Talmud Bava Metzia, Chapitre 2 (ב) · Daf 11b à 23b

Daf 11b

1. וּמְקוֹמוֹ מוּשְׂכָּר לוֹ. וְעִישּׂוּר אַחֵר שֶׁאֲנִי עָתִיד לָמוֹד, נָתוּן לַעֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה בּוֹ לַעֲנִיִּים, וּמְקוֹמוֹ מוּשְׂכָּר לוֹ. oumkomo mouskar lo. veisour a'hér cheani atid lamod, natoun laakiva ben yoséf, kedé cheyizke bo laaniyim, oumkomo mouskar lo.
2. וְכִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא בְּצַד שָׂדֵהוּ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיוּ עוֹמְדִין? vekhi rabi yeochoua verabi akiva betsad sadéou chel raban gamliél haou omdin?
3. אֲמַר לֵיהּ: דָּמֵי הַאי מֵרַבָּנַן כִּדְלָא גָּמְרִי אִינָשֵׁי שְׁמַעְתָּא. amar léh: damé ha mérabanan kidla gamri inaché chemata.
4. כִּי אֲתָא לְסוּרָא אֲמַר לְהוּ: הָכִי אָמַר עוּלָּא וְהָכִי אוֹתְבִיתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן: רַבָּן גַּמְלִיאֵל מִטַּלְטְלֵי אַגַּב מְקַרְקְעֵי הִקְנָה לָהֶם. רַבִּי זֵירָא קַבְּלַהּ, רַבִּי אַבָּא לָא קַבְּלַהּ. ki ata lesoura amar leou: hakhi amar oula vehakhi otvitéh. amar léh haou mérabanan: raban gamliél mitaltelé agav mekarkeé hikna lahem. rabi zéra kabelah, rabi aba la kabelah.
5. אָמַר רָבָא: שַׁפִּיר עֲבַיד דְּלָא קַבְּלַהּ, וְכִי לֹא הָיָה לָהֶם סוּדָר לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ בַּחֲלִיפִין? אֶלָּא טוֹבַת הֲנָאָה אֵינָהּ מָמוֹן לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ בַּחֲלִיפִין. הָכָא נָמֵי טוֹבַת הֲנָאָה אֵינָהּ מָמוֹן לִקְנוֹת עַל גַּבֵּי קַרְקַע. amar rava: chapir avad dela kabelah, vekhi lo haya lahem soudar liknot mimenou ba'halifin? ela tovat hanaa énah mamon liknot mimenou ba'halifin. hakha namé tovat hanaa énah mamon liknot al gabé karka.
6. וְלָא הִיא, מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה נְתִינָה כְּתִיבָא בְּהוּ. חֲלִיפִין, דֶּרֶךְ מִקָּח וּמִמְכָּר הוּא. מִטַּלְטְלִין אַגַּב מִקַּרְקַע, נְתִינָה אַלִּימְתָּא הִיא. vela hi, matenot keouna netina ketiva beou. 'halifin, derekh mika'h oumimkar hou. mitaltelin agav mikarka, netina alimta hi.
7. רַב פָּפָּא אָמַר: דַּעַת אַחֶרֶת מַקְנָה אוֹתָן שָׁאנֵי. rav papa amar: daat a'heret makna otan chané.
8. וּמְנָא תֵּימְרַאּ – דִּתְנַן: רָאָה אוֹתָן רָצִין אַחַר הַמְּצִיאָה כּוּ׳, וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְהוּא שֶׁרָץ אַחֲרֵיהֶן וּמַגִּיעָן. וּבָעֵי רַבִּי יִרְמְיָה, בְּמַתָּנָה הֵיאַךְ? קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא אַף עַל פִּי שֶׁרָץ אַחֲרֵיהֶן וְאֵין מַגִּיעָן. מַאי טַעְמָא – לָאו מִשּׁוּם דְּדַעַת אַחֶרֶת מַקְנָה אוֹתָן שָׁאנֵי?! oumna témra – ditnan: raa otan ratsin a'har hametsia kou', veamar rabi yirmeya amar rabi yo'hanan: veou cherats a'haréhen oumagian. ouvaé rabi yirmeya, bematana héakh? kabelah minéh rabi aba bar kahana af al pi cherats a'haréhen veén magian. ma tama – la michoum dedaat a'heret makna otan chané?!
9. אֲמַר לֵיהּ רַב שִׁימִי לְרַב פָּפָּא: הֲרֵי גֵּט, דְּדַעַת אַחֶרֶת – מַקְנָה אוֹתָהּ, וְאָמַר עוּלָּא: וְהוּא שֶׁעוֹמֶדֶת בְּצַד בֵּיתָהּ אוֹ בְּצַד חֲצֵרָהּ. שָׁאנֵי גֵּט דְּאִיתֵיהּ בְּעַל כׇּרְחָהּ. amar léh rav chimi lerav papa: haré gét, dedaat a'heret – makna otah, veamar oula: veou cheomedet betsad bétah o betsad 'hatsérah. chané gét deitéh beal kor'hah.
10. מַתְקֵיף לַהּ רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: וְלָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא – וּמָה גֵּט דְּאִיתֵיהּ בְּעַל כׇּרְחָהּ, אִי עוֹמֶדֶת בְּצַד בֵּיתָהּ וּבְצַד חֲצֵרָהּ – אִין, אִי לָא – לָא. מַתָּנָה דְּמִדַּעְתֵּיהּ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן! matkéf lah rav chéchet beréh derav idi: vela kal va'homer hou – ouma gét deitéh beal kor'hah, i omedet betsad bétah ouvtsad 'hatsérah – in, i la – la. matana demidatéh lo kol chekén!
11. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: ela amar rav aché:

Daf 12a

1. חָצֵר אִיתְרַבַּאי מִשּׁוּם יָד וְלָא גָּרְעָה מִשְּׁלִיחוּת. גַּבֵּי גֵּט דְּחוֹב הוּא לָהּ: אֵין חָבִין לְאָדָם אֶלָּא בְּפָנָיו. גַּבֵּי מַתָּנָה דִּזְכוּת הוּא לוֹ: זָכִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. 'hatsér itraba michoum yad vela gara micheli'hout. gabé gét de'hov hou lah: én 'havin leadam ela befana. gabé matana dizkhout hou lo: zakhin leadam chelo befana.
2. גּוּפָא. רָאָה אוֹתָן רָצִין אַחַר הַמְּצִיאָה וְכוּ׳. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְהוּא שֶׁרָץ אַחֲרֵיהֶן וּמַגִּיעָן. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: בְּמַתָּנָה הֵיאַךְ? קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: אַף עַל פִּי שֶׁרָץ אַחֲרֵיהֶן וְאֵין מַגִּיעָן. goufa. raa otan ratsin a'har hametsia vekhou'. amar rabi yirmeya amar rabi yo'hanan: veou cherats a'haréhen oumagian. baé rabi yirmeya: bematana héakh? kabelah minéh rabi aba bar kahana: af al pi cherats a'haréhen veén magian.
3. בָּעֵי רָבָא: זָרַק אַרְנָקִי בְּפֶתַח זֶה וְיָצָא בְּפֶתַח אַחֵר, מַהוּ? אֲוִיר שֶׁאֵין סוֹפוֹ לָנוּחַ כְּמוּנָּח דָּמֵי, אוֹ לָא? baé rava: zarak arnaki befeta'h ze veyatsa befeta'h a'hér, maou? avir cheén sofo lanou'ha kemouna'h damé, o la?
4. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא, וְאָמְרִי לַהּ רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה לְרָבָא, וְאָמְרִי לַהּ רָבִינָא לְרָבָא: לָאו הַיְינוּ מַתְנִיתִין. רָאָה אוֹתָן רָצִין אַחַר הַמְּצִיאָה, וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְהוּא שֶׁרָץ אַחֲרֵיהֶן וּמַגִּיעָן, וּבָעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: בְּמַתָּנָה הֵיאַךְ? וְקַבְּלַהּ מִינֵּיהּ רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: בְּמַתָּנָה אַף עַל פִּי שֶׁרָץ אַחֲרֵיהֶן וְאֵין מַגִּיעָן. amar léh rav papa lerava, veamri lah rav ada bar matna lerava, veamri lah ravina lerava: la haynou matnitin. raa otan ratsin a'har hametsia, veamar rabi yirmeya amar rabi yo'hanan: veou cherats a'haréhen oumagian, ouvaé rabi yirmeya: bematana héakh? vekabelah minéh rabi aba bar kahana: bematana af al pi cherats a'haréhen veén magian.
5. אֲמַר לֵיהּ, מִתְגַּלְגֵּל קָאָמְרַתְּ? שָׁאנֵי מִתְגַּלְגֵּל דִּכְמוּנָּח דָּמֵי. amar léh, mitgalgél kaamrate? chané mitgalgél dikhmouna'h damé.
6. מַתְנִי׳ מְצִיאַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים, מְצִיאַת עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים, מְצִיאַת אִשְׁתּוֹ – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. מְצִיאַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים, מְצִיאַת עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים, מְצִיאַת אִשְׁתּוֹ שֶׁגֵּירְשָׁהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן כְּתוּבָּה – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלָּהֶן. matni' metsiat beno ouvito haketanim, metsiat avdo vechif'hato hakenaanim, metsiat ichto – haré élou chelo. metsiat beno ouvito hagedolim, metsiat avdo vechif'hato haivrim, metsiat ichto chegérchah, af al pi chelo natan ketouba – haré élou chelahen.
7. גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ מְצִיאַת קָטָן לְאָבִיו – שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמּוֹצְאָהּ מְרִיצָהּ אֵצֶל אָבִיו, וְאֵינוֹ מְאַחֵר בְּיָדוֹ. gema' amar chemouél: mipené ma amrou metsiat katan leavi – chebechaa chemotsah meritsah étsel avi, veéno mea'hér beyado.
8. לְמֵימְרָא דְּסָבַר שְׁמוּאֵל קָטָן לֵית לֵיהּ זְכִיָּיה לְנַפְשֵׁיהּ מִדְּאוֹרָיְיתָא? וְהָתַנְיָא: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל – יְלַקֵּט בְּנוֹ אַחֲרָיו. לְמֶחֱצָה, לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ – לֹא יְלַקֵּט בְּנוֹ אַחֲרָיו. רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יְלַקֵּט בְּנוֹ וְאִשְׁתּוֹ אַחֲרָיו. וְאָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. lemémra desavar chemouél katan lét léh zekhiya lenafchéh mideorayta? vehatanya: hasokhér et hapoél – yelakét beno a'hara. leme'hetsa, lichlich velirvia – lo yelakét beno a'hara. rabi yosi omér: bén kakh ouvén kakh yelakét beno veichto a'hara. veamar chemouél: halakha kerabi yosé.
9. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא קָטָן אִית לֵיהּ זְכִיָּיה לְנַפְשֵׁיהּ, כִּי קָא מְלַקֵּט – לְנַפְשֵׁיהּ קָא מְלַקֵּט, וַאֲבוּהּ מִינֵּיהּ קָא זָכֵי. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ קָטָן לֵית לֵיהּ זְכִיָּיה לְנַפְשֵׁיהּ, כִּי קָא מְלַקֵּט – לְאָבִיו קָא מְלַקֵּט, אֲבוּהּ עָשִׁיר הוּא, אַמַּאי אִשְׁתּוֹ וּבְנוֹ מְלַקֵּט אַחֲרָיו? i amrate bichlama katan it léh zekhiya lenafchéh, ki ka melakét – lenafchéh ka melakét, vaavouh minéh ka zakhé. ela i amrate katan lét léh zekhiya lenafchéh, ki ka melakét – leavi ka melakét, avouh achir hou, ama ichto ouvno melakét a'hara?
10. שְׁמוּאֵל, טַעְמָא דְּתַנָּא דִּידַן קָאָמַר, וְלֵיהּ לָא סְבִירָא לֵיהּ. chemouél, tama detana didan kaamar, veléh la sevira léh.
11. וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי קָטָן אִית לֵיהּ זְכִיָּיה מִדְּאוֹרָיְיתָא? וְהָתְנַן: מְצִיאַת חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: גָּזֵל גָּמוּר. vesavar rabi yosé katan it léh zekhiya mideorayta? vehatnan: metsiat 'héréch, chote vekatan yéch bahen michoum gazél mipené darkhé chalom. rabi yosé omér: gazél gamour.
12. וְאָמַר רַב חִסְדָּא: גָּזֵל גָּמוּר מִדִּבְרֵיהֶן. נָפְקָא מִינַּהּ לְהוֹצִיאָהּ בְּדַיָּינִין. veamar rav 'hisda: gazél gamour midivréhen. nafka minah leotsiah bedayanin.
13. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: עֲשָׂאוּהָ כְּמִי שֶׁהָלְכוּ בָּהּ נָמוֹשׁוֹת. דַּעֲנִיִּים גּוּפַיְיהוּ מַסְּחִי דַּעְתַּיְיהוּ. סָבְרִי: בְּרֵיהּ דְּהַיְאךְ מְלַקֵּטי לֵיהּ. ela amar abayé: asaouha kemi chehalkhou bah namochot. daaniyim goufayou mase'hi datayou. savri: beréh dehaykh melakét léh.
14. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה לְאַבָּיֵי: וְכִי מוּתָּר לָאָדָם לְהַרְבִּיץ אֲרִי בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ עֲנִיִּים וְיִבְרְחוּ? amar léh rav ada bar matna leabayé: vekhi moutar laadam leharbits ari betokh sadéou kedé cheyirou aniyim veyivre'hou?
15. אֶלָּא אָמַר רָבָא: ela amar rava:

Daf 12b

1. עָשׂוּ שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה כְּזוֹכֶה, מַאי טַעְמָא – עֲנִיִּים גּוּפַיְיהוּ נִיחָא לְהוּ, כִּי הֵיכִי דְּכִי אָגְרוּ לְדִידְהוּ נִלְקוֹט בְּנַיְיהוּ בָּתְרַיְיהוּ. asou cheéno zokhe kezokhe, ma tama – aniyim goufayou ni'ha leou, ki hékhi dekhi agrou ledidou nilkot benayou batrayou.
2. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא. דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא גָּדוֹל – גָּדוֹל מַמָּשׁ, וְלֹא קָטָן – קָטָן מַמָּשׁ, אֶלָּא גָּדוֹל וְסָמוּךְ עַל שֻׁלְחָן אָבִיו – זֶהוּ קָטָן. קָטָן וְאֵינוֹ סָמוּךְ עַל שֻׁלְחָן אָבִיו – זֶהוּ גָּדוֹל. oufliga derabi 'hiya bar aba. deamar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: lo gadol – gadol mamach, velo katan – katan mamach, ela gadol vesamoukh al choul'han avi – zeou katan. katan veéno samoukh al choul'han avi – zeou gadol.
3. מְצִיאַת עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים הֲרֵי הוּא שֶׁל עַצְמָן. אַמַּאי לֹא יְהֵא אֶלָּא פּוֹעֵל? וְתַנְיָא: מְצִיאַת פּוֹעֵל לְעַצְמוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: ״נַכֵּשׁ עִמִּי הַיּוֹם״, ״עֲדוֹר עַמִּי הַיּוֹם״. metsiat avdo vechif'hato haivrim haré hou chel atsman. ama lo yehé ela poél? vetanya: metsiat poél leatsmo. bame devarim amourim – bizman cheamar lo: "nakéch imi hayom", "ador ami hayom".
4. אֲבָל אָמַר לוֹ ״עֲשֵׂה עִמִּי מְלָאכָה הַיּוֹם״ – מְצִיאָתוֹ לְבַעַל הַבַּיִת. aval amar lo "asé imi melakha hayom" – metsiato levaal habayit.
5. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָכָא בְּעֶבֶד נוֹקֵב מַרְגָּלִיּוֹת עָסְקִינַן, שֶׁאֵין רַבּוֹ רוֹצֶה לְשַׁנּוֹתוֹ לִמְלָאכָה אַחֶרֶת. amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: hakha beeved nokév margaliyot askinan, cheén rabo rotse lechanoto limlakha a'heret.
6. רָבָא אָמַר: בְּמַגְבִּיהַּ מְצִיאָה עִם מְלַאכְתּוֹ עָסְקִינַן. rava amar: bemagbiha metsia im melakhto askinan.
7. רַב פָּפָּא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁשְּׂכָרוֹ לְלַקֵּט מְצִיאוֹת. וְהֵיכִי דָּמֵי? דְּאַקְּפַי אַגְמָא בִּכְווֹרֵי. rav papa amar: kegon chesekharo lelakét metsiot. vehékhi damé? deakefa agma bikhoré.
8. הַאי שִׁפְחָה הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאַיְיתַי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, מַאי בָּעֲיָא גַּבֵּיהּ? ha chif'ha hékhi damé? i deayta cheté searot, ma baaya gabéh?
9. וְאִי דְּלָא אַיְיתַי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, אִי אִיתֵיהּ לְאָב – דַּאֲבוּהּ הָוְיָא! וְאִי דְּלֵיתֵיהּ לָאָב – תִּיפּוֹק בְּמִיתַת הָאָב. vei dela ayta cheté searot, i itéh leav – daavouh havya! vei delétéh laav – tipok bemitat haav.
10. דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אָמָה הָעִבְרִיָּה קֹנָה עַצְמָהּ בְּמִיתַת הָאָב מֵרְשׁוּת הָאָדוֹן מִקַּל וָחוֹמֶר. וְלָאו אִיתּוֹתַב רֵישׁ לָקִישׁ? deamar réch lakich: ama haivriya kona atsmah bemitat haav mérchout haadon mikal va'homer. vela itotav réch lakich?
11. נֵימָא מֵהַאי נָמֵי תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא! néma méha namé tehvé teouvta!
12. לָא, לְעוֹלָם דְּאִיתֵיהּ לְאָב, וּמַאי ״הֲרֵי הֵן שֶׁלָּהֶן״ – לְאַפּוֹקֵי דְּרַבָּה. la, leolam deitéh leav, ouma "haré hén chelahen" – leapoké deraba.
13. מְצִיאַת אִשְׁתּוֹ. גֵּירְשָׁהּ פְּשִׁיטָא! metsiat ichto. gérchah pechita!
14. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בִּמְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת, דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים ״מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת״ – בַּעְלָהּ חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ. hakha bema askinan? bimgorechet veénah megorechet, deamar rabi zéra amar chemouél: kol makom cheamrou 'hakhamim "megorechet veénah megorechet" – balah 'hayav bimzonoteha.
15. טַעְמָא מַאי אֲמוּר רַבָּנַן מְצִיאַת אִשָּׁה לְבַעְלָהּ, כִּי הֵיכִי דְּלָא תֶּיהְוֵי לַהּ אֵיבָה. הָכָא אִית לַהּ אֵיבָה וְאֵיבָה. tama ma amour rabanan metsiat icha levalah, ki hékhi dela tehvé lah éva. hakha it lah éva veéva.
16. מַתְנִי׳ מָצָא שִׁטְרֵי חוֹב, אִם יֵשׁ בָּהֶן אַחְרָיוּת נְכָסִים – לֹא יַחְזִיר, שֶׁבֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן. אֵין בָּהֶן אַחְרָיוּת נְכָסִים – יַחְזִיר, שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. matni' matsa chitré 'hov, im yéch bahen a'hraout nekhasim – lo ya'hzir, chebét din nifrain méhen. én bahen a'hraout nekhasim – ya'hzir, cheén bét din nifrain méhen, divré rabi méir.
17. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יַחְזִיר, מִפְּנֵי שֶׁבֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן. va'hakhamim omrim: bén kakh ouvén kakh lo ya'hzir, mipené chebét din nifrain méhen.
18. גְּמָ׳ בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא כְּשֶׁחַיָּיב מוֹדֶה, כִּי יֵשׁ בָּהֶן אַחְרָיוּת נְכָסִים אַמַּאי לֹא יַחְזִיר? הָא מוֹדֶה! וְאִי כְּשֶׁאֵין חַיָּיב מוֹדֶה, כִּי אֵין בָּהֶן אַחְרָיוּת נְכָסִים אַמַּאי יַחְזִיר? נְהִי דְּלָא גָּבֵי מִמְּשַׁעְבְּדֵי – מִבְּנֵי חָרֵי מִגְבָּא גָּבֵי! gema' bema askinan? iléma keche'hayav mode, ki yéch bahen a'hraout nekhasim ama lo ya'hzir? ha mode! vei kecheén 'hayav mode, ki én bahen a'hraout nekhasim ama ya'hzir? nehi dela gavé mimechabedé – mibené 'haré migba gavé!
19. לְעוֹלָם כְּשֶׁחַיָּיב מוֹדֶה, וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא: דְּחָיְישִׁינַן שֶׁמָּא כָּתַב לִלְוֹת בְּנִיסָן וְלֹא לָוָה עַד תִּשְׁרִי, וְאָתֵי לְמִטְרַף לָקוֹחוֹת שֶׁלֹּא כַּדִּין. leolam keche'hayav mode, vehakha haynou tama: de'haychinan chema katav lilot benisan velo lava ad tichri, veaté lemitraf lako'hot chelo kadin.
20. אִי הָכִי, כֹּל שְׁטָרֵי דְּאָתוּ לְקַמַּן נֵיחוּשׁ לְהוּ הָכִי! i hakhi, kol chetaré deatou lekaman né'houch leou hakhi!
21. כֹּל שְׁטָרֵי לָא רִיעֵי, הָנֵי רִיעֵי. kol chetaré la rié, hané rié.
22. אֶלָּא הָא דִּתְנַן: כּוֹתְבִין שְׁטָר לַלֹּוֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַלְוֶה עִמּוֹ. לְכַתְּחִילָּה הֵיכִי כָּתְבִינַן? נֵיחוּשׁ שֶׁמָּא כָּתַב לִלְוֹת בְּנִיסָן וְלֹא לָוָה עַד תִּשְׁרִי, וְאָתֵי לְמִטְרַף לָקוֹחוֹת שֶׁלֹּא כַּדִּין! ela ha ditnan: kotvin chetar lalove af al pi cheén malve imo. lekhate'hila hékhi katvinan? né'houch chema katav lilot benisan velo lava ad tichri, veaté lemitraf lako'hot chelo kadin!
23. אָמַר רַב אַסִּי: amar rav asi:

Daf 13a

1. בִּשְׁטָרֵי הַקְנָאָה, דְּהָא שַׁעְבֵּיד נַפְשֵׁיהּ. bichtaré haknaa, deha chabéd nafchéh.
2. אִי הָכִי, מַתְנִיתִין דְּקָתָנֵי: ״אִם יֵשׁ בָּהֶן אַחְרָיוּת נְכָסִים לֹא יַחֲזִיר״, וְאוֹקֵימְנָא כְּשֶׁחַיָּיב מוֹדֶה, וּמִשּׁוּם שֶׁמָּא כָּתַב לִלְוֹת בְּנִיסָן וְלֹא לָוָה עַד תִּשְׁרֵי, וְאָתֵי לְמִטְרַף לָקוֹחוֹת שֶׁלֹּא כַּדִּין, אַמַּאי לֹא יַחֲזִיר? i hakhi, matnitin dekatané: "im yéch bahen a'hraout nekhasim lo ya'hazir", veokémna keche'hayav mode, oumichoum chema katav lilot benisan velo lava ad tichré, veaté lemitraf lako'hot chelo kadin, ama lo ya'hazir?
3. נֶחְזֵי אִי בִּשְׁטַר הַקְנָאָה – הָא שַׁעְבֵּיד לֵיהּ נַפְשֵׁיהּ! אִי בִּשְׁטָר דְּלָא הַקְנָאָה – לֵיכָּא לְמֵיחַשׁ, דְּהָא אָמְרַתְּ כִּי לֵיכָּא מַלְוֶה בַּהֲדֵיהּ לָא כָּתְבִינַן. ne'hzé i bichtar haknaa – ha chabéd léh nafchéh! i bichtar dela haknaa – léka lemé'hach, deha amrate ki léka malve bahadéh la katvinan.
4. אָמַר לְךָ רַב אַסִּי: אַף עַל גַּב דִּשְׁטָרֵי דְּלָאו הַקְנָאָה, כִּי לֵיכָּא מַלְוֶה בַּהֲדֵיהּ לָא כָּתְבִינַן, מַתְנִיתִין כֵּיוָן דִּנְפַל אִתְּרַע לֵיהּ, וְחָיְישִׁינַן דִּלְמָא אִקְּרִי וּכְתוּב. amar lekha rav asi: af al gav dichtaré dela haknaa, ki léka malve bahadéh la katvinan, matnitin kévan dinfal itera léh, ve'haychinan dilma ikeri oukhtouv.
5. אַבָּיֵי אָמַר: עֵדָיו בַּחֲתוּמָיו זָכִין לוֹ, וַאֲפִילּוּ שְׁטָרֵי דְּלָאו הַקְנָאָה. abayé amar: éda ba'hatouma zakhin lo, vaafilou chetaré dela haknaa.
6. מִשּׁוּם דְּקַשְׁיָא לֵיהּ: כֵּיוָן דְּאָמְרַתְּ בִּשְׁטָרֵי דְּלָאו הַקְנָאָה כִּי לֵיתֵיהּ לְמַלְוֶה בַּהֲדֵיהּ לָא כָּתְבִינַן, לֵיכָּא לְמֵיחַשׁ דְּאִקְּרִי וּכְתוּב. michoum dekachya léh: kévan deamrate bichtaré dela haknaa ki létéh lemalve bahadéh la katvinan, léka lemé'hach deikeri oukhtouv.
7. אֶלָּא הָא דִּתְנַן: מָצָא גִּיטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, דְּיָיתֵיקֵי, מַתָּנָה וְשׁוֹבָרִים – הֲרֵי זֶה לֹא יַחְזִיר, שֶׁמָּא כְּתוּבִים הָיוּ וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא לִיתְּנָם. וְכִי נִמְלַךְ עֲלֵיהֶם מַאי הָוֵי? וְהָא אָמְרַתְּ: עֵדָיו בַּחֲתוּמָיו זָכִין לוֹ? ela ha ditnan: matsa gité nachim vechi'hrouré avadim, deyatéké, matana vechovarim – haré ze lo ya'hzir, chema ketouvim haou venimlakh aléhem chelo litenam. vekhi nimlakh aléhem ma havé? veha amrate: éda ba'hatouma zakhin lo?
8. הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּקָא מָטוּ לִידֵיהּ. אֲבָל הֵיכָא דְּלָא מָטוּ לִידֵיהּ לָא אָמְרִינַן. hané milé hékha deka matou lidéh. aval hékha dela matou lidéh la amrinan.
9. אֶלָּא מַתְנִיתִין דְּקָתָנֵי: מָצָא שִׁטְרֵי חוֹב, אִם יֵשׁ בָּהֶם אַחְרָיוּת נְכָסִים – לֹא יַחְזִיר. וְאוֹקִימְנָא כְּשֶׁחַיָּיב מוֹדֶה, וּמִשּׁוּם שֶׁמָּא כָּתַב לִלְוֹת בְּנִיסָן וְלֹא לָוָה עַד תִּשְׁרֵי. ela matnitin dekatané: matsa chitré 'hov, im yéch bahem a'hraout nekhasim – lo ya'hzir. veokimna keche'hayav mode, oumichoum chema katav lilot benisan velo lava ad tichré.
10. בִּשְׁלָמָא לְרַב אַסִּי דְּאָמַר בִּשְׁטָרֵי אַקְנְיָיתָא – מוֹקֵי לַהּ בִּשְׁטָרֵי דְּלָאו אַקְנְיָיתָא, וְכִדְאָמְרִינַן. אֶלָּא לְאַבָּיֵי, דְּאָמַר: עֵדָיו בַּחֲתוּמָיו זָכִין לוֹ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? bichlama lerav asi deamar bichtaré akneyata – moké lah bichtaré dela akneyata, vekhidamrinan. ela leabayé, deamar: éda ba'hatouma zakhin lo, ma ika lemémar?
11. אָמַר לָךְ אַבָּיֵי, מַתְנִיתִין הַיְינוּ טַעְמָא: דְּחָיְישִׁ[ינַן] לְפֵרָעוֹן וְלִקְנוּנְיָא. amar lakh abayé, matnitin haynou tama: de'haychi[ynan] leféraon veliknounya.
12. וְלִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר לָא חָיְישִׁינַן לְפֵרָעוֹן וְלִקְנוּנְיָא, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? הָנִיחָא אִי סָבַר לַהּ כְּרַב אַסִּי דְּאָמַר בִּשְׁטָרֵי הַקְנָאָה – מוֹקֵי מַתְנִיתִין בִּשְׁטָרֵי דְּלָאו הַקְנָאָה. אֶלָּא אִי סָבַר כְּאַבָּיֵי דְּאָמַר עֵדָיו בַּחֲתוּמָיו זָכִין לוֹ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? velichmouél, deamar la 'haychinan leféraon veliknounya, ma ika lemémar? hani'ha i savar lah kerav asi deamar bichtaré haknaa – moké matnitin bichtaré dela haknaa. ela i savar keabayé deamar éda ba'hatouma zakhin lo, ma ika lemémar?
13. שְׁמוּאֵל מוֹקֵי לְמַתְנִיתִין כְּשֶׁאֵין חַיָּיב מוֹדֶה. chemouél moké lematnitin kecheén 'hayav mode.
14. אִי הָכִי, כִּי אֵין בָּהֶן אַחְרָיוּת נְכָסִים אַמַּאי יַחְזִיר? נְהִי דְּלָא גָּבֵי מִן מְשַׁעְבְּדֵי, מִבְּנֵי חָרֵי מִגְבֵּי גָּבֵי! i hakhi, ki én bahen a'hraout nekhasim ama ya'hzir? nehi dela gavé min mechabedé, mibené 'haré migbé gavé!
15. שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ: דְּאָמַר שְׁמוּאֵל, אוֹמֵר הָיָה רַבִּי מֵאִיר: שְׁטַר חוֹב שֶׁאֵין בּוֹ אַחְרָיוּת נְכָסִים – אֵין גּוֹבֶה לָא מִמְּשַׁעְבְּדִי וְלָא מִבְּנֵי חָרֵי. chemouél letaméh: deamar chemouél, omér haya rabi méir: chetar 'hov cheén bo a'hraout nekhasim – én gove la mimechabedi vela mibené 'haré.
16. וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ גּוֹבֶה אַמַּאי יַחְזִיר? אָמַר רַבִּי נָתָן בַּר אוֹשַׁעְיָא: לָצוֹר עַל פִּי צְלוֹחִיתוֹ שֶׁל מַלְוֶה. vekhi méa'har cheéno gove ama ya'hzir? amar rabi natan bar ochaya: latsor al pi tselo'hito chel malve.
17. וְנַהְדְּרֵיהּ (לְהוּ) לְלֹוֶה לָצוֹר עַל פִּי צְלוֹחִיתוֹ שֶׁל לֹוֶה! לֹוֶה הוּא venahderéh (leou) lelove latsor al pi tselo'hito chel love! love hou

Daf 13b

1. דְּאָמַר לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. deamar lo haou devarim méolam.
2. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַחְלוֹקֶת בְּשֶׁאֵין חַיָּיב מוֹדֶה. דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר: שְׁטָר שֶׁאֵין בּוֹ אַחְרָיוּת נְכָסִים – אֵינוֹ גּוֹבֶה לָא מִמְּשַׁעְבְּדִי וְלָא מִבְּנֵי חָרֵי. וְרַבָּנַן סָבְרִי: מִמְּשַׁעְבְּדִי הוּא דְּלָא גָּבֵי, מִבְּנֵי חָרֵי – מִגְבָּא גָּבֵי. אֲבָל כְּשֶׁחַיָּיב מוֹדֶה – דִּבְרֵי הַכֹּל יַחְזִיר, וְלָא חָיְישִׁינַן לְפֵרָעוֹן וְלִקְנוּנְיָא. amar rabi elazar: ma'hloket becheén 'hayav mode. derabi méir savar: chetar cheén bo a'hraout nekhasim – éno gove la mimechabedi vela mibené 'haré. verabanan savri: mimechabedi hou dela gavé, mibené 'haré – migba gavé. aval keche'hayav mode – divré hakol ya'hzir, vela 'haychinan leféraon veliknounya.
3. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מַחְלוֹקֶת כְּשֶׁחַיָּיב מוֹדֶה, דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר: שְׁטָר שֶׁאֵין בּוֹ אַחְרָיוּת נְכָסִים – מִמְּשַׁעְבְּדִי הוּא דְּלָא גָּבֵי, אֲבָל מִבְּנֵי חָרֵי – מִגְבָּא גָּבֵי. וְרַבָּנַן סָבְרִי: מִמְּשַׁעְבְּדֵי נָמֵי גָּבֵי. אֲבָל כְּשֶׁאֵין חַיָּיב מוֹדֶה – דִּבְרֵי הַכֹּל לֹא יַחְזִיר, דְּחָיְישִׁינַן לְפֵרָעוֹן. verabi yo'hanan amar: ma'hloket keche'hayav mode, derabi méir savar: chetar cheén bo a'hraout nekhasim – mimechabedi hou dela gavé, aval mibené 'haré – migba gavé. verabanan savri: mimechabedé namé gavé. aval kecheén 'hayav mode – divré hakol lo ya'hzir, de'haychinan leféraon.
4. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, וּתְיוּבְתָּא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בַּחֲדָא, וּתְיוּבְתָּא דִשְׁמוּאֵל בְּתַרְתֵּי. tanya keotéh derabi yo'hanan, outouvta derabi elazar ba'hada, outouvta dichmouél betarté.
5. מָצָא שִׁטְרֵי חוֹב וְיֵשׁ בָּהֶם אַחְרָיוּת נְכָסִים, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם מוֹדִים – לֹא יַחְזִיר לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה. אֵין בָּהֶן אַחְרָיוּת נְכָסִים, בִּזְמַן שֶׁהַלֹּוֶה מוֹדֶה – יַחְזִיר לַמַּלְוֶה, אֵין הַלֹּוֶה מוֹדֶה – לֹא יַחְזִיר לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. matsa chitré 'hov veyéch bahem a'hraout nekhasim, af al pi chechenéhem modim – lo ya'hzir lo laze velo laze. én bahen a'hraout nekhasim, bizman chehalove mode – ya'hzir lamalve, én halove mode – lo ya'hzir lo laze velo laze, divré rabi méir.
6. שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: שְׁטָרי שֶׁיֵּשׁ (בָּהֶם) [בּוֹ] אַחְרָיוּת נְכָסִים, גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים. וְשֶׁאֵין (בָּהֶם) [בּוֹ] אַחְרָיוּת נְכָסִים, גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים. chehaya rabi méir omér: chetar cheyéch (bahem) [bo] a'hraout nekhasim, gove minekhasim mechoubadim. vecheén (bahem) [bo] a'hraout nekhasim, gove minekhasim bené 'horin. va'hakhamim omrim: e'had ze vee'had ze gove minekhasim mechoubadim.
7. תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בַּחֲדָא, דְּאָמַר: לְרַבִּי מֵאִיר שְׁטָר שֶׁאֵין בּוֹ אַחְרָיוּת נְכָסִים – אֵינוֹ גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים וְלֹא מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. וְקָאָמַר: בֵּין לְרַבִּי מֵאִיר בֵּין לְרַבָּנַן לָא חָיְישִׁינַן לִקְנוּנְיָא. teouvta derabi elazar ba'hada, deamar: lerabi méir chetar cheén bo a'hraout nekhasim – éno gove minekhasim mechoubadim velo minekhasim bené 'horin. vekaamar: bén lerabi méir bén lerabanan la 'haychinan liknounya.
8. וּבָרָיְיתָא קָתָנֵי: שְׁטָר שֶׁאֵין בּוֹ אַחְרָיוּת נְכָסִים – מִמְּשַׁעְבְּדִי הוּא דְּלָא גָּבֵי, הָא מִבְּנֵי חוֹרִין מִגְבָּא גָּבֵי. וְקָתָנֵי: בֵּין לְרַבִּי מֵאִיר בֵּין לְרַבָּנַן, חָיְישִׁינַן לִקְנוּנְיָא. דְּקָתָנֵי: אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם מוֹדִים לֹא יַחְזִיר לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה. אַלְמָא חָיְישִׁינַן לִקְנוּנְיָא. ouvarayta katané: chetar cheén bo a'hraout nekhasim – mimechabedi hou dela gavé, ha mibené 'horin migba gavé. vekatané: bén lerabi méir bén lerabanan, 'haychinan liknounya. dekatané: af al pi chechenéhem modim lo ya'hzir lo laze velo laze. alma 'haychinan liknounya.
9. וְהָא הָנֵי תַּרְתֵּי הוּא? veha hané tarté hou?

Daf 14a

1. חֲדָא הוּא, דְּחַד טַעַם הוּא, דְּמִשּׁוּם דְּקָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מַחְלוֹקֶת בְּשֶׁאֵין חַיָּיב מוֹדֶה – הוּא מְתָרֵץ הָכִי. 'hada hou, de'had taam hou, demichoum dekaamar rabi elazar ma'hloket becheén 'hayav mode – hou metaréts hakhi.
2. תְּיוּבְתָּא דִשְׁמוּאֵל בְּתַרְתֵּי: חֲדָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּהָא מוֹקֵי מַתְנִיתִין בְּשֶׁאֵין חַיָּיב מוֹדֶה. teouvta dichmouél betarté: 'hada kerabi elazar, deha moké matnitin becheén 'hayav mode.
3. וַחֲדָא דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: מָצָא שְׁטַר הַקְנָאָה בַּשּׁוּק – יַחְזִיר לַבְּעָלִים, וְלָא חָיְישִׁינַן לְפֵרָעוֹן. va'hada deamar chemouél: matsa chetar haknaa bachouk – ya'hzir labealim, vela 'haychinan leféraon.
4. תְּיוּבְתָּא דְּקָתָנֵי הָכָא: אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם מוֹדִים לֹא יַחְזִיר לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה, אַלְמָא חָיְישִׁינַן לְפֵרָעוֹן, וְכׇל שֶׁכֵּן הָכָא דְּלָא מוֹדֵה לֹוֶה – דְּחָיְישִׁינַן לְפֵרָעוֹן. teouvta dekatané hakha: af al pi chechenéhem modim lo ya'hzir lo laze velo laze, alma 'haychinan leféraon, vekhol chekén hakha dela modé love – de'haychinan leféraon.
5. אָמַר שְׁמוּאֵל: מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? סָבְרִי אַחְרָיוּת טָעוּת סוֹפֵר הוּא. amar chemouél: ma tamayou derabanan? savri a'hraout taout sofér hou.
6. אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר אִיתַּי לְרַב אִידִי בַּר אָבִין: וּמִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי? וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: שֶׁבַח, שֶׁפֶר וְשִׁעְבּוּד – צָרִיךְ לִימָּלֵךְ! amar léh rava bar ita lerav idi bar avin: oumi amar chemouél hakhi? vehaamar chemouél: cheva'h, chefer vechiboud – tsarikh limalékh!
7. לֵימָא מַאן דְּאָמַר הָא לָא אָמַר הָא? léma man deamar ha la amar ha?
8. לָא קַשְׁיָא: כָּאן בִּשְׁטַר הַלְוָאָה, דְּלָא יָהֵיב אִינָשׁ זוּזֵי בִּכְדִי. כָּאן בְּמִקָּח וּמִמְכָּר, דְּעָבֵיד אִינָשׁ דְּזָבֵין אַרְעָא לְיוֹמֵיהּ. la kachya: kan bichtar halvaa, dela yahév inach zouzé bikhdi. kan bemika'h oumimkar, deavéd inach dezavén ara leoméh.
9. כִּי הָהִיא דַּאֲבוּהּ בַּר אִיהִי זְבַין עִלִּיתָא מֵאֲחָתֵיהּ, אֲתָא בַּעַל חוֹב טַרְפַהּ מִינֵּיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל, אֲמַר לֵיהּ: כְּתַבָה לָךְ אַחְרָיוּת? אֲמַר לֵיהּ: לָא. אֲמַר לֵיהּ: אִם כֵּן, זִיל לִשְׁלָמָא. אֲמַר לֵיהּ: וְהָא מָר הוּא דְּאָמַר אַחְרָיוּת טָעוּת סוֹפֵר הוּא! אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִילֵּי בִּשְׁטָרֵי הַלְוָאָה, אֲבָל בִּשְׁטָרֵי מִקָּח וּמִמְכָּר – לָא, דַּעֲבִיד אִינָשׁ דְּזָבֵין אַרְעָא לְיוֹמֵיהּ. ki hahi daavouh bar ihi zevan ilita méa'hatéh, ata baal 'hov tarfah minéh. ata lekaméh demar chemouél, amar léh: ketava lakh a'hraout? amar léh: la. amar léh: im kén, zil lichlama. amar léh: veha mar hou deamar a'hraout taout sofér hou! amar léh: hané milé bichtaré halvaa, aval bichtaré mika'h oumimkar – la, daavid inach dezavén ara leoméh.
10. אָמַר אַבָּיֵי: רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן בְּאַחְרָיוּת, וּבָא בַּעַל חוֹב דִּרְאוּבֵן וְקָא טָרֵיף לֵיהּ מִינֵּיהּ, דִּינָא הוּא דְּאָזֵיל רְאוּבֵן וּמִשְׁתַּעֵי דִּינָא בַּהֲדֵיהּ, וְלָא מָצֵי אָמַר לֵיהּ: לָאו בַּעַל דְּבָרִים דִּידִי אַתְּ, דְּאָמַר לֵיהּ: דְּמַפְּקַתְּ מִינֵּיהּ, עֲלַי דִּידִי הָדַר. amar abayé: reouvén chemakhar sade lechimon bea'hraout, ouva baal 'hov dirouvén veka taréf léh minéh, dina hou deazél reouvén oumichtaé dina bahadéh, vela matsé amar léh: la baal devarim didi ate, deamar léh: demapekate minéh, ala didi hadar.
11. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת נָמֵי, דְּאָמַר לֵיהּ: לָא נִיחָא לִי דְּלֶיהְוֵי לְשִׁמְעוֹן תַּרְעוֹמֶת עֲלַי. ika deamri: afilou chelo bea'hraout namé, deamar léh: la ni'ha li delehvé lechimon taromet ala.
12. וְאָמַר אַבָּיֵי: רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת, וְיָצְאוּ עָלֶיהָ עֲסִיקִין, עַד שֶׁלֹּא הֶחְזִיק בָּהּ veamar abayé: reouvén chemakhar sade lechimon chelo bea'hraout, veyatsou aleha asikin, ad chelo he'hzik bah

Daf 14b

1. יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ, מִשֶּׁהֶחְזִיק בָּהּ – אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. דְּאָמַר לֵיהּ: חַיְיתָא דְקִטְרֵי סְבַרְתְּ וְקַבֵּלְתְּ. מֵאֵימָתַי הָוְיָא חֲזָקָה? מִכִּי דָיֵישׁ אַמִּצְרֵי. yakhol la'hazor bo, michehe'hzik bah – éno yakhol la'hazor bo. deamar léh: 'hayta dekitré sevarte vekabélte. méémata havya 'hazaka? miki dayéch amitsré.
2. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אֲפִילּוּ בְּאַחְרָיוּת נָמֵי, דְּאָמַר לֵיהּ: אַחְוִי טִרְפָךְ וַאֲשַׁלֵּם לָךְ. veika deamri, afilou bea'hraout namé, deamar léh: a'hvi tirfakh vaachalém lakh.
3. אִיתְּמַר: הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵירוֹ וְנִמְצֵאת שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ. רַב אָמַר: יֵשׁ לוֹ מָעוֹת וְיֵשׁ לוֹ שֶׁבַח. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מָעוֹת יֵשׁ לוֹ, שֶׁבַח אֵין לוֹ. itemar: hamokhér sade la'havéro venimtsét cheénah chelo. rav amar: yéch lo maot veyéch lo cheva'h. ouchmouél amar: maot yéch lo, cheva'h én lo.
4. בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב הוּנָא: פֵּירֵשׁ לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח מַהוּ? טַעְמָא דִשְׁמוּאֵל מִשּׁוּם דְּלָא פָּירֵשׁ שְׁבָחָא, וְהָכָא הָא פָּירֵשׁ לֵהּ, אוֹ דִלְמָא טַעְמֵיהּ דִשְׁמוּאֵל: כֵּיוָן דְּלֵית לֵיהּ קַרְקַע, מִחֲזֵי כְּרִיבִּית. אֲמַר לְהוּ: אִין וְלָאו, וְרַפְיָא בִּידֵיהּ. beo minéh mérav houna: péréch lo et hacheva'h maou? tama dichmouél michoum dela paréch cheva'ha, vehakha ha paréch léh, o dilma taméh dichmouél: kévan delét léh karka, mi'hazé keribit. amar leou: in vela, verafya bidéh.
5. אִיתְּמַר, אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: מָעוֹת יֵשׁ לוֹ, שֶׁבַח אֵין לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁפֵּירַשׁ לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּקַרְקַע אֵין לוֹ, שְׂכַר מְעוֹתָיו עוֹמֵד וְנוֹטֵל. itemar, amar rav na'hman amar chemouél: maot yéch lo, cheva'h én lo, af al pi chepérach lo et hacheva'h. ma tama? kévan dekarka én lo, sekhar meota oméd venotél.
6. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: אֵין מוֹצִיאִין לַאֲכִילַת פֵּירוֹת, וְלִשְׁבַח קַרְקָעוֹת, וְלִמְזוֹן הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים, מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם. étivéh rava lerav na'hman: én motsiin laakhilat pérot, velichva'h karkaot, velimzon haicha vehabanot minekhasim mechoubadim, mipené tikoun haolam.
7. מִמְּשַׁעְבְּדִי הוּא דְּלָא מַפְּקִינַן, הָא מִבְּנֵי (חוֹרִין) – [חָרֵי] מַפְּקִינַן, וְקָתָנֵי מִיהָא לִשְׁבַח קַרְקָעוֹת, מַאי לָאו בְּלוֹקֵחַ מִגַּזְלָן! mimechabedi hou dela mapekinan, ha mibené ('horin) – ['haré] mapekinan, vekatané miha lichva'h karkaot, ma la beloké'ha migazlan!
8. לָא בְּבַעַל חוֹב. la bevaal 'hov.
9. אִי בְּבַעַל חוֹב, אֵימָא רֵישָׁא: אֵין מוֹצִיאִין לַאֲכִילַת פֵּירוֹת, וְאִי בְּבַעַל חוֹב, בַּעַל חוֹב מִי אִית לֵיהּ פֵּירֵי? וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה אֶת הַשֶּׁבַח. שֶׁבַח – אִין, אֲבָל פֵּירוֹת – לָא! i bevaal 'hov, éma récha: én motsiin laakhilat pérot, vei bevaal 'hov, baal 'hov mi it léh péré? vehaamar chemouél: baal 'hov gove et hacheva'h. cheva'h – in, aval pérot – la!
10. אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּגוֹזֵל וְנִגְזָל. וּמִדְּרֵישָׁא בְּגוֹזֵל וְנִגְזָל, סֵיפָא נָמֵי בְּגוֹזֵל וְנִגְזָל. ela pechita begozél venigzal. oumiderécha begozél venigzal, séfa namé begozél venigzal.
11. מִידֵּי אִרְיָא?! הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא. midé irya?! ha kidita veha kidita.
12. וְהָא לָא תָּנֵי הָכִי: לְשֶׁבַח קַרְקָעוֹת כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁגָּזַל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וַהֲרֵי הִיא יוֹצְאָה מִתַּחַת יָדוֹ, כְּשֶׁהוּא גּוֹבֶה – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים, וְשֶׁבַח – גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. veha la tané hakhi: lecheva'h karkaot kétsad? haré chegazal sade mé'havéro vaharé hi yotsa mita'hat yado, kecheou gove – gove et hakeren minekhasim mechoubadim, vecheva'h – gove minekhasim bené 'horin.
13. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא כִּדְקָתָנֵי, גַּזְלָן מִמַּאן גָּבֵי? אֶלָּא לָאו: כְּגוֹן שֶׁגָּזַל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וּמְכָרָהּ לְאַחֵר וְהִשְׁבִּיחָהּ! hékhi damé? iléma kidkatané, gazlan miman gavé? ela la: kegon chegazal sade mé'havéro oumkharah lea'hér vehichbi'hah!
14. אָמַר לָךְ: לָאו תָּרוֹצֵי קָא מְתָרְצַתְּ? תָּרֵיץ נָמֵי בְּבַעַל חוֹב. amar lakh: la tarotsé ka metartsate? taréts namé bevaal 'hov.
15. תָּא שְׁמַע: לַאֲכִילַת פֵּירוֹת כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁגָּזַל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וַהֲרֵי הִיא יוֹצְאָה מִתַּחַת יָדוֹ, כְּשֶׁהוּא גּוֹבֶה – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים, וּפֵירוֹת גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. ta chema: laakhilat pérot kétsad? haré chegazal sade mé'havéro vaharé hi yotsa mita'hat yado, kecheou gove – gove et hakeren minekhasim mechoubadim, ouférot gove minekhasim bené 'horin.
16. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא כִּדְקָתָנֵי, גַּזְלָן מִמַּאן גָּבֵי? אֶלָּא לָאו: כְּגוֹן שֶׁגָּזַל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וּמְכָרָהּ לְאַחֵר וְהִשְׁבִּיחָהּ! hékhi damé? iléma kidkatané, gazlan miman gavé? ela la: kegon chegazal sade mé'havéro oumkharah lea'hér vehichbi'hah!
17. אָמַר רָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁגָּזַל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ, מְלֵאָה פֵּירוֹת, וְאָכַל אֶת הַפֵּירוֹת, וְחָפַר בָּהּ בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. בָּא נִגְזָל לִגְבּוֹת קֶרֶן – גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים, בָּא נִגְזָל לִגְבּוֹת פֵּירוֹת – גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. amar rava: hakha bema askinan – kegon chegazal sade mé'havéro, meléa pérot, veakhal et hapérot, ve'hafar bah borot, chi'hin oumarot. ba nigzal ligbot keren – gove minekhasim mechoubadim, ba nigzal ligbot pérot – gove minekhasim bené 'horin.
18. רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר: כְּגוֹן raba bar rav houna amar: kegon

Daf 15a

1. שֶׁנְּטָלוּהָ מַסִּיקִין, בָּא נִגְזָל לִגְבּוֹת קֶרֶן – גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים, בָּא נִגְזָל לִגְבּוֹת פֵּירוֹת – גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. chenetalouha masikin, ba nigzal ligbot keren – gove minekhasim mechoubadim, ba nigzal ligbot pérot – gove minekhasim bené 'horin.
2. רָבָא לָא אָמַר כְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא: ״הֲרֵי הִיא יוֹצְאָה מִתַּחַת יָדוֹ״ – בְּדִינָא מַשְׁמַע. וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא לָא אָמַר כְּרָבָא: ״הֲרֵי הִיא יוֹצְאָה מִתַּחַת יָדוֹ״ – בְּעֵינָא מַשְׁמַע. rava la amar keraba bar rav houna: "haré hi yotsa mita'hat yado" – bedina machma. veraba bar rav houna la amar kerava: "haré hi yotsa mita'hat yado" – beéna machma.
3. רַב אָשֵׁי אָמַר: לִצְדָדִין קָתָנֵי, כְּגוֹן שֶׁגָּזַל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ מְלֵאָה פֵּירוֹת וְאָכַל אֶת הַפֵּירוֹת וּמָכַר אֶת הַשָּׂדֶה, בָּא לוֹקֵחַ לִגְבּוֹת קֶרֶן – גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים. בָּא נִגְזָל לִגְבּוֹת פֵּירוֹת – גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. rav aché amar: litsdadin katané, kegon chegazal sade mé'havéro meléa pérot veakhal et hapérot oumakhar et hasade, ba loké'ha ligbot keren – gove minekhasim mechoubadim. ba nigzal ligbot pérot – gove minekhasim bené 'horin.
4. בֵּין לְרָבָא בֵּין לְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא, מִלְוָה עַל פֶּה הוּא, וּמִלְוָה עַל פֶּה אֵינוֹ גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים! bén lerava bén leraba bar rav houna, milva al pe hou, oumilva al pe éno gove minekhasim mechoubadim!
5. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּשֶׁעָמַד בַּדִּין וַהֲדַר זַבֵּין. hakha bema askinan – kecheamad badin vahadar zabén.
6. אִי הָכִי, פֵּירוֹת נָמֵי! כְּשֶׁעָמַד בַּדִּין עַל הַקֶּרֶן, וְלֹא עָמַד בַּדִּין עַל הַפֵּירוֹת. וּמַאי פַּסְקָא? סְתָמָא דְמִילְּתָא כִּי תָּבַע אִינִישׁ – קַרְנָא תָּבַע בְּרֵישָׁא. i hakhi, pérot namé! kecheamad badin al hakeren, velo amad badin al hapérot. ouma paska? setama demileta ki tava inich – karna tava berécha.
7. וְסָבַר שְׁמוּאֵל לוֹקֵחַ מִגַּזְלָן לֵית לֵיהּ שְׁבָחָא? vesavar chemouél loké'ha migazlan lét léh cheva'ha?
8. וְהָא אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב חִינָּנָא בַּר שִׁילַת: אִמְּלֵיךְ, וּכְתוֹב ״שׁוּפְרָא שְׁבָחָא וּפֵירֵי״. veha amar léh chemouél lerav 'hinana bar chilat: imelékh, oukhtov "choufra cheva'ha ouféré".
9. בְּמַאי? אִי בְּבַעַל חוֹב – מִי אִית לֵיהּ פֵּירֵי? וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה אֶת הַשֶּׁבַח, שֶׁבַח – אִין, אֲבָל פֵּירוֹת – לָא. אֶלָּא לָאו, בְּלוֹקֵחַ מִגַּזְלָן! bema? i bevaal 'hov – mi it léh péré? vehaamar chemouél: baal 'hov gove et hacheva'h, cheva'h – in, aval pérot – la. ela la, beloké'ha migazlan!
10. אָמַר רַב יוֹסֵף: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַרְקַע. amar rav yoséf: hakha bema askinan – kegon cheyéch lo karka.
11. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְכִי מוּתָּר לִלְוֹת סְאָה בִּסְאָה בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַרְקַע? amar léh abayé: vekhi moutar lilot sea bisa bimkom cheyéch lo karka?
12. אֲמַר לֵיהּ, הָתָם הַלְוָאָה, הָכָא זְבִינֵי. amar léh, hatam halvaa, hakha zeviné.
13. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב יוֹסֵף: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ. ika deamri, amar rav yoséf: hakha bema askinan – kegon chekanou miyado.
14. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְכִי מוּתָּר לִלְוֹת סְאָה בִּסְאָה בִּמְקוֹם שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ? amar léh abayé: vekhi moutar lilot sea bisa bimkom chekanou miyado?
15. אֲמַר לֵיהּ: הָתָם הַלְוָאָה, וְהָכָא זְבִינֵי. amar léh: hatam halvaa, vehakha zeviné.
16. גּוּפָא, אָמַר שְׁמוּאֵל: בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה אֶת הַשֶּׁבַח. אָמַר רָבָא: תֵּדַע, שֶׁכָּךְ כּוֹתֵב לוֹ מוֹכֵר לַלּוֹקֵחַ: ״אֲנָא אֵיקוּם וַאֲשַׁפֵּי וַאֲדַכֵּי וַאֲמָרֵיק זְבִינֵי אִילֵּין, אִינּוּן וְעַמְלֵיהוֹן וּשְׁבָחֵיהוֹן, וְאֵיקוּם קֳדָמָךְ, וּצְבִי זָבֹינָא דְּנַן וְקַבֵּיל עֲלוֹהִי״. goufa, amar chemouél: baal 'hov gove et hacheva'h. amar rava: téda, chekakh kotév lo mokhér laloké'ha: "ana ékoum vaachapé vaadaké vaamarék zeviné ilén, inoun veamléon ouchva'héon, veékoum kodamakh, outsvi zavona denan vekabél alohi".
17. אֲמַר לֵיהּ רַב חִיָּיא בַּר אָבִין לְרָבָא: אֶלָּא מֵעַתָּה מַתָּנָה דְּלָא כָּתֵיב לֵיהּ הָכִי, הָכִי נָמֵי דְּלָא טָרֵיף שְׁבָחָא?! אֲמַר לֵיהּ: אִין. amar léh rav 'hiya bar avin lerava: ela méata matana dela katév léh hakhi, hakhi namé dela taréf cheva'ha?! amar léh: in.
18. וְכִי יָפֶה כֹּחַ מַתָּנָה מִמֶּכֶר? אֲמַר לֵיהּ: אִין יָפֶה וְיָפֶה. vekhi yafe ko'ha matana mimekher? amar léh: in yafe veyafe.
19. אָמַר רַב נַחְמָן: הָא מַתְנִיתָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְמָר שְׁמוּאֵל, וְהוּנָא חַבְרִין מוֹקֵים לַהּ בְּמִילֵּי אַחֲרִינֵי. דְּתַנְיָא: הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵירוֹ, וַהֲרֵי הִיא יוֹצְאָה מִתַּחַת יָדוֹ, כְּשֶׁהוּא גּוֹבֶה – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים, וְשֶׁבַח גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. amar rav na'hman: ha matnita mesaya léh lemar chemouél, veouna 'havrin mokém lah bemilé a'hariné. detanya: hamokhér sade la'havéro, vaharé hi yotsa mita'hat yado, kecheou gove – gove et hakeren minekhasim mechoubadim, vecheva'h gove minekhasim bené 'horin.
20. וְהוּנָא חַבְרִין מוֹקֵים לַהּ בְּמִילֵּי אַחֲרִינֵי, בְּלוֹקֵחַ מִגַּזְלָן. veouna 'havrin mokém lah bemilé a'hariné, beloké'ha migazlan.
21. תַּנְיָא אִידַּךְ: הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵירוֹ וְהִשְׁבִּיחָהּ, וּבָא בַּעַל חוֹב וּטְרָפָהּ, כְּשֶׁהוּא גּוֹבֶה, אִם הַשֶּׁבַח יוֹתֵר עַל הַיְּצִיאָה – נוֹטֵל אֶת הַשֶּׁבַח מִבַּעַל הַקַּרְקַע, וְהַיְּצִיאָה מִבַּעַל חוֹב. וְאִם הַיְּצִיאָה יְתֵירָה עַל הַשֶּׁבַח – אֵין לוֹ אֶלָּא הוֹצָאָה שִׁיעוּר שֶׁבַח מִבַּעַל חוֹב. tanya idakh: hamokhér sade la'havéro vehichbi'hah, ouva baal 'hov outrafah, kecheou gove, im hacheva'h yotér al hayetsia – notél et hacheva'h mibaal hakarka, vehayetsia mibaal 'hov. veim hayetsia yetéra al hacheva'h – én lo ela hotsaa chiour cheva'h mibaal 'hov.
22. וְהָא שְׁמוּאֵל בְּמַאי מוֹקֵים לַהּ? אִי בְּלוֹקֵחַ מִגַּזְלָן – קַשְׁיָא רֵישָׁא, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: לוֹקֵחַ מִגַּזְלָן לֵית לֵיהּ שְׁבָחָא. אִי בְּבַעַל חוֹב – קַשְׁיָא רֵישָׁא וְסֵיפָא, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה אֶת הַשֶּׁבַח! veha chemouél bema mokém lah? i beloké'ha migazlan – kachya récha, deamar chemouél: loké'ha migazlan lét léh cheva'ha. i bevaal 'hov – kachya récha veséfa, deamar chemouél: baal 'hov gove et hacheva'h!
23. אִיבָּעֵית אֵימָא בְּלוֹקֵחַ מִגַּזְלָן, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַרְקַע. אִי נָמֵי בְּשֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ. ibaét éma beloké'ha migazlan, kegon cheyéch lo karka. i namé bechekanou miyado.
24. אִיבָּעֵית אֵימָא בְּבַעַל חוֹב. וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּשֶׁבַח ibaét éma bevaal 'hov. vela kachya: kan becheva'h

Daf 15b

1. הַמַּגִּיעַ לַכְּתֵפַיִם, כָּאן בְּשֶׁבַח שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ לַכְּתֵפַיִם. hamagia laketéfayim, kan becheva'h cheéno magia laketéfayim.
2. וְהָא מַעֲשִׂים בְּכׇל יוֹם, וְקָא מַגְבֵּי שְׁמוּאֵל אֲפִילּוּ בְּשֶׁבַח הַמַּגִּיעַ לִכְתֵפַיִם! veha maasim bekhol yom, veka magbé chemouél afilou becheva'h hamagia likhtéfayim!
3. לָא קַשְׁיָא: הָא דְּמַסֵּיק בֵּיהּ כְּשִׁיעוּר אַרְעָא וּשְׁבָחָא. הָא דְּלָא מַסֵּיק בֵּיהּ אֶלָּא כְּשִׁיעוּר אַרְעָא, דְּיָהֵיב לֵיהּ שְׁבָחֵיהּ וּמְסַלֵּיק לֵיהּ. la kachya: ha demasék béh kechiour ara ouchva'ha. ha dela masék béh ela kechiour ara, deyahév léh cheva'héh oumsalék léh.
4. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: אִי אִית לֵיהּ זוּזֵי לְלוֹקֵחַ לָא מָצֵי מְסַלֵּיק לֵיהּ לְבַעַל חוֹב, שַׁפִּיר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כִּי אִית לֵיהּ זוּזֵי לְלוֹקֵחַ מָצֵי מְסַלֵּיק לֵיהּ לְבַעַל חוֹב, נֵימָא לֵיהּ: אִילּוּ הֲוָה לִי זוּזֵי, הֲוָה מְסַלְּקִינָּךְ מִכּוּלַּהּ אַרְעָא, הַשְׁתָּא דְּלֵית לִי זוּזֵי, הַב לִי גְּרִבָא דְאַרְעָא (בְּאַרְעָא) [בְּהָא אַרְעָא] שִׁיעוּר שְׁבָחַאי! hani'ha leman deamar: i it léh zouzé leloké'ha la matsé mesalék léh levaal 'hov, chapir. ela leman deamar ki it léh zouzé leloké'ha matsé mesalék léh levaal 'hov, néma léh: ilou hava li zouzé, hava mesalekinakh mikoulah ara, hachta delét li zouzé, hav li geriva deara (beara) [beha ara] chiour cheva'ha!
5. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁעֲשָׂאוֹ אַפּוֹתֵיקֵי. דַּאֲמַר לֵיהּ: לֹא יְהֵא לְךָ פֵּרָעוֹן אֶלָּא מִזּוֹ. hakha bema askinan – kegon cheasao apotéké. daamar léh: lo yehé lekha péraon ela mizo.
6. הִכִּיר בָּהּ שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ וּלְקָחָהּ, אָמַר רַב: מָעוֹת יֵשׁ לוֹ, שֶׁבַח אֵין לוֹ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ מָעוֹת אֵין לוֹ. hikir bah cheénah chelo oulka'hah, amar rav: maot yéch lo, cheva'h én lo. ouchmouél amar: afilou maot én lo.
7. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַב סָבַר: אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁקַּרְקַע אֵין לוֹ, וְגָמַר וְנָתַן לְשׁוּם פִּקָּדוֹן. וְנֵימָא לֵיהּ לְשׁוּם פִּקָּדוֹן! סָבַר לָא מְקַבֵּל. bema kamipalgi? rav savar: adam yodéa chekarka én lo, vegamar venatan lechoum pikadon. venéma léh lechoum pikadon! savar la mekabél.
8. וּשְׁמוּאֵל סָבַר: אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁקַּרְקַע אֵין לוֹ, וְגָמַר וְנָתַן לְשׁוּם מַתָּנָה. וְנֵימָא לֵיהּ לְשׁוּם מַתָּנָה! כְּסִיפָא לֵיהּ מִילְּתָא. ouchmouél savar: adam yodéa chekarka én lo, vegamar venatan lechoum matana. venéma léh lechoum matana! kesifa léh mileta.
9. וְהָא פְּלִיגִי בַּיהּ חֲדָא זִימְנָא, דְּאִיתְּמַר: הַמְקַדֵּשׁ אֶת אֲחוֹתוֹ, רַב אָמַר: מָעוֹת חוֹזְרִין, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מָעוֹת מַתָּנָה. רַב אָמַר: מָעוֹת חוֹזְרִין, אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בַּאֲחוֹתוֹ, וְגָמַר וְנָתַן לְשׁוּם פִּקָּדוֹן. וְנֵימָא לַהּ לְשׁוּם פִּקָּדוֹן! סָבַר לָא מְקַבְּלָה מִינֵּיהּ. veha peligi bah 'hada zimna, deitemar: hamkadéch et a'hoto, rav amar: maot 'hozrin, ouchmouél amar: maot matana. rav amar: maot 'hozrin, adam yodéa cheén kidouchin tofsin baa'hoto, vegamar venatan lechoum pikadon. venéma lah lechoum pikadon! savar la mekabela minéh.
10. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מָעוֹת מַתָּנָה – אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בַּאֲחוֹתוֹ, וְגָמַר וְנָתַן לְשׁוּם מַתָּנָה. וְנֵימָא לָהּ לְשׁוּם מַתָּנָה! כְּסִיפָא לַהּ מִילְּתָא ouchmouél amar: maot matana – adam yodéa cheén kidouchin tofsin baa'hoto, vegamar venatan lechoum matana. venéma lah lechoum matana! kesifa lah mileta
11. צְרִיכָא: דְּאִי אִיתְּמַר בְּהָא, בְּהָא קָאָמַר רַב, דְּלָא עָבְדִי אִינָשֵׁי דְּיָהֲבִי מַתָּנוֹת לְנוּכְרָאָה. אֲבָל גַּבֵּי אֲחוֹתוֹ אֵימָא מוֹדֵה לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל. tserikha: dei itemar beha, beha kaamar rav, dela avdi inaché deyahavi matanot lenoukhraa. aval gabé a'hoto éma modé léh lichmouél.
12. וְאִי אִיתְּמַר בְּהָךְ, בְּהָךְ קָאָמַר שְׁמוּאֵל: אֲבָל בְּהָא אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לְרַב, צְרִיכָא. vei itemar behakh, behakh kaamar chemouél: aval beha éma mode léh lerav, tserikha.
13. בֵּין לְרַב דְּאָמַר פִּקָּדוֹן, בֵּין לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר מַתָּנָה, הַאי לְאַרְעָא בְּמַאי קָא נָחֵית, וּפֵירוֹת הֵיכִי אָכֵיל? bén lerav deamar pikadon, bén lichmouél deamar matana, ha leara bema ka na'hét, ouférot hékhi akhél?
14. סָבַר: אֲנָא אֵיחוֹת לְאַרְעָא וְאֶיעְבֵּיד וְאֵיכוֹל בְּגַוַּיהּ כִּי הֵיכִי דַּהֲוָה קָא עָבֵיד אִיהוּ, לְכִי אָתֵי מָרֵיהּ דְּאַרְעָא זוּזַאי נֶהְווֹ, לְרַב דְּאָמַר פִּקָּדוֹן – פִּקָּדוֹן, לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר מַתָּנָה – מַתָּנָה. savar: ana é'hot leara veebéd veékhol begavah ki hékhi dahava ka avéd iou, lekhi até maréh deara zouza neho, lerav deamar pikadon – pikadon, lichmouél deamar matana – matana.
15. אָמַר רָבָא, הִלְכְתָא: יֵשׁ לוֹ מָעוֹת וְיֵשׁ לוֹ שֶׁבַח, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּירֵשׁ לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח. הִכִּיר בָּהּ שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ וּלְקָחָהּ – מָעוֹת יֵשׁ לוֹ, שֶׁבַח אֵין לוֹ. amar rava, hilkheta: yéch lo maot veyéch lo cheva'h, veaf al pi chelo péréch lo et hacheva'h. hikir bah cheénah chelo oulka'hah – maot yéch lo, cheva'h én lo.
16. אַחְרָיוּת טָעוּת סוֹפֵר הוּא, בֵּין בִּשְׁטָרֵי הַלְוָאָה, בֵּין בִּשְׁטָרֵי מִקָּח וּמִמְכָּר. a'hraout taout sofér hou, bén bichtaré halvaa, bén bichtaré mika'h oumimkar.
17. בְּעָא מִינֵּיהּ שְׁמוּאֵל מֵרַב: חָזַר וּלְקָחָהּ מִבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: מָה מָכַר לוֹ רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי – כׇּל זְכוּת שֶׁתָּבֹא לְיָדוֹ. bea minéh chemouél mérav: 'hazar oulka'hah mibealim harichonim, maou? amar léh: ma makhar lo richon lachéni – kol zekhout chetavo leyado.
18. מַאי טַעְמָא? מָר זוּטְרָא אָמַר: נִיחָא לֵיהּ דְּלָא נִקְרְיֵיהּ גַּזְלָנָא. רַב אָשֵׁי אָמַר: נִיחָא לֵיהּ דְּלֵיקוּ בְּהֵמָנוּתֵיהּ. ma tama? mar zoutra amar: ni'ha léh dela nikreyéh gazlana. rav aché amar: ni'ha léh delékou behémanoutéh.
19. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּמִית לוֹקֵחַ: מַאן דְּאָמַר נִיחָא לֵיהּ דְּלָא לִקְרְיֵיהּ גַּזְלָנָא – ma bénayou? ika bénayou demit loké'ha: man deamar ni'ha léh dela likreyéh gazlana –

Daf 16a

1. הָא מִית לֵיהּ. וּמַאן דְּאָמַר: נִיחָא לֵיהּ דְּלֵיקוּם בְּהֵמָנוּתֵיהּ – בַּהֲדֵי בְּנֵי נָמֵי נִיחָא לֵיהּ דְּלֵיקוּם בְּהֵמָנוּתֵיהּ. ha mit léh. ouman deamar: ni'ha léh delékoum behémanoutéh – bahadé bené namé ni'ha léh delékoum behémanoutéh.
2. סוֹף סוֹף קָרוּ לֵיהּ בְּנֵי לוֹקֵחַ ״גַּזְלָנָא״! sof sof karou léh bené loké'ha "gazlana"!
3. אֶלָּא: אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּמִית גַּזְלָן. מַאן דְּאָמַר נִיחָא לֵיהּ לְאִינִישׁ דְּלָא לִקְרְיוּהּו ״גַּזְלָן״, הָא מִית לֵיהּ. לְמַאן דְּאָמַר נִיחָא לֵיהּ דְּלֵיקוּם בְּהֵמָנוּתֵיהּ, הָכִי נָמֵי אַף עַל גַּב דְּמִית – נִיחָא לֵיהּ דְּלֵיקוּם בְּהֵמָנוּתֵיהּ! ela: ika bénayou demit gazlan. man deamar ni'ha léh leinich dela likreouh "gazlan", ha mit léh. leman deamar ni'ha léh delékoum behémanoutéh, hakhi namé af al gav demit – ni'ha léh delékoum behémanoutéh!
4. סוֹף סוֹף קָרוּ לִבְנֵיהּ: ״בְּנֵי גַּזְלָנָא״. sof sof karou livnéh: "bené gazlana".
5. אֶלָּא אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּיַהֲבַהּ בְּמַתָּנָה. מַאן דְּאָמַר נִיחָא לֵיהּ דְּלֵיקוּם בְּהֵמָנוּתֵיהּ – מַתָּנָה נָמֵי נִיחָא לֵיהּ דְּלֵיקוּם בְּהֵמָנוּתֵיהּ. מַאן דְּאָמַר נִיחָא לֵיהּ דְּלָא נִקְרְיוּהּו ״גַּזְלָנָא״ – אָמַר לֵיהּ: מַאי גְּזַלִי מִינָּךְ. ela ika bénayou deyahavah bematana. man deamar ni'ha léh delékoum behémanoutéh – matana namé ni'ha léh delékoum behémanoutéh. man deamar ni'ha léh dela nikreouh "gazlana" – amar léh: ma gezali minakh.
6. פְּשִׁיטָא: זַבְּנַהּ, אוֹרְתַהּ, וְיַהֲבַהּ בְּמַתָּנָה – לָאו לְאוֹקֹמַהּ קַמֵּי לוֹקֵחַ קָא בָּעֵי. pechita: zabenah, ortah, veyahavah bematana – la leokomah kamé loké'ha ka baé.
7. נְפַלָה לֵיהּ בִּירוּשָׁה, יְרוּשָּׁה מִמֵּילָא הִיא, וְלָאו אִיהוּ קָא טָרַח אַבָּתְרַהּ. nefala léh biroucha, yeroucha miméla hi, vela iou ka tara'h abatrah.
8. גַּבְיַ[הּ] (אִיהוּ) בְּחוֹבוֹ, חָזֵינַן אִי אִית לֵיהּ אַרְעָא אַחֲרִיתִי וַאֲמַר: הַאי בָּעֵינָא, לְאוֹקֹמַהּ קַמֵּיהּ לוֹקֵחַ קָא בָּעֵי. gavya[h] (iou) be'hovo, 'hazénan i it léh ara a'hariti vaamar: ha baéna, leokomah kaméh loké'ha ka baé.
9. וְאִי לָא, זוּזֵי הוּא דְּבָעֵי אִפְּרוֹעֵי. vei la, zouzé hou devaé iperoé.
10. יַהֲבַהּ נִהֲלֵיהּ בְּמַתָּנָה, פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא. חַד אָמַר: מַתָּנָה כִּירוּשָּׁה, דְּהָא מִמֵּילָא. וְחַד אָמַר: מַתָּנָה כְּמֶכֶר, דְּאִי לָאו דְּטָרַח וְאַרְצִי קַמֵּיהּ לָא הָוֵי יָהֵיב לֵיהּ מַתָּנָה, לְהָכִי טְרַח וְאַרְצִי קַמֵּיהּ, כִּי הֵיכִי דְּלֵיקוּם בְּהֵמָנוּתֵיהּ. yahavah nihaléh bematana, peligi bah rav a'ha veravina. 'had amar: matana kiroucha, deha miméla. ve'had amar: matana kemekher, dei la detara'h veartsi kaméh la havé yahév léh matana, lehakhi tera'h veartsi kaméh, ki hékhi delékoum behémanoutéh.
11. וְעַד אֵימַת נִיחָא לֵיהּ דְּלֵיקוּם בְּהֵמָנוּתֵיהּ? אָמַר רַב הוּנָא: עַד שְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין. vead émat ni'ha léh delékoum behémanoutéh? amar rav houna: ad cheat haamada badin.
12. חִיָּיא בַּר רַב אָמַר: עַד דְּמָטְ[יָ]א אַדְרַכְתָּא לִידֵיהּ. רַב פָּפָּא אָמַר: עַד דְּמַתְחֲלִן יוֹמֵי אַכְרַזְתָּא. 'hiya bar rav amar: ad demat[ya] adrakhta lidéh. rav papa amar: ad demat'halin yomé akhrazta.
13. מַתְקֵיף לַהּ רָמֵי בַּר חָמָא: מִכְּדִי הַאי לוֹקֵחַ בְּמַאי קָנֵי לְהַאי אַרְעָא – בְּהַאי שְׁטָרָא, הַאי שְׁטָרָא חַסְפָּא בְּעָלְמָא הוּא! matkéf lah ramé bar 'hama: mikedi ha loké'ha bema kané leha ara – beha chetara, ha chetara 'haspa bealma hou!
14. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: תְּהֵא בְּמַאֲמִינוֹ, בְּהָהִיא הֲנָאָה דְּלָא קָאָמַר לֵיהּ מִידֵּי וְקָא סָמֵיךְ עֲלֵיהּ טָרַח וּמַיְיתֵי לֵיהּ, גָּמַר וּמַקְנֵי לֵיהּ. amar léh rava: tehé bemaamino, behahi hanaa dela kaamar léh midé veka samékh aléh tara'h oumayté léh, gamar oumakné léh.
15. מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת: מַה שֶּׁאִירַשׁ מֵאַבָּא מָכוּר לָךְ, מַה שֶּׁתַּעֲלֶה מְצוּדָתִי מָכוּר לָךְ – לֹא אָמַר כְּלוּם. מַה שֶּׁאִירַשׁ מִן אַבָּא הַיּוֹם מָכוּר לָךְ, מַה שֶּׁתַּעֲלֶה מְצוּדָתִי הַיּוֹם מָכוּר לָךְ – דְּבָרָיו קַיָּימִין! métiv rav chéchet: ma cheirach méaba makhour lakh, ma chetaale metsoudati makhour lakh – lo amar keloum. ma cheirach min aba hayom makhour lakh, ma chetaale metsoudati hayom makhour lakh – devara kayamin!
16. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: הָא גַּבְרָא וְהָא תְּיוּבְתָּא! amar ramé bar 'hama: ha gavra veha teouvta!
17. אָמַר רָבָא: גַּבְרָא קָא חָזֵינָא, וּתְיוּבְתָּא לָא קָא חָזֵינָא. הָכָא סָמְכָא דַּעְתֵּיהּ, וְהָכָא לָא סָמְכָא דַּעְתֵּיהּ. הָכָא סָמְכָא דַּעְתֵּיהּ – דְּאָזֵיל טָרַח וּמַיְיתֵי לֵיהּ כִּי הֵיכִי, דְּלָא נִקְרְיֵיהּ ״גַּזְלָנָא״. הָכָא לָא סָמְכָא דַּעְתֵּיהּ. amar rava: gavra ka 'hazéna, outouvta la ka 'hazéna. hakha samkha datéh, vehakha la samkha datéh. hakha samkha datéh – deazél tara'h oumayté léh ki hékhi, dela nikreyéh "gazlana". hakha la samkha datéh.
18. שַׁלְחוּהָ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא. אֲמַר לְהוּ: זוֹ אֵינָהּ צְרִיכָה לִפְנִים. אָמַר רָבָא: זוֹ צְרִיכָה לִפְנִים וְלִפְנַי לִפְנִים. הָכָא סָמְכָא דַּעְתֵּיהּ, וְהָכָא לָא סָמְכָא דַּעְתֵּיהּ. chal'houha lekaméh derabi aba bar zavda. amar leou: zo énah tserikha lifnim. amar rava: zo tserikha lifnim velifna lifnim. hakha samkha datéh, vehakha la samkha datéh.
19. הֲוָה עוֹבָדָא בְּפוּמְבְּדִיתָא וְאוֹתְבֵיהּ. אֲמַר לְהוּ רַב יוֹסֵף: זוֹ אֵינָהּ צְרִיכָה לְפָנִים. וַאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: צְרִיכָה לִפְנִים וְלִפְנַי לִפְנִים, הָכָא סָמְכָא דַּעְתֵּיהּ, הָכָא לָא סָמְכָא דַּעְתֵּיהּ. hava ovada befoumbedita veotvéh. amar leou rav yoséf: zo énah tserikha lefanim. vaamar léh abayé: tserikha lifnim velifna lifnim, hakha samkha datéh, hakha la samkha datéh.
20. וּמַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: סֵיפָא ״מַה שֶּׁאִירַשׁ מֵאַבָּא הַיּוֹם״ – מִשּׁוּם כְּבוֹד אָבִיו. ״מַה שֶּׁתַּעֲלֶה מְצוּדָתִי הַיּוֹם״ – ouma chena récha ouma chena séfa? amar rabi yo'hanan: séfa "ma cheirach méaba hayom" – michoum kevod avi. "ma chetaale metsoudati hayom" –

Daf 16b

1. מִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו. michoum kedé 'haya.
2. אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ שָׂדֶה שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ, לִכְשֶׁאֶקָּחֶנָּה, קְנוּיָה לָךְ מֵעַכְשָׁיו – קָנָה. amar rav houna amar rav: haomér la'havéro sade cheani loké'ha, likhcheeka'hena, kenouya lakh méakhcha – kana.
3. אָמַר רָבָא: מִסְתַּבְּרָא מִלְּתֵאּ דְרַב בְּשָׂדֶה סְתָם. אֲבָל בְּשָׂדֶה זוֹ – לָא. מִי יֵימַר דִּמְזַבֵּין לַהּ נִיהֲלֵיהּ. amar rava: mistabera mileté derav besade setam. aval besade zo – la. mi yémar dimzabén lah nihaléh.
4. וְהָאֱלֹהִים! אָמַר רַב: אֲפִילּוּ בְּ״שָׂדֶה זוֹ״ מִכְּדֵי רַב כְּמַאן אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתֵּיהּ – כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם. vehaelohim! amar rav: afilou be"sade zo" mikedé rav keman amrah lichmatéh – kerabi méir, deamar: adam makne davar chelo ba laolam.
5. דְּתַנְיָא: הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה ״הִתְקַדְּשִׁי לִי לְאַחַר שֶׁאֶתְגַּיֵּיר״, ״לְאַחַר שֶׁתִּתְגַּיְּירִי״, ״לְאַחַר שֶׁאֶשְׁתַּחְרֵר״, ״לְאַחַר שֶׁתִּשְׁתַּחְרְרִי״, ״לְאַחַר שֶׁיָּמוּת בַּעְלִיךְ״, ״לְאַחַר שֶׁיַּחְלוֹץ לָךְ יְבָמִיךְ״, ״לְאַחַר שֶׁתָּמוּת אֲחוֹתִיךְ״ – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. detanya: haomér leicha "hitkadechi li lea'har cheetgayér", "lea'har chetitgayeri", "lea'har cheechta'hrér", "lea'har chetichta'hreri", "lea'har cheyamout balikh", "lea'har cheya'hlots lakh yevamikh", "lea'har chetamout a'hotikh" – énah mekoudechet.
6. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מְקוּדֶּשֶׁת. rabi méir omér: mekoudechet.
7. וְהָא אִשָּׁה כְּ״שָׂדֶה זוֹ״ דָּמְיָא, וְאָמַר רַבִּי מֵאִיר: מְקוּדֶּשֶׁת. veha icha ke"sade zo" damya, veamar rabi méir: mekoudechet.
8. אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמּוֹצֵא שְׁטַר הַקְנָאָה בַּשּׁוּק – יַחְזִירוֹ לַבְּעָלִים. דְּאִי מִשּׁוּם דְּכָתַב לִלְוֹת וְלֹא לָוָה – הָא שַׁעְבֵּד נַפְשֵׁיהּ. וְאִי מִשּׁוּם פֵּרָעוֹן – לָא חָיְישִׁינַן לְפֵרָעוֹן, דְּאִם אִיתָא דְּפַרְעֵיהּ – מִקְרָע הֲוָה קָרַע לֵיהּ. amar chemouél: hamotsé chetar haknaa bachouk – ya'hziro labealim. dei michoum dekhatav lilot velo lava – ha chabéd nafchéh. vei michoum péraon – la 'haychinan leféraon, deim ita defaréh – mikra hava kara léh.
9. אָמַר רַב נַחְמָן: אַבָּא מִן סָפְרֵי דַּיָּינֵי דְּמָר שְׁמוּאֵל הֲוָה, וַהֲוֵינָא כְּבַר שֵׁיתָא כְּבַר שְׁבַע, וּדְכִירְנָא דַּהֲווֹ מַכְרְזִי וְאָמְרִי: הָנֵי שְׁטָרֵי אַקְנְיָיתָא דְּמִשְׁתַּכְחִי בְּשׁוּקָא, נַהְדְּרִינְהוּ לְמָרַיְיהוּ. amar rav na'hman: aba min safré dayané demar chemouél hava, vahavéna kevar chéta kevar cheva, oudkhirna dahao makhrezi veamri: hané chetaré akneyata demichtakh'hi bechouka, nahderinou lemarayou.
10. אָמַר רַב עַמְרָם: אַף אֲנַן תְּנֵינָא. כׇּל מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין – הֲרֵי זֶה יַחְזִיר, אַלְמָא לָא חָיְישִׁינַן לְפֵרָעוֹן. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא: מַתְנִיתִין בִּשְׁטָרֵי חַלְטָאתָא וְאַדְרַכְתָּא, דְּלָאו בְּנֵי פֵרָעוֹן נִינְהוּ. amar rav amram: af anan tenéna. kol maasé bét din – haré ze ya'hzir, alma la 'haychinan leféraon. amar léh rabi zéra: matnitin bichtaré 'haltata veadrakhta, dela bené féraon ninou.
11. אָמַר רָבָא: וְהָנֵי לָאו בְּנֵי פֵרָעוֹן נִינְהוּ? וְהָא אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: שׁוּמָא הָדַר עַד תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא. וְאָמַר אַמֵּימָר: אֲנָא מִנְּהַרְדְּעָא אֲנָא, וּסְבִירָא לִי דְּשׁוּמָא הָדַר לְעוֹלָם. amar rava: vehané la bené féraon ninou? veha amri nehardaé: chouma hadar ad terésar yar'hé chata. veamar amémar: ana minehardea ana, ousvira li dechouma hadar leolam.
12. אֶלָּא אָמַר רָבָא, הָתָם הַיְינוּ טַעְמָא: דַּאֲמַרִי אִיהוּ הוּא דְּאַפְסֵיד אַנַּפְשֵׁיהּ, דִּבְעִידָּנָא דְּפַרְעֵיהּ אִבְּעִי לֵיהּ לְמִקְרְעֵיהּ לִשְׁטָרֵיהּ, אִי נָמֵי לְמִכְתַּב שְׁטָרָא אַחֲרִינָא עִילָּוֵיהּ. ela amar rava, hatam haynou tama: daamari iou hou deafséd anafchéh, dividana defaréh ibei léh lemikreéh lichtaréh, i namé lemikhtav chetara a'harina ilavéh.
13. דְּמִדִּינָא אַרְעָא לָא בָּעֲיָא לְמֶיהְדַּר, וּמִשּׁוּם ״וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה׳״ הוּא דַּאֲמוּר רַבָּנַן תֶּהְדַּר. הִלְכָּךְ מֵרֵישָׁא הוּא דְּקָא זָבֵין, אִיבְּעִי לֵיהּ לְמִכְתַּב שְׁטַר זְבִינֵי. demidina ara la baaya lemehdar, oumichoum "veasita hayachar vehatov beéné h'" hou daamour rabanan tehdar. hilkakh mérécha hou deka zavén, ibei léh lemikhtav chetar zeviné.
14. גַּבֵּי שְׁטַר חוֹב מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אִם אִיתָא דְּפַרְעֵיהּ, אִיבְּעִי לֵיהּ לְמִיקְרְעֵיהּ לִשְׁטָרֵיהּ. אֵימוֹר אִשְׁתְּמוֹטֵי קָא מִשְׁתְּמִיט לֵיהּ, דְּאָמַר לֵיהּ: לִמְחַר יָהֵבְנָא לָךְ דְּהַשְׁתָּא לֵיתֵיהּ גַּבַּאי, אִי נָמֵי אַפְּשִׁיטֵי דְסָפְרָא זָיֵיר לֵיהּ. gabé chetar 'hov ma ika lemémar? im ita defaréh, ibei léh lemikreéh lichtaréh. émor ichtemoté ka michtemit léh, deamar léh: lim'har yahévna lakh dehachta létéh gaba, i namé apechité desafra zayér léh.
15. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמּוֹצֵא שְׁטַר חוֹב בַּשּׁוּק, אַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב בּוֹ הֶנְפֵּק – לֹא יַחְזִירוֹ לַבְּעָלִים. amar rabi avaou amar rabi yo'hanan: hamotsé chetar 'hov bachouk, af al pi chekatouv bo henpék – lo ya'hziro labealim.
16. לָא מִיבַּעְיָא הֵיכָא דְּלֹא כָּתוּב בּוֹ הֶנְפֵּק, דְּאִיכָּא לְמֵימַר כָּתַב לִלְוֹת וְלֹא לָוָה. אֶלָּא אֲפִילּוּ כָּתוּב בּוֹ הֶנְפֵּק, וּמַאי נִיהוּ? דִּמְקוּיָּם – לֹא יַחְזִיר, דְּחָיְישִׁינַן לְפֵרָעוֹן. la mibaya hékha delo katouv bo henpék, deika lemémar katav lilot velo lava. ela afilou katouv bo henpék, ouma niou? dimkouyam – lo ya'hzir, de'haychinan leféraon.
17. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי אֲבָהוּ: כׇּל מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין הֲרֵי זֶה יַחְזִיר! אֲמַר לֵיהּ יִרְמְיָה בְּרִי: לֹא כׇּל מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין שָׁוִים, אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁהוּחְזַק כַּפְרָן. étivéh rabi yirmeya lerabi avaou: kol maasé bét din haré ze ya'hzir! amar léh yirmeya beri: lo kol maasé bét din chavim, ela kegon cheou'hzak kafran.
18. אָמַר רָבָא: וּמִשּׁוּם דְּהוּחְזַק כַּפְרָן חֲדָא זִמְנָא תּוּ לָא פָּרַע כְּלָל?! אֶלָּא אָמַר רָבָא: מַתְנִיתִין בִּשְׁטַר חַלְטָאתָא וְאַדְרַכְתָּא, וְכִדְרַבִּי זֵירָא. amar rava: oumichoum deou'hzak kafran 'hada zimna tou la para kelal?! ela amar rava: matnitin bichtar 'haltata veadrakhta, vekhidrabi zéra.
19. וְכַפְרָן, הוֹאִיל וַאֲתָא לִידַן נֵימָא בֵיהּ מִלְּתָא. דְּאָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן, אָמְרוּ לוֹ: ״צֵא תֵּן לוֹ״, vekhafran, hoil vaata lidan néma véh mileta. deamar rav yoséf bar minomé amar rav na'hman, amrou lo: "tsé tén lo",

Daf 17a

1. וְאָמַר ״פָּרַעְתִּי״ – נֶאֱמָן. בָּא מַלְוֶה לִכְתּוֹב – אֵין כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין לוֹ. veamar "parati" – neeman. ba malve likhtov – én kotvin venotnin lo.
2. ״חַיָּיב אַתָּה לִיתֵּן לוֹ״ וְאָמַר ״פָּרַעְתִּי״ – אֵינוֹ נֶאֱמָן. בָּא מַלְוֶה לִכְתּוֹב – כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין לוֹ. "'hayav ata litén lo" veamar "parati" – éno neeman. ba malve likhtov – kotvin venotnin lo.
3. רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן אָמַר: בֵּין ״צֵא תֵּן לוֹ״, בֵּין ״חַיָּיב אַתָּה לִיתֵּן לוֹ״, וְאָמַר ״פָּרַעְתִּי״ – נֶאֱמָן. בָּא מַלְוֶה לִכְתּוֹב – אֵין כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין לוֹ. rav zevid micheméh derav na'hman amar: bén "tsé tén lo", bén "'hayav ata litén lo", veamar "parati" – neeman. ba malve likhtov – én kotvin venotnin lo.
4. אֶלָּא אִי אִיכָּא לְפַלּוֹגֵי – הָכִי הוּא דְּאִיכָּא לְפַלּוֹגֵי: אָמְרוּ לוֹ ״צֵא תֵּן לוֹ״, וְאָמַר ״פָּרַעְתִּי״, וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא פְּרָעוֹ, וְחָזַר וְאָמַר ״פָּרַעְתִּי״ – הוּחְזַק כַּפְרָן לְאוֹתוֹ מָמוֹן. ela i ika lefalogé – hakhi hou deika lefalogé: amrou lo "tsé tén lo", veamar "parati", vehaédim meidin oto chelo perao, ve'hazar veamar "parati" – hou'hzak kafran leoto mamon.
5. ״חַיָּיב אַתָּה לִיתֵּן לוֹ״, וְאָמַר ״פָּרַעְתִּי״, וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא פָּרַע, וְחָזַר וְאָמַר ״פָּרַעְתִּי״ – לֹא הוּחְזַק כַּפְרָן לְאוֹתוֹ מָמוֹן. "'hayav ata litén lo", veamar "parati", vehaédim meidin oto chelo para, ve'hazar veamar "parati" – lo hou'hzak kafran leoto mamon.
6. מַאי טַעְמָא? אִשְׁתְּמוֹטֵי הוּא קָא מִשְׁתְּמִיט מִינֵּיהּ, סָבַר עַד דִּמְעַיְּינוּ בִּי רַבָּנַן בְּדִינִי. ma tama? ichtemoté hou ka michtemit minéh, savar ad dimayenou bi rabanan bedini.
7. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״מָנֶה לִי בְּיָדְךָ״, וְהַלָּה אוֹמֵר: ״אֵין לְךָ בְּיָדִי כְּלוּם״, וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְחָזַר וְאָמַר: ״פָּרַעְתִּי״ – הוּחְזַק כַּפְרָן לְאוֹתוֹ מָמוֹן. amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: "mane li beyadkha", vehala omér: "én lekha beyadi keloum", vehaédim meidim oto cheyéch lo, ve'hazar veamar: "parati" – hou'hzak kafran leoto mamon.
8. כִּי הָא דְּשַׁבְּתַאי בְּרֵיהּ דְּרַבִּי מָרִינוּס כְּתַב לַהּ לְכַלְּתֵיהּ אִיצְטְלָא דְמֵילָתָא בִּכְתוּבְּתַהּ, וְקַבְּלַהּ עֲלֵיהּ. אִירְכַס כְּתוּבְּתַהּ. אֲמַר לַהּ: ״לָא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם״. אֲתוֹ סָהֲדֵי וְאָמְרִי: אִין כְּתַב לַהּ. לְסוֹף אֲמַר לְהוּ: ״פְּרַעְתִּיהָ״. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא, אֲמַר לֵיהּ: הוּחְזַקְתָּ כַּפְרָן לְאוֹתָהּ אִיצְטְלָא. ki ha dechabeta beréh derabi marinous ketav lah lekhaletéh itstela demélata bikhtoubetah, vekabelah aléh. irkhas ketoubetah. amar lah: "la haou devarim méolam". ato sahadé veamri: in ketav lah. lesof amar leou: "peratiha". ata lekaméh derabi 'hiya, amar léh: hou'hzakta kafran leotah itstela.
9. אָמַר רַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אִלְעָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָיָה חַיָּיב לַחֲבֵירוֹ שְׁבוּעָה, וְאָמַר ״נִשְׁבַּעְתִּי״, וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא נִשְׁבַּע, וְחָזַר וְאָמַר ״נִשְׁבַּעְתִּי״ – הוּחְזַק כַּפְרָן לְאוֹתָהּ שְׁבוּעָה. amar rabi avin amar rabi ila amar rabi yo'hanan: haya 'hayav la'havéro chevoua, veamar "nichbati", vehaédim meidin oto chelo nichba, ve'hazar veamar "nichbati" – hou'hzak kafran leotah chevoua.
10. אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ, אֲמַר לְהוּ: מִסְתַּבְּרָא מִלְּתָא דְּרַבִּי אָבִין שֶׁנִּתְחַיֵּיב שְׁבוּעָה בְּבֵית דִּין, אֲבָל חִיֵּיב עַצְמוֹ שְׁבוּעָה – [נֶאֱמָן]. עָבֵיד אִינִישׁ דְּמִקְּרֵי וְאָמַר. אַהְדְּרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אָבִין, אֲמַר לְהוּ: אֲנָא נָמֵי בְּבֵית דִּין אֲמַרִי. amrouha kaméh derabi avaou, amar leou: mistabera mileta derabi avin chenit'hayév chevoua bevét din, aval 'hiyév atsmo chevoua – [neeman]. avéd inich demikeré veamar. ahderouha kaméh derabi avin, amar leou: ana namé bevét din amari.
11. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אִלְעָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָיָה חַיָּיב לַחֲבֵירוֹ שְׁבוּעָה בְּבֵית דִּין וְאָמַר ״נִשְׁבַּעְתִּי״ וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא נִשְׁבַּע, וְחָזַר וְאָמַר ״נִשְׁבַּעְתִּי״ – הוּחְזַק כַּפְרָן לְאוֹתָהּ שְׁבוּעָה. itemar namé, amar rabi avin amar rabi ila amar rabi yo'hanan: haya 'hayav la'havéro chevoua bevét din veamar "nichbati" vehaédim meidin oto chelo nichba, ve'hazar veamar "nichbati" – hou'hzak kafran leotah chevoua.
12. אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמּוֹצֵא שְׁטַר חוֹב בַּשּׁוּק, וְכָתוּב בּוֹ הֶנְפֵּק, וְכָתוּב בּוֹ זְמַנּוֹ בּוֹ בַּיּוֹם – יַחְזִירוֹ לַבְּעָלִים. amar rabi asi amar rabi yo'hanan: hamotsé chetar 'hov bachouk, vekhatouv bo henpék, vekhatouv bo zemano bo bayom – ya'hziro labealim.
13. אִי מִשּׁוּם כָּתַב לִלְוֹת וְלֹא לָוָה – הָא כָּתוּב בּוֹ הֶנְפֵּק. אִי מִשּׁוּם פֵּרָעוֹן – לִפְרִיעָה בַּת יוֹמָא לָא חָיְישִׁינַן. i michoum katav lilot velo lava – ha katouv bo henpék. i michoum péraon – lifria bat yoma la 'haychinan.
14. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי אַסִּי: מִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? הָא אַתְּ הוּא דְּאָמְרַתְּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: שְׁטָר שֶׁלָּוָה בּוֹ וּפְרָעוֹ – אֵינוֹ חוֹזֵר וְלֹוֶה בּוֹ, שֶׁכְּבָר נִמְחַל שִׁיעְבּוּדוֹ. amar léh rabi zéra lerabi asi: mi amar rabi yo'hanan hakhi? ha ate hou deamrate micheméh derabi yo'hanan: chetar chelava bo oufrao – éno 'hozér velove bo, chekevar nim'hal chiboudo.
15. אֵימַת? אִילֵּימָא לִמְחַר וּלְיוֹמָא חָרָא, מַאי אִרְיָא שֶׁכְּבָר נִמְחַל שִׁעְבּוּדוֹ? תִּיפּוֹק לֵיהּ דְּהָוֵה לֵיהּ מוּקְדָּם, וּתְנַן: שִׁטְרֵי חוֹב הַמּוּקְדָּמִין – פְּסוּלִין. émat? iléma lim'har ouloma 'hara, ma irya chekevar nim'hal chiboudo? tipok léh dehavé léh moukdam, outnan: chitré 'hov hamoukdamin – pesoulin.
16. אֶלָּא לָאו בְּיוֹמֵיהּ. אַלְמָא פָּרְעִי אִינָשֵׁי בְּיוֹמֵיהּ! ela la beoméh. alma pari inaché beoméh!
17. אֲמַר לֵיהּ: מִי קָא אָמֵינָא דְּלָא פָּרְעִי כְּלָל, דְּלָא שְׁכִיחִי אִינָשֵׁי דְּפָרְעִי בְּיוֹמֵיהּ קָא אָמֵינָא. amar léh: mi ka aména dela pari kelal, dela chekhi'hi inaché defari beoméh ka aména.
18. רַב כָּהֲנָא אָמַר: כְּשֶׁחַיָּיב מוֹדֶה. אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא? rav kahana amar: keche'hayav mode. i hakhi ma lemémra?
19. מַהוּ דְּתֵימָא: הַאי מִפְרָע פַּרְעֵיהּ, וְהַאי דְּקָא אָמַר לָא פְּרַעְתֵּיהּ, מִשּׁוּם דְּקָבָעֵי מֶהְדַּר לְמֵזְפָא בֵּיהּ זִמְנָא אַחֲרִיתִי, וְלִפְשִׁיטֵי דְסָפְרָא חָיֵישׁ, קָא מַשְׁמַע לַן דְּאִם כֵּן מַלְוֶה גּוּפֵיהּ לָא שָׁבֵק. סָבַר: שָׁמְעִי בֵּי רַבָּנַן וּמַפְסְדִי לִי. maou detéma: ha mifra paréh, veha deka amar la peratéh, michoum dekavaé mehdar lemézfa béh zimna a'hariti, velifchité desafra 'hayéch, ka machma lan deim kén malve gouféh la chavék. savar: chami bé rabanan oumafsedi li.
20. מַאי שְׁנָא מֵהָא דִּתְנַן: מָצָא שִׁטְרֵי חוֹב, אִם יֵשׁ בָּהֶן אַחְרָיוּת נְכָסִים – לֹא יַחֲזִיר, ma chena méha ditnan: matsa chitré 'hov, im yéch bahen a'hraout nekhasim – lo ya'hazir,
21. וְאוֹקִימְנָא, כְּשֶׁחַיָּיב מוֹדֶה. וּמִשּׁוּם שֶׁמָּא כָּתַב לִלְוֹת בְּנִיסָן וְלֹא לָוָה עַד תִּשְׁרֵי, וְאָתֵי לְמִטְרַף לָקוֹחוֹת מִנִּיסָן וְעַד תִּשְׁרֵי שֶׁלֹּא כַּדִּין. veokimna, keche'hayav mode. oumichoum chema katav lilot benisan velo lava ad tichré, veaté lemitraf lako'hot minisan vead tichré chelo kadin.
22. וְלָא אָמְרִינַן דְּאִם כֵּן מַלְוֶה גּוּפֵיהּ לָא שָׁבֵיק. דְּאָמַר לֵיהּ: כְּתוֹב שְׁטָרָא אַחֲרִינָא בְּתִשְׁרִי, דְּדִלְמָא שָׁמְעִי רַבָּנַן וּמַפְסְדִי לִי! vela amrinan deim kén malve gouféh la chavék. deamar léh: ketov chetara a'harina betichri, dedilma chami rabanan oumafsedi li!
23. אָמְרִי: הָתָם, מִשּׁוּם דְּאִית לֵיהּ רַוְוחָא דְּקָא טָרֵיף לָקוֹחוֹת מִנִּיסָן וְעַד תִּשְׁרֵי, מֵינָח נִיחָא לֵיהּ וְלָא אָמַר וְלָא מִידֵּי. הָכָא, כֵּיוָן דְּלֵית לֵיהּ רַוְוחָא, דְּסוֹף סוֹף שְׁטָרָא הָאִידָּנָא כְּתִיב, מַאי אִיכָּא – דְּקָטָרֵיף לָקוֹחוֹת? בִּשְׁטָר שֶׁנִּמְחַל שִׁיעְבּוּדוֹ לָא שָׁבֵיק. amri: hatam, michoum deit léh rav'ha deka taréf lako'hot minisan vead tichré, ména'h ni'ha léh vela amar vela midé. hakha, kévan delét léh rav'ha, desof sof chetara haidana ketiv, ma ika – dekataréf lako'hot? bichtar chenim'hal chiboudo la chavék.
24. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַטּוֹעֵן אַחַר מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין – amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: hatoén a'har maasé bét din –

Daf 17b

1. לֹא אָמַר כְּלוּם. מַאי טַעְמָא? כׇּל מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין – כְּמַאן דְּנָקֵיט שְׁטָרָא בִּידֵיהּ דָּמֵי. lo amar keloum. ma tama? kol maasé bét din – keman denakét chetara bidéh damé.
2. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן: וְלֹא מִשְׁנָתֵינוּ הִיא זוֹ? הוֹצִיאָה גֵּט וְאֵין עִמּוֹ כְּתוּבָּה – גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ. amar léh rabi 'hiya bar aba lerabi yo'hanan: velo michnaténou hi zo? hotsia gét veén imo ketouba – gova ketoubatah.
3. אֲמַר לֵיהּ: אִי לָאו דְּדַלַּאי לָךְ חַסְפָּא, לָא מַשְׁכַּחַתְּ מַרְגָּנִיתָא תּוּתַהּ. amar léh: i la dedala lakh 'haspa, la machka'hate marganita toutah.
4. אָמַר אַבָּיֵי: מַאי מַרְגָּנִיתָא? דִּלְמָא בִּמְקוֹם שֶׁאֵין כּוֹתְבִין כְּתוּבָּה עָסְקִינַן, דְּגֵט הַיְינוּ כְּתוּבְּתַהּ. אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁכּוֹתְבִין כְּתוּבָּה, אִי נְקִיטָא כְּתוּבָּה – גָּבְיָא, אִי לָא – לָא גָּבְיָא. amar abayé: ma marganita? dilma bimkom cheén kotvin ketouba askinan, degét haynou ketoubetah. aval bimkom chekotvin ketouba, i nekita ketouba – gavya, i la – la gavya.
5. הֲדַר אָמַר אַבָּיֵי: לָאו מִלְּתָא הִיא דְּאָמְרִי, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בִּמְקוֹם שֶׁאֵין כּוֹתְבִין כְּתוּבָּה עָסְקִינַן, אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁכּוֹתְבִין כְּתוּבָּה, אִי נְקִיטָא כְּתוּבָּה – גָּבְיָא, אִי לָא – לָא גָּבְיָא, אַלְמָנָה מִן הָאֵירוּסִין בְּמַאי גָּבְיָא? hadar amar abayé: la mileta hi deamri, dei salka datakh bimkom cheén kotvin ketouba askinan, aval bimkom chekotvin ketouba, i nekita ketouba – gavya, i la – la gavya, almana min haérousin bema gavya?
6. בְּעֵדֵי מִיתַת בַּעַל – לִטְעוֹן וְלֵימָא: פְּרַעְתִּיהָ. וְכִי תֵּימָא: הָכִי נָמֵי, אִם כֵּן מָה הוֹעִילוּ חֲכָמִים בְּתַקָּנָתָן? beédé mitat baal – liton veléma: peratiha. vekhi téma: hakhi namé, im kén ma hoilou 'hakhamim betakanatan?
7. אֲמַר לֵיהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב אָשֵׁי: וְאַלְמָנָה מִן הָאֵירוּסִין, דְּאִית לַהּ כְּתוּבָּה מְנָא לַן? amar léh mar kachicha beréh derav 'hisda lerav aché: vealmana min haérousin, deit lah ketouba mena lan?
8. אִילֵּימָא מֵהָא דִּתְנַן: נִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה, בֵּין מִן הָאֵירוּסִין וּבֵין מִן הַנִּישּׂוּאִין – גּוֹבָה אֶת הַכֹּל, דִּלְמָא הֵיכָא דִּכְתַב לַהּ? iléma méha ditnan: nitarmela o nitgarcha, bén min haérousin ouvén min hanisouin – gova et hakol, dilma hékha dikhtav lah?
9. וְכִי תֵּימָא: מַאי לְמֵימְרָא?! לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, דְּאָמַר שֶׁלֹּא כָּתַב לָהּ אֶלָּא עַל מְנָת לְכוֹנְסָהּ אִצְטְרִיכָא לֵיהּ. vekhi téma: ma lemémra?! leapoké miderabi elazar ben azarya, deamar chelo katav lah ela al menat lekhonsah itsterikha léh.
10. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי: גּוֹבָה אֶת הַכֹּל. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא דִּכְתַב לַהּ, הַיְינוּ דְּקָא תָּנֵי גּוֹבֶה אֶת הַכֹּל. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דְּלָא כְּתַב לַהּ, dayka namé, dekatané: gova et hakol. i amrate bichlama dikhtav lah, haynou deka tané gove et hakol. ela i amrate dela ketav lah,

Daf 18a

1. מַאי ״גּוֹבָה אֶת הַכֹּל״? מָנֶה וּמָאתַיִם הוּא דְּאִית לַהּ. ma "gova et hakol"? mane oumatayim hou deit lah.
2. וְאֶלָּא, מִדְּתָנֵי רַב חִיָּיא בַּר אַמֵּי: אִשְׁתּוֹ אֲרוּסָה, לֹא אוֹנֵן וְלֹא מִטַּמֵּא לָהּ, וְכֵן הִיא לֹא אוֹנֶנֶת וְלֹא מִטַּמְּאָה לוֹ. מֵתָה – אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ, מֵת הוּא – גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ. veela, midetané rav 'hiya bar amé: ichto arousa, lo onén velo mitamé lah, vekhén hi lo onenet velo mitamea lo. méta – éno yorchah, mét hou – gova ketoubatah.
3. דִּלְמָא דִּכְתַב לַהּ, וְכִי תֵּימָא: דִּכְתַב לַהּ, מַאי לְמֵימְרָא? מֵתָה אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ. dilma dikhtav lah, vekhi téma: dikhtav lah, ma lemémra? méta éno yorchah itsterikha léh.
4. אֶלָּא אַבָּיֵי מִגּוּפַהּ דְּמַתְנִיתִין קָא הָדַר בֵּיהּ, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ בִּמְקוֹם שֶׁאֵין כּוֹתְבִין כְּתוּבָה עָסְקִינַן, דְּגֵט הַיְינוּ כְּתוּבְּתַהּ, אַטּוּ גֵּט מָנֶה מָאתַיִם כְּתִיב בֵּיהּ? ela abayé migoufah dematnitin ka hadar béh, dei salka datakh bimkom cheén kotvin ketouva askinan, degét haynou ketoubetah, atou gét mane matayim ketiv béh?
5. וְכִי תֵּימָא: כֵּיוָן דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן לְמִגְבֵּא (לַהּ) [בֵּיהּ] כְּמַאן דִּכְתִיב בֵּיהּ דָּמֵי, לִטְעוֹן וְלֵימָא פָּרַעְתִּי. vekhi téma: kévan detakinou rabanan lemigbé (lah) [béh] keman dikhtiv béh damé, liton veléma parati.
6. וְכִי תֵּימָא דְּאָמְרִינַן לֵיהּ: אִי פְּרַעְתַּהּ אִיבְּעִי לָךְ לְמִיקְרְעֵיהּ, אָמַר לַן: לָא שְׁבַקְתַּן, אָמְרָה: בָּעֵינָא לְאִנְּסוֹבֵי בֵּיהּ. vekhi téma deamrinan léh: i peratah ibei lakh lemikreéh, amar lan: la chevaktan, amra: baéna leinesové béh.
7. וְכִי תֵּימָא אָמְרִינַן לֵיהּ: אִיבְּעִי לָךְ לְמִיקְרְעֵיהּ וּמִכְתַּב אַגַּבֵּיהּ, גִּיטָּא דְּנַן דִּקְרַעְנוּהּו לָא מִשּׁוּם דְּגִיטָּא פְּסוּלָה הוּא, אֶלָּא כִּי הֵיכִי דְּלָא תִּגְבֵּי בֵּיהּ זִמְנָא אַחֲרִיתִי. אַטּוּ כֹּל דְּמַגְבֵּי, בְּבֵי דִינָא מַגְבֵּי? vekhi téma amrinan léh: ibei lakh lemikreéh oumikhtav agabéh, gita denan dikranouh la michoum degita pesoula hou, ela ki hékhi dela tigbé béh zimna a'hariti. atou kol demagbé, bevé dina magbé?
8. מַתְנִי׳ מָצָא גִּיטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, דְּיָיתֵיקֵי, מַתָּנָה, וְשׁוֹבָרִין – הֲרֵי זֶה לֹא יַחֲזִיר. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: כְּתוּבִין הָיוּ, וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן שֶׁלֹּא לִתְּנָן. matni' matsa gité nachim vechi'hrouré avadim, deyatéké, matana, vechovarin – haré ze lo ya'hazir. cheani omér: ketouvin haou, venimlakh aléhen chelo litenan.
9. גְּמָ׳ טַעְמָא דְּנִמְלַךְ שֶׁלֹּא לִתְּנָן, הָא אָמַר: ״תְּנוּ״ – נוֹתְנִין, וַאֲפִילּוּ לִזְמַן מְרוּבֶּה. gema' tama denimlakh chelo litenan, ha amar: "tenou" – notnin, vaafilou lizman meroube.
10. וּרְמִינְהוּ: הַמֵּבִיא גֵּט, וְאָבַד הֵימֶנּוּ – מְצָאוֹ לְאַלְתַּר כָּשֵׁר, אִם לָאו – פָּסוּל. ourminou: hamévi gét, veavad hémenou – metsao lealtar kachér, im la – pasoul.
11. אָמַר רַבָּה, לָא קַשְׁיָא: כָּאן – בִּמְקוֹם שֶׁהַשְּׁיָירוֹת מְצוּיוֹת, כָּאן – בִּמְקוֹם שֶׁאֵין הַשַּׁיָּירוֹת מְצוּיוֹת. amar raba, la kachya: kan – bimkom chehacheyarot metsouot, kan – bimkom cheén hachayarot metsouot.
12. וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁהַשְּׁיָירוֹת מְצוּיוֹת – וְהוּא שֶׁהוּחְזְקוּ שְׁנֵי יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן בְּעִיר אַחַת. vaafilou bimkom chehacheyarot metsouot – veou cheou'hzekou chené yoséf ben chimon beir a'hat.
13. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, קַשְׁיָא דְּרַבָּה אַדְּרַבָּה. דְּהָהוּא גִּיטָּא דְּאִשְׁתְּכַח בֵּי דִינָא דְּרַב הוּנָא, דַּהֲוָה כְּתִוב בֵּיהּ בִּשְׁוִירֵי מָתָא דְּעַל רָכִיס נַהֲרָא. אָמַר רַב הוּנָא: dei la téma hakhi, kachya deraba aderaba. dehaou gita deichtekha'h bé dina derav houna, dahava ketiv béh bichviré mata deal rakhis nahara. amar rav houna:

Daf 18b

1. חָיְישִׁינַן לִשְׁנֵי שְׁוִירֵי, וַאֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַבָּה: פּוֹק עַיֵּין בָּהּ, דִּלְאוּרְתָּא בָּעֵי מִינָּךְ רַב הוּנָא. נְפַק, דַּק וְאַשְׁכַּח. דִּתְנַן: כׇּל מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין – הֲרֵי זֶה יַחֲזִיר. 'haychinan lichné cheviré, vaamar léh rav 'hisda leraba: pok ayén bah, dilourta baé minakh rav houna. nefak, dak veachka'h. ditnan: kol maasé bét din – haré ze ya'hazir.
2. וְהָא בֵּי דִינָא דְּרַב הוּנָא, דְּכִי מְקוֹם שֶׁהַשְּׁיָירוֹת מְצוּיוֹת דָּמֵי, וְקָא פָּשֵׁיט רַבָּה דְּיַחְזִיר, אַלְמָא אִי הוּחְזְקוּ שְׁנֵי יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן – אִין, אִי לָא – לָא. veha bé dina derav houna, dekhi mekom chehacheyarot metsouot damé, veka pachét raba deya'hzir, alma i hou'hzekou chené yoséf ben chimon – in, i la – la.
3. עֲבַד רַבָּה עוֹבָדָא בְּהָהוּא גִּיטָּא דְּאִשְׁתְּכַח בֵּי כִיתָּנָא דְּפוּמְבְּדִיתָא כִּשְׁמַעְתֵּיהּ. avad raba ovada behaou gita deichtekha'h bé khitana defoumbedita kichmatéh.
4. אִיכָּא דְּאָמְרִי: הֵיכָא דִּמְזַבְּנִי כִּיתָּנָא וְהוּא שֶׁלֹּא הוּחְזְקוּ, אַף עַל גַּב דִּשְׁכִיחָן שְׁיָירָתָא. ika deamri: hékha dimzabeni kitana veou chelo hou'hzekou, af al gav dichkhi'han cheyarata.
5. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: הֵיכָא דְּתָרוּ כִּיתָּנָא וְאַף עַל גַּב דְּהוּחְזְקוּ, דְּלָא (שְׁכִיחָא שְׁיָירוֹת). veika deamri: hékha detarou kitana veaf al gav deou'hzekou, dela (chekhi'ha cheyarot).
6. רַבִּי זֵירָא רָמֵי מַתְנִיתִין אַבָּרַיְיתָא וּמְשַׁנֵּי. תְּנַן: הַמֵּבִיא גֵּט וְאָבַד הֵימֶנּוּ, מְצָאוֹ לְאַלְתַּר – כָּשֵׁר, וְאִם לָאו – פָּסוּל. וּרְמִינְהִי: מָצָא גֵּט אִשָּׁה בַּשּׁוּק, בִּזְמַן שֶׁהַבַּעַל מוֹדֶה – יַחְזִיר לְאִשָּׁה. אֵין הַבַּעַל מוֹדֶה – לֹא יַחְזִיר לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה. rabi zéra ramé matnitin abarayta oumchané. tenan: hamévi gét veavad hémenou, metsao lealtar – kachér, veim la – pasoul. ourminhi: matsa gét icha bachouk, bizman chehabaal mode – ya'hzir leicha. én habaal mode – lo ya'hzir lo laze velo laze.
7. קָתָנֵי מִיהַת בִּזְמַן שֶׁהַבַּעַל מוֹדֶה – יַחְזִיר לָאִשָּׁה, וַאֲפִילּוּ לִזְמַן מְרוּבֶּה! katané mihat bizman chehabaal mode – ya'hzir laicha, vaafilou lizman meroube!
8. וּמְשַׁנֵּי: כָּאן בִּמְקוֹם שֶׁהַשְּׁיָירוֹת מְצוּיוֹת, וְכָאן בִּמְקוֹם שֶׁאֵין הַשְּׁיָירוֹת מְצוּיוֹת. oumchané: kan bimkom chehacheyarot metsouot, vekhan bimkom cheén hacheyarot metsouot.
9. אִיכָּא דְּאָמְרִי: וְהוּא שֶׁהוּחְזְקוּ דְּלָא נַהְדַּר, וְהַיְינוּ דְּרַבָּה. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אַף עַל גַּב דְּלָא הוּחְזְקוּ לָא נַהְדַּר, וּפְלִיגָא דְּרַבָּה. ika deamri: veou cheou'hzekou dela nahdar, vehaynou deraba. ika deamri: af al gav dela hou'hzekou la nahdar, oufliga deraba.
10. בִּשְׁלָמָא רַבָּה לָא אָמַר כְּרַבִּי זֵירָא, מַתְנִיתִין אַלִּימָא לֵיהּ לְאַקְשׁוֹיֵי. אֶלָּא רַבִּי זֵירָא, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַבָּה? bichlama raba la amar kerabi zéra, matnitin alima léh leakchoyé. ela rabi zéra, ma tama la amar keraba?
11. אָמַר לָךְ, מִי קָא תָנֵי: הָא אָמַר ״תְּנוּ״ – נוֹתְנִין וַאֲפִילּוּ לִזְמַן מְרוּבֶּה? דִּלְמָא הָא אָמַר ״תְּנוּ״ – נוֹתְנִין, וּלְעוֹלָם כִּדְקַיְימָא לַן לְאַלְתַּר. amar lakh, mi ka tané: ha amar "tenou" – notnin vaafilou lizman meroube? dilma ha amar "tenou" – notnin, oulolam kidkayma lan lealtar.
12. לְמַאן דְּאָמַר לְרַבִּי זֵירָא בִּמְקוֹם שֶׁהַשְּׁיָירוֹת מְצוּיוֹת, וְאַף עַל גַּב שֶׁלֹּא הוּחְזְקוּ שְׁנֵי יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן, וּפְלִיגָא דְּרַבָּה, בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? leman deamar lerabi zéra bimkom chehacheyarot metsouot, veaf al gav chelo hou'hzekou chené yoséf ben chimon, oufliga deraba, bema ka mipalgi?
13. רַבָּה סָבַר דְּקָתָנֵי כׇּל מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין הֲרֵי זֶה יַחְזִיר, דְּאִשְׁתְּכַח בְּבֵית דִּין עָסְקִינַן, וּבֵית דִּין כִּמְקוֹם שֶׁהַשְּׁיָירוֹת מְצוּיוֹת, וְהוּא שֶׁהוּחְזְקוּ – לֹא יַחְזִיר, לֹא הוּחְזְקוּ – יַחְזִיר. raba savar dekatané kol maasé bét din haré ze ya'hzir, deichtekha'h bevét din askinan, ouvét din kimkom chehacheyarot metsouot, veou cheou'hzekou – lo ya'hzir, lo hou'hzekou – ya'hzir.
14. וְרַבִּי זֵירָא אָמַר לָךְ: מִי קָתָנֵי ״כׇּל מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין שֶׁנִּמְצְאוּ בְּבֵית דִּין״? ״כׇּל מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין יַחְזִיר״ קָתָנֵי, וּלְעוֹלָם דְּאִשְׁתְּכַח אַבָּרַאי. verabi zéra amar lakh: mi katané "kol maasé bét din chenimtseou bevét din"? "kol maasé bét din ya'hzir" katané, oulolam deichtekha'h abara.
15. רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר, כְּגוֹן דְּקָא אָמְרִי עֵדִים: מֵעוֹלָם לֹא חָתַמְנוּ אֶלָּא עַל גֵּט אֶחָד שֶׁל יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן. rabi yirmeya amar, kegon deka amri édim: méolam lo 'hatamnou ela al gét e'had chel yoséf ben chimon.
16. אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא לֵיחוּשׁ דִּלְמָא אִתְרְמִי שְׁמָא כִּשְׁמָא, וְעֵדִים כְּעֵדִים, קָא מַשְׁמַע לַן. i hakhi, ma lemémra? maou detéma lé'houch dilma itremi chema kichma, veédim keédim, ka machma lan.
17. רַב אָשֵׁי אָמַר, כְּגוֹן דְּקָא אָמַר: נֶקֶב יֵשׁ בּוֹ בְּצַד אוֹת פְּלוֹנִית. rav aché amar, kegon deka amar: nekev yéch bo betsad ot pelonit.
18. וְדַוְקָא בְּצַד אוֹת פְּלוֹנִית, אֲבָל נֶקֶב בְּעָלְמָא – לָא. vedavka betsad ot pelonit, aval nekev bealma – la.
19. רַב אָשֵׁי מְסַפְּקָא לֵיהּ סִימָנִים אִי דְּאוֹרָיְיתָא אִי דְּרַבָּנַן. rav aché mesapeka léh simanim i deorayta i derabanan.
20. רַבָּה בַּר בַּר חָנָה raba bar bar 'hana

Daf 19a

1. אִירְכַס לֵיהּ גִּיטָּא בֵּי מִדְרְשָׁא. אֲמַר: אִי סִימָנָא – אִית לִי בְּגַוֵּיהּ, אִי טְבִיעוּת עֵינָא – אִית לִי בְּגַוֵּיהּ. אַהְדְּרוּהּ נִיהֲלֵיהּ. אֲמַר: לָא יָדַעְנָא אִי מִשּׁוּם סִימָנָא אַהְדְּרוּהּ נִיהֲלִי, וְקָא סָבְרִי סִימָנִין דְּאוֹרָיְיתָא. אִי מִשּׁוּם טְבִיעוּת עֵינָא אַהְדְּרוּהּ נִיהֲלִי, וְדַוְקָא צוּרְבָּא מִדְּרַבָּנַן. אֲבָל אִינִישׁ דְּעָלְמָא – לָא. irkhas léh gita bé midrecha. amar: i simana – it li begavéh, i teviout éna – it li begavéh. ahderouh nihaléh. amar: la yadana i michoum simana ahderouh nihali, veka savri simanin deorayta. i michoum teviout éna ahderouh nihali, vedavka tsourba miderabanan. aval inich dealma – la.
2. גּוּפָא: מָצָא גֵּט אִשָּׁה בַּשּׁוּק, בִּזְמַן שֶׁהַבַּעַל מוֹדֶה – יַחְזִיר לְאִשָּׁה. אֵין הַבַּעַל מוֹדֶה – לֹא יַחְזִיר לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה. goufa: matsa gét icha bachouk, bizman chehabaal mode – ya'hzir leicha. én habaal mode – lo ya'hzir lo laze velo laze.
3. בִּזְמַן שֶׁהַבַּעַל מוֹדֶה מִיהָא יַחְזִיר לָאִשָּׁה. וְלֵיחוּשׁ שֶׁמָּא כָּתַב לִיתֵּן בְּנִיסָן וְלֹא נָתַן לָהּ עַד תִּשְׁרֵי, וַאֲזַל בַּעַל זַבֵּין פֵּירֵי מִנִּיסָן וְעַד תִּשְׁרֵי, וּמַפְּקָא לְגִיטָּא דִּכְתִיב בְּנִיסָן, וְאָתְיָא לְמִטְרַף לָקוֹחוֹת שֶׁלֹּא כַּדִּין. bizman chehabaal mode miha ya'hzir laicha. velé'houch chema katav litén benisan velo natan lah ad tichré, vaazal baal zabén péré minisan vead tichré, oumapeka legita dikhtiv benisan, veatya lemitraf lako'hot chelo kadin.
4. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר כֵּיוָן שֶׁנָּתַן עֵינָיו לְגָרְשָׁהּ שׁוּב אֵין לַבַּעַל פֵּירוֹת – שַׁפִּיר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר יֵשׁ לַבַּעַל פֵּירוֹת עַד שְׁעַת נְתִינָה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar kévan chenatan éna legarchah chouv én labaal pérot – chapir. ela leman deamar yéch labaal pérot ad cheat netina, ma ika lemémar?
5. כִּי אָתְיָא לְמִטְרַף אָמְרִינַן לַהּ: אַיְיתַי רְאָיָה אֵימַת מְטָא גִּיטָּא לְיָדְךָ. ki atya lemitraf amrinan lah: ayta reaya émat meta gita leyadkha.
6. וּמַאי שְׁנָא מִשְּׁטָרֵי חוֹב? דִּתְנַן: מָצָא שְׁטָרֵי חוֹב, אִם יֵשׁ בָּהֶן אַחְרָיוּת נְכָסִים – לֹא יַחְזִיר. וְאוֹקֵימְנָא כְּשֶׁחַיָּיב מוֹדֶה, וּמִשּׁוּם שֶׁמָּא כָּתַב לִלְווֹת בְּנִיסָן וְלֹא לָוָה עַד תִּשְׁרֵי וְקָא טָרֵיף לָקוֹחוֹת שֶׁלֹּא כַּדִּין. ouma chena michetaré 'hov? ditnan: matsa chetaré 'hov, im yéch bahen a'hraout nekhasim – lo ya'hzir. veokémna keche'hayav mode, oumichoum chema katav lilot benisan velo lava ad tichré veka taréf lako'hot chelo kadin.
7. הָתָם נָמֵי לִיהְדַּר, וְכִי אָתֵי לְמִטְרַף נֵימָא לֵיהּ: אַיְיתִי רְאָיָה אֵימַת מְטָא שְׁטַר חוֹב לְיָדָךְ! hatam namé lihdar, vekhi até lemitraf néma léh: ayti reaya émat meta chetar 'hov leyadakh!
8. אָמְרִי, הָכָא גַּבֵּי גֵּט אִשָּׁה אָתֵי לוֹקֵחַ וְתָבַעה, אָמַר: הַאי דְּ[אַ]הְדְּרוּהּ נִיהֲלַהּ רַבָּנַן לְגִיטָּא, מִשּׁוּם דְּלָא תִּעֲגִין וְתֵיתִיב. הַשְׁתָּא דְּקָא אָתְיָא לְמִטְרַף – תֵּיזִל וְתַיְתֵי רְאָיָה אֵימַת מְטָא גִּיטָּא לִידַהּ. amri, hakha gabé gét icha até loké'ha vetava, amar: ha de[a]hederouh nihalah rabanan legita, michoum dela tiagin vetétiv. hachta deka atya lemitraf – tézil vetayté reaya émat meta gita lidah.
9. הָכָא גַּבֵּי שְׁטַר חוֹב לָא אָתֵי לוֹקֵחַ וְתָבַע, [אָמַר] מִדְּאַהְדְּרוּהּ נִיהֲלֵיהּ רַבָּנַן לִשְׁטַר חוֹב, פְּשִׁיטָא לְמַאי הִלְכְתָא אַהְדְּרוּהּ נִיהֲלֵיהּ – לְמִטְרַף הוּא, שְׁמַע מִינַּהּ קָמוּ רַבָּנַן בְּמִילְּתָא, וּמִקַּמֵּי דִּידִי מְטָא שְׁטָרָא לִידֵיהּ. hakha gabé chetar 'hov la até loké'ha vetava, [amar] mideahderouh nihaléh rabanan lichtar 'hov, pechita lema hilkheta ahderouh nihaléh – lemitraf hou, chema minah kamou rabanan bemileta, oumikamé didi meta chetara lidéh.
10. שִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: מָצָא שְׁטַר שִׁחְרוּר בְּשׁוּק, בִּזְמַן שֶׁהָרַב מוֹדֶה – יַחְזִיר לָעֶבֶד, אֵין הָרַב מוֹדֶה – לֹא יַחְזִיר לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה. chi'hrouré avadim vekhou'. tanou rabanan: matsa chetar chi'hrour bechouk, bizman cheharav mode – ya'hzir laeved, én harav mode – lo ya'hzir lo laze velo laze.
11. בִּזְמַן שֶׁהָרַב מוֹדֶה מִיהָא יַחְזִיר לָעֶבֶד, וְאַמַּאי? נֵיחוּשׁ שֶׁמָּא כָּתַב לִיתֵּן לוֹ בְּנִיסָן וְלֹא נָתַן לוֹ עַד תִּשְׁרֵי, וַאֲזַל עַבְדָּא וּקְנָה נִכְסִין מִנִּיסָן וְעַד תִּשְׁרֵי, וַאֲזַיל הָרַב וְזַבְּנִינְהוּ וּמַפֵּיק לֵיהּ לְשִׁחְרוּר דִּכְתִב בְּנִיסָן, וְקָא טָרֵיף לָקוֹחוֹת שֶׁלֹּא כַּדִּין. bizman cheharav mode miha ya'hzir laeved, veama? né'houch chema katav litén lo benisan velo natan lo ad tichré, vaazal avda oukna nikhsin minisan vead tichré, vaazal harav vezabeninou oumapék léh lechi'hrour dikhtiv benisan, veka taréf lako'hot chelo kadin.
12. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר זְכוּת הוּא לָעֶבֶד שֶׁיּוֹצֵא מִתַּחַת רַבּוֹ לְחֵירוּת, וּכְאַבָּיֵי דְּאָמַר: עֵדָיו בַּחֲתוּמָיו זָכִין לֵיהּ, שַׁפִּיר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר חוֹב הוּא לָעֶבֶד שֶׁיּוֹצֵא מִתַּחַת רַבּוֹ לְחֵירוּת, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar zekhout hou laeved cheyotsé mita'hat rabo le'hérout, oukhabayé deamar: éda ba'hatouma zakhin léh, chapir. ela leman deamar 'hov hou laeved cheyotsé mita'hat rabo le'hérout, ma ika lemémar?
13. דְּכִי אָתֵי לְמִטְרַף אָמְרִינַן לֵיהּ: אַיְיתִי רְאָיָה אֵימַת מְטָא שִׁחְרוּר לְיָדָךְ. dekhi até lemitraf amrinan léh: ayti reaya émat meta chi'hrour leyadakh.
14. דְּיָיתֵיקֵי מַתָּנָה וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזוֹ הִיא דְּיָיתֵיקֵי – דָּא תְּהֵא לְמֵיקַם וְלִהְיוֹת שֶׁאִם מֵת נְכָסָיו לִפְלוֹנִי. מַתָּנָה – כֹּל שֶׁכָּתוּב בּוֹ ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״. deyatéké matana vekhou'. tanou rabanan: ézo hi deyatéké – da tehé lemékam velihot cheim mét nekhasa lifloni. matana – kol chekatouv bo "méhayom oula'har mita".
15. אַלְמָא אִי כְּתִיבָא ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״ הוּא דְּקָנֵי, וְאִי לָא – לָא קָנֵי?! alma i ketiva "méhayom oula'har mita" hou dekané, vei la – la kané?!
16. אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: אֵיזוֹ הִיא מַתְּנַת בָּרִיא שֶׁהִיא כְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע, דְּלָא קָנֵי אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה, כֹּל שֶׁכָּתוּב בָּהּ ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״. amar abayé, hakhi kaamar: ézo hi matenat bari chehi kematenat chekhiv mera, dela kané ela lea'har mita, kol chekatouv bah "méhayom oula'har mita".
17. טַעְמָא דְּלָא אָמַר ״תְּנוּ״. הָא אָמַר ״תְּנוּ״ – נוֹתְנִין. tama dela amar "tenou". ha amar "tenou" – notnin.
18. וּרְמִינְהוּ: מָצָא דְּיָיתֵקָאוֹת, אַפּוֹתֵיקָאוֹת וּמַתָּנוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם מוֹדִין – לֹא יַחְזִיר לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה! ourminou: matsa deyatékaot, apotékaot oumatanot, af al pi chechenéhem modin – lo ya'hzir lo laze velo laze!
19. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: לָא קַשְׁיָא, amar rabi aba bar memel: la kachya,

Daf 19b

1. הָא בְּבָרִיא, וְהָא בִּשְׁכִיב מְרַע. ha bevari, veha bichkhiv mera.
2. מַתְנִיתִין דְּקָתָנֵי: הָא אָמַר תְּנוּ נוֹתְנִין – בִּשְׁכִיב מְרַע, דְּבַר מִהְדַּר הוּא. matnitin dekatané: ha amar tenou notnin – bichkhiv mera, devar mihdar hou.
3. דְּאָמְרִינַן, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר: דִּלְמָא כַּתְבַהּ מֵעִיקָּרָא לְהַאי וְאִמְּלִיךְ וְלָא יַהֲבַהּ נִיהֲלֵיהּ, וַהֲדַר כַּתְבַהּ לְאִינִישׁ אַחֲרִינָא וְיַהֲבַיהּ נִיהֲלֵיהּ – הַשְׁתָּא קָא הָדַר בֵּיהּ מֵהָהוּא דְּיַהֲבַהּ נִיהֲלֵיהּ. deamrinan, ma ika lemémar: dilma katvah méikara leha veimelikh vela yahavah nihaléh, vahadar katvah leinich a'harina veyahavah nihaléh – hachta ka hadar béh méhaou deyahavah nihaléh.
4. אִי בְּמַתְּנַת בָּרִיא יַהֲבַהּ לֵיהּ – לֵית לֵיהּ פְּסֵידָא, דְּכִי נָפְקָא תַּרְתֵּי, בָּתְרָיְיתָא זָכֵי, דְּהָא הֲדַר בֵּיהּ מִקַּמָּיְיתָא. i bematenat bari yahavah léh – lét léh peséda, dekhi nafka tarté, batrayta zakhé, deha hadar béh mikamayta.
5. אִי בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע נָמֵי יַהֲבַהּ נִיהֲלֵיהּ, לֵית בַּהּ פְּסֵידָא – דְּבָתְרָיְיתָא זָכֵי, דְּקָא הָדַר בֵּיהּ מִקַּמָּיְיתָא. i bematenat chekhiv mera namé yahavah nihaléh, lét bah peséda – devatrayta zakhé, deka hadar béh mikamayta.
6. כִּי קָתָנֵי בְּבָרַיְיתָא: אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם מוֹדִים לֹא יַחְזִיר לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה – בְּבָרִיא, דְּלָאו בַּר מִהְדַּר הוּא, ki katané bevarayta: af al pi chechenéhem modim lo ya'hzir lo laze velo laze – bevari, dela bar mihdar hou,
7. דְּאָמְרִינַן: דִּלְמָא כַּתְבַהּ לְהַאי מֵעִיקָּרָא וְאִמְּלִיךְ וְלָא יַהֲבַהּ לֵיהּ, וַהֲדַר כַּתְבַהּ לְאִינִישׁ אַחֲרִינָא וְיַהֲבַהּ לֵיהּ – הַשְׁתָּא קָא הָדַר בֵּיהּ מֵהָהוּא דְּיַהֲבַהּ לֵיהּ וְסָבַר: מִהְדָּר לָא מָצֵינָא הָדַרְנָא בִּי, אֵימַר לְהוּ דַּאֲנָא לְהַאי יַהֲבִתַהּ, וְנַיהְדְּרוּ נִיהֲלֵיהּ כְּתָבָא, כִּי הֵיכִי דְּכִי מַפֵּיק הַאי כְּתָבָא, דְּקָדֵים זָכֵה בֵּיהּ הוּא. deamrinan: dilma katvah leha méikara veimelikh vela yahavah léh, vahadar katvah leinich a'harina veyahavah léh – hachta ka hadar béh méhaou deyahavah léh vesavar: mihdar la matséna hadarna bi, émar leou daana leha yahavitah, venahderou nihaléh ketava, ki hékhi dekhi mapék ha ketava, dekadém zakhé béh hou.
8. אֶלָּא אָמְרִינַן לֵיהּ אֲנַן: הַאי כְּתָבָא לָא יָהֲבִינַן לֵיהּ לְהַאי. דִּלְמָא מִכְתָּב כְּתַבְתְּ, מֵיהָב לָא יְהַבְתְּ נִיהֲלֵיהּ, וִיהַבְתַּהּ לְאִינִישׁ אַחֲרִינָא וְקָא הָדְרַתְּ בֵּיהּ. אִי לָא יְהַבְתַּהּ לְאִינִישׁ אַחֲרִינָא וְקָא בָּעֵית דְּתִתְּבַהּ לְהַאי, כְּתֹב לֵיהּ הַשְׁתָּא כְּתָבָא אַחֲרִינָא וְיַהֲבֵיהּ נִיהֲלֵיהּ, דְּאִי יָהֲבַתְּ לְאִינִישׁ אַחֲרִינָא לֵית בַּהּ פְּסֵידָא, דְּקָדֵים זָכֵי. ela amrinan léh anan: ha ketava la yahavinan léh leha. dilma mikhtav ketavte, méhav la yehavte nihaléh, vihavtah leinich a'harina veka hadrate béh. i la yehavtah leinich a'harina veka baét detitevah leha, ketov léh hachta ketava a'harina veyahavéh nihaléh, dei yahavate leinich a'harina lét bah peséda, dekadém zakhé.
9. מַתְקֵיף לַהּ רַב זְבִיד: וְהָא אִידֵּי וְאִידֵּי דְּיָיתֵקָאוֹת קָא תָנֵי! אֶלָּא אָמַר רַב זְבִיד: הָא וְהָא בִּשְׁכִיב מְרַע, וְלָא קַשְׁיָא: הָא בֵּיהּ, וְהָא בִּבְרֵיהּ! matkéf lah rav zevid: veha idé veidé deyatékaot ka tané! ela amar rav zevid: ha veha bichkhiv mera, vela kachya: ha béh, veha bivréh!
10. דְּקָא אָמַר ״תְּנוּ״ נוֹתְנִין, בְּדִידֵיהּ דְּבַר מִהְדָּר הוּא, דְּאָמְרִינַן: אִי נָמֵי יַהֲבַהּ לְאִינִישׁ אַחֲרִינָא לֵית בַּהּ פְּסֵידָא, דְּקַמָּא וּבָתְרָא – בָּתְרָא זָכֵי, דְּהָא הֲדַר בֵּיהּ מִקַּמָּא. deka amar "tenou" notnin, bedidéh devar mihdar hou, deamrinan: i namé yahavah leinich a'harina lét bah peséda, dekama ouvatra – batra zakhé, deha hadar béh mikama.
11. כִּי קָא תָנֵי בְּבָרַיְיתָא: אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם מוֹדִים, לֹא יַחְזִיר לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה, בִּבְרֵיהּ. ki ka tané bevarayta: af al pi chechenéhem modim, lo ya'hzir lo laze velo laze, bivréh.
12. דְּאָמְרִינַן: דִּלְמָא כְּתַב אֲבוּהּ לְהַאי, וְאִמְּלִיךְ וְלָא יַהֲבַיהּ נִיהֲלֵיהּ, וּבָתַר אֲבוּהּ כְּתַב אִיהוּ לְאִינִישׁ אַחֲרִינָא וְיַהֲבַהּ לֵיהּ, וְהַשְׁתָּא קָא הָדַר בֵּיהּ מֵהָהוּא. סָבַר: מִהְדָּר לָא מָצֵינָא הָדַרְנָא בִּי. אֵימַר לְהוּ דְּאַבָּא יַהֲבַהּ לֵיהּ לְהַאי, וְנִתְּבוּ לֵיהּ כְּתָבֵיהּ, וְנֵיזִיל וְנַפֵּיק מִינֵּיהּ דְּהוּא זָכֵי וְנִפְלוֹג בַּהֲדֵיהּ. deamrinan: dilma ketav avouh leha, veimelikh vela yahavah nihaléh, ouvatar avouh ketav iou leinich a'harina veyahavah léh, vehachta ka hadar béh méhaou. savar: mihdar la matséna hadarna bi. émar leou deaba yahavah léh leha, venitevou léh ketavéh, venézil venapék minéh deou zakhé veniflog bahadéh.
13. הִלְכָּךְ אָמְרִינַן לֵיהּ אֲנַן: הַאי כְּתָבָא לָא יָהֲבִינַן לֵיהּ לְהַאי, דְּדִלְמָא מִכְתָּב כַּתְבֵיהּ אֲבוּהּ מֵיהָב לָא יַהֲבַהּ לֵיהּ, וִיהַבְתֵּיהּ אַתְּ לְאִינִישׁ אַחֲרִינָא וְקָא הָדְרַתְּ בֵּיהּ. hilkakh amrinan léh anan: ha ketava la yahavinan léh leha, dedilma mikhtav katvéh avouh méhav la yahavah léh, vihavtéh ate leinich a'harina veka hadrate béh.
14. אֶלָּא אִי קוּשְׁטָא קָא אָמְרַתְּ, דִּיהַב לֵיהּ אֲבוּךְ – זִיל אַתְּ הַשְׁתָּא כְּתֹב לֵיהּ שְׁטָרָא אַחֲרִינָא, דְּאִי נָמֵי לָא יַהֲבַהּ לֵיהּ אֲבוּהּ וּכְתַבְתֵּיהּ אַתְּ לְאִינִישׁ אַחֲרִינָא – לֵית בַּהּ פְּסֵידָא, דְּקַמָּא וּבָתְרָא – קַמָּא זָכֵי. ela i kouchta ka amrate, dihav léh avoukh – zil ate hachta ketov léh chetara a'harina, dei namé la yahavah léh avouh oukhtavtéh ate leinich a'harina – lét bah peséda, dekama ouvatra – kama zakhé.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: מָצָא שׁוֹבָר, בִּזְמַן שֶׁהָאִשָּׁה מוֹדֶה – יַחְזִיר לַבַּעַל. אֵין הָאִשָּׁה מוֹדֶה – לֹא יַחְזִיר לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה. tanou rabanan: matsa chovar, bizman chehaicha mode – ya'hzir labaal. én haicha mode – lo ya'hzir lo laze velo laze.
16. בִּזְמַן שֶׁהָאִשָּׁה מוֹדֶה מִיהַת יַחְזִיר לַבַּעַל, וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא כָּתְבָה לִיתֵּן בְּנִיסָן, וְלֹא נָתְנָה עַד תִּשְׁרֵי, וַאֲזַלָה זְבֵנְתַּהּ לִכְתוּבְּ[תַ]הּ בְּטוֹבַת הֲנָאָה מִנִּיסָן עַד תִּשְׁרֵי. bizman chehaicha mode mihat ya'hzir labaal, velé'houch dilma katva litén benisan, velo natna ad tichré, vaazala zevéntah likhtoube[ta]h betovat hanaa minisan ad tichré.
17. וּמַפֵּיק לֵיהּ לְשׁוֹבָר דִּכְתִיב בְּנִיסָן, וְאָתֵא לְמִטְרַף לָקוֹחוֹת שֶׁלֹּא כַּדִּין! oumapék léh lechovar dikhtiv benisan, veaté lemitraf lako'hot chelo kadin!
18. אָמַר רָבָא: amar rava:

Daf 20a

1. שְׁמַע מִינַּהּ: אִיתַאּ לְדִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הַמּוֹכֵר שְׁטַר חוֹב לַחֲבֵירוֹ, וְחָזַר וּמְחָלוֹ – מָחוּל, וַאֲפִילּוּ יוֹרֵשׁ מוֹחֵל. chema minah: ita ledichmouél, deamar chemouél: hamokhér chetar 'hov la'havéro, ve'hazar oum'halo – ma'houl, vaafilou yoréch mo'hél.
2. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא לֵיתַיהּ לְדִשְׁמוּאֵל, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּשֶׁשְּׁטַר כְּתוּבָּה יוֹצֵא מִתַּחַת יָדָהּ. וְרָבָא אָמַר: אִי מִשּׁוּם שְׁטַר כְּתוּבָּה, חָיְישִׁינַן לִשְׁתֵּי כְתוּבּוֹת. abayé amar: afilou téma létah ledichmouél, hakha bema askinan – bechechetar ketouba yotsé mita'hat yadah. verava amar: i michoum chetar ketouba, 'haychinan lichté khetoubot.
3. וְאַבָּיֵי אָמַר, חֲדָא: לִשְׁתֵּי כְתוּבּוֹת לָא חָיְישִׁינַן. וְעוֹד, שׁוֹבָר בִּזְמַנּוֹ טָרֵיף. אַבָּיֵי לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: עֵדָיו בַּחֲתוּמָיו זָכִין לוֹ. veabayé amar, 'hada: lichté khetoubot la 'haychinan. veod, chovar bizmano taréf. abayé letaméh, deamar: éda ba'hatouma zakhin lo.
4. מַתְנִי׳ מָצָא אִיגְּרוֹת שׁוּם וְאִיגְּרוֹת מָזוֹן, שְׁטָרֵי חֲלִיצָה וּמֵיאוּנִין, וּשְׁטָרֵי בֵירוּרִין, וְכׇל מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין – הֲרֵי זֶה יַחְזִיר. matni' matsa igerot choum veigerot mazon, chetaré 'halitsa ouméounin, ouchtaré vérourin, vekhol maasé bét din – haré ze ya'hzir.
5. מָצָא בַּחֲפִיסָה אוֹ בִדְלוֹסְקָמָא, תַּכְרִיךְ שֶׁל שְׁטָרוֹת אוֹ אֲגוּדָּה שֶׁל שְׁטָרוֹת – הֲרֵי זֶה יַחְזִיר. וְכַמָּה אֲגוּדָּה שֶׁל שְׁטָרוֹת – שְׁלֹשָׁה קְשׁוּרִין זֶה בָּזֶה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֶחָד הַלֹּוֶה מִשְּׁלֹשָׁה – יַחְזִיר לַלֹּוֶה. שְׁלֹשָׁה הַלֹּוִין מִן הָאֶחָד – יַחְזִיר לַמַּלְוֶה. matsa ba'hafisa o vidloskama, takhrikh chel chetarot o agouda chel chetarot – haré ze ya'hzir. vekhama agouda chel chetarot – chelocha kechourin ze baze. raban chimon ben gamliél omér: e'had halove michelocha – ya'hzir lalove. chelocha halovin min hae'had – ya'hzir lamalve.
6. מָצָא שְׁטָר בֵּין שְׁטָרוֹתָיו וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה טִיבוֹ – יְהֵא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ. אִם יֵשׁ עִמָּהֶן סִמְפּוֹנוֹת, יַעֲשֶׂה מָה שֶׁבַּסִּמְפּוֹנוֹת. matsa chetar bén chetarota veéno yodéa ma tivo – yehé mouna'h ad cheyavo éliyaou. im yéch imahen simponot, yaase ma chebasimponot.
7. גְּמָ׳ מַאי ״שְׁטָרֵי בֵירוּרִין״? הָכָא תַּרְגִּמוּ שְׁטָרֵי טַעֲנָתָא. רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר: זֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד וְזֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד. gema' ma "chetaré vérourin"? hakha targimou chetaré taanata. rabi yirmeya amar: ze borér lo e'had veze borér lo e'had.
8. וְכׇל מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין הֲרֵי זֶה יַחְזִיר. הָהוּא גִּיטָּא דְּאִשְׁתְּכַח בֵּי דִינָא דְּרַב הוּנָא, דַּהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ ״בִּשְׁוִירֵי מָתָא דְּעַל רָכִיס נַהֲרָא״. אֲמַר רַב הוּנָא: vekhol maasé bét din haré ze ya'hzir. haou gita deichtekha'h bé dina derav houna, dahava ketiv béh "bichviré mata deal rakhis nahara". amar rav houna:

Daf 20b

1. חָיְישִׁינַן לִשְׁנֵי שְׁוִירֵי. אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַבָּה: פּוֹק עַיֵּין, דִּלְאוּרְתָּא בָּעֵי לַהּ רַב הוּנָא מִינָּךְ. נְפַק דַּק וְאַשְׁכַּח, דִּתְנַן: כׇּל מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין הֲרֵי זֶה יַחְזִיר. 'haychinan lichné cheviré. amar léh rav 'hisda leraba: pok ayén, dilourta baé lah rav houna minakh. nefak dak veachka'h, ditnan: kol maasé bét din haré ze ya'hzir.
2. אֲמַר לֵיהּ רַב עַמְרָם לְרַבָּה: הֵיכִי פָּשֵׁיט מָר אִיסּוּרָא מִמָּמוֹנָא? אֲמַר לֵיהּ: תְּרָדָא, ״שְׁטָרֵי חֲלִיצָה וּמֵיאוּנִין״ תְּנַן. amar léh rav amram leraba: hékhi pachét mar isoura mimamona? amar léh: terada, "chetaré 'halitsa ouméounin" tenan.
3. פְּקַע אַרְזָא דְּבֵי רַב. מָר אָמַר: מִשּׁוּם לַתַּאי דִּידִי פְּקַע. וּמָר אָמַר: מִשּׁוּם לַתַּאי דִּידִי פְּקַע. peka arza devé rav. mar amar: michoum lata didi peka. oumar amar: michoum lata didi peka.
4. מָצָא בַּחֲפִיסָה אוֹ בִדְלוֹסְקָמָא. מַאי חֲפִיסָה? אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: חֵמֶת קְטַנָּה. מַאי דְּלוֹסְקָמָא? אָמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל: טְלִיקָא דְסָבֵי. matsa ba'hafisa o vidloskama. ma 'hafisa? amar raba bar bar 'hana: 'hémet ketana. ma deloskama? amar raba bar chemouél: telika desavé.
5. תַּכְרִיךְ שֶׁל שְׁטָרוֹת אוֹ אֲגוּדָּה שֶׁל שְׁטָרוֹת וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: כַּמָּה הוּא תַּכְרִיךְ שֶׁל שְׁטָרוֹת? שְׁלֹשָׁה כְּרוּכִין זֶה בָּזֶה. וְכַמָּה הִיא אֲגוּדָּה שֶׁל שְׁטָרוֹת? שְׁלֹשָׁה קְשׁוּרִין זֶה בָּזֶה. takhrikh chel chetarot o agouda chel chetarot vekhou'. tanou rabanan: kama hou takhrikh chel chetarot? chelocha keroukhin ze baze. vekhama hi agouda chel chetarot? chelocha kechourin ze baze.
6. שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ קֶשֶׁר סִימָן. chamate minah kecher siman.
7. הָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: שְׁלֹשָׁה כְּרוּכִין זֶה בָּזֶה. ha tané rabi 'hiya: chelocha keroukhin ze baze.
8. אִי הָכִי, הַיְינוּ תַּכְרִיךְ? תַּכְרִיךְ כֹּל חַד וְחַד בְּרֵאשֵׁהּ דְּחַבְרֵיהּ, אֲגוּדָּה דִּרְמוּ אַהֲדָדֵי (וּכְרוּכוֹת). i hakhi, haynou takhrikh? takhrikh kol 'had ve'had beréchéh de'havréh, agouda dirmou ahadadé (oukhroukhot).
9. מַאי מַכְרִיז, מִנְיָן? ma makhriz, minyan?
10. מַאי אִרְיָא תְּלָתָא אֲפִילּוּ תְּרֵין נָמֵי! ma irya telata afilou terén namé!
11. אֶלָּא כִּדְאָמַר רָבִינָא: טִבְעָא מַכְרֵיז, הָכָא נָמֵי ״שְׁטָרֵי״ מַכְרֵיז. ela kidamar ravina: tiva makhréz, hakha namé "chetaré" makhréz.
12. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֶחָד הַלֹּוֶה מִשְּׁלֹשָׁה יַחְזִיר לַלֹּוֶה וְכוּ׳. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּמַלְוִין נִינְהוּ, מַאי בָּעוּ גַּבֵּי הֲדָדֵי? raban chimon ben gamliél omér: e'had halove michelocha ya'hzir lalove vekhou'. dei salka datakh demalvin ninou, ma baou gabé hadadé?
13. דִּלְמָא לְקַיּוֹמִינְהוּ אָזְלִי? דִּמְקַיְּימִי. dilma lekayominou azli? dimkayemi.
14. דִּלְמָא מִידָא דְסָפְרָא נְפֻל? לָא מְשַׁהֵי אִינִישׁ קִיּוּמֵיהּ בִּידָא דְסָפְרָא. dilma mida desafra nefoul? la mechahé inich kiyouméh bida desafra.
15. שְׁלֹשָׁה שֶׁלָּווּ מֵאֶחָד יַחְזִיר לַמַּלְוֶה וְכוּ׳. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּלֹוִין נִינְהוּ, מַאי בָּעוּ גַּבֵּי הֲדָדֵי? chelocha chelaou mée'had ya'hzir lamalve vekhou'. dei salka datakh delovin ninou, ma baou gabé hadadé?
16. דִּלְמָא לְמִכְתְּבִנְהוּ אֲזֻל? דִּכְתִיבִי בִּתְלָת יְדֵי סָפְרֵי. dilma lemikhtevinou azoul? dikhtivi bitlat yedé safré.
17. וְדִלְמָא לְקַיּוֹמִינְהוּ אֲזֻל? מַלְוֶה מְקַיֵּים שְׁטָרֵיהּ, לֹוֶה לָא מְקַיֵּים שְׁטָרֵיהּ. vedilma lekayominou azoul? malve mekayém chetaréh, love la mekayém chetaréh.
18. אִם יֵשׁ עִמָּהֶן סִמְפּוֹנוֹת – יַעֲשֶׂה מָה שֶׁבַּסִּמְפּוֹנוֹת. אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב: סִמְפּוֹן הַיּוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי מַלְוֶה, אַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב בִּכְתַב יָדוֹ – אֵינוֹ אֶלָּא כִּמְשַׂחֵק, וּפָסוּל. im yéch imahen simponot – yaase ma chebasimponot. amar rav yirmeya bar aba amar rav: simpon hayotsé mita'hat yedé malve, af al pi chekatouv bikhtav yado – éno ela kimsa'hék, oufasoul.
19. לָא מִבַּעְיָא כָּתוּב בִּכְתַב יַד סוֹפֵר, דְּאִיכָּא לְמֵימַר סָפְרָא אִתְרְמִי לֵיהּ וּכְתַב, אֶלָּא אֲפִילּוּ כָּתוּב בִּכְתַב יָדוֹ פָּסוּל. סָבַר דִּלְמָא מִתְרְמֵי וְאָתֵי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְקָא פָרַע לִי, דְּאִי לָא יָהֵיבְנָא לֵיהּ לָא יָהֵיב לִי זוּזֵי, אֶכְתּוֹב אֲנָא דְּכִי (אַיְיתַי) [מַיְיתֵי] לִי זוּזַי אֶתֵּן לֵיהּ. la mibaya katouv bikhtav yad sofér, deika lemémar safra itremi léh oukhtav, ela afilou katouv bikhtav yado pasoul. savar dilma mitremé veaté bén hachemachot veka fara li, dei la yahévna léh la yahév li zouzé, ekhtov ana dekhi (ayta) [mayté] li zouza etén léh.
20. תְּנַן: אִם יֵשׁ עִמָּהֶן סִמְפּוֹנוֹת, יַעֲשֶׂה מָה שֶׁבְּסִמְפּוֹנוֹת. tenan: im yéch imahen simponot, yaase ma chebesimponot.
21. כִּדְאָמַר רַב סָפְרָא: שֶׁנִּמְצָא בֵּין שְׁטָרוֹת קְרוּעִין, הָכָא נָמֵי שֶׁמְּצָאוֹ בֵּין שְׁטָרוֹת קְרוּעִין. kidamar rav safra: chenimtsa bén chetarot kerouin, hakha namé chemetsao bén chetarot kerouin.
22. תָּא שְׁמַע: נִמְצָא לְאֶחָד בֵּין שְׁטָרוֹתָיו שְׁטָרוֹ שֶׁל יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן פָּרוּעַ – שְׁטָרוֹת שְׁנֵיהֶם פְּרוּעִין! ta chema: nimtsa lee'had bén chetarota chetaro chel yoséf ben chimon paroua – chetarot chenéhem perouin!
23. כִּדְאָמַר רַב סָפְרָא: שֶׁנִּמְצָא בֵּין שְׁטָרוֹת קְרוּעִין, הָכָא נָמֵי שֶׁנִּמְצָא בֵּין שְׁטָרוֹת קְרוּעִין. kidamar rav safra: chenimtsa bén chetarot kerouin, hakha namé chenimtsa bén chetarot kerouin.
24. תָּא שְׁמַע: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא פְּקָדַנוּ אַבָּא, וְשֶׁלֹּא אָמַר לָנוּ אַבָּא, וְשֶׁלֹּא מָצָאנוּ בֵּין שְׁטָרוֹתָיו שֶׁל אַבָּא שֶׁשְּׁטָר זֶה פָּרוּעַ״. ta chema: "chevoua chelo pekadanou aba, vechelo amar lanou aba, vechelo matsanou bén chetarota chel aba chechetar ze paroua".
25. אָמַר רַב סָפְרָא: שֶׁנִּמְצָא בֵּין שְׁטָרוֹת קְרוּעִין. amar rav safra: chenimtsa bén chetarot kerouin.
26. תָּא שְׁמַע: סִמְפּוֹן שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵדִים יִתְקַיֵּים בְּחוֹתְמָיו. אֵימָא ״יִתְקַיֵּים מֵחוֹתְמָיו״! ta chema: simpon cheyéch ala édim yitkayém be'hotma. éma "yitkayém mé'hotma"!

Daf 21a

1. דְּשָׁיְילִינַן לְהוּ לְסָהֲדִי אִי פָּרוּעַ אִי לָא פָּרוּעַ. dechaylinan leou lesahadi i paroua i la paroua.
2. תָּא שְׁמַע: סִמְפּוֹן שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵדִים – כָּשֵׁר. מַאי עֵדִים? עֵדֵי קִיּוּם. ta chema: simpon cheyéch ala édim – kachér. ma édim? édé kiyoum.
3. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: וְשֶׁאֵין עָלָיו עֵדִים – פָּסוּל. מַאי ״אֵין עָלָיו עֵדִים״? אִילֵּימָא דְּלֵיכָּא עִלָּוֵיהּ עֵדִים כְּלָל, צְרִיכָא לְמֵימַר דְּפָסוּל?! אֶלָּא לָאו עֵדֵי קִיּוּם. hakhi namé mistabera, midekatané séfa: vecheén ala édim – pasoul. ma "én ala édim"? iléma deléka ilavéh édim kelal, tserikha lemémar defasoul?! ela la édé kiyoum.
4. גּוּפָא. סִמְפּוֹן שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵדִים – יִתְקַיֵּים בְּחוֹתְמָיו. אֵין עָלָיו עֵדִים וְיוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי שָׁלִישׁ, אוֹ שֶׁיּוֹצֵא לְאַחַר חִיתּוּם שְׁטָרוֹת – כָּשֵׁר. goufa. simpon cheyéch ala édim – yitkayém be'hotma. én ala édim veotsé mita'hat yedé chalich, o cheyotsé lea'har 'hitoum chetarot – kachér.
5. יוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי שָׁלִישׁ, דְּהָא הֵימְנֵיהּ מַלְוֶה לְשָׁלִישׁ. יוֹצֵא לְאַחַר חִיתּוּם שְׁטָרוֹת נָמֵי, דְּאִי לָאו דִּפְרִיעַ לָא הֲוָה מַרַע לֵיהּ לִשְׁטָרֵיהּ. yotsé mita'hat yedé chalich, deha hémnéh malve lechalich. yotsé lea'har 'hitoum chetarot namé, dei la difria la hava mara léh lichtaréh.
6. הֲדַרַן עֲלָךְ שְׁנַיִם אוֹחֲזִין hadaran alakh chenayim o'hazin
7. מַתְנִי׳ אֵלּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ, וְאֵלּוּ חַיָּיב לְהַכְרִיז. matni' élou metsiot chelo, veélou 'hayav lehakhriz.
8. אֵלּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ: מָצָא פֵּירוֹת מְפוּזָּרִין, מָעוֹת מְפוּזָּרוֹת, כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְעִגּוּלֵי דְבֵילָה, כִּכָּרוֹת שֶׁל נַחְתּוֹם, מַחְרוֹזוֹת שֶׁל דָּגִים, וַחֲתִיכוֹת שֶׁל בָּשָׂר, וְגִיזֵּי צֶמֶר הַלְּקוּחִין מִמְּדִינָתָן, וַאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן, וּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. élou metsiot chelo: matsa pérot mefouzarin, maot mefouzarot, kerikhot birchout harabim, veigoulé devéla, kikarot chel na'htom, ma'hrozot chel dagim, va'hatikhot chel basar, vegizé tsemer halekou'hin mimedinatan, vaanitsé fichtan, oulchonot chel argaman – haré élou chelo, divré rabi méir.
9. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁינּוּי – חַיָּיב לְהַכְרִיז. כֵּיצַד? מָצָא עִגּוּל וּבְתוֹכוֹ חֶרֶס, כִּכָּר וּבְתוֹכוֹ מָעוֹת. rabi yeouda omér: kol cheyéch bo chinou – 'hayav lehakhriz. kétsad? matsa igoul ouvtokho 'heres, kikar ouvtokho maot.
10. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כׇּל כְּלֵי אַנְפּוּרְיָא אֵין חַיָּיב לְהַכְרִיז. rabi chimon ben elazar omér: kol kelé anpourya én 'hayav lehakhriz.
11. גְּמָ׳ מָצָא פֵּירוֹת מְפוּזָּרִין. וְכַמָּה? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: קַב בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. gema' matsa pérot mefouzarin. vekhama? amar rabi yits'hak: kav bearba amot.
12. הֵיכִי דָּמֵי? אִי דֶּרֶךְ נְפִילָה – אֲפִילּוּ טוּבָא נָמֵי! וְאִי דֶּרֶךְ הִינּוּחַ – אֲפִילּוּ בְּצִיר מֵהָכִי נָמֵי לָא! hékhi damé? i derekh nefila – afilou touva namé! vei derekh hinou'ha – afilou betsir méhakhi namé la!
13. אָמַר רַב עוּקְבָא בַּר חָמָא: בְּמַכְנַשְׁתָּא דְּבֵי דָרֵי עָסְקִינַן. קַב בְּאַרְבַּע אַמּוֹת דִּנְפִישׁ טִרְחַיְיהוּ – לָא טָרַח אִינִישׁ וְלָא הָדַר אָתֵי וְשָׁקֵיל לְהוּ, אַפְקוֹרֵי מַפְקַר לְהוּ. בְּצִיר מֵהָכִי – טָרַח וְהָדַר אָתֵי וְשָׁקֵיל לְהוּ, וְלָא מַפְקַר לְהוּ. amar rav oukva bar 'hama: bemakhnachta devé daré askinan. kav bearba amot dinfich tir'hayou – la tara'h inich vela hadar até vechakél leou, afkoré mafkar leou. betsir méhakhi – tara'h vehadar até vechakél leou, vela mafkar leou.
14. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: חֲצִי קַב בִּשְׁתֵּי אַמּוֹת, מַהוּ? קַב בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, טַעְמָא מַאי – מִשּׁוּם דִּנְפִישׁ טִרְחַיְיהוּ. חֲצִי קַב בִּשְׁתֵּי אַמּוֹת, כֵּיוָן דְּלָא נְפִישׁ טִרְחַיְיהוּ – לָא מַפְקַר לְהוּ. אוֹ דִּלְמָא: מִשּׁוּם דְּלָא חֲשִׁיבִי, וַחֲצִי קַב בִּשְׁתֵּי אַמּוֹת, כֵּיוָן דְּלָא חֲשִׁיבִי – מַפְקַר לְהוּ. baé rabi yirmeya: 'hatsi kav bichté amot, maou? kav bearba amot, tama ma – michoum dinfich tir'hayou. 'hatsi kav bichté amot, kévan dela nefich tir'hayou – la mafkar leou. o dilma: michoum dela 'hachivi, va'hatsi kav bichté amot, kévan dela 'hachivi – mafkar leou.
15. קַבַּיִים בִּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, מַהוּ? קַב בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, טַעְמָא מַאי – מִשּׁוּם דִּנְפִישׁ טִרְחַיְיהוּ, וְכׇל שֶׁכֵּן קַבַּיִים בִּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, כֵּיוָן דִּנְפִישׁא טִרְחַיְיהוּ טְפֵי – מַפְקַר לְהוּ. אוֹ דִלְמָא: מִשּׁוּם דְּלָא חֲשִׁיבִי, וְקַבַּיִים בִּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, כֵּיוָן דַּחֲשִׁיבִי – לָא מַפְקַר לְהוּ. kabayim bichmone amot, maou? kav bearba amot, tama ma – michoum dinfich tir'hayou, vekhol chekén kabayim bichmone amot, kévan dinfich tir'hayou tefé – mafkar leou. o dilma: michoum dela 'hachivi, vekabayim bichmone amot, kévan da'hachivi – la mafkar leou.
16. קַב שׁוּמְשְׁמִין בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, מַהוּ? קַב בְּאַרְבַּע אַמּוֹת טַעְמָא מַאי – מִשּׁוּם דְּלָא חֲשִׁיבִי, וְשׁוּמְשְׁמִין כֵּיוָן דַּחֲשִׁיבִי – לָא מַפְקַר לְהוּ. אוֹ דִלְמָא: מִשּׁוּם דִּנְפִישׁ טִרְחַיְיהוּ, וְכׇל שֶׁכֵּן שׁוּמְשְׁמִין, כֵּיוָן דִּנְפִישׁ טִרְחַיְיהוּ טְפֵי – מַפְקַר לְהוּ. kav choumchemin bearba amot, maou? kav bearba amot tama ma – michoum dela 'hachivi, vechoumchemin kévan da'hachivi – la mafkar leou. o dilma: michoum dinfich tir'hayou, vekhol chekén choumchemin, kévan dinfich tir'hayou tefé – mafkar leou.
17. קַב תַּמְרֵי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, קַב רִמּוֹנֵי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, מַהוּ? קַב בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, טַעְמָא מַאי? מִשּׁוּם דְּלָא חֲשִׁיבִי. קַב תַּמְרֵי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, קַב רִמּוֹנֵי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת נָמֵי, כֵּיוָן דְּלָא חֲשִׁיבִי – מַפְקַר לְהוּ. kav tamré bearba amot, kav rimoné bearba amot, maou? kav bearba amot, tama ma? michoum dela 'hachivi. kav tamré bearba amot, kav rimoné bearba amot namé, kévan dela 'hachivi – mafkar leou.
18. אוֹ דִלְמָא: מִשּׁוּם דִּנְפִישׁא טִרְחַיְיהוּ, וְקַב תַּמְרֵי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, וְקַב רִמּוֹנֵי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, כֵּיוָן דְּלָא נְפִישׁ טִרְחַיְיהוּ – לָא מַפְקַר לְהוּ. מַאי? תֵּיקוּ. o dilma: michoum dinfich tir'hayou, vekav tamré bearba amot, vekav rimoné bearba amot, kévan dela nefich tir'hayou – la mafkar leou. ma? tékou.
19. אִיתְּמַר: itemar:

Daf 21b

1. יֵאוּשׁ שֶׁלֹּא מִדַּעַת, אַבָּיֵי אָמַר: לָא הָוֵי יֵאוּשׁ. וְרָבָא אָמַר: הָוֵי יֵאוּשׁ. yéouch chelo midaat, abayé amar: la havé yéouch. verava amar: havé yéouch.
2. בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סִימָן – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא הָוֵי יֵאוּשׁ. וְאַף עַל גַּב דְּשַׁמְעִינֵיהּ דְּמִיָּאַשׁ לְסוֹף, לָא הָוֵי יֵאוּשׁ, דְּכִי אֲתָא לִידֵיהּ – בְּאִיסּוּרָא הוּא דַּאֲתָא לִידֵיהּ, דִּלְכִי יָדַע דִּנְפַל מִינֵּיהּ לָא מִיָּאַשׁ, מֵימָר אָמַר: סִימָנָא אִית לִי בְּגַוֵּיהּ, יָהֵבְנָא סִימָנָא וְשָׁקֵילְנָא לֵיהּ. bedavar cheyéch bo siman – koulé alma la peligi dela havé yéouch. veaf al gav dechaminéh demiyaach lesof, la havé yéouch, dekhi ata lidéh – beisoura hou daata lidéh, dilkhi yada dinfal minéh la miyaach, mémar amar: simana it li begavéh, yahévna simana vechakélna léh.
3. בְּזוּטוֹ שֶׁל יָם וּבִשְׁלוּלִיתוֹ שֶׁל נָהָר, אַף עַל גַּב דְּאִית בֵּיהּ סִימָן, רַחֲמָנָא שַׁרְיֵיהּ, כִּדְבָעֵינַן לְמֵימַר לְקַמַּן. bezouto chel yam ouvichloulito chel nahar, af al gav deit béh siman, ra'hamana charyéh, kidvaénan lemémar lekaman.
4. כִּי פְּלִיגִי בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ סִימָן. אַבָּיֵי אָמַר: לָא הָוֵי יֵאוּשׁ, דְּהָא לָא יָדַע דִּנְפַל מִינֵּיהּ. רָבָא אָמַר: הָוֵי יֵאוּשׁ, דִּלְכִי יָדַע דִּנְפַל מִינֵּיהּ – מִיָּאַשׁ. מֵימָר אָמַר: סִימָנָא לֵית לִי בְּגַוֵּיהּ, מֵהַשְׁתָּא הוּא דְּמִיָּאַשׁ. ki peligi bedavar cheén bo siman. abayé amar: la havé yéouch, deha la yada dinfal minéh. rava amar: havé yéouch, dilkhi yada dinfal minéh – miyaach. mémar amar: simana lét li begavéh, méhachta hou demiyaach.
5. (סִימַן פמג״ש ממקגט״י ככסע״ז) (siman fmg"ch mmkgt"y khkhs"z)
6. תָּא שְׁמַע: פֵּירוֹת מְפוּזָּרִין, הָא לָא יָדַע דִּנְפַל מִינֵּיהּ! הָא אָמַר רַב עוּקְבָא בַּר חָמָא: הָכָא בְּמַכְנַשְׁתָּא (דְּבִיזְרֵי) [דְּבֵי דָרֵי] עָסְקִינַן, דַּאֲבֵידָה מִדַּעַת הִיא. ta chema: pérot mefouzarin, ha la yada dinfal minéh! ha amar rav oukva bar 'hama: hakha bemakhnachta (devizré) [devé daré] askinan, daavéda midaat hi.
7. תָּא שְׁמַע: מָעוֹת מְפוּזָּרוֹת – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, אַמַּאי? הָא לָא יָדַע דִּנְפַל מִינֵּיהּ! הָתָם נָמֵי כִּדְרַבִּי יִצְחָק דְּאָמַר: אָדָם עָשׂוּי לְמַשְׁמֵשׁ בְּכִיסוֹ בְּכׇל שָׁעָה וְשָׁעָה. הָכָא נָמֵי אָדָם עָשׂוּי לְמַשְׁמֵשׁ בְּכִיסוֹ בְּכׇל שָׁעָה וְשָׁעָה. ta chema: maot mefouzarot – haré élou chelo, ama? ha la yada dinfal minéh! hatam namé kidrabi yits'hak deamar: adam asou lemachméch bekhiso bekhol chaa vechaa. hakha namé adam asou lemachméch bekhiso bekhol chaa vechaa.
8. תָּא שְׁמַע: עִיגּוּלֵי דְבֵילָה וְכִכָּרוֹת שֶׁל נַחְתּוֹם – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. אַמַּאי? וְהָא לָא יָדַע דִּנְפַל מִינֵּיהּ? הָתָם נָמֵי, אַגַּב דְּיַקִּירֵי מִידָּע יָדַע בְּהוּ. ta chema: igoulé devéla vekhikarot chel na'htom – haré élou chelo. ama? veha la yada dinfal minéh? hatam namé, agav deyakiré mida yada beou.
9. תָּא שְׁמַע: וּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. וְאַמַּאי? הָא לָא יָדַע דִּנְפַל מִינֵּיהּ! הָתָם נָמֵי, אַגַּב דַּחֲשִׁיבִי מַשְׁמוּשֵׁי מְמַשְׁמֵשׁ בְּהוּ, וְכִדְרַבִּי יִצְחָק. ta chema: oulchonot chel argaman – haré élou chelo. veama? ha la yada dinfal minéh! hatam namé, agav da'hachivi machmouché memachméch beou, vekhidrabi yits'hak.
10. תָּא שְׁמַע: הַמּוֹצֵא מָעוֹת בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וּבְכׇל מָקוֹם שֶׁהָרַבִּים מְצוּיִין שָׁם – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַבְּעָלִים מִתְיָאֲשִׁין מֵהֶן. וְהָא לָא יָדַע דִּנְפַל מִינֵּיהּ? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָדָם עָשׂוּי לְמַשְׁמֵשׁ בְּכִיסוֹ בְּכׇל שָׁעָה. ta chema: hamotsé maot bevaté khenésiyot ouvvaté midrachot, ouvkhol makom cheharabim metsouyin cham – haré élou chelo, mipené chehabealim mityaachin méhen. veha la yada dinfal minéh? amar rabi yits'hak: adam asou lemachméch bekhiso bekhol chaa.
11. תָּא שְׁמַע: מֵאֵימָתַי כׇּל אָדָם מוּתָּרִים בַּלֶּקֶט? מִשֶּׁיֵּלְכוּ בָּהּ הַנָּמוֹשׁוֹת. וְאָמְרִינַן: מַאי נָמוֹשׁוֹת? וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: סָבֵי דְּאָזְלִי אַתִּיגְרָא. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: לָקוֹטֵי בָּתַר לָקוֹטֵי. ta chema: méémata kol adam moutarim baleket? micheyélkhou bah hanamochot. veamrinan: ma namochot? veamar rabi yo'hanan: savé deazli atigra. réch lakich amar: lakoté batar lakoté.
12. וְאַמַּאי? נְהִי דַּעֲנִיִּים דְּהָכָא מִיָּאֲשִׁי – אִיכָּא עֲנִיִּים בְּדוּכְתָּא אַחְרִיתָא דְּלָא מִיָּאֲשִׁי! אָמְרִי: כֵּיוָן דְּאִיכָּא עֲנִיִּים הָכָא, הָנָךְ מֵעִיקָּרָא אִיָּאוֹשֵׁי מִיָּאַשׁ, וְאָמְרִי: עֲנִיִּים דְּהָתָם מְלַקְּטִי לֵיהּ. veama? nehi daaniyim dehakha miyaachi – ika aniyim bedoukhta a'hrita dela miyaachi! amri: kévan deika aniyim hakha, hanakh méikara iyaoché miyaach, veamri: aniyim dehatam melaketi léh.
13. תָּא שְׁמַע: קְצִיעוֹת בַּדֶּרֶךְ, וַאֲפִילּוּ בְּצַד שְׂדֵה קְצִיעוֹת, וְכֵן תְּאֵנָה הַנּוֹטָה לַדֶּרֶךְ, וּמָצָא תְּאֵנִים תַּחְתֶּיהָ – מוּתָּרוֹת מִשּׁוּם גָּזֵל, וּפְטוּרוֹת מִן הַמַּעֲשֵׂר. בְּזֵיתִים וּבְחָרוּבִים – אָסוּר. ta chema: ketsiot baderekh, vaafilou betsad sedé ketsiot, vekhén teéna hanota laderekh, oumatsa teénim ta'hteha – moutarot michoum gazél, ouftourot min hamaasér. bezétim ouv'harouvim – asour.
14. בִּשְׁלָמָא רֵישָׁא לְאַבָּיֵי לָא קַשְׁיָא: אַגַּב דַּחֲשִׁיבִי – מְמַשְׁמֵשׁ בְּהוּ. תְּאֵנָה נָמֵי מִידָּע יְדִיעַ דְּנָתְרָא. bichlama récha leabayé la kachya: agav da'hachivi – memachméch beou. teéna namé mida yedia denatra.
15. אֶלָּא סֵיפָא לְרָבָא קַשְׁיָא, דְּקָתָנֵי ״בְּזֵיתִים וּבְחָרוּבִים אָסוּר״, אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: שָׁאנֵי זַיִת, הוֹאִיל וְחָזוּתוֹ מוֹכִיחַ עָלָיו, וְאַף עַל גַּב דְּנָתְרִין זֵיתֵי מִידָּע יְדִיעַ, דּוּכְתָּא דְּאִינִישׁ אִינִישׁ הוּא. ela séfa lerava kachya, dekatané "bezétim ouv'harouvim asour", amar rabi avaou: chané zayit, hoil ve'hazouto mokhi'ha ala, veaf al gav denatrin zété mida yedia, doukhta deinich inich hou.
16. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ רֵישָׁא נָמֵי! אָמַר רַב פָּפָּא: תְּאֵנָה עִם נְפִילָתָהּ נִמְאֶסֶת. i hakhi, afilou récha namé! amar rav papa: teéna im nefilatah nimeset.
17. תָּא שְׁמַע: הַגַּנָּב שֶׁנָּטַל מִזֶּה וְנָתַן לָזֶה, וְכֵן גַּזְלָן שֶׁנָּטַל מִזֶּה וְנָתַן לָזֶה, ta chema: haganav chenatal mize venatan laze, vekhén gazlan chenatal mize venatan laze,

Daf 22a

1. וְכֵן יַרְדֵּן שֶׁנָּטַל מִזֶּה וְנָתַן לָזֶה, מַה שֶּׁנָּטַל – נָטַל, וּמַה שֶּׁנָּתַן – נָתַן. vekhén yardén chenatal mize venatan laze, ma chenatal – natal, ouma chenatan – natan.
2. בִּשְׁלָמָא גַּזְלָן וְיַרְדֵּן, דְּקָא חָזֵי לְהוּ וּמִיָּאַשׁ. אֶלָּא גַּנָּב, מִי קָא חָזֵי לֵיהּ דְּמִיָּאַשׁ? תַּרְגְּמַהּ רַב פָּפָּא בְּלִסְטִים מְזוּיָּן. אִי הָכִי הַיְינוּ גַּזְלָן! תְּרֵי גַּוְונֵי גַּזְלָן. bichlama gazlan veyardén, deka 'hazé leou oumiyaach. ela ganav, mi ka 'hazé léh demiyaach? targemah rav papa belistim mezouyan. i hakhi haynou gazlan! teré gavné gazlan.
3. תָּא שְׁמַע: שָׁטַף נָהָר קוֹרָיו, עֵצָיו, וַאֲבָנָיו, וּנְתָנוֹ בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים. טַעְמָא דְּנִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים, הָא סְתָמָא – לָא! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּשֶׁיָּכוֹל לְהַצִּיל. ta chema: chataf nahar kora, étsa, vaavana, ountano betokh sedé 'havéro – haré élou chelo, mipené chenityaachou habealim. tama denityaachou habealim, ha setama – la! hakha bema askinan? kecheyakhol lehatsil.
4. אִי הָכִי אֵימָא סֵיפָא: אִם הָיוּ הַבְּעָלִים מְרַדְּפִין אַחֲרֵיהֶם – חַיָּיב לְהַחְזִיר. אִי בִּיכוֹלִין לְהַצִּיל, מַאי אִרְיָא מְרַדְּפִין? אֲפִילּוּ אֵין מְרַדְּפִין נָמֵי! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בִּיכוֹלִין לְהַצִּיל עַל יְדֵי הַדְּחָק. מְרַדְּפִין – לָא אִיָּיאוּשׁ, אֵין מְרַדְּפִין – אִיָּיאוֹשֵׁי מִיָּאַשׁ. i hakhi éma séfa: im haou habealim meradefin a'haréhem – 'hayav leha'hzir. i bikholin lehatsil, ma irya meradefin? afilou én meradefin namé! hakha bema askinan? bikholin lehatsil al yedé hade'hak. meradefin – la iyaouch, én meradefin – iyaoché miyaach.
5. תָּא שְׁמַע: כֵּיצַד אָמְרוּ הַתּוֹרֵם שֶׁלֹּא מִדַּעַת תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה – הֲרֵי שֶׁיָּרַד לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ וְלִיקֵּט וְתָרַם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, אִם חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם גָּזֵל – אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, וְאִם לָאו – תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. ta chema: kétsad amrou hatorém chelo midaat teroumato terouma – haré cheyarad letokh sedé 'havéro velikét vetaram chelo birchout, im 'hochéch michoum gazél – én teroumato terouma, veim la – teroumato terouma.
6. וּמִנַּיִן הוּא יוֹדֵעַ אִם חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם גָּזֵל וְאִם לָאו? הֲרֵי שֶׁבָּא בַּעַל הַבַּיִת וּמְצָאוֹ, וְאָמַר לוֹ: ״כְּלָךְ אֵצֶל יָפוֹת״. אִם נִמְצְאוּ יָפוֹת מֵהֶן – תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, וְאִם לָאו – אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. לִיקְּטוּ הַבְּעָלִים וְהוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. ouminayin hou yodéa im 'hochéch michoum gazél veim la? haré cheba baal habayit oumtsao, veamar lo: "kelakh étsel yafot". im nimtseou yafot méhen – teroumato terouma, veim la – én teroumato terouma. liketou habealim veosifou aléhen, bén kakh ouvén kakh – teroumato terouma.
7. וְכִי נִמְצְאוּ יָפוֹת מֵהֶן תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, אַמַּאי? בְּעִידָּנָא דִּתְרַם הָא לָא הֲוָה יָדַע! תַּרְגְּמַהּ רָבָא אַלִּיבָּא דְּאַבָּיֵי: דְּשַׁוְּיֵהּ שָׁלִיחַ. vekhi nimtseou yafot méhen teroumato terouma, ama? beidana ditram ha la hava yada! targemah rava aliba deabayé: dechaouyéh chali'ha.
8. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּלָא שַׁוְּויֵהּ שָׁלִיחַ, מִי הָוְיָא תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה? וְהָא ״אַתֶּם״ ״גַּם אַתֶּם״ אָמַר רַחֲמָנָא לְרַבּוֹת שְׁלוּחֲכֶם. מָה אַתֶּם לְדַעְתְּכֶם, אַף שְׁלוּחֲכֶם לְדַעְתְּכֶם. hakhi namé mistabera, dei salka datakh dela chaouyéh chali'ha, mi havya teroumato terouma? veha "atem" "gam atem" amar ra'hamana lerabot chelou'hakhem. ma atem ledatekhem, af chelou'hakhem ledatekhem.
9. אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּשַׁוְּיֵהּ שָׁלִיחַ, וַאֲמַר לֵיהּ: ״זִיל תְּרוֹם״, וְלָא אֲמַר לֵיהּ ״תְּרוֹם מֵהָנֵי״. וּסְתָמֵיהּ דְּבַעַל הַבַּיִת כִּי תָּרֵים מִבֵּינוֹנִית (הוּא) תָּרֵים, וַאֲזַל אִיהוּ וּתְרַם מִיָּפוֹת, וּבָא בַּעַל הַבַּיִת וּמְצָאוֹ וַאֲמַר לֵיהּ: ״כְּלָךְ אֵצֶל יָפוֹת״, אִם נִמְצְאוּ יָפוֹת מֵהֶן – תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, וְאִם לָאו – אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. ela hakha bema askinan – kegon dechaouyéh chali'ha, vaamar léh: "zil terom", vela amar léh "terom méhané". oustaméh devaal habayit ki tarém mibénonit (hou) tarém, vaazal iou outram miyafot, ouva baal habayit oumtsao vaamar léh: "kelakh étsel yafot", im nimtseou yafot méhen – teroumato terouma, veim la – én teroumato terouma.
10. אַמֵּימָר וּמָר זוּטְרָא וְרַב אָשֵׁי אִקְּלַעוּ לְבוּסְתָּנָא דְּמָרִי בַּר אִיסַק, אַיְיתִי אֲרִיסֵיהּ תַּמְרֵי וְרִימּוֹנֵי וּשְׁדָא קַמַּיְיהוּ. אַמֵּימָר וְרַב אָשֵׁי אָכְלִי, מָר זוּטְרָא לָא אֲכַל. אַדְּהָכִי אֲתָא מָרִי בַּר אִיסַק, אַשְׁכְּחִינְהוּ, וַאֲמַר לֵיהּ לַאֲרִיסֵיהּ: אַמַּאי לָא אַיְיתֵית לְהוּ לְרַבָּנַן מֵהָנָךְ שַׁפִּירָתָא? amémar oumar zoutra verav aché ikelaou levoustana demari bar isak, ayti ariséh tamré verimoné ouchda kamayou. amémar verav aché akhli, mar zoutra la akhal. adehakhi ata mari bar isak, achke'hinou, vaamar léh laariséh: ama la aytét leou lerabanan méhanakh chapirata?
11. אֲמַרוּ לֵיהּ אַמֵּימָר וְרַב אָשֵׁי לְמָר זוּטְרָא: הַשְׁתָּא אַמַּאי לָא אָכֵיל מָר? וְהָתַנְיָא: אִם נִמְצְאוּ יָפוֹת מֵהֶן – תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה! אֲמַר לְהוּ, הָכִי אָמַר רָבָא: לֹא אָמְרוּ כְּלָךְ אֵצֶל יָפוֹת אֶלָּא לְעִנְיַן תְּרוּמָה בִּלְבַד, מִשּׁוּם דְּמִצְוָה הוּא וְנִיחָא לֵיהּ, אֲבָל הָכָא – מִשּׁוּם כְּסִיפוּתָא הוּא דְּאָמַר הָכִי. amarou léh amémar verav aché lemar zoutra: hachta ama la akhél mar? vehatanya: im nimtseou yafot méhen – teroumato terouma! amar leou, hakhi amar rava: lo amrou kelakh étsel yafot ela leinyan terouma bilvad, michoum demitsva hou veni'ha léh, aval hakha – michoum kesifouta hou deamar hakhi.
12. תָּא שְׁמַע: עוֹדֵהוּ הַטַּל עֲלֵיהֶן וְשָׂמַח – הֲרֵי זֶה בְּכִי יֻתַּן. נִגְּבוּ, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׂמַח – ta chema: odéou hatal aléhen vesama'h – haré ze bekhi youtan. nigevou, af al pi chesama'h –

Daf 22b

1. אֵינָן בְּכִי יוּתַּן. énan bekhi youtan.
2. טַעְמָא מַאי? לָאו מִשּׁוּם דְּלָא אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּאִיגַּלַּאי מִילְּתָא דְּהַשְׁתָּא נִיחָא לֵיהּ, מֵעִיקָּרָא נָמֵי נִיחָא לֵיהּ? שָׁאנֵי הָתָם, דִּכְתִיב ״כִּי יִתֵּן״. עַד שֶׁיִּתֵּן. tama ma? la michoum dela amrinan kévan deigala mileta dehachta ni'ha léh, méikara namé ni'ha léh? chané hatam, dikhtiv "ki yitén". ad cheyitén.
3. אִי הָכִי, רֵישָׁא נָמֵי: הָתָם כִּדְרַב פָּפָּא. דְּרַב פָּפָּא רָמֵי, כְּתִיב ״כִּי יִתֵּן״, וְקָרֵינַן כִּי יוּתַּן! הָא כֵּיצַד? i hakhi, récha namé: hatam kidrav papa. derav papa ramé, ketiv "ki yitén", vekarénan ki youtan! ha kétsad?
4. בָּעֵינַן ״כִּי יוּתַּן״ דֻּומְיָא ״דְּכִי יִתֵּן״. מָה ״יִתֵּן״ לְדַעַת, אַף ״כִּי יוּתַּן״ נָמֵי לְדַעַת. baénan "ki youtan" doumya "dekhi yitén". ma "yitén" ledaat, af "ki youtan" namé ledaat.
5. תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן יְהוֹצָדָק: מִנַּיִן לַאֲבֵידָה שֶׁשְּׁטָפָהּ נָהָר שֶׁהִיא מוּתֶּרֶת? דִּכְתִיב: ״וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמוֹרוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכׇל אֲבֵידַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ״. מִי שֶׁאֲבוּדָה הֵימֶנּוּ וּמְצוּיָה אֵצֶל כׇּל אָדָם, יָצָאתָה זוֹ שֶׁאֲבוּדָה מִמֶּנּוּ וְאֵינָהּ מְצוּיָה אֵצֶל כׇּל אָדָם. ta chema deamar rabi yo'hanan michoum rabi yichmaél ben yeotsadak: minayin laavéda chechetafah nahar chehi mouteret? dikhtiv: "vekhén taase la'hamoro vekhén taase lesimlato vekhén taase lekhol avédat a'hikha acher tovad mimenou oumtsatah". mi cheavouda hémenou oumtsouya étsel kol adam, yatsata zo cheavouda mimenou veénah metsouya étsel kol adam.
6. וְאִיסּוּרָא דּוּמְיָא דְּהֶיתֵּירָא, מָה הֶיתֵּירָא בֵּין דְּאִית בַּהּ סִימָן וּבֵין דְּלֵית בַּהּ סִימָן – שַׁרְיָא, אַף אִיסּוּרָא בֵּין דְּאִית בַּהּ סִימַן וּבֵין דְּלֵית בַּהּ סִימָן – אֲסִירָא. תְּיוּבְתָּא דְרָבָא, תְּיוּבְתָּא! veisoura doumya dehetéra, ma hetéra bén deit bah siman ouvén delét bah siman – charya, af isoura bén deit bah siman ouvén delét bah siman – asira. teouvta derava, teouvta!
7. וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּאַבָּיֵי בְּיַעַל קַגַּם. vehilkheta keotéh deabayé beyaal kagam.
8. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: וְכִי מֵאַחַר דְּאִיתּוֹתַב רָבָא – הָנֵי תַּמְרֵי דְזִיקָא הֵיכִי אָכְלִינַן לְהוּ? אֲמַר לֵיהּ: כֵּיוָן דְּאִיכָּא שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים דְּקָא אָכְלִי לְהוּ, מֵעִיקָּרָא יָאוֹשֵׁי מְיָאַשׁ מִנַּיְיהוּ. amar léh rav a'ha beréh derava lerav aché: vekhi méa'har deitotav rava – hané tamré dezika hékhi akhlinan leou? amar léh: kévan deika chekatsim ourmasim deka akhli leou, méikara yaoché meyaach minayou.
9. יַתְמֵי דְּלָאו בְּנֵי מְחִילָה נִינְהוּ, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: בָּאגָא בְּאַרְעָא דְיַתְמֵי לָא מַחְזְקִינַן. yatmé dela bené me'hila ninou, ma? amar léh: baga beara deyatmé la ma'hzekinan.
10. מוּחְזָק וְעוֹמֵד, מַאי? כְּרַכְתָּא, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אֲסִירָן. mou'hzak veoméd, ma? kerakhta, ma? amar léh: asiran.
11. כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. אָמַר רַבָּה: וַאֲפִילּוּ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סִימָן. אַלְמָא קָסָבַר רַבָּה: סִימָן הֶעָשׂוּי לִידָּרֵס לָא הָוֵי סִימָן. רָבָא אָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ סִימָן, אֲבָל בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סִימָן חַיָּיב לְהַכְרִיז. אַלְמָא קָסָבַר רָבָא: סִימָן הֶעָשׂוּי לִידָּרֵס הָוֵי סִימָן. kerikhot birchout harabim – haré élou chelo. amar raba: vaafilou bedavar cheyéch bo siman. alma kasavar raba: siman heasou lidarés la havé siman. rava amar: lo chanou ela bedavar cheén bo siman, aval bedavar cheyéch bo siman 'hayav lehakhriz. alma kasavar rava: siman heasou lidarés havé siman.
12. וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לְהָא שְׁמַעְתָּא בְּאַנְפֵּי נַפְשַׁהּ: סִימָן הֶעָשׂוּי לִידָּרֵס, רַבָּה אָמַר: לָא הָוֵי סִימָן, וְרָבָא אָמַר: הָוֵי סִימָן. veika dematné leha chemata beanpé nafchah: siman heasou lidarés, raba amar: la havé siman, verava amar: havé siman.
13. תְּנַן: כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – נוֹטֵל וּמַכְרִיז. הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּלֵית בְּהוּ סִימָן, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד מַאי מַכְרֵיז? אֶלָּא לָאו דְּאִית בְּהוּ סִימָן, וְקָתָנֵי: בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. אַלְמָא סִימָן הֶעָשׂוּי לִידָּרֵס לָא הָוֵי סִימָן, תְּיוּבְתָּא דְּרָבָא! tenan: kerikhot birchout harabim – haré élou chelo, birchout haya'hid – notél oumakhriz. hékhi damé? i delét beou siman, birchout haya'hid ma makhréz? ela la deit beou siman, vekatané: birchout harabim – haré élou chelo. alma siman heasou lidarés la havé siman, teouvta derava!
14. אָמַר לָךְ רָבָא: לְעוֹלָם דְּלֵית בְּהוּ סִימָן, וּדְקָא אָמְרַתְּ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד מַאי מַכְרֵיז? מַכְרֵיז מָקוֹם. וְרַבָּה אָמַר: מָקוֹם לָא הָוֵי סִימָן. דְּאִיתְּמַר: מָקוֹם, רַבָּה אָמַר: לָא הָוֵי סִימָן, וְרָבָא אָמַר: הָוֵי סִימָן. amar lakh rava: leolam delét beou siman, oudka amrate birchout haya'hid ma makhréz? makhréz makom. veraba amar: makom la havé siman. deitemar: makom, raba amar: la havé siman, verava amar: havé siman.
15. תָּא שְׁמַע: כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – נוֹטֵל וּמַכְרִיז. וְהָאֲלוּמּוֹת, בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – נוֹטֵל וּמַכְרִיז. רַבָּה הֵיכִי מְתָרֵץ לַהּ, וְרָבָא הֵיכִי מְתָרֵץ לַהּ? רַבָּה מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ, בְּסִימָן. וְרָבָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ, בְּמָקוֹם. ta chema: kerikhot birchout harabim – haré élou chelo, birchout haya'hid – notél oumakhriz. vehaaloumot, bén birchout harabim bén birchout haya'hid – notél oumakhriz. raba hékhi metaréts lah, verava hékhi metaréts lah? raba metaréts letaméh, besiman. verava metaréts letaméh, bemakom.
16. רַבָּה מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ בְּסִימָן: כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, מִשּׁוּם raba metaréts letaméh besiman: kerikhot birchout harabim – haré élou chelo, michoum

Daf 23a

1. דְּמִדַּרְסָא. בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – נוֹטֵל וּמַכְרִיז, דְּלָא מִדַּרְסָא. וְהָאֲלוּמּוֹת, בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבֵין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – נוֹטֵל וּמַכְרִיז, כֵּיוָן דִּגְבִיהָן לָא מִדַּרְסָא. demidarsa. birchout haya'hid – notél oumakhriz, dela midarsa. vehaaloumot, bén birchout harabim ouvén birchout haya'hid – notél oumakhriz, kévan digvihan la midarsa.
2. וְרָבָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ בְּמָקוֹם: כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ – דְּמִינַּשְׁתְּפָא. בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד חַיָּיב לְהַכְרִיז – דְּלָא מִינַּשְׁתְּפָא. וְהָאֲלוּמּוֹת, בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבֵין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – נוֹטֵל וּמַכְרִיז, כֵּיוָן דְּיַקִּירֵי לָא מִינַּשְׁתְּפָא. verava metaréts letaméh bemakom: kerikhot birchout harabim haré élou chelo – deminachtefa. birchout haya'hid 'hayav lehakhriz – dela minachtefa. vehaaloumot, bén birchout harabim, ouvén birchout haya'hid – notél oumakhriz, kévan deyakiré la minachtefa.
3. תָּא שְׁמַע: כִּכָּרוֹת שֶׁל נַחְתּוֹם – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. הָא שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת חַיָּיב לְהַכְרִיז. שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּאִית בְּהוּ סִימָן, דְּמִידָּע יְדִיעַ רִפְתָּא דְאִינִישׁ אִינִישׁ הוּא. וְלָא שְׁנָא רְשׁוּת הָרַבִּים וְלָא שְׁנָא רְשׁוּת הַיָּחִיד – נוֹטֵל וּמַכְרִיז, אַלְמָא סִימָן הֶעָשׂוּי לִידָּרֵס הָוֵי סִימָן, תְּיוּבְתָּא דְּרַבָּה! ta chema: kikarot chel na'htom – haré élou chelo. ha chel baal habayit 'hayav lehakhriz. chel baal habayit ma tama? kévan deit beou siman, demida yedia rifta deinich inich hou. vela chena rechout harabim vela chena rechout haya'hid – notél oumakhriz, alma siman heasou lidarés havé siman, teouvta deraba!
4. אָמַר לָךְ רַבָּה: הָתָם הַיְינוּ טַעְמָא – מִשּׁוּם דְּאֵין מַעֲבִירִין עַל הָאוֹכָלִין. וְהָא אִיכָּא גּוֹיִם! גּוֹיִם חָיְישִׁי לִכְשָׁפִים. וְהָאִיכָּא בְּהֵמָה וּכְלָבִים! בְּאַתְרָא דְּלָא שְׁכִיחִי בְּהֵמָה וּכְלָבִים. amar lakh raba: hatam haynou tama – michoum deén maavirin al haokhalin. veha ika goyim! goyim 'haychi likhchafim. vehaika behéma oukhlavim! beatra dela chekhi'hi behéma oukhlavim.
5. לֵימָא כְּתַנָּאֵי: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁינּוּי, חַיָּיב לְהַכְרִיז. כֵּיצַד? מָצָא עִיגּוּל וּבְתוֹכוֹ חֶרֶס, כִּכָּר וּבְתוֹכוֹ מָעוֹת. מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. léma ketanaé: rabi yeouda omér: kol davar cheyéch bo chinou, 'hayav lehakhriz. kétsad? matsa igoul ouvtokho 'heres, kikar ouvtokho maot. mikelal detana kama savar haré élou chelo.
6. סַבְרוּהָ: דְּכוּלֵּי עָלְמָא סִימָן הַבָּא מֵאֵילָיו הָוֵי סִימָן, וּמַעֲבִירִין עַל הָאוֹכָלִין. מַאי לָאו: בְּסִימָן הֶעָשׂוּי לִידָּרֵס קָא מִיפַּלְגִי, מָר סָבַר: לָא הָוֵי סִימָן, וּמָר סָבַר: הָוֵי סִימָן? savrouha: dekhoulé alma siman haba mééla havé siman, oumaavirin al haokhalin. ma la: besiman heasou lidarés ka mipalgi, mar savar: la havé siman, oumar savar: havé siman?
7. אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּקָא סָבַר תַּנָּא קַמָּא סִימָן הֶעָשׂוּי לִידָּרֵס לָא הָוֵי סִימָן, וּמַעֲבִירִין עַל הָאוֹכָלִין, כִּכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אַמַּאי מַכְרִיז? amar rav zevid micheméh derava: i salka datakh deka savar tana kama siman heasou lidarés la havé siman, oumaavirin al haokhalin, kikarot chel baal habayit birchout harabim ama makhriz?
8. אֶלָּא, אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא סָבְרִי סִימָן הֶעָשׂוּי לִידָּרֵס הָוֵי סִימָן, וּמַעֲבִירִין עַל הָאוֹכָלִין. וְהָכָא בְּסִימָן הַבָּא מֵאֵילָיו קָא מִיפַּלְגִי, דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר: סִימָן הַבָּא מֵאֵילָיו לָא הָוֵי סִימָן, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: הָוֵי סִימָן. ela, amar rav zevid micheméh derava: dekhoulé alma savri siman heasou lidarés havé siman, oumaavirin al haokhalin. vehakha besiman haba mééla ka mipalgi, detana kama savar: siman haba mééla la havé siman, verabi yeouda savar: havé siman.
9. וְרַבָּה אָמַר לָךְ: דְּכוּלֵּי עָלְמָא סִימָן הֶעָשׂוּי לִידָּרֵס – לָא הָוֵי סִימָן וְאֵין מַעֲבִירִין עַל הָאוֹכָלִין. וְהָכָא בְּסִימָן הַבָּא מֵאֵילָיו קָמִיפַּלְגִי תַּנָּא קַמָּא סָבַר: לָא הָוֵי סִימָן, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: הָוֵי סִימָן. veraba amar lakh: dekhoulé alma siman heasou lidarés – la havé siman veén maavirin al haokhalin. vehakha besiman haba mééla kamipalgi tana kama savar: la havé siman, verabi yeouda savar: havé siman.
10. אִיכָּא דְּאָמְרִי, סַבְרוּהָ: דְּכוּלֵּי עָלְמָא סִימָן הַבָּא מֵאֵילָיו הָוֵי סִימָן, וְסִימָן הֶעָשׂוּי לִידָּרֵס לָא הָוֵי סִימָן. מַאי לָאו: בְּמַעֲבִירִין עַל הָאוֹכָלִין קָא מִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: מַעֲבִירִין, וּמַר סָבַר: אֵין מַעֲבִירִין? ika deamri, savrouha: dekhoulé alma siman haba mééla havé siman, vesiman heasou lidarés la havé siman. ma la: bemaavirin al haokhalin ka mipalgi, demar savar: maavirin, oumar savar: én maavirin?
11. אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ סָבַר תַּנָּא קַמָּא סִימָן הֶעָשׂוּי לִידָּרֵס לָא הָוֵי סִימָן, וּמַעֲבִירִין עַל הָאוֹכָלִין – כִּכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אַמַּאי מַכְרִיז? amar rav zevid micheméh derava: i salka datakh savar tana kama siman heasou lidarés la havé siman, oumaavirin al haokhalin – kikarot chel baal habayit birchout harabim ama makhriz?
12. אֶלָּא אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא סָבְרִי סִימָן הֶעָשׂוּי לִידָּרֵס – הָוֵי סִימָן, וּמַעֲבִירִין עַל הָאוֹכָלִין. וְהָכָא בְּסִימָן הַבָּא מֵאֵילָיו קָא מִיפַּלְגִי, דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר: סִימָן הַבָּא מֵאֵילָיו – לָא הָוֵי סִימָן, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: הָוֵי סִימָן. ela amar rav zevid micheméh derava: dekhoulé alma savri siman heasou lidarés – havé siman, oumaavirin al haokhalin. vehakha besiman haba mééla ka mipalgi, detana kama savar: siman haba mééla – la havé siman, verabi yeouda savar: havé siman.
13. וְרַבָּה אָמַר לָךְ: דְּכוּלֵּי עָלְמָא סִימָן הֶעָשׂוּי לִידָּרֵס – לָא הָוֵי סִימָן, וְאֵין מַעֲבִירִין עַל הָאוֹכָלִין. וְהָכָא בְּסִימָן הַבָּא מֵאֵילָיו קָא מִיפַּלְגִי, תַּנָּא קַמָּא סָבַר: סִימָן הַבָּא מֵאֵילָיו – לָא הָוֵי סִימָן, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: הָוֵי סִימָן. veraba amar lakh: dekhoulé alma siman heasou lidarés – la havé siman, veén maavirin al haokhalin. vehakha besiman haba mééla ka mipalgi, tana kama savar: siman haba mééla – la havé siman, verabi yeouda savar: havé siman.
14. אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: כְּלָלָא דַּאֲבֵידְתָּא כֵּיוָן דְּאָמַר ״וַוי לֵהּ לְחֶסְרוֹן כִּיס״ – מִיָּאַשׁ לֵיהּ מִינַּהּ. amar rav zevid micheméh derava: kelala daavédta kévan deamar "va léh le'hesron kis" – miyaach léh minah.
15. וְאָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: הִלְכְתָא, כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, אִי דֶּרֶךְ נְפִילָה – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, אִי דֶּרֶךְ הַנָּחָה – נוֹטֵל וּמַכְרִיז. וְזֶה וָזֶה בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ סִימָן, אֲבָל בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סִימָן – לָא שְׁנָא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְלָא שְׁנָא בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, בֵּין דֶּרֶךְ נְפִילָה וּבֵין דֶּרֶךְ הַנָּחָה – חַיָּיב לְהַכְרִיז. veamar rav zevid micheméh derava: hilkheta, kerikhot birchout harabim – haré élou chelo. birchout haya'hid, i derekh nefila – haré élou chelo, i derekh hana'ha – notél oumakhriz. veze vaze bedavar cheén bo siman, aval bedavar cheyéch bo siman – la chena birchout harabim vela chena birchout haya'hid, bén derekh nefila ouvén derekh hana'ha – 'hayav lehakhriz.

Daf 23b

1. וּמַחְרוֹזוֹת שֶׁל דָּגִים. אַמַּאי? לֶהֱוֵי קֶשֶׁר סִימָן! בְּקִטְרָא דְּצַיָּידֵא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא הָכִי מְקַטְּרִי. וְלֶהֱוֵי מִנְיָן סִימָן! בְּמִנְיָנָא דְּשָׁוִין. ouma'hrozot chel dagim. ama? lehevé kecher siman! bekitra detsayadé, dekhoulé alma hakhi mekateri. velehevé minyan siman! beminyana dechavin.
2. בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵׁשֶׁת: [מִנְיָן] הָוֵי סִימָן אוֹ לָא הָוֵי סִימָן? אֲמַר לְהוּ רַב שֵׁשֶׁת: תְּנֵיתוּהָ, מָצָא כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי נְחוֹשֶׁת, גִּסְטְרוֹן שֶׁל אֲבָר, וְכׇל כְּלֵי מַתָּכוֹת – הֲרֵי זֶה לֹא יַחֲזִיר עַד שֶׁיִּתֵּן אוֹת, אוֹ עַד שֶׁיְּכַוֵּין מִשְׁקְלוֹתָיו. וּמִדְּמִשְׁקָל הָוֵי סִימָן, מִדָּה וּמִנְיָן נָמֵי הָוֵי סִימָן. beo minéh mérav chéchet: [minyan] havé siman o la havé siman? amar leou rav chéchet: tenétouha, matsa kelé khesef oukhlé ne'hochet, gisteron chel avar, vekhol kelé matakhot – haré ze lo ya'hazir ad cheyitén ot, o ad cheyekhavén michkelota. oumidemichkal havé siman, mida ouminyan namé havé siman.
3. וַחֲתִיכוֹת שֶׁל בָּשָׂר וְכוּ׳. אַמַּאי? לֶהֱוֵי מַשְׁקְלָא סִימָן! בְּמַשְׁקְלָא דְּשָׁוִין. וְתֶהֱוֵי חֲתִיכָה גּוּפַהּ סִימָן, אוֹ דְּדָפְקָא אוֹ דְּאַטְמָא! מִי לָא תַּנְיָא: מָצָא חֲתִיכוֹת דָּגִים וְדָג נָשׁוּךְ – חַיָּיב לְהַכְרִיז. חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן וְשֶׁל שֶׁמֶן וְשֶׁל תְּבוּאָה וְשֶׁל גְּרוֹגְרוֹת וְשֶׁל זֵיתִים – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. va'hatikhot chel basar vekhou'. ama? lehevé machkela siman! bemachkela dechavin. vetehevé 'hatikha goufah siman, o dedafka o deatma! mi la tanya: matsa 'hatikhot dagim vedag nachoukh – 'hayav lehakhriz. 'haviyot chel yayin vechel chemen vechel tevoua vechel gerogrot vechel zétim – haré élou chelo.
4. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בִּדְאִיכָּא סִימָנָא בִּפְסָקָא, כִּי הָא דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא מְחַתֵּיךְ לֵיהּ אַתְּלָת קַרְנָתָא. דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי דּוּמְיָא דְּדָג נָשׁוּךְ, שְׁמַע מִינַּהּ. hakha bema askinan? bidika simana bifsaka, ki ha deraba bar rav houna me'hatékh léh atelat karnata. dayka namé dekatané doumya dedag nachoukh, chema minah.
5. אָמַר מָר: חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן וְשֶׁל שֶׁמֶן וְשֶׁל תְּבוּאָה וְשֶׁל גְּרוֹגְרוֹת וְשֶׁל זֵיתִים – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. וְהָא תְּנַן: כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן חַיָּיב לְהַכְרִיז! אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב: מַתְנִיתִין בְּרָשׁוּם. מִכְּלָל דְּבָרַיְיתָא בְּפָתוּחַ, אִי בְּפָתוּחַ – אֲבֵידָה מִדַּעַת הִיא. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא: בְּמֵצִיף. amar mar: 'haviyot chel yayin vechel chemen vechel tevoua vechel gerogrot vechel zétim – haré élou chelo. veha tenan: kadé yayin vekhadé chemen 'hayav lehakhriz! amar rabi zéra amar rav: matnitin berachoum. mikelal devarayta befatou'ha, i befatou'ha – avéda midaat hi. amar rav hochaya: bemétsif.
6. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא אִידֵּי וְאִידֵּי בְּרָשׁוּם, וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן – קוֹדֶם שֶׁנִּפְתְּחוּ הָאוֹצָרוֹת, כָּאן – לְאַחַר שֶׁנִּפְתְּחוּ הָאוֹצָרוֹת. כִּי הָא דְּרַב יַעֲקֹב בַּר אַבָּא אַשְׁכַּח חָבִיתָא דְחַמְרָא לְאַחַר שֶׁנִּפְתְּחוּ הָאוֹצָרוֹת, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי, אֲמַר לֵיהּ: זִיל שְׁקוֹל לְנַפְשָׁךְ. abayé amar: afilou téma idé veidé berachoum, vela kachya: kan – kodem chenifte'hou haotsarot, kan – lea'har chenifte'hou haotsarot. ki ha derav yaakov bar aba achka'h 'havita de'hamra lea'har chenifte'hou haotsarot, ata lekaméh deabayé, amar léh: zil chekol lenafchakh.
7. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב בִּיבִי מֵרַב נַחְמָן: מָקוֹם הָוֵי סִימָן, אוֹ לָא הָוֵי סִימָן? אֲמַר לֵיהּ: תְּנֵיתוּהָ, מָצָא חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן וְשֶׁל שֶׁמֶן וְשֶׁל תְּבוּאָה וְשֶׁל גְּרוֹגְרוֹת וְשֶׁל זֵיתִים – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּמָקוֹם הָוֵי סִימָן, לִכְרוֹז מָקוֹם! אָמַר רַב זְבִיד, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בְּרַקְּתָא דְנַהֲרָא. bea minéh rav bivi mérav na'hman: makom havé siman, o la havé siman? amar léh: tenétouha, matsa 'haviyot chel yayin vechel chemen vechel tevoua vechel gerogrot vechel zétim – haré élou chelo. vei salka datakh demakom havé siman, likhroz makom! amar rav zevid, hakha bema askinan? beraketa denahara.
8. אָמַר רַב מָרִי: מַאי טַעְמָא אֲמַרוּ רַבָּנַן רַקְּתָא דְנַהֲרָא לָא הָוֵי סִימָן? דְּאָמְרִינַן לֵיהּ: כִּי הֵיכִי דְּאִתְרְמִי לְדִידָךְ אִתְרְמִי נָמֵי לְחַבְרָךְ. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב מָרִי: מַאי טַעְמָא אֲמַרוּ רַבָּנַן מָקוֹם לָא הָוֵי סִימָן? דְּאָמְרִינַן לֵיהּ: כִּי הֵיכִי דְּאִתְרְמִי לְדִידָךְ הַאי מְקוֹם, אִתְרְמִי נָמֵי לְחַבְרָךְ הַאי מָקוֹם. amar rav mari: ma tama amarou rabanan raketa denahara la havé siman? deamrinan léh: ki hékhi deitremi ledidakh itremi namé le'havrakh. ika deamri, amar rav mari: ma tama amarou rabanan makom la havé siman? deamrinan léh: ki hékhi deitremi ledidakh ha mekom, itremi namé le'havrakh ha makom.
9. הָהוּא גַּבְרָא דְּאַשְׁכַּח כּוּפְרָא בֵּי מַעֲצַרְתָּא, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב, אֲמַר לֵיהּ: זִיל שְׁקוֹל לְנַפְשָׁךְ. חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה קָא מְחַסֵּם, אֲמַר לֵיהּ: זִיל פְּלוֹג לֵיהּ לְחִיָּיא בְּרִי מִינֵּיהּ. לֵימָא קָא סָבַר רַב מָקוֹם לָא הָוֵי סִימָן? אָמַר רַבִּי אַבָּא: מִשּׁוּם יֵאוּשׁ בְּעָלִים נָגְעוּ בָּהּ, דַּחֲזָא דְּקָדְחִי בֵּיהּ חִלְפֵי. haou gavra deachka'h koufra bé maatsarta, ata lekaméh derav, amar léh: zil chekol lenafchakh. 'hazyéh dahava ka me'hasém, amar léh: zil pelog léh le'hiya beri minéh. léma ka savar rav makom la havé siman? amar rabi aba: michoum yéouch bealim nagou bah, da'haza dekad'hi béh 'hilfé.
10. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר וְכוּ׳. מַאי אַנְפּוּרְיָא? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כֵּלִים חֲדָשִׁים שֶׁלֹּא שְׂבָעָתַן הָעַיִן. הֵיכִי דָמֵי? אִי אִית בְּהוּ סִימָן – כִּי לֹא שְׂבָעָתַן הָעַיִן מַאי הָוֵי? אִי דְּלֵית בְּהוּ סִימָן – כִּי שְׂבָעָתַן הָעַיִן מַאי הָוֵי? rabi chimon ben elazar omér vekhou'. ma anpourya? amar rav yeouda amar chemouél: kélim 'hadachim chelo sevaatan haayin. hékhi damé? i it beou siman – ki lo sevaatan haayin ma havé? i delét beou siman – ki sevaatan haayin ma havé?
11. לְעוֹלָם דְּלֵית בְּהוּ סִימָן – נָפְקָא מִינַּהּ לְאַהְדּוֹרֵי לְצוּרְבָּא מֵרַבָּנַן בִּטְבִיעוּת עֵינָא. שְׂבָעָתַן הָעַיִן – קִים לֵיהּ בְּגַוַּיְיהוּ וּמַהְדְּרִינַן לֵיהּ. כִּי לֹא שְׂבָעָתַן הָעַיִן – לָא קִים לֵיהּ בְּגַוַּיְיהוּ, וְלָא מַהְדְּרִינַן לֵיהּ, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּהָנֵי תְּלָת מִילֵּי עֲבִידִי רַבָּנַן דִּמְשַׁנּוּ בְּמִלַּיְיהוּ – בְּמַסֶּכֶת, וּבְפוּרְיָא leolam delét beou siman – nafka minah leahdoré letsourba mérabanan bitviout éna. sevaatan haayin – kim léh begavayou oumahderinan léh. ki lo sevaatan haayin – la kim léh begavayou, vela mahderinan léh, deamar rav yeouda amar chemouél: behané telat milé avidi rabanan dimchanou bemilayou – bemasekhet, ouvfourya

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Bava Metzia
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)