabi zéra: sekhirout yéch lo onaa, o én lo onaa? "mimkar" amar ra'hamana, aval lo sekhirout, o dilma la chena? amar léh abayé: mi ketiv "mimkar leolam"? "mimkar" setama ketiv, veha namé, beoméh mekhira hi.
9. בָּעֵי רָבָא: חִטִּין וּזְרָעָן בַּקַּרְקַע, מַהוּ? יֵשׁ לָהֶם אוֹנָאָה, אוֹ אֵין לָהֶם אוֹנָאָה? כְּמַאן דְּשַׁדְיָין בְּכַדָּא דָּמְיָין, וְיֵשׁ לָהֶם אוֹנָאָה, אוֹ דִלְמָא בַּטְּלִינְהוּ עַל גַּב אַרְעָא? baé rava: 'hitin ouzraan bakarka, maou? yéch lahem onaa, o én lahem onaa? keman dechadyan bekhada damyan, veyéch lahem onaa, o dilma batelinou al gav ara?
10. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵימָא דְּאָמַר אִיהוּ: ״שְׁדַאי בַּהּ שִׁיתָּא״, וַאֲתוֹ סָהֲדִי וְאָמְרִי דְּלָא שְׁדָא בָּהּ אֶלָּא חַמְשָׁה, וְהָאָמַר רָבָא: כׇּל דָּבָר שֶׁבְּמִדָּה וְשֶׁבְּמִשְׁקָל וְשֶׁבְּמִנְיָן, אֲפִילּוּ פָּחוֹת מִכְּדֵי אוֹנָאָה – חוֹזֵר! hékhi damé? iléma deamar iou: "cheda bah chita", vaato sahadi veamri dela cheda bah ela 'hamcha, vehaamar rava: kol davar chebemida vechebemichkal vechebeminyan, afilou pa'hot mikedé onaa – 'hozér!
11. אֶלָּא דְּאָמַר אִיהוּ: ״שְׁדַאי בָּהּ כִּדְאִבְּעִי לַהּ״, וְאִיגַּלַּאי מִילְּתָא דְּלָא שְׁדָא בָּהּ כִּדְאִבְּעִי לַהּ, יֵשׁ לָהֶם אוֹנָאָה אוֹ אֵין לָהֶם אוֹנָאָה? כְּמַאן דִּשְׁדֵי בְּכַדָּא דָּמְיָין וְיֵשׁ לָהֶם אוֹנָאָה, אוֹ דִּלְמָא בַּטְּלִינְהוּ אַגַּב אַרְעָא? ela deamar iou: "cheda bah kidibei lah", veigala mileta dela cheda bah kidibei lah, yéch lahem onaa o én lahem onaa? keman dichdé bekhada damyan veyéch lahem onaa, o dilma batelinou agav ara?
12. נִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן, אוֹ אֵין נִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן? כְּמַאן דְּשַׁדְיָין בְּכַדָּא דָּמְיָין וְנִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן, אוֹ דִלְמָא בַּטְּלִינְהוּ אַגַּב אַרְעָא וְאֵין נִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן? nichbain aléhen, o én nichbain aléhen? keman dechadyan bekhada damyan venichbain aléhen, o dilma batelinou agav ara veén nichbain aléhen?
13. עוֹמֶר מַתִּירָן אוֹ אֵין עוֹמֶר מַתִּירָן? הֵיכִי דָמֵי: אִי דְּאַשְׁרוּשׁ – תְּנֵינָא, אִי דְּלָא אַשְׁרוּשׁ – תְּנֵינָא! דִּתְנַן: אִם הִשְׁרִישׁוּ קוֹדֶם לָעוֹמֶר – עוֹמֶר מַתִּירָן, וְאִם לָאו – אֲסוּרִין עַד שֶׁיָּבֹא עוֹמֶר הַבָּא! omer matiran o én omer matiran? hékhi damé: i deachrouch – tenéna, i dela achrouch – tenéna! ditnan: im hichrichou kodem laomer – omer matiran, veim la – asourin ad cheyavo omer haba!
14. לָא צְרִיכָא, דְּחַצְדִינְהוּ וְזַרְעִינְהוּ קוֹדֶם לָעוֹמֶר, וַאֲתָא לֵיהּ עוֹמֶר וַחֲלֵיף עִילָּוַיְיהוּ, וְלָא אַשְׁרוּשׁ קוֹדֶם לָעוֹמֶר. la tserikha, de'hatsdinou vezarinou kodem laomer, vaata léh omer va'haléf ilavayou, vela achrouch kodem laomer.

Daf 57a

1. מַהוּ לְמִינְקַט וּמֵיכַל מִינַּיְיהוּ: כְּמַאן דְּשַׁדְיָין בְּכַדָּא דָּמֵי, וּשְׁרִינְהוּ עוֹמֶר, אוֹ דִלְמָא בַּטְּלִינְהוּ אַגַּב אַרְעָא? תֵּיקוּ. maou leminkat oumékhal minayou: keman dechadyan bekhada damé, ouchrinou omer, o dilma batelinou agav ara? tékou.
2. אָמַר רָבָא: אָמַר רַב חַסָּא, בָּעֵי רַבִּי אַמֵּי: אוֹנָאָה אֵין לָהֶם, בִּיטּוּל מִקָּח יֵשׁ לָהֶם אוֹ אֵין לָהֶן? אָמַר רַב נַחְמָן: הֲדַר אָמַר רַב חַסָּא, פָּשֵׁיט רַבִּי אַמֵּי: אוֹנָאָה אֵין לָהֶם, בִּיטּוּל מִקָּח יֵשׁ לָהֶם. רַבִּי יוֹנָה אָמַר אַהֶקְדֵּשׁוֹת, רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר אַקַּרְקָעוֹת, וְתַרְוַיְיהוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרוּ: אוֹנָאָה אֵין לָהֶם, בִּיטּוּל מִקָּח יֵשׁ לָהֶן. amar rava: amar rav 'hasa, baé rabi amé: onaa én lahem, bitoul mika'h yéch lahem o én lahen? amar rav na'hman: hadar amar rav 'hasa, pachét rabi amé: onaa én lahem, bitoul mika'h yéch lahem. rabi yona amar ahekdéchot, rabi yirmeya amar akarkaot, vetarvayou micheméh derabi yo'hanan amrou: onaa én lahem, bitoul mika'h yéch lahen.
3. מַאן דְּאָמַר אַהֶקְדֵּשׁוֹת, כׇּל שֶׁכֵּן אַקַּרְקָעוֹת. מַאן דְּאָמַר אַקַּרְקָעוֹת, אֲבָל אַהֶקְדֵּשׁוֹת לָא. כְּדִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הֶקְדֵּשׁ שָׁוֶה מָנֶה שֶׁחִילְּלוֹ עַל שָׁוֶה פְּרוּטָה – מְחוּלָּל. man deamar ahekdéchot, kol chekén akarkaot. man deamar akarkaot, aval ahekdéchot la. kedichmouél, deamar chemouél: hekdéch chave mane che'hilelo al chave perouta – me'houlal.
4. תְּנַן הָתָם: אִם הָיָה קוֹדֶשׁ בַּעַל מוּם, יָצָא לְחוּלִּין, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ דָּמִים. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יָצָא לְחוּלִּין – דְּבַר תּוֹרָה, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ דָּמִים – מִדִּבְרֵיהֶם. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אַף צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ דָּמִים מִן הַתּוֹרָה. tenan hatam: im haya kodech baal moum, yatsa le'houlin, vetsarikh laasot lo damim. amar rabi yo'hanan: yatsa le'houlin – devar tora, vetsarikh laasot lo damim – midivréhem. veréch lakich amar: af tsarikh laasot lo damim min hatora.
5. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בִּכְדֵי אוֹנָאָה, בְּהָא לֵימָא רֵישׁ לָקִישׁ: צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ דָּמִים דְּבַר תּוֹרָה? וְהָתְנַן: אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם אוֹנָאָה: הַקַּרְקָעוֹת, וְהָעֲבָדִים, וְהַשְּׁטָרוֹת, וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת! bema askinan? iléma bikhdé onaa, beha léma réch lakich: tsarikh laasot lo damim devar tora? vehatnan: élou devarim cheén lahem onaa: hakarkaot, vehaavadim, vehachetarot, vehahekdéchot!
6. אֶלָּא בִּיטּוּל מִקָּח, בְּהָא לֵימָא רַבִּי יוֹחָנָן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ דָּמִים מִדִּבְרֵיהֶם? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹנָה אַהֶקְדֵּשׁוֹת, וְרַבִּי יִרְמְיָה אָמַר אַקַּרְקָעוֹת, וְתַרְוַיְיהוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרִי: אוֹנָאָה אֵין לָהֶם, בִּיטּוּל מִקָּח יֵשׁ לָהֶם! לְעוֹלָם בְּבִיטּוּל מִקָּח, וְאֵיפוֹךְ דְּרַבִּי יוֹחָנָן – לְרֵישׁ לָקִישׁ, וּדְרֵישׁ לָקִישׁ – לְרַבִּי יוֹחָנָן. ela bitoul mika'h, beha léma rabi yo'hanan tsarikh laasot lo damim midivréhem? vehaamar rabi yona ahekdéchot, verabi yirmeya amar akarkaot, vetarvayou micheméh derabi yo'hanan amri: onaa én lahem, bitoul mika'h yéch lahem! leolam bevitoul mika'h, veéfokh derabi yo'hanan – leréch lakich, oudréch lakich – lerabi yo'hanan.
7. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? בְּדִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הֶקְדֵּשׁ שָׁוֶה מָנֶה שֶׁחִילְּלוֹ עַל שָׁוֶה פְּרוּטָה – מְחוּלָּל. מָר אִית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, וּמָר לֵית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. bema kamipalgi? bedichmouél, deamar chemouél: hekdéch chave mane che'hilelo al chave perouta – me'houlal. mar it léh dichmouél, oumar lét léh dichmouél.
8. אִיבָּעֵית אֵימָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דִּשְׁמוּאֵל, וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: מָר סָבַר שֶׁחִילְּלוֹ – אִין, לְכַתְּחִילָּה – לָא. וּמָר סָבַר: אֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה. ibaét éma, dekhoulé alma it leou dichmouél, vehakha beha kamipalgi: mar savar che'hilelo – in, lekhate'hila – la. oumar savar: afilou lekhate'hila.
9. אִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם בִּכְדֵי אוֹנָאָה, וְלָא תֵּיפוֹךְ, וּבִדְרַב חִסְדָּא קָמִיפַּלְגִי, דְּאָמַר: מַאי אֵין לָהֶם אוֹנָאָה? אֵינָן בְּתוֹרַת אוֹנָאָה, ibaét éma: leolam bikhdé onaa, vela téfokh, ouvidrav 'hisda kamipalgi, deamar: ma én lahem onaa? énan betorat onaa,

Daf 57b

1. דַּאֲפִילּוּ פָּחוֹת מִכְּדֵי אוֹנָאָה חוֹזֵר. daafilou pa'hot mikedé onaa 'hozér.
2. מֵיתִיבִי: רִבִּית וְאוֹנָאָה לַהֶדְיוֹט, וְאֵין רִבִּית וְאוֹנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ! מִי אַלִּימָא מִמַּתְנִיתִין דְּאוֹקֵימְנָא בְּתוֹרַת אוֹנָאָה? הָכִי נָמֵי: רִבִּית וְדִין אוֹנָאָה לַהֶדְיוֹט, וְאֵין רִבִּית וְדִין אוֹנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ. métivi: ribit veonaa lahedot, veén ribit veonaa lahekdéch! mi alima mimatnitin deokémna betorat onaa? hakhi namé: ribit vedin onaa lahedot, veén ribit vedin onaa lahekdéch.
3. אִי הָכִי, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי סֵיפָא: זֶה חוֹמֶר בַּהֶדְיוֹט מִבַּהֶקְדֵּשׁ? אַרִבִּית! לִיתְנֵי נָמֵי: זֶה חוֹמֶר בַּהֶקְדֵּשׁ מִבַּהֶדְיוֹט, אַאוֹנָאָה! i hakhi, haynou dekatané séfa: ze 'homer bahedot mibahekdéch? aribit! litné namé: ze 'homer bahekdéch mibahedot, aonaa!
4. הָכִי הַשְׁתָּא? בִּשְׁלָמָא, זֶה חוֹמֶר בַּהֶדְיוֹט מִבַּהֶקְדֵּשׁ, וְתוּ לָא. אֶלָּא הֶקְדֵּשׁ, זֶה חוֹמֶר וְתוּ לָא? hakhi hachta? bichlama, ze 'homer bahedot mibahekdéch, vetou la. ela hekdéch, ze 'homer vetou la?
5. רִבִּית דְּהֶקְדֵּשׁ הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּאוֹזְפֵיהּ גִּזְבָּר מֵאָה בְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים – וַהֲלֹא מָעַל הַגִּזְבָּר, וְכֵיוָן שֶׁמָּעַל הַגִּזְבָּר, יָצְאוּ מְעוֹתָיו לְחוּלִּין, וְהָווּ לְהוּ דְּהֶדְיוֹט! ribit dehekdéch hékhi damé? iléma deozféh gizbar méa beméa veesrim – vahalo maal hagizbar, vekhévan chemaal hagizbar, yatsou meota le'houlin, vehaou leou dehedot!
6. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו לְסַפֵּק סְלָתוֹת מֵאַרְבַּע, וְעָמְדוּ מִשָּׁלֹשׁ. כִּדְתַנְיָא: הַמְקַבֵּל עָלָיו לְסַפֵּק סְלָתוֹת מֵאַרְבַּע וְעָמְדוּ מִשָּׁלֹשׁ – מְסַפֵּק מֵאַרְבַּע; מִשָּׁלֹשׁ וְעָמְדוּ מֵאַרְבַּע – מְסַפֵּק מֵאַרְבַּע, שֶׁיַּד הֶקְדֵּשׁ עַל הָעֶלְיוֹנָה. amar rav hochaya: hakha bema askinan? kegon chekibél ala lesapék selatot méarba, veamdou michaloch. kidtanya: hamkabél ala lesapék selatot méarba veamdou michaloch – mesapék méarba; michaloch veamdou méarba – mesapék méarba, cheyad hekdéch al haelona.
7. רַב פָּפָּא אָמַר: הָכָא בְּאַבְנֵי בִנְיָן הַמְּסוּרוֹת לְגִזְבָּר עָסְקִינַן, כְּדִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: בּוֹנִין בַּחוֹל, וְאַחַר כָּךְ מַקְדִּישִׁין. rav papa amar: hakha beavné vinyan hamesourot legizbar askinan, kedichmouél, deamar chemouél: bonin ba'hol, vea'har kakh makdichin.
8. אֵין בָּהֶן תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְכוּ׳. מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״עַל כׇּל דְּבַר פֶּשַׁע״ – כְּלָל, ״עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה״ – פְּרָט, ״עַל כׇּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר״ – חָזַר וְכָלַל. én bahen tachloumé khefel vekhou'. menahané milé? detanou rabanan: "al kol devar pecha" – kelal, "al chor al 'hamor al se al salma" – perat, "al kol avéda acher yomar" – 'hazar vekhalal.
9. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט; מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן, אַף כׇּל דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן. kelal oufrat oukhlal, i ata dan ela keén haperat; ma haperat meforach – davar hamitaltél vegoufo mamon, af kol davar hamitaltél vegoufo mamon.
10. יָצְאוּ קַרְקָעוֹת, שֶׁאֵינָן מִטַּלְטְלִין. יָצְאוּ עֲבָדִים, שֶׁהוּקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת. יָצְאוּ שְׁטָרוֹת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמִּטַּלְטְלִין, אֵין גּוּפָן מָמוֹן. הֶקְדֵּשׁוֹת – אָמַר קְרָא: ״רֵעֵהוּ״ – רֵעֵהוּ וְלֹא הֶקְדֵּשׁ. yatsou karkaot, cheénan mitaltelin. yatsou avadim, cheoukechou lekarkaot. yatsou chetarot, cheaf al pi chemitaltelin, én goufan mamon. hekdéchot – amar kera: "rééou" – rééou velo hekdéch.
11. וְלֹא תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא? תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא תַּשְׁלוּמֵי שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה. velo tachloumé arbaa va'hamicha vekhou'. ma tama? tachloumé arbaa va'hamicha amar ra'hamana, velo tachloumé chelocha vearbaa.
12. שׁוֹמֵר חִנָּם אֵינוֹ נִשְׁבָּע וְכוּ׳. מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ״ – כְּלָל, ״כֶּסֶף אוֹ כֵּלִים״ – פְּרָט, ״וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ״ – חָזַר וְכָלַל. chomér 'hinam éno nichba vekhou'. menahané milé? detanou rabanan: "ki yitén ich el rééou" – kelal, "kesef o kélim" – perat, "vegounav mibét haich" – 'hazar vekhalal.
13. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן, אַף כׇּל דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן. kelal oufrat oukhlal, i ata dan ela keén haperat: ma haperat meforach – davar hamitaltél vegoufo mamon, af kol davar hamitaltél vegoufo mamon.
14. יָצְאוּ קַרְקָעוֹת, שֶׁאֵינָן מִטַּלְטְלִין. יָצְאוּ עֲבָדִים, שֶׁהוּקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת. יָצְאוּ שְׁטָרוֹת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמִּטַּלְטְלִין, אֵין גּוּפָן מָמוֹן. הֶקְדֵּשׁוֹת – אָמַר קְרָא: ״רֵעֵהוּ״ – רֵעֵהוּ, וְלֹא שֶׁל הֶקְדֵּשׁ. yatsou karkaot, cheénan mitaltelin. yatsou avadim, cheoukechou lekarkaot. yatsou chetarot, cheaf al pi chemitaltelin, én goufan mamon. hekdéchot – amar kera: "rééou" – rééou, velo chel hekdéch.
15. נוֹשֵׂא שָׂכָר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם וְכוּ׳. מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ״ – כְּלָל, ״חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה״ – פָּרַט, ״וְכׇל בְּהֵמָה לִשְׁמוֹר״ – חָזַר וְכָלַל. nosé sakhar éno mechalém vekhou'. menahané milé? detanou rabanan: "ki yitén ich el rééou" – kelal, "'hamor o chor o se" – parat, "vekhol behéma lichmor" – 'hazar vekhalal.
16. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן, אַף כׇּל דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן. kelal oufrat oukhlal, i ata dan ela keén haperat: ma haperat meforach – davar hamitaltél vegoufo mamon, af kol davar hamitaltél vegoufo mamon.
17. יָצְאוּ קַרְקָעוֹת, שֶׁאֵינָן מִטַּלְטְלִין. יָצְאוּ עֲבָדִים, שֶׁהוּקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת. יָצְאוּ שְׁטָרוֹת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמִּטַּלְטְלִין, אֵין גּוּפָן מָמוֹן. הֶקְדֵּשׁוֹת – אָמַר קְרָא: ״רֵעֵהוּ״ – רֵעֵהוּ, וְלֹא שֶׁל הֶקְדֵּשׁ. yatsou karkaot, cheénan mitaltelin. yatsou avadim, cheoukechou lekarkaot. yatsou chetarot, cheaf al pi chemitaltelin, én goufan mamon. hekdéchot – amar kera: "rééou" – rééou, velo chel hekdéch.
18. שׁוֹמֵר חִנָּם אֵינוֹ נִשְׁבָּע וְכוּ׳. וּרְמִינְהוּ, בְּנֵי הָעִיר שֶׁשָּׁלְחוּ אֶת שִׁקְלֵיהֶן וְנִגְנְבוּ אוֹ שֶׁאָבְדוּ, chomér 'hinam éno nichba vekhou'. ourminou, bené hair chechal'hou et chikléhen venignevou o cheavdou,
19. אִם מִשֶּׁנִּתְרְמָה הַתְּרוּמָה – im michenitrema haterouma –

Daf 58a

1. נִשְׁבָּעִין לַגִּזְבָּרִין, וְאִם לָאו – נִשְׁבָּעִין לִבְנֵי הָעִיר, וּבְנֵי הָעִיר שׁוֹקְלִין אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן. נִמְצְאוּ, אוֹ שֶׁהֶחְזִירוּם הַגַּנָּבִים – אֵלּוּ וְאֵלּוּ שְׁקָלִים הֵם, וְאֵין עוֹלִין לָהֶם לַשָּׁנָה הַבָּאָה. nichbain lagizbarin, veim la – nichbain livné hair, ouvné hair choklin a'hérim ta'htéhen. nimtseou, o chehe'hziroum haganavim – élou veélou chekalim hém, veén olin lahem lachana habaa.
2. אָמַר שְׁמוּאֵל: הָכָא בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר עָסְקִינַן, וְנִשְׁבָּעִין לִיטּוֹל שְׂכָרָן. אִי הָכִי, נִשְׁבָּעִין לַגִּזְבָּרִין? לִבְנֵי הָעִיר מִבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַבָּה: נִשְׁבָּעִין לִבְנֵי הָעִיר בְּמַעֲמַד גִּזְבָּרִין, כִּי הֵיכִי דְּלָא נִחְשְׁדִינְהוּ, וְאִי נָמֵי, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִקְרוֹ לְהוּ ״פּוֹשְׁעִים״. amar chemouél: hakha benosé sakhar askinan, venichbain litol sekharan. i hakhi, nichbain lagizbarin? livné hair mibeé léh! amar raba: nichbain livné hair bemaamad gizbarin, ki hékhi dela ni'hchedinou, vei namé, ki hékhi dela likro leou "pochim".
3. וְהָא נִגְנְבוּ אוֹ שֶׁאָבְדוּ קָתָנֵי, וְשׁוֹמֵר שָׂכָר בִּגְנֵיבָה וַאֲבֵידָה חַיּוֹבֵי מִיחַיַּיב! וְהָכָא נָמֵי, נְהִי דְּשַׁלּוֹמֵי לָא מְשַׁלְּמִי, אַגְרַיְיהוּ מִיהָא לַפְסֵיד. veha nignevou o cheavdou katané, vechomér sakhar bignéva vaavéda 'hayové mi'hayav! vehakha namé, nehi dechalomé la mechalemi, agrayou miha lafséd.
4. אָמַר רַבָּה: נִגְנְבוּ – בְּלִסְטִים מְזוּיָּין, אָבְדוּ – שֶׁטָּבְעָה סְפִינָתוֹ בַּיָּם. amar raba: nignevou – belistim mezouyan, avdou – chetava sefinato bayam.
5. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: הָא מַנִּי? רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: קָדָשִׁים שֶׁחַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – יֵשׁ לָהֶן אוֹנָאָה, וְנִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶם. rabi yo'hanan amar: ha mani? rabi chimon hi, deamar: kadachim che'hayav bea'hraoutan – yéch lahen onaa, venichbain aléhem.
6. הָתִינַח עַד שֶׁלֹּא נִתְרְמָה הַתְּרוּמָה. מִשֶּׁנִּתְרְמָה הַתְּרוּמָה, קָדָשִׁים שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן נִינְהוּ, דְּתַנְיָא: תּוֹרְמִין עַל הָאָבוּד, וְעַל הַגָּבוּי, וְעַל הֶעָתִיד לִגָּבוֹת. hatina'h ad chelo nitrema haterouma. michenitrema haterouma, kadachim cheéno 'hayav bea'hraoutan ninou, detanya: tormin al haavoud, veal hagavou, veal heatid ligavot.
7. אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שְׁבוּעָה זוֹ תַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא, שֶׁלֹּא יְהוּ בְּנֵי אָדָם מְזַלְזְלִים בַּהֶקְדֵּשׁוֹת. ela amar rabi elazar: chevoua zo takanat 'hakhamim hi, chelo yeou bené adam mezalzelim bahekdéchot.
8. נוֹשֵׂא שָׂכָר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. רָמֵי לֵיהּ רַב יוֹסֵף בַּר חָמָא לְרַבָּה: תְּנַן, נוֹשֵׂא שָׂכָר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם, וּרְמִינְהוּ: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לִשְׁמוֹר אֶת הַפָּרָה, לִשְׁמוֹר אֶת הַתִּינוֹק, לִשְׁמוֹר אֶת הַזְּרָעִים – אֵין נוֹתְנִים לוֹ שְׂכַר שַׁבָּת, לְפִיכָךְ אֵין אַחְרָיוּת שַׁבָּת עָלָיו. nosé sakhar éno mechalém. ramé léh rav yoséf bar 'hama leraba: tenan, nosé sakhar éno mechalém, ourminou: hasokhér et hapoél lichmor et hapara, lichmor et hatinok, lichmor et hazeraim – én notnim lo sekhar chabat, lefikhakh én a'hraout chabat ala.
9. הָיָה שְׂכִיר שַׁבָּת, שְׂכִיר חֹדֶשׁ, שְׂכִיר שָׁנָה, שְׂכִיר שָׁבוּעַ – נוֹתְנִין לוֹ שְׂכַר שַׁבָּת, לְפִיכָךְ אַחְרָיוּת שַׁבָּת עָלָיו. מַאי לָאו לְשַׁלֵּם? haya sekhir chabat, sekhir 'hodech, sekhir chana, sekhir chavoua – notnin lo sekhar chabat, lefikhakh a'hraout chabat ala. ma la lechalém?
10. לָא, לְהַפְסִיד שְׂכָרוֹ. אִי הָכִי, רֵישָׁא דְּקָתָנֵי: ״אֵין אַחְרָיוּת שַׁבָּת עָלָיו״ – הָכִי נָמֵי דִּלְהַפְסִיד שְׂכָרוֹ? וּמִי אִית לֵיהּ שְׂכַר שַׁבָּת? וְהָא קָתָנֵי: ״אֵין נוֹתְנִין לוֹ שְׂכַר שַׁבָּת״! אִשְׁתִּיק. la, lehafsid sekharo. i hakhi, récha dekatané: "én a'hraout chabat ala" – hakhi namé dilhafsid sekharo? oumi it léh sekhar chabat? veha katané: "én notnin lo sekhar chabat"! ichtik.
11. אֲמַר לֵיהּ: מִידֵּי שְׁמִיעַ לָךְ בְּהָא? אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת, בְּשֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ. וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בְּשֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ. amar léh: midé chemia lakh beha? amar léh: hakhi amar rav chéchet, bechekanou miyado. vekhén amar rabi yo'hanan, bechekanou miyado.
12. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קָדָשִׁים שֶׁחַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – יֵשׁ לָהֶן אוֹנָאָה. וְשֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – אֵין לָהֶן אוֹנָאָה. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק בַּר אַבָּא: rabi chimon omér: kadachim che'hayav bea'hraoutan – yéch lahen onaa. vecheéno 'hayav bea'hraoutan – én lahen onaa. tané tana kaméh derabi yits'hak bar aba:
13. קָדָשִׁים שֶׁחַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן, חַיָּיב, שֶׁאֲנִי קוֹרֵא בָּהֶן: ״בַּה׳ וְכִחֵשׁ״. וְשֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן, פָּטוּר, שֶׁאֲנִי קוֹרֵא בָּהֶן: ״בַּעֲמִיתוֹ וְכִחֵשׁ״. kadachim che'hayav bea'hraoutan, 'hayav, cheani koré bahen: "ba' vekhi'héch". vecheéno 'hayav bea'hraoutan, patour, cheani koré bahen: "baamito vekhi'héch".
14. אֲמַר לֵיהּ: כְּלַפֵּי לְיָיא?! amar léh: kelapé leya?!

Daf 58b

1. אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא! אֲמַר לֵיהּ: אֶיסְמְיַהּ? ipekha mistabera! amar léh: esmeyah?
2. אֲמַר לֵיהּ: לָא. הָכִי קָאָמַר: קָדָשִׁים שֶׁחַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – חַיָּיב, דְּאִיתְרַבּוּ מִ״בַּה׳ וְכִחֵשׁ״. וְשֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – פָּטוּר, דְּאִמְּעִיט מִ״בַּעֲמִיתוֹ וְכִחֵשׁ״. amar léh: la. hakhi kaamar: kadachim che'hayav bea'hraoutan – 'hayav, deitrabou mi"ba' vekhi'héch". vecheéno 'hayav bea'hraoutan – patour, deimeit mi"baamito vekhi'héch".
3. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַמּוֹכֵר סֵפֶר תּוֹרָה, מַרְגָּלִית וּבְהֵמָה, אֵין לָהֶם אוֹנָאָה. תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַמּוֹכֵר סֵפֶר תּוֹרָה, אֵין לָהּ אוֹנָאָה – לְפִי שֶׁאֵין קֵץ לְדָמֶיהָ. בְּהֵמָה וּמַרְגָּלִית, אֵין לָהֶם אוֹנָאָה – מִפְּנֵי שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְזַוְּוגָן. rabi yeouda omér: af hamokhér séfer tora, margalit ouvhéma, én lahem onaa. tanya, rabi yeouda omér: af hamokhér séfer tora, én lah onaa – lefi cheén kéts ledameha. behéma oumargalit, én lahem onaa – mipené cheadam rotse lezaougan.
4. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא הַכֹּל אָדָם רוֹצֶה לְזַוְּוגָן? וְרַבִּי יְהוּדָה, הָנֵי חֲשִׁיבִי לֵיהּ, וְהָנֵי לָא חֲשִׁיבִי לֵיהּ. וְעַד כַּמָּה? אָמַר אַמֵּימָר: עַד כְּדֵי דְּמֵיהֶם. amrou lo: vahalo hakol adam rotse lezaougan? verabi yeouda, hané 'hachivi léh, vehané la 'hachivi léh. vead kama? amar amémar: ad kedé deméhem.
5. תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: אַף הַמּוֹכֵר סוּס וְסַיִיף וַחֲטִיטוֹם בַּמִּלְחָמָה – אֵין לָהֶם אוֹנָאָה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חַיֵּי נֶפֶשׁ. tanya, rabi yeouda ben betéra omér: af hamokhér sous vesayif va'hatitom bamil'hama – én lahem onaa, mipené cheyéch bahen 'hayé nefech.
6. מַתְנִי׳ כְּשֵׁם שֶׁאוֹנָאָה בְּמִקָּח וּמִמְכָּר, כָּךְ אוֹנָאָה בִּדְבָרִים. לֹא יֹאמַר לוֹ: בְּכַמָּה חֵפֶץ זֶה? וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִיקַּח. אִם הָיָה בַּעַל תְּשׁוּבָה, לֹא יֹאמַר לוֹ: זְכוֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים. אִם הוּא בֶּן גֵּרִים, לֹא יֹאמַר לוֹ: זְכוֹר מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ״. matni' kechém cheonaa bemika'h oumimkar, kakh onaa bidvarim. lo yomar lo: bekhama 'héfets ze? veou éno rotse lika'h. im haya baal techouva, lo yomar lo: zekhor maasekha harichonim. im hou ben gérim, lo yomar lo: zekhor maasé avotekha, cheneemar: "vegér lo tone velo til'hatsenou".
7. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״לֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ״ – בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאוֹנָאַת מָמוֹן? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ״, הֲרֵי אוֹנָאַת מָמוֹן אָמוּר! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״לֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ״? בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים. gema' tanou rabanan: "lo tonou ich et amito" – beonaat devarim hakatouv medabér. ata omér beonaat devarim, o éno ela beonaat mamon? kecheou omér "vekhi timkerou mimkar laamitekha o kano miyad amitekha", haré onaat mamon amour! ha ma ani mekayém "lo tonou ich et amito"? beonaat devarim.
8. הָא כֵּיצַד? אִם הָיָה בַּעַל תְּשׁוּבָה, אַל יֹאמַר לוֹ: ״זְכוֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים״. אִם הָיָה בֶּן גֵּרִים, אַל יֹאמַר לוֹ: ״זְכוֹר מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֶיךָ״. אִם הָיָה גֵּר וּבָא לִלְמוֹד תּוֹרָה, אַל יֹאמַר לוֹ: ״פֶּה שֶׁאָכַל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, בָּא לִלְמוֹד תּוֹרָה שֶׁנֶּאֶמְרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה״? ha kétsad? im haya baal techouva, al yomar lo: "zekhor maasekha harichonim". im haya ben gérim, al yomar lo: "zekhor maasé avotekha". im haya gér ouva lilmod tora, al yomar lo: "pe cheakhal nevélot outréfot, chekatsim ourmasim, ba lilmod tora cheneemra mipi hagevoura"?
9. אִם הָיוּ יִסּוּרִין בָּאִין עָלָיו, אִם הָיוּ חֳלָאִים בָּאִין עָלָיו, אוֹ שֶׁהָיָה מְקַבֵּר אֶת בָּנָיו, אַל יֹאמַר לוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ לוֹ חֲבֵירָיו לְאִיּוֹב: ״הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶיךָ. זְכׇר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד״. im haou yisourin bain ala, im haou 'holaim bain ala, o chehaya mekabér et bana, al yomar lo kederekh cheamrou lo 'havéra leiyov: "halo yiratkha kislatekha tikvatkha vetom derakhekha. zekhor na mi hou naki avad".
10. אִם הָיוּ חַמָּרִים מְבַקְּשִׁין תְּבוּאָה מִמֶּנּוּ, לֹא יֹאמַר לָהֶם: ״לְכוּ אֵצֶל פְּלוֹנִי שֶׁהוּא מוֹכֵר תְּבוּאָה״, וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁלֹּא מָכַר מֵעוֹלָם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף לֹא יִתְלֶה עֵינָיו עַל הַמִּקָּח, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לוֹ דָּמִים, שֶׁהֲרֵי הַדָּבָר מָסוּר לַלֵּב, וְכׇל דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ ״וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ״. im haou 'hamarim mevakechin tevoua mimenou, lo yomar lahem: "lekhou étsel peloni cheou mokhér tevoua", veodéa bo chelo makhar méolam. rabi yeouda omér: af lo yitle éna al hamika'h, bechaa cheén lo damim, cheharé hadavar masour lalév, vekhol davar hamasour lalév neemar bo "veyaréta méelohekha".
11. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: גָּדוֹל אוֹנָאַת דְּבָרִים מֵאוֹנָאַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר בּוֹ ״וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ״, וְזֶה לֹא נֶאֱמַר בּוֹ ״וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ״. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: זֶה בְּגוּפוֹ וְזֶה בְּמָמוֹנוֹ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: זֶה נִיתַּן לְהִישָּׁבוֹן, וְזֶה לֹא נִיתַּן לְהִישָּׁבוֹן. amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: gadol onaat devarim méonaat mamon, cheze neemar bo "veyaréta méelohekha", veze lo neemar bo "veyaréta méelohekha". verabi elazar omér: ze begoufo veze bemamono. rabi chemouél bar na'hmani amar: ze nitan lehichavon, veze lo nitan lehichavon.
12. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כׇּל הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵירוֹ בָּרַבִּים, כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. אֲמַר לֵיהּ: שַׁפִּיר קָא אָמְרַתְּ, דְּחָזֵינָא לֵיהּ דְּאָזֵיל סוּמָּקָא וְאָתֵי חִוּוֹרָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב דִּימִי: בְּמַעְרְבָא בְּמַאי זְהִירִי? אֲמַר לֵיהּ: בְּאַחְווֹרֵי אַפֵּי, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הַכֹּל יוֹרְדִין לְגֵיהִנָּם, חוּץ מִשְּׁלֹשָׁה. tané tana kaméh derav na'hman bar yits'hak: kol hamalbin pené 'havéro barabim, keilou chofékh damim. amar léh: chapir ka amrate, de'hazéna léh deazél soumaka veaté 'hiouora. amar léh abayé lerav dimi: bemareva bema zehiri? amar léh: bea'horé apé, deamar rabi 'hanina: hakol yordin legéhinam, 'houts michelocha.
13. הַכֹּל סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: כָּל הַיּוֹרְדִין לְגֵיהִנָּם עוֹלִים, חוּץ מִשְּׁלֹשָׁה שֶׁיּוֹרְדִין וְאֵין עוֹלִין. וְאֵלּוּ הֵן: הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵירוֹ בָּרַבִּים, וְהַמְכַנֶּה שֵׁם רַע לַחֲבֵירוֹ. מְכַנֶּה הַיְינוּ מַלְבִּין? אַף עַל גַּב דְּדָשׁ בֵּיהּ בִּשְׁמֵיהּ. hakol salka datakh? ela éma: kal hayordin legéhinam olim, 'houts michelocha cheyordin veén olin. veélou hén: haba al échet ich, vehamalbin pené 'havéro barabim, vehamkhane chém ra la'havéro. mekhane haynou malbin? af al gav dedach béh bichméh.
14. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan:

Daf 59a

1. נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיָּבוֹא עַל סְפֵק אֵשֶׁת אִישׁ, וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵירוֹ בָּרַבִּים. מְנָא לַן? מִדְּדָרֵשׁ רָבָא, דְּדָרֵשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב ״וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ... קָרְעוּ וְלֹא דָמּוּ״? אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, שֶׁאִם הָיוּ מְקָרְעִים בְּשָׂרִי, לֹא הָיָה דָּמִי שׁוֹתֵת לָאָרֶץ. no'ha lo leadam cheyavo al sefék échet ich, veal yalbin pené 'havéro barabim. mena lan? midedaréch rava, dedaréch rava: ma dikhtiv "ouvtsali sam'hou veneesafou... karou velo damou"? amar david lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, galou veyadoua lefanekha, cheim haou mekarim besari, lo haya dami chotét laarets.
2. וְלֹא עוֹד אֶלָּא, אֲפִילּוּ בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסְקִין בִּנְגָעִים וְאֹהָלוֹת, אוֹמְרִים לִי: דָּוִד, הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, מִיתָתוֹ בַּמֶּה? וַאֲנִי אוֹמֵר לָהֶם: מִיתָתוֹ בְּחֶנֶק, וְיֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל הַמַּלְבִּין אֶת פְּנֵי חֲבֵירוֹ בָּרַבִּים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. velo od ela, afilou bechaa cheoskin bingaim veohalot, omrim li: david, haba al échet ich, mitato bame? vaani omér lahem: mitato be'henek, veyéch lo 'hélek laolam haba. aval hamalbin et pené 'havéro barabim, én lo 'hélek laolam haba.
3. וְאָמַר מָר זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב, וְאָמְרִי לַהּ: אָמַר רַב חָנָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא, וְאָמְרִי לָהּ: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵירוֹ בָּרַבִּים. מְנָא לַן? מִתָּמָר, דִּכְתִיב: ״הִיא מוּצֵאת וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ״. veamar mar zoutra bar toviya amar rav, veamri lah: amar rav 'hana bar bizna amar rabi chimon 'hasida, veamri lah: amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: no'ha lo leadam cheyapil atsmo lekhivchan haéch veal yalbin pené 'havéro barabim. mena lan? mitamar, dikhtiv: "hi moutsét vehi chal'ha el 'hamiha".
4. אָמַר רַב חִנָּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: מַאי דִּכְתִיב ״וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ״? עַם שֶׁאִתְּךָ בְּתוֹרָה וּבַמִּצְווֹת, אַל תּוֹנֵיהוּ. אָמַר רַב: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בְּאוֹנָאַת אִשְׁתּוֹ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁדִּמְעָתָהּ מְצוּיָה, אוֹנָאָתָהּ קְרוֹבָה. amar rav 'hinana beréh derav idi: ma dikhtiv "velo tonou ich et amito"? am cheitekha betora ouvamitsot, al tonéou. amar rav: leolam yehé adam zahir beonaat ichto, chemitokh chedimatah metsouya, onaatah kerova.
5. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִיּוֹם שֶׁנֶּחְרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי תְפִילָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִילָּתִי״. וְאַף עַל פִּי שֶׁשַּׁעֲרֵי תְפִילָּה נִנְעֲלוּ, שַׁעֲרֵי דְמָעוֹת לֹא נִנְעֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה׳ וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ״. amar rabi elazar: miyom chene'hrav bét hamikdach, ninalou chaaré tefila, cheneemar: "gam ki ezak vaachavéa satam tefilati". veaf al pi chechaaré tefila ninalou, chaaré demaot lo ninalou, cheneemar: "chima tefilati h' vechavati haazina, el dimati al te'herach".
6. וְאָמַר רַב: כׇּל הַהוֹלֵךְ בַּעֲצַת אִשְׁתּוֹ נוֹפֵל בְּגֵיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רַק לֹא הָיָה כְאַחְאָב וְגוֹ׳״. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: וְהָא אָמְרִי אִינָשֵׁי, אִיתְּתָךְ גּוּצָא – גְּחֵין וְתִלְחוֹשׁ לָהּ! לָא קַשְׁיָא: הָא בְּמִילֵּי דְעָלְמָא, וְהָא בְּמִילֵּי דְבֵיתָא. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: הָא בְּמִילֵּי דִשְׁמַיָּא, וְהָא בְּמִילֵּי דְעָלְמָא. veamar rav: kol haolékh baatsat ichto nofél begéhinam, cheneemar: "rak lo haya khea'hav vego'". amar léh rav papa leabayé: veha amri inaché, itetakh goutsa – ge'hén vetil'hoch lah! la kachya: ha bemilé dealma, veha bemilé devéta. lichana a'harina: ha bemilé dichmaya, veha bemilé dealma.
7. אָמַר רַב חִסְדָּא: כׇּל הַשְּׁעָרִים נִנְעָלִים, חוּץ מִשַּׁעֲרֵי אוֹנָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה ה׳ נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ וּבְיָדוֹ אֲנָךְ״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַכֹּל נִפְרָע בִּידֵי שָׁלִיחַ, חוּץ מֵאוֹנָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְיָדוֹ אֲנָךְ״. amar rav 'hisda: kol hachearim ninalim, 'houts michaaré onaa, cheneemar: "hiné h' nitsav al 'homat anakh ouvyado anakh". amar rabi elazar: hakol nifra bidé chali'ha, 'houts méonaa, cheneemar: "ouvyado anakh".
8. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: שְׁלֹשָׁה אֵין הַפַּרְגּוֹד נִנְעָל בִּפְנֵיהֶם: אוֹנָאָה, וְגָזֵל, וַעֲבוֹדָה זָרָה. אוֹנָאָה, דִּכְתִיב: ״וּבְיָדוֹ אֲנָךְ״. גָּזֵל, דִּכְתִיב: ״חָמָס וָשֹׁד יִשָּׁמַע בָּהּ עַל פָּנַי תָּמִיד״. עֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִיב: ״הָעָם הַמַּכְעִיסִים אוֹתִי עַל פָּנַי תָּמִיד וְגוֹ׳״. amar rabi avaou: chelocha én hapargod ninal bifnéhem: onaa, vegazél, vaavoda zara. onaa, dikhtiv: "ouvyado anakh". gazél, dikhtiv: "'hamas vachod yichama bah al pana tamid". avoda zara, dikhtiv: "haam hamakhisim oti al pana tamid vego'".
9. אָמַר רַב יְהוּדָה: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְבוּאָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁאֵין מְרִיבָה מְצוּיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא עַל עִסְקֵי תְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ״. אָמַר רַב פָּפָּא, הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: כְּמִשְׁלַם שְׂעָרֵי מִכַּדָּא, נָקֵישׁ וְאָתֵי תִּגְרָא בְּבֵיתָא. amar rav yeouda: leolam yehé adam zahir bitvoua betokh béto, cheén meriva metsouya betokh béto chel adam ela al iské tevoua, cheneemar: "hasam gevoulékh chalom 'hélev 'hitim yasbiékh". amar rav papa, haynou deamri inaché: kemichlam searé mikada, nakéch veaté tigra bevéta.
10. וְאָמַר רַב חִינָּנָא בַּר פָּפָּא: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְבוּאָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁלֹּא נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל דַּלִּים אֶלָּא עַל עִסְקֵי תְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד מִפְּנֵי מִדְיָן״. veamar rav 'hinana bar papa: leolam yehé adam zahir bitvoua betokh béto, chelo nikreou yisraél dalim ela al iské tevoua, cheneemar: "vehaya im zara yisraél vego'", oukhtiv: "vaya'hanou aléhem vego'", oukhtiv: "vayidal yisraél meod mipené midyan".
11. וְאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּכְבוֹד אִשְׁתּוֹ, שֶׁאֵין בְּרָכָה מְצוּיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְאַבְרָם הֵטִיב בַּעֲבוּרָהּ״. וְהַיְינוּ דַּאֲמַר לְהוּ רָבָא לִבְנֵי מָחוֹזָא: אוֹקִירוּ לִנְשַׁיְיכוּ, כִּי הֵיכִי דְּתִתְעַתְּרוּ. veamar rabi 'helbo: leolam yehé adam zahir bikhvod ichto, cheén berakha metsouya betokh béto chel adam ela bichvil ichto, cheneemar: "oulavram hétiv baavourah". vehaynou daamar leou rava livné ma'hoza: okirou linchaykhou, ki hékhi detitaterou.
12. תְּנַן הָתָם: חֲתָכוֹ חוּלְיוֹת, וְנָתַן חוֹל בֵּין חוּלְיָא לְחוּלְיָא – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. tenan hatam: 'hatakho 'houlot, venatan 'hol bén 'houlya le'houlya – rabi eliezer metahér, va'hakhamim metamein.

Daf 59b

1. וְזֶה הוּא תַּנּוּר שֶׁל עַכְנַאי. מַאי עַכְנַאי? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שֶׁהִקִּיפוּ[הוּ] דְּבָרִים כְּעַכְנָא זוֹ, וְטִמְּאוּהוּ. תָּנָא: בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הֵשִׁיב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כׇּל תְּשׁוּבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא קִיבְּלוּ הֵימֶנּוּ. veze hou tanour chel akhna. ma akhna? amar rav yeouda amar chemouél: chehikifou[hou] devarim keakhna zo, vetimeouou. tana: beoto hayom héchiv rabi eliezer kol techouvot chebaolam, velo kibelou hémenou.
2. אָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – חָרוּב זֶה יוֹכִיחַ. נֶעֱקַר חָרוּב מִמְּקוֹמוֹ מֵאָה אַמָּה, וְאָמְרִי לַהּ: אַרְבַּע מֵאוֹת אַמָּה. אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מִן הֶחָרוּב. חָזַר וְאָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – אַמַּת הַמַּיִם יוֹכִיחוּ. חָזְרוּ אַמַּת הַמַּיִם לַאֲחוֹרֵיהֶם. אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מֵאַמַּת הַמַּיִם. amar lahem: im halakha kemoti – 'harouv ze yokhi'ha. neekar 'harouv mimekomo méa ama, veamri lah: arba méot ama. amrou lo: én meviin reaya min he'harouv. 'hazar veamar lahem: im halakha kemoti – amat hamayim yokhi'hou. 'hazrou amat hamayim laa'horéhem. amrou lo: én meviin reaya méamat hamayim.
3. חָזַר וְאָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – כּוֹתְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ יוֹכִיחוּ. הִטּוּ כּוֹתְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ לִיפּוֹל. גָּעַר בָּהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לָהֶם: אִם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְנַצְּחִים זֶה אֶת זֶה בַּהֲלָכָה, אַתֶּם מָה טִיבְכֶם? לֹא נָפְלוּ מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְלֹא זָקְפוּ מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַעֲדַיִן מַטִּין וְעוֹמְדִין. 'hazar veamar lahem: im halakha kemoti – kotlé bét hamidrach yokhi'hou. hitou kotlé bét hamidrach lipol. gaar bahem rabi yeochoua, amar lahem: im talmidé 'hakhamim menatse'him ze et ze bahalakha, atem ma tivkhem? lo naflou mipené khevodo chel rabi yeochoua, velo zakfou mipené khevodo chel rabi eliezer, vaadayin matin veomdin.
4. חָזַר וְאָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – מִן הַשָּׁמַיִם יוֹכִיחוּ. יָצָאתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: מָה לָכֶם אֵצֶל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְּכׇל מָקוֹם. 'hazar veamar lahem: im halakha kemoti – min hachamayim yokhi'hou. yatsata bat kol veamra: ma lakhem étsel rabi eliezer, chehalakha kemoto bekhol makom.
5. עָמַד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמַר: ״לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא!״ מַאי ״לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא״? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: שֶׁכְּבָר נִתְּנָה תּוֹרָה מֵהַר סִינַי, אֵין אָנוּ מַשְׁגִּיחִין בְּבַת קוֹל, שֶׁכְּבָר כָּתַבְתָּ בְּהַר סִינַי בַּתּוֹרָה ״אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת״. אַשְׁכְּחֵיהּ רַבִּי נָתָן לְאֵלִיָּהוּ, אֲמַר לֵיהּ: מַאי עָבֵיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהִיא שַׁעְתָּא? אֲמַר לֵיהּ: קָא חָיֵיךְ וְאָמַר, ״נִצְּחוּנִי בָּנַי! נִצְּחוּנִי בָּנַי!״ amad rabi yeochoua al ragla veamar: "lo vachamayim hi!" ma "lo bachamayim hi"? amar rabi yirmeya: chekevar nitena tora méhar sina, én anou machgi'hin bevat kol, chekevar katavta behar sina batora "a'haré rabim lehatot". achke'héh rabi natan leéliyaou, amar léh: ma avéd koudcha berikh hou behahi chata? amar léh: ka 'hayékh veamar, "nitse'houni bana! nitse'houni bana!"
6. אָמְרוּ: אוֹתוֹ הַיּוֹם הֵבִיאוּ כׇּל טְהָרוֹת שֶׁטִּיהֵר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּשְׂרָפוּם בָּאֵשׁ. וְנִמְנוּ עָלָיו וּבֵרְכוּהוּ, וְאָמְרוּ: מִי יֵלֵךְ וְיוֹדִיעוֹ? אֲמַר לָהֶם רַבִּי עֲקִיבָא: אֲנִי אֵלֵךְ, שֶׁמָּא יֵלֵךְ אָדָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְיוֹדִיעוֹ, וְנִמְצָא מַחְרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. amrou: oto hayom héviou kol teharot chetihér rabi eliezer ousrafoum baéch. venimnou ala ouvérkhouou, veamrou: mi yélékh veodio? amar lahem rabi akiva: ani élékh, chema yélékh adam cheéno hagoun veodio, venimtsa ma'hriv et kal haolam koulo.
7. מָה עָשָׂה רַבִּי עֲקִיבָא? לָבַשׁ שְׁחוֹרִים וְנִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים, וְיָשַׁב לְפָנָיו בְּרִיחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עֲקִיבָא, מָה יוֹם מִיָּמִים? אָמַר לוֹ: רַבִּי, כִּמְדוּמֶּה לִי שֶׁחֲבֵירִים בְּדֵילִים מִמֶּךָ. אַף הוּא קָרַע בְּגָדָיו וְחָלַץ מִנְעָלָיו, וְנִשְׁמַט וְיָשַׁב עַל גַּבֵּי קַרְקַע. ma asa rabi akiva? lavach che'horim venitatéf che'horim, veyachav lefana beri'houk arba amot. amar lo rabi eliezer: akiva, ma yom miyamim? amar lo: rabi, kimdoume li che'havérim bedélim mimekha. af hou kara begada ve'halats minala, venichmat veyachav al gabé karka.
8. זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת, לָקָה הָעוֹלָם: שְׁלִישׁ בְּזֵיתִים, וּשְׁלִישׁ בְּחִטִּים, וּשְׁלִישׁ בִּשְׂעוֹרִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף בָּצֵק שֶׁבִּידֵי אִשָּׁה טָפַח. תָּנָא: אַף גָּדוֹל הָיָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנָּתַן בּוֹ עֵינָיו רַבִּי אֱלִיעֶזֶר – נִשְׂרַף. zalgou éna demaot, laka haolam: chelich bezétim, ouchlich be'hitim, ouchlich bisorim. veyéch omrim: af batsék chebidé icha tafa'h. tana: af gadol haya beoto hayom, chebekhal makom chenatan bo éna rabi eliezer – nisraf.
9. וְאַף רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה בָּא בִּסְפִינָה. עָמַד עָלָיו נַחְשׁוֹל לְטַבְּעוֹ. אָמַר: כִּמְדוּמֶּה לִי שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא בִּשְׁבִיל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקָנוֹס. עָמַד עַל רַגְלָיו וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי, וְלֹא לִכְבוֹד בֵּית אַבָּא עָשִׂיתִי, אֶלָּא לִכְבוֹדְךָ, שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַחְלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. נָח הַיָּם מִזַּעְפּוֹ. veaf raban gamliél haya ba bisfina. amad ala na'hchol letabeo. amar: kimdoume li cheén ze ela bichvil rabi eliezer ben hourkanos. amad al ragla veamar: ribono chel olam, galou veyadoua lefanekha chelo likhvodi asiti, velo likhvod bét aba asiti, ela likhvodkha, chelo yirbou ma'hlokot beyisraél. na'h hayam mizapo.
10. אִימָּא שָׁלוֹם, דְּבֵיתְהוּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אֲחָתֵיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הֲוַאי. מֵהָהוּא מַעֲשֶׂה וְאֵילָךְ, לָא הֲוָה שָׁבְקָה לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמִיפַּל עַל אַפֵּיהּ. הָהוּא יוֹמָא רֵישׁ יַרְחָא הֲוָה, וְאִיחַלַּף לַהּ בֵּין מָלֵא לְחָסֵר. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אֲתָא עַנְיָא וְקָאֵי אַבָּבָא, אַפִּיקָא לֵיהּ רִיפְתָּא. ima chalom, devétou derabi eliezer, a'hatéh deraban gamliél hava. méhaou maase veélakh, la hava chavka léh lerabi eliezer lemipal al apéh. haou yoma réch yar'ha hava, vei'halaf lah bén malé le'hasér. ika deamri: ata anya vekaé abava, apika léh rifta.
11. אַשְׁכַּחְתֵּיהּ דְּנָפֵל עַל אַנְפֵּיהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: קוּם, (קטלית לאחי) [קְטַלְיתֵּהּ לְאָח]. אַדְּהָכִי נְפַק שִׁיפּוּרָא מִבֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל דִּשְׁכֵיב. אֲמַר לַהּ: מְנָא יְדַעְתְּ? אֲמַרָה לֵיהּ: כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא: כׇּל הַשְּׁעָרִים נִנְעָלִים חוּץ מִשַּׁעֲרֵי אוֹנָאָה. achka'htéh denafél al anpéh. amara léh: koum, (ktlt l'h) [ketaltéh lea'h]. adehakhi nefak chipoura mibét raban gamliél dichkhév. amar lah: mena yedate? amara léh: kakh mekoubelani mibét avi aba: kol hachearim ninalim 'houts michaaré onaa.
12. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְאַנֶּה אֶת הַגֵּר, עוֹבֵר בִּשְׁלֹשָׁה לָאוִין. וְהַלּוֹחֲצוֹ, עוֹבֵר בִּשְׁנַיִם. tanou rabanan: hamane et hagér, ovér bichlocha lavin. vehalo'hatso, ovér bichnayim.
13. מַאי שְׁנָא מְאַנֶּה, דִּכְתִיבִי שְׁלֹשָׁה לָאוִין: ״וְגֵר לֹא תוֹנֶה״, ״וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ״, ״וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ״, וְגֵר בִּכְלַל עֲמִיתוֹ הוּא. לוֹחֲצוֹ נָמֵי שְׁלֹשָׁה כְּתִיבִי: ״וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ״, ״וְגֵר לֹא תִלְחָץ״, ״וְלֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה״, וְגֵר בַּכְּלָל הוּא! אֶלָּא, אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה בִּשְׁלֹשָׁה. ma chena meane, dikhtivi chelocha lavin: "vegér lo tone", "vekhi yagour itekha gér beartsekhem lo tonou oto", "velo tonou ich et amito", vegér bikhlal amito hou. lo'hatso namé chelocha ketivi: "velo til'hatsenou", "vegér lo til'hats", "velo tihye lo kenoche", vegér bakelal hou! ela, e'had ze vee'had ze bichlocha.
14. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה הִזְהִירָה תּוֹרָה בִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מְקוֹמוֹת, וְאָמְרִי לַהּ: בְּאַרְבָּעִים וְשִׁשָּׁה מְקוֹמוֹת, בְּגֵר? מִפְּנֵי שֶׁסּוֹרוֹ רַע. tanya, rabi eliezer hagadol omér: mipené ma hizhira tora bichlochim vechicha mekomot, veamri lah: bearbaim vechicha mekomot, begér? mipené chesoro ra.
15. מַאי דִּכְתִיב ״וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם״? תְּנֵינָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מוּם שֶׁבְּךָ אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרֶךָ. וְהַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: דִּזְקִיף לֵיהּ זְקִיפָא בִּדְיוּתְקֵיהּ, לָא נֵימָא לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ זְקֵיף בִּינִיתָא. ma dikhtiv "vegér lo tone velo til'hatsenou ki gérim heyitem beerets mitsrayim"? tenéna, rabi natan omér: moum chebekha al tomar la'havérekha. vehaynou deamri inaché: dizkif léh zekifa bidoutkéh, la néma léh le'havréh zekéf binita.
16. מַתְנִי׳ אֵין מְעָרְבִין פֵּירוֹת בְּפֵירוֹת, אֲפִילּוּ חֲדָשִׁים בַּחֲדָשִׁים. matni' én mearvin pérot beférot, afilou 'hadachim ba'hadachim.

Daf 60a

1. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, חֲדָשִׁים בִּישָׁנִים. veén tsarikh lomar, 'hadachim bichanim.
2. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ: בְּיַיִן הִתִּירוּ לְעָרֵב קָשֶׁה בְּרַךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַשְׁבִּיחוֹ. אֵין מְעָרְבִין שִׁמְרֵי יַיִן בְּיַיִן, אֲבָל נוֹתֵן לוֹ אֶת שְׁמָרָיו. beemet amrou: beyayin hitirou learév kache berakh, mipené cheou machbi'ho. én mearvin chimré yayin beyayin, aval notén lo et chemara.
3. מִי שֶׁנִּתְעָרֵב מַיִם בְּיֵינוֹ, לֹא יִמְכְּרֶנּוּ בַּחֲנוּת, אֶלָּא אִם כֵּן הוֹדִיעוֹ. וְלֹא לַתַּגָּר, אַף עַל פִּי שֶׁהוֹדִיעוֹ, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְרַמּוֹת בּוֹ. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהָטִיל מַיִם בַּיַּיִן – יָטִילוּ. mi chenitarév mayim beyéno, lo yimkerenou ba'hanout, ela im kén hodio. velo latagar, af al pi cheodio, cheéno ela leramot bo. makom chenahagou lehatil mayim bayayin – yatilou.
4. הַתַּגָּר נוֹטֵל מֵחָמֵשׁ גֳּרָנוֹת וְנוֹתֵן לְתוֹךְ מְגוּרָה אַחַת, מֵחָמֵשׁ גִּתּוֹת וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיטוֹם אֶחָד, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא מִתְכַּוֵּין לְעָרֵב. hatagar notél mé'haméch goranot venotén letokh megoura a'hat, mé'haméch gitot venotén letokh pitom e'had, ouvilvad chelo yehé mitkavén learév.
5. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין צָרִיךְ לוֹמַר חֲדָשׁוֹת מֵאַרְבַּע וִישָׁנוֹת מִשָּׁלֹשׁ דְּאֵין מְעָרְבִין, אֶלָּא אֲפִילּוּ חֲדָשׁוֹת מִשָּׁלֹשׁ וִישָׁנוֹת מֵאַרְבַּע – אֵין מְעָרְבִין, מִפְּנֵי שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְיַשְּׁנָן. gema' tanou rabanan: én tsarikh lomar 'hadachot méarba vichanot michaloch deén mearvin, ela afilou 'hadachot michaloch vichanot méarba – én mearvin, mipené cheadam rotse leyachenan.
6. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ: בַּיַּיִן הִתִּירוּ לְעָרֵב קָשֶׁה בְּרַךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַשְׁבִּיחוֹ וְכוּ׳. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עֲדָא אָמְרָה, כֹּל ״בֶּאֱמֶת אָמְרוּ״ – הֲלָכָה הִיא. beemet amrou: bayayin hitirou learév kache berakh, mipené cheou machbi'ho vekhou'. amar rabi elazar: ada amra, kol "beemet amrou" – halakha hi.
7. אָמַר רַב נַחְמָן: וּבֵין הַגִּיתּוֹת שָׁנוּ. amar rav na'hman: ouvén hagitot chanou.
8. וְהָאִידָּנָא דְּקָא מְעָרְבִי שֶׁלֹּא בֵּין הַגִּיתּוֹת? אָמַר רַב פָּפָּא: דְּיָדְעִי וְקָא מָחֲלִי. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אָמַר: הָא מַנִּי? רַבִּי אַחָא הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי אַחָא מַתִּיר בְּדָבָר הַנִּטְעָם. vehaidana deka mearvi chelo bén hagitot? amar rav papa: deyadi veka ma'hali. rav a'ha beréh derav ika amar: ha mani? rabi a'ha hi, detanya: rabi a'ha matir bedavar hanitam.
9. וְאֵין מְעָרְבִין שִׁמְרֵי יַיִן בְּיַיִן, אֲבָל נוֹתֵן לוֹ אֶת שְׁמָרָיו וְכוּ׳. וְהָא אָמְרַתְּ רֵישָׁא אֵין מְעָרְבִין כְּלָל! וְכִי תֵּימָא מַאי ״נוֹתֵן לוֹ אֶת שְׁמָרָיו״? דְּקָא מוֹדַע לֵיהּ, הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: לֹא יִמְכְּרֶנּוּ בַּחֲנוּת אֶלָּא אִם כֵּן מוֹדִיעוֹ, וְלֹא לַתַּגָּר אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹדִיעוֹ, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא אַף עַל גַּב דְּלָא מוֹדַע לֵיהּ! veén mearvin chimré yayin beyayin, aval notén lo et chemara vekhou'. veha amrate récha én mearvin kelal! vekhi téma ma "notén lo et chemara"? deka moda léh, ha midekatané séfa: lo yimkerenou ba'hanout ela im kén modio, velo latagar af al pi chemodio, mikelal derécha af al gav dela moda léh!
10. אָמַר רַב יְהוּדָה: הָכִי קָאָמַר, אֵין מְעָרְבִין שְׁמָרִים שֶׁל אֶמֶשׁ בְּשֶׁל יוֹם, וְלֹא שֶׁל יוֹם בְּשֶׁל אֶמֶשׁ. אֲבָל נוֹתֵן לוֹ אֶת שְׁמָרָיו. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַשּׁוֹפֶה יַיִן לַחֲבֵירוֹ – הֲרֵי זֶה לֹא יְעָרֵב שֶׁל אֶמֶשׁ בְּשֶׁל יוֹם, וְלֹא שֶׁל יוֹם בְּשֶׁל אֶמֶשׁ. אֲבָל מְעָרֵב שֶׁל אֶמֶשׁ בְּשֶׁל אֶמֶשׁ, וְשֶׁל יוֹם בְּשֶׁל יוֹם. amar rav yeouda: hakhi kaamar, én mearvin chemarim chel emech bechel yom, velo chel yom bechel emech. aval notén lo et chemara. tanya namé hakhi, rabi yeouda omér: hachofe yayin la'havéro – haré ze lo yearév chel emech bechel yom, velo chel yom bechel emech. aval mearév chel emech bechel emech, vechel yom bechel yom.
11. מִי שֶׁנִּתְעָרֵב מַיִם בְּיֵינוֹ, הֲרֵי זֶה לֹא יִמְכְּרֶנּוּ בַּחֲנוּת, אֶלָּא אִם כֵּן מוֹדִיעוֹ וְכוּ׳. רָבָא אַיְיתוֹ לֵיהּ חַמְרָא מֵחָנוּתָא, מַזְגֵיהּ, טַעְמֵיהּ, לָא הֲוָה בְּסִים, שַׁדְּרֵיהּ לְחָנוּתָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא אֲנַן תְּנַן, וְלֹא לַתַּגָּר, אַף עַל פִּי שֶׁהוֹדִיעוֹ! אֲמַר לֵיהּ: מִזְגָּא דִּידִי מִידָּע יְדִיעַ. וְכִי תֵּימָא דְּטָפֵי וּמְחַיְּילֵיהּ וּמְזַבֵּין לֵיהּ – אִם כֵּן, אֵין לַדָּבָר סוֹף. mi chenitarév mayim beyéno, haré ze lo yimkerenou ba'hanout, ela im kén modio vekhou'. rava ayto léh 'hamra mé'hanouta, mazgéh, taméh, la hava besim, chaderéh le'hanouta. amar léh abayé: veha anan tenan, velo latagar, af al pi cheodio! amar léh: mizga didi mida yedia. vekhi téma detafé oum'hayeléh oumzabén léh – im kén, én ladavar sof.
12. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַטִּיל מַיִם בַּיַּיִן, יָטִילוּ וְכוּ׳. תָּנָא: לְמֶחֱצָה, לִשְׁלִישׁ, וְלִרְבִיעַ. אָמַר רַב: וּבֵין הַגִּיתּוֹת שָׁנוּ. makom chenahagou lehatil mayim bayayin, yatilou vekhou'. tana: leme'hetsa, lichlich, velirvia. amar rav: ouvén hagitot chanou.
13. מַתְנִי׳ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא יְחַלֵּק הַחֶנְוָנִי קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִין לַתִּינוֹקוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַרְגִּילָן לָבֹא אֶצְלוֹ. וַחֲכָמִים מַתִּירִין. וְלֹא יִפְחוֹת אֶת הַשַּׁעַר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זָכוּר לַטּוֹב. matni' rabi yeouda omér: lo ye'halék ha'henvani kelaot veegozin latinokot, mipené cheou margilan lavo etslo. va'hakhamim matirin. velo yif'hot et hachaar, va'hakhamim omrim: zakhour latov.
14. לֹא יָבוֹר אֶת הַגְּרִיסִין, דִּבְרֵי אַבָּא שָׁאוּל. וַחֲכָמִים מַתִּירִין, וּמוֹדִים שֶׁלֹּא יָבוֹר מֵעַל פִּי מְגוּרָה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְּגוֹנֵב אֶת הָעַיִן. אֵין מְפַרְכְּסִין לֹא אֶת הָאָדָם, וְלֹא אֶת הַבְּהֵמָה, וְלֹא אֶת הַכֵּלִים. lo yavor et hagerisin, divré aba chaoul. va'hakhamim matirin, oumodim chelo yavor méal pi megoura, cheéno ela kegonév et haayin. én mefarkesin lo et haadam, velo et habehéma, velo et hakélim.
15. גְּמָ׳ מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? דַּאֲמַר לֵיהּ: אֲנָא מְפַלֵּיגְנָא אַמְגּוֹזֵי, וְאַתְּ פַּלֵּיג שִׁיסְקֵי. gema' ma tamayou derabanan? daamar léh: ana mefalégna amgozé, veate palég chiské.
16. וְלֹא יִפְחוֹת אֶת הַשַּׁעַר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זָכוּר לַטּוֹב וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן? velo yif'hot et hachaar, va'hakhamim omrim: zakhour latov vekhou'. ma tama derabanan?

Daf 60b

1. מִשּׁוּם דְּקָא מַרְוַוח לְתַרְעָא: michoum deka marva'h letara:
2. וְלֹא יָבוֹר אֶת הַגְּרִיסִין, דִּבְרֵי אַבָּא שָׁאוּל. וַחֲכָמִים מַתִּירִין וְכוּ׳. מַאן חֲכָמִים? רַבִּי אַחָא, דְּתַנְיָא: רַבִּי אַחָא מַתִּיר בְּדָבָר הַנִּרְאֶה. velo yavor et hagerisin, divré aba chaoul. va'hakhamim matirin vekhou'. man 'hakhamim? rabi a'ha, detanya: rabi a'ha matir bedavar hanire.
3. אֵין מְפַרְכְּסִין, לֹא אֶת הָאָדָם וְכוּ׳ וְלֹא אֶת הַכֵּלִים. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְשַׁרְבְּטִין אֶת הַבְּהֵמָה, וְאֵין נוֹפְחִין בַּקְּרָבַיִים, וְאֵין שׁוֹרִין אֶת הַבָּשָׂר בַּמַּיִם. מַאי אֵין מְשַׁרְבְּטִין? הָכָא תַּרְגִּמוּ: מַיָּא דְחִיזְרָא. זְעֵירִי אָמַר רַב כָּהֲנָא: מַזְקַפְתָּא. én mefarkesin, lo et haadam vekhou' velo et hakélim. tanou rabanan: én mecharbetin et habehéma, veén nof'hin bakeravayim, veén chorin et habasar bamayim. ma én mecharbetin? hakha targimou: maya de'hizra. zeéri amar rav kahana: mazkafta.
4. שְׁמוּאֵל שְׁרָא לְמִרְמֵא תּוּמֵי לְסַרְבָּלָא. רַב יְהוּדָה שְׁרָא לְכַסְכּוֹסֵי קִרְמֵי. רַבָּה שְׁרָא לְמִידַּק (צַרְדֵי) [צַדְרֵי]. רָבָא שְׁרָא לְצַלּוֹמֵי גִּירֵי. רַב פָּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל שְׁרָא לְצַלּוֹמֵי דִּיקּוּלֵי. וְהָא אֲנַן תְּנַן: אֵין מְפַרְכְּסִין לֹא אֶת הָאָדָם, וְלֹא אֶת הַבְּהֵמָה, וְלֹא אֶת הַכֵּלִים! לָא קַשְׁיָא: הָא בְּחַדְתֵי, הָא בְּעַתִּיקֵי. chemouél chera lemirmé toumé lesarbala. rav yeouda chera lekhaskosé kirmé. raba chera lemidak (tsardé) [tsadré]. rava chera letsalomé giré. rav papa bar chemouél chera letsalomé dikoulé. veha anan tenan: én mefarkesin lo et haadam, velo et habehéma, velo et hakélim! la kachya: ha be'hadté, ha beatiké.
5. פִּרְכּוּס דְּאָדָם מַאי הִיא? כִּי הָא דְּהָהוּא עַבְדָּא סָבָא, דַּאֲזַל צַבְעֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ וּלְדִיקְנֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: זִיבְנַן! אֲמַר לֵיהּ: יִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ. pirkous deadam ma hi? ki ha dehaou avda sava, daazal tsavéh leréchéh ouldiknéh. ata lekaméh derava, amar léh: zivnan! amar léh: yihou aniyim bené vétekha.
6. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל, זַבְנֵיהּ. יוֹמָא חַד אֲמַר לֵיהּ: ״אַשְׁקְיַין מַיָּא!״ אֲזַל חַוְּורֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ וּלְדִיקְנֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: ״חֲזִי דַּאֲנָא קַשִּׁישׁ מֵאֲבוּךְ״. קָרֵי אַנַּפְשֵׁיהּ: ״צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא אַחֵר תַּחְתָּיו״. ata lekaméh derav papa bar chemouél, zavnéh. yoma 'had amar léh: "achkeyan maya!" azal 'haouréh leréchéh ouldiknéh. amar léh: "'hazi daana kachich méavoukh". karé anafchéh: "tsadik mitsara ne'helats vayavo a'hér ta'hta".
7. הֲדַרַן עֲלָךְ הַזָּהָב hadaran alakh hazahav
8. מַתְנִי׳ אֵיזֶהוּ נֶשֶׁךְ וְאֵיזֶהוּ תַּרְבִּית? matni' ézeou nechekh veézeou tarbit?
9. אֵיזֶהוּ נֶשֶׁךְ? הַמַּלְוֶה סֶלַע בַּחֲמִשָּׁה דִּינָרִין, סָאתַיִם חִטִּין בְּשָׁלֹשׁ – אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹשֵׁךְ. ézeou nechekh? hamalve sela ba'hamicha dinarin, satayim 'hitin bechaloch – asour, mipené cheou nochékh.
10. וְאֵיזֶהוּ תַּרְבִּית? הַמַּרְבֶּה בְּפֵירוֹת. כֵּיצַד? לָקַח הֵימֶנּוּ חִטִּין בְּדִינַר זָהָב הַכּוֹר, וְכֵן הַשַּׁעַר. עָמְדוּ חִטִּין בִּשְׁלֹשִׁים דִּינָרִין. veézeou tarbit? hamarbe beférot. kétsad? laka'h hémenou 'hitin bedinar zahav hakor, vekhén hachaar. amdou 'hitin bichlochim dinarin.
11. אָמַר לוֹ: תֵּן לִי חִטַּי, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְמוֹכְרָן וְלִיקַּח בָּהֶן יַיִן. אָמַר לוֹ: הֲרֵי חִטֶּיךָ עֲשׂוּיוֹת עָלַי בִּשְׁלֹשִׁים, וַהֲרֵי לְךָ אֶצְלִי בָּהֶן יַיִן, וְיַיִן אֵין לוֹ. amar lo: tén li 'hita, cheani rotse lemokhran velika'h bahen yayin. amar lo: haré 'hitekha asouot ala bichlochim, vaharé lekha etsli bahen yayin, veyayin én lo.
12. גְּמָ׳ מִדְּשָׁבֵיק לְרִיבִּית דְּאוֹרָיְיתָא, וְקָא מְפָרֵשׁ דְּרַבָּנַן, מִכְּלָל דְּאוֹרָיְיתָא, (דְּ)נֶשֶׁךָ וְתַרְבִּית – חֲדָא מִלְּתָא הִיא. וְהָא קְרָאֵי כְּתִיבִי: נֶשֶׁךְ כֶּסֶף, וְרִיבִּית אוֹכֶל! gema' midechavék leribit deorayta, veka mefaréch derabanan, mikelal deorayta, (de)nechekha vetarbit – 'hada mileta hi. veha keraé ketivi: nechekh kesef, veribit okhel!
13. וְתִיסְבְּרָא דְּאִיכָּא נֶשֶׁךְ בְּלֹא תַּרְבִּית, וְתַרְבִּית בְּלֹא נֶשֶׁךְ? נֶשֶׁךְ בְּלֹא תַּרְבִּית הֵיכִי דָּמֵי? vetisbera deika nechekh belo tarbit, vetarbit belo nechekh? nechekh belo tarbit hékhi damé?
14. אִי דְּאוֹזְפֵיהּ מְאָה בִּמְאָה וְעֶשְׂרִים, מֵעִיקָּרָא קָיְימִי מְאָה בְּדַנְקָא, וּלְבַסּוֹף קָיְימִי מְאָה וְעֶשְׂרִים בְּדַנְקָא. נֶשֶׁךְ אִיכָּא – דְּקָא נָכֵית לֵיהּ, דְּקָא שָׁקֵיל מִינֵּיהּ מִידֵּי דְּלָא יָהֵיב. וְתַרְבִּית לֵיכָּא – דְּלֵית לֵיהּ רַוְוחָא, דְּדַנְקָא אוֹזְפֵיהּ וְדַנְקָא קָא שָׁקֵיל מִינֵּיהּ. i deozféh mea bima veesrim, méikara kaymi mea bedanka, oulvasof kaymi mea veesrim bedanka. nechekh ika – deka nakhét léh, deka chakél minéh midé dela yahév. vetarbit léka – delét léh rav'ha, dedanka ozféh vedanka ka chakél minéh.
15. סוֹף סוֹף, אִי בָּתַר מֵעִיקָּרָא אָזְלַתְּ – הֲרֵי נֶשֶׁךְ וַהֲרֵי תַּרְבִּית. אִי בָּתַר בְּסוֹף אָזְלַתְּ, לָא נֶשֶׁךְ אִיכָּא וְלָא תַּרְבִּית אִיכָּא. sof sof, i batar méikara azlate – haré nechekh vaharé tarbit. i batar besof azlate, la nechekh ika vela tarbit ika.
16. וְתוּ, תַּרְבִּית בְּלֹא נֶשֶׁךְ הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאוֹזֵיף מְאָה בִּמְאָה, מֵעִיקָּרָא קָיְימִי מְאָה בְּדַנְקָא, וּלְבַסּוֹף מְאָה בְּחוּמְשָׁא. vetou, tarbit belo nechekh hékhi damé? i deozéf mea bima, méikara kaymi mea bedanka, oulvasof mea be'houmcha.
17. אִי בָּתַר מֵעִיקָּרָא אָזְלַתְּ – לָא נֶשֶׁךְ אִיכָּא וְלָא תַּרְבִּית אִיכָּא. אִי בָּתַר סוֹף אָזְלַתְּ – הֲרֵי נֶשֶׁךְ וַהֲרֵי תַּרְבִּית! i batar méikara azlate – la nechekh ika vela tarbit ika. i batar sof azlate – haré nechekh vaharé tarbit!
18. אֶלָּא אָמַר רָבָא: אִי אַתָּה מוֹצֵא לֹא נֶשֶׁךְ בְּלֹא תַּרְבִּית, וְלֹא תַּרְבִּית בְּלֹא נֶשֶׁךְ. וְלֹא חִלְּקָן הַכָּתוּב אֶלָּא לַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין. ela amar rava: i ata motsé lo nechekh belo tarbit, velo tarbit belo nechekh. velo 'hilekan hakatouv ela laavor ala bichné lavin.
19. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אׇכְלֶךָ״. אֵין לִי אֶלָּא נֶשֶׁךְ בְּכֶסֶף וְרִבִּית בְּאוֹכֶל. נֶשֶׁךְ בְּאוֹכֶל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״נֶשֶׁךְ אֹכֶל״. רִבִּית בְּכֶסֶף מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״נֶשֶׁךְ כֶּסֶף״. tanou rabanan: "et kaspekha lo titén lo benechekh ouvmarbit lo titén okhlekha". én li ela nechekh bekhesef veribit beokhel. nechekh beokhel minayin? talmoud lomar: "nechekh okhel". ribit bekhesef minayin? talmoud lomar: "nechekh kesef".

Daf 61a

1. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְנֶשֶׁךְ כֶּסֶף, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ״, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְרִבִּית כֶּסֶף. im éno inyan lenechekh kesef, cheharé kevar neemar "lo tachikh lea'hikha", tenéou inyan leribit kesef.
2. אֵין לִי אֶלָּא בְּלֹוֶה, בְּמַלְוֶה מִנַּיִן? én li ela belove, bemalve minayin?
3. נֶאֱמַר נֶשֶׁךְ בַּלֹּוֶה וְנֶאֱמַר נֶשֶׁךְ בַּמַּלְוֶה. מָה נֶשֶׁךְ הָאָמוּר בַּלֹּוֶה – לֹא חִלַּקְתָּ בּוֹ בֵּין בְּכֶסֶף בֵּין בְּאוֹכֶל בֵּין בְּנֶשֶׁךְ בֵּין בְּרִבִּית, אַף נֶשֶׁךְ הָאָמוּר בַּמַּלְוֶה – לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין בְּכֶסֶף בֵּין בְּאוֹכֶל בֵּין בְּנֶשֶׁךְ בֵּין בְּרִבִּית. מִנַּיִן לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״נֶשֶׁךְ כׇּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ״. neemar nechekh balove veneemar nechekh bamalve. ma nechekh haamour balove – lo 'hilakta bo bén bekhesef bén beokhel bén benechekh bén beribit, af nechekh haamour bamalve – lo ta'hlok bo bén bekhesef bén beokhel bén benechekh bén beribit. minayin lerabot kol davar? talmoud lomar: "nechekh kol davar acher yichakh".
4. רָבִינָא אָמַר: לָא נֶשֶׁךְ בְּאוֹכֶל וְלָא רִבִּית בְּכֶסֶף צְרִיכִי קְרָא, דְּאִי כְּתִיב ״אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וְאׇכְלְךָ בְּמַרְבִּית״ – כִּדְקָאָמְרַתְּ. הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ״אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אׇכְלֶךָ״, קְרִי בֵּיהּ הָכִי: ״אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית״, ״וּבְנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אׇכְלֶךָ״. ravina amar: la nechekh beokhel vela ribit bekhesef tserikhi kera, dei ketiv "et kaspekha lo titén lo benechekh veokhlekha bemarbit" – kidkaamrate. hachta dikhtiv "et kaspekha lo titén lo benechekh ouvmarbit lo titén okhlekha", keri béh hakhi: "et kaspekha lo titén lo benechekh ouvmarbit", "ouvnechekh ouvmarbit lo titén okhlekha".
5. וְהָא תַּנָּא ״נֶאֱמַר״ ״נֶאֱמַר״ קָאָמַר! veha tana "neemar" "neemar" kaamar!
6. הָכִי קָאָמַר: אִילּוּ לֹא נֶאֱמַר קְרָא, הָיִיתִי אוֹמֵר גְּזֵירָה שָׁוָה. עַכְשָׁיו שֶׁנֶּאֱמַר קְרָא, גְּזֵירָה שָׁוָה לָא צְרִיךְ. אֶלָּא גְּזֵירָה שָׁוָה לְמָה לִי? לְ״נֶשֶׁךְ כׇּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ״, דְּלָא כְּתִב בְּמַלְוֶה. hakhi kaamar: ilou lo neemar kera, hayiti omér gezéra chava. akhcha cheneemar kera, gezéra chava la tserikh. ela gezéra chava lema li? le"nechekh kol davar acher yichakh", dela ketiv bemalve.
7. אָמַר רָבָא: לְמָה לִי דִּכְתַב רַחֲמָנָא לָאו בְּרִבִּית, לָאו בְּגָזֵל, לָאו בְּאוֹנָאָה? amar rava: lema li dikhtav ra'hamana la beribit, la begazél, la beonaa?
8. צְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא לָאו בְּרִבִּית – מִשּׁוּם דְּחִידּוּשׁ הוּא, דַּאֲפִילּוּ בְּלֹוֶה אָסְרָה רַחֲמָנָא. tserikhi, dei ketav ra'hamana la beribit – michoum de'hidouch hou, daafilou belove asra ra'hamana.
9. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא לָאו בְּגָזֵל – מִשּׁוּם דִּבְעַל כֻּרְחֵיהּ, אֲבָל אוֹנָאָה – אֵימָא לָא. vei ketav ra'hamana la begazél – michoum dival kour'héh, aval onaa – éma la.
10. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא לָאו בְּאוֹנָאָה, מִשּׁוּם דְּלָא יָדַע דְּמָחֵיל. vei ketav ra'hamana la beonaa, michoum dela yada dema'hél.
11. חֲדָא מֵחֲדָא לָא אָתְיָא. תֵּיתֵי חֲדָא מִתַּרְתֵּי. הֵי תֵּיתֵי? לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא לָאו בְּרִבִּית, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ. מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא מִדַּעַת, תֹּאמַר בְּרִבִּית דְּמִדַּעְתֵּיהּ. 'hada mé'hada la atya. tété 'hada mitarté. hé tété? la likhtov ra'hamana la beribit, vetété méhanakh. ma lehanakh chekén chelo midaat, tomar beribit demidatéh.
12. לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא לָאו בְּאוֹנָאָה, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ. מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן אֵין דֶּרֶךְ מִקָּח וּמִמְכָּר בְּכָךְ. la likhtov ra'hamana la beonaa, vetété méhanakh. ma lehanakh, chekén én derekh mika'h oumimkar bekhakh.
13. אֶלָּא לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא לָאו בְּגָזֵל, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ. דְּמַאי פָּרְכַתְּ: מָה לְרִבִּית שֶׁכֵּן חִידּוּשׁ? אוֹנָאָה תּוֹכִיחַ! ela la likhtov ra'hamana la begazél, vetété méhanakh. dema parkhate: ma leribit chekén 'hidouch? onaa tokhi'ha!
14. מָה לְאוֹנָאָה שֶׁכֵּן לָא יָדַע וּמָחֵיל? רִבִּית תּוֹכִיחַ! ma leonaa chekén la yada ouma'hél? ribit tokhi'ha!
15. וְחָזַר הַדִּין: לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן גּוֹזְלוֹ. אַף אֲנִי אָבִיא גָּזֵל! ve'hazar hadin: lo rei ze kiri ze, velo rei ze kiri ze. hatsad hachave chebahen, chekén gozlo. af ani avi gazél!
16. אָמְרִי: הָכִי נָמֵי. אֶלָּא, לָאו בְּגָזֵל לְמָה לִי? לְכוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר. amri: hakhi namé. ela, la begazél lema li? lekhovéch sekhar sakhir.
17. כּוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר, בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ ״לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן״! לַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין. kovéch sekhar sakhir, behedya ketiv béh "lo taachok sakhir ani veevon"! laavor ala bichné lavin.
18. וְלוֹקְמַהּ בְּרִבִּית וְאוֹנָאָה, וְלַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין? דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָינוֹ, velokmah beribit veonaa, velaavor ala bichné lavin? davar halaméd méinyano,

Daf 61b

1. וּבְעִנְיָינָא דְּשָׂכִיר כְּתִיב. ouvinyana desakhir ketiv.
2. ״לֹא תִּגְנֹבוּ״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? לְכִדְתַנְיָא: לֹא תִּגְנֹב – עַל מְנָת לְמֵיקַט, לֹא תִּגְנֹב – עַל מְנָת לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. "lo tignovou" dikhtav ra'hamana lema li? lekhidtanya: lo tignov – al menat lemékat, lo tignov – al menat lechalém tachloumé khefel.
3. אֲמַר לֵיהּ רַב יֵימַר לְרַב אָשֵׁי: לָאו דִּכְתַב רַחֲמָנָא בְּמִשְׁקָלוֹת, לְמָה לִי? אֲמַר לֵיהּ: לְטוֹמֵן מִשְׁקְלוֹתָיו בְּמֶלַח. הַיְינוּ גָּזֵל מְעַלְּיָא הוּא! לַעֲבוֹר עָלָיו מִשְּׁעַת עֲשִׂיָּיה. amar léh rav yémar lerav aché: la dikhtav ra'hamana bemichkalot, lema li? amar léh: letomén michkelota bemela'h. haynou gazél mealeya hou! laavor ala micheat asiya.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: ״לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה״. ״בַּמִּדָּה״ – זוֹ מְדִידַת קַרְקַע, שֶׁלֹּא יִמְדּוֹד לְאֶחָד בִּימוֹת הַחַמָּה וּלְאֶחָד בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. ״בַּמִּשְׁקָל״ – שֶׁלֹּא יַטְמִין מִשְׁקְלוֹתָיו בְּמֶלַח. ״וּבַמְּשׂוּרָה״ – שֶׁלֹּא יַרְתִּיחַ. tanou rabanan: "lo taasou avel bamichpat bamida bamichkal ouvamesoura". "bamida" – zo medidat karka, chelo yimdod lee'had bimot ha'hama oule'had bimot hagechamim. "bamichkal" – chelo yatmin michkelota bemela'h. "ouvamesoura" – chelo yarti'ha.
5. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וְחוֹמֶר: וּמָה מְשׂוּרָה שֶׁהִיא אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה בַּלּוֹג הִקְפִּידָה עָלָיו תּוֹרָה – קַל וְחוֹמֶר לְהִין, וַחֲצִי הִין, וּשְׁלִישִׁית הִין, וּרְבִיעִית הַהִין, וְלוֹג, וַחֲצִי לוֹג, וּרְבִיעִית הַלּוֹג. vahalo devarim kal ve'homer: ouma mesoura chehi e'had michelochim ouchlocha balog hikpida ala tora – kal ve'homer lehin, va'hatsi hin, ouchlichit hin, ourviit hahin, velog, va'hatsi log, ourviit halog.
6. אָמַר רָבָא: לְמָה לִי דִּכְתַב רַחֲמָנָא יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּרִבִּית, יְצִיאַת מִצְרַיִם גַּבֵּי צִיצִית, יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּמִשְׁקָלוֹת? amar rava: lema li dikhtav ra'hamana yetsiat mitsrayim beribit, yetsiat mitsrayim gabé tsitsit, yetsiat mitsrayim bemichkalot?
7. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי הוּא שֶׁהִבְחַנְתִּי בְּמִצְרַיִם בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְטִפָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל בְּכוֹר, אֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לִיפָּרַע מִמִּי שֶׁתּוֹלֶה מְעוֹתָיו בְּגוֹי וּמַלְוָה אוֹתָם לְיִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית, וּמִמִּי שֶׁטּוֹמֵן מִשְׁקְלוֹתָיו בְּמֶלַח, וּמִמִּי שֶׁתּוֹלֶה קָלָא אִילָן בְּבִגְדוֹ וְאוֹמֵר: ״תְּכֵלֶת הוּא״. amar hakadoch baroukh hou: ani hou chehiv'hanti bemitsrayim bén tipa chel bekhor letipa cheénah chel bekhor, ani hou cheatid lipara mimi chetole meota bego oumalva otam leyisraél beribit, oumimi chetomén michkelota bemela'h, oumimi chetole kala ilan bevigdo veomér: "tekhélet hou".
8. רָבִינָא אִיקְּלַע לְסוּרָא דִפְרָת. אֲמַר לֵיהּ רַב חֲנִינָא מִסּוּרָא דִּפְרָת לְרָבִינָא: יְצִיאַת מִצְרַיִם דִּכְתַב רַחֲמָנָא גַּבֵּי שְׁרָצִים, לְמָה לִי? אֲמַר לֵיהּ: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי הוּא שֶׁהִבְחַנְתִּי בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְטִפָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל בְּכוֹר, אֲנִי עָתִיד לִיפָּרַע מִמִּי שֶׁמְּעָרֵב קִרְבֵי דָגִים טְמֵאִין בְּקִרְבֵי דָגִים טְהוֹרִין וּמוֹכְרָן לְיִשְׂרָאֵל. ravina ikela lesoura difrat. amar léh rav 'hanina misoura difrat leravina: yetsiat mitsrayim dikhtav ra'hamana gabé cheratsim, lema li? amar léh: amar hakadoch baroukh hou, ani hou chehiv'hanti bén tipa chel bekhor letipa cheénah chel bekhor, ani atid lipara mimi chemearév kirvé dagim teméin bekirvé dagim teorin oumokhran leyisraél.
9. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא ״הַמַּעֲלֶה״ קָא קַשְׁיָא לִי, מַאי שְׁנָא הָכָא ״הַמַּעֲלֶה״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא? amar léh: ana "hamaale" ka kachya li, ma chena hakha "hamaale" dikhtav ra'hamana?
10. אֲמַר לֵיהּ: לְכִדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִילְמָלֵא (לֹא) הֶעֱלֵיתִי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל דָּבָר זֶה, שֶׁאֵין מְטַמְּאִין בִּשְׁרָצִים – דַּיִּי. amar léh: lekhidtana devé rabi yichmaél. detana devé rabi yichmaél, amar hakadoch baroukh hou: ilmalé (lo) heeléti et yisraél mimitsrayim ela bichvil davar ze, cheén metamein bichratsim – dayi.
11. אֲמַר לֵיהּ: וּמִי נְפִישׁ אַגְרַיְיהוּ טְפֵי מֵרִבִּית וּמִצִּיצִית וּמִמִּשְׁקָלוֹת? אֲמַר לֵיהּ: אַף עַל גַּב דְּלָא נְפִישׁ אַגְרַיְיהוּ טְפֵי, מְאִיסִי לְמֵכְלִינְהוּ. amar léh: oumi nefich agrayou tefé méribit oumitsitsit oumimichkalot? amar léh: af al gav dela nefich agrayou tefé, meisi lemékhlinou.
12. וְאֵיזֶהוּ תַּרְבִּית, הַמַּרְבֶּה בְּפֵירוֹת. כֵּיצַד? לָקַח הֵימֶנּוּ חִטִּים בְּדִינַר זָהָב וְכוּ׳. אַטּוּ כֹּל הָנֵי דְּאָמְרִינַן עַד הַשְׁתָּא, לָאו רִבִּית הוּא? veézeou tarbit, hamarbe beférot. kétsad? laka'h hémenou 'hitim bedinar zahav vekhou'. atou kol hané deamrinan ad hachta, la ribit hou?
13. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: עַד כָּאן שֶׁל תּוֹרָה, מִכָּאן וְאֵילָךְ שֶׁל דִּבְרֵיהֶם. וְכֵן אָמַר רָבָא: עַד כָּאן שֶׁל תּוֹרָה, מִכָּאן וְאֵילָךְ שֶׁל דִּבְרֵיהֶם. amar rabi avaou: ad kan chel tora, mikan veélakh chel divréhem. vekhén amar rava: ad kan chel tora, mikan veélakh chel divréhem.
14. עַד כָּאן – ״יָכִין רָשָׁע וְיִלְבַּשׁ צַדִּיק״. עַד כָּאן, וְתוּ לָא? אֶלָּא, אֲפִילּוּ עַד כָּאן – ״יָכִין רָשָׁע וְיִלְבַּשׁ צַדִּיק״! ad kan – "yakhin racha veyilbach tsadik". ad kan, vetou la? ela, afilou ad kan – "yakhin racha veyilbach tsadik"!
15. עַד כָּאן – רִבִּית קְצוּצָה. מִכָּאן וְאֵילָךְ – אֲבַק רִבִּית. ad kan – ribit ketsoutsa. mikan veélakh – avak ribit.
16. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: רִבִּית קְצוּצָה יוֹצְאָה בְּדַיָּינִין, אֲבַק רִבִּית אֵינָהּ יוֹצְאָה בְּדַיָּינִין. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ רִבִּית קְצוּצָה נָמֵי אֵינָהּ יוֹצְאָה בְּדַיָּינִין. amar rabi elazar: ribit ketsoutsa yotsa bedayanin, avak ribit énah yotsa bedayanin. rabi yo'hanan amar: afilou ribit ketsoutsa namé énah yotsa bedayanin.
17. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן? דְּאָמַר קְרָא: ״בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח וָחָי לֹא יִחְיֶה אֵת כׇּל הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה עָשָׂה״ – לְמִיתָה נִיתַּן וְלֹא לְהִישָּׁבוֹן. רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר, אָמַר קְרָא: ״אֶל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ״ – לְמוֹרָא נִיתַּן וְלֹא לְהִשָּׁבוֹן. amar rabi yits'hak: ma tama derabi yo'hanan? deamar kera: "banechekh natan vetarbit laka'h va'ha lo yi'hye ét kol hatoévot haéle asa" – lemita nitan velo lehichavon. rav ada bar ahava amar, amar kera: "el tika'h méito nechekh vetarbit veyaréta méelohekha" – lemora nitan velo lehichavon.
18. רָבָא אָמַר: מִגּוּפֵיהּ דִּקְרָא שְׁמִיעַ לֵיהּ, ״מוֹת יוּמָת דָּמָיו בּוֹ יִהְיֶה״. הוּקְשׁוּ מַלְוֵי רִבִּית לְשׁוֹפְכֵי דָּמִים: מָה שׁוֹפְכֵי דָּמִים לֹא נִיתְּנוּ לְהִשָּׁבוֹן – אַף מַלְוֵי רִבִּית לֹא נָתְנוּ לְהִשָּׁבוֹן. rava amar: migouféh dikra chemia léh, "mot youmat dama bo yihye". houkchou malvé ribit lechofkhé damim: ma chofkhé damim lo nitenou lehichavon – af malvé ribit lo natnou lehichavon.
19. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר? דְּאָמַר קְרָא: amar rav na'hman bar yits'hak: ma tama derabi elazar? deamar kera:

Daf 62a

1. ״וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ״. אַהְדַּר לֵיהּ כִּי הֵיכִי דְּנֵיחֵי. "ve'hé a'hikha imakh". ahdar léh ki hékhi dené'hé.
2. וְרַבִּי יוֹחָנָן, הַאי ״וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וּבְיַד אֶחָד מֵהֶן קִיתוֹן שֶׁל מַיִם, אִם שׁוֹתִין שְׁנֵיהֶם – מֵתִים. וְאִם שׁוֹתֶה אֶחָד מֵהֶן – מַגִּיעַ לַיִּשּׁוּב. דָּרַשׁ בֶּן פְּטוֹרָא: מוּטָב שֶׁיִּשְׁתּוּ שְׁנֵיהֶם וְיָמוּתוּ, וְאַל יִרְאֶה אֶחָד מֵהֶם בְּמִיתָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ. עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְלִימֵּד: ״וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ״, חַיֶּיךָ קוֹדְמִים לְחַיֵּי חֲבֵירֶךָ. verabi yo'hanan, ha "ve'hé a'hikha imakh" ma avéd léh? mibeé léh lekhidtanya: chenayim chehaou mehalekhin baderekh ouvyad e'had méhen kiton chel mayim, im chotin chenéhem – métim. veim chote e'had méhen – magia layichouv. darach ben petora: moutav cheyichtou chenéhem veyamoutou, veal yire e'had méhem bemitato chel 'havéro. ad cheba rabi akiva veliméd: "ve'hé a'hikha imakh", 'hayekha kodmim le'hayé 'havérekha.
3. מֵיתִיבִי: הִנִּיחַ לָהֶם אֲבִיהֶם מָעוֹת שֶׁל רִבִּית, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁהֵן שֶׁל רִבִּית – אֵינָן חַיָּיבִין לְהַחְזִירָן. הָא אֲבִיהֶן חַיָּיב לְהַחְזִיר! métivi: hini'ha lahem avihem maot chel ribit, af al pi cheyodim chehén chel ribit – énan 'hayavin leha'hziran. ha avihen 'hayav leha'hzir!
4. בְּדִין הוּא דַּאֲבוּהוֹן נָמֵי לָא מִיחַיַּיב לְהַחְזִיר, וְאַיְּידֵי דְּקָא בָעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא: הִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶם פָּרָה וְטַלִּית וְכׇל דָּבָר הַמְסוּיָּם חַיָּיבִין לְהַחְזִיר מִפְּנֵי כְּבוֹד אֲבִיהֶם, תָּנֵי נָמֵי רֵישָׁא בְּדִידְהוּ. bedin hou daavouon namé la mi'hayav leha'hzir, veayedé deka vaé lemitné séfa: hini'ha lahen avihem para vetalit vekhol davar hamsouyam 'hayavin leha'hzir mipené kevod avihem, tané namé récha bedidou.
5. וְהָנֵי, מִפְּנֵי כְּבוֹד אֲבִיהֶם מִי מִיחַיְּיבִי? קְרִי כָּאן: ״וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר״, בְּעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עַמְּךָ. vehané, mipené kevod avihem mi mi'hayevi? keri kan: "venasi veamekha lo taor", beose maasé amekha.
6. כִּדְאָמַר רַבִּי פִּנְחָס מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: בְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, הָכָא נָמֵי בְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה. אִי עָשָׂה תְּשׁוּבָה, מַאי בָּעֵי גַּבֵּיהּ? שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְהַחְזִיר עַד שֶׁמֵּת. kidamar rabi pin'has micheméh derava: becheasa techouva, hakha namé becheasa techouva. i asa techouva, ma baé gabéh? chelo hispik leha'hzir ad chemét.
7. מֵיתִיבִי: הַגַּזְלָנִין וּמַלְוֵי רִבִּית, אַף עַל פִּי שֶׁגָּבוּ – מַחְזִירִין. גַּזְלָנִים מַאי ״אַף עַל פִּי שֶׁגָּבוּ״ אִיכָּא? אִי גְּזוּל – גְּזוּל, אִי לָא גְּזוּל – גַּזְלָנִין קָרֵית לְהוּ?! אֶלָּא אֵימָא: גַּזְלָנִין, מַאי נִיהוּ? מַלְוֵי רִבִּית. אַף עַל פִּי שֶׁגָּבוּ – מַחְזִירִין. métivi: hagazlanin oumalvé ribit, af al pi chegavou – ma'hzirin. gazlanim ma "af al pi chegavou" ika? i gezoul – gezoul, i la gezoul – gazlanin karét leou?! ela éma: gazlanin, ma niou? malvé ribit. af al pi chegavou – ma'hzirin.
8. תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב פּוֹטְרִין אֶת הַמַּלְוֶה וְאֶת הֶעָרֵב, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן קוּם עֲשֵׂה. מַאי קוּם עֲשֵׂה? לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן לְהוּ קוּמוּ אַהֲדוּרוּ? tanaé hi, detanya: rabi ne'hemya verabi eliezer ben yaakov potrin et hamalve veet hearév, mipené cheyéch bahen koum asé. ma koum asé? la michoum deamrinan leou koumou ahadourou?
9. מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר לָאו בְּנֵי אַהְדּוֹרֵי נִינְהוּ! לָא, מַאי ״קוּם עֲשֵׂה״ – לִקְרוֹעַ שְׁטָרָא. mikelal detana kama savar la bené ahdoré ninou! la, ma "koum asé" – likroa chetara.
10. מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר שְׁטָר הָעוֹמֵד לִגְבּוֹת כְּגָבוּי דָּמֵי, וְהָא עֲבַדוּ אִיסּוּרַיְיהוּ. וְאִי לָאו כְּגָבוּי דָּמֵי, הָא לָא עֲבוּד וְלֹא כְּלוּם! ma kasavar? i kasavar chetar haoméd ligbot kegavou damé, veha avadou isourayou. vei la kegavou damé, ha la avoud velo keloum!
11. לְעוֹלָם קָסָבַר שְׁטָר הָעוֹמֵד לִגְבּוֹת לָאו כְּגָבוּי דָּמֵי, וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּשׂוּמָא מִילְּתָא הִיא. leolam kasavar chetar haoméd ligbot la kegavou damé, veha ka machma lan desouma mileta hi.
12. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דִּתְנַן: וְאֵלּוּ עוֹבְרִים בְּלֹא תַעֲשֶׂה: הַמַּלְוֶה וְהַלּוֹוֶה, הֶעָרֵב וְהָעֵדִים. בִּשְׁלָמָא כּוּלְּהוּ עֲבוּד מַעֲשֶׂה, אֶלָּא עֵדִים מַאי עֲבוּד? אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ דְּשׂוּמָא מִילְּתָא הִיא. שְׁמַע מִינַּהּ. hakhi namé mistabera, ditnan: veélou ovrim belo taase: hamalve vehalove, hearév vehaédim. bichlama kouleou avoud maase, ela édim ma avoud? ela la, chema minah desouma mileta hi. chema minah.
13. אָמַר רַב סָפְרָא: כֹּל שֶׁאִילּוּ בְּדִינֵיהֶם מוֹצִיאִים מִלֹּוֶה לְמַלְוֶה, בְּדִינֵינוּ מַחְזִירִין מִמַּלְוֶה לְלֹוֶה. כֹּל שֶׁאִילּוּ בְּדִינֵיהֶם אֵין מוֹצִיאִין מִלֹּוֶה לְמַלְוֶה, בְּדִינֵינוּ אֵין מַחְזִירִין מִמַּלְוֶה לְלֹוֶה. amar rav safra: kol cheilou bedinéhem motsiim milove lemalve, bedinénou ma'hzirin mimalve lelove. kol cheilou bedinéhem én motsiin milove lemalve, bedinénou én ma'hzirin mimalve lelove.
14. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: וּכְלָלָא הוּא? וַהֲרֵי סְאָה בִּסְאָה – דִּבְדִינֵיהֶם מוֹצִיאִין מִלֹּוֶה לְמַלְוֶה, וּבְדִינֵינוּ אֵין מַחְזִירִין מִמַּלְוֶה לְלֹוֶה! אֲמַר לֵיהּ: אִינְהוּ בְּתוֹרַת פִּקָּדוֹן אֲתָא לִידֵיהּ. amar léh abayé lerav yoséf: oukhlala hou? vaharé sea bisa – divdinéhem motsiin milove lemalve, ouvdinénou én ma'hzirin mimalve lelove! amar léh: inou betorat pikadon ata lidéh.
15. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: וַהֲרֵי מַשְׁכַּנְתָּא בְּלָא נַכְיְיתָא – דִּבְדִינֵיהֶם מוֹצִיאִין מִלֹּוֶה לְמַלְוֶה amar léh ravina lerav aché: vaharé machkanta bela nakhyeta – divdinéhem motsiin milove lemalve

Daf 62b

1. וּבְדִינֵינוּ אֵין מַחְזִירִין מִמַּלְוֶה לְלֹוֶה. אֲמַר לֵיהּ: אִינְהוּ, בְּתוֹרַת זְבִינֵי אֲתָא לִידַיְיהוּ. ouvdinénou én ma'hzirin mimalve lelove. amar léh: inou, betorat zeviné ata lidayou.
2. אֶלָּא כֹּל שֶׁאִילּוּ בְּדִינֵיהֶן, דְּקָאָמַר רַב סָפְרָא: מַאי אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן! הָכִי אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן: כֹּל שֶׁאִילּוּ בְּדִינֵיהֶן מוֹצִיאִין מִלֹּוֶה לְמַלְוֶה, בְּדִינֵינוּ מַחְזִירִין מִמַּלְוֶה לְלֹוֶה, וּמַאי נִיהוּ – בְּרִבִּית קְצוּצָה, וְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר. ela kol cheilou bedinéhen, dekaamar rav safra: ma ata leachmoinan! hakhi ata leachmoinan: kol cheilou bedinéhen motsiin milove lemalve, bedinénou ma'hzirin mimalve lelove, ouma niou – beribit ketsoutsa, vekhidrabi elazar.
3. כֹּל שֶׁאִילּוּ בְּדִינֵיהֶם אֵין מוֹצִיאִין, בְּדִינֵינוּ אֵין מַחְזִירִין – רִבִּית מוּקְדֶּמֶת, רִבִּית מְאוּחֶרֶת. kol cheilou bedinéhem én motsiin, bedinénou én ma'hzirin – ribit moukdemet, ribit meou'heret.
4. כֵּיצַד: לָקַח הֵימֶנּוּ חִטִּים בְּדִינַר זָהָב הַכּוֹר, וְכֵן הַשַּׁעַר וְכוּ׳. וְכִי אֵין לוֹ יַיִן, מַאי הָוֵי? kétsad: laka'h hémenou 'hitim bedinar zahav hakor, vekhén hachaar vekhou'. vekhi én lo yayin, ma havé?
5. וְהָתַנְיָא: אֵין פּוֹסְקִין עַל הַפֵּירוֹת עַד שֶׁיֵּצֵא הַשַּׁעַר, יָצָא הַשַּׁעַר – פּוֹסְקִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָזֶה, יֵשׁ לָזֶה! vehatanya: én poskin al hapérot ad cheyétsé hachaar, yatsa hachaar – poskin, af al pi cheén laze, yéch laze!
6. אָמַר רַבָּה: מַתְנִיתִין בְּבָא לָחוּב בִּדְמֵיהֶן עָסְקִינַן. amar raba: matnitin beva la'houv bidméhen askinan.
7. וְכִדְתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בַּחֲבֵירוֹ מָנֶה, וְהָלַךְ וְעָמַד עַל גּוֹרְנוֹ, וְאוֹמֵר: תֵּן לִי מְעוֹתַי, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִיקַּח בָּהֶם חִטִּים. אָמַר לוֹ: חִטִּים יֵשׁ לִי שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ, צֵא וַעֲשֵׂה עָלַי כְּשַׁעַר שֶׁל עַכְשָׁיו, וַאֲנִי אַעֲלֶה לְךָ כׇּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ – אָסוּר, דְּלָאו כְּאִיסָּרוֹ הַבָּא לְיָדוֹ דָּמֵי. vekhidtanya: haré chehaya noche ba'havéro mane, vehalakh veamad al gorno, veomér: tén li meota, cheani rotse lika'h bahem 'hitim. amar lo: 'hitim yéch li cheani notén lekha, tsé vaasé ala kechaar chel akhcha, vaani aale lekha kol cheném asar 'hodech – asour, dela keisaro haba leyado damé.
8. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִי דְּלָא כְּאִיסָּרוֹ הַבָּא לְיָדוֹ, מַאי אִירְיָא ״אֵין לוֹ״? אֲפִילּוּ יֵשׁ לוֹ נָמֵי! אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: מַתְנִיתִין, כִּדְתָנֵי רַב סָפְרָא בְּרִבִּית דְּבֵי רַבִּי חִיָּיא. amar léh abayé: i dela keisaro haba leyado, ma irya "én lo"? afilou yéch lo namé! ela amar abayé: matnitin, kidtané rav safra beribit devé rabi 'hiya.
9. דְּתָנֵי רַב סָפְרָא בְּרִבִּית דְּבֵי רַבִּי חִיָּיא: יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם מוּתָּרִין וַאֲסוּרִין מִפְּנֵי הַעֲרָמַת רִבִּית. כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: הַלְוֵינִי מָנֶה! אָמַר לוֹ: מָנֶה אֵין לִי, חִטִּין בְּמָנֶה יֵשׁ לִי שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָךְ. נָתַן לוֹ חִטִּין בְּמָנֶה, וְחָזַר וּלְקָחָן הֵימֶנּוּ בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סֶלַע – מוּתָּר, וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן מִפְּנֵי הַעֲרָמַת רִבִּית. detané rav safra beribit devé rabi 'hiya: yéch devarim chehém moutarin vaasourin mipené haaramat ribit. kétsad? amar lo: halvéni mane! amar lo: mane én li, 'hitin bemane yéch li cheani notén lakh. natan lo 'hitin bemane, ve'hazar oulka'han hémenou beesrim vearba sela – moutar, veasour laasot kén mipené haaramat ribit.
10. הָכָא נָמֵי. כְּגוֹן דְּאָמַר: הַלְוֵינִי שְׁלֹשִׁים דִּינָרִים, אֲמַר לֵיהּ: שְׁלֹשִׁים דִּינָרִים אֵין לִי, חִטִּין בִּשְׁלֹשִׁים דִּינָרִים יֵשׁ לִי שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָךְ. נָתַן לוֹ חִטִּין בִּשְׁלֹשִׁים דִּינָרִים, וְחָזַר וּלְקָחָם הֵימֶנּוּ בְּדִינַר זָהָב. אִי אִית לֵיהּ חַמְרָא לְלֹוֶה, דְּיָהֵיב לֵיהּ בִּשְׁלֹשִׁים דִּינָר – פֵּירָא הוּא דְּקָא שָׁקֵיל מִינֵּיהּ, וְלֵית לַן בַּהּ. וְאִי לָא, כֵּיוָן דְּלֵית לֵיהּ חַמְרָא – וַדַּאי מִשְׁקַל זוּזֵי מִינֵּיהּ, מִחֲזֵי כְּרִבִּית. hakha namé. kegon deamar: halvéni chelochim dinarim, amar léh: chelochim dinarim én li, 'hitin bichlochim dinarim yéch li cheani notén lakh. natan lo 'hitin bichlochim dinarim, ve'hazar oulka'ham hémenou bedinar zahav. i it léh 'hamra lelove, deyahév léh bichlochim dinar – péra hou deka chakél minéh, velét lan bah. vei la, kévan delét léh 'hamra – vada michkal zouzé minéh, mi'hazé keribit.
11. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי, ״תֵּן לִי חִיטַּי״, דְּמֵי חִיטַּי מִבְּעֵי לֵיהּ! תְּנִי ״דְּמֵי חִיטַּי״. ״שֶׁאֲנִי מוֹכְרָן״, ״שֶׁמְּכַרְתִּים לָךְ״ מִבַּעְיָא לֵיהּ! תְּנִי ״שֶׁמְּכַרְתִּים לָךְ״. ״הֲרֵי חִטֶּיךָ עֲשׂוּיוֹת עָלַי בִּשְׁלֹשִׁים דִּינָרִין״, מֵעִיקָּרָא נָמֵי הָכִי אוֹקְמִינְהוּ עִילָּוֵיהּ! הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: בִּדְמֵי חִטֶּיךָ שֶׁעָשִׂיתָ עָלַי בִּשְׁלֹשִׁים דִּינָר. amar léh rava: i hakhi, "tén li 'hita", demé 'hita mibeé léh! teni "demé 'hita". "cheani mokhran", "chemekhartim lakh" mibaya léh! teni "chemekhartim lakh". "haré 'hitekha asouot ala bichlochim dinarin", méikara namé hakhi okminou ilavéh! hakhi kaamar léh: bidmé 'hitekha cheasita ala bichlochim dinar.
12. ״הֲרֵי לָךְ אֶצְלִי בָּהֶן יַיִן וְיַיִן אֵין לוֹ״, וְהָא ״בְּדִינַר זָהָב הַכּוֹר וְכֵן הַשַּׁעַר״ קָתָנֵי! אֶלָּא אָמַר רָבָא: כִּי שָׁכֵיבְנָא רַבִּי אוֹשַׁעְיָא נְפַק לְווֹתִי, "haré lakh etsli bahen yayin veyayin én lo", veha "bedinar zahav hakor vekhén hachaar" katané! ela amar rava: ki chakhévna rabi ochaya nefak leoti,

Daf 63a

1. דִּמְתָרַצְנָא מַתְנִיתִין כְּווֹתֵיהּ. dimtaratsna matnitin keotéh.
2. דְּתָנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בַּחֲבֵירוֹ מָנֶה, וְהָלַךְ וְעָמַד עַל גּוֹרְנוֹ וְאָמַר: תֵּן לִי מְעוֹתַי, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִיקַּח בָּהֶן חִטִּין. וְאָמַר לוֹ: חִטִּין יֵשׁ לִי שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ, צֵא וַעֲשָׂאֵן עָלַי כְּשַׁעַר שֶׁל עַכְשָׁיו. הִגִּיעַ זְמַן חִטִּין לִמְכּוֹר, אָמַר לוֹ: תֵּן לִי חִטִּין, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְמוֹכְרָן וְלִיקַּח בָּהֶן יַיִן. אָמַר לוֹ: יֵשׁ לִי יַיִן שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ, צֵא וַעֲשָׂאֵן עָלַי כְּשַׁעַר שֶׁל עַכְשָׁיו. detané rabi ochaya: haré chehaya noche ba'havéro mane, vehalakh veamad al gorno veamar: tén li meota, cheani rotse lika'h bahen 'hitin. veamar lo: 'hitin yéch li cheani notén lekha, tsé vaasaén ala kechaar chel akhcha. higia zeman 'hitin limkor, amar lo: tén li 'hitin, cheani rotse lemokhran velika'h bahen yayin. amar lo: yéch li yayin cheani notén lekha, tsé vaasaén ala kechaar chel akhcha.
3. הִגִּיעַ זְמַן יַיִן לִמְכּוֹר, וְאָמַר לוֹ: תֵּן לִי יֵינִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְמוֹכְרוֹ וְלִיקַּח בּוֹ שֶׁמֶן. אָמַר לוֹ: שֶׁמֶן יֵשׁ לִי שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ, צֵא וַעֲשֵׂהוּ עָלַי כְּשַׁעַר שֶׁל עַכְשָׁיו. כּוּלָּם, אִם יֵשׁ לוֹ – מוּתָּר. אֵין לוֹ – אָסוּר. וּמַאי ״לָקַח״ – לָקַח בְּהַלְוָאָתוֹ. higia zeman yayin limkor, veamar lo: tén li yéni cheani rotse lemokhro velika'h bo chemen. amar lo: chemen yéch li cheani notén lekha, tsé vaaséou ala kechaar chel akhcha. koulam, im yéch lo – moutar. én lo – asour. ouma "laka'h" – laka'h behalvaato.
4. אָמַר רָבָא: שְׁמַע מִינַּהּ מִדְּרַבִּי אוֹשַׁעְיָא תְּלָת. שְׁמַע מִינַּהּ דְּמַעֲמִידִין מִלְוֶה עַל גַּבֵּי פֵּירוֹת, וְלָא אָמְרִינַן דְּלָא כְּאִיסָּרוֹ הַבָּא לְיָדוֹ הוּא. וּשְׁמַע מִינַּהּ: הוּא דְּיֵשׁ לוֹ. וּשְׁמַע מִינַּהּ: אִיתַהּ לִדְרַבִּי יַנַּאי. amar rava: chema minah miderabi ochaya telat. chema minah demaamidin milve al gabé pérot, vela amrinan dela keisaro haba leyado hou. ouchma minah: hou deyéch lo. ouchma minah: itah lidrabi yana.
5. דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי: מָה לִי הֵן מָה לִי דְּמֵיהֶן. deamar rabi yana: ma li hén ma li deméhen.
6. דְּאִתְּמַר, רַב אָמַר: עוֹשִׂין אֲמָנָה בְּפֵירוֹת. וְאֵין עוֹשִׂין אֲמָנָה בְּדָמִים. וְרַבִּי יַנַּאי אָמַר: מָה לִי הֵן, וּמָה לִי דְּמֵיהֶן. deitemar, rav amar: osin amana beférot. veén osin amana bedamim. verabi yana amar: ma li hén, ouma li deméhen.
7. מֵיתִיבִי: כּוּלָּם, אִם יֵשׁ לוֹ מוּתָּר. אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: בְּשֶׁמָּשַׁךְ. אִי בְּשֶׁמָּשַׁךְ צְרִיכָא לְמֵימַר? אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁיִּחֵד לוֹ קֶרֶן זָוִית. métivi: koulam, im yéch lo moutar. amar rav houna amar rav: bechemachakh. i bechemachakh tserikha lemémar? ela kegon cheyi'héd lo keren zavit.
8. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הָא מַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: צַד אֶחָד בְּרִבִּית מוּתָּר. ouchmouél amar: ha mani – rabi yeouda hi, deamar: tsad e'had beribit moutar.
9. דְּתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בַּחֲבֵירוֹ מָנֶה, וְעָשָׂה לוֹ שָׂדֵהוּ מֶכֶר. בִּזְמַן שֶׁהַמּוֹכֵר אוֹכֵל פֵּירוֹת – מוּתָּר. לוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּירוֹת – אָסוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף בִּזְמַן שֶׁהַלּוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּירוֹת – מוּתָּר. detanya: haré chehaya noche ba'havéro mane, veasa lo sadéou mekher. bizman chehamokhér okhél pérot – moutar. loké'ha okhél pérot – asour. rabi yeouda omér: af bizman chehaloké'ha okhél pérot – moutar.
10. אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּבַיְתוֹס בֶּן זוֹנִין שֶׁעָשָׂה שָׂדֵהוּ מֶכֶר עַל פִּי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְלוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּירוֹת הָיָה! אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָה?! מוֹכֵר אוֹכֵל פֵּרוֹת הָיָה, וְלֹא לוֹקֵחַ. amar lahem rabi yeouda: maase bevaytos ben zonin cheasa sadéou mekher al pi rabi elazar ben azarya veloké'ha okhél pérot haya! amrou lo: micham reaya?! mokhér okhél pérot haya, velo loké'ha.
11. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר אַבָּיֵי: צַד אֶחָד בְּרִבִּית אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. רָבָא אָמַר: רִבִּית עַל מְנָת לְהַחֲזִיר אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. ma bénayou? amar abayé: tsad e'had beribit ika bénayou. rava amar: ribit al menat leha'hazir ika bénayou.
12. אָמַר רָבָא, הַשְׁתָּא דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי: amar rava, hachta deamar rabi yana:

Daf 63b

1. מָה לִי הֵן וּמָה לִי דְּמֵיהֶן – אָמְרִינַן, מָה לִי דְּמֵיהֶן וּמָה לִי הֵן – נָמֵי אָמְרִינַן. וּפוֹסְקִין עַל שַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ. ma li hén ouma li deméhen – amrinan, ma li deméhen ouma li hén – namé amrinan. oufoskin al chaar chebachouk, veaf al pi cheén lo.
2. אֵיתִיבֵיהּ רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרָבָא: כּוּלָּם, אִם יֵשׁ לוֹ – מוּתָּר, אִם אֵין לוֹ – אָסוּר! אֲמַר לְהוּ: הָתָם הַלְוָאָה, הָכָא זְבִינֵי. étivéh rav papa verav houna beréh derav yeochoua lerava: koulam, im yéch lo – moutar, im én lo – asour! amar leou: hatam halvaa, hakha zeviné.
3. רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: מַאי טַעְמָא אֲמַרוּ רַבָּנַן פּוֹסְקִין עַל שַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ? דְּאָמַר לֵיהּ: שְׁקִילָא טֵיבוּתָיךְ וְשַׁדְיָיא אַחִיזְרֵי. מַאי אַהְנֵית לִי? אִי הֲווֹ לִי זוּזֵי בִּידֵי – הֲוָה מְזַבֵּנְינָא בְּהִינֵי וּבְשִׁילֵי בְּזוּלָא. raba verav yoséf deamri tarvayou: ma tama amarou rabanan poskin al chaar chebachouk veaf al pi cheén lo? deamar léh: chekila tévoutakh vechadya a'hizré. ma ahnét li? i hao li zouzé bidé – hava mezabénna behiné ouvchilé bezoula.
4. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: אֶלָּא מֵעַתָּה מוּתָּר לִלְוֹת סְאָה בִּסְאָה, מִשּׁוּם דְּמָצֵי אֲמַר לֵיהּ: שְׁקִילָא טֵיבוּתָיךְ וְשַׁדְיָיא אַחִיזְרֵי, דְּאָמַר לֵיהּ: חִטֵּי דְּקָדְחִי בַּאֲכַלְבַּאי? אֲמַר לֵיהּ: הָתָם הַלְוָאָה, הָכָא – זְבִינֵי. amar léh abayé lerav yoséf: ela méata moutar lilot sea bisa, michoum dematsé amar léh: chekila tévoutakh vechadya a'hizré, deamar léh: 'hité dekad'hi baakhalba? amar léh: hatam halvaa, hakha – zeviné.
5. אֲמַר לֵיהּ אַדָּא בַּר אַבָּא לְרָבָא: וְהָא בָּעֵי לְמִיתַּב זוּזֵי לְסַפְסֵירָא! אֲמַר לֵיהּ: דְּקָא יָהֵיב לֵיהּ נָמֵי. רַב אָשֵׁי אָמַר: זוּזֵי דְּאִינָשֵׁי אִינְהוּ עָבְדִי לֵיהּ סַפְסֵירוּתֵיהּ. amar léh ada bar aba lerava: veha baé lemitav zouzé lesafséra! amar léh: deka yahév léh namé. rav aché amar: zouzé deinaché inou avdi léh safséroutéh.
6. רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: הַאי מַאן דְּיָהֵיב זוּזֵי אַתַּרְעָא חֲרִיפָא, צָרִיךְ לְאִיתְחֲזוֹיֵי לְבֵי דָרֵי. raba verav yoséf deamri tarvayou: ha man deyahév zouzé atara 'harifa, tsarikh leit'hazoyé levé daré.
7. לְמַאי? אִי לְמִקְנֵא – הָא לָא קָנֵי, אִי לְקַבּוֹלֵי עֲלֵיהּ ״מִי שֶׁפָּרַע״, כִּי לָא מִיתְחֲזֵי נָמֵי מְקַבֵּל עֲלֵיהּ ״מִי שֶׁפָּרַע״! lema? i lemikné – ha la kané, i lekabolé aléh "mi chepara", ki la mit'hazé namé mekabél aléh "mi chepara"!
8. לְעוֹלָם לְקַבּוֹלֵי עֲלֵיהּ ״מִי שֶׁפָּרַע״, וּמַאן דְּיָהֵיב זוּזֵי אַתַּרְעָא [חֲרִיפָא], לְבֵי תְרֵי תְּלָתָא יָהֵיב, אִי מִיתְחֲזֵי לֵיהּ – סָמְכָא דַּעְתֵּיהּ, וְאִי לָא – אָמַר לֵיהּ: אָמֵינָא דְּאַשְׁכַּחְתְּ פֵּירֵי דְּשַׁפִּירֵי מִדִּידִי וּשְׁקַלְתְּ. leolam lekabolé aléh "mi chepara", ouman deyahév zouzé atara ['harifa], levé teré telata yahév, i mit'hazé léh – samkha datéh, vei la – amar léh: aména deachka'hte péré dechapiré mididi ouchkalte.
9. אָמַר רַב אָשֵׁי: הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ מִשּׁוּם מִסְמָךְ דַּעְתָּא, אֲפִילּוּ אַשְׁכְּחֵיהּ בְּשׁוּקָא וַאֲמַר לֵיהּ – סָמְכָא דַּעְתֵּיהּ. amar rav aché: hachta deamrate michoum mismakh data, afilou achke'héh bechouka vaamar léh – samkha datéh.
10. אָמַר רַב נַחְמָן: כְּלָלָא דְרִיבִּיתָא, כֹּל אֲגַר נְטַר לֵיהּ – אָסוּר. וְאָמַר רַב נַחְמָן: הַאי מַאן דְּיָהֵיב זוּזֵי לְקִירָאָה וְקָא אָזְלִי אַרְבַּע אַרְבַּע, וַאֲמַר לֵיהּ: יָהֵיבְנָא לָךְ חֲמֵשׁ חֲמֵשׁ, אִיתַנְהוּ גַּבֵּיהּ – שְׁרֵי, לֵיתַנְהוּ גַּבֵּיהּ – אָסוּר. amar rav na'hman: kelala deribita, kol agar netar léh – asour. veamar rav na'hman: ha man deyahév zouzé lekiraa veka azli arba arba, vaamar léh: yahévna lakh 'haméch 'haméch, itanou gabéh – cheré, létanou gabéh – asour.
11. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא דְּאִית לֵיהּ אַשְׁרַאי בְּמָתָא. מַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן דְּאִית לֵיהּ אַשְׁרַאי בְּמָתָא – כְּ״עַד שֶׁיָּבֹא בְּנִי״ אוֹ ״עַד שֶׁאֶמְצָא מַפְתֵּחַ״ דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן כֵּיוָן דִּמְחַסְּרִי גּוּבְיָינָא – כְּמַאן דְּלֵיתַנְהוּ דָּמֵי. pechita! la tserikha deit léh achra bemata. maou detéma: kévan deit léh achra bemata – ke"ad cheyavo beni" o "ad cheemtsa mafté'ha" damé, ka machma lan kévan dim'haseri gouvyana – keman delétanou damé.
12. וְאָמַר רַב נַחְמָן: הַאי מַאן דְּאוֹזֵיף פְּשִׁיטֵי מֵחַבְרֵיהּ וְאַשְׁכַּח בֵּיהּ טוּפְיָינָא, אִי בִּכְדֵי שֶׁהַדַּעַת טוֹעָה – מִיחַיַּיב לְאַהֲדוֹרֵיהּ לֵיהּ, וְאִי לָאו – מַתָּנָה בְּעָלְמָא הוּא דְּיָהֵיב לֵיהּ. veamar rav na'hman: ha man deozéf pechité mé'havréh veachka'h béh toufyana, i bikhdé chehadaat toa – mi'hayav leahadoréh léh, vei la – matana bealma hou deyahév léh.
13. הֵיכִי דָּמֵי ״בִּכְדֵי שֶׁהַדַּעַת טוֹעָה״? אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף: hékhi damé "bikhdé chehadaat toa"? amar rav a'ha beréh derav yoséf:

Daf 64a

1. בְּעִישּׂוּרְיָיתָא וְחוּמְשְׁיָיתָא. beisouryata ve'houmcheyata.
2. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: וְאִי אִינִישׁ תַּקִּיפָא הוּא דְּלָא יָהֵיב מַתָּנָה, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: דִּלְמָא מִיגְזָל גַּזְלֵיהּ וְאַבְלַע לֵיהּ בְּחֶשְׁבּוֹן. דְּתַנְיָא: הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ וְהִבְלִיעַ לוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן – יָצָא. amar léh rav a'ha beréh derava lerav aché: vei inich takifa hou dela yahév matana, ma? amar léh: dilma migzal gazléh veavla léh be'hechbon. detanya: hagozél et 'havéro vehivlia lo be'hechbon – yatsa.
3. וְאִי אִינִישׁ דְּאָתֵי מֵעָלְמָא, דְּלָא שָׁקֵיל וְטָרֵי בַּהֲדֵיהּ, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: דִּלְמָא אִינִישׁ אַחֲרִינָא גַּזְלֵיהּ, וַאֲמַר לֵיהּ: כִּי יָזֵיף פְּלוֹנִי פְּשִׁיטֵי מִינָּךְ – אַבְלַע לֵיהּ בְּחֶשְׁבּוֹן. vei inich deaté méalma, dela chakél vetaré bahadéh, ma? amar léh: dilma inich a'harina gazléh, vaamar léh: ki yazéf peloni pechité minakh – avla léh be'hechbon.
4. אָמַר רַב כָּהֲנָא: הֲוָה יָתֵיבְנָא בְּשִׁילְהֵי פִּרְקֵי דְּרַב, וּשְׁמַעִית דְּקָאָמַר ״קָרֵי קָרֵי״ וְלָא יָדַעְנָא מַאי קָאָמַר. בָּתַר דְּקָם רַב, אָמְרִי לְהוּ: מַאי ״קָרֵי קָרֵי״ דְּקָאָמַר רַב? amar rav kahana: hava yatévna bechilhé pirké derav, ouchmait dekaamar "karé karé" vela yadana ma kaamar. batar dekam rav, amri leou: ma "karé karé" dekaamar rav?
5. אֲמַרוּ לִי, הָכִי קָאָמַר רַב: הַאי מַאן דְּיָהֵיב זוּזֵי לְגִינָּאָה אַקָּרֵי, וְקָא אָזְלִי עֲשָׂרָה קָרֵי בְּנֵי זַרְתָּא, וַאֲמַר לֵיהּ: יָהֵבְינָא לָךְ בְּנֵי גַרְמִידָא, אִיתַנְהוּ – שְׁרֵי, לֵיתַנְהוּ – אָסוּר. amarou li, hakhi kaamar rav: ha man deyahév zouzé leginaa akaré, veka azli asara karé bené zarta, vaamar léh: yahévna lakh bené garmida, itanou – cheré, létanou – asour.
6. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן דְּמִמֵּילָא קָא רָבוּ – שַׁפִּיר דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן. pechita! maou detéma: kévan demiméla ka ravou – chapir damé, ka machma lan.
7. כְּמַאן – כִּי הַאי תַּנָּא. דְּתַנְיָא: הַהוֹלֵךְ לַחְלוֹב אֶת עִזָּיו, וְלִגְזוֹז אֶת רְחֵלָיו, וְלִרְדּוֹת אֶת כַּוַּורְתּוֹ, מְצָאוֹ חֲבֵירוֹ וְאָמַר לוֹ: מַה שֶּׁעִזַּי חוֹלְבוֹת מָכוּר לָךְ, מַה שֶּׁרְחֵלַי גּוֹזְזוֹת מָכוּר לָךְ, מַה שֶּׁכַּוַּורְתִּי רוֹדָה מָכוּר לָךְ – מוּתָּר. keman – ki ha tana. detanya: haolékh la'hlov et iza, veligzoz et re'héla, velirdot et kavarto, metsao 'havéro veamar lo: ma cheiza 'holvot makhour lakh, ma cher'héla gozzot makhour lakh, ma chekavarti roda makhour lakh – moutar.
8. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: מַה שֶּׁעִזַּי חוֹלְבוֹת כָּךְ וְכָךְ מָכוּר לָךְ, מַה שֶּׁרְחֵלַי גּוֹזְזוֹת כָּךְ וְכָךְ מָכוּר לָךְ, מַה שֶּׁכַּוַּורְתִּי רוֹדָה כָּךְ וְכָךְ מָכוּר לָךְ – אָסוּר. וְאַף עַל גַּב דְּמִמֵּילָא קָא רָבוּ, כֵּיוָן דְּלֵיתַנְהוּ בְּהַהִיא שַׁעְתָּא – אָסוּר. aval im amar lo: ma cheiza 'holvot kakh vekhakh makhour lakh, ma cher'héla gozzot kakh vekhakh makhour lakh, ma chekavarti roda kakh vekhakh makhour lakh – asour. veaf al gav demiméla ka ravou, kévan delétanou behahi chata – asour.
9. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: כֵּיוָן דְּמִמֵּילָא קָא רָבוּ – שַׁפִּיר דָּמֵי. וְהָתַנְיָא: כָּךְ וְכָךְ – אָסוּר! ika deamri, amar rava: kévan demiméla ka ravou – chapir damé. vehatanya: kakh vekhakh – asour!
10. הָתָם לָאו מִינֵּיהּ קָא רָבוּ, דְּשָׁקְלִי לֵיהּ לְהַאי וְאָתֵי אַחֲרִינָא בְּדוּכְתֵּיהּ. הָכָא מִינֵּיהּ קָא רָבוּ, דְּכִי שָׁקְלִי לֵיהּ לְהַאי – לָא אָתֵי אַחֲרִינָא בְּדוּכְתֵּיהּ. hatam la minéh ka ravou, dechakli léh leha veaté a'harina bedoukhtéh. hakha minéh ka ravou, dekhi chakli léh leha – la até a'harina bedoukhtéh.
11. אָמַר אַבָּיֵי: שָׁרֵי לֵיהּ לְאִינִישׁ לְמֵימַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ, הֵילָךְ אַרְבְּעָה זוּזֵי אַחָבִיתָא דְחַמְרָא, אִי תָּקְפָה – בִּרְשׁוּתָךְ, אִי יָקְרָא אִי זִילָא – בִּרְשׁוּתַי. אֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁרֵבְיָא לְאַבָּיֵי: amar abayé: charé léh leinich lemémar léh le'havréh, hélakh arbea zouzé a'havita de'hamra, i takfa – birchoutakh, i yakra i zila – birchouta. amar léh rav chérévya leabayé:

Daf 64b

1. הַאי קָרוֹב לְשָׂכָר וְרָחוֹק לְהֶפְסֵד הוּא. אֲמַר לֵיהּ כֵּיוָן דִּמְקַבֵּל עֲלֵיהּ זוֹלָא, קָרוֹב לָזֶה וְלָזֶה הוּא. ha karov lesakhar vera'hok lehefséd hou. amar léh kévan dimkabél aléh zola, karov laze velaze hou.
2. מַתְנִי׳: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ לֹא יָדוּר בַּחֲצֵרוֹ חִנָּם, וְלֹא יִשְׂכּוֹר מִמֶּנּוּ בְּפָחוֹת – מִפְּנֵי שֶׁהוּא רִבִּית. matni': hamalve et 'havéro lo yadour ba'hatséro 'hinam, velo yiskor mimenou befa'hot – mipené cheou ribit.
3. גְּמָ׳ אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ – אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר. הִלְוָהוּ וְדָר בַּחֲצֵירוֹ – צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ לֹא יָדוּר בַּחֲצֵירוֹ חִנָּם, וְלֹא יִשְׂכּוֹר מִמֶּנּוּ בְּפָחוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רִבִּית! gema' amar rav yoséf bar minomé amar rav na'hman: af al pi cheamrou hadar ba'hatsar 'havéro chelo midato – éno tsarikh lehaalot lo sakhar. hilvaou vedar ba'hatséro – tsarikh lehaalot lo sakhar. ma ka machma lan? tenéna: hamalve et 'havéro lo yadour ba'hatséro 'hinam, velo yiskor mimenou befa'hot, mipené cheou ribit!
4. אִי מִמַּתְנִיתִין, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי בְּחָצֵר דְּקַיְימָא לְאַגְרָא, וְגַבְרָא דַּעֲבִיד לְמֵיגַר. אֲבָל חָצֵר דְּלָא קָיְימָא לְאַגְרָא, וְגַבְרָא דְּלָא עֲבִיד לְמֵיגַר – אֵימָא לָא, קָא מַשְׁמַע לַן. i mimatnitin, hava aména: hané milé be'hatsér dekayma leagra, vegavra daavid lemégar. aval 'hatsér dela kayma leagra, vegavra dela avid lemégar – éma la, ka machma lan.
5. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ – אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר. ״הַלְוֵינִי וְדוּר בַּחֲצֵרִי״ – צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר. ika deamri, amar rav yoséf bar minomé amar rav na'hman: af al pi cheamrou hadar ba'hatsar 'havéro chelo midato – éno tsarikh lehaalot lo sakhar. "halvéni vedour ba'hatséri" – tsarikh lehaalot lo sakhar.
6. מַאן דְּאָמַר הִלְוָהוּ – כׇּל שֶׁכֵּן הַלְוֵינִי. וּמַאן דְּאָמַר הַלְוֵינִי – אֲבָל הִלְוָהוּ לָא. מַאי טַעְמָא – כֵּיוָן דְּמֵעִיקָּרָא לָאו אַדַּעְתָּא דְּהָכִי אוֹזְפֵיהּ – לֵית לַן בַּהּ. man deamar hilvaou – kol chekén halvéni. ouman deamar halvéni – aval hilvaou la. ma tama – kévan deméikara la adata dehakhi ozféh – lét lan bah.
7. רַב יוֹסֵף בַּר חָמָא תָּקֵיף עַבְדֵי דְאִינָשֵׁי דְּמַסֵּיק בְּהוּ זוּזֵי, וְעָבֵיד בְּהוּ עֲבִידְתָּא. אֲמַר לֵיהּ רָבָא בְּרֵיהּ: מַאי טַעְמָא עָבֵיד מָר הָכִי? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא כְּרַב נַחְמָן סְבִירָא לִי, דְּאָמַר רַב נַחְמָן: עַבְדָּא, נְהוֹם כְּרֵיסֵיהּ לָא שָׁוֵי. rav yoséf bar 'hama takéf avdé deinaché demasék beou zouzé, veavéd beou avidta. amar léh rava beréh: ma tama avéd mar hakhi? amar léh: ana kerav na'hman sevira li, deamar rav na'hman: avda, neom keréséh la chavé.
8. אֲמַר לֵיהּ: אֵימוֹר דְּאָמַר רַב נַחְמָן כְּגוֹן דָּארוּ עַבְדֵּיהּ דִּמְרַקֵּיד בֵּי כוּבֵי, עַבְדֵי אַחֲרִינֵי מִי אָמַר? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא, כִּי הָא דְּרַב דָּנִיאֵל בַּר רַב קַטִּינָא אָמַר רַב סְבִירָא לִי. דְּאָמַר: הַתּוֹקֵף עַבְדּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ וְעָשָׂה בּוֹ מְלָאכָה – פָּטוּר. amar léh: émor deamar rav na'hman kegon darou avdéh dimrakéd bé khouvé, avdé a'hariné mi amar? amar léh: ana, ki ha derav daniél bar rav katina amar rav sevira li. deamar: hatokéf avdo chel 'havéro veasa bo melakha – patour.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Bava Metzia
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)