Talmud Bava Metzia, Chapitre 10 (י) · Daf 112b à 119a

Daf 112b

1. שָׂכִיר בִּזְמַנּוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל וְכוּ׳. שָׂכִיר אַמַּאי תַּקִּינוּ לֵיה רַבָּנַן (לְמִשְׁתְּבַע) [דְּמִשְׁתְּבַע] וְשָׁקֵיל? sakhir bizmano nichba venotél vekhou'. sakhir ama takinou lé rabanan (lemichteva) [demichteva] vechakél?
2. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכוֹת גְּדוֹלוֹת שָׁנוּ כָּאן. הָנֵי הִלְכְתָא נִינְהוּ? הָנֵי תַּקָּנוֹת נִינְהוּ! אֶלָּא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: תַּקָּנוֹת גְּדוֹלוֹת שָׁנוּ כָּאן. ״גְּדוֹלוֹת״, מִכְּלָל דְּאִיכָּא קְטַנּוֹת? amar rav yeouda amar chemouél: halakhot gedolot chanou kan. hané hilkheta ninou? hané takanot ninou! ela amar rav yeouda amar chemouél: takanot gedolot chanou kan. "gedolot", mikelal deika ketanot?
3. אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: תַּקָּנוֹת קְבוּעוֹת שָׁנוּ כָּאן. שְׁבוּעָה דְּבַעַל הַבַּיִת הִיא, וְעַקְרוּהָ רַבָּנַן לִשְׁבוּעָה דְּבַעַל הַבַּיִת וְשַׁדְיוּהָ אַשָּׂכִיר, מִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו דְּשָׂכִיר. וּמִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו דְּשָׂכִיר (מַפְסֵדְנָא) [מַפְסְדִינַן] לֵיהּ לְבַעַל הַבַּיִת? ela amar rav na'hman amar chemouél: takanot kevouot chanou kan. chevoua devaal habayit hi, veakrouha rabanan lichvoua devaal habayit vechadouha asakhir, michoum kedé 'haya desakhir. oumichoum kedé 'haya desakhir (mafsédna) [mafsedinan] léh levaal habayit?
4. בַּעַל הַבַּיִת גּוּפֵיהּ נִיחָא לֵיהּ דְּמִשְׁתְּבַע שָׂכִיר וְשָׁקֵיל, כִּי הֵיכִי דְּלִיתַּגְרוּ לֵיהּ פּוֹעֲלִים. שָׂכִיר גּוּפֵיהּ נִיחָא לֵיהּ דְּמִשְׁתְּבַע בַּעַל הַבַּיִת וְנִפְקַע, כִּי הֵיכִי דְּלִיגְרוּהּ בַּעַל הַבַּיִת? עַל כֻּרְחֵיהּ אָגַר. שָׂכִיר נָמֵי בְּעַל כֻּרְחֵיהּ (אִיתְּגַר)! baal habayit gouféh ni'ha léh demichteva sakhir vechakél, ki hékhi delitagrou léh poalim. sakhir gouféh ni'ha léh demichteva baal habayit venifka, ki hékhi deligrouh baal habayit? al kour'héh agar. sakhir namé beal kour'héh (itegar)!
5. אֶלָּא בַּעַל הַבַּיִת טָרוּד בְּפוֹעֲלִים הוּא. אִי הָכִי נִיתֵּב לֵיהּ בְּלָא שְׁבוּעָה! כְּדֵי לְהָפִיס דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. ela baal habayit taroud befoalim hou. i hakhi nitév léh bela chevoua! kedé lehafis dato chel baal habayit.
6. וְנִיתֵּב לֵיהּ בְּעֵדִים? טְרִיחָא לְהוּ מִילְּתָא. וְנִיתֵּב לֵיהּ מֵעִיקָּרָא? שְׁנֵיהֶם רוֹצִים בְּהַקָּפָה. venitév léh beédim? teri'ha leou mileta. venitév léh méikara? chenéhem rotsim behakafa.
7. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ קָצַץ נָמֵי! אַלְּמָה תַּנְיָא, אוּמָּן אוֹמֵר: שְׁתַּיִם קָצַצְתָּ לִי, וְהַלָּה אוֹמֵר: לֹא קָצַצְתִּי לְךָ אֶלָּא אַחַת – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. קְצִיצָה וַדַּאי מִידְכָּר דְּכִירִי לַהּ אִינָשֵׁי. i hakhi, afilou katsats namé! alema tanya, ouman omér: chetayim katsatsta li, vehala omér: lo katsatsti lekha ela a'hat – hamotsi mé'havéro ala haraya. ketsitsa vada midkar dekhiri lah inaché.
8. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ עָבַר זְמַנּוֹ נָמֵי, אַלְּמָה תְּנַן: עָבַר זְמַנּוֹ – אֵינוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל? חֲזָקָה: אֵין בַּעַל הַבַּיִת עוֹבֵר מִשּׁוּם ״בַּל תָּלִין״. i hakhi, afilou avar zemano namé, alema tenan: avar zemano – éno nichba venotél? 'hazaka: én baal habayit ovér michoum "bal talin".
9. וְהָא אָמְרַתְּ בַּעַל הַבַּיִת טָרוּד בְּפוֹעֲלָיו הוּא! הָנֵי מִילֵּי – מִקַּמֵּי דְּלִימְטְיֵיהּ זְמַן חִיּוּבֵיהּ, veha amrate baal habayit taroud befoala hou! hané milé – mikamé delimteyéh zeman 'hiyouvéh,

Daf 113a

1. אֲבָל מְטָא זְמַן חִיּוּבֵיהּ – רָמֵי אַנַּפְשֵׁיהּ וּמִידְּכַר. aval meta zeman 'hiyouvéh – ramé anafchéh oumidekhar.
2. וְכִי שָׂכִיר עוֹבֵר מִשּׁוּם ״בַּל תִּגְזֹל״? הָתָם תְּרֵי חֲזָקֵי, הָכָא חֲדָא חֲזָקָה. גַּבֵּי בַּעַל הַבַּיִת אִיכָּא תְּרֵי חֲזָקֵי: חֲדָא דְּאֵין בַּעַל הַבַּיִת עוֹבֵר מִשּׁוּם ״בַּל תָּלִין״, וַחֲדָא דְּאֵין שָׂכִיר מְשַׁהֶא שְׂכָרוֹ. וְהָכָא חֲדָא חֲזָקָה. vekhi sakhir ovér michoum "bal tigzol"? hatam teré 'hazaké, hakha 'hada 'hazaka. gabé baal habayit ika teré 'hazaké: 'hada deén baal habayit ovér michoum "bal talin", va'hada deén sakhir mechahe sekharo. vehakha 'hada 'hazaka.
3. אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁתְּבָעוֹ – הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. וְהָא (קָתָבְעוֹ לְקַמַּן) [קָא תָבַע לֵיהּ קַמַּן]? אָמַר רַבִּי אַסִּי: שֶׁתְּבָעוֹ בִּזְמַנּוֹ. וְדִלְמָא לְבָתַר הָכִי פְּרַע? אָמַר אַבָּיֵי: שֶׁתְּבָעוֹ כָּל זְמַנּוֹ. im yéch édim chetevao – haré ze nichba venotél. veha (katavo lekaman) [ka tava léh kaman]? amar rabi asi: chetevao bizmano. vedilma levatar hakhi pera? amar abayé: chetevao kal zemano.
4. וּלְעוֹלָם לָא פָּרַע לֵיהּ?! אָמַר רַב חָמָא בַּר עוּקְבָא: כְּנֶגֶד אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁל תְּבִיעָה. oulolam la para léh?! amar rav 'hama bar oukva: keneged oto hayom chel tevia.
5. מַתְנִי׳ הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ – לֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוּ אֶלָּא בְּבֵית דִּין. וְלֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ לִיטּוֹל מַשְׁכּוֹנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּחוּץ תַּעֲמֹד״. הָיוּ לוֹ שְׁנֵי כֵלִים – נוֹטֵל אֶחָד וּמַנִּיחַ אֶחָד. matni' hamalve et 'havéro – lo yemachkenenou ela bevét din. velo yikanés levéto litol machkono, cheneemar: "ba'houts taamod". haou lo chené khélim – notél e'had oumani'ha e'had.
6. וּמַחְזִיר אֶת הַכַּר בַּלַּיְלָה וְאֶת הַמַּחְרֵישָׁה בַּיּוֹם. וְאִם מֵת – אֵינוֹ מַחְזִיר לְיוֹרְשָׁיו. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף לְעַצְמוֹ אֵינוֹ מַחְזִיר אֶלָּא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּמִשְּׁלֹשִׁים יוֹם וּלְהַלָּן מוֹכְרָן בְּבֵית דִּין. ouma'hzir et hakar balayla veet hama'hrécha bayom. veim mét – éno ma'hzir leorcha. raban chimon ben gamliél omér: af leatsmo éno ma'hzir ela ad chelochim yom, oumichelochim yom oulhalan mokhran bevét din.
7. גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁלִיחַ בֵּית דִּין מְנַתַּח נַתּוֹחֵי – אִין, אֲבָל מַשְׁכּוֹנֵי – לָא. וְהָתְנַן: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ לֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוּ אֶלָּא בְּבֵית דִּין, מִכְּלָל דִּבְבֵית דִּין מְמַשְׁכְּנִין! gema' amar chemouél: cheli'ha bét din menata'h nato'hé – in, aval machkoné – la. vehatnan: hamalve et 'havéro lo yemachkenenou ela bevét din, mikelal divvét din memachkenin!
8. אָמַר לָךְ שְׁמוּאֵל: אֵימָא, לֹא יְנַתְּחֶנּוּ אֶלָּא בְּבֵית דִּין. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּקָתָנֵי סֵיפָא: לֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ לִיטּוֹל מַשְׁכּוֹנוֹ. מַנִּי? אִילֵּימָא בַּעַל חוֹב – מֵרֵישָׁא שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ! אֶלָּא לָאו, שְׁלִיחַ בֵּית דִּין! amar lakh chemouél: éma, lo yenate'henou ela bevét din. hakhi namé mistabera, dekatané séfa: lo yikanés levéto litol machkono. mani? iléma baal 'hov – mérécha chamate minah! ela la, cheli'ha bét din!
9. אִי מִשּׁוּם הָא – לָא אִירְיָא. הָכִי קָאָמַר: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ לֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוּ אֶלָּא בְּבֵית דִּין, מִכְּלָל דִּבְבֵית דִּין מְמַשְׁכְּנִים, וּבַעַל חוֹב אֲפִילּוּ נַתּוֹחֵי נָמֵי לָא, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ לִיטּוֹל מַשְׁכּוֹנוֹ. i michoum ha – la irya. hakhi kaamar: hamalve et 'havéro lo yemachkenenou ela bevét din, mikelal divvét din memachkenim, ouvaal 'hov afilou nato'hé namé la, chelo yikanés levéto litol machkono.
10. מֵתִיב רַב יוֹסֵף: ״לָא יַחֲבֹל רֵיחַיִם וָרָכֶב״, הָא דְּבָרִים אֲחֵרִים – חֲבֹל. ״לֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה״, הָא שֶׁל אֲחֵרִים – תַּחְבֹּל, מַאן? אִי נֵימָא בַּעַל חוֹב, הָא כְּתִיב: ״לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ״, אֶלָּא לָאו שְׁלִיחַ בֵּית דִּין! métiv rav yoséf: "la ya'havol ré'hayim varakhev", ha devarim a'hérim – 'havol. "lo ta'havol beged almana", ha chel a'hérim – ta'hbol, man? i néma baal 'hov, ha ketiv: "lo tavo el béto laavot avoto", ela la cheli'ha bét din!
11. תַּרְגְּמַהּ רַב פָּפָּא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף, וְאָמְרִי לַהּ רַב פָּפָּא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף: לְעוֹלָם בְּבַעַל חוֹב, וְלַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין. targemah rav papa beréh derav na'hman kaméh derav yoséf, veamri lah rav papa beréh derav yoséf kaméh derav yoséf: leolam bevaal 'hov, velaavor ala bichné lavin.
12. תָּא שְׁמַע: מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר ״בַּחוּץ תַּעֲמֹד״ אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁ״הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נוֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא״! אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהָאִישׁ״ – לְרַבּוֹת שְׁלִיחַ בֵּית דִּין. מַאי לָאו: שְׁלִיחַ בֵּית דִּין כְּלֹוֶה? ta chema: mimachma cheneemar "ba'houts taamod" éni yodéa che"haich acher ata noche vo yotsi"! ela ma talmoud lomar "vehaich" – lerabot cheli'ha bét din. ma la: cheli'ha bét din kelove?

Daf 113b

1. לָא, שְׁלִיחַ בֵּית דִּין כְּמַלְוֶה. la, cheli'ha bét din kemalve.
2. תָּא שְׁמַע: ״אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ״ – בִּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בִּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּבַעַל חוֹב? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ״ – הֲרֵי בַּעַל חוֹב אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ״ – בִּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין הַכָּתוּב מְדַבֵּר! ta chema: "im 'havol ta'hbol salmat réekha" – bichli'ha bét din hakatouv medabér. ata omér bichli'ha bét din hakatouv medabér, o éno ela bevaal 'hov? kecheou omér "lo tavo el béto laavot avoto" – haré baal 'hov amour, ha ma ani mekayém "im 'havol ta'hbol salmat réekha" – bichli'ha bét din hakatouv medabér!
3. תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: שְׁלִיחַ בֵּית דִּין שֶׁבָּא לְמַשְׁכְּנוֹ – לֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ לְמַשְׁכְּנוֹ, אֶלָּא עוֹמֵד מִבַּחוּץ, וְהַלָּה מוֹצִיא לוֹ מַשְׁכּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר ״בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ״. tanaé hi, detanya: cheli'ha bét din cheba lemachkeno – lo yikanés levéto lemachkeno, ela oméd miba'houts, vehala motsi lo machkon, cheneemar "ba'houts taamod vehaich".
4. וְתַנְיָא אִידַּךְ: בַּעַל חוֹב שֶׁבָּא לְמַשְׁכְּנוֹ – לֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ לְמַשְׁכְּנוֹ, אֶלָּא עוֹמֵד בַּחוּץ, וְהַלָּה נִכְנָס וּמוֹצִיא לוֹ מַשְׁכּוֹנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּחוּץ תַּעֲמֹד״. וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין שֶׁבָּא לְמַשְׁכְּנוֹ – הֲרֵי זֶה נִכְנָס לְבֵיתוֹ וּמְמַשְׁכְּנוֹ. vetanya idakh: baal 'hov cheba lemachkeno – lo yikanés levéto lemachkeno, ela oméd ba'houts, vehala nikhnas oumotsi lo machkono, cheneemar: "ba'houts taamod". ouchli'ha bét din cheba lemachkeno – haré ze nikhnas levéto oummachkeno.
5. וְלֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוּ דְּבָרִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן אוֹכֶל נֶפֶשׁ. וְנוֹתֵן מִטָּה וּמִטָּה וּמַצָּע – לְעָשִׁיר. מִטָּה וּמִטָּה וּמַפָּץ – לְעָנִי. לוֹ – אֲבָל לֹא לְאִשְׁתּוֹ, וְלֹא לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו. velo yemachkenenou devarim cheosin bahen okhel nefech. venotén mita oumita oumatsa – leachir. mita oumita oumapats – leani. lo – aval lo leichto, velo levana velivnota.
6. כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּסַדְּרִין לְבַעַל חוֹב – כָּךְ מְסַדְּרִין בַּעֲרָכִין. כְּלַפֵּי לְיָיא?! עִיקַּר סִידּוּר – בַּעֲרָכִין כְּתִיב! אֶלָּא אֵימָא: כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּסַדְּרִין בַּעֲרָכִין – כָּךְ מְסַדְּרִין בְּבַעַל חוֹב. kederekh chemesaderin levaal 'hov – kakh mesaderin baarakhin. kelapé leya?! ikar sidour – baarakhin ketiv! ela éma: kederekh chemesaderin baarakhin – kakh mesaderin bevaal 'hov.
7. אָמַר מָר: נוֹתֵן מִטָּה וּמִטָּה וּמַצָּע לְעָשִׁיר, מִטָּה וּמִטָּה וּמַפָּץ לְעָנִי. לְמַאן? אִילֵימָא לְאִשְׁתּוֹ וּלְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו – הָא אָמְרַתְּ, לוֹ, אֲבָל לֹא לְאִשְׁתּוֹ וּלְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו! אֶלָּא אִידֵּי וְאִידֵּי לְדִידֵיהּ. amar mar: notén mita oumita oumatsa leachir, mita oumita oumapats leani. leman? iléma leichto oulvana velivnota – ha amrate, lo, aval lo leichto oulvana velivnota! ela idé veidé ledidéh.
8. תַּרְתֵּי לְמָה לִי? חֲדָא דְּאָכֵיל עֲלַהּ וַחֲדָא דְּזָג עֲלַהּ, כְּדִשְׁמוּאֵל. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: כֹּל מִילֵּי יָדַעְנָא אָסוּתַיְיהוּ, לְבַר מֵהָנֵי תְּלָת: מַאן דְּאָכֵיל אֲהִינָא מְרִירָא אַלִּיבָּא רֵיקָנָא, מַאן דְּאָסַר מִיתְנָא דְּכִיתָּנָא רַטִּיבָא אַחַרְצֵיהּ, וּמַאן דְּאָכֵיל נַהֲמָא וְלָא מְסַגֵּי אַרְבְּעָה גַּרְמִידֵי. tarté lema li? 'hada deakhél alah va'hada dezag alah, kedichmouél. deamar chemouél: kol milé yadana asoutayou, levar méhané telat: man deakhél ahina merira aliba rékana, man deasar mitna dekhitana rativa a'hartséh, ouman deakhél nahama vela mesagé arbea garmidé.
9. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן: כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּסַדְּרִין בַּעֲרָכִין – כָּךְ מְסַדְּרִין בְּבַעַל חוֹב. אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא זַבּוֹנֵי מְזַבְּנִינַן לֵיהּ, סַדּוֹרֵי מְסַדְּרִינַן לֵיהּ?! וּמִי מְזַבְּנִינַן לֵיהּ? וְהָתְנַן: מַחְזִיר אֶת הַכַּר בַּלַּיְלָה, וְאֶת הַמַּחְרֵישָׁה בַּיּוֹם! tané tana kaméh derav na'hman: kederekh chemesaderin baarakhin – kakh mesaderin bevaal 'hov. amar léh: hachta zaboné mezabeninan léh, sadoré mesaderinan léh?! oumi mezabeninan léh? vehatnan: ma'hzir et hakar balayla, veet hama'hrécha bayom!
10. תַּנָּא כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל תַּנָּא קַמֵּיהּ, וְהָכִי קָאָמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל זַבּוֹנֵי מְזַבְּנִינַן לֵיהּ, סַדּוֹרֵי מְסַדְּרִינַן לֵיהּ? דִּתְנַן, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף לְעַצְמוֹ אֵינוֹ מַחְזִיר אֶלָּא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם, מִכָּאן וְאֵילָךְ מוֹכְרָן בְּבֵית דִּין. tana keraban chimon ben gamliél tana kaméh, vehakhi kaamar léh: hachta leraban chimon ben gamliél zaboné mezabeninan léh, sadoré mesaderinan léh? ditnan, raban chimon ben gamliél omér: af leatsmo éno ma'hzir ela ad chelochim yom, mikan veélakh mokhran bevét din.
11. וּמִמַּאי דְּכִי קָאָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל זַבּוֹנֵי – לִגְמָרֵי קָאָמַר? דִּלְמָא הָכִי קָאָמַר: עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם [מַ]הְדַּר לֵיהּ בְּעֵינֵיהּ, מִכָּאן וְאֵילָךְ מַיהְדַּר לֵיהּ לְמַאי דַּחֲזֵי לֵיהּ, וּמְזַבְּנִינַן מַאי דְּלָא חֲזֵי לֵיהּ? oumima dekhi kaamar raban chimon ben gamliél zaboné – ligmaré kaamar? dilma hakhi kaamar: ad chelochim yom [ma]hedar léh beénéh, mikan veélakh mahdar léh lema da'hazé léh, oumzabeninan ma dela 'hazé léh?
12. אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אִית לֵיהּ לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַאי סְבָרָא, לֵיכָּא מִידֵּי דְּלָא חֲזֵי לֵיהּ. דְּאָמַר אַבָּיֵי: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְרַבִּי עֲקִיבָא – כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ: כׇּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵן. i salka datakh it léh leraban chimon ben gamliél ha sevara, léka midé dela 'hazé léh. deamar abayé: raban chimon ben gamliél, verabi chimon, verabi yichmaél, verabi akiva – kouleou sevira leou: kol yisraél bené melakhim hén.
13. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, דִּתְנַן: לֹא אֶת הַלּוּף וְלָא אֶת הַחַרְדָּל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַתִּיר בַּלּוּף, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכָל לְעוֹרְבִין. raban chimon ben gamliél, ditnan: lo et halouf vela et ha'hardal. raban chimon ben gamliél matir balouf, mipené cheou maakhal leorvin.
14. רַבִּי שִׁמְעוֹן, דִּתְנַן: בְּנֵי מְלָכִים סָכִין שֶׁמֶן וֶורֶד עַל גַּבֵּי מַכּוֹתֵיהֶן בְּשַׁבָּת, שֶׁכֵּן דַּרְכָּן לָסוּךְ בַּחוֹל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵן. rabi chimon, ditnan: bené melakhim sakhin chemen vered al gabé makotéhen bechabat, chekén darkan lasoukh ba'hol. rabi chimon omér: kol yisraél bené melakhim hén.
15. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא, דְּתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיוּ נוֹשִׁין בּוֹ אֶלֶף זוּז וְלָבוּשׁ אִיצְטְלָא בַּת מֵאָה מָנֶה – מַפְשִׁיטִין אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ וּמַלְבִּישִׁים אוֹתוֹ אִיצְטְלָא הָרְאוּיָה לוֹ. וְתָנָא מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְתָנָא מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא: כׇּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִן לְאוֹתָהּ אִיצְטְלָא. rabi yichmaél verabi akiva, detanya: haré chehaou nochin bo elef zouz velavouch itstela bat méa mane – mafchitin otah mimenou oumalbichim oto itstela harouya lo. vetana michoum rabi yichmaél, vetana michoum rabi akiva: kol yisraél reouyin leotah itstela.
16. וּלְמַאי דִּסְלֵיק אַדַּעְתִּין מֵעִיקָּרָא, דְּיָהֵיב לֵיהּ מַאי דַּחֲזֵי לֵיהּ, וּמְזַבְּנִינַן מַאי דְּלָא חֲזֵי לֵיהּ? בִּשְׁלָמָא כַּר וָכֶסֶת חֲזֵי לֵיהּ דְּבֵינֵי בֵּינֵי. אֶלָּא מַחְרֵישָׁה לְמַאי חַזְיָא? אָמַר רָבָא בַּר רַבָּה: מַחְרֵישָׁה דְּכַסְפָּא. oulma dislék adatin méikara, deyahév léh ma da'hazé léh, oumzabeninan ma dela 'hazé léh? bichlama kar vakheset 'hazé léh devéné béné. ela ma'hrécha lema 'hazya? amar rava bar raba: ma'hrécha dekhaspa.
17. מַתְקֵיף לַהּ רַב חַגָּא: וְלֵימָא לֵיהּ, לָאו עֲלַי קָרְמֵית? אָמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: matkéf lah rav 'haga: veléma léh, la ala karmét? amar léh abayé:

Daf 114a

1. אִיבְרָא עֲלֵיהּ קָרְמֵי, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה״. ivra aléh karmé, michoum cheneemar: "oulkha tihye tsedaka".
2. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ שֶׁיְּסַדְּרוּ בְּבַעַל חוֹב? מִי גָמַר ״מִיכָה״ ״מִיכָה״ מֵעֲרָכִין, אוֹ לָא? ibaya leou: maou cheyesaderou bevaal 'hov? mi gamar "mikha" "mikha" méarakhin, o la?
3. תָּא שְׁמַע, דִּשְׁלַח רָבִין בְּאִגַּרְתֵּיהּ: דָּבָר זֶה שָׁאַלְתִּי לְכׇל רַבּוֹתַי, וְלֹא אָמְרוּ לִי דָּבָר. בְּרַם כָּךְ הָיְתָה שְׁאֵלָה: הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי מָנֶה לְבֶדֶק הַבַּיִת״, מַהוּ שֶׁיְּסַדְּרוּ? ta chema, dichla'h ravin beigartéh: davar ze chaalti lekhol rabota, velo amrou li davar. beram kakh hayta cheéla: haomér "haré ala mane levedek habayit", maou cheyesaderou?
4. רַבִּי יַעֲקֹב מִשְּׁמֵיהּ דְּבַר פַּדָּא, וְרַבִּי יִרְמְיָה מִשְּׁמֵיהּ דְּאִילְפָא אָמְרִי: קַל וָחוֹמֶר מִבַּעַל חוֹב. וּמָה בַּעַל חוֹב שֶׁמַּחְזִירִין – אֵין מְסַדְּרִין, הֶקְדֵּשׁ שֶׁאֵין מַחְזִירִין – אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵין מְסַדְּרִין! וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: ״נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ״ כְּתִיב, מָה עֲרָכִין מְסַדְּרִין – אַף הֶקְדֵּשׁ מְסַדְּרִין. rabi yaakov micheméh devar pada, verabi yirmeya micheméh deilfa amri: kal va'homer mibaal 'hov. ouma baal 'hov chema'hzirin – én mesaderin, hekdéch cheén ma'hzirin – éno din cheén mesaderin! verabi yo'hanan amar: "neder beerkekha" ketiv, ma arakhin mesaderin – af hekdéch mesaderin.
5. וְאִידַּךְ: הַהוּא לְנִידּוֹן בִּכְבוֹדוֹ הוּא דַּאֲתָא. מָה עֲרָכִין נִידּוֹן בִּכְבוֹדוֹ – אַף הֶקְדֵּשׁ נִידּוֹן בִּכְבוֹדוֹ. veidakh: haou lenidon bikhvodo hou daata. ma arakhin nidon bikhvodo – af hekdéch nidon bikhvodo.
6. וִיסַדְּרוּ בְּבַעַל חוֹב קַל וָחוֹמֶר מֵעֲרָכִין: וּמָה עֲרָכִין שֶׁאֵין מַחְזִירִין – מְסַדְּרִין, בַּעַל חוֹב שֶׁמַּחְזִירִין – אֵינוֹ דִּין שֶׁמְּסַדְּרִין? אָמַר קְרָא: ״וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ״ – ״הוּא״ וְלֹא בַּעַל חוֹב. visaderou bevaal 'hov kal va'homer méarakhin: ouma arakhin cheén ma'hzirin – mesaderin, baal 'hov chema'hzirin – éno din chemesaderin? amar kera: "veim makh hou méerkekha" – "hou" velo baal 'hov.
7. וְאִידַּךְ: הַאי, עַד שֶׁיְּהֵא בְּמָכוּתוֹ מִתְּחִילָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ. veidakh: ha, ad cheyehé bemakhouto mite'hilato vead sofo.
8. וְיַחְזִירוּ בְּהֶקְדֵּשׁ קַל וָחוֹמֶר מִבַּעַל חוֹב: וּמָה בַּעַל חוֹב שֶׁאֵין מְסַדְּרִין – מַחְזִירִין, הֶקְדֵּשׁ שֶׁמְּסַדְּרִין – אֵינוֹ דִּין שֶׁמַּחְזִירִין? אָמַר קְרָא: ״וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרְכֶךָּ״, יָצָא הֶקְדֵּשׁ, שֶׁאֵין צָרִיךְ בְּרָכָה. veya'hzirou behekdéch kal va'homer mibaal 'hov: ouma baal 'hov cheén mesaderin – ma'hzirin, hekdéch chemesaderin – éno din chema'hzirin? amar kera: "vechakhav besalmato ouvérkheka", yatsa hekdéch, cheén tsarikh berakha.
9. וְלָא? וְהָכְתִיב: ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ וְגוֹ׳״! אֶלָּא אָמַר קְרָא: ״וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה״, מִי שֶׁצָּרִיךְ צְדָקָה, יָצָא הֶקְדֵּשׁ שֶׁאֵין צָרִיךְ צְדָקָה. vela? vehakhtiv: "veakhalta vesavata ouvérakhta vego'"! ela amar kera: "oulkha tihye tsedaka", mi chetsarikh tsedaka, yatsa hekdéch cheén tsarikh tsedaka.
10. אַשְׁכְּחֵיהּ רַבָּה בַּר אֲבוּהּ לְאֵלִיָּהוּ דְּקָאֵי בְּבֵית הַקְּבָרוֹת שֶׁל גּוֹיִם, אֲמַר לֵיהּ: מַהוּ שֶׁיְּסַדְּרוּ בְּבַעַל חוֹב? אֲמַר לֵיהּ: גָּמַר ״מִיכָה״ ״מִיכָה״ מֵעֲרָכִין. גַּבֵּי עֲרָכִין כְּתִיב ״וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ״, גַּבֵּי בַּעַל חוֹב כְּתִיב ״וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ״. achke'héh raba bar avouh leéliyaou dekaé bevét hakevarot chel goyim, amar léh: maou cheyesaderou bevaal 'hov? amar léh: gamar "mikha" "mikha" méarakhin. gabé arakhin ketiv "veim makh hou méerkekha", gabé baal 'hov ketiv "vekhi yamoukh a'hikha".

Daf 114b

1. מִנַּיִן לְעָרוֹם שֶׁלֹּא יִתְרוֹם? דִּכְתִיב: ״וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר״. minayin learom chelo yitrom? dikhtiv: "velo yire vekha ervat davar".
2. אֲמַר לֵיהּ: לָאו כֹּהֵן הוּא מָר? מַאי טַעְמָא קָאֵי מָר בְּבֵית הַקְּבָרוֹת! אֲמַר לֵיהּ: לָא מַתְנֵי מָר טְהָרוֹת? דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: קִבְרֵיהֶן שֶׁל נׇכְרִים אֵין מְטַמְּאִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם״. אַתֶּם קְרוּיִין ״אָדָם״, וְאֵין נׇכְרִים קְרוּיִין ״אָדָם״. amar léh: la kohén hou mar? ma tama kaé mar bevét hakevarot! amar léh: la matné mar teharot? detanya, rabi chimon ben yo'ha omér: kivréhen chel nokhrim én metamein, cheneemar: "veatén tsoni tson mariti adam atem". atem kerouyin "adam", veén nokhrim kerouyin "adam".
3. אֲמַר לֵיהּ: בְּאַרְבְּעָה לָא מָצֵינָא, בְּשִׁיתָּא מָצֵינָא? אֲמַר לֵיהּ: וְאַמַּאי? אֲמַר לֵיהּ: דְּחִיקָא לִי מִילְּתָא. דַּבְרֵיהּ וְעַיְּילֵיהּ לְגַן עֵדֶן. אֲמַר לֵיהּ: פְּשׁוֹט גְּלִימָךְ, סְפִי שְׁקוֹל מֵהָנֵי טַרְפֵי. סְפָא שְׁקַל. amar léh: bearbea la matséna, bechita matséna? amar léh: veama? amar léh: de'hika li mileta. davréh veayeléh legan éden. amar léh: pechot gelimakh, sefi chekol méhané tarfé. sefa chekal.
4. כִּי הֲוָה נָפֵיק, שְׁמַע דְּקָאָמַר: מַאן קָא אָכֵיל לְעָלְמֵיהּ כְּרַבָּה בַּר אֲבוּהּ. נְפַץ שְׁדָנְהוּ. אֲפִילּוּ הָכִי אַתְיֵיהּ לִגְלִימֵיהּ, סְחַט גְּלִימָא רֵיחָא. זַבְּנֵיהּ בִּתְרֵיסַר אַלְפֵי דִּינָרֵי, פַּלְגִינְהוּ לְחַתְנָווֹתֵיהּ. ki hava nafék, chema dekaamar: man ka akhél lealméh keraba bar avouh. nefats chedanou. afilou hakhi atyéh ligliméh, se'hat gelima ré'ha. zabenéh bitrésar alfé dinaré, palginou le'hatnaotéh.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְאִם אִישׁ עָנִי הוּא לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ״, הָא עָשִׁיר – שְׁכַיב. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָכִי קָאָמַר: ״וְאִם אִישׁ עָנִי הוּא״ – לֹא תִשְׁכַּב וַעֲבוֹטוֹ אֶצְלְךָ. הָא עָשִׁיר – שְׁכַב וַעֲבוֹטוֹ אֶצְלְךָ. tanou rabanan: "veim ich ani hou lo tichkav baavoto", ha achir – chekhav. ma kaamar? amar rav chéchet: hakhi kaamar: "veim ich ani hou" – lo tichkav vaavoto etslekha. ha achir – chekhav vaavoto etslekha.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְמַשְׁכְּנוֹ, וְאֵינוֹ חַיָּיב לְהַחְזִיר לוֹ, וְעוֹבֵר בְּכׇל הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָכִי קָאָמַר, הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְמַשְׁכְּנוֹ, וְאִם מִשְׁכְּנוֹ – חַיָּיב לְהַחְזִיר לוֹ. וְעוֹבֵר בְּכׇל הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ – אַסֵּיפָא. tanou rabanan: hamalve et 'havéro éno racha lemachkeno, veéno 'hayav leha'hzir lo, veovér bekhol hachémot halalou. ma kaamar? amar rav chéchet: hakhi kaamar, hamalve et 'havéro éno racha lemachkeno, veim michkeno – 'hayav leha'hzir lo. veovér bekhol hachémot halalou – aséfa.
7. רָבָא אָמַר: הָכִי קָאָמַר: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְמַשְׁכְּנוֹ, וְאִם מִשְׁכְּנוֹ – חַיָּיב לְהַחְזִיר לוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָתוֹ, אֲבָל מִשְׁכְּנוֹ בִּשְׁעַת הַלְוָאָתוֹ – אֵינוֹ חַיָּיב לְהַחְזִיר לוֹ. וְעוֹבֵר בְּכׇל הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ – אַרֵישָׁא. rava amar: hakhi kaamar: hamalve et 'havéro éno racha lemachkeno, veim michkeno – 'hayav leha'hzir lo. bame devarim amourim – chemichkeno chelo bichat halvaato, aval michkeno bichat halvaato – éno 'hayav leha'hzir lo. veovér bekhol hachémot halalou – arécha.
8. תָּנֵי רַב שֵׁיזְבִי קַמֵּיהּ דְּרָבָא: ״עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ״ – זוֹ כְּסוּת לַיְלָה, ״הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ״ – זוֹ כְּסוּת יוֹם. אֲמַר לֵיהּ: דִּימָמָא בְּלֵילְיָא לְמָה לִי, וּדְלֵילְיָא בִּימָמָא לְמָה לִי? tané rav chézvi kaméh derava: "ad bo hachemech techivenou lo" – zo kesout layla, "hachév tachiv lo et haavot kevo hachemech" – zo kesout yom. amar léh: dimama belélya lema li, oudlélya bimama lema li?
9. אֲמַר לֵיהּ: אִיסְמְיַיהּ? אֲמַר לֵיהּ: לָא, הָכִי קָאָמַר: ״עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ״ – זוֹ כְּסוּת יוֹם שֶׁנִּיתְּנָה לַחֲבוֹל בַּלַּיְלָה, ״הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ״ – זוֹ כְּסוּת לַיְלָה שֶׁנִּיתְּנָה לַחֲבוֹל בַּיּוֹם. amar léh: ismeyah? amar léh: la, hakhi kaamar: "ad bo hachemech techivenou lo" – zo kesout yom chenitena la'havol balayla, "hachév tachiv lo et haavot kevo hachemech" – zo kesout layla chenitena la'havol bayom.
10. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִשְׁכְּנוֹ וּמֵת, שׁוֹמְטוֹ מֵעַל גַּבֵּי בָנָיו. מֵיתִיבִי, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: וְכִי מֵאַחַר שֶׁמְּמַשְׁכְּנִין לָמָּה מַחְזִירִין? לָמָּה מַחְזִירִין?! רַחֲמָנָא אָמַר אַהְדַּר! אֶלָּא: מֵאַחַר שֶׁמַּחְזִירִין, amar rabi yo'hanan: michkeno oumét, chomto méal gabé vana. métivi, amar rabi méir: vekhi méa'har chememachkenin lama ma'hzirin? lama ma'hzirin?! ra'hamana amar ahdar! ela: méa'har chema'hzirin,

Daf 115a

1. לָמָּה חוֹזְרִין וּמְמַשְׁכְּנִין? שֶׁלֹּא תְּהֵא שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ, וְלֹא יֵעָשֶׂה מִטַּלְטְלִין אֵצֶל בָּנָיו. lama 'hozrin oummachkenin? chelo tehé cheviit mechamatto, velo yéase mitaltelin étsel bana.
2. טַעְמָא דַּהֲדַר וּמַשְׁכְּנֵיהּ, הָא לָא הֲדַר וּמַשְׁכְּנֵיהּ – לָא! tama dahadar oumachkenéh, ha la hadar oumachkenéh – la!
3. אָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָא: וְלָאו תָּרוֹצֵי קָא מְתָרְצַתְּ לַהּ? תָּרֵיץ הָכִי: וְכִי מֵאַחַר שֶׁמַּחְזִירִין לָמָּה מְמַשְׁכְּנִין מֵעִיקָּרָא – שֶׁלֹּא תְּהֵא שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ, וְלֹא יֵעָשֶׂה מִטַּלְטְלִין אֵצֶל בָּנָיו. amar rav ada bar matna: vela tarotsé ka metartsate lah? taréts hakhi: vekhi méa'har chema'hzirin lama memachkenin méikara – chelo tehé cheviit mechamatto, velo yéase mitaltelin étsel bana.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: ״לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ״. לְבֵיתוֹ אִי אַתָּה נִכְנָס, אֲבָל אַתָּה נִכְנָס לְבֵיתוֹ שֶׁל עָרֵב. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״לְקַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר וְגוֹ׳״. tanou rabanan: "lo tavo el béto laavot avoto". levéto i ata nikhnas, aval ata nikhnas levéto chel arév. vekhén hou omér: "leka'h bigdo ki arav zar vego'".
5. וְאוֹמֵר: ״בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ. נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ נִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי פִיךָ. עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ״. veomér: "beni im aravta leréekha takata lazar kapekha. nokachta veimré fikha nilkadta beimré fikha. asé zot éfo beni vehinatsél ki vata vekhaf réekha lékh hitrapés ourhav réekha".
6. אִם מָמוֹן יֵשׁ לוֹ בְּיָדֶךָ – הַתֵּר לוֹ פִּיסַּת יָד, וְאִם לָאו – הַרְבֵּה עָלָיו רֵעִים. im mamon yéch lo beyadekha – hatér lo pisat yad, veim la – harbé ala réim.
7. לְצַד שֵׁנִי – לְבֵיתוֹ אִי אַתָּה נִכְנָס, אֲבָל אַתָּה נִכְנָס לִשְׂכַר כַּתָּף, לִשְׂכַר חַמָּר, לִשְׂכַר פּוּנְדָּק, לִשְׂכַר דְּיוֹקְנָאוֹת. יָכוֹל אֲפִילּוּ זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מַשַּׁאת מְאוּמָה״. letsad chéni – levéto i ata nikhnas, aval ata nikhnas liskhar kataf, liskhar 'hamar, liskhar poundak, liskhar deoknaot. yakhol afilou zekafan ala bemilve? talmoud lomar: "machat meouma".
8. מַתְנִי׳ אַלְמָנָה, בֵּין שֶׁהִיא עֲנִיָּיה בֵּין שֶׁהִיא עֲשִׁירָה – אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה״. matni' almana, bén chehi aniya bén chehi achira – én memachkenin otah, cheneemar: "velo ta'havol beged almana".
9. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אַלְמָנָה, בֵּין שֶׁהִיא עֲנִיָּיה בֵּין שֶׁהִיא עֲשִׁירָה – אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. gema' tanou rabanan: almana, bén chehi aniya bén chehi achira – én memachkenin otah, divré rabi yeouda.
10. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עֲשִׁירָה – מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ, עֲנִיָּיה – אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ. שֶׁאַתָּה חַיָּיב לְהַחֲזִיר לַהּ, וְאַתָּה מַשִּׂיאָהּ שֵׁם רַע בִּשְׁכֵנוֹתֶיהָ. rabi chimon omér: achira – memachkenin otah, aniya – én memachkenin otah. cheata 'hayav leha'hazir lah, veata masiah chém ra bichkhénoteha.
11. לְמֵימְרָא דְּרַבִּי יְהוּדָה לָא דָּרֵישׁ טַעְמָא דִקְרָא, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן דָּרֵישׁ טַעְמָא דִקְרָא? וְהָא אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לְהוּ. lemémra derabi yeouda la daréch tama dikra, verabi chimon daréch tama dikra? veha ipekha chaminan leou.
12. דְּתַנְיָא: ״וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים״, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מַרְבֶּה הוּא, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ מְסִירוֹת אֶת לִבּוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אַחַת וְהִיא מְסִירָה אֶת לִבּוֹ, הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים״ – אֲפִילּוּ כַּאֲבִיגַיִל! detanya: "velo yarbe lo nachim", rabi yeouda omér: marbe hou, ouvilvad chelo yeou mesirot et libo. rabi chimon omér: afilou a'hat vehi mesira et libo, haré ze lo yisaena. im kén, ma talmoud lomar "velo yarbe lo nachim" – afilou kaavigayil!
13. לְעוֹלָם רַבִּי יְהוּדָה לָא דָּרֵישׁ טַעְמָא דִקְרָא, וְשָׁאנֵי הָכָא, דִּמְפָרֵשׁ קְרָא ״וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר״. מַאי טַעְמָא ״לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים״ – מִשּׁוּם דְּ״לֹא יָסוּר״. leolam rabi yeouda la daréch tama dikra, vechané hakha, dimfaréch kera "velo yarbe lo nachim velo yasour". ma tama "lo yarbe lo nachim" – michoum de"lo yasour".
14. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מִכְּדֵי בְּעָלְמָא דָּרְשִׁינַן טַעְמָא דִקְרָא, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״לֹא יַרְבֶּה״, וְלָא בָּעֵינַן ״לֹא יָסוּר״! וַאֲנָא יָדַעְנָא: מַאי טַעְמָא ״לֹא יַרְבֶּה״ – מִשּׁוּם דְּ״לֹא יָסוּר״. ״לֹא יָסוּר״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? אֲפִילּוּ אַחַת וּמְסִירָה אֶת לִבּוֹ – הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה. verabi chimon mikedé bealma darchinan tama dikra, likhtov ra'hamana "lo yarbe", vela baénan "lo yasour"! vaana yadana: ma tama "lo yarbe" – michoum de"lo yasour". "lo yasour" dikhtav ra'hamana lema li? afilou a'hat oumsira et libo – haré ze lo yisaena.
15. מַתְנִי׳ הַחוֹבֵל אֶת הָרֵיחַיִם – עוֹבֵר מִשּׁוּם לֹא תַעֲשֶׂה, וְחַיָּיב מִשּׁוּם שְׁנֵי כֵּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יַחֲבֹל רֵיחַיִם וָרָכֶב״. וְלֹא רֵיחַיִם וָרֶכֶב בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא כׇּל דָּבָר שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ אוֹכֶל נֶפֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל״. matni' ha'hovél et haré'hayim – ovér michoum lo taase, ve'hayav michoum chené kélim, cheneemar: "lo ya'havol ré'hayim varakhev". velo ré'hayim varekhev bilvad amrou, ela kol davar cheosin bo okhel nefech, cheneemar: "ki nefech hou 'hovél".
16. גְּמָ׳ אָמַר רַב הוּנָא: חָבַל רֵיחַיִם – לוֹקֶה שְׁתַּיִם: מִשּׁוּם ״רֵיחַיִם״, וּמִשּׁוּם ״כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל״. רֵיחַיִם וָרֶכֶב – לוֹקֶה שָׁלֹשׁ: מִשּׁוּם ״רֵיחַיִם״, ״וָרֶכֶב״, וּמִשּׁוּם ״כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל״. gema' amar rav houna: 'haval ré'hayim – loke chetayim: michoum "ré'hayim", oumichoum "ki nefech hou 'hovél". ré'hayim varekhev – loke chaloch: michoum "ré'hayim", "varekhev", oumichoum "ki nefech hou 'hovél".
17. וְרַב יְהוּדָה אָמַר: חָבַל רֵיחַיִם – לוֹקֶה אַחַת, וְרֶכֶב – לוֹקֶה אַחַת, רֵיחַיִם וָרֶכֶב – לוֹקֶה שְׁתַּיִם. ״כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל״ – verav yeouda amar: 'haval ré'hayim – loke a'hat, verekhev – loke a'hat, ré'hayim varekhev – loke chetayim. "ki nefech hou 'hovél" –

Daf 115b

1. לִשְׁאָר דְּבָרִים הוּא דַּאֲתָא. lichar devarim hou daata.
2. לֵימָא אַבָּיֵי וְרָבָא, בִּפְלוּגְתָּא דְּרַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה קָמִיפַּלְגִי? léma abayé verava, biflougta derav houna verav yeouda kamipalgi?
3. דְּאָמַר רָבָא: אָכַל נָא – לוֹקֶה שְׁתַּיִם: מִשּׁוּם ״נָא״, וּמִשּׁוּם ״כִּי אִם צְלִי אֵשׁ״. מְבוּשָּׁל – לוֹקֶה שְׁתַּיִם: מִשּׁוּם ״מְבוּשָּׁל״, וּמִשּׁוּם ״כִּי אִם צְלִי אֵשׁ״. נָא וּמְבוּשָּׁל – לוֹקֶה שָׁלֹשׁ: מִשּׁוּם ״נָא״, וּמִשּׁוּם ״מְבוּשָּׁל״, וּמִשּׁוּם ״לֹא תֹּאכְלֶנּוּ כִּי אִם צְלִי אֵשׁ״. deamar rava: akhal na – loke chetayim: michoum "na", oumichoum "ki im tseli éch". mevouchal – loke chetayim: michoum "mevouchal", oumichoum "ki im tseli éch". na oumvouchal – loke chaloch: michoum "na", oumichoum "mevouchal", oumichoum "lo tokhlenou ki im tseli éch".
4. אַבָּיֵי אָמַר: אֵין לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת. לֵימָא אַבָּיֵי דְּאָמַר כְּרַב יְהוּדָה, וְרָבָא דְּאָמַר כְּרַב הוּנָא? abayé amar: én lokin al la chebikhlalot. léma abayé deamar kerav yeouda, verava deamar kerav houna?
5. אָמַר לָךְ רָבָא: אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ כְּרַב יְהוּדָה, עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַב יְהוּדָה הָתָם, אֶלָּא דְּ״כִי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל״ לָא מַשְׁמַע רֵיחַיִם וָרֶכֶב, הִלְכָּךְ לִשְׁאָר דְּבָרִים הוּא דַּאֲתָא. amar lakh rava: ana daamari afilou kerav yeouda, ad kan la kaamar rav yeouda hatam, ela de"khi nefech hou 'hovél" la machma ré'hayim varekhev, hilkakh lichar devarim hou daata.
6. אֲבָל הָכָא ״כִּי אִם צְלִי אֵשׁ״ לְמַאי אֲתָא? שְׁמַע מִינַּהּ לְלָאו. aval hakha "ki im tseli éch" lema ata? chema minah lela.
7. וְאַבָּיֵי אָמַר לָךְ: אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַב הוּנָא: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַב הוּנָא הָתָם, אֶלָּא דְּ״כִי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל״ veabayé amar lakh: ana daamari afilou lerav houna: ad kan la kaamar rav houna hatam, ela de"khi nefech hou 'hovél"

Daf 116a

1. יַתִּירָא הוּא, כֵּיוָן דְּיַתִּירָא הוּא – שִׁדְיֵיהּ אַרֵיחַיִם וָרָכֶב. yatira hou, kévan deyatira hou – chidyéh aré'hayim varakhev.
2. אֲבָל הָכָא, ״כִּי אִם צְלִי אֵשׁ״ לָאו יַתִּירָא הוּא, דְּמִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: בְּשָׁעָה שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּקוּם אֱכוֹל צָלִי, יֶשְׁנוֹ – בְּבַל תֹּאכַל נָא. בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ בְּקוּם אֱכוֹל צָלִי – אֵינוֹ בְּבַל תֹּאכַל נָא. aval hakha, "ki im tseli éch" la yatira hou, demibeé léh lekhidtanya: bechaa cheyechno bekoum ekhol tsali, yechno – beval tokhal na. bechaa cheéno bekoum ekhol tsali – éno beval tokhal na.
3. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: חָבַל זוּג שֶׁל סַפָּרִים וְצֶמֶד שֶׁל פָּרוֹת – חַיָּיב שְׁתַּיִם. זֶה בְּעַצְמוֹ וְזֶה בְּעַצְמוֹ – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. tanya keotéh derav yeouda: 'haval zoug chel saparim vetsemed chel parot – 'hayav chetayim. ze beatsmo veze beatsmo – éno 'hayav ela a'hat.
4. וְתַנְיָא אִידַּךְ: חָבַל זוּג שֶׁל סַפָּרִים וְצֶמֶד שֶׁל פָּרוֹת, יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּיב אֶלָּא אַחַת – תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא יַחֲבֹל רֵיחַיִם וָרָכֶב״. מָה רֵיחַיִם וָרֶכֶב שֶׁהֵן מְיוּחָדִין שְׁנֵי כֵּלִים וְעוֹשִׂין מְלָאכָה אַחַת, וְחַיָּיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ – אַף כׇּל דְּבָרִים שֶׁהֵן שְׁנֵי כֵּלִים מְיוּחָדִים וְעוֹשִׂין מְלָאכָה אַחַת – חַיָּיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. vetanya idakh: 'haval zoug chel saparim vetsemed chel parot, yakhol lo yehé 'hayav ela a'hat – talmoud lomar "lo ya'havol ré'hayim varakhev". ma ré'hayim varekhev chehén meou'hadin chené kélim veosin melakha a'hat, ve'hayav al ze bifné atsmo veal ze bifné atsmo – af kol devarim chehén chené kélim meou'hadim veosin melakha a'hat – 'hayav al ze bifné atsmo veal ze bifné atsmo.
5. הָהוּא גַּבְרָא דַּחֲבַל סַכִּינָא דְּאַשְׁכַּבְתָּא מֵחַבְרֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי, אֲמַר לֵיהּ: זִיל אַהְדְּרֵיהּ, דְּהָוֵי לֵיהּ כְּלִי שֶׁעוֹשִׂים בּוֹ אוֹכֶל נֶפֶשׁ, וְתָא קוּם בְּדִינָא עֲלֵהּ. רָבָא אָמַר: לָא צְרִיךְ לְמֵיקַם בְּדִינָא עֲלֵהּ, וְיָכוֹל לִטְעוֹן עַד כְּדֵי דְּמֵיהֶן. haou gavra da'haval sakina deachkavta mé'havréh. ata lekaméh deabayé, amar léh: zil ahderéh, dehavé léh keli cheosim bo okhel nefech, veta koum bedina aléh. rava amar: la tserikh lemékam bedina aléh, veyakhol liton ad kedé deméhen.
6. וְאַבָּיֵי לֵית לֵיהּ הָהִיא סְבָרָא: מַאי שְׁנָא מֵהָנְהוּ עִיזֵּי דְּאָכְלִי חוּשְׁלָא בִּנְהַרְדְּעָא, וַאֲתָא מָרָא דְחוּשְׁלָא וּתְפַס לְהוּ וְקָא טָעֵין טוּבָא. וַאֲמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל יָכוֹל לִטְעוֹן עַד כְּדֵי דְּמֵיהֶן! veabayé lét léh hahi sevara: ma chena méhanou izé deakhli 'houchla binhardea, vaata mara de'houchla outfas leou veka taén touva. vaamar avouh dichmouél yakhol liton ad kedé deméhen!
7. הָתָם לָאו מִידֵּי (דַּעֲבִדָא) [דַּעֲבִיד] לְאוֹשׁוֹלֵי וּלְאוֹגוֹרֵי הוּא. הָכָא מִידֵּי דַּעֲבִיד לְאוֹשׁוֹלֵי וּלְאוֹגוֹרֵי הוּא. דִּשְׁלַח רַב הוּנָא בַּר אָבִין: דְּבָרִים הָעֲשׂוּיִין לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר, וְאָמַר לְקוּחִין הֵן בְּיָדִי – אֵינוֹ נֶאֱמָן. hatam la midé (daavida) [daavid] leocholé oulogoré hou. hakha midé daavid leocholé oulogoré hou. dichla'h rav houna bar avin: devarim haasouyin lehachil oulhaskir, veamar lekou'hin hén beyadi – éno neeman.
8. וְרָבָא לֵית לֵיהּ הַאי סְבָרָא? וְהָא רָבָא אַפֵּיק זוּגָא דְסַרְבָּלָא וְסִפְרָא דְאַגָּדְתָּא מִיַּתְמֵי בִּדְבָרִים הָעֲשׂוּיִין לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר! אָמַר לָךְ רָבָא: הַאי נָמֵי, כֵּיוָן דְּמִיפַּגְמָא – קָפְדִי אִינָשֵׁי וְלָא מוֹשְׁלִי. verava lét léh ha sevara? veha rava apék zouga desarbala vesifra deagadta miyatmé bidvarim haasouyin lehachil oulhaskir! amar lakh rava: ha namé, kévan demipagma – kafdi inaché vela mochli.
9. הֲדַרַן עֲלָךְ הַמְקַבֵּל hadaran alakh hamkabél

Daf 116b

1. מַתְנִי׳ הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּיה שֶׁל שְׁנַיִם, שֶׁנָּפְלוּ – שְׁנֵיהֶם חוֹלְקִין בָּעֵצִים וּבָאֲבָנִים וּבֶעָפָר. וְרוֹאִין אֵלּוּ אֲבָנִים הָעֲשׂוּיוֹת לְהִשְׁתַּבֵּר. אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר מִקְצָת אֲבָנָיו – נוֹטְלָן, וְעוֹלוֹת לוֹ מִן הַחֶשְׁבּוֹן. matni' habayit vehaaliya chel chenayim, chenaflou – chenéhem 'holkin baétsim ouvaavanim ouveafar. veroin élou avanim haasouot lehichtabér. im haya e'had méhen makir miktsat avana – notlan, veolot lo min ha'hechbon.
2. גְּמָ׳ מִדְּקָתָנֵי רוֹאִין – מִכְּלָל דְּאִיכָּא לְמֵיקַם עֲלַיְיהוּ, אִי בְּחַבְסָא נְפִיל, אִי בְּחַבְטָא נְפִיל. gema' midekatané roin – mikelal deika lemékam alayou, i be'havsa nefil, i be'havta nefil.
3. אִי הָכִי, רֵישָׁא אַמַּאי חוֹלְקִין? נֶחְזֵי אִי בְּחַבְטָא נְפִיל – עִלָּיָיתָא אִיתְּבוּר, אִי בְּחַבְסָא נְפִיל – תַּתָּיָיתָא אִיתְּבוּר! i hakhi, récha ama 'holkin? ne'hzé i be'havta nefil – ilayata itevour, i be'havsa nefil – tatayata itevour!
4. לָא צְרִיכָא, דִּנְפִיל בְּלֵילְיָא. וְלֶחְזִינְהוּ בְּצַפְרָא? דְּפַנִּינְהוּ. וְלִיחְזֵי מַאן פַּנִּינְהוּ וּלְשַׁיְילֵיהּ? דְּפַנִּינְהוּ בְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים, וַאֲזַלוּ לְעָלְמָא. la tserikha, dinfil belélya. vele'hzinou betsafra? defaninou. veli'hzé man paninou oulchayléh? defaninou bené rechout harabim, vaazalou lealma.
5. וְלִיחְזֵי בִּרְשׁוּתָ[א] דְּמַאן יָתְבָן, וְלִיהְוֵי אִידַּךְ הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה! לָא צְרִיכָא, דְּיָיתְבָן בְּחָצֵר דְּתַרְוַיְיהוּ, אִי נָמֵי בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: שׁוּתָּפִין בְּכִי הַאי גַּוְונָא לָא קָפְדִי אַהֲדָדֵי. veli'hzé birchouta[] deman yatvan, velihvé idakh hamotsi mé'havéro ala haraya! la tserikha, deyatvan be'hatsér detarvayou, i namé birchout harabim. veibaét éma: choutafin bekhi ha gavna la kafdi ahadadé.
6. אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר כּוּ׳. וְהַלָּה מָה טוֹעֵן? אִי דְּקָאָמַר אִין – פְּשִׁיטָא! וְאִי לָא אָמַר אִין, לָמָּה נוֹטֵל?! אֶלָּא דְּאָמַר לֵיהּ אֵינִי יוֹדֵעַ. im haya e'had méhen makir kou'. vehala ma toén? i dekaamar in – pechita! vei la amar in, lama notél?! ela deamar léh éni yodéa.
7. לֵימָא תִּהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב נַחְמָן, דְּאִיתְּמַר: מָנֶה לִי בְּיָדְךָ, וְהַלָּה אוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ. רַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה אָמְרִי: חַיָּיב. רַב נַחְמָן וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרִי: פָּטוּר. léma tihvé teouvta derav na'hman, deitemar: mane li beyadkha, vehala omér: éni yodéa. rav houna verav yeouda amri: 'hayav. rav na'hman verabi yo'hanan amri: patour.
8. כִּדְאָמַר רַב נַחְמָן: כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ עֵסֶק שְׁבוּעָה בֵּינֵיהֶן. הָכָא נָמֵי: כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ עֵסֶק שְׁבוּעָה בֵּינֵיהֶן. kidamar rav na'hman: kegon cheyéch ések chevoua bénéhen. hakha namé: kegon cheyéch ések chevoua bénéhen.
9. הֵיכִי דָּמֵי עֵסֶק שְׁבוּעָה? כִּדְרָבָא. דְּאָמַר רָבָא: מָנֶה לִי בְּיָדְךָ, וְהַלָּה אוֹמֵר: אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים, וְהַשְּׁאָר אֵינִי יוֹדֵעַ. מִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישָּׁבַע – יְשַׁלֵּם. hékhi damé ések chevoua? kidrava. deamar rava: mane li beyadkha, vehala omér: én lekha beyadi ela 'hamichim, vehachear éni yodéa. mitokh cheéno yakhol lichava – yechalém.
10. וְעוֹלוֹת לוֹ מִן הַחֶשְׁבּוֹן. סָבַר רָבָא לְמֵימַר לְפִי חֶשְׁבּוֹן שְׁבוּרוֹת. אַלְמָא כֵּיוָן דְּאָמַר אֵינִי יוֹדֵעַ, רִיעַ טְפֵי. veolot lo min ha'hechbon. savar rava lemémar lefi 'hechbon chevourot. alma kévan deamar éni yodéa, ria tefé.
11. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַדְּרַבָּה, הָא רִיעַ טְפֵי. מִדְּהָנֵי יָדַע, טְפֵי לָא יָדַע – תּוּ לֵית לֵיהּ, וְאִידַּךְ כּוּלְּהוּ דְּהַיְאךְ נִינְהוּ! amar léh abayé: aderaba, ha ria tefé. midehané yada, tefé la yada – tou lét léh, veidakh kouleou dehaykh ninou!
12. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: לְפִי חֶשְׁבּוֹן שְׁלֵימוֹת. אִי הָכִי מַאי קָמְהַנֵּי לֵיהּ? לְמַלְבְּנָא רַוְוחָא. אִי נָמֵי טִינָא דִּמְעַבְּדָא. ela amar abayé: lefi 'hechbon chelémot. i hakhi ma kamhané léh? lemalbena rav'ha. i namé tina dimabeda.
13. מַתְנִי׳ הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּיה. נִפְחֲתָה הָעֲלִיָּיה, וְאֵין בַּעַל הַבַּיִת רוֹצֶה לְתַקֵּן – הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִיָּיה יוֹרֵד וְדָר לְמַטָּה, עַד שֶׁיְּתַקֵּן לוֹ אֶת הָעֲלִיָּיה. matni' habayit vehaaliya. nif'hata haaliya, veén baal habayit rotse letakén – haré baal haaliya yoréd vedar lemata, ad cheyetakén lo et haaliya.
14. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַתַּחְתּוֹן נוֹתֵן אֶת הַתִּקְרָה, וְהָעֶלְיוֹן אֶת הַמַּעֲזִיבָה. rabi yosé omér: hata'hton notén et hatikra, vehaelon et hamaaziva.
15. גְּמָ׳ נִפְחֲתָה בְּכַמָּה? רַב אָמַר: בְּרוּבָּהּ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בְּאַרְבָּעָה. gema' nif'hata bekhama? rav amar: beroubah, ouchmouél amar: bearbaa.
16. רַב אָמַר: בְּרוּבָּהּ, אֲבָל בְּאַרְבָּעָה – לֹא: אָדָם דָּר חֶצְיוֹ לְמַטָּה וְחֶצְיוֹ לְמַעְלָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר, בְּאַרְבָּעָה: אֵין אָדָם דָּר חֶצְיוֹ לְמַטָּה וְחֶצְיוֹ לְמַעְלָה. rav amar: beroubah, aval bearbaa – lo: adam dar 'hetso lemata ve'hetso lemala. ouchmouél amar, bearbaa: én adam dar 'hetso lemata ve'hetso lemala.
17. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאָמַר עֲלִיָּיה זוֹ – אֲזַדָא! אֶלָּא דַּאֲמַר לֵיהּ עֲלִיָּיה סְתָם – לוֹגַר לֵיהּ אַחֲרִיתִי. hékhi damé? i deamar aliya zo – azada! ela daamar léh aliya setam – logar léh a'hariti.
18. אָמַר רָבָא, לָא צְרִיכָא דַּאֲמַר לֵיהּ: עֲלִיָּיה זוֹ שֶׁאֲנִי מַשְׂכִּיר לָךְ, כִּי סָלְקָא – סְלֵיק בַּהֲדַהּ, וְכִי נָחֲיתָ[א] – חוּת בַּהֲדַהּ. אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא? amar rava, la tserikha daamar léh: aliya zo cheani maskir lakh, ki salka – selék bahadah, vekhi na'hata[] – 'hout bahadah. i hakhi, ma lemémra?
19. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי, דַּאֲמַר לֵיהּ: ״עֲלִיָּיה זוֹ שֶׁעַל גַּבֵּי בַּיִת זֶה אֲנִי מַשְׂכִּיר לָךְ״, דְּהָא שַׁעְבֵּיד בַּיִת לַעֲלִיָּיה. ela amar rav aché, daamar léh: "aliya zo cheal gabé bayit ze ani maskir lakh", deha chabéd bayit laaliya.
20. וְכִי הָא דְּאָמַר רָבִין בַּר רַב אַדָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לַחֲבֵירוֹ ״דָּלִית שֶׁעַל גַּבֵּי פַּרְסֵק זֶה אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״, וְנֶעֱקַר הַפַּרְסֵק. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבִּי חִיָּיא, וְאָמַר: חַיָּיב אַתָּה לְהַעֲמִיד לוֹ פַּרְסֵק כׇּל זְמַן שֶׁהַדָּלִית קַיֶּימֶת. vekhi ha deamar ravin bar rav ada amar rabi yits'hak: maase bee'had cheamar la'havéro "dalit cheal gabé parsék ze ani mokhér lakh", veneekar haparsék. ouva maase lifné rabi 'hiya, veamar: 'hayav ata lehaamid lo parsék kol zeman chehadalit kayemet.
21. בָּעֵי רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: baé rabi aba bar memel:

Daf 117a

1. כְּשֶׁהוּא דָּר, לְבַדּוֹ הוּא דָּר כִּדְמֵעִיקָּרָא, אוֹ דִלְמָא שְׁנֵיהֶם דָּרִין, דַּאֲמַר לֵיהּ: אַדַּעְתָּא לְאַפֹּקִינַן לָא אֹגַרִי לָךְ. kecheou dar, levado hou dar kidméikara, o dilma chenéhem darin, daamar léh: adata leapokinan la ogari lakh.
2. אִם תִּמְצָא לוֹמַר שְׁנֵיהֶם דָּרִין בּוֹ, כְּשֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ – דֶּרֶךְ פְּתָחִים מִשְׁתַּמֵּשׁ, אוֹ דֶּרֶךְ גַּגִּין מִשְׁתַּמֵּשׁ? מִי אָמַר כִּדְמֵעִיקָּרָא: מָה מֵעִיקָּרָא, דֶּרֶךְ גַּגִּין – הַשְׁתָּא נָמֵי דֶּרֶךְ גַּגִּין. אוֹ דִלְמָא מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: עֲלִיָּיה – קַבֵּילִי עֲלַאי, עֲלִיָּיה וִירִידָה – לָא קַבֵּילִי עֲלַאי. im timtsa lomar chenéhem darin bo, kecheou michtaméch – derekh peta'him michtaméch, o derekh gagin michtaméch? mi amar kidméikara: ma méikara, derekh gagin – hachta namé derekh gagin. o dilma matsé amar léh: aliya – kabéli ala, aliya virida – la kabéli ala.
3. אִם תִּמְצָא לוֹמַר, מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: עֲלִיָּיה וִירִידָה לָא קַבֵּילִי עֲלַאי. שְׁתֵּי עֲלִיּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, מַהוּ? אִיפְּחִית עֶלְיוֹנָה, נָחֵית וְדָר בְּתַחְתּוֹנָה. אִיפְּחִית תַּחְתּוֹנָה, מַהוּ לְמִיסְלַק לִגְמָרֵי בְּעֶלְיוֹנָה? im timtsa lomar, matsé amar léh: aliya virida la kabéli ala. cheté aliyot zo al gav zo, maou? ipe'hit elona, na'hét vedar beta'htona. ipe'hit ta'htona, maou lemislak ligmaré beelona?
4. מִי אָמְרִינַן דַּאֲמַר לֵיהּ: שֵׁם עֲלִיָּיה קַבֵּילְיתְּ עֲלָךְ? אוֹ דִלְמָא: חַד עֲלִיָּיה – קַבֵּיל עֲלֵיהּ, שְׁתֵּי עֲלִיּוֹת – לָא קַבֵּיל עֲלֵיהּ? תֵּיקוּ. mi amrinan daamar léh: chém aliya kabélte alakh? o dilma: 'had aliya – kabél aléh, cheté aliyot – la kabél aléh? tékou.
5. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַתַּחְתּוֹן נוֹתֵן אֶת הַתִּקְרָה כּוּ׳. מַאי ״תִּקְרָה״? רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר: קִינִּים וּסְנָאִין. וְ[יוּ]סְטִינִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: לְווֹחִים. וְלָא פְּלִיגִי: מָר כִּי אַתְרֵיהּ וּמָר כִּי אַתְרֵיהּ. rabi yosé omér: hata'hton notén et hatikra kou'. ma "tikra"? rabi yosé bar 'hanina amar: kinim ousnain. ve[you]setini amar rabi chimon ben lakich: leo'him. vela peligi: mar ki atréh oumar ki atréh.
6. הָנְהוּ בֵּי תְרֵי דַּהֲווֹ דָּיְירִי, חַד עִילַּאי וְחַד תַּתַּאי. אִיפְּחִית מַעֲזִיבָה. כִּי מָשֵׁי מַיָּא, עִילַּאי אָזְלִי וּמַזְּקִי לְתַתַּאי. מִי מְתַקֵּן? רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר: הָעֶלְיוֹן מְתַקֵּן, וְרַבִּי אִלְעַי מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא בְּרַבִּי יוֹסֵי אָמַר: הַתַּחְתּוֹן מְתַקֵּן. וְסִימָן: ״וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה״. hanou bé teré dahao dayri, 'had ila ve'had tata. ipe'hit maaziva. ki maché maya, ila azli oumazeki letata. mi metakén? rabi 'hiya bar aba amar: haelon metakén, verabi ila michoum rabi 'hiya berabi yosé amar: hata'hton metakén. vesiman: "veoséf hourad mitsrayma".
7. לֵימָא רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא וְרַבִּי אִלְעַי בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי? לְמַאן דְּאָמַר הָעֶלְיוֹן מְתַקֵּן, קָסָבַר עַל הַמַּזִּיק לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מִן הַנִּיזָּק. וּמַאן דְּאָמַר תַּחְתּוֹן מְתַקֵּן, קָסָבַר עַל הַנִּיזָּק לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מִן הַמַּזִּיק. léma rabi 'hiya bar aba verabi ila biflougta derabi yosé verabanan kamipalgi? leman deamar haelon metakén, kasavar al hamazik lehar'hik et atsmo min hanizak. ouman deamar ta'hton metakén, kasavar al hanizak lehar'hik et atsmo min hamazik.
8. וְתִיסְבְּרָא רַבִּי יוֹסֵי וְרַבָּנַן לְעִנְיַן נְזָקִין פְּלִיגִי? וְהָא אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לְהוּ, דִּתְנַן: מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הַבּוֹר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה, וּבֶחָרוּב וּבַשִּׁקְמָה חֲמִשִּׁים אַמָּה, בֵּין מִלְּמַעְלָה בֵּין מִן הַצַּד. אִם הַבּוֹר קָדַם – קוֹצֵץ וְנוֹתֵן דָּמִים. אִם הָאִילָן קָדַם – לֹא יָקוֹץ. סָפֵק זֶה קָדַם סָפֵק זֶה קָדַם – לֹא יָקוֹץ. vetisbera rabi yosé verabanan leinyan nezakin peligi? veha ipekha chaminan leou, ditnan: mar'hikin et hailan min habor esrim ve'haméch ama, ouve'harouv ouvachikma 'hamichim ama, bén milemala bén min hatsad. im habor kadam – kotséts venotén damim. im hailan kadam – lo yakots. safék ze kadam safék ze kadam – lo yakots.
9. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף עַל פִּי שֶׁהַבּוֹר קוֹדֶמֶת לָאִילָן – לֹא יָקוֹץ, שֶׁזֶּה חוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְזֶה נוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ. אַלְמָא, רַבִּי יוֹסֵי סָבַר עַל הַנִּיזָּק לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ, וְרַבָּנַן סָבְרִי עַל הַמַּזִּיק לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ! rabi yosé omér: af al pi chehabor kodemet lailan – lo yakots, cheze 'hofér betokh chelo, veze notéa betokh chelo. alma, rabi yosé savar al hanizak lehar'hik et atsmo, verabanan savri al hamazik lehar'hik et atsmo!
10. אֶלָּא אִי אִיכָּא לְמֵימַר פְּלִיגִי, בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי וְרַבָּנַן דְּהָתָם קָמִיפַּלְגִי. ela i ika lemémar peligi, biflougta derabi yosé verabanan dehatam kamipalgi.
11. וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבָּנַן דְּהָכָא, בְּמַאי פְּלִיגִי? בְּחוֹזֶק תִּקְרָה קָמִיפַּלְגִי. רַבָּנַן סָבְרִי: מַעֲזִיבָה אַחְזוֹקֵי תִּקְרָה הוּא, וְאַחְזוֹקֵי תִּקְרָה (עַל הַ)תַּחְתּוֹן בָּעֵי (לְ)אַחְזוֹקֵי. וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: מַעֲזִיבָה אַשְׁווֹיֵי גּוּמּוֹת הוּא, וְאַשְׁווֹיֵי גּוּמּוֹת (עַל הָעֶלְיוֹן לְאַשְׁווֹיֵי). verabi yosé verabanan dehakha, bema peligi? be'hozek tikra kamipalgi. rabanan savri: maaziva a'hzoké tikra hou, vea'hzoké tikra (al ha)ta'hton baé (le)a'hzoké. verabi yosé savar: maaziva achoyé goumot hou, veachoyé goumot (al haelon leachoyé).
12. אִינִי? וְהָאָמַר רַב אָשֵׁי: כִּי הֲוֵינָא בֵּי רַב כָּהֲנָא, הֲוָה אָמְרִינַן: מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בְּגִירֵי דִּילֵיהּ! ini? vehaamar rav aché: ki havéna bé rav kahana, hava amrinan: mode rabi yosé begiré diléh!
13. דְּפָסְקִי מַיָּא וַהֲדַר נָפְלִי. defaski maya vahadar nafli.
14. מַתְנִי׳ הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּיה שֶׁל שְׁנַיִם שֶׁנָּפְלוּ, אָמַר בַּעַל הָעֲלִיָּיה לְבַעַל הַבַּיִת לִבְנוֹת וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִבְנוֹת – הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִיָּיה בּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת וְדָר בְּתוֹכָהּ, עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת יְצִיאוֹתָיו. matni' habayit vehaaliya chel chenayim chenaflou, amar baal haaliya levaal habayit livnot veou éno rotse livnot – haré baal haaliya bone et habayit vedar betokhah, ad cheyitén lo et yetsiota.
15. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף זֶה דָּר בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר. אֶלָּא בַּעַל הָעֲלִיָּיה בּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת וְאֶת הָעֲלִיָּיה, [וּ]מְקָרֶה אֶת הָעֶלְיוֹנָה, וְיוֹשֵׁב בַּבַּיִת עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת יְצִיאוֹתָיו. rabi yeouda omér: af ze dar betokh chel 'havéro, tsarikh lehaalot lo sakhar. ela baal haaliya bone et habayit veet haaliya, [ou]mekare et haelona, veochév babayit ad cheyitén lo et yetsiota.

Daf 117b

1. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת שָׁנָה לָנוּ רַבִּי יְהוּדָה אָסוּר לְאָדָם שֶׁיֵּהָנֶה מִמָּמוֹן חֲבֵירוֹ. חֲדָא – הָא דִּתְנַן. gema' amar rabi yo'hanan: bichlocha mekomot chana lanou rabi yeouda asour leadam cheyéhane mimamon 'havéro. 'hada – ha ditnan.
2. אִידַּךְ מָה הִיא, דִּתְנַן: הַנּוֹתֵן צֶמֶר לַצַבָּע לִצְבּוֹעַ לוֹ אָדוֹם וּצְבָעוֹ שָׁחוֹר, שָׁחוֹר וּצְבָעוֹ אָדוֹם, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הַשֶּׁבַח יוֹתֵר עַל הַהוֹצָאָה – נוֹתֵן לוֹ הַיְּצִיאָה, וְאִם הַהוֹצָאָה יְתֵירָה עַל הַשֶּׁבַח – נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח. idakh ma hi, ditnan: hanotén tsemer latsaba litsboa lo adom outsvao cha'hor, cha'hor outsvao adom, rabi méir omér: notén lo demé tsamro. rabi yeouda omér: im hacheva'h yotér al haotsaa – notén lo hayetsia, veim haotsaa yetéra al hacheva'h – notén lo et hacheva'h.
3. וְאִידַּךְ מַאי הִיא, דִּתְנַן: מִי שֶׁפָּרַע מִקְצָת חוֹבוֹ וְהִשְׁלִישׁ אֶת שְׁטָרוֹ וְאָמַר לוֹ: ״אִם אֵין אֲנִי נוֹתֵן לְךָ מִכָּאן וְעַד זְמַן פְּלוֹנִי – תֵּן לוֹ שְׁטָרוֹ״. הִגִּיעַ זְמַן וְלֹא נָתַן, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יִתֵּן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא יִתֵּן. veidakh ma hi, ditnan: mi chepara miktsat 'hovo vehichlich et chetaro veamar lo: "im én ani notén lekha mikan vead zeman peloni – tén lo chetaro". higia zeman velo natan, rabi yosé omér: yitén, rabi yeouda omér: lo yitén.
4. אַמַּאי? דִּלְמָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה הָכָא, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאִיכָּא שַׁחְרוּרִיתָא. ama? dilma ad kan la kaamar rabi yeouda hakha, ela michoum deika cha'hrourita.
5. אִי נָמֵי לִצְבּוֹעַ לוֹ אָדוֹם וּצְבָעוֹ שָׁחוֹר – מִשּׁוּם דְּקָא מְשַׁנֶּה, וְהָתְנַן: כׇּל הַמְשַׁנֶּה יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה. i namé litsboa lo adom outsvao cha'hor – michoum deka mechane, vehatnan: kol hamchane yado al hata'htona.
6. וּמִי שֶׁפָּרַע מִקְצָת חוֹבוֹ נָמֵי הָוֵי אַסְמַכְתָּא, וְשָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר לָא קָנֵי. oumi chepara miktsat 'hovo namé havé asmakhta, vechaminan léh lerabi yeouda deamar la kané.
7. אָמַר רַב אַחָא בַּר אַדָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: תַּחְתּוֹן הַבָּא לְשַׁנּוֹת, בִּגְוִיל – שׁוֹמְעִין לוֹ, בְּגָזִית – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. amar rav a'ha bar ada micheméh deoula: ta'hton haba lechanot, bigvil – chomin lo, begazit – én chomin lo.
8. בִּכְפִיסִין – שׁוֹמְעִין לוֹ. בִּלְבֵנִים – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. לְסַכֵּךְ בַּאֲרָזִים – שׁוֹמְעִין לוֹ. בְּשִׁקְמִים – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. bikhfisin – chomin lo. bilvénim – én chomin lo. lesakékh baarazim – chomin lo. bechikmim – én chomin lo.
9. לְמַעֵט בְּחַלּוֹנוֹת – שׁוֹמְעִין לוֹ. לְהַרְבּוֹת בְּחַלּוֹנוֹת – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. לְהַגְבִּיהַּ – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. לְמַעֵט – שׁוֹמְעִין לוֹ. lemaét be'halonot – chomin lo. leharbot be'halonot – én chomin lo. lehagbiha – én chomin lo. lemaét – chomin lo.
10. עֶלְיוֹן שֶׁבָּא לְשַׁנּוֹת, בְּגָזִית – שׁוֹמְעִין לוֹ, בִּגְוִיל – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. elon cheba lechanot, begazit – chomin lo, bigvil – én chomin lo.
11. בִּכְפִיסִין אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, בִּלְבֵנִים שׁוֹמְעִין לוֹ. בַּאֲרָזִים אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, בְּשִׁקְמָה שׁוֹמְעִין לוֹ. לְרַבּוֹת בְּחַלּוֹנוֹת שׁוֹמְעִין לוֹ, לְמַעֵט בְּחַלּוֹנוֹת אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. לְהַגְבִּיהַּ אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, לְמַעֵט שׁוֹמְעִין לוֹ. bikhfisin én chomin lo, bilvénim chomin lo. baarazim én chomin lo, bechikma chomin lo. lerabot be'halonot chomin lo, lemaét be'halonot én chomin lo. lehagbiha én chomin lo, lemaét chomin lo.
12. אֵין לוֹ לָזֶה וְלֹא לָזֶה, מַאי? תַּנְיָא: אֵין לוֹ לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה – אֵין לוֹ לְבַעַל עֲלִיָּיה בַּקַּרְקַע כְּלוּם. én lo laze velo laze, ma? tanya: én lo lo laze velo laze – én lo levaal aliya bakarka keloum.
13. תַּנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: תַּחְתּוֹן נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים וְהָעֶלְיוֹן שְׁלִישׁ. וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים: תַּחְתּוֹן נוֹטֵל שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים וְהָעֶלְיוֹן נוֹטֵל רְבִיעַ. אָמַר רַבָּה: נְקוֹט דְּרַבִּי נָתָן בִּידָךְ, דְּדַיָּינָא הוּא וְנָחֵית לְעוּמְקָא דְּדִינָא, קָא סָבַר: כַּמָּה מַפְסֵיד עֲלִיָּיה בַּבַּיִת – תִּילְתָּא, הִלְכָּךְ אִית לֵיהּ תִּילְתָּא. tanya, rabi natan omér: ta'hton notél chené 'halakim vehaelon chelich. vaa'hérim omrim: ta'hton notél chelocha 'halakim vehaelon notél revia. amar raba: nekot derabi natan bidakh, dedayana hou vena'hét leoumka dedina, ka savar: kama mafséd aliya babayit – tilta, hilkakh it léh tilta.
14. מַתְנִי׳ וְכֵן בֵּית הַבַּד שֶׁהוּא בָּנוּי בַּסֶּלַע וְגִינָּה אַחַת עַל גַּבָּיו, וְנִפְחַת – הֲרֵי בַּעַל הַגִּינָּה יוֹרֵד וְזוֹרֵעַ לְמַטָּה עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לְבֵית בַּדּוֹ כִּיפִּין. matni' vekhén bét habad cheou banou basela vegina a'hat al gaba, venif'hat – haré baal hagina yoréd vezoréa lemata ad cheyaase levét bado kipin.
15. הַכּוֹתֶל וְהָאִילָן שֶׁנָּפְלוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקוּ – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. נָתְנוּ לוֹ זְמַן לָקוֹץ אֶת הָאִילָן וְלִסְתּוֹר אֶת הַכּוֹתֶל, וְנָפְלוּ בְּתוֹךְ הַזְּמַן – פָּטוּר, לְאַחַר הַזְּמַן – חַיָּיב. hakotel vehailan chenaflou lirchout harabim vehizikou – patour milechalém. natnou lo zeman lakots et hailan velistor et hakotel, venaflou betokh hazeman – patour, lea'har hazeman – 'hayav.
16. מִי שֶׁהָיָה כּוֹתְלוֹ סָמוּךְ לְגִינַּת חֲבֵירוֹ וְנָפַל, וְאָמַר לוֹ: פַּנֵּה אֲבָנֶיךָ, וְאָמַר לוֹ: mi chehaya kotlo samoukh leginat 'havéro venafal, veamar lo: pané avanekha, veamar lo:

Daf 118a

1. הִגִּיעוּךָ – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. מִשֶּׁקִּבֵּל עָלָיו אָמַר לוֹ: הֵילָךְ אֶת יְצִיאוֹתֶיךָ, וַאֲנִי אֶטּוֹל אֶת שֶׁלִּי – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. higioukha – én chomin lo. michekibél ala amar lo: hélakh et yetsiotekha, vaani etol et cheli – én chomin lo.
2. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בַּתֶּבֶן וּבַקַּשׁ, וְאָמַר לוֹ: תֵּן לִי שְׂכָרִי. וְאָמַר לוֹ: טוֹל מַה שֶּׁעָשִׂית בִּשְׂכָרְךָ – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. מִשֶּׁקִּבֵּל עָלָיו וְאָמַר לוֹ: הֵילָךְ שְׂכָרְךָ וַאֲנִי אֶטּוֹל אֶת שֶׁלִּי – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. hasokhér et hapoél laasot imo bateven ouvakach, veamar lo: tén li sekhari. veamar lo: tol ma cheasit biskharkha – én chomin lo. michekibél ala veamar lo: hélakh sekharkha vaani etol et cheli – én chomin lo.
3. גְּמָ׳ נִפְחֲתָה, רַב אָמַר בְּרוּבָּהּ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר בְּאַרְבַּע. רַב אָמַר: בְּרוּבָּהּ, אֲבָל בְּאַרְבַּע – אָדָם זוֹרֵעַ חֶצְיוֹ לְמַטָּה וְחֶצְיוֹ לְמַעְלָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בְּאַרְבַּע – אֵין אָדָם זוֹרֵעַ חֶצְיוֹ לְמַטָּה וְחֶצְיוֹ לְמַעְלָה. gema' nif'hata, rav amar beroubah, ouchmouél amar bearba. rav amar: beroubah, aval bearba – adam zoréa 'hetso lemata ve'hetso lemala. ouchmouél amar: bearba – én adam zoréa 'hetso lemata ve'hetso lemala.
4. וּצְרִיכָא: דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן דִּירָה, בְּהָא קָאָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם דְּלָא עֲבִידִי אִינָשֵׁי דְּדָיְירִי פּוּרְתָּא הָכָא וּפוּרְתָּא הָכָא, אֲבָל לְעִנְיַן זְרִיעָה – עֲבִידִי אִינָשֵׁי דְּזָרְעִי הָכָא פּוּרְתָּא וְהָכָא פּוּרְתָּא, אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לְרַב. וְאִי אִיתְּמַר בְּהָךְ, בְּהָךְ קָאָמַר רַב, אֲבָל בְּהָא – אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל, צְרִיכָא. outsrikha: dei achmoinan dira, beha kaamar chemouél michoum dela avidi inaché dedayri pourta hakha oufourta hakha, aval leinyan zeria – avidi inaché dezari hakha pourta vehakha pourta, éma mode léh lerav. vei itemar behakh, behakh kaamar rav, aval beha – éma mode léh lichmouél, tserikha.
5. נָתְנוּ לוֹ זְמַן. וְכַמָּה זְמַן בֵּית דִּין? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלֹשִׁים יוֹם. natnou lo zeman. vekhama zeman bét din? amar rabi yo'hanan: chelochim yom.
6. מִי שֶׁהָיָה כּוֹתְלוֹ כּוּ׳. הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: ״הֵילָךְ יְצִיאוֹתֶיךָ״, מִכְּלָל דְּפַנִּינְהוּ עָסְקִינַן. טַעְמָא דְּפַנִּינְהוּ, הָא לָא פַּנִּינְהוּ – לָא. mi chehaya kotlo kou'. ha midekatané séfa: "hélakh yetsiotekha", mikelal defaninou askinan. tama defaninou, ha la paninou – la.
7. אַמַּאי: וְתִקְנֶה לֵיהּ שָׂדֵהוּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: חֲצֵירוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנָה לוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ! ama: vetikne léh sadéou, deamar rabi yosé berabi 'hanina: 'hatséro chel adam kona lo chelo midato!
8. הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּקָא מִיכַּוֵּין לְאַקְנוֹיֵי לֵיהּ. אֲבָל הָכָא – אִישְׁתְּמוֹטֵי הוּא דְּקָא מִישְׁתְּמִיט לֵיהּ. hané milé hékha deka mikavén leaknoyé léh. aval hakha – ichtemoté hou deka michtemit léh.
9. הַשּׂוֹכֵר לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בְּתֶבֶן כּוּ׳. וּצְרִיכָא, hasokhér laasot imo beteven kou'. outsrikha,
10. דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן לְהָךְ קַמַּיְיתָא, דְּכִי קָאָמַר לֵיהּ ״הִגִּיעוּךְ״ – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, מִשּׁוּם דְּלֵית לֵיהּ אַגְרָא גַּבֵּיהּ. אֲבָל הָכָא, דְּאִית לֵיהּ אַגְרָא גַּבֵּיהּ – אֵימָא שׁוֹמְעִין לוֹ, דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: ״מִמָּרֵי רַשְׁוָתָיךְ פָּארֵי אִפְּרַע״. dei achmoinan lehakh kamayta, dekhi kaamar léh "higioukh" – én chomin lo, michoum delét léh agra gabéh. aval hakha, deit léh agra gabéh – éma chomin lo, deamri inaché: "mimaré rachvatakh paré ipera".
11. וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן הָכָא – הָכָא שֶׁמִּשֶּׁקִּבֵּל עָלָיו אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, מִשּׁוּם דְּאִית לֵיהּ אַגְרָא גַּבֵּיהּ. אֲבָל הָכָא, דְּלֵית לֵיהּ אַגְרָא גַּבֵּיהּ – אֵימָא שׁוֹמְעִין לוֹ, צְרִיכָא. vei achmoinan hakha – hakha chemichekibél ala én chomin lo, michoum deit léh agra gabéh. aval hakha, delét léh agra gabéh – éma chomin lo, tserikha.
12. אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וְהָתַנְיָא: שׁוֹמְעִין לוֹ! אָמַר רַב נַחְמָן: לָא קַשְׁיָא. כָּאן בְּשֶׁלּוֹ, כָּאן בְּשֶׁל חֲבֵירוֹ. én chomin lo. vehatanya: chomin lo! amar rav na'hman: la kachya. kan bechelo, kan bechel 'havéro.
13. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: בְּשֶׁלּוֹ מַאי טַעְמָא – דַּאֲמַר לֵיהּ: אַגְרָא עֲלָךְ, בְּשֶׁל חֲבֵירוֹ נָמֵי שְׂכָרוֹ עָלָיו. דְּתַנְיָא: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת בְּשֶׁלּוֹ, וְהֶרְאָהוּ בְּשֶׁל חֲבֵירוֹ – נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ מִשָּׁלֵם, וְחוֹזֵר וְנוֹטֵל מִבַּעַל הַבַּיִת מַה שֶּׁהֶהֱנָה אוֹתוֹ! amar léh rava lerav na'hman: bechelo ma tama – daamar léh: agra alakh, bechel 'havéro namé sekharo ala. detanya: hasokhér et hapoél laasot bechelo, veheraou bechel 'havéro – notén lo sekharo michalém, ve'hozér venotél mibaal habayit ma chehehena oto!
14. אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן, לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּשֶׁלּוֹ, כָּאן בְּשֶׁל הֶפְקֵר. ela amar rav na'hman, la kachya: kan bechelo, kan bechel hefkér.
15. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: מְצִיאַת פּוֹעֵל לְעַצְמוֹ, אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת נַכֵּשׁ עִמִּי הַיּוֹם, אוֹ עֲדוֹר עִמִּי הַיּוֹם. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: עֲשֵׂה עִמִּי מְלָאכָה הַיּוֹם – מְצִיאָתוֹ לְבַעַל הַבַּיִת! étivéh rava lerav na'hman: metsiat poél leatsmo, émata? bizman cheamar lo baal habayit nakéch imi hayom, o ador imi hayom. aval im amar lo: asé imi melakha hayom – metsiato levaal habayit!
16. אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן, לָא קַשְׁיָא: כָּאן – בְּהַגְבָּהָה, כָּאן – בְּהַבָּטָה. ela amar rav na'hman, la kachya: kan – behagbaha, kan – behabata.
17. אָמַר רַבָּה: הַבָּטָה בְּהֶפְקֵר – תַּנָּאֵי הִיא. דִּתְנַן: שׁוֹמְרֵי סְפִיחֵי שְׁבִיעִית נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הָרוֹצֶה מִתְנַדֵּב הוּא וְשׁוֹמֵר חִנָּם. אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר כֵּן? אֵין בָּאִין מִשֶּׁל צִבּוּר. amar raba: habata behefkér – tanaé hi. ditnan: chomré sefi'hé cheviit notlin sekharan miteroumat halichka. rabi yosé omér: harotse mitnadév hou vechomér 'hinam. amrou lo: ata omér kén? én bain michel tsibour.
18. מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר הַבָּטָה בְּהֶפְקֵר קָנֵי, וְאִי יָהֲיבִי לֵיהּ אַגְרָא – אִין, וְאִי לָא – לָא. וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר הַבָּטָה בְּהֶפְקֵר לָא קָנֵי, וְכִי אָזְלִי צִבּוּר וּמַיְיתִי – הַשְׁתָּא הוּא דְּקָא זָכֵי בֵּיהּ. ma la beha kamipalgi: detana kama savar habata behefkér kané, vei yahavi léh agra – in, vei la – la. verabi yosé savar habata behefkér la kané, vekhi azli tsibour oumayti – hachta hou deka zakhé béh.
19. וּמָה ״אַתָּה אוֹמֵר״? הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ: מִדְּבָרֶיךָ לִדְבָרֵינוּ – אֵין עוֹמֶר וּשְׁתֵּי לֶחֶם בָּאִין מִשֶּׁל צִבּוּר. ouma "ata omér"? hakhi kaamri léh: midevarekha lidvarénou – én omer ouchté le'hem bain michel tsibour.
20. אָמַר רָבָא: לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא הַבָּטָה בְּהֶפְקֵר קָנֵי, וְהָכָא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא לֹא יִמְסְרֵם יָפֶה יָפֶה קָמִיפַּלְגִי. דְּרַבָּנַן סָבְרִי: יָהֲבִינַן לֵיהּ אַגְרָא, וְאִי לָא, חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא לֹא יִמְסְרֵם יָפֶה יָפֶה. amar rava: la, dekhoulé alma habata behefkér kané, vehakha 'haychinan chema lo yimserém yafe yafe kamipalgi. derabanan savri: yahavinan léh agra, vei la, 'haychinan chema lo yimserém yafe yafe.
21. רַבִּי יוֹסֵי סָבַר לָא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא לֹא יִמְסְרֵם יָפֶה יָפֶה, וּמָה ״אַתָּה אוֹמֵר״? הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ: מִדְּבָרֶיךָ לִדְבָרֵינוּ, דְּחָיְישִׁינַן שֶׁמָּא לֹא יִמְסְרֵם יָפֶה יָפֶה: אֵין עוֹמֶר וּשְׁתֵּי [הַ]לֶּחֶם בָּאִין מִשֶּׁל צִבּוּר. rabi yosé savar la 'haychinan chema lo yimserém yafe yafe, ouma "ata omér"? hakhi kaamri léh: midevarekha lidvarénou, de'haychinan chema lo yimserém yafe yafe: én omer ouchté [ha]le'hem bain michel tsibour.
22. אִיכָּא דְאָמְרִי, רָבָא אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא הַבָּטָה בְּהֶפְקֵר לָא קָנֵי, וְהָכָא בְּחָיְישִׁינַן לְבַעֲלֵי זְרוֹעוֹת קָמִיפַּלְגִי. דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן לְמִיתַּב לֵיהּ אַרְבַּע זוּזֵי, כִּי הֵיכִי דְּלִישְׁמְעוּ בַּעֲלֵי זְרוֹעוֹת וְלִיפְרְשׁוּ מִינַּיְיהוּ. וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: לָא תַּקִּינוּ. ika deamri, rava amar: dekhoulé alma habata behefkér la kané, vehakha be'haychinan levaalé zeroot kamipalgi. detana kama savar detakinou rabanan lemitav léh arba zouzé, ki hékhi delichmeou baalé zeroot velifrechou minayou. verabi yosé savar: la takinou.

Daf 118b

1. וּמָה ״אַתָּה אוֹמֵר״? הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ: מִדְּבָרֶיךָ לִדְבָרֵינוּ, אֵין [תְּמִידִין וּמוּסָפִין] בָּאִין מִשֶּׁל צִבּוּר. וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חוֹשְׁשִׁין לְבַעֲלֵי זְרוֹעוֹת אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. ouma "ata omér"? hakhi kaamri léh: midevarekha lidvarénou, én [temidin oumousafin] bain michel tsibour. vekhén ki ata ravin, amar rabi yo'hanan: 'hochchin levaalé zeroot ika bénayou.
2. מַתְנִי׳ הַמּוֹצִיא זֶבֶל לִרְשׁוּת הָרַבִּים, הַמּוֹצִיא – מוֹצִיא, וְהַמְזַבֵּל – מְזַבֵּל. אֵין שׁוֹרִין טִיט בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְאֵין לוֹבְנִים לְבֵנִים. אֲבָל גּוֹבְלִין טִיט בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֲבָל לֹא לְבֵנִים. matni' hamotsi zevel lirchout harabim, hamotsi – motsi, vehamzabél – mezabél. én chorin tit birchout harabim, veén lovnim levénim. aval govlin tit birchout harabim, aval lo levénim.
3. הַבּוֹנֶה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, הַמֵּבִיא אֲבָנִים – מֵבִיא, וְהַבּוֹנֶה – בּוֹנֶה. וְאִם הִזִּיק – מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף מְתַקֵּן הוּא אֶת מְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים יוֹם. habone birchout harabim, hamévi avanim – mévi, vehabone – bone. veim hizik – mechalém ma chehizik. raban chimon ben gamliél omér: af metakén hou et melakhto lifné chelochim yom.
4. גְּמָ׳ לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּשְׁעַת הוֹצָאַת זְבָלִים אָדָם מוֹצִיא זִבְלוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְצוֹבְרוֹ כׇּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִישּׁוֹף בְּרַגְלֵי אָדָם וּבְרַגְלֵי בְּהֵמָה, שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִנְחִיל יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ. gema' léma matnitin dela kerabi yeouda. detanya, rabi yeouda omér: bichat hotsaat zevalim adam motsi zivlo lirchout harabim vetsovro kol chelochim yom, kedé cheyehé nichof beraglé adam ouvraglé behéma, cheal menat kén hin'hil yeochoua leyisraél et haarets.
5. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה, מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאִם הִזִּיק – חַיָּיב לְשַׁלֵּם. וְהָתְנַן: מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּנֵר חֲנוּכָּה שֶׁהוּא פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בִּרְשׁוּת. מַאי לָאו: רְשׁוּת דְּבֵית דִּין? לָא, רְשׁוּת דְּמִצְוָה. afilou téma rabi yeouda, mode rabi yeouda cheim hizik – 'hayav lechalém. vehatnan: mode rabi yeouda benér 'hanouka cheou patour, mipené cheou ose birchout. ma la: rechout devét din? la, rechout demitsva.
6. וְהָתַנְיָא: כׇּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ מוּתָּרִין לְקַלְקֵל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אִם הִזִּיק – חַיָּיב לְשַׁלֵּם, וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר. אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה. vehatanya: kol élou cheamrou moutarin lekalkél birchout harabim, im hizik – 'hayav lechalém, verabi yeouda potér. ela me'havarta matnitin dela kerabi yeouda.
7. אָמַר אַבָּיֵי: רַבִּי יְהוּדָה, וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן – כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ: כׇּל מָקוֹם שֶׁנָּתְנוּ לוֹ חֲכָמִים רְשׁוּת וְהִזִּיק – פָּטוּר. רַבִּי יְהוּדָה – הָא דַּאֲמַרַן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, דִּתְנַן: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף מְתַקֵּן הוּא אֶת מְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים יוֹם. amar abayé: rabi yeouda, veraban chimon ben gamliél, verabi chimon – kouleou sevira leou: kol makom chenatnou lo 'hakhamim rechout vehizik – patour. rabi yeouda – ha daamaran. raban chimon ben gamliél, ditnan: raban chimon ben gamliél omér: af metakén hou et melakhto lifné chelochim yom.
8. רַבִּי שִׁמְעוֹן, דִּתְנַן: הָיָה מַעֲמִידוֹ בַּעֲלִיָּיה – צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא תַּחְתָּיו מַעֲזִיבָה שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וּבַכִּירָה – טֶפַח. וְאִם הִזִּיק – מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא אָמְרוּ כׇּל הַשִּׁעוּרִים הַלָּלוּ אֶלָּא שֶׁאִם הִזִּיק פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. rabi chimon, ditnan: haya maamido baaliya – tsarikh cheyehé ta'hta maaziva chelocha tefa'him, ouvakira – tefa'h. veim hizik – mechalém ma chehizik. rabi chimon omér: lo amrou kol hachiourim halalou ela cheim hizik patour milechalém.
9. תָּנוּ רַבָּנַן: הַחַצָּב שֶׁמָּסַר לַסַּתָּת – הַסַּתָּת חַיָּיב. הַסַּתָּת שֶׁמָּסַר לַחַמָּר – הַחַמָּר חַיָּיב. הַחַמָּר שֶׁמָּסַר לַכַּתָּף – הַכַּתָּף חַיָּיב. הַכַּתָּף שֶׁמָּסַר לַבַּנַּאי – הַבַּנַּאי חַיָּיב. הַבַּנַּאי שֶׁמָּסַר לָאַדְרִיכָל – אַדְרִיכָל חַיָּיב. וְאִם הִנִּיחַ אֶבֶן עַל הַדִּימוֹס וְהִזִּיקָה – כּוּלָּן חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם. tanou rabanan: ha'hatsav chemasar lasatat – hasatat 'hayav. hasatat chemasar la'hamar – ha'hamar 'hayav. ha'hamar chemasar lakataf – hakataf 'hayav. hakataf chemasar labana – habana 'hayav. habana chemasar laadrikhal – adrikhal 'hayav. veim hini'ha even al hadimos vehizika – koulan 'hayavin lechalém.
10. וְהָתַנְיָא: אַחֲרוֹן חַיָּיב וְכוּלָּן פְּטוּרִים! לָא קַשְׁיָא: כָּאן בִּשְׂכִירוּת, כָּאן בְּקַבְּלָנוּת. vehatanya: a'haron 'hayav vekhoulan petourim! la kachya: kan biskhirout, kan bekabelanout.
11. מַתְנִי׳ שְׁתֵּי גַּנּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, וְהַיָּרָק בֵּינְתַיִם. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: שֶׁל עֶלְיוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁל תַּחְתּוֹן. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: אִם יִרְצֶה הָעֶלְיוֹן לִיקַּח אֶת עֲפָרוֹ, אֵין כָּאן יָרָק. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אִם יִרְצֶה הַתַּחְתּוֹן לְמַלֹּאות אֶת גִּנָּתוֹ, אֵין כָּאן יָרָק. matni' cheté ganot zo al gav zo, vehayarak béntayim. rabi méir omér: chel elon. rabi yeouda omér: chel ta'hton. amar rabi méir: im yirtse haelon lika'h et afaro, én kan yarak. amar rabi yeouda: im yirtse hata'hton lemalot et ginato, én kan yarak.
12. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: מֵאַחַר שֶׁשְּׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לְמַחוֹת זֶה עַל זֶה, רוֹאִין מֵהֵיכָן יָרָק זֶה חַי. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כׇּל שֶׁהָעֶלְיוֹן יָכוֹל לִפְשׁוֹט אֶת יָדוֹ וְלִיטּוֹל – הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ, וְהַשְּׁאָר שֶׁל תַּחְתּוֹן. amar rabi méir: méa'har chechenéhen yekholin lema'hot ze al ze, roin méhékhan yarak ze 'ha. amar rabi chimon: kol chehaelon yakhol lifchot et yado velitol – haré hou chelo, vehachear chel ta'hton.
13. גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: בְּעִיקָּרוֹ, כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּעֶלְיוֹן הָוֵי. כִּי פְּלִיגִי בְּנוֹפוֹ. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: שְׁדִי נוֹפוֹ בָּתַר עִיקָּרוֹ. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: לָא אָמְרִינַן שְׁדִי נוֹפוֹ בָּתַר עִיקָּרוֹ. gema' amar rava: beikaro, koulé alma la peligi deelon havé. ki peligi benofo. rabi méir savar: chedi nofo batar ikaro. verabi yeouda savar: la amrinan chedi nofo batar ikaro.
14. וְאַזְדָּא לְטַעְמַיְיהוּ, דְּתַנְיָא: הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּזַע וּמִן הַשׇּׁרָשִׁין – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַקַּרְקַע, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִן הַגֶּזַע – שֶׁל בַּעַל הָאִילָן, וּמִן הַשׇּׁרָשִׁין – שֶׁל בַּעַל הַקַּרְקַע. veazda letamayou, detanya: hayotsé min hageza oumin hachorachin – haré élou chel baal hakarka, divré rabi méir. rabi yeouda omér: min hageza – chel baal hailan, oumin hachorachin – chel baal hakarka.

Daf 119a

1. וּתְנַן נָמֵי גַּבֵּי עָרְלָה כִּי הַאי גַוְונָא: אִילָן הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּזַע וּמִן הַשָּׁרָשִׁין – חַיָּיב בְּעָרְלָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִן הַגֶּזַע – פָּטוּר, מִן הַשָּׁרָשִׁין – חַיָּיב. outnan namé gabé arla ki ha gavna: ilan hayotsé min hageza oumin hacharachin – 'hayav bearla, divré rabi méir. rabi yeouda omér: min hageza – patour, min hacharachin – 'hayav.
2. וּצְרִיכִי, דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן קַמַּיְיתָא: בְּהָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם דְּמָמוֹנָא, אֲבָל גַּבֵּי עָרְלָה דְּאִיסּוּרָא – אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר. וְאִי אִיתְּמַר בְּהָא: בְּהָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר, אֲבָל בְּהַהִיא – אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה, צְרִיכִי. outsrikhi, dei achmoinan kamayta: beha kaamar rabi yeouda michoum demamona, aval gabé arla deisoura – éma modé léh lerabi méir. vei itemar beha: beha kaamar rabi méir, aval behahi – éma modé léh lerabi yeouda, tserikhi.
3. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כֹּל שֶׁהָעֶלְיוֹן יָכוֹל לִפְשׁוֹט [וְכוּ׳]. אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֵאָנֵס. amar rabi chimon: kol chehaelon yakhol lifchot [vekhou']. amri devé rabi yana: ouvilvad chelo yéanés.
4. בָּעֵי רַב עָנָן, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִרְמְיָה: מַגִּיעַ לְנוֹפוֹ וְאֵין מַגִּיעַ לְעִיקָּרוֹ, מַגִּיעַ לְעִיקָּרוֹ וְאֵין מַגִּיעַ לְנוֹפוֹ, מַאי? תֵּיקוּ. baé rav anan, veitéma rabi yirmeya: magia lenofo veén magia leikaro, magia leikaro veén magia lenofo, ma? tékou.
5. אָמַר אֶפְרַיִם סָפְרָא תַּלְמִידוֹ שֶׁל רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רֵישׁ לָקִישׁ: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּשַׁבּוּר מַלְכָּא, אֲמַר לְהוּ: אָפְרִין נִמְטְיֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. amar efrayim safra talmido chel réch lakich michoum réch lakich: halakha kerabi chimon. amrouha kaméh dechabour malka, amar leou: afrin nimteyéh lerabi chimon.
6. הֲדַרַן עֲלָךְ הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּיה וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת בָּבָא מְצִיעָא hadaran alakh habayit vehaaliya ouslika lah masekhet bava metsia

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Bava Metzia
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)