Talmud Bava Batra, Chapitre 3 (ג) · Daf 42b à 58b

Daf 42b

1. גְּמָ׳ אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל וְלֵוִי תָּנוּ: שׁוּתָּף אֵין לוֹ חֲזָקָה, וְכׇל שֶׁכֵּן אוּמָּן. שְׁמוּאֵל תָּנֵי: אוּמָּן אֵין לוֹ חֲזָקָה, אֲבָל שׁוּתָּף יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. וְאַזְדָּא שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ – דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הַשּׁוּתָּפִין מַחְזִיקִין זֶה עַל זֶה, וּמְעִידִין זֶה עַל זֶה, וְנַעֲשִׂים שׁוֹמְרֵי שָׂכָר זֶה לָזֶה. gema' avouh dichmouél velévi tanou: choutaf én lo 'hazaka, vekhol chekén ouman. chemouél tané: ouman én lo 'hazaka, aval choutaf yéch lo 'hazaka. veazda chemouél letaméh – deamar chemouél: hachoutafin ma'hzikin ze al ze, oumidin ze al ze, venaasim chomré sakhar ze laze.
2. רָמֵי לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַב יְהוּדָה בִּמְעָרְתָּא דְּבֵי רַב זַכַּאי, מִי אָמַר שְׁמוּאֵל: שׁוּתָּף יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה? וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: שׁוּתָּף כְּיוֹרֵד בִּרְשׁוּת דָּמֵי. לָאו לְמֵימְרָא דְּשׁוּתָּף אֵין לוֹ חֲזָקָה? לָא קַשְׁיָא; הָא דִּנְחֵית לְכוּלַּהּ, הָא דִּנְחֵית לְפַלְגָא. ramé léh rabi aba lerav yeouda bimarta devé rav zaka, mi amar chemouél: choutaf yéch lo 'hazaka? vehaamar chemouél: choutaf keoréd birchout damé. la lemémra dechoutaf én lo 'hazaka? la kachya; ha din'hét lekhoulah, ha din'hét lefalga.
3. אָמְרִי לַהּ לְהַאי גִּיסָא, וְאָמְרִי לַהּ לְהַאי גִּיסָא. amri lah leha gisa, veamri lah leha gisa.
4. רָבִינָא אָמַר: הָא וְהָא דִּנְחֵית לְכוּלַּהּ; וְלָא קַשְׁיָא – הָא דְּאִית בָּהּ דִּין חֲלוּקָהּ, הָא דְּלֵית בָּהּ דִּין חֲלוּקָהּ. ravina amar: ha veha din'hét lekhoulah; vela kachya – ha deit bah din 'haloukah, ha delét bah din 'haloukah.
5. גּוּפָא – אָמַר שְׁמוּאֵל: שׁוּתָּף – כְּיוֹרֵד בִּרְשׁוּת דָּמֵי. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן, שׁוּתָּפוּת אֵין לוֹ חֲזָקָה? לֵימָא: שׁוּתָּף אֵין לוֹ חֲזָקָה! goufa – amar chemouél: choutaf – keoréd birchout damé. ma ka machma lan, choutafout én lo 'hazaka? léma: choutaf én lo 'hazaka!
6. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: לוֹמַר שֶׁנּוֹטֵל בַּשֶּׁבַח הַמַּגִּיעַ לִכְתֵפַיִם – בְּשָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לִיטַּע, כְּשָׂדֶה הָעֲשׂוּיָה לִיטַּע. amar rav na'hman amar raba bar avouh: lomar chenotél bacheva'h hamagia likhtéfayim – besade cheénah asouya lita, kesade haasouya lita.
7. וּמְעִידִין זֶה לָזֶה. oumidin ze laze.

Daf 43a

1. אַמַּאי? נוֹגְעִין בְּעֵדוּתָן הֵן! ama? nogin beédoutan hén!
2. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דִּכְתַב לֵיהּ: ״דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עַל שָׂדֶה זוֹ״. וְכִי כְּתַב לוֹ מַאי הָוֵי? וְהָתַנְיָא, הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עַל שָׂדֶה זו״;ֹ וְ״אֵין לִי עֵסֶק בָּהּ״; וְ״יָדַי מְסוּלָּקוֹת הֵימֶנָּה – לֹא אָמַר כְּלוּם! hakha bema askinan – dikhtav léh: "din oudvarim én li al sade zo". vekhi ketav lo ma havé? vehatanya, haomér la'havéro: "din oudvarim én li al sade z";ֹ ve"én li ések bah"; ve"yada mesoulakot hémena – lo amar keloum!
3. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּשֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ. וְכִי קָנוּ מִיָּדוֹ מַאי הָוֵי? הֲרֵי מַעֲמִידָהּ בִּפְנֵי בַּעַל חוֹבוֹ – hakha bema askinan – kechekanou miyado. vekhi kanou miyado ma havé? haré maamidah bifné baal 'hovo –
4. דְּאָמַר רָבִין בַּר שְׁמוּאֵל מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת – אֵין מֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידָהּ בִּפְנֵי בַּעַל חוֹבוֹ! deamar ravin bar chemouél micheméh dichmouél: hamokhér sade la'havéro chelo bea'hraout – én méid lo aleha, mipené chemaamidah bifné baal 'hovo!
5. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּקַבֵּיל עֲלֵיהּ אַחְרָיוּת. אַחְרָיוּת דְּמַאן? אִי נֵימָא אַחְרָיוּת דְּעָלְמָא, כׇּל שֶׁכֵּן דְּנִיחָא לֵיהּ! אֶלָּא אַחְרָיוּת דְּאָתְיָא לֵיהּ מֵחֲמָתֵיהּ. hakha bema askinan – dekabél aléh a'hraout. a'hraout deman? i néma a'hraout dealma, kol chekén deni'ha léh! ela a'hraout deatya léh mé'hamatéh.
6. וְכִי מְסַלֵּק נַפְשֵׁיהּ מִינֵּיהּ – מִי מִסְתַּלַּק? וְהָתַנְיָא: בְּנֵי עִיר שֶׁנִּגְנַב סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁלָּהֶן, אֵין דָּנִין בְּדַיָּינֵי אוֹתָהּ הָעִיר, וְאֵין מְבִיאִין רְאָיָה מֵאַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר. וְאִם אִיתָא, לִיסַלְּקוּ בֵּי תְרֵי מִינַּיְיהוּ, וְלִידַיְינוּ! vekhi mesalék nafchéh minéh – mi mistalak? vehatanya: bené ir chenignav séfer tora chelahen, én danin bedayané otah hair, veén meviin reaya méanché otah hair. veim ita, lisalekou bé teré minayou, velidaynou!
7. שָׁאנֵי סֵפֶר תּוֹרָה, דְּלִשְׁמִיעָה קָאֵי. chané séfer tora, delichmia kaé.
8. תָּא שְׁמַע: הָאוֹמֵר ״תְּנוּ מָנֶה לִבְנֵי עִירִי״ – אֵין דָּנִין בְּדַיָּינֵי אוֹתָהּ הָעִיר, וְאֵין מְבִיאִין רְאָיָה מֵאַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר. אַמַּאי? לִיסַלְּקוּ בֵּי תְרֵי נַפְשַׁיְיהוּ, וְלִידַיְינוּ! ta chema: haomér "tenou mane livné iri" – én danin bedayané otah hair, veén meviin reaya méanché otah hair. ama? lisalekou bé teré nafchayou, velidaynou!
9. הָכָא נָמֵי בְּסֵפֶר תּוֹרָה. hakha namé beséfer tora.
10. תָּא שְׁמַע: הָאוֹמֵר ״תְּנוּ מָנֶה לַעֲנִיֵּי עִירִי״ – אֵין דָּנִין בְּדַיָּינֵי אוֹתָהּ הָעִיר, וְאֵין מְבִיאִין רְאָיָה מֵאַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר. וְתִסְבְּרָא – עֲנִיִּים שָׁקְלִי, דַּיָּינֵי מִיפַּסְלִי?! אֶלָּא אֵימָא: אֵין דָּנִין בְּדַיָּינֵי עֲנִיֵּי אוֹתָהּ הָעִיר, וְאֵין מְבִיאִין רְאָיָה מֵעֲנִיֵּי אוֹתָהּ הָעִיר. וְאַמַּאי? לִסְתַּלְּקוּ בֵּי תְרֵי נַפְשַׁיְיהוּ, וְלִידַיְינוּ! ta chema: haomér "tenou mane laaniyé iri" – én danin bedayané otah hair, veén meviin reaya méanché otah hair. vetisbera – aniyim chakli, dayané mipasli?! ela éma: én danin bedayané aniyé otah hair, veén meviin reaya méaniyé otah hair. veama? listalekou bé teré nafchayou, velidaynou!
11. הָכָא נָמֵי בְּסֵפֶר תּוֹרָה. וְאַמַּאי קָרֵי לְהוּ ״עֲנִיִּים״? דְּהַכֹּל אֵצֶל סֵפֶר תּוֹרָה – עֲנִיִּים הֵן. hakha namé beséfer tora. veama karé leou "aniyim"? dehakol étsel séfer tora – aniyim hén.
12. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם כִּדְקָתָנֵי – עֲנִיִּים מַמָּשׁ, וּבְעַנְיֵי דְּרָאמוּ עֲלַיְיהוּ. וְהֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּקִיץ לְהוּ – לִיתְּבוּ בֵּי תְרֵי מִינַּיְיהוּ מַאי דְּקִיץ לְהוּ, וְלִידַיְינוּ! veibaét éma: leolam kidkatané – aniyim mamach, ouvanyé deramou alayou. vehékhi damé? i dekits leou – litevou bé teré minayou ma dekits leou, velidaynou!
13. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּלָא קִיץ לְהוּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם דְּקִיץ לְהוּ, וְנִיחָא לְהוּ – דְּכֵיוָן דְּרָוַוח, רָוַוח. hakha bema askinan – dela kits leou. veibaét éma: leolam dekits leou, veni'ha leou – dekhévan derava'h, rava'h.
14. וְנַעֲשִׁין שׁוֹמְרֵי שָׂכָר זֶה לָזֶה. venaachin chomré sakhar ze laze.

Daf 43b

1. אַמַּאי? שְׁמִירָה בִּבְעָלִים הִיא! אָמַר רַב פָּפָּא, דְּאָמַר לֵיהּ: שְׁמוֹר לִי הַיּוֹם, וַאֲנִי אֶשְׁמוֹר לְךָ לְמָחָר. ama? chemira bivalim hi! amar rav papa, deamar léh: chemor li hayom, vaani echmor lekha lema'har.
2. תָּנוּ רַבָּנַן: מָכַר לוֹ בַּיִת, מָכַר לוֹ שָׂדֶה – אֵין מֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁאַחְרָיוּתוֹ עָלָיו. מָכַר לוֹ פָּרָה, מָכַר לוֹ טַלִּית – מֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין אַחְרָיוּתוֹ עָלָיו. מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? tanou rabanan: makhar lo bayit, makhar lo sade – én méid lo aleha, mipené chea'hraouto ala. makhar lo para, makhar lo talit – méid lo aleha, mipené cheén a'hraouto ala. ma chena récha ouma chena séfa?
3. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: רֵישָׁא – בִּרְאוּבֵן שֶׁגָּזַל שָׂדֶה מִשִּׁמְעוֹן, וּמְכָרָהּ לְלֵוִי, וַאֲתָא יְהוּדָה וְקָא מְעַרְעֵר; דְּלָא לֵיזִיל שִׁמְעוֹן לַאסְהֵיד לֵיהּ לְלֵוִי, דְּנִיחָא לֵיהּ דְּהָדְרָא. amar rav chéchet: récha – birouvén chegazal sade michimon, oumkharah lelévi, vaata yeouda veka mearér; dela lézil chimon lashéd léh lelévi, deni'ha léh dehadra.
4. וְכֵיוָן דְּאַסְהֵיד לֵיהּ דְּלֵוִי הוּא, הֵיכִי מָצֵי מַפֵּיק לַהּ מִינֵּיהּ? דְּאָמַר: יָדַעְנָא דְּהַאי אַרְעָא דְּלָאו דִּיהוּדָה הִיא. וּבְהָהוּא זְכוּתָא דְּקָא מַפֵּיק לַהּ מִלֵּוִי – לַיפְּקַהּ מִיהוּדָה? vekhévan deashéd léh delévi hou, hékhi matsé mapék lah minéh? deamar: yadana deha ara dela diouda hi. ouvhaou zekhouta deka mapék lah milévi – lapekah miouda?
5. דְּאָמַר: הַשֵּׁנִי נוֹחַ לִי, הָרִאשׁוֹן קָשֶׁה הֵימֶנּוּ. deamar: hachéni no'ha li, harichon kache hémenou.
6. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: כְּגוֹן דְּאִית לֵיהּ סָהֲדֵי לְמָר וְאִית לֵיהּ סָהֲדֵי לְמָר, וַאֲמוּר רַבָּנַן: אַרְעָא, הֵיכָא דְּקַיְימָא – תֵּיקוּם. vei baét éma: kegon deit léh sahadé lemar veit léh sahadé lemar, vaamour rabanan: ara, hékha dekayma – tékoum.

Daf 44a

1. וְלוֹקְמַהּ בְּגַזְלָן! velokmah begazlan!
2. מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנָא סֵיפָא: מָכַר לוֹ פָּרָה, מָכַר לוֹ טַלִּית – דְּדַוְקָא מָכַר, דְּהָוֵה לֵיהּ יֵאוּשׁ וְשִׁינּוּי רְשׁוּת; אֲבָל לֹא מָכַר, דְּהָדְרָא לֵיהּ – לָא; תְּנָא רֵישָׁא נָמֵי מָכַר. michoum deka baé lemitna séfa: makhar lo para, makhar lo talit – dedavka makhar, dehavé léh yéouch vechinou rechout; aval lo makhar, dehadra léh – la; tena récha namé makhar.
3. וְסֵיפָא נָמֵי – נְהִי דְּמִיָּיאַשׁ מִגּוּפַיהּ, מִדְּמֶיהָ מִי מִיָּיאַשׁ? לָא צְרִיכָא, דְּמִית גַּזְלָן – דִּתְנַן: הַגּוֹזֵל וּמַאֲכִיל אֶת בָּנָיו, וְהִנִּיחַ לִפְנֵיהֶם – פְּטוּרִים מִלְּשַׁלֵּם. veséfa namé – nehi demiyaach migoufah, midemeha mi miyaach? la tserikha, demit gazlan – ditnan: hagozél oumaakhil et bana, vehini'ha lifnéhem – petourim milechalém.
4. וְלוֹקְמַהּ בְּיוֹרֵשׁ! velokmah beoréch!
5. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: רְשׁוּת יוֹרֵשׁ לָאו כִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ דָּמֵי – שַׁפִּיר; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: רְשׁוּת יוֹרֵשׁ כִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ דָּמֵי – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar: rechout yoréch la kirchout loké'ha damé – chapir; ela leman deamar: rechout yoréch kirchout loké'ha damé – ma ika lemémar?
6. וְעוֹד קַשְׁיָא לֵיהּ לְאַבָּיֵי: מִפְּנֵי שֶׁ״אַחְרָיוּתוֹ עָלָיו״ וְ״אֵין אַחְרָיוּתוֹ עָלָיו״?! מִפְּנֵי שֶׁ״הִיא חוֹזֶרֶת לוֹ״ וְ״אֵינָהּ חוֹזֶרֶת לוֹ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! veod kachya léh leabayé: mipené che"a'hraouto ala" ve"én a'hraouto ala"?! mipené che"hi 'hozeret lo" ve"énah 'hozeret lo" mibeé léh!
7. אֶלָּא כִּדְרָבִין בַּר שְׁמוּאֵל – דְּאָמַר רָבִין בַּר שְׁמוּאֵל מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת – אֵין מֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידָהּ בִּפְנֵי בַּעַל חוֹבוֹ. ela kidravin bar chemouél – deamar ravin bar chemouél micheméh dichmouél: hamokhér sade la'havéro chelo bea'hraout – én méid lo aleha, mipené chemaamidah bifné baal 'hovo.
8. וְדַוְקָא בַּיִת אוֹ שָׂדֶה, אֲבָל פָּרָה וְטַלִּית – לָא מִיבַּעְיָא vedavka bayit o sade, aval para vetalit – la mibaya

Daf 44b

1. בִּסְתָמָא דְּלָא מִשְׁתַּעְבְּדָא לֵיהּ, מַאי טַעְמָא? מִטַּלְטְלֵי נִינְהוּ, וּמִטַּלְטְלֵי לְבַעַל חוֹב לָא מִשְׁתַּעְבְּדִי – וְאַף עַל גַּב דִּכְתַב לֵיהּ מִגְּלִימָא דְּעַל כַּתְפֵּיהּ, הָנֵי מִילֵּי דְּאִיתַנְהוּ בְּעֵינַיְיהוּ, אֲבָל לֵיתַנְהוּ בְּעֵינַיְיהוּ – לָא; bistama dela michtabeda léh, ma tama? mitaltelé ninou, oumitaltelé levaal 'hov la michtabedi – veaf al gav dikhtav léh migelima deal katpéh, hané milé deitanou beénayou, aval létanou beénayou – la;
2. אֶלָּא אֲפִילּוּ עֲשָׂאוֹ אַפּוֹתֵיקֵי – נָמֵי לָא. מַאי טַעְמָא? כִּדְרָבָא – דְּאָמַר רָבָא: עָשָׂה עַבְדּוֹ אַפּוֹתֵיקֵי וּמְכָרוֹ – בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה מִמֶּנּוּ. שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ אַפּוֹתֵיקֵי וּמְכָרוֹ – אֵין בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה הֵימֶנּוּ, ela afilou asao apotéké – namé la. ma tama? kidrava – deamar rava: asa avdo apotéké oumkharo – baal 'hov gove mimenou. choro va'hamoro apotéké oumkharo – én baal 'hov gove hémenou,
3. מַאי טַעְמָא? הַאי אִית לֵיהּ קָלָא, וְהָא לֵית לֵיהּ קָלָא. ma tama? ha it léh kala, veha lét léh kala.
4. וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא אַקְנִי לֵיהּ מִטַּלְטְלֵי אַגַּב מְקַרְקְעֵי! דְּאָמַר רַבָּה: אִי אַקְנִי לֵיהּ מִטַּלְטְלֵי אַגַּב מְקַרְקְעֵי – קָנֵי מְקַרְקְעֵי קָנֵי מִטַּלְטְלֵי. וְאָמַר רַב חִסְדָּא: וְהוּא דִּכְתַב לֵיהּ: ״דְּלָא כְּאַסְמַכְתָּא וּדְלָא כְּטוּפְסָא דִשְׁטָרֵי״. velé'houch dilma akni léh mitaltelé agav mekarkeé! deamar raba: i akni léh mitaltelé agav mekarkeé – kané mekarkeé kané mitaltelé. veamar rav 'hisda: veou dikhtav léh: "dela keasmakhta oudla ketoufsa dichtaré".
5. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁלָּקַח, וּמָכַר לְאַלְתַּר. hakha bema askinan – kegon chelaka'h, oumakhar lealtar.
6. וְלֵיחוּשׁ דִּילְמָא ״דְּאֶיקְנֵי״ הוּא! שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ: ״דְּאֶיקְנֵי״; קָנָה וּמָכַר, קָנָה וְהוֹרִישׁ – לֹא מִשְׁתַּעְבֵּד? velé'houch dilma "deekné" hou! chamate minah: "deekné"; kana oumakhar, kana veorich – lo michtabéd?
7. לָא צְרִיכָא, דְּקָאָמְרִי עֵדִים: יָדְעִינַן בֵּיהּ בְּהַאי דְּלָא הֲוָה לֵיהּ אַרְעָא מֵעוֹלָם. la tserikha, dekaamri édim: yadinan béh beha dela hava léh ara méolam.
8. וְהָאָמַר רַב פָּפָּא, אַף עַל גַּב דַּאֲמוּר רַבָּנַן: הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת, וּבָא בַּעַל חוֹב וּטְרָפָהּ – אֵינוֹ חוֹזֵר עָלָיו; נִמְצֵאת שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ – חוֹזֵר עָלָיו! vehaamar rav papa, af al gav daamour rabanan: hamokhér sade la'havéro chelo bea'hraout, ouva baal 'hov outrafah – éno 'hozér ala; nimtsét cheénah chelo – 'hozér ala!
9. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּמַכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא בַּת חֲמוֹרוֹ. hakha bema askinan – bemakir bah chehi bat 'hamoro.
10. וְרַב זְבִיד אָמַר: אֲפִילּוּ נִמְצֵאת שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ – אֵינוֹ חוֹזֵר עָלָיו, דַּאֲמַר לֵיהּ: לְהָכִי זַבֵּינִי לָךְ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת. verav zevid amar: afilou nimtsét cheénah chelo – éno 'hozér ala, daamar léh: lehakhi zabéni lakh chelo bea'hraout.
11. גּוּפָא – אָמַר רָבִין בַּר שְׁמוּאֵל מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת – אֵין מֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידָהּ בִּפְנֵי בַּעַל חוֹבוֹ. הֵיכִי דָּמֵי? goufa – amar ravin bar chemouél micheméh dichmouél: hamokhér sade la'havéro chelo bea'hraout – én méid lo aleha, mipené chemaamidah bifné baal 'hovo. hékhi damé?

Daf 45a

1. אִי דְּאִית לֵיהּ אַרְעָא אַחֲרִיתִי, עֲלֵיהּ דִּידֵיהּ הָדַר! אִי דְּלֵית לֵיהּ אַרְעָא אַחֲרִיתִי, מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינָּה? i deit léh ara a'hariti, aléh didéh hadar! i delét léh ara a'hariti, ma nafka léh mina?
2. לְעוֹלָם דְּלֵית לֵיהּ אַרְעָא אַחֲרִיתִי, דְּאָמַר: לָא נִיחָא דְּלֶיהְוֵי ״לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם״. leolam delét léh ara a'hariti, deamar: la ni'ha delehvé "love racha velo yechalém".
3. סוֹף סוֹף, לְגַבֵּי אִידַּךְ נָמֵי – ״לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם״ הוּא! דְּאָמַר: לְהָכִי זַבֵּינִי לָךְ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת. sof sof, legabé idakh namé – "love racha velo yechalém" hou! deamar: lehakhi zabéni lakh chelo bea'hraout.
4. מַכְרֵיז רָבָא, וְאִיתֵּימָא רַב פָּפָּא: דְּסָלְקִין לְעֵילָּא וּדְנָחֲתִין לְתַתָּא; הַאי בַּר יִשְׂרָאֵל דְּזָבֵין לֵיהּ חֲמָרָא לְיִשְׂרָאֵל חַבְרֵיהּ, וְקָא אָתֵי גּוֹי וְאָנֵיס לֵיהּ מִינֵּיהּ, דִּינָא הוּא דִּמְפַצֵּי לֵיהּ מִינֵּיהּ. makhréz rava, veitéma rav papa: desalkin leéla oudna'hatin letata; ha bar yisraél dezavén léh 'hamara leyisraél 'havréh, veka até go veanés léh minéh, dina hou dimfatsé léh minéh.
5. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא בַּת חֲמוֹרוֹ, אֲבָל מַכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא בַּת חֲמוֹרוֹ – לָא. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא אָנֵיס לֵיהּ לְדִידֵיהּ וּלְאוּכָּפָא, אֲבָל אָנֵיס לֵיהּ לְדִידֵיהּ וּלְאוּכָּפָא – לָא. vela amaran ela cheéno makir bah chehi bat 'hamoro, aval makir bah chehi bat 'hamoro – la. vela amaran ela dela anés léh ledidéh ouloukafa, aval anés léh ledidéh ouloukafa – la.
6. אַמֵּימָר אָמַר: אֲפִילּוּ לֵיכָּא כׇּל הָנֵי – לָא. מַאי טַעְמָא? מִידָּע יָדַע דִּסְתַם גּוֹי אַנָּס הוּא – שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר״. amémar amar: afilou léka kol hané – la. ma tama? mida yada distam go anas hou – cheneemar: "acher pihem diber chav viminam yemin chaker".
7. אוּמָּן אֵין לוֹ חֲזָקָה וְכוּ׳. אָמַר רַבָּה: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁמָּסַר לוֹ בְּעֵדִים, אֲבָל מָסַר לוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים – מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ ״לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם״, כִּי אָמַר לֵיהּ נָמֵי ״לְקוּחָה הִיא בְּיָדִי״ – מְהֵימַן. ouman én lo 'hazaka vekhou'. amar raba: lo chanou ela chemasar lo beédim, aval masar lo chelo beédim – mitokh cheyakhol lomar lo "lo haou devarim méolam", ki amar léh namé "lekou'ha hi beyadi" – mehéman.
8. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִי הָכִי, אֲפִילּוּ בְּעֵדִים נָמֵי – מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ: ״הֶחְזַרְתִּיו לְךָ״, כִּי אָמַר לֵיהּ: ״לְקוּחָה הִיא בְּיָדִי״ – מְהֵימַן! amar léh abayé: i hakhi, afilou beédim namé – mitokh cheyakhol lomar lo: "he'hzarti lekha", ki amar léh: "lekou'ha hi beyadi" – mehéman!
9. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה: מִי סָבְרַתְּ amar léh raba: mi savrate

Daf 45b

1. הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵירוֹ בְּעֵדִים – אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַחְזִיר לוֹ בְּעֵדִים? לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ – אֶלָּא הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵירוֹ בְּעֵדִים, צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ בְּעֵדִים. hamafkid étsel 'havéro beédim – éno tsarikh leha'hzir lo beédim? la salka datakh – ela hamafkid étsel 'havéro beédim, tsarikh leha'hazir lo beédim.
2. מֵיתִיבִי אַבָּיֵי: רָאָה עַבְדּוֹ בְּיַד אוּמָּן, וְטַלִּיתוֹ בְּיַד כּוֹבֵס, אָמַר לוֹ: ״מַה טִּיבוֹ אֶצְלְךָ?״ ״אַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי״, ״אַתָּה נְתַתּוֹ לִי בְּמַתָּנָה״ – לֹא אָמַר כְּלוּם. ״בְּפָנַי אָמַרְתָּ לוֹ לְמוֹכְרו וְלִיתְּנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה״ – דְּבָרָיו קַיָּימִין. métivi abayé: raa avdo beyad ouman, vetalito beyad kovés, amar lo: "ma tivo etslekha?" "ata mekharto li", "ata netato li bematana" – lo amar keloum. "befana amarta lo lemokhr veliteno lo bematana" – devara kayamin.
3. מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? ma chena récha ouma chena séfa?
4. אָמַר רַבָּה: סֵיפָא – בְּיוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי אַחֵר, וְקָאָמַר לֵיהּ אַחֵר: בְּפָנַי אָמַרְתָּ לוֹ לְמוֹכְרוֹ וְלִיתְּנוֹ בְּמַתָּנָה. מִיגּוֹ דְּאִי בָּעֵי אָמַר לֵיהּ: ״מִינָּךְ זְבַנְתֵּיהּ״, כִּי אָמַר לֵיהּ נָמֵי: ״בְּפָנַי אָמַרְתָּ לוֹ לְמוֹכְרוֹ״ – דְּבָרָיו קַיָּימִין, וּמְהֵימַן. amar raba: séfa – beotsé mita'hat yedé a'hér, vekaamar léh a'hér: befana amarta lo lemokhro veliteno bematana. migo dei baé amar léh: "minakh zevantéh", ki amar léh namé: "befana amarta lo lemokhro" – devara kayamin, oumhéman.
5. קָתָנֵי מִיהַת רֵישָׁא: ״רָאָה״. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאִיכָּא עֵדִים – לְמָה לִי רָאָה? נַיְתֵי עֵדִים וְנִשְׁקוֹל! אֶלָּא לָאו דְּלֵיכָּא עֵדִים? וְכִי רָאָה מִיהָא תָּפֵיס לֵיהּ! katané mihat récha: "raa". hékhi damé? i deika édim – lema li raa? nayté édim venichkol! ela la deléka édim? vekhi raa miha tafés léh!
6. לָא, לְעוֹלָם דְּאִיכָּא עֵדִים; וְהוּא דְּרָאָה. la, leolam deika édim; veou deraa.
7. וְהָא אַתְּ הוּא דְּאָמְרַתְּ: הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵירוֹ בְּעֵדִים, צָרִיךְ לְפוֹרְעוֹ בְּעֵדִים! אֲמַר לֵיהּ: הֲדַרִי בִּי. veha ate hou deamrate: hamafkid étsel 'havéro beédim, tsarikh leforo beédim! amar léh: hadari bi.
8. מֵתִיב רָבָא לְסַיּוֹעֵי לְרַבָּה: הַנּוֹתֵן טַלִּיתוֹ לְאוּמָּן, אוּמָּן אוֹמֵר: שְׁתַּיִם קָצַצְתָּ לִי, וְהַלָּה אוֹמֵר: לֹא קָצַצְתִּי לְךָ אֶלָּא אַחַת. כׇּל זְמַן שֶׁהַטַּלִּית בְּיַד אוּמָּן – עַל בַּעַל הַבַּיִת לְהָבִיא רְאָיָה. נְתָנָהּ לוֹ – בִּזְמַנּוֹ, נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. עָבַר זְמַנּוֹ, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. métiv rava lesayoé leraba: hanotén talito leouman, ouman omér: chetayim katsatsta li, vehala omér: lo katsatsti lekha ela a'hat. kol zeman chehatalit beyad ouman – al baal habayit lehavi reaya. netanah lo – bizmano, nichba venotél. avar zemano, hamotsi mé'havéro ala haraya.
9. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאִיכָּא עֵדִים, לִיחְזֵי עֵדִים מַאי קָאָמְרִי! hékhi damé? i deika édim, li'hzé édim ma kaamri!

Daf 46a

1. אֶלָּא לָאו דְּלֵיכָּא עֵדִים? וְקָתָנֵי: אוּמָּן מְהֵימַן – מִיגּוֹ דְּאִי בָּעֵי אָמַר לֵיהּ ״לְקוּחָה הִיא בְּיָדִי״, מְהֵימַן נָמֵי אַאַגְרֵיהּ! ela la deléka édim? vekatané: ouman mehéman – migo dei baé amar léh "lekou'ha hi beyadi", mehéman namé aagréh!
2. לָא, לְעוֹלָם דְּלֵיכָּא עֵדִים; וְהוּא דְּלֹא רָאָה. la, leolam deléka édim; veou delo raa.
3. מֵתִיב רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אוּמָּן אֵין לוֹ חֲזָקָה. אוּמָּן הוּא דְּאֵין לוֹ חֲזָקָה – הָא אַחֵר יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. métiv rav na'hman bar yits'hak: ouman én lo 'hazaka. ouman hou deén lo 'hazaka – ha a'hér yéch lo 'hazaka.
4. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאִיכָּא עֵדִים, אַחֵר – אַמַּאי יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה? אֶלָּא לָאו דְּלֵיכָּא עֵדִים? וְקָתָנֵי: אוּמָּן אֵין לוֹ חֲזָקָה. תְּיוּבְתָּא דְּרַבָּה! תְּיוּבְתָּא. hékhi damé? i deika édim, a'hér – ama yéch lo 'hazaka? ela la deléka édim? vekatané: ouman én lo 'hazaka. teouvta deraba! teouvta.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: נִתְחַלְּפוּ לוֹ כֵּלִים בְּכֵלִים בְּבֵית הָאוּמָּן – הֲרֵי זֶה יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, עַד שֶׁיָּבֹא הַלָּה וְיִטּוֹל אֶת שֶׁלּוֹ. בְּבֵית הָאֵבֶל אוֹ בְּבֵית הַמִּשְׁתֶּה – הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, עַד שֶׁיָּבֹא הַלָּה וְיִטּוֹל אֶת שֶׁלּוֹ. מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? tanou rabanan: nit'halefou lo kélim bekhélim bevét haouman – haré ze yichtaméch bahen, ad cheyavo hala veyitol et chelo. bevét haével o bevét hamichte – haré ze lo yichtaméch bahen, ad cheyavo hala veyitol et chelo. ma chena récha ouma chena séfa?
6. אָמַר רַב: הֲוָה יָתֵיבְנָא קַמֵּיהּ דְּחַבִּיבִי, וַאֲמַר לִי: וְכִי אֵין אָדָם עָשׂוּי לוֹמַר לָאוּמָּן ״מְכוֹר לִי טַלִּיתִי״?! amar rav: hava yatévna kaméh de'habivi, vaamar li: vekhi én adam asou lomar laouman "mekhor li taliti"?!
7. אָמַר רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא הוּא, אֲבָל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו – לֹא. וְהוּא נָמֵי – לָא אֲמַרַן אֶלָּא דַּאֲמַר לֵיהּ: ״טַלִּית״ סְתָם, אֲבָל ״טַלִּיתְךָ״ – לָא, הַאי לָאו טַלִּית דִּידֵיהּ הוּא. amar rav 'hiya beréh derav na'hman: lo chanou ela hou, aval ichto ouvana – lo. veou namé – la amaran ela daamar léh: "talit" setam, aval "talitkha" – la, ha la talit didéh hou.
8. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: תָּא אַחְוִי לָךְ רַמָּאֵי דְפוּמְבְּדִיתָא, מַאי עָבְדִי. אָמַר לֵיהּ: ״הַב לִי סַרְבָּלַאי״. ״לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם״. ״הָא אִית לִי סָהֲדִי דְּחַזְיוּהּ גַּבָּךְ!״ אָמַר לֵיהּ: ״הָהוּא אַחֲרִינָא הֲוָה״. ״אַפְּקִינֵּיהּ וְנֶחְזִינְהוּ!״ אָמַר לֵיהּ: ״אִיבְרָא לָא מַפֵּיקְנָא לֵיהּ״. amar léh abayé lerava: ta a'hvi lakh ramaé defoumbedita, ma avdi. amar léh: "hav li sarbala". "lo haou devarim méolam". "ha it li sahadi de'hazouh gabakh!" amar léh: "haou a'harina hava". "apekinéh vene'hzinou!" amar léh: "ivra la mapékna léh".
9. אָמַר רָבָא: שַׁפִּיר קָאָמַר לֵיהּ – amar rava: chapir kaamar léh –

Daf 46b

1. ״רָאָה״ תַּנְיָא. "raa" tanya.
2. אָמַר רַב אָשֵׁי: וְאִי חַכִּים, מְשַׁוֵּי לֵיהּ ״רָאָה״ – דְּאָמַר לֵיהּ: אַמַּאי תְּפִיסַתְּ לֵיהּ, לָאו מִשּׁוּם דְּאִית לָךְ גַּבַּאי? הַשְׁתָּא אַפְּקִינְהוּ וְשַׁיְּמִינְהוּ – שְׁקוֹל אַתְּ דִּידָך,ְ וְאֶשְׁקוֹל אֲנָא דִּידִי. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי, מָצֵי אָמַר לֵיהּ: לָא צְרִיכְנָא לְשׁוּמָא דִידָךְ, כְּבָר שָׁמוּהַּ קַמָּאֵי דְקַמָּךְ. amar rav aché: vei 'hakim, mechavé léh "raa" – deamar léh: ama tefisate léh, la michoum deit lakh gaba? hachta apekinou vechayeminou – chekol ate didakh,ְ veechkol ana didi. amar léh rav a'ha beréh derav avya lerav aché, matsé amar léh: la tserikhna lechouma didakh, kevar chamouha kamaé dekamakh.
3. אָרִיס אֵין לוֹ חֲזָקָה. אַמַּאי? עַד הָאִידָּנָא פַּלְגָא, וְהַשְׁתָּא כּוּלַּהּ! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּאֲרִיסֵי בָּתֵּי אָבוֹת. aris én lo 'hazaka. ama? ad haidana palga, vehachta koulah! amar rabi yo'hanan: baarisé baté avot.
4. אָמַר רַב נַחְמָן: אָרִיס שֶׁהוֹרִיד אֲרִיסִין תַּחְתָּיו – יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. מַאי טַעְמָא? דְּלָא עֲבִיד אִינָשׁ דְּנָחֲתִי אֲרִיסֵי לְאַרְעֵיהּ, וְשָׁתֵיק. amar rav na'hman: aris cheorid arisin ta'hta – yéch lo 'hazaka. ma tama? dela avid inach dena'hati arisé learéh, vechaték.
5. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָרִיס שֶׁחִלֵּק לַאֲרִיסִין – אֵין לוֹ חֲזָקָה. מַאי טַעְמָא? אֵימוֹר הַרְמַנְיָא בְּעָלְמָא שַׁוְּיוּהּ. amar rabi yo'hanan: aris che'hilék laarisin – én lo 'hazaka. ma tama? émor harmanya bealma chaououh.
6. שְׁלַח לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא לְרַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב, יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ: אָרִיס מֵעִיד, אוֹ אֵינוֹ מֵעִיד? הֲוָה יָתֵיב רַב יוֹסֵף קַמֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: אָרִיס מֵעִיד. וְהָתַנְיָא: אֵינוֹ מֵעִיד! chela'h léh rav na'hman bar rav 'hisda lerav na'hman bar yaakov, yelamedénou rabénou: aris méid, o éno méid? hava yatév rav yoséf kaméh, amar léh: hakhi amar chemouél: aris méid. vehatanya: éno méid!
7. לָא קַשְׁיָא – הָא דְּאִיכָּא פֵּירָא בְּאַרְעָא, וְהָא דְּלֵיכָּא פֵּירָא בְּאַרְעָא. la kachya – ha deika péra beara, veha deléka péra beara.
8. (עֲמָלֵק סִימָן) (amalék siman)
9. תָּנוּ רַבָּנַן: עָרֵב מֵעִיד לַלֹּוֶה, וְהוּא דְּאִית לֵיהּ אַרְעָא אַחֲרִיתִי. מַלְוֶה מֵעִיד לַלֹּוֶה, וְהוּא דְּאִית לֵיהּ אַרְעָא אַחֲרִיתִי. tanou rabanan: arév méid lalove, veou deit léh ara a'hariti. malve méid lalove, veou deit léh ara a'hariti.
10. לוֹקֵחַ רִאשׁוֹן מֵעִיד לְלוֹקֵחַ שֵׁנִי, וְהוּא דְּאִית לֵיהּ אַרְעָא אַחֲרִיתִי. loké'ha richon méid leloké'ha chéni, veou deit léh ara a'hariti.

Daf 47a

1. קַבְּלָן – אָמְרִי לַהּ מֵעִיד, וְאָמְרִי לַהּ אֵינוֹ מֵעִיד. אָמְרִי לַהּ מֵעִיד – כְּעָרֵב דָּמֵי. וְאָמְרִי לַהּ אֵינוֹ מֵעִיד – דְּנִיחָא לֵיהּ דְּלֶהֱווֹ בִּידֵיהּ תַּרְוַיְיהוּ, דְּכִי אָתֵי בַּעַל חוֹב – מַאי דְּבָעֵי שָׁקֵיל. kabelan – amri lah méid, veamri lah éno méid. amri lah méid – kearév damé. veamri lah éno méid – deni'ha léh deleheo bidéh tarvayou, dekhi até baal 'hov – ma devaé chakél.
2. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוּמָּן אֵין לוֹ חֲזָקָה, בֶּן אוּמָּן יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. אָרִיס אֵין לוֹ חֲזָקָה, בֶּן אָרִיס יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. גַּזְלָן וּבֶן גַּזְלָן אֵין לָהֶן חֲזָקָה, בֶּן בְּנוֹ שֶׁל גַּזְלָן יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. amar rabi yo'hanan: ouman én lo 'hazaka, ben ouman yéch lo 'hazaka. aris én lo 'hazaka, ben aris yéch lo 'hazaka. gazlan ouven gazlan én lahen 'hazaka, ben beno chel gazlan yéch lo 'hazaka.
3. הֵיכִי דָמֵי? אִי אָתוּ בְּטַעְנְתָא דַאֲבוּהוֹן – אֲפִילּוּ הָנָךְ נָמֵי לָא. אִי דְּלָא אָתוּ בְּטַעְנְתָא דַאֲבוּהוֹן – אֲפִילּוּ בֶּן גַּזְלָן נָמֵי! hékhi damé? i atou betaneta daavouon – afilou hanakh namé la. i dela atou betaneta daavouon – afilou ben gazlan namé!
4. לָא צְרִיכָא, דְּקָא אָמְרִי עֵדִים: ״בְּפָנֵינוּ הוֹדָה לוֹ״. הָנָךְ – אִיכָּא לְמֵימַר קוּשְׁטָא קָא אָמְרִי. הַאי – אַף עַל גַּב דְּאוֹדִי נָמֵי לָא מְהֵימַן, כִּדְרַב כָּהֲנָא – דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא: אִי לָאו דְּאוֹדִי לֵיהּ, הֲוָה מַמְטֵי לֵיהּ וּלְחַמְרֵיהּ לְשַׁחְווֹר. la tserikha, deka amri édim: "befanénou hoda lo". hanakh – ika lemémar kouchta ka amri. ha – af al gav deodi namé la mehéman, kidrav kahana – deamar rav kahana: i la deodi léh, hava mamté léh oul'hamréh lecha'hor.
5. אָמַר רָבָא: פְּעָמִים שֶׁאֲפִילּוּ בֶּן בְּנוֹ שֶׁל גַּזְלָן נָמֵי אֵין לוֹ חֲזָקָה. הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן דְּקָא אָתֵי בְּטַעְנְתָא דְּאַבָּא דַּאֲבוּהּ. amar rava: peamim cheafilou ben beno chel gazlan namé én lo 'hazaka. hékhi damé? kegon deka até betaneta deaba daavouh.
6. הֵיכִי דָּמֵי גַּזְלָן? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן שֶׁהוּחְזַק עַל שָׂדֶה זוֹ בְּגַזְלָנוּתָא. וְרַב חִסְדָּא אָמַר: כְּגוֹן דְּבֵית פְּלוֹנִי, שֶׁהוֹרְגִין נְפָשׁוֹת עַל עִסְקֵי מָמוֹן. hékhi damé gazlan? amar rabi yo'hanan: kegon cheou'hzak al sade zo begazlanouta. verav 'hisda amar: kegon devét peloni, cheorgin nefachot al iské mamon.
7. תָּנוּ רַבָּנַן: אוּמָּן – אֵין לוֹ חֲזָקָה, יָרַד מֵאוּמָּנוּתוֹ – יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. אָרִיס – אֵין לוֹ חֲזָקָה, יָרַד מֵאֲרִיסוּתוֹ – יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. בֵּן שֶׁחָלַק, וְאִשָּׁה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה – הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר כׇּל אָדָם. tanou rabanan: ouman – én lo 'hazaka, yarad méoumanouto – yéch lo 'hazaka. aris – én lo 'hazaka, yarad méarisouto – yéch lo 'hazaka. bén che'halak, veicha chenitgarcha – haré hén kichar kol adam.
8. בִּשְׁלָמָא בֵּן שֶׁחָלַק – אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: אַחוֹלֵי אַחֵיל גַּבֵּיהּ, קָמַשְׁמַע לַן דְּלָא. אֶלָּא אִשָּׁה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה – פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, bichlama bén che'halak – itsterikh, salka datakh aména: a'holé a'hél gabéh, kamachma lan dela. ela icha chenitgarcha – pechita! la tserikha,

Daf 47b

1. בִּמְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת, וְכִדְרַבִּי זֵירָא – דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת – בַּעְלָהּ חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ. bimgorechet veénah megorechet, vekhidrabi zéra – deamar rabi zéra amar rabi yirmeya bar aba amar chemouél: kol makom cheamrou 'hakhamim: megorechet veénah megorechet – balah 'hayav bimzonoteha.
2. אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר לִי הוּנָא: כּוּלָּן שֶׁהֵבִיאוּ רְאָיָה – רְאָיָיתָן רְאָיָה, וּמַעֲמִידִין שָׂדֶה בְּיָדָן. גַּזְלָן שֶׁהֵבִיא רְאָיָה – אֵין רְאָיָיתוֹ רְאָיָה, וְאֵין מַעֲמִידִין שָׂדֶה בְּיָדוֹ. amar rav na'hman, amar li houna: koulan chehéviou reaya – reayatan reaya, oumaamidin sade beyadan. gazlan chehévi reaya – én reayato reaya, veén maamidin sade beyado.
3. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: לָקַח מִסִּיקָרִיקוֹן, וְחָזַר וְלָקַח מִבַּעַל הַבַּיִת – מִקָּחוֹ בָּטֵל! ma ka machma lan? tenéna: laka'h misikarikon, ve'hazar velaka'h mibaal habayit – mika'ho batél!
4. לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַב – דְּאָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דַּאֲמַר לֵיהּ: ״לֵךְ חֲזֵק וּקְנִי״, אֲבָל בִּשְׁטָר – קָנָה; leapoké miderav – deamar rav: lo chanou ela daamar léh: "lékh 'hazék oukni", aval bichtar – kana;
5. קָא מַשְׁמַע לַן כְּדִשְׁמוּאֵל – דְּאָמַר: אַף בִּשְׁטָר נָמֵי לֹא קָנָה, עַד שֶׁיִּכְתּוֹב אַחְרָיוּת נְכָסִים. ka machma lan kedichmouél – deamar: af bichtar namé lo kana, ad cheyikhtov a'hraout nekhasim.
6. וְרַב בִּיבִי מְסַיֵּים בַּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: קַרְקַע אֵין לוֹ, אֲבָל מָעוֹת יֵשׁ לוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁאָמְרוּ עֵדִים: ״בְּפָנֵינוּ מָנָה לוֹ״, אֲבָל אָמְרוּ עֵדִים: ״בְּפָנֵינוּ הוֹדָה לוֹ״ – לֹא; כִּדְרַב כָּהֲנָא, דְּאָמַר: אִי לָאו דְּאוֹדִי לֵיהּ, הֲוָה מַמְטֵי לֵיהּ לְדִידֵיהּ וְלַחֲמָרֵיהּ לְשַׁחְווֹר. verav bivi mesayém bah micheméh derav na'hman: karka én lo, aval maot yéch lo. bame devarim amourim – cheamrou édim: "befanénou mana lo", aval amrou édim: "befanénou hoda lo" – lo; kidrav kahana, deamar: i la deodi léh, hava mamté léh ledidéh vela'hamaréh lecha'hor.
7. אָמַר רַב הוּנָא: תַּלְיוּהוּ וְזַבֵּין – זְבִינֵיהּ זְבִינֵי. מַאי טַעְמָא? כֹּל דִּמְזַבֵּין אִינִישׁ, אִי לָאו דַּאֲנִיס – לָא הֲוָה מְזַבֵּין, וַאֲפִילּוּ הָכִי זְבִינֵיהּ זְבִינֵי. וְדִילְמָא שָׁאנֵי אוּנְסָא דְנַפְשֵׁיהּ מֵאוּנְסָא דְאַחֲרִינֵי! אֶלָּא כִּדְתַנְיָא: amar rav houna: talouou vezabén – zevinéh zeviné. ma tama? kol dimzabén inich, i la daanis – la hava mezabén, vaafilou hakhi zevinéh zeviné. vedilma chané ounsa denafchéh méounsa dea'hariné! ela kidtanya:

Daf 48a

1. ״יַקְרִיב אֹתוֹ״ – מְלַמֵּד שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ. יָכוֹל בְּעַל כׇּרְחוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לִרְצוֹנוֹ״. הָא כֵּיצַד? כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר: ״רוֹצֶה אֲנִי״. "yakriv oto" – melaméd chekofin oto. yakhol beal kor'ho? talmoud lomar: "lirtsono". ha kétsad? kofin oto ad cheyomar: "rotse ani".
2. וְדִלְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּנִיחָא לֵיהּ דְּתִיהְוֵי לֵיהּ כַּפָּרָה! וְאֶלָּא מִסֵּיפָא: וְכֵן אַתָּה אוֹמֵר בְּגִיטֵּי נָשִׁים – כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר: ״רוֹצֶה אֲנִי״. vedilma chané hatam, deni'ha léh detihvé léh kapara! veela miséfa: vekhén ata omér begité nachim – kofin oto ad cheyomar: "rotse ani".
3. וְדִלְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּמִצְוָה לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים! אֶלָּא סְבָרָא הוּא – אַגַּב אוּנְסֵיהּ גָּמַר וּמַקְנֵה. vedilma chané hatam, demitsva lichmoa divré 'hakhamim! ela sevara hou – agav ounséh gamar oumakné.
4. מוֹתֵיב רַב יְהוּדָה: גֵּט הַמְעוּשֶּׂה; בְּיִשְׂרָאֵל – כָּשֵׁר, וּבְגוֹיִם – פָּסוּל. וּבְגוֹיִם – חוֹבְטִין אוֹתוֹ, וְאוֹמְרִין לוֹ: עֲשֵׂה מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמֵר לָךְ. וְאַמַּאי? הָתָם נָמֵי, נֵימָא: אַגַּב אוּנְסֵיהּ גָּמַר וּמְגָרֵשׁ! motév rav yeouda: gét hamouse; beyisraél – kachér, ouvgoyim – pasoul. ouvgoyim – 'hovtin oto, veomrin lo: asé ma cheyisraél omér lakh. veama? hatam namé, néma: agav ounséh gamar oumgaréch!
5. הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: דְּבַר תּוֹרָה – אֲפִילּוּ בְּגוֹיִם כָּשֵׁר, וּמַה טַּעַם אָמְרוּ בְּגוֹיִים פָּסוּל? כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא כׇּל אַחַת וְאַחַת הוֹלֶכֶת וְתוֹלָה עַצְמָהּ בְּיַד גּוֹי, וּמַפְקַעַת עַצְמָהּ מִיַּד בַּעְלָהּ. ha itemar alah, amar rav mecharcheya: devar tora – afilou begoyim kachér, ouma taam amrou begoyim pasoul? kedé chelo tehé kol a'hat vea'hat holekhet vetola atsmah beyad go, oumafkaat atsmah miyad balah.
6. מוֹתֵיב רַב הַמְנוּנָא: לָקַח מִסִּיקָרִיקוֹן, וְחָזַר וְלָקַח מִבַּעַל הַבַּיִת – מִקָּחוֹ בָּטֵל. וְאַמַּאי? הָתָם נָמֵי נֵימָא: אַגַּב אוּנְסֵיהּ גְּמַר וּמַקְנֵי! motév rav hamnouna: laka'h misikarikon, ve'hazar velaka'h mibaal habayit – mika'ho batél. veama? hatam namé néma: agav ounséh gemar oumakné!
7. הָא אִתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דַּאֲמַר לֵיהּ: ״לֵךְ חֲזֵק וּקְנִי״, אֲבָל בִּשְׁטָר – קָנָה. ha itemar alah, amar rav: lo chanou ela daamar léh: "lékh 'hazék oukni", aval bichtar – kana.
8. וְלִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: אַף בִּשְׁטָר נָמֵי לֹא קָנָה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? מוֹדֶה שְׁמוּאֵל הֵיכָא דִּיהַב זוּזֵי. velichmouél, deamar: af bichtar namé lo kana, ma ika lemémar? mode chemouél hékha dihav zouzé.
9. וּלְרַב בִּיבִי, דִּמְסַיֵּים בַּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: קַרְקַע אֵין לוֹ, מָעוֹת יֵשׁ לוֹ – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? רַב בִּיבִי מֵימְרָא הוּא, וּמֵימְרָא לְרַב הוּנָא לָא סְבִירָא לֵיהּ. oulrav bivi, dimsayém bah micheméh derav na'hman: karka én lo, maot yéch lo – ma ika lemémar? rav bivi mémra hou, oumémra lerav houna la sevira léh.
10. אָמַר רָבָא, הִלְכְתָא: תַּלְיוּהוּ וְזַבֵּין – זְבִינֵיהּ זְבִינֵי. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא amar rava, hilkheta: talouou vezabén – zevinéh zeviné. vela amaran ela

Daf 48b

1. בְּ״שָׂדֶה״ סְתָם, אֲבָל בְּ״שָׂדֶה זוֹ״ – לֹא. be"sade" setam, aval be"sade zo" – lo.
2. וּבְ״שָּׂדֶה זוֹ״ נָמֵי לָא אֲמַרַן – אֶלָּא דְּלָא אַרְצִי זוּזֵי, אֲבָל אַרְצִי זוּזֵי – לָא. ouv"sade zo" namé la amaran – ela dela artsi zouzé, aval artsi zouzé – la.
3. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא הֲוָה לְאִישְׁתְּמוֹטֵי, אֲבָל הֲוָה לֵיהּ לְאִישְׁתְּמוֹטֵי – לָא. vela amaran ela dela hava leichtemoté, aval hava léh leichtemoté – la.
4. וְהִלְכְתָא בְּכוּלְּהוּ דְּהָווּ זְבִינֵיהּ זְבִינֵי, וַאֲפִילּוּ בְּשָׂדֶה זוֹ – דְּהָא אִשָּׁה כְּ״שָׂדֶה זוֹ״ דָּמְיָא, וְאָמַר אַמֵּימָר: תַּלְיוּהָ וְקַדֵּישׁ – קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין. vehilkheta bekhouleou dehaou zevinéh zeviné, vaafilou besade zo – deha icha ke"sade zo" damya, veamar amémar: talouha vekadéch – kidoucha kidouchin.
5. מָר בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר: בְּאִשָּׁה וַדַּאי קִדּוּשִׁין לָא הָווּ; הוּא עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן, לְפִיכָךְ עָשׂוּ עִמּוֹ שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן – וְאַפְקְעִינְהוּ רַבָּנַן לְקִידּוּשֵׁיהּ מִינֵּיהּ. mar bar rav aché amar: beicha vada kidouchin la haou; hou asa chelo kaogen, lefikhakh asou imo chelo kaogen – veafkeinou rabanan lekidouchéh minéh.
6. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: תִּינַח דְּקַדֵּישׁ בְּכַסְפָּא, קַדֵּישׁ בְּבִיאָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אֲמַר לֵיהּ: שַׁוְּיוּהּ רַבָּנַן לִבְעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת. amar léh ravina lerav aché: tina'h dekadéch bekhaspa, kadéch bevia ma ika lemémar? amar léh: chaououh rabanan livilato beilat zenout.
7. טָאבִי תְּלָא לְפָאפִּי אַכִּינָּרָא, וְזַבֵּין. חֲתַם רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אַמּוֹדָעָא, וְאַאַשְׁקָלְתָּא. אָמַר רַב הוּנָא: מַאן דְּחָתֵים אַמּוֹדָעָא – שַׁפִּיר חָתֵים, וּמַאן דְּחָתֵים אַאַשְׁקָלְתָּא – שַׁפִּיר חָתֵים. tavi tela lefapi akinara, vezabén. 'hatam raba bar bar 'hana amodaa, veaachkalta. amar rav houna: man de'hatém amodaa – chapir 'hatém, ouman de'hatém aachkalta – chapir 'hatém.
8. מָה נַפְשָׁךְ? אִי מוֹדָעָא – לָא אַשְׁקָלְתָּא, וְאִי אַשְׁקָלְתָּא – לָא מוֹדָעָא! הָכִי קָאָמַר: אִי לָאו מוֹדָעָא, מַאן דְּחָתֵים אַאַשְׁקָלְתָּא – שַׁפִּיר חָתֵים. רַב הוּנָא לְטַעְמֵיהּ – דְּאָמַר רַב הוּנָא: תַּלְיוּהוּ וְזַבֵּין – זְבִינֵיהּ זְבִינֵי. ma nafchakh? i modaa – la achkalta, vei achkalta – la modaa! hakhi kaamar: i la modaa, man de'hatém aachkalta – chapir 'hatém. rav houna letaméh – deamar rav houna: talouou vezabén – zevinéh zeviné.
9. אִינִי?! וְהָאָמַר רַב נַחְמָן: הָעֵדִים שֶׁאָמְרוּ ״אֲמָנָה הָיוּ דְּבָרֵינוּ״ – ini?! vehaamar rav na'hman: haédim cheamrou "amana haou devarénou" –

Daf 49a

1. אֵין נֶאֱמָנִים; ״מוֹדָעָא הָיוּ דְּבָרֵינוּ״ – אֵין נֶאֱמָנִין! én neemanim; "modaa haou devarénou" – én neemanin!
2. הָנֵי מִילֵּי עַל פֶּה – דְּלָא אָתֵי עַל פֶּה וּמַרַע לִשְׁטָרָא, אֲבָל בִּשְׁטָרָא – אָתֵי שְׁטָרָא וּמַרַע לִשְׁטָרָא. hané milé al pe – dela até al pe oumara lichtara, aval bichtara – até chetara oumara lichtara.
3. גּוּפָא – אָמַר רַב נַחְמָן: ״אֲמָנָה הָיוּ דְּבָרֵינוּ״ – אֵין נֶאֱמָנִין, ״מוֹדָעָא הָיוּ דְּבָרֵינוּ״ – אֵין נֶאֱמָנִין. goufa – amar rav na'hman: "amana haou devarénou" – én neemanin, "modaa haou devarénou" – én neemanin.
4. וּמָר בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר: ״אֲמָנָה הָיוּ דְּבָרֵינוּ״ – אֵין נֶאֱמָנִין, ״מוֹדָעָא הָיוּ דְּבָרֵינוּ״ – נֶאֱמָנִין. מַאי טַעְמָא? שֶׁזֶּה נִיתַּן לִיכָּתֵב, וְזֶה לֹא נִיתַּן לִיכָּתֵב. oumar bar rav aché amar: "amana haou devarénou" – én neemanin, "modaa haou devarénou" – neemanin. ma tama? cheze nitan likatév, veze lo nitan likatév.
5. וְלֹא לָאִישׁ חֲזָקָה בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ וְכוּ׳. פְּשִׁיטָא – כֵּיוָן דְּאִית לֵיהּ לְפֵירָא, פֵּירָא הוּא דְּקָאָכֵיל! velo laich 'hazaka benikhsé ichto vekhou'. pechita – kévan deit léh leféra, péra hou dekaakhél!
6. לָא צְרִיכָא, דִּכְתַב לַהּ: ״דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִיךְ״. la tserikha, dikhtav lah: "din oudvarim én li binkhasayikh".
7. וְכִי כְּתַב לַהּ – מַאי הָוֵי? וְהָתַנְיָא, הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עַל שָׂדֶה זוֹ״, וְ״אֵין לִי עֵסֶק בָּהּ״, וְ״יָדַי מְסוּלָּקוֹת מִמֶּנָּה״ – לֹא אָמַר כְּלוּם! vekhi ketav lah – ma havé? vehatanya, haomér la'havéro: "din oudvarim én li al sade zo", ve"én li ések bah", ve"yada mesoulakot mimena" – lo amar keloum!
8. אָמְרִי לַהּ דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: מַתְנִיתִין בְּכוֹתֵב לָהּ וְעוֹדָהּ אֲרוּסָה – וְכִדְרַב כָּהֲנָא, דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא: amri lah devé rabi yana: matnitin bekhotév lah veodah arousa – vekhidrav kahana, deamar rav kahana:

Daf 49b

1. נַחֲלָה הַבָּאָה לוֹ לְאָדָם מִמָּקוֹם אַחֵר, אָדָם מַתְנֶה עָלֶיהָ שֶׁלֹּא יִירָשֶׁנָּה. וְכִדְרָבָא – דְּאָמַר רָבָא: כׇּל הָאוֹמֵר ״אִי אֶפְשִׁי בְּתַקָּנַת חֲכָמִים״ כְּגוֹן זֹאת, שׁוֹמְעִין לוֹ. na'hala habaa lo leadam mimakom a'hér, adam matne aleha chelo yirachena. vekhidrava – deamar rava: kol haomér "i efchi betakanat 'hakhamim" kegon zot, chomin lo.
2. מַאי ״כְּגוֹן זֹאת״? כִּדְרַב הוּנָא אָמַר רַב – דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: יְכוֹלָה אִשָּׁה שֶׁתֹּאמַר לְבַעְלָהּ: ״אֵינִי נִיזּוֹנֶת וְאֵינִי עוֹשָׂה״. ma "kegon zot"? kidrav houna amar rav – deamar rav houna amar rav: yekhola icha chetomar levalah: "éni nizonet veéni osa".
3. הָא רְאָיָה – יֵשׁ? תֵּימָא: ״נַחַת רוּחַ עָשִׂיתִי לְבַעְלִי״! ha reaya – yéch? téma: "na'hat rou'ha asiti levali"!
4. מִי לָא תְּנַן: לָקַח מִן הָאִישׁ, וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִשָּׁה – מִקָּחוֹ בָּטֵל; אַלְמָא אָמְרָה: ״נַחַת רוּחַ עָשִׂיתִי לְבַעְלִי״, הָכָא נָמֵי תֵּימָא: ״נַחַת רוּחַ עָשִׂיתִי לְבַעְלִי״! mi la tenan: laka'h min haich, ve'hazar velaka'h min haicha – mika'ho batél; alma amra: "na'hat rou'ha asiti levali", hakha namé téma: "na'hat rou'ha asiti levali"!
5. הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא בְּאוֹתָן שָׁלֹשׁ שָׂדוֹת – אַחַת שֶׁכָּתַב לָהּ בִּכְתוּבָּתָהּ, ha itemar alah, amar raba bar rav houna: lo nitsrekha ela beotan chaloch sadot – a'hat chekatav lah bikhtoubatah,

Daf 50a

1. וְאַחַת שֶׁיִּחֵד לָהּ בִּכְתוּבָּתָהּ, וְאַחַת שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ שׁוּם מִשֶּׁלָּהּ. vea'hat cheyi'héd lah bikhtoubatah, vea'hat chehikhnisa lo choum michelah.
2. לְמַעוֹטֵי מַאי? אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי שְׁאָר נְכָסִים – כׇּל שֶׁכֵּן דְּהָוְיָא לֵיהּ אֵיבָה, דְּאָמַר לַהּ: עֵינַיִךְ נָתַתְּ בְּגֵירוּשִׁין וּבְמִיתָה! lemaoté ma? iléma lemaoté chear nekhasim – kol chekén dehavya léh éva, deamar lah: énayikh natate begérouchin ouvmita!
3. אֶלָּא לְמַעוֹטֵי נִכְסֵי מְלוֹג – הָאָמַר אַמֵּימָר: אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁמָּכְרוּ בְּנִכְסֵי מְלוֹג – לֹא עָשׂוּ וְלֹא כְּלוּם! ela lemaoté nikhsé melog – haamar amémar: ich veicha chemakhrou benikhsé melog – lo asou velo keloum!
4. כִּי אִיתְּמַר דְּאַמֵּימַר – הֵיכָא דְּזַבֵּין אִיהוּ וּמִית, אַתְיָא אִיהִי וּמַפְּקָא; אִי נָמֵי זַבִּנָה אִיהִי וּמִתָה, אָתֵא אִיהוּ וּמַפֵּיק בְּתַקַּנְתָּא דְרַבָּנַן – וְכִדְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ, הָאִשָּׁה שֶׁמָּכְרָה בְּנִכְסֵי מְלוֹג, וּמֵתָה – הַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת; ki itemar deamémar – hékha dezabén iou oumit, atya ihi oumapeka; i namé zabina ihi oumita, até iou oumapék betakanta derabanan – vekhidrabi yosé bar 'hanina, deamar rabi yosé bar 'hanina: beoucha hitkinou, haicha chemakhra benikhsé melog, ouméta – habaal motsi miyad halako'hot;
5. אֲבָל הֵיכָא דְּזַבִּינוּ תַּרְוַיְיהוּ לְעָלְמָא, אִי נָמֵי זַבִּנָה אִיהִי לְדִידֵיהּ – זְבִינַהּ זְבִינֵי. aval hékha dezabinou tarvayou lealma, i namé zabina ihi ledidéh – zevinah zeviné.
6. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אַמֵּימָר דְּאָמַר – כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, veibaét éma: amémar deamar – kerabi elazar,
7. דְּתַנְיָא: הַמּוֹכֵר אֶת עַבְדּוֹ, וּפָסַק עִמּוֹ שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם – detanya: hamokhér et avdo, oufasak imo cheyechamechenou chelochim yom –
8. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹן יֶשְׁנוֹ בְּדִין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא תַּחְתָּיו; וְהַשֵּׁנִי אֵינוֹ בְּדִין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ תַּחְתָּיו – rabi méir omér: harichon yechno bedin yom o yomayim, mipené cheou ta'hta; vehachéni éno bedin yom o yomayim, mipené cheéno ta'hta –
9. קָסָבַר: קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי. kasavar: kinyan pérot kekinyan hagouf damé.
10. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַשֵּׁנִי יֶשְׁנוֹ בְּדִין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כַּסְפּוֹ; הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ בְּדִין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, שֶׁאֵינוֹ כַּסְפּוֹ – קָסָבַר: קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי. rabi yeouda omér: hachéni yechno bedin yom o yomayim, mipené cheou kaspo; harichon éno bedin yom o yomayim, cheéno kaspo – kasavar: kinyan pérot la kekinyan hagouf damé.
11. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: rabi yosé omér:

Daf 50b

1. שְׁנֵיהֶם יֶשְׁנָן בְּדִין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם – זֶה מִפְּנֵי שֶׁהוּא תַּחְתָּיו, וְזֶה מִפְּנֵי שֶׁהוּא כַּסְפּוֹ – וּמְסַפְּקָא לֵיהּ אִי קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי, אִי לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי, וְסָפֵק נְפָשׁוֹת לְהָקֵל. chenéhem yechnan bedin yom o yomayim – ze mipené cheou ta'hta, veze mipené cheou kaspo – oumsapeka léh i kinyan pérot kekinyan hagouf damé, i la kekinyan hagouf damé, vesafék nefachot lehakél.
2. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: שְׁנֵיהֶם אֵינָן בְּדִין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם – זֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ תַּחְתָּיו, וְזֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ כַּסְפּוֹ. rabi elazar omér: chenéhem énan bedin yom o yomayim – ze lefi cheéno ta'hta, veze lefi cheéno kaspo.
3. וְאָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר? אָמַר קְרָא: ״לֹא יֻקַּם כִּי כַסְפּוֹ הוּא״ – כַּסְפּוֹ הַמְיוּחָד לוֹ. veamar rava: ma tama derabi elazar? amar kera: "lo youkam ki khaspo hou" – kaspo hamou'had lo.
4. וְלֹא לָאִישׁ חֲזָקָה בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ. וְהָאָמַר רַב: אֵשֶׁת אִישׁ צְרִיכָה לְמַחוֹת! בְּמַאן? אִילֵימָא בְּאַחֵר – וְהָאָמַר רַב: אֵין מַחֲזִיקִין בְּנִכְסֵי אֵשֶׁת אִישׁ. אֶלָּא לָאו בְּבַעַל? velo laich 'hazaka benikhsé ichto. vehaamar rav: échet ich tserikha lema'hot! beman? iléma bea'hér – vehaamar rav: én ma'hazikin benikhsé échet ich. ela la bevaal?
5. אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם בְּבַעַל, וּכְגוֹן שֶׁחָפַר בָּהּ בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. amar rava: leolam bevaal, oukhgon che'hafar bah borot, chi'hin oumarot.
6. וְהָאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: אֵין חֲזָקָה לִנְזָקִין! vehaamar rav na'hman amar raba bar avouh: én 'hazaka linzakin!
7. אֵימָא: אֵין דִּין חֲזָקָה לִנְזָקִין. éma: én din 'hazaka linzakin.
8. אִי בָּעֵית אֵימָא: לָאו אִיתְּמַר עֲלַהּ, רַב מָרִי אָמַר: בְּקוּטְרָא, רַב זְבִיד אָמַר: בְּבֵית הַכִּסֵּא? i baét éma: la itemar alah, rav mari amar: bekoutra, rav zevid amar: bevét hakisé?
9. רַב יוֹסֵף אָמַר: לְעוֹלָם בְּאַחֵר, וּכְגוֹן שֶׁאֲכָלָהּ מִקְצָת חֲזָקָה בְּחַיֵּי הַבַּעַל, וְשָׁלֹשׁ לְאַחַר מִיתַת הַבַּעַל; מִיגּוֹ דְּאִי בָּעֵי אָמַר לַיהּ: ״אֲנָא זְבֵינְתַּהּ מִינָּךְ״, כִּי אָמַר לַהּ נָמֵי: ״אַתְּ זַבֵּינְתַּהּ לֵיהּ וְזַבְּנַהּ נִיהֲלִי״ – מְהֵימַן. rav yoséf amar: leolam bea'hér, oukhgon cheakhalah miktsat 'hazaka be'hayé habaal, vechaloch lea'har mitat habaal; migo dei baé amar lah: "ana zevéntah minakh", ki amar lah namé: "ate zabéntah léh vezabenah nihali" – mehéman.
10. גּוּפָא – אָמַר רַב: אֵין מַחְזִיקִין בְּנִכְסֵי אֵשֶׁת אִישׁ. goufa – amar rav: én ma'hzikin benikhsé échet ich.

Daf 51a

1. וְדַיָּינֵי גוֹלָה אָמְרוּ: מַחְזִיקִין. אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּדַיָּינֵי גוֹלָה. אֲמַרוּ לֵיהּ רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי לְרַב: הֲדַר בֵּיהּ מָר מִשְּׁמַעְתֵּיהּ? אֲמַר לְהוּ: מִסְתַּבְּרָא אֲמַרִי – כִּדְרַב יוֹסֵף. vedayané gola amrou: ma'hzikin. amar rav: halakha kedayané gola. amarou léh rav kahana verav asi lerav: hadar béh mar michematéh? amar leou: mistabera amari – kidrav yoséf.
2. וְלֹא לְאִשָּׁה בְּנִכְסֵי בַעְלָהּ וְכוּ׳. פְּשִׁיטָא – כֵּיוָן דְּאִית לַהּ מְזוֹנֵי, מְזוֹנֵי הוּא דְּקָא אָכְלָה! לָא צְרִיכָא, דְּיַחֵד לַהּ אַרְעָא אַחֲרִיתִי לִמְזוֹנַהּ. velo leicha benikhsé valah vekhou'. pechita – kévan deit lah mezoné, mezoné hou deka akhla! la tserikha, deya'héd lah ara a'hariti limzonah.
3. הָא רְאָיָה – יֵשׁ? לֵימָא לְגַלּוֹיֵי זוּזֵי הוּא דְּבָעֵי! ha reaya – yéch? léma legaloyé zouzé hou devaé!
4. שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ, הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לְאִשְׁתּוֹ – קָנְתָה, וְלָא אָמְרִינַן: לְגַלּוֹיֵי זוּזֵי הוּא דְּבָעֵי?! לָא; אֵימָא: הָא רְאָיָה יֵשׁ – בִּשְׁטַר מַתָּנָה. chamate minah, hamokhér sade leichto – kanta, vela amrinan: legaloyé zouzé hou devaé?! la; éma: ha reaya yéch – bichtar matana.
5. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב הוּנָא: לָא הֲוָה מָר גַּבָּן בְּאוּרְתָּא בִּתְחוּמָא, דְּאָמְרִינַן מִילֵּי מְעַלְּיָיתָא. אֲמַר לֵיהּ: מַאי מִילֵּי מְעַלְּיָיתָא אָמְרִיתוּ? הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לְאִשְׁתּוֹ – קָנְתָה, וְלָא אָמְרִינַן לְגַלּוֹיֵי זוּזֵי הוּא דְּבָעֵי. amar léh rav na'hman lerav houna: la hava mar gaban beourta bit'houma, deamrinan milé mealeyata. amar léh: ma milé mealeyata amritou? hamokhér sade leichto – kanta, vela amrinan legaloyé zouzé hou devaé.
6. אֲמַר לֵיהּ: פְּשִׁיטָא, דַּל זוּזֵי מֵהָכָא – וְתִיקְנֵי בִּשְׁטָרָא! מִי לָא תְּנַן: נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחְרָיוּת נִקְנִין בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה? amar léh: pechita, dal zouzé méhakha – vetikné bichtara! mi la tenan: nekhasim cheyéch lahen a'hraout niknin bekhesef ouvichtar ouva'hazaka?
7. אֲמַר לֵיהּ: וְלָאו אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּשְׁטַר מַתָּנָה, אֲבָל בִּשְׁטַר מֶכֶר – לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ דָּמֶיהָ? וְלָאו מוֹתֵיב רַב הַמְנוּנָא: בִּשְׁטָר – כֵּיצַד? כָּתַב לוֹ עַל הַנְּיָיר אוֹ עַל הַחֶרֶס – אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה: ״שָׂדִי מְכוּרָה לָךְ״, ״שָׂדִי קְנוּיָה לָךְ״ – הֲרֵי זוֹ מְכוּרָה וּנְתוּנָה? amar léh: vela itemar alah, amar chemouél: lo chanou ela bichtar matana, aval bichtar mekher – lo kana ad cheyitén lo dameha? vela motév rav hamnouna: bichtar – kétsad? katav lo al haneyar o al ha'heres – af al pi cheén bo chave perouta: "sadi mekhoura lakh", "sadi kenouya lakh" – haré zo mekhoura ountouna?
8. וְלָאו הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ – בְּמוֹכֵר שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי רָעָתָהּ? vela hou motév lah veou mefarék lah – bemokhér sadéou mipené raatah?
9. (רַב בִּיבִי מְסַיֵּים בַּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן) וְרַב אָשֵׁי אָמַר: בְּמַתָּנָה בִּקֵּשׁ לִיתְּנָהּ לוֹ, וְלָמָּה כָּתַב לוֹ בִּלְשׁוֹן מֶכֶר? כְּדֵי לְיַפּוֹת כֹּחוֹ. (rav bivi mesayém bah micheméh derav na'hman) verav aché amar: bematana bikéch litenah lo, velama katav lo bilchon mekher? kedé leyapot ko'ho.
10. מֵיתִיבִי: לָוָה מִן הָעֶבֶד, וְשִׁחְרְרוֹ; מִן הָאִשָּׁה, וְגֵרְשָׁהּ – אֵין לָהֶן עָלָיו כְּלוּם. מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן: לְגַלּוֹיֵי זוּזֵי הוּא דְּבָעֵי? métivi: lava min haeved, vechi'hrero; min haicha, vegérchah – én lahen ala keloum. ma tama? la michoum deamrinan: legaloyé zouzé hou devaé?
11. שָׁאנֵי הָתָם, דְּלָא נִיחָא לֵיהּ לְשַׁוּוֹיֵיהּ נַפְשֵׁיהּ ״עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה״. chané hatam, dela ni'ha léh lechaouoyéh nafchéh "eved love leich malve".
12. שְׁלַח רַב הוּנָא בַּר אָבִין: הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לְאִשְׁתּוֹ – קָנְתָה, chela'h rav houna bar avin: hamokhér sade leichto – kanta,

Daf 51b

1. וּבַעַל אוֹכֵל פֵּירוֹת. בְּרַם, רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי אֲבָהוּ וְכׇל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר אָמְרוּ: בְּמַתָּנָה בִּקֵּשׁ לִיתְּנוֹ לָהּ, וְלָמָּה כָּתַב לָהּ לְשׁוּם מֶכֶר? כְּדֵי לְיַפּוֹת אֶת כֹּחָהּ. ouvaal okhél pérot. beram, rabi aba verabi avaou vekhol gedolé hador amrou: bematana bikéch liteno lah, velama katav lah lechoum mekher? kedé leyapot et ko'hah.
2. מֵיתִיבִי: לָוָה מִן הָעֶבֶד וְשִׁחְרְרוֹ, מִן הָאִשָּׁה וְגֵרְשָׁהּ – אֵין לָהֶן עָלָיו כְּלוּם. מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִי: לְגַלּוֹיֵי זוּזֵי הוּא דִּבְעָא? métivi: lava min haeved vechi'hrero, min haicha vegérchah – én lahen ala keloum. ma tama? la michoum deamri: legaloyé zouzé hou diva?
3. שָׁאנֵי הָתָם, דְּלָא לִישַׁוֵּי אִינִישׁ ״עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה״. chané hatam, dela lichavé inich "eved love leich malve".
4. אָמַר רַב: הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לְאִשְׁתּוֹ – קָנְתָה, וְהַבַּעַל אוֹכֵל פֵּירוֹת. בְּמַתָּנָה – קָנְתָה, וְאֵין הַבַּעַל אוֹכֵל פֵּירוֹת. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה – קָנְתָה, וְאֵין הַבַּעַל אוֹכֵל פֵּירוֹת. amar rav: hamokhér sade leichto – kanta, vehabaal okhél pérot. bematana – kanta, veén habaal okhél pérot. verabi elazar amar: e'had ze vee'had ze – kanta, veén habaal okhél pérot.
5. עֲבַד רַב חִסְדָּא עוֹבָדָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּן עוּקְבָא וְרַבָּן נְחֶמְיָה בְּנֵי בְנָתֵיהּ דְּרַב, לְרַב חִסְדָּא: שָׁבֵיק מָר רַבְרְבֵי, וְעָבֵיד כְּזוּטְרֵי?! אֲמַר לְהוּ: וַאֲנָא נָמֵי כְּרַבְרְבֵי עֲבַדִי, דְּכִי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה – קָנְתָה, וְאֵין הַבַּעַל אוֹכֵל פֵּירוֹת. avad rav 'hisda ovada kerabi elazar. amarou léh raban oukva veraban ne'hemya bené venatéh derav, lerav 'hisda: chavék mar ravrevé, veavéd kezoutré?! amar leou: vaana namé keravrevé avadi, dekhi ata ravin amar rabi yo'hanan: e'had ze vee'had ze – kanta, veén habaal okhél pérot.
6. אָמַר רָבָא, הִלְכְתָא: הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לְאִשְׁתּוֹ – לֹא קָנְתָה, וְהַבַּעַל אוֹכֵל פֵּירוֹת. בְּמַתָּנָה – קָנְתָה, וְאֵין הַבַּעַל אוֹכֵל פֵּירוֹת. תַּרְתֵּי?! amar rava, hilkheta: hamokhér sade leichto – lo kanta, vehabaal okhél pérot. bematana – kanta, veén habaal okhél pérot. tarté?!
7. לָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּמָעוֹת טְמוּנִין, כָּאן בְּמָעוֹת שֶׁאֵין טְמוּנִין – דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: מָעוֹת טְמוּנִין – לֹא קָנְתָה, מָעוֹת שֶׁאֵינָן טְמוּנִין – קָנְתָה. la kachya; kan bemaot temounin, kan bemaot cheén temounin – deamar rav yeouda: maot temounin – lo kanta, maot cheénan temounin – kanta.
8. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְקַבְּלִין פִּקְדוֹנוֹת – לֹא מִן הַנָּשִׁים, וְלֹא מִן הָעֲבָדִים, וְלֹא מִן הַתִּינוֹקוֹת. קִבֵּל מִן הָאִשָּׁה – יַחְזִיר לָאִשָּׁה, וְאִם מֵתָה – יַחְזִיר לְבַעְלָהּ. קִבֵּל מִן הָעֶבֶד – יַחְזִיר לָעֶבֶד, וְאִם מֵת – יַחְזִיר לְרַבּוֹ. tanou rabanan: én mekabelin pikdonot – lo min hanachim, velo min haavadim, velo min hatinokot. kibél min haicha – ya'hzir laicha, veim méta – ya'hzir levalah. kibél min haeved – ya'hzir laeved, veim mét – ya'hzir lerabo.

Daf 52a

1. קִבֵּל מִן הַקָּטָן – יַעֲשֶׂה לוֹ סְגוּלָּה, וְאִם מֵת – יַחֲזִיר לְיוֹרְשָׁיו. kibél min hakatan – yaase lo segoula, veim mét – ya'hazir leorcha.
2. וְכוּלָּן שֶׁאָמְרוּ בִּשְׁעַת מִיתָתָן: ״שֶׁל פְּלוֹנִי הֵן״, יַעֲשֶׂה כְּפֵירוּשָׁן. וְאִם לָאו, יַעֲשֶׂה פֵּירוּשׁ לְפֵירוּשָׁן. vekhoulan cheamrou bichat mitatan: "chel peloni hén", yaase keférouchan. veim la, yaase pérouch leférouchan.
3. דְּבֵיתְהוּ דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה, כִּי קָא שָׁכְבָה, אֲמַרָה: ״הָנֵי כֵּיפֵי, דְּמָרְתָא וּבְנֵי בְרַתָּא״. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב, אֲמַר לֵיהּ: אִי מְהֵימְנָא לָךְ – עֲשֵׂה כְּפֵירוּשָׁהּ, וְאִי לָא – עֲשֵׂה פֵּירוּשׁ לְפֵירוּשָׁהּ. devétou deraba bar bar 'hana, ki ka chakhva, amara: "hané kéfé, demarta ouvné verata". ata lekaméh derav, amar léh: i mehémna lakh – asé keférouchah, vei la – asé pérouch leférouchah.
4. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, הָכִי אֲמַר לֵיהּ: אִי אֲמִידָא לָךְ, עֲשֵׂה כְּפֵירוּשָׁהּ, וְאִי לָא – עֲשֵׂה פֵּירוּשׁ לְפֵירוּשָׁהּ. veika deamri, hakhi amar léh: i amida lakh, asé keférouchah, vei la – asé pérouch leférouchah.
5. מִן הַקָּטָן – יַעֲשֶׂה לוֹ סְגוּלָּה. מַאי ״סְגוּלָּה״? רַב חִסְדָּא אָמַר: סֵפֶר תּוֹרָה. רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר: דִּיקְלָא דְּאָכֵל מִינֵּיהּ תַּמְרֵי. min hakatan – yaase lo segoula. ma "segoula"? rav 'hisda amar: séfer tora. raba bar rav houna amar: dikla deakhél minéh tamré.
6. וְלֹא לָאָב בְּנִכְסֵי הַבֵּן, וְלֹא לַבֵּן בְּנִכְסֵי הָאָב. אָמַר רַב יוֹסֵף: אֲפִילּוּ חָלְקוּ. רָבָא אָמַר: חָלְקוּ – לֹא. velo laav benikhsé habén, velo labén benikhsé haav. amar rav yoséf: afilou 'halkou. rava amar: 'halkou – lo.
7. אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי: עֲבַד רַב פַּפִּי עוֹבָדָא ״חָלְקוּ – לֹא״, כְּרָבָא. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, אִישְׁתַּעִי לִי רַב חִיָּיא מֵהוֹרְמִיז אַרְדְּשִׁיר, דְּאִישְׁתַּעִי לֵיהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב: חָלְקוּ לֹא. וְהִלְכְתָא: חָלְקוּ לֹא. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: בֵּן שֶׁחָלַק, וְאִשְׁתּוֹ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה – הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר כׇּל אָדָם. amar rav yirmeya midifti: avad rav papi ovada "'halkou – lo", kerava. amar rav na'hman bar yits'hak, ichtai li rav 'hiya méormiz ardechir, deichtai léh rav a'ha bar yaakov, micheméh derav na'hman bar yaakov: 'halkou lo. vehilkheta: 'halkou lo. tanya namé hakhi: bén che'halak, veichto chenitgarcha – haré hén kichar kol adam.
8. אִיתְּמַר: אֶחָד מִן הָאַחִין שֶׁהָיָה נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְהָיוּ אוֹנוֹת וּשְׁטָרוֹת יוֹצְאִין עַל שְׁמוֹ, וְאָמַר: שֶׁלִּי הֵם, שֶׁנָּפְלוּ לִי מִבֵּית אֲבִי אִמָּא – אָמַר רַב: עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עַל הָאַחִין לְהָבִיא רְאָיָה. אָמַר שְׁמוּאֵל: מוֹדֶה לִי אַבָּא, שֶׁאִם מֵת – עַל הָאַחִין לְהָבִיא רְאָיָה. itemar: e'had min haa'hin chehaya nosé venotén betokh habayit, vehaou onot ouchtarot yotsin al chemo, veamar: cheli hém, chenaflou li mibét avi ima – amar rav: ala lehavi reaya. ouchmouél amar: al haa'hin lehavi reaya. amar chemouél: mode li aba, cheim mét – al haa'hin lehavi reaya.
9. מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: כְּלוּם טָעֲנִינַן לְהוּ לְיַתְמֵי, מִידֵּי דְּלָא טְעַן לְהוּ אֲבוּהוֹן? וְהָא רָבָא אַפֵּיק זוּגָא דְסַרְבָּלָא וְסִפְרָא דְאַגָּדְתָּא מִיַּתְמֵי, בְּלֹא רְאָיָה, בִּדְבָרִים הָעֲשׂוּיִם לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר – matkéf lah rav papa: keloum taaninan leou leyatmé, midé dela tean leou avouon? veha rava apék zouga desarbala vesifra deagadta miyatmé, belo reaya, bidvarim haasouyim lehachil oulhaskir –

Daf 52b

1. כְּדִשְׁלַח רַב הוּנָא בַּר אָבִין: דְּבָרִים הָעֲשׂוּיִן לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר, וְאָמַר ״לְקוּחִין הֵן בְּיָדִי״, אֵינוֹ נֶאֱמָן! קַשְׁיָא. kedichla'h rav houna bar avin: devarim haasouyin lehachil oulhaskir, veamar "lekou'hin hén beyadi", éno neeman! kachya.
2. אָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאֵין חֲלוּקִין בְּעִיסָּתָן, אֲבָל חֲלוּקִים בְּעִיסָּתָן – אֵימוֹר מֵעִיסָּתוֹ קִימֵּץ. amar rav 'hisda: lo chanou ela deén 'haloukin beisatan, aval 'haloukim beisatan – émor méisato kiméts.
3. רְאָיָה בְּמַאי? רַבָּה אָמַר: רְאָיָה בְּעֵדִים, רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: רְאָיָה בְּקִיּוּם הַשְּׁטָר. reaya bema? raba amar: reaya beédim, rav chéchet amar: reaya bekiyoum hachetar.
4. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: הָא רַב וְהָא שְׁמוּאֵל, הָא רַבָּה וְהָא רַב שֵׁשֶׁת; מָר –, כְּמַאן סְבִירָא לֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא מַתְנִיתָא יָדַעְנָא, דְּתַנְיָא: אֶחָד מִן הָאַחִין שֶׁהָיָה נוֹתֵן וְנוֹשֵׂא בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְהָיוּ אוֹנוֹת וּשְׁטָרוֹת יוֹצְאִין עַל שְׁמוֹ, וְאָמַר: שֶׁלִּי הֵן, שֶׁנָּפְלוּ לִי מִבֵּית אֲבִי אִמָּא – עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה. amar léh rava lerav na'hman: ha rav veha chemouél, ha raba veha rav chéchet; mar –, keman sevira léh? amar léh: ana matnita yadana, detanya: e'had min haa'hin chehaya notén venosé betokh habayit, vehaou onot ouchtarot yotsin al chemo, veamar: cheli hén, chenaflou li mibét avi ima – ala lehavi reaya.
5. וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁהִיא נוֹשֵׂאת וְנוֹתֶנֶת בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְהָיוּ אוֹנוֹת וּשְׁטָרוֹת יוֹצְאִין עַל שְׁמָהּ, וְאָמְרָה: שֶׁלִּי הֵן, שֶׁנָּפְלוּ לִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא אוֹ מִבֵּית אֲבִי אִמָּא – עָלֶיהָ לְהָבִיא רְאָיָה. vekhén haicha chehi nosét venotenet betokh habayit, vehaou onot ouchtarot yotsin al chemah, veamra: cheli hén, chenaflou li mibét avi aba o mibét avi ima – aleha lehavi reaya.
6. מַאי ״וְכֵן״? מַהוּ דְּתֵימָא: אִשָּׁה, כֵּיוָן דִּשְׁבִיחָא לַהּ מִילְּתָא – דְּאָמְרִי קָא טָרְחָא קַמֵּי יַתְמֵי, לָא גָּזְלָה מִיַּתְמֵי; קָא מַשְׁמַע לַן:. ma "vekhén"? maou detéma: icha, kévan dichvi'ha lah mileta – deamri ka tar'ha kamé yatmé, la gazla miyatmé; ka machma lan:.
7. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּמַחְזִיק, אֲבָל בְּנוֹתֵן מַתָּנָה וְהָאַחִין שֶׁחָלְקוּ וְכוּ׳. אַטּוּ כֹּל הָנֵי דְּאָמְרִינַן, לָאו בְּנֵי חֲזָקָה נִינְהוּ? bame devarim amourim – bema'hzik, aval benotén matana vehaa'hin che'halkou vekhou'. atou kol hané deamrinan, la bené 'hazaka ninou?
8. חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בַּחֲזָקָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ טַעֲנָה, כְּגוֹן מוֹכֵר אוֹמֵר: ״לֹא מָכַרְתִּי״, וְלוֹקֵחַ אוֹמֵר: ״לָקַחְתִּי״; 'hasoré me'hasera, vehakhi katané: bame devarim amourim – ba'hazaka cheyéch imah taana, kegon mokhér omér: "lo makharti", veloké'ha omér: "laka'hti";
9. אֲבָל חֲזָקָה שֶׁאֵין עִמָּהּ טַעֲנָה – כְּגוֹן נוֹתֵן מַתָּנָה, וְהָאַחִין שֶׁחָלְקוּ, וְהַמַּחְזִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר – דִּלְמִקְנֵי בְּעָלְמָא הוּא; נָעַל, גָּדַר, פָּרַץ כׇּל שֶׁהוּא – הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. aval 'hazaka cheén imah taana – kegon notén matana, vehaa'hin che'halkou, vehama'hzik benikhsé hagér – dilmikné bealma hou; naal, gadar, parats kol cheou – haré zo 'hazaka.
10. תָּנֵי רַב הוֹשַׁעְיָא בְּקִדּוּשִׁין דְּבֵי לֵוִי: נָעַל, גָּדַר, פָּרַץ כׇּל שֶׁהוּא בְּפָנָיו – הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. בְּפָנָיו – אִין, שֶׁלֹּא בְּפָנָיו – לָא? אָמַר רָבָא, הָכִי קָאָמַר: בְּפָנָיו – לָא צְרִיךְ לְמֵימַר לֵיהּ: ״לֵךְ חֲזֵק וּקְנִי״, tané rav hochaya bekidouchin devé lévi: naal, gadar, parats kol cheou befana – haré zo 'hazaka. befana – in, chelo befana – la? amar rava, hakhi kaamar: befana – la tserikh lemémar léh: "lékh 'hazék oukni",

Daf 53a

1. שֶׁלֹּא בְּפָנָיו – צָרִיךְ לְמֵימַר לֵיהּ: ״לֵךְ חֲזֵק וּקְנִי״. chelo befana – tsarikh lemémar léh: "lékh 'hazék oukni".
2. בָּעֵי רַב: מַתָּנָה – הֵיאַךְ? אָמַר שְׁמוּאֵל: מַאי תִּבְעֵי לֵיהּ לְאַבָּא? הַשְׁתָּא וּמָה מֶכֶר, דְּקָא יָהֵיב לֵיהּ זוּזֵי, אִי אֲמַר לֵיהּ: ״לֵךְ חֲזֵק וּקְנִי״ – אִין, אִי לָא – לָא; מַתָּנָה, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! וְרַב סָבַר: מַאן דְּיָהֵיב מַתָּנָה, בְּעַיִן יָפָה יָהֵיב. baé rav: matana – héakh? amar chemouél: ma tivé léh leaba? hachta ouma mekher, deka yahév léh zouzé, i amar léh: "lékh 'hazék oukni" – in, i la – la; matana, lo kol chekén?! verav savar: man deyahév matana, beayin yafa yahév.
3. וְכַמָּה כׇּל שֶׁהוּא? כְּדִשְׁמוּאֵל – דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: גָּדַר גָּדֵר וְהִשְׁלִימוֹ לַעֲשָׂרָה, וּפָרַץ פִּרְצָה כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס וְיֵצֵא בָּהּ – הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. vekhama kol cheou? kedichmouél – deamar chemouél: gadar gadér vehichlimo laasara, oufarats pirtsa kedé cheyikanés veyétsé bah – haré zo 'hazaka.
4. הַאי גָּדֵר הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּמֵעִיקָּרָא לָא הֲווֹ סָלְקִי לַהּ, וְהַשְׁתָּא נָמֵי לָא סָלְקִי לַהּ – מַאי עֲבַד? וְאֶלָּא דְּמֵעִיקָּרָא הֲווֹ סָלְקִי לַהּ, וְהַשְׁתָּא לָא סָלְקִי לַהּ – טוּבָא עֲבַד! לָא צְרִיכָא, דְּמֵעִיקָּרָא הֲווֹ סָלְקִי לַהּ בְּרַוְוחָא, וְהַשְׁתָּא קָא סָלְקִי לַהּ בְּדוּחְקָא. ha gadér hékhi damé? iléma deméikara la hao salki lah, vehachta namé la salki lah – ma avad? veela deméikara hao salki lah, vehachta la salki lah – touva avad! la tserikha, deméikara hao salki lah berav'ha, vehachta ka salki lah bedou'hka.
5. הַאי פִּרְצָה – הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּמֵעִיקָּרָא הֲווֹ עָיְילִי בַּהּ, וְהַשְׁתָּא נָמֵי עָיְילִי בַּהּ – מַאי עֲבַד? וְאֶלָּא דְּמֵעִיקָּרָא לָא הֲווֹ עָיְילִי בַּהּ, וְהַשְׁתָּא קָא עָיְילִי בַּהּ – טוּבָא עֲבַד! לָא צְרִיכָא, דְּמֵעִיקָּרָא הֲווֹ עָיְילִי בַּהּ בְּדוּחְקָא, וְהַשְׁתָּא עָיְילִי בַּהּ בְּרַוְוחָא. ha pirtsa – hékhi damé? iléma deméikara hao ayli bah, vehachta namé ayli bah – ma avad? veela deméikara la hao ayli bah, vehachta ka ayli bah – touva avad! la tserikha, deméikara hao ayli bah bedou'hka, vehachta ayli bah berav'ha.
6. אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נָתָן צְרוֹר וְהוֹעִיל, נָטַל צְרוֹר וְהוֹעִיל – הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. מַאי ״נָתַן״ וּמַאי ״נָטַל״? amar rav asi amar rabi yo'hanan: natan tseror veoil, natal tseror veoil – haré zo 'hazaka. ma "natan" ouma "natal"?
7. אִילֵּימָא נָתַן צְרוֹר – וּסְכַר מַיָּא מִינַּהּ, נָטַל צְרוֹר – וְאַפֵּיק מַיָּא מִינַּהּ; הַאי מַבְרִיחַ אֲרִי מִנִּכְסֵי חֲבֵרוֹ הוּא! אֶלָּא נָתַן צְרוֹר – דְּצַמֵּד לַהּ מַיָּא, נָטַל צְרוֹר – וְאַרְוַח לַהּ מַיָּא. iléma natan tseror – ouskhar maya minah, natal tseror – veapék maya minah; ha mavri'ha ari minikhsé 'havéro hou! ela natan tseror – detsaméd lah maya, natal tseror – vearva'h lah maya.
8. וְאָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁתֵּי שָׂדוֹת וּמֶצֶר אֶחָד בֵּינֵיהֶן, הֶחְזִיק בְּאַחַת מֵהֶן לִקְנוֹתָהּ – קְנָאָהּ. veamar rav asi amar rabi yo'hanan: cheté sadot oumetser e'had bénéhen, he'hzik bea'hat méhen liknotah – kenaah.

Daf 53b

1. לִקְנוֹת אוֹתָהּ וְאֶת חֲבֶרְתָּהּ – אוֹתָהּ קָנָה, חֲבֶרְתָּהּ לֹא קָנָה. לִקְנוֹת אֶת חֲבֶרְתָּהּ – אַף אוֹתָהּ לֹא קָנָה. liknot otah veet 'havertah – otah kana, 'havertah lo kana. liknot et 'havertah – af otah lo kana.
2. בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: הֶחְזִיק בְּאַחַת מֵהֶן לִקְנוֹת אוֹתָהּ, וְאֶת הַמֶּצֶר, וְאֶת חֲבֶרְתָּהּ – מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: מֶצֶר דְּאַרְעָא חַד הוּא, וְקָנֵי; אוֹ דִּלְמָא הַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי וְהַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי? תֵּיקוּ. baé rabi zéra: he'hzik bea'hat méhen liknot otah, veet hametser, veet 'havertah – maou? mi amrinan: metser deara 'had hou, vekané; o dilma ha le'hodéh kaé veha le'hodéh kaé? tékou.
3. בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: הֶחְזִיק בַּמֶּצֶר לִקְנוֹת שְׁתֵּיהֶן, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן הַאי מֶצֶר – אַפְסֵרָא דְאַרְעָא הוּא, וְקָנֵי; אוֹ דִּלְמָא הַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי וְהַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי? תֵּיקוּ. baé rabi elazar: he'hzik bametser liknot chetéhen, maou? mi amrinan ha metser – afséra deara hou, vekané; o dilma ha le'hodéh kaé veha le'hodéh kaé? tékou.
4. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: שְׁנֵי בָתִּים זֶה לִפְנִים מִזֶּה, הֶחְזִיק בַּחִיצוֹן לִקְנוֹתוֹ – קְנָאוֹ. לִקְנוֹת אוֹתוֹ וְאֶת הַפְּנִימִי – חִיצוֹן קָנָה, פְּנִימִי לֹא קָנָה. לִקְנוֹת אֶת הַפְּנִימִי – אַף חִיצוֹן נָמֵי לֹא קָנָה. amar rav na'hman amar raba bar avouh: chené vatim ze lifnim mize, he'hzik ba'hitson liknoto – kenao. liknot oto veet hapenimi – 'hitson kana, penimi lo kana. liknot et hapenimi – af 'hitson namé lo kana.
5. הֶחְזִיק בַּפְּנִימִי לִקְנוֹתוֹ – קְנָאוֹ. לִקְנוֹת אוֹתוֹ וְאֶת הַחִיצוֹן – קָנָה שְׁנֵיהֶן. לִקְנוֹת אֶת הַחִיצוֹן – אַף פְּנִימִי לֹא קָנָה. he'hzik bapenimi liknoto – kenao. liknot oto veet ha'hitson – kana chenéhen. liknot et ha'hitson – af penimi lo kana.
6. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: הַבּוֹנֶה פַּלְטֵרִין גְּדוֹלִים בְּנִכְסֵי הַגֵּר, וּבָא אַחֵר וְהֶעֱמִיד לָהֶן דְּלָתוֹת – קָנָה. מַאי טַעְמָא? קַמָּא – לִבְנֵי בְּעָלְמָא הוּא דַּאֲפֵיךְ. amar rav na'hman amar raba bar avouh: habone paltérin gedolim benikhsé hagér, ouva a'hér veheemid lahen delatot – kana. ma tama? kama – livné bealma hou daafékh.
7. אָמַר רַב דִּימִי בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַמּוֹצֵא פַּלְטֵרִין בְּנִכְסֵי הַגֵּר, וְסָד בָּהֶן סִיּוּד אֶחָד אוֹ כִּיּוּר אֶחָד – קְנָאָן. וְכַמָּה? אָמַר רַב יוֹסֵף: אַמָּה. אָמַר רַב חִסְדָּא: וּכְנֶגֶד הַפֶּתַח. amar rav dimi bar yoséf amar rabi elazar: hamotsé paltérin benikhsé hagér, vesad bahen siyoud e'had o kiyour e'had – kenaan. vekhama? amar rav yoséf: ama. amar rav 'hisda: oukhneged hapeta'h.
8. אָמַר רַב עַמְרָם: הַאי מִילְּתָא אֲמַר לַן רַב שֵׁשֶׁת, וְאַנְהֲרִינְהוּ עַיְנִין מִמַּתְנִיתָא: הַמַּצִּיעַ מַצָּעוֹת בְּנִכְסֵי הַגֵּר – קָנָה. ״וְאַנְהֲרִינְהוּ עַיְנִין מִמַּתְנִיתָא״ – מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: כֵּיצַד בַּחֲזָקָה? נָעַל לוֹ מִנְעָלוֹ, אוֹ הִתִּיר לוֹ מִנְעָלוֹ, אוֹ שֶׁהוֹלִיךְ כֵּלָיו אַחֲרָיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ, וְהִפְשִׁיטוֹ, וְהִרְחִיצוֹ, סָכוֹ, גֵּרְדוֹ, וְהִלְבִּישׁוֹ, וְהִנְעִילוֹ, וְהִגְבִּיהוֹ – קְנָאוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא תְּהֵא חֲזָקָה גְּדוֹלָה מֵהַגְבָּהָה – שֶׁהַגְבָּהָה קוֹנָה בְּכׇל מָקוֹם. amar rav amram: ha mileta amar lan rav chéchet, veanharinou aynin mimatnita: hamatsia matsaot benikhsé hagér – kana. "veanharinou aynin mimatnita" – ma hi? detanya: kétsad ba'hazaka? naal lo minalo, o hitir lo minalo, o cheolikh kéla a'hara levét hamer'hats, vehifchito, vehir'hitso, sakho, gérdo, vehilbicho, vehinilo, vehigbio – kenao. amar rabi chimon: lo tehé 'hazaka gedola méhagbaha – chehagbaha kona bekhol makom.
9. מַאי קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: הִגְבִּיהוֹ לְרַבּוֹ – קְנָאוֹ, הִגְבִּיהַּ רַבּוֹ לוֹ – לֹא קְנָאוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא תְּהֵא חֲזָקָה גְּדוֹלָה מֵהַגְבָּהָה – שֶׁהַגְבָּהָה קוֹנָה בְּכׇל מָקוֹם. ma kaamar? hakhi kaamar: higbio lerabo – kenao, higbiha rabo lo – lo kenao. amar rabi chimon: lo tehé 'hazaka gedola méhagbaha – chehagbaha kona bekhol makom.
10. אָמַר רַב יִרְמְיָה בִּירָאָה אָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן amar rav yirmeya biraa amar rav yeouda: ha man

Daf 54a

1. דִּשְׁדָא לִיפְתָּא בֵּי פִילֵי דְּאַרְעָא דְגֵר – לָא הָוֵי חֲזָקָה. מַאי טַעְמָא? בְּעִידָּנָא דִּשְׁדָא – לָא הָוֵי שְׁבָחָא, הַשְׁתָּא דְּקָא שָׁבַח – מִמֵּילָא קָא שָׁבַח. dichda lifta bé filé deara degér – la havé 'hazaka. ma tama? beidana dichda – la havé cheva'ha, hachta deka chava'h – miméla ka chava'h.
2. אָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּפָשַׁח דִּיקְלָא; אַדַּעְתָּא דְּדִיקְלָא – קָנֵי, אַדַּעְתָּא דְחֵיוָתָא – לָא קָנֵי. הֵיכִי דָּמֵי? שְׁקַל מֵהַאי גִּיסָא וּמֵהַאי גִּיסָא – אַדַּעְתָּא דְּדִיקְלָא. כּוֹלָּא מֵחַד גִּיסָא – אַדַּעְתָּא דְחֵיוָתָא. amar chemouél: ha man defacha'h dikla; adata dedikla – kané, adata de'hévata – la kané. hékhi damé? chekal méha gisa ouméha gisa – adata dedikla. kola mé'had gisa – adata de'hévata.
3. וְאָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּזָכֵי זִיכְיָא; אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא – קָנֵי, אַדַּעְתָּא דְצִיבֵי – לָא קָנֵי. הֵיכִי דָּמֵי? שְׁקַל רַבְרְבֵי וְזוּטְרֵי – אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא, שְׁקַל רַבְרְבֵי וּשְׁבַק זוּטְרֵי – אַדַּעְתָּא דְצִיבֵי. veamar chemouél: ha man dezakhé zikhya; adata deara – kané, adata detsivé – la kané. hékhi damé? chekal ravrevé vezoutré – adata deara, chekal ravrevé ouchvak zoutré – adata detsivé.
4. וְאָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּאתָקֵיל תִּיקְלָא; אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא – קָנֵי, אַדַּעְתָּא דְבֵי דָרֵי – לָא קָנֵי. הֵיכִי דָּמֵי? שְׁקַל מוּלְיָא וּשְׁדָא בְּנַצָּא – אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא. מוּלְיָא בְּמוּלְיָא וְנַצָּא בְּנַצָּא – אַדַּעְתָּא דְבֵי דָרֵי. veamar chemouél: ha man detakél tikla; adata deara – kané, adata devé daré – la kané. hékhi damé? chekal moulya ouchda benatsa – adata deara. moulya bemoulya venatsa benatsa – adata devé daré.
5. וְאָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּפָתַח מַיָּא בְּאַרְעָא; אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא – קָנֵי, אַדַּעְתָּא דְכַוְורֵי – לָא קָנֵי. הֵיכִי דָּמֵי? פָּתַח תְּרֵי בָבֵי, חַד מְעַיֵּיל וְחַד מַפֵּיק – אַדַּעְתָּא דְכַוְורֵי. חַד בָּבָא – אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא. veamar chemouél: ha man defata'h maya beara; adata deara – kané, adata dekhavré – la kané. hékhi damé? pata'h teré vavé, 'had meayél ve'had mapék – adata dekhavré. 'had bava – adata deara.
6. הָהִיא אִיתְּתָא דַּאֲכַלָה דִּיקְלָא בְּתַפְשִׁיחָא, תְּלֵיסַר שְׁנִין. אֲתָא הָהוּא [גַּבְרָא], רָפֵיק תּוּתֵיהּ פּוּרְתָּא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּלֵוִי, וְאָמְרִי לַהּ קַמֵּיהּ דְּמָר עוּקְבָא, אוֹקְמֵיהּ בִּידֵיהּ. אֲתַאי קָא צָוְוחָא קַמֵּיהּ, אֲמַר לַהּ: מַאי אֶעֱבֵיד לָךְ, דְּלָא אַחְזֵיקְתְּ כִּדְמַחְזְקִי אִינָשֵׁי. hahi iteta daakhala dikla betafchi'ha, telésar chenin. ata haou [gavra], rafék toutéh pourta. ata lekaméh delévi, veamri lah kaméh demar oukva, okméh bidéh. ata ka tsav'ha kaméh, amar lah: ma eevéd lakh, dela a'hzékte kidma'hzeki inaché.
7. אָמַר רַב: הַצָּר צוּרָה בְּנִכְסֵי הַגֵּר – קָנָה; דְּרַב לָא קָנֵי לְגִנְּתָא דְּבֵי רַב, אֶלָּא בְּצוּרְתָּא. amar rav: hatsar tsoura benikhsé hagér – kana; derav la kané legineta devé rav, ela betsourta.
8. אִיתְּמַר: שָׂדֶה הַמְסוּיֶּימֶת בִּמְצָרֶיהָ – אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: כֵּיוָן שֶׁהִכִּישׁ בָּהּ מַכּוֹשׁ אֶחָד – קָנָה כּוּלָּהּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לֹא קָנָה אֶלָּא מְקוֹם מַכּוֹשׁוֹ בִּלְבַד. itemar: sade hamsouyemet bimtsareha – amar rav houna amar rav: kévan chehikich bah makoch e'had – kana koulah. ouchmouél amar: lo kana ela mekom makocho bilvad.

Daf 54b

1. וְשֶׁאֵינָהּ מְסוּיֶּימֶת בִּמְצָרֶיהָ, עַד כַּמָּה? אָמַר רַב פָּפָּא: כִּדְאָזֵיל תַּיָּירָא דְשׁוֹרֵי וְהָדַר. vecheénah mesouyemet bimtsareha, ad kama? amar rav papa: kidazél tayara dechoré vehadar.
2. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: נִכְסֵי גּוֹי הֲרֵי הֵן כְּמִדְבָּר, כׇּל הַמַּחְזִיק בָּהֶן זָכָה בָּהֶן. מַאי טַעְמָא? גּוֹי – מִכִּי מָטוּ זוּזֵי לִידֵיהּ אִסְתַּלַּק לֵיהּ, יִשְׂרָאֵל לָא קָנֵי עַד דְּמָטֵי שְׁטָרָא לִידֵיהּ. הִלְכָּךְ הֲרֵי הֵן כְּמִדְבָּר, וְכׇל הַמַּחְזִיק בָּהֶן זָכָה בָּהֶן. amar rav yeouda amar chemouél: nikhsé go haré hén kemidbar, kol hama'hzik bahen zakha bahen. ma tama? go – miki matou zouzé lidéh istalak léh, yisraél la kané ad dematé chetara lidéh. hilkakh haré hén kemidbar, vekhol hama'hzik bahen zakha bahen.
3. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: מִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי?! וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא; וּמַלְכָּא אָמַר: לָא לִיקְנֵי אַרְעָא אֶלָּא בְּאִיגַּרְתָּא! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא לָא יָדַעְנָא; עוֹבָדָא הֲוָה בְּדוּרָא דְרָעֲוָתָא, בְּיִשְׂרָאֵל דִּזְבַן אַרְעָא מִגּוֹי, וַאֲתָא יִשְׂרָאֵל אַחֲרִינָא רָפֵיק בָּהּ פּוּרְתָּא; אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה, אוֹקְמַהּ בִּידָא דְּשֵׁנִי. amar léh abayé lerav yoséf: mi amar chemouél hakhi?! vehaamar chemouél: dina demalkhouta dina; oumalka amar: la likné ara ela beigarta! amar léh: ana la yadana; ovada hava bedoura deraavata, beyisraél dizvan ara migo, vaata yisraél a'harina rafék bah pourta; ata lekaméh derav yeouda, okmah bida dechéni.
4. אֲמַר לֵיהּ: דּוּרָא דְרָעֲוָתָא קָאָמְרַתְּ?! הָתָם בָּאגֵי מִטַּמְּרִי הֲווֹ – דְּאִינְהוּ גּוּפַיְיהוּ לָא הֲווֹ יָהֲבִי טַסְקָא לְמַלְכָּא, וּמַלְכָּא אֲמַר: מַאן דְּיָהֵיב טַסְקָא, לֵיכוֹל אַרְעָא. amar léh: doura deraavata kaamrate?! hatam bagé mitameri hao – deinou goufayou la hao yahavi taska lemalka, oumalka amar: man deyahév taska, lékhol ara.
5. רַב הוּנָא זְבֵן אַרְעָא מִגּוֹי, אֲתָא יִשְׂרָאֵל אַחֵר רָפֵיק בַּהּ פּוּרְתָּא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אוֹקְמַהּ בִּידֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: מַאי דַּעְתָּיךְ? דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: נִכְסֵי גּוֹי הֲרֵי הֵן כְּמִדְבָּר, וְכׇל הַמַּחְזִיק בָּהֶם זָכָה? rav houna zevén ara migo, ata yisraél a'hér rafék bah pourta. ata lekaméh derav na'hman, okmah bidéh. amar léh: ma datakh? deamar chemouél: nikhsé go haré hén kemidbar, vekhol hama'hzik bahem zakha?

Daf 55a

1. לֶיעְבַּד לִי מָר כְּאִידַּךְ דִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא קָנָה אֶלָּא מְקוֹם מַכּוֹשׁוֹ בִּלְבַד! אֲמַר לֵיהּ: בְּהַאי, אֲנָא כִּשְׁמַעְתִּין סְבִירָא לִי – דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: כֵּיוָן שֶׁנִּיכֵּשׁ בָּהּ מַכּוֹשׁ אֶחָד – קָנָה כּוּלָּהּ. lebad li mar keidakh dichmouél, deamar chemouél: lo kana ela mekom makocho bilvad! amar léh: beha, ana kichmatin sevira li – deamar rav houna amar rav: kévan chenikéch bah makoch e'had – kana koulah.
2. שְׁלַח רַב הוּנָא בַּר אָבִין: יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּקַח שָׂדֶה מִגּוֹי, וּבָא יִשְׂרָאֵל אַחֵר וְהֶחֱזִיק בָּהּ – אֵין מוֹצִיאִים אוֹתָהּ מִיָּדוֹ. וְכֵן הָיָה רַבִּי אָבִין וְרַבִּי אִילְעָא וְכׇל רַבּוֹתֵינוּ שָׁוִין בַּדָּבָר. chela'h rav houna bar avin: yisraél chelaka'h sade migo, ouva yisraél a'hér vehe'hezik bah – én motsiim otah miyado. vekhén haya rabi avin verabi ila vekhol raboténou chavin badavar.
3. אָמַר רַבָּה: הָנֵי תְּלָת מִילֵּי, אִישְׁתַּעִי לִי עוּקְבָן בַּר נְחֶמְיָה רֵישׁ גָּלוּתָא, מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא, וַאֲרִיסוּתָא דְפָרְסָאֵי – עַד אַרְבְּעִין שְׁנִין, וְהָנֵי זַהֲרוּרֵי דְּזָבֵין אַרְעָא לְטַסְקָא – זְבִינַיְהוּ זְבִינֵי. amar raba: hané telat milé, ichtai li oukvan bar ne'hemya réch galouta, micheméh dichmouél: dina demalkhouta dina, vaarisouta defarsaé – ad arbein chenin, vehané zaharouré dezavén ara letaska – zevinayou zeviné.
4. וְהָנֵי מִילֵּי לְטַסְקָא, אֲבָל לִכְרָגָא – לָא. מַאי טַעְמָא? כְּרָגָא – אַקַּרְקַף דְּגַבְרֵי מַנַּח. רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: אֲפִילּוּ שְׂעָרֵי דְכַדָּא מִשְׁתַּעְבְּדִי לִכְרָגָא. vehané milé letaska, aval likhraga – la. ma tama? keraga – akarkaf degavré mana'h. rav houna beréh derav yeochoua amar: afilou searé dekhada michtabedi likhraga.
5. אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲמַר לִי הוּנָא בַּר נָתָן, קָשֵׁי בַּהּ אַמֵּימָר: אִם כֵּן, בִּטַּלְתָּ יְרוּשַּׁת בְּנוֹ הַבְּכוֹר – דְּהָוֵה לֵיהּ רָאוּי, וְאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל בָּרָאוּי כְּבַמּוּחְזָק. amar rav aché: amar li houna bar natan, kaché bah amémar: im kén, bitalta yerouchat beno habekhor – dehavé léh raou, veén habekhor notél baraou kevamou'hzak.
6. אָמְרִי לֵיהּ: אִי הָכִי, אֲפִילּוּ טַסְקָא נָמֵי! אֶלָּא מָה אִית לָךְ לְמֵימַר – דִּיהַיב טַסְקָא וּמִית; הָכָא נָמֵי – דִּיהַיב כְּרָגָא וּמִית. amri léh: i hakhi, afilou taska namé! ela ma it lakh lemémar – dihav taska oumit; hakha namé – dihav keraga oumit.
7. אָמַר רַב אָשֵׁי, אָמַר לִי הוּנָא בַּר נָתָן: שְׁאֵילְתִּינְהוּ לְסָפְרֵי דְרָבָא, וַאֲמַרוּ לִי: הִלְכְתָא כְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ. וְלָא הִיא, הָתָם – לְאוֹקוֹמֵי מִילְּתֵיהּ הוּא דְּאָמַר. amar rav aché, amar li houna bar natan: cheéltinou lesafré derava, vaamarou li: hilkheta kerav houna beréh derav yeochoua. vela hi, hatam – leokomé miletéh hou deamar.
8. וְאָמַר רַב אָשֵׁי: פַּרְדָּכְתְּ – מְסַיַּיע מָתָא. וְהָנֵי מִילֵּי דְּאַצֵּילְתֵּיהּ מָתָא, אֲבָל אַנְדִּיסְקֵי – סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא הִיא. veamar rav aché: pardakhte – mesaya mata. vehané milé deatséltéh mata, aval andiské – siyata dichmaya hi.
9. אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמֶּצֶר וְהֶחָצָב מַפְסִיקִין בְּנִכְסֵי הַגֵּר, אֲבָל לְעִנְיַן פֵּאָה וְטוּמְאָה – לָא. כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ לְפֵאָה וְטוּמְאָה. amar rav asi amar rabi yo'hanan: hametser vehe'hatsav mafsikin benikhsé hagér, aval leinyan péa vetouma – la. ki ata ravin amar rabi yo'hanan: afilou leféa vetouma.
10. פֵּאָה – מַאי הִיא? דִּתְנַן: וְאֵלּוּ מַפְסִיקִין לַפֵּאָה – הַנַּחַל, וְהַשְּׁלוּלִית, péa – ma hi? ditnan: veélou mafsikin lapéa – hana'hal, vehacheloulit,

Daf 55b

1. וְדֶרֶךְ הָרַבִּים, וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד, וּשְׁבִיל הָרַבִּים, וּשְׁבִיל הַיָּחִיד הַקָּבוּעַ בֵּין בִּימוֹת הַחַמָּה וּבֵין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. vederekh harabim, vederekh haya'hid, ouchvil harabim, ouchvil haya'hid hakavoua bén bimot ha'hama ouvén bimot hagechamim.
2. טוּמְאָה – מַאי הִיא? דִּתְנַן: הַנִּכְנָס לְבִקְעָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְטוּמְאָה בְּשָׂדֶה פְּלוֹנִית, וְאָמַר: הָלַכְתִּי לַמָּקוֹם הַלָּז, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם נִכְנַסְתִּי לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְאִם לָאו – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. touma – ma hi? ditnan: hanikhnas levika bimot hagechamim, vetouma besade pelonit, veamar: halakhti lamakom halaz, veéni yodéa im nikhnasti leoto makom veim la – rabi eliezer metahér, va'hakhamim metamein.
3. שֶׁהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: סְפֵק בִּיאָה – טָהוֹר, סְפֵק מַגַּע טוּמְאָה – טָמֵא. chehaya rabi eliezer omér: sefék bia – taor, sefék maga touma – tamé.
4. אֲבָל לְשַׁבָּת לֹא. aval lechabat lo.
5. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ לְעִנְיַן שַׁבָּת, דְּתַנְיָא: הוֹצִיא חֲצִי גְרוֹגֶרֶת לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִנִּיחָה, וְחָזַר וְהוֹצִיא חֲצִי גְרוֹגֶרֶת אַחֶרֶת; בְּהֶעְלֵם אֶחָד – חַיָּיב. בִּשְׁנֵי הֶעְלֵמוֹת – פָּטוּר. rava amar: afilou leinyan chabat, detanya: hotsi 'hatsi gerogeret lirchout harabim vehini'ha, ve'hazar veotsi 'hatsi gerogeret a'heret; behelém e'had – 'hayav. bichné helémot – patour.
6. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּהֶעְלֵם אֶחָד; rabi yosé omér: behelém e'had;

Daf 56a

1. בִּרְשׁוּת אַחַת – חַיָּיב, בִּשְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת – פָּטוּר. birchout a'hat – 'hayav, bichté rechouot – patour.
2. וְאָמַר רַבָּה: וְהוּא שֶׁיֵּשׁ חִיּוּב חַטָּאת בֵּינֵיהֶם, אֲבָל כַּרְמְלִית – לֹא. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ כַּרְמְלִית, אֲבָל פִּיסְלָא – לֹא. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ פִּיסְלָא. veamar raba: veou cheyéch 'hiyouv 'hatat bénéhem, aval karmelit – lo. abayé amar: afilou karmelit, aval pisla – lo. rava amar: afilou pisla.
3. וְאַזְדָּא רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: רְשׁוּת שַׁבָּת כִּרְשׁוּת גִּיטִּין דָּמֵי. veazda rava letaméh, deamar rava: rechout chabat kirchout gitin damé.
4. אֵין שָׁם לֹא מֶצֶר וְלֹא חָצָב, מַאי? פֵּירֵשׁ רַבִּי מָרִינוּס מִשְּׁמוֹ: כׇּל שֶׁנִּקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. הֵיכִי דָּמֵי? אָמַר רַב פָּפָּא: דְּקָרוּ לֵיהּ ״בֵּי גַרְגּוּתָא דִּפְלָנְיָא״. én cham lo metser velo 'hatsav, ma? péréch rabi marinous michemo: kol chenikrét al chemo. hékhi damé? amar rav papa: dekarou léh "bé gargouta diflanya".
5. יָתֵיב רַב אַחָא בַּר עַוְיָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַסִּי, וְיָתֵיב וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אַסִּי בַּר חֲנִינָא: חֲצוּבָא מַפְסֵיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר. yatév rav a'ha bar avya kaméh derabi asi, veyatév vekaamar micheméh derabi asi bar 'hanina: 'hatsouva mafsék benikhsé hagér.
6. מַאי חֲצוּבָא? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שֶׁבּוֹ תִּיחֵם יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ. ma 'hatsouva? amar rav yeouda amar rav: chebo ti'hém yeochoua leyisraél et haarets.
7. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹא מָנָה יְהוֹשֻׁעַ אֶלָּא עֲיָירוֹת הָעוֹמְדוֹת עַל הַגְּבוּלִין. veamar rav yeouda amar rav: lo mana yeochoua ela ayarot haomdot al hagevoulin.
8. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כֹּל שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה – חַיָּיב בְּמַעֲשֵׂר. amar rav yeouda amar chemouél: kol cheheraou hakadoch baroukh hou lemoche – 'hayav bemaasér.
9. לְאַפּוֹקֵי מַאי? לְאַפּוֹקֵי קֵינִי, קְנִיזִּי וְקַדְמוֹנִי. תַּנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נַפְתּוֹחָא, עַרְבָאָה וְשַׁלְמָאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַר שֵׂעִיר, עַמּוֹן וּמוֹאָב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַרְדִּיסָקִיס, אַסְיָא וְאַסְפַּמְיָא. leapoké ma? leapoké kéni, kenizi vekadmoni. tanya, rabi méir omér: nafto'ha, arvaa vechalmaa. rabi yeouda omér: har séir, amon oumoav. rabi chimon omér: ardisakis, asya veaspamya.
10. מַתְנִי׳ הָיוּ שְׁנַיִם מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלָהּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִים – מְשַׁלְּמִין לוֹ אֶת הַכֹּל. שְׁנַיִם בָּרִאשׁוֹנָה, שְׁנַיִם בַּשְּׁנִיָּה, וּשְׁנַיִם בַּשְּׁלִישִׁית – matni' haou chenayim meidin oto cheakhalah chaloch chanim, venimtseou zommim – mechalemin lo et hakol. chenayim barichona, chenayim bacheniya, ouchnayim bachelichit –

Daf 56b

1. מְשַׁלְּשִׁין בֵּינֵיהֶם. mechalechin bénéhem.
2. שְׁלֹשָׁה אַחִים, וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶם – הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ עֵדֻיוֹת, וְהֵן עֵדוּת אַחַת לַהֲזָמָה. chelocha a'him, vee'had mitstaréf imahem – haré élou chaloch édouot, vehén édout a'hat lahazama.
3. גְּמָ׳ מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא – דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: כְּשֶׁהָלַךְ אַבָּא חֲלַפְתָּא אֵצֶל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לִלְמוֹד תּוֹרָה, וְאָמְרִי לַהּ: רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אֵצֶל אַבָּא חֲלַפְתָּא לִלְמוֹד תּוֹרָה, אָמַר לוֹ: הֲרֵי שֶׁאֲכָלָהּ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה בִּפְנֵי שְׁנַיִם, שְׁנִיָּה בִּפְנֵי שְׁנַיִם, שְׁלִישִׁית בִּפְנֵי שְׁנַיִם – מַהוּ? אָמַר לוֹ: הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. gema' matnitin dela kerabi akiva – detanya, amar rabi yosé: kechehalakh aba 'halafta étsel rabi yo'hanan ben nouri lilmod tora, veamri lah: rabi yo'hanan ben nouri étsel aba 'halafta lilmod tora, amar lo: haré cheakhalah chana richona bifné chenayim, cheniya bifné chenayim, chelichit bifné chenayim – maou? amar lo: haré zo 'hazaka.
4. אָמַר לוֹ: אַף אֲנִי אוֹמֵר כֵּן, אֶלָּא שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא חוֹלֵק בְּדָבָר זֶה; שֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״דָּבָר״ – וְלֹא חֲצִי דָבָר. amar lo: af ani omér kén, ela cherabi akiva 'holék bedavar ze; chehaya rabi akiva omér: "davar" – velo 'hatsi davar.
5. וְרַבָּנַן – הַאי ״דָּבָר״ וְלֹא חֲצִי דָבָר, מַאי עָבְדִי לֵיהּ? אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי אֶחָד אוֹמֵר אַחַת בְּגַבָּהּ וְאֶחָד אוֹמֵר אַחַת בִּכְרֵיסָהּ; הַאי חֲצִי דָבָר וַחֲצִי עֵדוּת הִיא! verabanan – ha "davar" velo 'hatsi davar, ma avdi léh? iléma lemaoté e'had omér a'hat begabah vee'had omér a'hat bikhrésah; ha 'hatsi davar va'hatsi édout hi!
6. אֶלָּא לְמַעוֹטֵי שְׁנַיִם אוֹמְרִים אַחַת בְּגַבָּהּ, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים אַחַת בִּכְרֵסָהּ. ela lemaoté chenayim omrim a'hat begabah, ouchnayim omrim a'hat bikhrésah.
7. אָמַר רַב יְהוּדָה: אֶחָד אוֹמֵר אֲכָלָהּ חִטִּים, וְאֶחָד אוֹמֵר אֲכָלָהּ שְׂעוֹרִים – הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן: אֶלָּא מֵעַתָּה, אֶחָד אוֹמֵר: אֲכָלָהּ רִאשׁוֹנָה שְׁלִישִׁית וַחֲמִישִׁית, וְאֶחָד אוֹמֵר: אֲכָלָהּ שְׁנִיָּה רְבִיעִית וְשִׁשִּׁית, הָכִי נָמֵי דְּהָוְיָא חֲזָקָה?! amar rav yeouda: e'had omér akhalah 'hitim, vee'had omér akhalah seorim – haré zo 'hazaka. matkéf lah rav na'hman: ela méata, e'had omér: akhalah richona chelichit va'hamichit, vee'had omér: akhalah cheniya reviit vechichit, hakhi namé dehavya 'hazaka?!
8. אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה: הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם, בְּשַׁתָּא דְּקָא מַסְהֵיד מָר – לָא קָא מַסְהֵיד מָר; הָכָא, תַּרְוַיְיהוּ בַּחֲדָא שַׁתָּא קָא מַסְהֲדִי. מַאי אִיכָּא לְמֵימַר – בֵּין חִיטֵּי לִשְׂעָרֵי? לָאו אַדַּעְתַּיְיהוּ דְּאִינָשֵׁי. amar léh rav yeouda: hakhi hachta?! hatam, bechata deka mashéd mar – la ka mashéd mar; hakha, tarvayou ba'hada chata ka mashadi. ma ika lemémar – bén 'hité lisaré? la adatayou deinaché.
9. שְׁלֹשָׁה אַחִין, וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶן – הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ עֵדֻיוֹת, וְהֵן עֵדוּת אַחַת לַהֲזָמָה. chelocha a'hin, vee'had mitstaréf imahen – haré élou chaloch édouot, vehén édout a'hat lahazama.

Daf 57a

1. הָהוּא שְׁטָרָא דַּהֲוָה חֲתִימִי עֲלֵיהּ בֵּי תְרֵי, שָׁכֵיב חַד מִינַּיְיהוּ. אֲתָא אֲחוּהּ דְּהַאי דְּקָאֵי, וְחַד אַחֲרִינָא, לְאַסְהוֹדֵי אַחֲתִימַת יְדֵיהּ דְּאִידַּךְ. haou chetara dahava 'hatimi aléh bé teré, chakhév 'had minayou. ata a'houh deha dekaé, ve'had a'harina, leasodé a'hatimat yedéh deidakh.
2. סְבַר רָבִינָא לְמֵימַר: הַיְינוּ מַתְנִיתִין – שְׁלֹשָׁה אַחִין, וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶן. sevar ravina lemémar: haynou matnitin – chelocha a'hin, vee'had mitstaréf imahen.
3. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי: מִי דָּמֵי?! הָתָם לָא נָפֵיק נְכֵי רִיבְעָא דְמָמוֹנָא אַפּוּמָּא דְאַחֵי, הָכָא נָפֵיק נְכֵי רִיבְעָא דְמָמוֹנָא אַפּוּמָּא דְאַחֵי. amar léh rav aché: mi damé?! hatam la nafék nekhé riva demamona apouma dea'hé, hakha nafék nekhé riva demamona apouma dea'hé.
4. מַתְנִי׳ אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן חֲזָקָה, וְאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶן חֲזָקָה? הָיָה מַעֲמִיד בְּהֵמָה בֶּחָצֵר; תַּנּוּר, רֵיחַיִם וְכִירַיִים; וּמְגַדֵּל תַּרְנְגוֹלִים; וְנוֹתֵן זִבְלוֹ בֶּחָצֵר – אֵינָהּ חֲזָקָה. אֲבָל עָשָׂה מְחִיצָה לִבְהֶמְתּוֹ – גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְכֵן לַתַּנּוּר וְכֵן לַכִּירַיִים וְכֵן לָרֵיחַיִם; הִכְנִיס תַּרְנְגוֹלִין לְתוֹךְ הַבַּיִת; וְעָשָׂה מָקוֹם לְזִבְלוֹ – עָמוֹק שְׁלֹשָׁה אוֹ גָבוֹהַּ שְׁלֹשָׁה; הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. matni' élou devarim cheyéch lahen 'hazaka, veélou devarim cheén lahen 'hazaka? haya maamid behéma be'hatsér; tanour, ré'hayim vekhirayim; oumgadél tarnegolim; venotén zivlo be'hatsér – énah 'hazaka. aval asa me'hitsa livhemto – gavoha asara tefa'him, vekhén latanour vekhén lakirayim vekhén laré'hayim; hikhnis tarnegolin letokh habayit; veasa makom lezivlo – amok chelocha o gavoha chelocha; haré zo 'hazaka.
5. גְּמָ׳ מַאי שְׁנָא רֵישָׁא, וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? gema' ma chena récha, ouma chena séfa?
6. אָמַר עוּלָּא: כֹּל שֶׁאִילּוּ בְּנִכְסֵי הַגֵּר קָנָה – בְּנִכְסֵי חֲבֵירוֹ קָנָה, כֹּל שֶׁאִילּוּ בְּנִכְסֵי הַגֵּר לֹא קָנָה – בְּנִכְסֵי חֲבֵירוֹ לֹא קָנָה. amar oula: kol cheilou benikhsé hagér kana – benikhsé 'havéro kana, kol cheilou benikhsé hagér lo kana – benikhsé 'havéro lo kana.
7. מַתְקֵיף לַהּ רַב שֵׁשֶׁת: וּכְלָלָא הוּא?! וַהֲרֵי נִיר – דִּבְנִכְסֵי הַגֵּר קָנָה, בְּנִכְסֵי חֲבֵירוֹ לֹא קָנָה! וַהֲרֵי אֲכִילַת פֵּירוֹת – דִּבְנִכְסֵי חֲבֵירוֹ קָנָה, בְּנִכְסֵי הַגֵּר לֹא קָנָה! matkéf lah rav chéchet: oukhlala hou?! vaharé nir – divnikhsé hagér kana, benikhsé 'havéro lo kana! vaharé akhilat pérot – divnikhsé 'havéro kana, benikhsé hagér lo kana!
8. אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: ela amar rav na'hman amar raba bar avouh:

Daf 57b

1. הָכָא בַּחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין עָסְקִינַן – דִּבְהַעֲמָדָה כְּדִי לָא קָפְדִי, אַמְּחִיצָה קָפְדִי. hakha ba'hatsar hachoutafin askinan – divhaamada kedi la kafdi, ame'hitsa kafdi.
2. וּבְהַעֲמָדָה כְּדִי לָא קָפְדִי?! וְהָא תְּנַן: הַשּׁוּתָּפִין שֶׁנָּדְרוּ הֲנָאָה זֶה מִזֶּה – אֲסוּרִין לִיכָּנֵס לֶחָצֵר! ouvhaamada kedi la kafdi?! veha tenan: hachoutafin chenadrou hanaa ze mize – asourin likanés le'hatsér!
3. אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: הָכָא בִּרְחָבָה שֶׁל אֲחוֹרֵי בָתִּים עָסְקִינַן; דִּבְהַעֲמָדָה כְּדִי לָא קָפְדִי, וְאַמְּחִיצָה קָפְדִי. ela amar rav na'hman amar raba bar avouh: hakha bir'hava chel a'horé vatim askinan; divhaamada kedi la kafdi, veame'hitsa kafdi.
4. רַב פָּפָּא אָמַר: אִידֵּי וְאִידֵּי בַּחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין; וְאִיכָּא דְּקָפְדִי וְאִיכָּא דְּלָא קָפְדִי; גַּבֵּי מָמוֹנָא – לְקוּלָּא, גַּבֵּי אִיסּוּרָא – לְחוּמְרָא. rav papa amar: idé veidé ba'hatsar hachoutafin; veika dekafdi veika dela kafdi; gabé mamona – lekoula, gabé isoura – le'houmra.
5. רָבִינָא אָמַר: לְעוֹלָם לָא קָפְדִי, וְהָא מַנִּי – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא; דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ וִיתּוּר אָסוּר בְּמוּדַּר הֲנָאָה. ravina amar: leolam la kafdi, veha mani – rabi eliezer hi; detanya, rabi eliezer omér: afilou vitour asour bemoudar hanaa.
6. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי בְּנָאָה: בַּכֹּל שׁוּתָּפִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, חוּץ מִן הַכְּבִיסָה – שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְהִתְבַּזּוֹת עַל הַכְּבִיסָה. amar rabi yo'hanan michoum rabi benaa: bakol choutafin meakevin ze et ze, 'houts min hakevisa – cheén darkan chel benot yisraél lehitbazot al hakevisa.
7. ״וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע״ – אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: זֶה שֶׁאֵין מִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמְדוֹת עַל הַכְּבִיסָה. "veotsém éna mérot bera" – amar rabi 'hiya bar aba: ze cheén mistakél benachim bechaa cheomdot al hakevisa.
8. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאִיכָּא דַּרְכָּא אַחְרִיתָא – רָשָׁע הוּא! אִי דְּלֵיכָּא דַּרְכָּא אַחְרִיתָא – אָנוּס הוּא! לְעוֹלָם דְּלֵיכָּא דַּרְכָּא אַחְרִיתָא, וַאֲפִילּוּ הָכִי – מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמֵינַס נַפְשֵׁיהּ. hékhi damé? i deika darka a'hrita – racha hou! i deléka darka a'hrita – anous hou! leolam deléka darka a'hrita, vaafilou hakhi – mibeé léh leménas nafchéh.
9. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי בְּנָאָה: חָלוּק שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם – כֵּיצַד? כֹּל שֶׁאֵין בְּשָׂרוֹ נִרְאֶה מִתַּחְתָּיו. טַלִּית שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם – כֵּיצַד? כֹּל שֶׁאֵין חֲלוּקוֹ נִרְאֶה מִתַּחְתָּיו טֶפַח. שֻׁלְחָן שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם – כֵּיצַד? שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי גְּדִיל, וּשְׁלִישׁ גְּלַאי – וְעָלָיו קְעָרוֹת וְיָרָק. וְטַבַּעְתּוֹ מִבַּחוּץ. bea minéh rabi yo'hanan mérabi benaa: 'halouk chel talmid 'hakham – kétsad? kol cheén besaro nire mita'hta. talit chel talmid 'hakham – kétsad? kol cheén 'halouko nire mita'hta tefa'h. choul'han chel talmid 'hakham – kétsad? chené cheliché gedil, ouchlich gela – veala kearot veyarak. vetabato miba'houts.
10. וְהָא תַּנְיָא: טַבַּעְתּוֹ מִבִּפְנִים! לָא קַשְׁיָא – הָא דְּאִיכָּא יָנוֹקָא, הָא דְּלֵיכָּא יָנוֹקָא. veha tanya: tabato mibifnim! la kachya – ha deika yanoka, ha deléka yanoka.
11. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא דְּלֵיכָּא יָנוֹקָא; וְלָא קַשְׁיָא – הָא דְּאִיכָּא שַׁמָּעָא, הָא דְּלֵיכָּא שַׁמָּעָא. vei baét éma: ha veha deléka yanoka; vela kachya – ha deika chamaa, ha deléka chamaa.
12. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא דְּאִיכָּא שַׁמָּעָא; וְלָא קַשְׁיָא – הָא בִּימָמָא, הָא בְּלֵילְיָא. vei baét éma: ha veha deika chamaa; vela kachya – ha bimama, ha belélya.
13. וְשֶׁל עַם הָאָרֶץ – דּוֹמֶה vechel am haarets – dome

Daf 58a

1. לִמְדוּרָה, וּקְדֵרוֹת מַקִּיפוֹת אוֹתָהּ. limdoura, oukdérot makifot otah.
2. מִטָּה שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים – כֵּיצַד? כֹּל שֶׁאֵין תַּחְתֶּיהָ אֶלָּא סַנְדָּלִין בִּימוֹת הַחַמָּה, וּמִנְעָלִין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְשֶׁל עַם הָאָרֶץ – דּוֹמָה לְאוֹצָר בָּלוּס. mita chel talmidé 'hakhamim – kétsad? kol cheén ta'hteha ela sandalin bimot ha'hama, ouminalin bimot hagechamim. vechel am haarets – doma leotsar balous.
3. רַבִּי בְּנָאָה הֲוָה קָא מְצַיֵּין מְעָרָתָא. כִּי מְטָא לִמְעָרְתָּא דְאַבְרָהָם, אַשְׁכְּחֵיהּ לֶאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם דְּקָאֵי קַמֵּי בָּבָא. אֲמַר לֵיהּ: מַאי קָא עָבֵיד אַבְרָהָם? אֲמַר לֵיהּ: גָּאנֵי בְּכַנְפַהּ דְּשָׂרָה, וְקָא מְעַיְּינָא לֵיהּ בְּרֵישֵׁיהּ. rabi benaa hava ka metsayén mearata. ki meta limarta deavraham, achke'héh leeliezer eved avraham dekaé kamé bava. amar léh: ma ka avéd avraham? amar léh: gané bekhanfah desara, veka meayena léh beréchéh.
4. אֲמַר לֵיהּ, זִיל אֵימָא לֵיהּ: בְּנָאָה קָאֵי אַבָּבָא. אֲמַר לֵיהּ: לֵיעוּל – מִידָּע יְדִיעַ דְּיֵצֶר בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא. עָיֵיל, עַיֵּין וּנְפַק. amar léh, zil éma léh: benaa kaé abava. amar léh: léoul – mida yedia deyétser beha alma léka. ayél, ayén ounfak.
5. כִּי מְטָא לִמְעָרְתָּא דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ״נִסְתַּכַּלְתָּ בִּדְמוּת דְּיוֹקְנִי, בִּדְיוֹקְנִי עַצְמָהּ אַל תִּסְתַּכֵּל״. ״הָא בָּעֵינָא לְצַיּוֹנֵי מְעָרְתָּא!״ ״כְּמִדַּת הַחִיצוֹנָה כָּךְ מִדַּת הַפְּנִימִית. וּלְמַאן דְּאָמַר שְׁנֵי בָתִּים זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ – כְּמִדַּת עֶלְיוֹנָה כָּךְ מִדַּת הַתַּחְתּוֹנָה״. ki meta limarta deadam harichon, yatsta bat kol veamra: "nistakalta bidmout deokni, bidokni atsmah al tistakél". "ha baéna letsayoné mearta!" "kemidat ha'hitsona kakh midat hapenimit. oulman deamar chené vatim zo lemala mizo – kemidat elona kakh midat hata'htona".
6. אָמַר רַבִּי בְּנָאָה: נִסְתַּכַּלְתִּי בִּשְׁנֵי עֲקֵיבָיו, וְדוֹמִים לִשְׁנֵי גַּלְגַּלֵּי חַמָּה. הַכֹּל בִּפְנֵי שָׂרָה – כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם. שָׂרָה בִּפְנֵי חַוָּה – כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם. חַוָּה בִּפְנֵי אָדָם – כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם. אָדָם בִּפְנֵי שְׁכִינָה – כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם. amar rabi benaa: nistakalti bichné akéva, vedomim lichné galgalé 'hama. hakol bifné sara – kekof bifné adam. sara bifné 'hava – kekof bifné adam. 'hava bifné adam – kekof bifné adam. adam bifné chekhina – kekof bifné adam.
7. שׁוּפְרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּרַב, שׁוּפְרֵיהּ דְּרַב מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ, שׁוּפְרֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב אָבִינוּ, שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב אָבִינוּ מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן. choufréh derav kahana méén choufréh derav, choufréh derav méén choufréh derabi avaou, choufréh derabi avaou méén choufréh deyaakov avinou, choufréh deyaakov avinou méén choufréh deadam harichon.
8. הָהוּא אַמְגּוּשָׁא דַּהֲוָה חָטֵיט שָׁכְבֵי. כִּי מְטָא אַמְּעָרְתָּא דְּרַב טוֹבִי בַּר מַתְנָה, תַּפְשֵׂיהּ בְּדִיקְנֵיהּ. אֲתָא אַבָּיֵי, אֲמַר לֵיהּ: בְּמָטוּתָא מִינָּךְ, שִׁבְקֵיהּ. לְשָׁנָה אַחֲרִיתִי הֲדַר אֲתָא, תַּפְשֵׂיהּ בְּדִיקְנֵיהּ. אֲתָא אַבָּיֵי, לָא שִׁבְקֵיהּ עַד דְּאַיְיתִי מַסְפְּרָא וְגַזְּיֵהּ לְדִיקְנֵיהּ. haou amgoucha dahava 'hatét chakhvé. ki meta amearta derav tovi bar matna, tafséh bediknéh. ata abayé, amar léh: bematouta minakh, chivkéh. lechana a'hariti hadar ata, tafséh bediknéh. ata abayé, la chivkéh ad deayti maspera vegazeyéh lediknéh.
9. הָהוּא דַּאֲמַר לְהוּ: חָבִיתָא דְעַפְרָא לְחַד בְּרַאי, חָבִיתָא דְגַרְמֵי לְחַד בְּרַאי, חָבִיתָא דְאוּדְרָא לְחַד בְּרַאי. לָא הֲווֹ יָדְעִי מַאי קָאָמַר לְהוּ. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי בְּנָאָה, אֲמַר לְהוּ: ״אִית לְכוּ אַרְעָא?״ אֲמַרוּ לֵיהּ: ״אִין״. ״אִית לְכוּ חֵיוָתָא?״ ״אִין״. ״אִית לְכוּ בִּסְתַּרְקֵי?״ ״אִין״. ״אִי הָכִי, הָכִי קָאָמַר לְכוּ״. haou daamar leou: 'havita deafra le'had bera, 'havita degarmé le'had bera, 'havita deoudra le'had bera. la hao yadi ma kaamar leou. ato lekaméh derabi benaa, amar leou: "it lekhou ara?" amarou léh: "in". "it lekhou 'hévata?" "in". "it lekhou bistarké?" "in". "i hakhi, hakhi kaamar lekhou".
10. הָהוּא גַּבְרָא דְּשַׁמְעַהּ לִדְבֵיתְהוּ דְּקָא אָמְרָה לְבַרְתַּהּ: ״אַמַּאי לָא צְנִּיעַתְּ בְּאִיסּוּרָא? הָךְ אִיתְּתָא, עֲשָׂרָה בְּנֵי אִית לַהּ, וְלֵית לִי מֵאֲבוּךְ אֶלָּא חַד״. כִּי שָׁכֵיב, אֲמַר לְהוּ: ״כׇּל נִכְסַי לְחַד בְּרָא״. haou gavra dechamah lidvétou deka amra levartah: "ama la tseniate beisoura? hakh iteta, asara bené it lah, velét li méavoukh ela 'had". ki chakhév, amar leou: "kol nikhsa le'had bera".
11. לָא יָדְעִי לְהֵי מִינַּיְיהוּ. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי בְּנָאָה, אֲמַר לְהוּ: זִילוּ חֲבוּטוּ קִבְרָא דַּאֲבוּכוֹן, עַד דְּקָאֵי וּמְגַלֵּי לְכוּ לְהֵי מִינַּיְיכוּ שְׁבַקא. אֲזַלוּ כּוּלְּהוּ, הָהוּא דִּבְרֵיהּ הֲוָה לָא אֲזַל. אֲמַר לְהוּ: כּוּלְּהוּ נִכְסֵי דְּהַאי. אֲזַלוּ אֲכַלוּ קוּרָצָא בֵּי מַלְכָּא, אָמְרִי: אִיכָּא גַּבְרָא חַד בִּיהוּדָאֵי, דְּקָא מַפֵּיק מָמוֹנָא מֵאִנָשֵׁי בְּלָא סָהֲדִי וּבְלָא מִידֵּי. אַתְיוּהוּ חַבְשׁוּהוּ. la yadi lehé minayou. ato lekaméh derabi benaa, amar leou: zilou 'havoutou kivra daavoukhon, ad dekaé oumgalé lekhou lehé minaykhou chevak. azalou kouleou, haou divréh hava la azal. amar leou: kouleou nikhsé deha. azalou akhalou kouratsa bé malka, amri: ika gavra 'had bioudaé, deka mapék mamona méinaché bela sahadi ouvla midé. atouou 'havchouou.
12. אֲזַלָא דְּבֵיתְהוּ, אֲמַרָה לְהוּ: עַבְדָּא חַד הֲוָה לִי, פְּסַקוּ לְרֵישֵׁיהּ וּפְשַׁטוּ לְמַשְׁכֵּיהּ וַאֲכַלוּ בִּישְׂרֵיהּ, וְקָא מָלוּ בֵּיהּ מַיָּא וּמַשְׁקוּ בֵּיהּ לְחַבְרַיָּיא, וְלָא קָא יָהֲבִי לִי דְּמֵי וְלָא אַגְרֵיהּ. azala devétou, amara leou: avda 'had hava li, pesakou leréchéh oufchatou lemachkéh vaakhalou bisréh, veka malou béh maya oumachkou béh le'havraya, vela ka yahavi li demé vela agréh.
13. לָא יָדְעִי מַאי קָא אָמְרָה לְהוּ. אָמְרִי: נַיְתוֹ לְחַכִּימָא דִיהוּדָאֵי, וְלֵימָא. קַרְיוּהוּ לְרַבִּי בְּנָאָה, אֲמַר לְהוּ: זַרְנוּקָא אָמְרָה לְכוּ. אָמְרִי: הוֹאִיל וְחַכִּים כּוּלֵּי הַאי, לִיתֵּיב אַבָּבָא וְנֵידוּן דִּינָא. la yadi ma ka amra leou. amri: nayto le'hakima dioudaé, veléma. karouou lerabi benaa, amar leou: zarnouka amra lekhou. amri: hoil ve'hakim koulé ha, litév abava venédoun dina.
14. חֲזָא דַּהֲוָה כְּתִיב בַּאֲבוּלָּא: ״כֹּל דַּיָּין דְּמִתְקְרֵי לְדִין – לָא שְׁמֵיהּ דַּיָּין״. אֲמַר לְהוּ: אֶלָּא מֵעַתָּה, אֲתָא אִינִישׁ מֵעָלְמָא 'haza dahava ketiv baavoula: "kol dayan demitkeré ledin – la cheméh dayan". amar leou: ela méata, ata inich méalma

Daf 58b

1. וּמַזְמֵין (לְהוּ) [לֵיהּ] לְדִינָא, פַּסְלֵיהּ?! אֶלָּא כֹּל דַּיָּין דְּמִתְקְרֵי לְדִין, וּמַפְּקִין מִינֵּיהּ מָמוֹנָא בְּדִין – לָאו שְׁמֵיהּ דַּיָּין. כְּתַבוּ הָכִי: ״בְּרַם סָאבֵי דִיהוּדָאֵי אָמְרִי: כֹּל דַּיָּין דְּמִתְקְרֵי לְדִין וּמַפְּקִין מִינֵּיהּ מָמוֹנָא בְּדִין – לָאו שְׁמֵיהּ דַּיָּין״. oumazmén (leou) [léh] ledina, pasléh?! ela kol dayan demitkeré ledin, oumapekin minéh mamona bedin – la cheméh dayan. ketavou hakhi: "beram savé dioudaé amri: kol dayan demitkeré ledin oumapekin minéh mamona bedin – la cheméh dayan".
2. חֲזָא דִּכְתִיב: ״בְּרֵאשׁ כֹּל מוֹתָא – אֲנָא דָּם, בְּרֵאשׁ כֹּל חַיִּין – אֲנָא חֲמַר״. אֶלָּא מֵעַתָּה, דְּנָפֵיל מֵאִיגָּרָא וּמִית, וּדְנָפֵיל מִדִּיקְלָא וּמִית, דְּמָא קַטְלֵיהּ?! וְתוּ, מַן דְּדַרְכֵּיהּ לְמֵימַת – מַשְׁקוּ לֵיהּ חַמְרָא, וְחָיֵי?! אֶלָּא הָכִי בָּעֵי לְמִכְתַּב: בְּרֵאשׁ כֹּל מַרְעִין – אֲנָא דָּם, בְּרֵאשׁ כֹּל אָסְווֹן – אֲנָא חֲמַר. כְּתַבוּ הָכִי: ״בְּרַם סָאבֵי דִיהוּדָאֵי אָמְרִי: בְּרֵאשׁ כֹּל מַרְעִין – אֲנָא דָּם, בְּרֵאשׁ כֹּל אָסְווֹן – אֲנָא חֲמַר, בַּאֲתַר דְּלֵית חֲמַר – תַּמָּן מִתְבָּעוּ סַמָּנִין״. 'haza dikhtiv: "beréch kol mota – ana dam, beréch kol 'hayin – ana 'hamar". ela méata, denafél méigara oumit, oudnafél midikla oumit, dema katléh?! vetou, man dedarkéh lemémat – machkou léh 'hamra, ve'hayé?! ela hakhi baé lemikhtav: beréch kol marin – ana dam, beréch kol ason – ana 'hamar. ketavou hakhi: "beram savé dioudaé amri: beréch kol marin – ana dam, beréch kol ason – ana 'hamar, baatar delét 'hamar – taman mitbaou samanin".
3. כְּתִיב אַפִּיתְחָא דְקַפּוֹטְקְיָא: ״אַנְפַּק, אַנְבַּג, אַנְטַל״. וְאֵיזֶהוּ אַנְטַל? זֶהוּ רְבִיעִית שֶׁל תּוֹרָה. ketiv apit'ha dekapotkeya: "anpak, anbag, antal". veézeou antal? zeou reviit chel tora.
4. מַתְנִי׳ הַמַּרְזֵב אֵין לוֹ חֲזָקָה, וְיֵשׁ לִמְקוֹמוֹ חֲזָקָה. הַמַּזְחֵילָה יֵשׁ לָהּ חֲזָקָה. matni' hamarzév én lo 'hazaka, veyéch limkomo 'hazaka. hamaz'héla yéch lah 'hazaka.
5. סוּלָּם הַמִּצְרִי אֵין לוֹ חֲזָקָה, וְלַצּוֹרִי יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. soulam hamitsri én lo 'hazaka, velatsori yéch lo 'hazaka.
6. חַלּוֹן הַמִּצְרִית אֵין לָהּ חֲזָקָה, וְלַצּוֹרִית יֵשׁ לָהּ חֲזָקָה. אֵיזוֹ הִיא חַלּוֹן הַמִּצְרִית? כֹּל שֶׁאֵין רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם יָכוֹל לִיכָּנֵס לְתוֹכָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם יֵשׁ לָהּ מַלְבֵּן – אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם יָכוֹל לִיכָּנֵס לְתוֹכָהּ, הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. 'halon hamitsrit én lah 'hazaka, velatsorit yéch lah 'hazaka. ézo hi 'halon hamitsrit? kol cheén rocho chel adam yakhol likanés letokhah. rabi yeouda omér: im yéch lah malbén – af al pi cheén rocho chel adam yakhol likanés letokhah, haré zo 'hazaka.
7. גְּמָ׳ מַאי ״הַמַּרְזֵב אֵין לוֹ חֲזָקָה, וְיֵשׁ לִמְקוֹמוֹ חֲזָקָה״? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, הָכִי קָאָמַר: הַמַּרְזֵב אֵין לוֹ חֲזָקָה – מֵרוּחַ אַחַת, וְיֵשׁ לִמְקוֹמוֹ חֲזָקָה – מִשְׁתֵּי רוּחוֹת. gema' ma "hamarzév én lo 'hazaka, veyéch limkomo 'hazaka"? amar rav yeouda amar chemouél, hakhi kaamar: hamarzév én lo 'hazaka – mérou'ha a'hat, veyéch limkomo 'hazaka – michté rou'hot.
8. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: הַמַּרְזֵב אֵין לוֹ חֲזָקָה – שֶׁאִם הָיָה אָרוֹךְ מְקַצְּרוֹ, וְיֵשׁ לִמְקוֹמוֹ חֲזָקָה – שֶׁאִם בָּא לְעוֹקְרוֹ, אֵינוֹ עוֹקְרוֹ. rabi 'hanina amar: hamarzév én lo 'hazaka – cheim haya arokh mekatsero, veyéch limkomo 'hazaka – cheim ba leokro, éno okro.
9. רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר: הַמַּרְזֵב אֵין לוֹ חֲזָקָה – שֶׁאִם רוֹצֶה לִבְנוֹת תַּחְתָּיו בּוֹנֶה, וְיֵשׁ לִמְקוֹמוֹ חֲזָקָה – שֶׁאִם בָּא לְעוֹקְרוֹ אֵינוֹ עוֹקְרוֹ. rav yirmeya bar aba amar: hamarzév én lo 'hazaka – cheim rotse livnot ta'hta bone, veyéch limkomo 'hazaka – cheim ba leokro éno okro.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Bava Batra
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)