Talmud Yevamot, Chapitre 14 (י״ד) · Daf 98b à 106b

Daf 98b

1. מִן הָאָב — יְקַיֵּים. אָחוֹת הָאֵם מִן הָאֵם — יוֹצִיא, מִן הָאָב — רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יוֹצִיא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יְקַיֵּים. שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כׇּל עֶרְוָה שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁאֵר הָאֵם — יוֹצִיא, מִשּׁוּם הָאָב — יְקַיֵּים. min haav — yekayém. a'hot haém min haém — yotsi, min haav — rabi méir omér: yotsi, va'hakhamim omrim: yekayém. chehaya rabi méir omér: kol erva chehi michoum cheér haém — yotsi, michoum haav — yekayém.
2. וּמוּתָּר בְּאֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ, וּבְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו. וּשְׁאָר כׇּל הָעֲרָיוֹת מוּתָּרוֹת לוֹ. לְאֵיתוֹיֵי אֵשֶׁת הָאָב. oumoutar beéchet a'hi méimo, ouvéchet a'hi avi. ouchar kol haaraot moutarot lo. leétoyé échet haav.
3. נָשָׂא אִשָּׁה וּבִתָּהּ — כּוֹנֵס אַחַת וּמוֹצִיא אַחַת. לְכַתְּחִלָּה לֹא יִכְנוֹס. מֵתָה אִשְׁתּוֹ — מוּתָּר בַּחֲמוֹתוֹ. וְאִיכָּא דְּתָנֵי: אָסוּר בַּחֲמוֹתוֹ. nasa icha ouvitah — konés a'hat oumotsi a'hat. lekhate'hila lo yikhnos. méta ichto — moutar ba'hamoto. veika detané: asour ba'hamoto.
4. קָתָנֵי מִיהַת: מוּתָּר בְּאֵשֶׁת אָחִיו, מַאי לָאו, דְּנַסְבַהּ אָחִיו כְּשֶׁהוּא גֵּר? לָא, דְּנַסְבַהּ כְּשֶׁהוּא גּוֹי. מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: לִיגְזוֹר כְּשֶׁהוּא גּוֹי אַטּוּ כְּשֶׁהוּא גֵּר, קָא מַשְׁמַע לַן. katané mihat: moutar beéchet a'hi, ma la, denasvah a'hi kecheou gér? la, denasvah kecheou go. ma lemémra? maou detéma: ligzor kecheou go atou kecheou gér, ka machma lan.
5. אָמַר מָר: נָשָׂא אִשָּׁה וּבִתָּהּ — כּוֹנֵס אַחַת וּמוֹצִיא אַחַת. לְכַתְּחִלָּה לֹא יִכְנוֹס. הַשְׁתָּא אַפּוֹקֵי מַפֵּיק — לְכַתְּחִלָּה מִיבַּעְיָא?! הָתָם קָאֵי, וְהָכִי קָאָמַר: הָךְ דַּאֲמוּר רַבָּנַן יְקַיֵּים, לְכַתְּחִלָּה לֹא יִכְנוֹס. amar mar: nasa icha ouvitah — konés a'hat oumotsi a'hat. lekhate'hila lo yikhnos. hachta apoké mapék — lekhate'hila mibaya?! hatam kaé, vehakhi kaamar: hakh daamour rabanan yekayém, lekhate'hila lo yikhnos.
6. מֵתָה אִשְׁתּוֹ — מוּתָּר בַּחֲמוֹתוֹ. וְאִיכָּא דְּתָנֵי: אָסוּר בַּחֲמוֹתוֹ. חֲדָא כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וַחֲדָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא. méta ichto — moutar ba'hamoto. veika detané: asour ba'hamoto. 'hada kerabi yichmaél, va'hada kerabi akiva.
7. מַאן דְּאָסַר, כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר: חֲמוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָה — בְּאִיסּוּרָא קָיְימָא, וְגַבֵּי גֵר גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן. וּמַאן דְּשָׁרֵי, כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: חֲמוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָה — קְלַשׁ לֵיהּ אִיסּוּרָא, וְגַבֵּי גֵר לָא גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן. man deasar, kerabi yichmaél, deamar: 'hamoto lea'har mita — beisoura kayma, vegabé gér gezarou béh rabanan. ouman decharé, kerabi akiva, deamar: 'hamoto lea'har mita — kelach léh isoura, vegabé gér la gezarou béh rabanan.
8. מַתְנִי׳ חָמֵשׁ נָשִׁים שֶׁנִּתְעָרְבוּ וַלְדוֹתֵיהֶן, הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת וְנָשְׂאוּ נָשִׁים, וּמֵתוּ — אַרְבָּעָה חוֹלְצִין לְאַחַת, וְאֶחָד מְיַיבֵּם אוֹתָהּ. matni' 'haméch nachim chenitarvou valdotéhen, higdilou hataarovot venasou nachim, oumétou — arbaa 'holtsin lea'hat, vee'had meyabém otah.
9. הוּא וּשְׁלֹשָׁה חוֹלְצִין לְאַחַת, וְאֶחָד מְיַיבֵּם. נִמְצְאוּ אַרְבַּע חֲלִיצוֹת וְיִיבּוּם לְכׇל אַחַת וְאַחַת. hou ouchlocha 'holtsin lea'hat, vee'had meyabém. nimtseou arba 'halitsot veyiboum lekhol a'hat vea'hat.
10. גְּמָ׳ וְדַוְקָא מִיחְלָץ וַהֲדַר יַבּוֹמֵי, אֲבָל יַבּוֹמֵי בְּרֵישָׁא — לָא, דְּקָפָגַע בִּיבָמָה לַשּׁוּק. gema' vedavka mi'hlats vahadar yabomé, aval yabomé berécha — la, dekafaga bivama lachouk.
11. מַאי הוּא וּשְׁלֹשָׁה חוֹלְצִין לְאַחַת? דְּלָא תֵּימָא לְיַבְּמִינְהוּ חַד לְכוּלְּהוּ, אֶלָּא כֹּל חַד וְחַד מְיַיבֵּם חֲדָא, דִּלְמָא מִתְרַמְיָא לֵיהּ דִּידֵיהּ. ma hou ouchlocha 'holtsin lea'hat? dela téma leyabeminou 'had lekhouleou, ela kol 'had ve'had meyabém 'hada, dilma mitramya léh didéh.
12. מִקְצָתָן אַחִין וּמִקְצָתָן שֶׁאֵין אַחִין — הָאַחִין חוֹלְצִין, וְשֶׁאֵין אַחִין מְיַיבְּמִין. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב סָפְרָא, הָכִי קָאָמַר: מִקְצָתָן אַחִין מִן הָאָב וּמִקְצָתָן אַחִין מִן הָאֵם. אַחִין מִן הָאֵם — חוֹלְצִין, וְאַחִין מִן הָאָב — מְיַיבְּמִין. miktsatan a'hin oumiktsatan cheén a'hin — haa'hin 'holtsin, vecheén a'hin meyabemin. ma kaamar? amar rav safra, hakhi kaamar: miktsatan a'hin min haav oumiktsatan a'hin min haém. a'hin min haém — 'holtsin, vea'hin min haav — meyabemin.
13. מִקְצָתָן כֹּהֲנִים וּמִקְצָתָן שֶׁאֵינָן כֹּהֲנִים — כֹּהֲנִים חוֹלְצִין, שֶׁאֵינָן כֹּהֲנִים — מְיַיבְּמִין. מִקְצָתָן כֹּהֲנִים וּמִקְצָתָן אַחִין מִן הָאֵם — אֵלּוּ וָאֵלּוּ חוֹלְצִין וְלֹא מְיַיבְּמִין. miktsatan kohanim oumiktsatan cheénan kohanim — kohanim 'holtsin, cheénan kohanim — meyabemin. miktsatan kohanim oumiktsatan a'hin min haém — élou vaélou 'holtsin velo meyabemin.

Daf 99a

1. תָּנוּ רַבָּנַן: יֵשׁ חוֹלֵץ לְאִמּוֹ מִסָּפֵק, לַאֲחוֹתוֹ מִסָּפֵק, לְבִתּוֹ מִסָּפֵק. tanou rabanan: yéch 'holéts leimo misafék, laa'hoto misafék, levito misafék.
2. כֵּיצַד? אִמּוֹ וְאִשָּׁה אַחֶרֶת, וְלָהֶן שְׁנֵי זְכָרִים, וְחָזְרוּ וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים בְּמַחֲבֵא, וּבָא בְּנָהּ שֶׁל זוֹ וְנָשָׂא אִמּוֹ שֶׁל זֶה, וּבְנָהּ שֶׁל זוֹ נָשָׂא אִמּוֹ שֶׁל זֶה, וּמֵתוּ בְּלֹא בָּנִים — זֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן, וְזֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן. נִמְצָא כׇּל אֶחָד וְאֶחָד חוֹלֵץ לְאִמּוֹ מִסָּפֵק. kétsad? imo veicha a'heret, velahen chené zekharim, ve'hazrou veyaldou chené zekharim bema'havé, ouva benah chel zo venasa imo chel ze, ouvnah chel zo nasa imo chel ze, oumétou belo banim — ze 'holéts lichtéhen, veze 'holéts lichtéhen. nimtsa kol e'had vee'had 'holéts leimo misafék.
3. לַאֲחוֹתוֹ מִסָּפֵק כֵּיצַד? אִמּוֹ וְאִשָּׁה אַחֶרֶת שֶׁיָּלְדוּ שְׁתֵּי נְקֵבוֹת בְּמַחֲבֵא, וּבָאוּ אֲחֵיהֶן שֶׁלֹּא מֵאוֹתָהּ הָאֵם וּנְשָׂאוּם, וּמֵתוּ בְּלֹא בָּנִים — חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן, נִמְצָא חוֹלֵץ לַאֲחוֹתוֹ מִסָּפֵק. laa'hoto misafék kétsad? imo veicha a'heret cheyaldou cheté nekévot bema'havé, ouvaou a'héhen chelo méotah haém ounsaoum, oumétou belo banim — 'holéts lichtéhen, nimtsa 'holéts laa'hoto misafék.
4. לְבִתּוֹ מִסָּפֵק כֵּיצַד? אִשְׁתּוֹ וְאִשָּׁה אַחֶרֶת שֶׁיָּלְדוּ שְׁתֵּי נְקֵבוֹת בְּמַחֲבֵא, וּבָאוּ אֲחֵיהֶן וּנְשָׂאוּם, וּמֵתוּ בְּלֹא בָּנִים — זֶה חוֹלֵץ לְבִתּוֹ מִסָּפֵק, וְזֶה חוֹלֵץ לְבִתּוֹ מִסָּפֵק. levito misafék kétsad? ichto veicha a'heret cheyaldou cheté nekévot bema'havé, ouvaou a'héhen ounsaoum, oumétou belo banim — ze 'holéts levito misafék, veze 'holéts levito misafék.
5. תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אִישׁ וְאִשָּׁה פְּעָמִים שֶׁמּוֹלִידִין חָמֵשׁ אוּמּוֹת. tanya, haya rabi méir omér: ich veicha peamim chemolidin 'haméch oumot.
6. כֵּיצַד? יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּקַח עֶבֶד וְשִׁפְחָה מִן הַשּׁוּק, וְלָהֶן שְׁנֵי בָנִים, וְנִתְגַּיֵּיר אֶחָד מֵהֶן — נִמְצָא אֶחָד גֵּר וְאֶחָד גּוֹי. הִטְבִּילָן לְשֵׁם עַבְדוּת וְנִזְקְקוּ זֶה לָזֶה, הֲרֵי כָּאן גֵּר וְגוֹי וְעֶבֶד. שִׁחְרֵר אֶת הַשִּׁפְחָה וּבָא עָלֶיהָ הָעֶבֶד, הֲרֵי כָּאן גֵּר וְגוֹי וְעֶבֶד וּמַמְזֵר. שִׁחְרֵר שְׁנֵיהֶם, וְהִשִּׂיאָן זֶה לָזֶה — הֲרֵי כָּאן גֵּר וְגוֹי וְעֶבֶד וּמַמְזֵר וְיִשְׂרָאֵל. kétsad? yisraél chelaka'h eved vechif'ha min hachouk, velahen chené vanim, venitgayér e'had méhen — nimtsa e'had gér vee'had go. hitbilan lechém avdout venizkekou ze laze, haré kan gér vego veeved. chi'hrér et hachif'ha ouva aleha haeved, haré kan gér vego veeved oumamzér. chi'hrér chenéhem, vehisian ze laze — haré kan gér vego veeved oumamzér veyisraél.
7. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן — גּוֹי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוָּלָד מַמְזֵר. ma ka machma lan — go veeved haba al bat yisraél havalad mamzér.
8. תָּנוּ רַבָּנַן: יֵשׁ מוֹכֵר אֶת אָבִיו לְהַגְבּוֹת אִמּוֹ כְּתוּבָּתָהּ. כֵּיצַד? יִשְׂרָאֵל לָקַח עֶבֶד וְשִׁפְחָה מִן הַשּׁוּק וְלָהֶם בֵּן. וְשִׁחְרֵר אֶת הַשִּׁפְחָה וּנְשָׂאָהּ, וְעָמַד וְכָתַב כׇּל נְכָסָיו לִבְנָהּ, נִמְצָא זֶה מוֹכֵר אֶת אָבִיו לְהַגְבּוֹת לְאִמּוֹ כְּתוּבָּתָהּ. tanou rabanan: yéch mokhér et avi lehagbot imo ketoubatah. kétsad? yisraél laka'h eved vechif'ha min hachouk velahem bén. vechi'hrér et hachif'ha ounsaah, veamad vekhatav kol nekhasa livnah, nimtsa ze mokhér et avi lehagbot leimo ketoubatah.
9. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? כּוּלַּהּ רַבִּי מֵאִיר הִיא, וְעַבְדָּא מִטַּלְטְלֵי, וּמִטַּלְטְלֵי מִשְׁתַּעְבְּדִי לִכְתוּבָה. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא קָמַשְׁמַע לַן עַבְדָּא כִּמְקַרְקַע דָּמֵי. ma ka machma lan? koulah rabi méir hi, veavda mitaltelé, oumitaltelé michtabedi likhtouva. veibaét éma: ha kamachma lan avda kimkarka damé.
10. מַתְנִי׳ הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְעָרֵב וְלָדָהּ בִּוְלַד כַּלָּתָהּ, הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת וְנָשְׂאוּ נָשִׁים, וּמֵתוּ — בְּנֵי הַכַּלָּה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַיבְּמִין, שֶׁהוּא סָפֵק אֵשֶׁת אָחִיו, סָפֵק אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו. matni' haicha chenitarév veladah bivlad kalatah, higdilou hataarovot venasou nachim, oumétou — bené hakala 'holtsin velo meyabemin, cheou safék échet a'hi, safék échet a'hi avi.
11. בְּנֵי הַזְּקֵנָה אוֹ חוֹלְצִין אוֹ מְיַיבְּמִין, שֶׁ[הוּא] סָפֵק אֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת בֶּן אָחִיו. bené hazekéna o 'holtsin o meyabemin, che[hou] safék échet a'hi veéchet ben a'hi.
12. מֵתוּ הַכְּשֵׁרִים, הַתַּעֲרוֹבוֹת לִבְנֵי הַזְּקֵנָה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַיבְּמִין, שֶׁהוּא סָפֵק אֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו. לִבְנֵי הַכַּלָּה — אֶחָד חוֹלֵץ, וְאֶחָד מְיַיבֵּם. métou hakechérim, hataarovot livné hazekéna 'holtsin velo meyabemin, cheou safék échet a'hi veéchet a'hi avi. livné hakala — e'had 'holéts, vee'had meyabém.
13. כֹּהֶנֶת שֶׁנִּתְעָרֵב וְלָדָהּ בִּוְלַד שִׁפְחָתָהּ — הֲרֵי אֵלּוּ אוֹכְלִים בִּתְרוּמָה — וְחוֹלְקִין חֵלֶק אֶחָד בַּגּוֹרֶן, kohenet chenitarév veladah bivlad chif'hatah — haré élou okhlim bitrouma — ve'holkin 'hélek e'had bagoren,

Daf 99b

1. וְאֵינָן מִטַּמְּאִין לְמֵתִים. וְאֵינָן נוֹשְׂאִין נָשִׁים, בֵּין כְּשֵׁרוֹת בֵּין פְּסוּלוֹת. הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת וְשִׁחְרְרוּ זֶה אֶת זֶה — נוֹשְׂאִין נָשִׁים רְאוּיוֹת לַכְּהוּנָּה. veénan mitamein lemétim. veénan nosin nachim, bén kechérot bén pesoulot. higdilou hataarovot vechi'hrerou ze et ze — nosin nachim reouot lakeouna.
2. וְאֵינָן מְטַמְּאִין לְמֵתִים, וְאִם נִטְמְאוּ — אֵינָן סוֹפְגִין הָאַרְבָּעִים. וְאֵינָן אוֹכְלִין בִּתְרוּמָה, וְאִם אָכְלוּ — אֵינָן מְשַׁלְּמִין קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ. וְאֵינָן חוֹלְקִין עַל הַגּוֹרֶן. וּמוֹכְרִין אֶת הַתְּרוּמָה, וְהַדָּמִים שֶׁלָּהֶן. veénan metamein lemétim, veim nitmeou — énan sofgin haarbaim. veénan okhlin bitrouma, veim akhlou — énan mechalemin keren va'homech. veénan 'holkin al hagoren. oumokhrin et haterouma, vehadamim chelahen.
3. וְאֵינָן חוֹלְקִין בְּקׇדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ, וְאֵין נוֹתְנִים לָהֶם קָדָשִׁים. וְאֵין מוֹצִיאִין שֶׁלָּהֶם מִידֵיהֶם. veénan 'holkin bekodché hamikdach, veén notnim lahem kadachim. veén motsiin chelahem midéhem.
4. וּפְטוּרִין מִן הַזְּרוֹעַ וּמִן הַלְּחָיַיִם וּמִן הַקֵּיבָה, וּבְכוֹרוֹ יְהֵא רוֹעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב. וְנוֹתְנִין עָלָיו חוּמְרֵי כֹהֲנִים וְחוּמְרֵי יִשְׂרְאֵלִים. ouftourin min hazeroa oumin hale'hayayim oumin hakéva, ouvkhoro yehé roe ad cheyistaév. venotnin ala 'houmré khohanim ve'houmré yisreélim.
5. גְּמָ׳ מֵתוּ הַכְּשֵׁרִים וְכוּ׳. אֶלָּא הָנָךְ, מִשּׁוּם דְּאִיעָרוּב לְהוּ הָווּ לְהוּ פְּסוּלִין? אָמַר רַב פָּפָּא, אֵימָא: וּמֵתוּ הַוַּדָּאִין. gema' métou hakechérim vekhou'. ela hanakh, michoum deiarouv leou haou leou pesoulin? amar rav papa, éma: oumétou havadain.
6. לִבְנֵי הַכַּלָּה אֶחָד חוֹלֵץ וְכוּ׳. דַּוְקָא מִיחְלָץ וַהֲדַר יַבּוֹמֵי, אֲבָל יַבּוֹמֵי בְּרֵישָׁא — לָא, דְּקָפָגַע בִּיבָמָה לַשּׁוּק. livné hakala e'had 'holéts vekhou'. davka mi'hlats vahadar yabomé, aval yabomé berécha — la, dekafaga bivama lachouk.
7. כֹּהֶנֶת שֶׁנִּתְעָרֵב וְכוּ׳. חֵלֶק אֶחָד פְּשִׁיטָא! אֵימָא חֵלֶק כְּאֶחָד. kohenet chenitarév vekhou'. 'hélek e'had pechita! éma 'hélek kee'had.
8. תְּנַן כְּמַאן דְּאָמַר אֵין חוֹלְקִין תְּרוּמָה לְעֶבֶד אֶלָּא אִם כֵּן רַבּוֹ עִמּוֹ. דְּתַנְיָא: אֵין חוֹלְקִין תְּרוּמָה לְעֶבֶד אֶלָּא אִם כֵּן רַבּוֹ עִמּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יָכוֹל שֶׁיֹּאמַר, אִם כֹּהֵן אֲנִי — תְּנוּ לִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי, וְאִם עֶבֶד כֹּהֵן אֲנִי — תְּנוּ לִי בִּשְׁבִיל רַבִּי. tenan keman deamar én 'holkin terouma leeved ela im kén rabo imo. detanya: én 'holkin terouma leeved ela im kén rabo imo, divré rabi yeouda. rabi yosé omér: yakhol cheyomar, im kohén ani — tenou li bichvil atsmi, veim eved kohén ani — tenou li bichvil rabi.
9. בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הָיוּ מַעֲלִין מִתְּרוּמָה לְיוּחֲסִין. בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי לֹא הָיוּ מַעֲלִין מִתְּרוּמָה לְיוּחֲסִין. bimkomo chel rabi yeouda haou maalin miterouma leou'hasin. bimkomo chel rabi yosé lo haou maalin miterouma leou'hasin.
10. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק: מִיָּמַי לֹא הֵעַדְתִּי אֶלָּא עֵדוּת אֶחָד, וְהֶעֱלוּ עֶבֶד לַכְּהוּנָּה עַל פִּי. tanya, amar rabi elazar bar tsadok: miyama lo héadti ela édout e'had, veheelou eved lakeouna al pi.
11. הֶעֱלוּ סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! הַשְׁתָּא בְּהֶמְתָּן שֶׁל צַדִּיקִים אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא תַּקָּלָה עַל יָדָן, צַדִּיקִים עַצְמָן לֹא כׇּל שֶׁכֵּן! heelou salka datakh?! hachta behemtan chel tsadikim én hakadoch baroukh hou mévi takala al yadan, tsadikim atsman lo kol chekén!
12. אֶלָּא אֵימָא: בִּקְּשׁוּ לְהַעֲלוֹת עֶבֶד לַכְּהוּנָּה עַל פִּי. חֲזָא בְּאַתְרֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי — וַאֲזַל וְאַסְהֵיד בְּאַתְרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה. ela éma: bikechou lehaalot eved lakeouna al pi. 'haza beatréh derabi yosé — vaazal veashéd beatréh derabi yeouda.
13. תָּנוּ רַבָּנַן: עֲשָׂרָה אֵין חוֹלְקִין לָהֶם תְּרוּמָה בְּבֵית הַגֳּרָנוֹת, וְאֵלּוּ הֵן: חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן, טוּמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, וְהָעֶבֶד, וְהָאִשָּׁה, וְהֶעָרֵל, וְהַטָּמֵא, וְנוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ. וְכוּלָּן מְשַׁגְּרִין לָהֶם לְבָתֵּיהֶם, חוּץ מִטָּמֵא וְנוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ. tanou rabanan: asara én 'holkin lahem terouma bevét hagoranot, veélou hén: 'héréch, chote, vekatan, toumtoum, veanderoginos, vehaeved, vehaicha, vehearél, vehatamé, venosé icha cheénah hogenet lo. vekhoulan mechagerin lahem levatéhem, 'houts mitamé venosé icha cheénah hogenet lo.
14. בִּשְׁלָמָא חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן — לָאו בְּנֵי דֵּיעָה נִינְהוּ. טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס נָמֵי — bichlama 'héréch chote vekatan — la bené déa ninou. toumtoum veanderoginos namé —

Daf 100a

1. בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ נִינְהוּ. עֶבֶד נָמֵי — דִּלְמָא אָתֵי לְאַסּוֹקֵי מִתְּרוּמָה לְיוּחֲסִין. עָרֵל וְטָמֵא — מִשּׁוּם דִּמְאִיסִי. נוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ — מִשּׁוּם קְנָסָא. אֶלָּא אִשָּׁה, מַאי טַעְמָא לָא? beriya bifné atsmah ninou. eved namé — dilma até leasoké miterouma leou'hasin. arél vetamé — michoum dimisi. nosé icha cheénah hogenet lo — michoum kenasa. ela icha, ma tama la?
2. פְּלִיגִי בַּהּ רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ. חַד אָמַר: מִשּׁוּם גְּרוּשָׁה. וְחַד אָמַר: מִשּׁוּם יִחוּד. peligi bah rav papa verav houna beréh derav yeochoua. 'had amar: michoum geroucha. ve'had amar: michoum yi'houd.
3. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ בֵּי דָרֵי דִּמְקָרַב לְמָתָא, וְלָא שְׁכִיחִי בְּהוּ אִינָשֵׁי. אִי נָמֵי: דִּמְרַחַק, וּשְׁכִיחִי בֵּהּ אִינָשֵׁי. ma bénayou? ika bénayou bé daré dimkarav lemata, vela chekhi'hi beou inaché. i namé: dimra'hak, ouchkhi'hi béh inaché.
4. וְכוּלָּן מְשַׁגְּרִין לָהֶם לְבָתֵּיהֶן, חוּץ מִטָּמֵא וְנוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ. אֲבָל עָרֵל מְשַׁגְּרִינַן לֵיהּ, מַאי טַעְמָא? vekhoulan mechagerin lahem levatéhen, 'houts mitamé venosé icha cheénah hogenet lo. aval arél mechagerinan léh, ma tama?
5. מִשּׁוּם דַּאֲנִיס. טָמֵא נָמֵי, הָא אֲנִיס? הַאי נְפִישׁ אוּנְסֵיהּ, וְהַאי לָא נְפִישׁ אוּנְסֵיהּ. michoum daanis. tamé namé, ha anis? ha nefich ounséh, veha la nefich ounséh.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: הָעֶבֶד וְהָאִשָּׁה, אֵין חוֹלְקִין לָהֶם תְּרוּמָה בְּבֵית הַגֳּרָנוֹת. וּבְמָקוֹם שֶׁחוֹלְקִין — נוֹתְנִין לָאִשָּׁה תְּחִלָּה וּפוֹטְרִין אוֹתָהּ מִיָּד. מַאי קָאָמַר? tanou rabanan: haeved vehaicha, én 'holkin lahem terouma bevét hagoranot. ouvmakom che'holkin — notnin laicha te'hila oufotrin otah miyad. ma kaamar?
7. הָכִי קָאָמַר: בְּמָקוֹם שֶׁחוֹלְקִין מַעְשַׂר עָנִי — נוֹתְנִין לְאִשָּׁה תְּחִלָּה. מַאי טַעְמָא — מִשּׁוּם זִילוּתָא. hakhi kaamar: bemakom che'holkin masar ani — notnin leicha te'hila. ma tama — michoum zilouta.
8. אָמַר רָבָא: מֵרֵישָׁא, כִּי הֲווֹ אָתוּ גַּבְרָא וְאִתְּתָא לְדִינָא קַמַּאי, הֲוָה שָׁרֵינָא תִּיגְרָא דְגַבְרָא בְּרֵישָׁא. אָמֵינָא: דְּמִיחַיַּיב בְּמִצְוֹת. כֵּיוָן דִּשְׁמַעְנָא לְהָא, שָׁרֵינָא תִּיגְרָא דְּאִתְּתָא בְּרֵישָׁא. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם זִילוּתָא. amar rava: mérécha, ki hao atou gavra veiteta ledina kama, hava charéna tigra degavra berécha. aména: demi'hayav bemitsot. kévan dichmana leha, charéna tigra deiteta berécha. ma tama? michoum zilouta.
9. הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת וְכוּ׳. שִׁיחְרְרוּ, אִי בָּעֵי — אִין, אִי לָא בָּעֵי — לָא, וְאַמַּאי? לִישָּׂא שִׁפְחָה אֵינוֹ יָכוֹל, בַּת חוֹרִין אֵינוֹ יָכוֹל! אָמַר רָבָא, אֵימָא: כּוֹפִין אוֹתָן, וּמְשַׁחְרְרִין זֶה אֶת זֶה. higdilou hataarovot vekhou'. chi'hrerou, i baé — in, i la baé — la, veama? lisa chif'ha éno yakhol, bat 'horin éno yakhol! amar rava, éma: kofin otan, oumcha'hrerin ze et ze.
10. נוֹתְנִין עֲלֵיהֶם חוּמְרֵי וְכוּ׳. לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב פָּפָּא: לְמִנְחָתָם נִקְמֶצֶת כְּמִנְחַת יִשְׂרָאֵל וְאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת כְּמִנְחַת כֹּהֲנִים. הָא כֵּיצַד? הַקּוֹמֶץ קָרֵב בְּעַצְמוֹ, וְהַשִּׁירַיִם קְרֵיבִין בְּעַצְמָן. notnin aléhem 'houmré vekhou'. lema hilkheta? amar rav papa: lemin'hatam nikmetset kemin'hat yisraél veénah neekhelet kemin'hat kohanim. ha kétsad? hakomets karév beatsmo, vehachirayim kerévin beatsman.
11. אִיקְּרִי כָּאן: כֹּל שֶׁמִּמֶּנּוּ לָאִישִּׁים, הֲרֵי הוּא בְּ״בַל תַּקְטִירוּ״. ikeri kan: kol chemimenou laichim, haré hou be"val taktirou".
12. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: דְּמַסֵּיק לְהוּ לְשׁוּם עֵצִים, כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: ״לְרֵיחַ נִיחוֹחַ״ אִי אַתָּה מַעֲלֶה, אֲבָל אַתָּה מַעֲלֶה לְשׁוּם עֵצִים. amar rabi yeouda beréh derabi chimon ben pazi: demasék leou lechoum étsim, kerabi elazar. detanya, rabi elazar omér: "leré'ha ni'ho'ha" i ata maale, aval ata maale lechoum étsim.
13. הָנִיחָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר. אֶלָּא לְרַבָּנַן, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דְּעָבֵיד לַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַקּוֹמֶץ קָרֵב לְעַצְמוֹ, וְהַשִּׁירַיִם מִתְפַּזְּרִין עַל בֵּית הַדֶּשֶׁן. וַאֲפִילּוּ רַבָּנַן לָא פְּלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אֶלָּא בְּמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים, דְּבַת הַקְרָבָה הִיא, אֲבָל הָכָא — אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ. hani'ha lerabi elazar. ela lerabanan, ma ika lemémar? deavéd lah kerabi elazar berabi chimon. detanya, rabi elazar berabi chimon omér: hakomets karév leatsmo, vehachirayim mitpazerin al bét hadechen. vaafilou rabanan la peligi aléh derabi elazar berabi chimon ela bemin'hat 'hoté chel kohanim, devat hakrava hi, aval hakha — afilou rabanan modou.
14. מַתְנִי׳ מִי שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה אַחַר בַּעֲלָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, וְנִשֵּׂאת, וְיָלְדָה, וְאֵין יָדוּעַ אִם בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן אִם בִּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן — הָיוּ לָהּ בָּנִים מִן הָרִאשׁוֹן וּבָנִים מִן הַשֵּׁנִי, חוֹלְצִין וְלֹא מְיַיבְּמִין. וְכֵן הוּא לָהֶם — חוֹלֵץ וְלֹא מְיַיבֵּם. matni' mi chelo chahata a'har baalah chelocha 'hodachim, venisét, veyalda, veén yadoua im ben ticha larichon im bin chiva laa'haron — haou lah banim min harichon ouvanim min hachéni, 'holtsin velo meyabemin. vekhén hou lahem — 'holéts velo meyabém.

Daf 100b

1. הָיוּ לוֹ אַחִים מִן הָרִאשׁוֹן וְאַחִים מִן הַשֵּׁנִי, שֶׁלֹּא מֵאוֹתָהּ הָאֵם — הוּא חוֹלֵץ וּמְיַיבֵּם, וְהֵם — אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְיַיבֵּם. haou lo a'him min harichon vea'him min hachéni, chelo méotah haém — hou 'holéts oumyabém, vehém — e'had 'holéts vee'had meyabém.
2. הָיָה אֶחָד יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֵן — נוֹשֵׂא אִשָּׁה רְאוּיָה לְכֹהֵן, וְאֵין מִטַּמֵּא לְמֵתִים. וְאִם נִטְמָא — אֵינוֹ סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. אֵינוֹ אוֹכֵל בִּתְרוּמָה, וְאִם אָכַל — אֵינוֹ מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ. וְאֵינוֹ חוֹלֵק עַל הַגּוֹרֶן. וּמוֹכֵר הַתְּרוּמָה, וְהַדָּמִים שֶׁלּוֹ. haya e'had yisraél vee'had kohén — nosé icha reouya lekhohén, veén mitamé lemétim. veim nitma — éno sofég et haarbaim. éno okhél bitrouma, veim akhal — éno mechalém keren va'homech. veéno 'holék al hagoren. oumokhér haterouma, vehadamim chelo.
3. וְאֵינוֹ חוֹלֵק בְּקׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. וְאֵין נוֹתְנִין לוֹ אֶת הַקֳּדָשִׁים, וְאֵין מוֹצִיאִין אֶת שֶׁלּוֹ מִיָּדוֹ. וּפָטוּר מִן הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּיבָה. וּבְכוֹרוֹ יְהֵא רוֹעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב. וְנוֹתְנִין עָלָיו חוּמְרֵי כֹּהֲנִים וְחוּמְרֵי יִשְׂרְאֵלִים. veéno 'holék bekodché hakodachim. veén notnin lo et hakodachim, veén motsiin et chelo miyado. oufatour min hazeroa vehale'hayayim vehakéva. ouvkhoro yehé roe ad cheyistaév. venotnin ala 'houmré kohanim ve'houmré yisreélim.
4. הָיוּ שְׁנֵיהֶם כֹּהֲנִים — הוּא אוֹנֵן עֲלֵיהֶם, וְהֵם אוֹנְנִים עָלָיו. הוּא אֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהֶם, וְהֵם אֵינָן מְטַמְּאִים לוֹ. הוּא אֵינוֹ יוֹרֵשׁ אוֹתָן, אֲבָל הֵם יוֹרְשִׁין אוֹתוֹ. haou chenéhem kohanim — hou onén aléhem, vehém onnim ala. hou éno mitamé lahem, vehém énan metameim lo. hou éno yoréch otan, aval hém yorchin oto.
5. וּפָטוּר עַל מַכָּתוֹ וְעַל קִלְלָתוֹ שֶׁל זֶה וְשֶׁל זֶה. עוֹלֶה בְּמִשְׁמָרוֹ שֶׁל זֶה וְשֶׁל זֶה, וְאֵינוֹ חוֹלֵק. אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם בְּמִשְׁמָר אֶחָד — נוֹטֵל חֵלֶק אֶחָד. oufatour al makato veal killato chel ze vechel ze. ole bemichmaro chel ze vechel ze, veéno 'holék. im haou chenéhem bemichmar e'had — notél 'hélek e'had.
6. גְּמָ׳ דַּוְקָא מִיחְלָץ וַהֲדַר יַבּוֹמֵי, אֲבָל יַבּוֹמֵי בְּרֵישָׁא — לָא, דְּקָא פָגַע בִּיבָמָה לַשּׁוּק. gema' davka mi'hlats vahadar yabomé, aval yabomé berécha — la, deka faga bivama lachouk.
7. אָמַר שְׁמוּאֵל: עֲשָׂרָה כֹּהֲנִים עוֹמְדִים, וּפֵירַשׁ אֶחָד מֵהֶם, וּבָעַל — הַוָּלָד שְׁתוּקִי. מַאי ״שְׁתוּקִי״? אִילֵימָא שֶׁמְּשַׁתְּקִין אוֹתוֹ מִנִּכְסֵי אָבִיו — פְּשִׁיטָא! מִי יָדְעִינַן אֲבוּהּ מַנּוּ? אֶלָּא שֶׁמְּשַׁתְּקִין אוֹתוֹ מִדִּין כְּהוּנָּה. amar chemouél: asara kohanim omdim, ouférach e'had méhem, ouvaal — havalad chetouki. ma "chetouki"? iléma chemechatekin oto minikhsé avi — pechita! mi yadinan avouh manou? ela chemechatekin oto midin keouna.
8. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו״, בָּעֵינַן זַרְעוֹ מְיוּחָס אַחֲרָיו, וְלֵיכָּא. ma tama? amar kera: "vehayta lo oulzaro a'hara", baénan zaro meou'has a'hara, veléka.
9. מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: אֶלָּא מֵעַתָּה גַּבֵּי אַבְרָהָם, דִּכְתִיב: ״לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ״, הָתָם מַאי קָא מַזְהַר לֵיהּ רַחֲמָנָא? הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: לָא תִּנְסַב גּוֹיָה וְשִׁפְחָה, דְּלָא לֵיזִיל זַרְעָךְ בָּתְרַהּ. matkéf lah rav papa: ela méata gabé avraham, dikhtiv: "lihot lekha lélohim oulzarakha a'harekha", hatam ma ka mazhar léh ra'hamana? hakhi kaamar léh: la tinsav goya vechif'ha, dela lézil zarakh batrah.
10. מֵיתִיבִי: רִאשׁוֹן רָאוּי לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל. וְהָא בָּעֵינַן זַרְעוֹ מְיוּחָס אַחֲרָיו, וְלֵיכָּא! זַרְעוֹ מְיוּחָס אַחֲרָיו — דְּרַבָּנַן, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. וְכִי גְּזוּר רַבָּנַן — בִּזְנוּת, בְּנִשּׂוּאִין לָא גְּזוּר רַבָּנַן. métivi: richon raou lihot kohén gadol. veha baénan zaro meou'has a'hara, veléka! zaro meou'has a'hara — derabanan, oukra asmakhta bealma. vekhi gezour rabanan — biznout, benisouin la gezour rabanan.
11. וּבִזְנוּת מִי גְּזוּר רַבָּנַן? וְהָתְנַן: מִי שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה אַחַר בַּעְלָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְנִשֵּׂאת וְיָלְדָה. ouviznout mi gezour rabanan? vehatnan: mi chelo chahata a'har balah chelocha 'hodachim venisét veyalda.
12. מַאי ״אַחַר בַּעְלָהּ״? אִילֵימָא אַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ, אֵימָא סֵיפָא: הוּא אוֹנֵן עֲלֵיהֶם, וְהֵם אוֹנְנִים עָלָיו. בִּשְׁלָמָא הוּא אוֹנֵן עֲלֵיהֶם — מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּנִשּׂוּאִין דְּשֵׁנִי וְלִיקּוּט עֲצָמוֹת דְּקַמָּא. אֶלָּא: הֵם אוֹנְנִים עָלָיו, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? קַמָּא הָא מִית לֵיהּ! ma "a'har balah"? iléma a'har mitat balah, éma séfa: hou onén aléhem, vehém onnim ala. bichlama hou onén aléhem — machka'hate lah benisouin dechéni velikout atsamot dekama. ela: hém onnim ala, hékhi machka'hate lah? kama ha mit léh!
13. וְאֶלָּא בִּגְרוּשָׁה, וּמַאי ״אַחַר בַּעְלָהּ״ — אַחַר גֵּט בַּעְלָהּ. אֵימָא סֵיפָא: הוּא אֵין מִטַּמֵּא לָהֶם וְהֵם אֵינָן מִטַּמְּאִין לוֹ. בִּשְׁלָמָא הֵן אֵין מִטַּמְּאִין לוֹ — לְחוּמְרָא, דְּכֹל חַד וְחַד דִּלְמָא לָאו בְּרֵיהּ הוּא. אֶלָּא הוּא אֵין מִטַּמֵּא לָהֶם, אַמַּאי? veela bigroucha, ouma "a'har balah" — a'har gét balah. éma séfa: hou én mitamé lahem vehém énan mitamein lo. bichlama hén én mitamein lo — le'houmra, dekhol 'had ve'had dilma la beréh hou. ela hou én mitamé lahem, ama?
14. בִּשְׁלָמָא לְשֵׁנִי לָא לִיטַּמֵּי לֵיהּ, אֶלָּא לְרִאשׁוֹן לִיטַּמֵּי לֵיהּ מִמָּה נַפְשָׁךְ? אִי בְּרֵיהּ הוּא — שַׁפִּיר קָא מִטַּמֵּא לֵיהּ, וְאִי בַּר בָּתְרָא הוּא — שַׁפִּיר קָא מִטַּמֵּא לֵיהּ, דְּחָלָל הוּא. bichlama lechéni la litamé léh, ela lerichon litamé léh mima nafchakh? i beréh hou — chapir ka mitamé léh, vei bar batra hou — chapir ka mitamé léh, de'halal hou.
15. אֶלָּא לָאו, בִּזְנוּת. וּמַאי ״אַחַר בַּעְלָהּ״ — אַחַר בּוֹעֲלָהּ. וְקָתָנֵי סֵיפָא: עוֹלֶה בְּמִשְׁמָר שֶׁל זֶה וְשֶׁל זֶה. וּתְיוּבְתָּא דִּשְׁמוּאֵל! ela la, biznout. ouma "a'har balah" — a'har boalah. vekatané séfa: ole bemichmar chel ze vechel ze. outouvta dichmouél!
16. אָמַר רַב שְׁמַעְיָא: בִּמְמָאֶנֶת. amar rav chemaya: bimmaenet.
17. מְמָאֶנֶת מִי קָא יָלְדָה? וְהָתָנֵי רַב בִּיבִי קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן: שָׁלֹשׁ נָשִׁים מְשַׁמְּשׁוֹת בְּמוֹךְ: קְטַנָּה, מְעוּבֶּרֶת, וּמְנִיקָה. קְטַנָּה — שֶׁמָּא תִּתְעַבֵּר וְתָמוּת, מְעוּבֶּרֶת — שֶׁמָּא תַּעֲשֶׂה עוּבָּרָהּ סַנְדָּל, מְנִיקָה — שֶׁמָּא תִּגְמוֹל אֶת בְּנָהּ וְיָמוּת. וְאֵיזוֹ הִיא קְטַנָּה — מִבַּת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד עַד בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד. פָּחוֹת מִיכֵּן אוֹ יָתֵר עַל כֵּן — מְשַׁמֶּשֶׁת כְּדַרְכָּהּ וְהוֹלֶכֶת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. memaenet mi ka yalda? vehatané rav bivi kaméh derav na'hman: chaloch nachim mechamechot bemokh: ketana, meouberet, oumnika. ketana — chema titabér vetamout, meouberet — chema taase oubarah sandal, menika — chema tigmol et benah veyamout. veézo hi ketana — mibat a'hat esré chana veom e'had ad bat chetém esré chana veom e'had. pa'hot mikén o yatér al kén — mechamechet kedarkah veolekhet, divré rabi méir.
18. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת כְּדַרְכָּהּ וְהוֹלֶכֶת, וּמִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹמֵר פְּתָאִים ה׳״! va'hakhamim omrim: a'hat zo vea'hat zo mechamechet kedarkah veolekhet, oumin hachamayim yera'hamou. cheneemar: "chomér petaim h'"!
19. מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּקִידּוּשֵׁי טָעוּת, וְכִדְרַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה״ — אֲסוּרָה, הָא נִתְפָּשָׂה — מוּתֶּרֶת. machka'hate lah bekidouché taout, vekhidrav yeouda amar chemouél. deamar rav yeouda amar chemouél michoum rabi yichmaél: "vehi lo nitpasa" — asoura, ha nitpasa — mouteret.
20. וְיֵשׁ לְךָ אַחֶרֶת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְפָּשָׂה, מוּתֶּרֶת. וְאֵי זוֹ — זוֹ שֶׁקִּדּוּשֶׁיהָ קִידּוּשֵׁי טָעוּת, שֶׁאֲפִילּוּ בְּנָהּ מוּרְכָּב לָהּ עַל כְּתֵפָהּ — מְמָאֶנֶת וְהוֹלֶכֶת לָהּ. veyéch lekha a'heret, cheaf al pi chelo nitpasa, mouteret. veé zo — zo chekidoucheha kidouché taout, cheafilou benah mourkav lah al ketéfah — memaenet veolekhet lah.

Daf 101a

1. הָיוּ שְׁנֵיהֶם כֹּהֲנִים וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: הִכָּה זֶה וְחָזַר וְהִכָּה זֶה, קִלֵּל זֶה וְחָזַר וְקִלֵּל זֶה, קִלֵּל שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת, הִכָּה שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת — חַיָּיב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּבַת אַחַת — חַיָּיב, בָּזֶה אַחַר זֶה — פָּטוּר. haou chenéhem kohanim vekhou'. tanou rabanan: hika ze ve'hazar vehika ze, kilél ze ve'hazar vekilél ze, kilél chenéhem bevat a'hat, hika chenéhem bevat a'hat — 'hayav. rabi yeouda omér: bevat a'hat — 'hayav, baze a'har ze — patour.
2. וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פָּטוּר בְּבַת אַחַת! תְּרֵי תַּנָּאֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה. vehatanya, rabi yeouda omér: patour bevat a'hat! teré tanaé aliba derabi yeouda.
3. מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּפָטַר? אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: נֶאֶמְרָה בְּרָכָה לְמַטָּה, וְנֶאֶמְרָה בְּרָכָה לְמַעְלָה. מָה לְמַעְלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּתָּפוּת — אַף לְמַטָּה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּתָּפוּת. וְאִיתַּקַּשׁ הַכָּאָה לִקְלָלָה. ma tama deman defatar? amar rabi 'hanina: neemra berakha lemata, veneemra berakha lemala. ma lemala cheén bah choutafout — af lemata cheén bah choutafout. veitakach hakaa liklala.
4. וְעוֹלֶה בְּמִשְׁמָרוֹ וְכוּ׳. וְכִי מֵאַחַר דְּאֵינוֹ חוֹלֵק, לָמָּה עוֹלֶה? לָמָּה עוֹלֶה?! הָאָמַר: בָּעֵינָא דְּנֶיעְבֵּיד מִצְוָה! אֶלָּא: ״עָלָה״ לָא קָתָנֵי, אֶלָּא ״עוֹלֶה״ — בְּעַל כׇּרְחוֹ. veole bemichmaro vekhou'. vekhi méa'har deéno 'holék, lama ole? lama ole?! haamar: baéna denebéd mitsva! ela: "ala" la katané, ela "ole" — beal kor'ho.
5. אָמַר רַב אַחָא בַּר חֲנִינָא אָמַר אַבָּיֵי אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִשּׁוּם פְּגַם מִשְׁפָּחָה. amar rav a'ha bar 'hanina amar abayé amar rabi asi amar rabi yo'hanan: michoum pegam michpa'ha.
6. וְאִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם בְּמִשְׁמָר כּוּ׳. מַאי שְׁנָא שְׁנֵי מִשְׁמָרוֹת דְּלָא — דְּאָזֵיל לְהָא מִשְׁמָרָה וּמְדַחוּ לֵיהּ, וְאָזֵיל לְהָא מִשְׁמָרָה וּמְדַחוּ לֵיהּ. מִשְׁמָר אֶחָד נָמֵי: אָזֵיל לְהַאי בֵּית אָב וּמְדַחוּ לֵיהּ! veim haou chenéhem bemichmar kou'. ma chena chené michmarot dela — deazél leha michmara oumda'hou léh, veazél leha michmara oumda'hou léh. michmar e'had namé: azél leha bét av oumda'hou léh!
7. אָמַר רַב פָּפָּא, הָכִי קָאָמַר: אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם מִשְׁמָר אֶחָד וּבֵית אָב אֶחָד — נוֹטֵל חֵלֶק אֶחָד. amar rav papa, hakhi kaamar: im haou chenéhem michmar e'had ouvét av e'had — notél 'hélek e'had.
8. הֲדַרַן עֲלָךְ נוֹשְׂאִין עַל הָאֲנוּסָה hadaran alakh nosin al haanousa
9. מִצְוַת חֲלִיצָה בִּשְׁלֹשָׁה דַּיָּינִין, וַאֲפִילּוּ שְׁלָשְׁתָּן הֶדְיוֹטוֹת. חָלְצָה בְּמִנְעָל — חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה, בְּאַנְפִּילְיָא — חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. בְּסַנְדָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָקֵב — כָּשֵׁר, וְשֶׁאֵין לוֹ עָקֵב — פְּסוּל. mitsvat 'halitsa bichlocha dayanin, vaafilou chelachtan hedotot. 'haltsa beminal — 'halitsatah kechéra, beanpilya — 'halitsatah pesoula. besandal cheyéch lo akév — kachér, vecheén lo akév — pesoul.
10. מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַטָּה — חֲלִיצָה כְּשֵׁרָה. מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעְלָה — חֲלִיצָה פְּסוּלָה. חָלְצָה בְּסַנְדָּל שֶׁאֵין שֶׁלּוֹ, אוֹ בְּסַנְדָּל שֶׁל עֵץ, אוֹ בְּשֶׁל שְׂמֹאל בְּיָמִין — חֲלִיצָה כְּשֵׁרָה. חָלְצָה בְּגָדוֹל שֶׁהוּא יָכוֹל לַהֲלוֹךְ בּוֹ, אוֹ בְּקָטָן שֶׁהוּא חוֹפֶה אֶת רוֹב רַגְלוֹ — חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. min haarkouba oulmata — 'halitsa kechéra. min haarkouba oulmala — 'halitsa pesoula. 'haltsa besandal cheén chelo, o besandal chel éts, o bechel semol beyamin — 'halitsa kechéra. 'haltsa begadol cheou yakhol lahalokh bo, o bekatan cheou 'hofe et rov raglo — 'halitsatah kechéra.
11. גְּמָ׳ וּמֵאַחַר דַּאֲפִילּוּ שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת, דַּיָּינִין לְמָה לִי? הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּבָעֵינַן בִּשְׁלֹשָׁה שֶׁיּוֹדְעִים לְהַקְרוֹת כְּעֵין דַּיָּינִים. תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: מִצְוַת חֲלִיצָה בִּשְׁלֹשָׁה שֶׁיּוֹדְעִין לְהַקְרוֹת כְּעֵין דַּיָּינִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּחֲמִשָּׁה. gema' ouméa'har daafilou chelocha hedotot, dayanin lema li? ha ka machma lan devaénan bichlocha cheyodim lehakrot keén dayanim. tenéna leha detanou rabanan: mitsvat 'halitsa bichlocha cheyodin lehakrot keén dayanim. rabi yeouda omér: ba'hamicha.
12. מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא, דְּתַנְיָא: ״זְקֵנִים״ — שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד — הֲרֵי כָּאן שְׁלֹשָׁה. וְרַבִּי יְהוּדָה: ״זִקְנֵי״ — שְׁנַיִם, ״זְקֵנִים״ — שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד — הֲרֵי כָּאן חֲמִשָּׁה. ma tama detana kama, detanya: "zekénim" — chenayim, veén bét din chakoul, mosifin aléhen od e'had — haré kan chelocha. verabi yeouda: "zikné" — chenayim, "zekénim" — chenayim, veén bét din chakoul, mosifin aléhen od e'had — haré kan 'hamicha.
13. וְתַנָּא קַמָּא, הַאי ״זִקְנֵי״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי אֲפִילּוּ שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת. vetana kama, ha "zikné" ma avéd léh? mibeé léh leraboyé afilou chelocha hedotot.
14. וְרַבִּי יְהוּדָה, הֶדְיוֹטוֹת מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִ״לְּעֵינֵי״, דְּאָמַר מָר: ״לְעֵינֵי״ — פְּרָט לְסוֹמִים, verabi yeouda, hedotot mena léh? nafka léh mi"leéné", deamar mar: "leéné" — perat lesomim,
15. וּמִדְּאִיצְטְרִיךְ ״לְעֵינֵי״ לְמַעוֹטֵי סוֹמִים, שְׁמַע מִינַּהּ דַּאֲפִילּוּ הֶדְיוֹטוֹת. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ סַנְהֶדְרִין בָּעֵינַן, לְמָה לִי לְמַעוֹטֵי סוֹמִין? מִדְּתָנֵי רַב יוֹסֵף נָפְקָא, דְּתָנֵי רַב יוֹסֵף: כְּשֵׁם שֶׁבֵּית דִּין מְנוּקִּים בְּצֶדֶק, כָּךְ בֵּית דִּין מְנוּקִּים מִכׇּל מוּם, oumideitsterikh "leéné" lemaoté somim, chema minah daafilou hedotot. dei salka datakh sanhedrin baénan, lema li lemaoté somin? midetané rav yoséf nafka, detané rav yoséf: kechém chebét din menoukim betsedek, kakh bét din menoukim mikol moum,

Daf 101b

1. שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ״. וְאִידַּךְ: הַהוּא ״לְעֵינֵי״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? הַהוּא לְכִדְרָבָא הוּא דַּאֲתָא. דְּאָמַר רָבָא: צְרִיכִי דַּיָּינֵי לְמִיחְזֵי רוּקָּא דְּקָא נָפֵיק מִפּוּמָּא דִיבָמָה, דִּכְתִיב: ״לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים ... וְיָרְקָה״. cheneemar: "koulakh yafa rayati oumoum én bakh". veidakh: haou "leéné" ma avéd léh? haou lekhidrava hou daata. deamar rava: tserikhi dayané lemi'hzé rouka deka nafék mipouma divama, dikhtiv: "leéné hazekénim ... veyarka".
2. וְאִידַּךְ נָמֵי, מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרָבָא! אִין הָכִי נָמֵי, וְאֶלָּא הֶדְיוֹטוֹת מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא מִ״בְּיִשְׂרָאֵל״ — יִשְׂרָאֵל כֹּל דְּהוּ. veidakh namé, mibeé léh lekhidrava! in hakhi namé, veela hedotot mena léh? nafka mi"beyisraél" — yisraél kol deou.
3. וְאִידַּךְ, הַאי ״יִשְׂרָאֵל״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנֵי רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה: ״בְּיִשְׂרָאֵל״ — בְּבֵית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא בְּבֵית דִּין שֶׁל גֵּרִים. veidakh, ha "yisraél" ma avéd léh? mibeé léh lekhidtané rav chemouél bar yeouda: "beyisraél" — bevét din chel yisraél, velo bevét din chel gérim.
4. וְאִידַּךְ? ״בְּיִשְׂרָאֵל״ אַחֲרִינָא כְּתִיב. וְאִידַּךְ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: פַּעַם אַחַת הָיִינוּ יוֹשְׁבִין לִפְנֵי רַבִּי טַרְפוֹן, וּבָאָה יְבָמָה לַחְלוֹץ, וְאָמַר לָנוּ, עֲנוּ כּוּלְּכֶם: ״חֲלוּץ הַנָּעַל״. veidakh? "beyisraél" a'harina ketiv. veidakh? mibeé léh lekhidtanya, amar rabi yeouda: paam a'hat hayinou yochvin lifné rabi tarfon, ouvaa yevama la'hlots, veamar lanou, anou koulekhem: "'halouts hanaal".
5. וְאִידַּךְ? מִ״וְּנִקְרָא״ נָפְקָא. veidakh? mi"ounikra" nafka.
6. אֶלָּא מֵעַתָּה, ״וְקָרְאוּ״ — שְׁנַיִם, ״וְדִבְּרוּ״ שְׁנַיִם! הָכִי נָמֵי, לְרַבִּי יְהוּדָה הֲרֵי כָּאן תִּשְׁעָה, לְרַבָּנַן הֲרֵי כָּאן שִׁבְעָה! ela méata, "vekarou" — chenayim, "vediberou" chenayim! hakhi namé, lerabi yeouda haré kan ticha, lerabanan haré kan chiva!
7. הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״וְקָרְאוּ לוֹ״ — וְלֹא שְׁלוּחָם, ״וְדִבְּרוּ אֵלָיו״ — מְלַמֵּד שֶׁמַּשִּׂיאִין לוֹ עֵצָה הַהוֹגֶנֶת לוֹ. שֶׁאִם הָיָה הוּא יֶלֶד וְהִיא זְקֵנָה, הוּא זָקֵן וְהִיא יַלְדָּה, אוֹמְרִים לוֹ: מָה לְךָ אֵצֶל יַלְדָּה, מָה לְךָ אֵצֶל זְקֵנָה? כְּלָךְ אֵצֶל שֶׁכְּמוֹתְךָ, וְאַל תַּכְנִיס קְטָטָה לְתוֹךְ בֵּיתְךָ. haou mibeé léh lekhidtanya: "vekarou lo" — velo chelou'ham, "vediberou éla" — melaméd chemasiin lo étsa haogenet lo. cheim haya hou yeled vehi zekéna, hou zakén vehi yalda, omrim lo: ma lekha étsel yalda, ma lekha étsel zekéna? kelakh étsel chekemotkha, veal takhnis ketata letokh bétkha.
8. אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן: הֲלָכָה, חֲלִיצָה בִּשְׁלֹשָׁה, הוֹאִיל וּסְתַם לַן תְּנָא כְּווֹתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: אִי הָכִי, מֵיאוּן נָמֵי, דִּתְנַן: הַמֵּיאוּן וְהַחֲלִיצָה בִּשְׁלֹשָׁה. amar rava amar rav na'hman: halakha, 'halitsa bichlocha, hoil oustam lan tena keotéh. amar léh rava lerav na'hman: i hakhi, méoun namé, ditnan: haméoun veha'halitsa bichlocha.
9. וְכִי תֵּימָא: הָכִי נָמֵי, וְהָתַנְיָא: מֵיאוּן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בֵּית דִּין מוּמְחִין, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּבֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין. אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁצָּרִיךְ שְׁלֹשָׁה. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי מַכְשִׁירִין בִּשְׁנַיִם. וְאָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן: הֲלָכָה כְּאוֹתוֹ הַזּוּג. vekhi téma: hakhi namé, vehatanya: méoun, bét chama omrim bét din moum'hin, ouvét hilél omrim: bevét din vechelo bevét din. élou veélou modim chetsarikh chelocha. rabi yosé berabi yeouda verabi elazar berabi yosé makhchirin bichnayim. veamar rav yoséf bar minomé amar rav na'hman: halakha keoto hazoug.
10. הָתָם חַד סְתָמָא, וְהָכָא תְּרֵי סְתָמֵי. הָתָם נָמֵי תְּרֵי סְתָמֵי נִינְהוּ, דִּתְנַן: מֵיאֲנָה אוֹ שֶׁחָלְצָה בְּפָנָיו — יִשָּׂאֶנָּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּבֵית דִּין. hatam 'had setama, vehakha teré setamé. hatam namé teré setamé ninou, ditnan: méana o che'haltsa befana — yisaena, mipené cheou bevét din.
11. אֶלָּא, הָתָם תְּרֵי סְתָמֵי הָכָא תְּלָתָא סְתָמֵי. ela, hatam teré setamé hakha telata setamé.
12. מִכְּדֵי הָא סְתָמָא וְהָא סְתָמָא, מָה לִי חַד סְתָם, מָה לִי תְּרֵי סְתָם, מָה לִי תְּלָתָא? אֶלָּא, אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: הוֹאִיל וּסְתָם בִּמְקוֹם מַחְלוֹקֶת, mikedé ha setama veha setama, ma li 'had setam, ma li teré setam, ma li telata? ela, amar rav na'hman bar yits'hak: hoil oustam bimkom ma'hloket,
13. דִּתְנַן: סְמִיכַת זְקֵנִים וְעֶגְלָה עֲרוּפָה בִּשְׁלֹשָׁה, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּחֲמִשָּׁה. הַחֲלִיצָה וְהַמֵּיאוּנִין בִּשְׁלֹשָׁה, וְלָא קָפָלֵיג רַבִּי יְהוּדָה — שְׁמַע מִינַּהּ הֲדַר בֵּיהּ רַבִּי יְהוּדָה. שְׁמַע מִינַּהּ. ditnan: semikhat zekénim veegla aroufa bichlocha, divré rabi yosé. rabi yeouda omér: ba'hamicha. ha'halitsa vehaméounin bichlocha, vela kafalég rabi yeouda — chema minah hadar béh rabi yeouda. chema minah.
14. אָמַר רָבָא: צְרִיכִי דַּיָּינֵי לְמִיקְבַּע דּוּכְתָּא, דִּכְתִיב: ״וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים״. רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ עָבְדִי עוֹבָדָא בְּחַמְשָׁה. כְּמַאן — כְּרַבִּי יְהוּדָה, וְהָא הֲדַר בֵּיהּ! לְפִרְסוֹמֵי מִילְּתָא. amar rava: tserikhi dayané lemikba doukhta, dikhtiv: "vealta yevimto hachara el hazekénim". rav papa verav houna beréh derav yeochoua avdi ovada be'hamcha. keman — kerabi yeouda, veha hadar béh! lefirsomé mileta.
15. רַב אָשֵׁי אִיקְּלַע לְבֵי רַב כָּהֲנָא, אֲמַר לֵיהּ: סְלֵיק מָר לְגַבַּן לְמַלּוֹיֵי בֵּי חַמְשָׁה. אָמַר רַב כָּהֲנָא: הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה, וַאֲמַר לִי: תָּא סַק לְזִירְזָא דִּקְנֵי, לְאִיצְטְרוֹפֵי בֵּי חַמְשָׁה. אָמְרוּ לוֹ: לְמָה לִי חַמְשָׁה? אֲמַר לְהוּ: כִּי הֵיכִי דְּלִיפַּרְסַם מִילְּתָא. rav aché ikela levé rav kahana, amar léh: selék mar legaban lemaloyé bé 'hamcha. amar rav kahana: hava kaémna kaméh derav yeouda, vaamar li: ta sak lezirza dikné, leitsterofé bé 'hamcha. amrou lo: lema li 'hamcha? amar leou: ki hékhi deliparsam mileta.
16. רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה הֲוָה קָאֵי קַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה, אֲמַר לֵיהּ: סַק תָּא לְזִירְזָא דִּקְנֵי לְאִצְטְרוֹפֵי בֵּי חַמְשָׁה, לְפַרְסוֹמֵי מִילְּתָא. אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵינָא: ״בְּיִשְׂרָאֵל״ — בְּבֵית דִּין יִשְׂרָאֵל וְלֹא בְּבֵית דִּין שֶׁל גֵּרִים, וַאֲנָא גֵּר אֲנָא. rav chemouél bar yeouda hava kaé kaméh derav yeouda, amar léh: sak ta lezirza dikné leitsterofé bé 'hamcha, lefarsomé mileta. amar léh, tenéna: "beyisraél" — bevét din yisraél velo bevét din chel gérim, vaana gér ana.
17. אָמַר רַב יְהוּדָה: כְּגוֹן רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה, מַפֵּיקְנָא מָמוֹנָא אַפּוּמֵּיהּ. מַפֵּיקְנָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ? וְהָא ״עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים״ אָמַר רַחֲמָנָא! אֶלָּא: מַרַעְנָא שְׁטָרָא אַפּוּמֵּיהּ. amar rav yeouda: kegon rav chemouél bar yeouda, mapékna mamona apouméh. mapékna salka datakh? veha "al pi chenayim édim" amar ra'hamana! ela: marana chetara apouméh.
18. אָמַר רָבָא: amar rava:

Daf 102a

1. גֵּר דָּן אֶת חֲבֵירוֹ דְּבַר תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ״. ״עָלֶיךָ״ הוּא דְּבָעֵינַן ״מִקֶּרֶב אַחֶיךָ״, אֲבָל גֵּר דָּן אֶת חֲבֵירוֹ גֵּר. gér dan et 'havéro devar tora, cheneemar: "som tasim alekha melekh acher yiv'har h' elohekha bo mikerev a'hekha tasim alekha melekh". "alekha" hou devaénan "mikerev a'hekha", aval gér dan et 'havéro gér.
2. וְאִם הָיְתָה אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל — דָּן אֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל. וּלְעִנְיַן חֲלִיצָה עַד שֶׁיְּהֵא אָבִיו וְאִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל״. veim hayta imo miyisraél — dan afilou yisraél. oulinyan 'halitsa ad cheyehé avi veimo miyisraél, cheneemar: "venikra chemo beyisraél".
3. אָמַר רַבָּה אָמַר רַב כָּהֲנָא אָמַר רַב: אִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר: ״חוֹלְצִין בְּמִנְעָל״ — שׁוֹמְעִין לוֹ. ״אֵין חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל״ — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁכְּבָר נָהֲגוּ הָעָם בְּסַנְדָּל. amar raba amar rav kahana amar rav: im yavo éliyaou veyomar: "'holtsin beminal" — chomin lo. "én 'holtsin besandal" — én chomin lo, chekevar nahagou haam besandal.
4. וְרַב יוֹסֵף אָמַר רַב כָּהֲנָא אָמַר רַב: אִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר: ״אֵין חוֹלְצִין בְּמִנְעָל״ — שׁוֹמְעִין לוֹ. ״אֵין חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל״ — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁכְּבָר נָהֲגוּ הָעָם בְּסַנְדָּל. verav yoséf amar rav kahana amar rav: im yavo éliyaou veyomar: "én 'holtsin beminal" — chomin lo. "én 'holtsin besandal" — én chomin lo, chekevar nahagou haam besandal.
5. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מִנְעָל לְכַתְּחִלָּה. ma bénayou? ika bénayou minal lekhate'hila.
6. וּלְמַאן דְּאָמַר אֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה, וְהָתְנַן: חָלְצָה בְּמִנְעָל — חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. דִּיעֲבַד אִין, לְכַתְּחִלָּה לָא! oulman deamar afilou lekhate'hila, vehatnan: 'haltsa beminal — 'halitsatah kechéra. diavad in, lekhate'hila la!
7. הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה. וְאַיְּידֵי דְבָעֵי לְמִיתְנֵי סֵיפָא בְּאַנְפִּילְיָא חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה, דַּאֲפִילּוּ דִּיעֲבַד, תְּנָא נָמֵי רֵישָׁא דִּיעֲבַד. hou hadin daafilou lekhate'hila. veayedé devaé lemitné séfa beanpilya 'halitsatah pesoula, daafilou diavad, tena namé récha diavad.
8. וּמִנְעָל לְכַתְּחִלָּה תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: פַּעַם אַחַת הָלַכְתִּי לִנְצִיבִין, מָצָאתִי זָקֵן אֶחָד. אָמַרְתִּי לוֹ: כְּלוּם אַתָּה בָּקִי בְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא? אָמַר לִי: הֵן, וְעַל שׁוּלְחָנִי הוּא תָּדִיר. כְּלוּם רָאִיתָ שֶׁחָלַץ בִּיבָמָה? ouminal lekhate'hila tanaé hi. detanya, amar rabi yosé: paam a'hat halakhti lintsivin, matsati zakén e'had. amarti lo: keloum ata baki berabi yeouda ben betéra? amar li: hén, veal choul'hani hou tadir. keloum raita che'halats bivama?
9. אָמַר לִי: רָאִיתִי שֶׁחָלַץ הַרְבֵּה פְּעָמִים. בְּמִנְעָל אוֹ בְּסַנְדָּל? אָמַר לִי: וְכִי חוֹלְצִין בְּמִנְעָל?! (וְהַתּוֹרָה אָמְרָה ״נַעֲלוֹ״, וְלֹא מִנְעָלוֹ), אָמַרְתִּי לוֹ: אִם כֵּן, מָה רָאָה רַבִּי מֵאִיר לוֹמַר חָלְצָה בְּמִנְעָל חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה?! amar li: raiti che'halats harbé peamim. beminal o besandal? amar li: vekhi 'holtsin beminal?! (vehatora amra "naalo", velo minalo), amarti lo: im kén, ma raa rabi méir lomar 'haltsa beminal 'halitsatah kechéra?!
10. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: חוֹלְצִין בְּמִנְעָל לְכַתְּחִלָּה. וּמַאן דְּאָמַר לְכַתְּחִלָּה לָא, מַאי טַעְמָא? rabi yaakov omér michemo: 'holtsin beminal lekhate'hila. ouman deamar lekhate'hila la, ma tama?
11. אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּהָוְיָא פַּנְתָּא מֵעַל וְאַרְקְתָא מֵעַל דְּמֵעַל, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה ״מֵעַל״, וְלֹא מֵעַל דְּמֵעַל — אִי הָכִי, אֲפִילּוּ דִּיעֲבַד נָמֵי לָא! iléma michoum dehavya panta méal vearketa méal deméal, vehatora amra "méal", velo méal deméal — i hakhi, afilou diavad namé la!
12. גְּזֵירָה מִשּׁוּם מִנְעָל מְרוּפָּט. gezéra michoum minal meroupat.
13. אִי נָמֵי מִשּׁוּם חֲצִי מִנְעָל. i namé michoum 'hatsi minal.
14. אָמַר רַב: אִי לָאו דַּחֲמֵיתֵיהּ לְחַבִּיבִי דַּחֲלַץ בְּסַנְדָּל דְּאִית לֵהּ שִׁינְצִין, אֲנָא לָא הֲוַאי חָלֵיצְנָא אֶלָּא בְּסַנְדָּלָא דְטַיָּיעָא דְּמִיהַדַּק טְפֵי. וְהַאי דִּידַן, אַף עַל גַּב דְּאִית בֵּיהּ חוּמַרְתָּא, קָטְרִינַן בֵּיהּ מִיתְנָא, כִּי הֵיכִי דְּתֶהְוֵי חֲלִיצָתָהּ מְעַלַּיְיתָא. amar rav: i la da'hamétéh le'habivi da'halats besandal deit léh chintsin, ana la hava 'halétsna ela besandala detayaa demihadak tefé. veha didan, af al gav deit béh 'houmarta, katrinan béh mitna, ki hékhi detehvé 'halitsatah mealayta.
15. סִימַן: הַתָּרַת יְבָמָה סַנְדָּל. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הַתָּרַת יְבָמָה לַשּׁוּק — בִּשְׁמִיטַת רוֹב הֶעָקֵב. siman: hatarat yevama sandal. amar rav yeouda amar rav: hatarat yevama lachouk — bichmitat rov heakév.
16. מֵיתִיבִי: הוּתְּרוּ רְצוּעוֹת מִנְעָל וְסַנְדָּל, אוֹ שֶׁשָּׁמַט רוֹב הָרֶגֶל — חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. métivi: houterou retsouot minal vesandal, o chechamat rov haregel — 'halitsatah pesoula.
17. טַעְמָא דְּשָׁמַט הוּא, הָא שָׁמְטָה הִיא — חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. רוֹב הָרֶגֶל אִין, רוֹב הֶעָקֵב לָא! tama dechamat hou, ha chamta hi — 'halitsatah kechéra. rov haregel in, rov heakév la!
18. לֹא: הַיְינוּ רוֹב הָרֶגֶל, הַיְינוּ רוֹב הֶעָקֵב. וְאַמַּאי קָרוּ לֵיהּ רוֹב הָרֶגֶל — דְּכוּלָּא חֵיילָא דְכַרְעָא עֲלֵיהּ דְּחִיס. lo: haynou rov haregel, haynou rov heakév. veama karou léh rov haregel — dekhoula 'héla dekhara aléh de'his.
19. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יַנַּאי: דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי בֵּין שֶׁהִתִּיר הוּא וְשָׁמְטָה הִיא, בֵּין שֶׁהִתִּירָה הִיא וְשָׁמַט הוּא — חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה, עַד שֶׁתַּתִּיר הִיא וְתַשְׁמִיט הִיא. בָּעֵי רַבִּי יַנַּאי: קְרָעַתְהוּ, מַהוּ? שְׂרָפַתְהוּ, מַהוּ? גַּלּוֹיֵי כַּרְעָא בָּעֵינַן, וְהָאִיכָּא? אוֹ דִלְמָא חֲלִיצָה בָּעֵינַן, וְלֵיכָּא? תֵּיקוּ. mesaya léh lerabi yana: deamar rabi yana bén chehitir hou vechamta hi, bén chehitira hi vechamat hou — 'halitsatah pesoula, ad chetatir hi vetachmit hi. baé rabi yana: keraatou, maou? serafatou, maou? galoyé kara baénan, vehaika? o dilma 'halitsa baénan, veléka? tékou.
20. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי נְחֶמְיָה מֵרַבָּה: שְׁנֵי מִנְעָלִים זֶה עַל גַּב זֶה, מַהוּ? הֵיכִי דָמֵי: אִילֵּימָא דִּשְׁלַפְתֵּיהּ לְעִילַּאי וְקָאֵי תַּתַּאי — ״מֵעַל״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא מֵעַל דְּמֵעַל. לָא צְרִיכָא: דִּקְרַעְתֵּיהּ לְעִילַּאי וּשְׁלַפְתֵּיהּ לְתַתַּאי, וְקָאֵי עִילַּאי, מַאי? חֲלִיצָה בָּעֵינַן, וְהָא אִיכָּא? אוֹ דִלְמָא גַּלּוֹיֵי כַּרְעָא בָּעֵינַן, וְלֵיכָּא? bea minéh rabi ne'hemya méraba: chené minalim ze al gav ze, maou? hékhi damé: iléma dichlaftéh leila vekaé tata — "méal" amar ra'hamana, velo méal deméal. la tserikha: dikratéh leila ouchlaftéh letata, vekaé ila, ma? 'halitsa baénan, veha ika? o dilma galoyé kara baénan, veléka?

Daf 102b

1. וּמִי אִיכָּא כִּי הַאי גַוְונָא? אִין, דְּחַזְיוּהּ רַבָּנַן לְרַב יְהוּדָה דִּנְפַק בְּחַמְשָׁא זוּזֵי מוֹקֵי לְשׁוּקָא. oumi ika ki ha gavna? in, de'hazouh rabanan lerav yeouda dinfak be'hamcha zouzé moké lechouka.
2. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: יְבָמָה שֶׁהִגְדִּילָה בֵּין הָאַחִין — מוּתֶּרֶת לִינָּשֵׂא לְאֶחָד מִן הָאַחִין, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא חָלְצָה סַנְדָּל לְאֶחָד מֵהֶן. טַעְמָא, דְּלָא חָזֵינַן, הָא חָזֵינַן — חָיְישִׁינַן. amar rav yeouda amar rav: yevama chehigdila bén haa'hin — mouteret linasé lee'had min haa'hin, veén 'hochchin chema 'haltsa sandal lee'had méhen. tama, dela 'hazénan, ha 'hazénan — 'haychinan.
3. וְהָא תַּנְיָא: בֵּין שֶׁנִּתְכַּוֵּון הוּא וְלֹא נִתְכַּוְּונָה הִיא, בֵּין שֶׁנִּתְכַּוְּונָה הִיא וְלֹא נִתְכַּוֵּון הוּא — חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה, עַד שֶׁיִּתְכַּוְּונוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד! הָכִי קָאָמַר: אַף עַל גַּב דַּחֲזֵינַן — אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא כִּוְּונוּ. veha tanya: bén chenitkavén hou velo nitkaouna hi, bén chenitkaouna hi velo nitkavén hou — 'halitsatah pesoula, ad cheyitkaounou chenéhem kee'had! hakhi kaamar: af al gav da'hazénan — én 'hochchin chema kiounou.
4. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: טַעְמָא, דְּלָא חָזֵינַן, הָא חָזֵינַן — חוֹשְׁשִׁין. וּדְקָא תָנֵא בָּעֵי כַּוּוֹנָה — הָנֵי מִילֵּי לְאִישְׁתְּרוֹיֵי לְעָלְמָא, אֲבָל לְאַחִין מִיפַּסְלָא. veika deamri: tama, dela 'hazénan, ha 'hazénan — 'hochchin. oudka tané baé kaouona — hané milé leichteroyé lealma, aval lea'hin mipasla.
5. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: סַנְדָּל הַתָּפוּר בְּפִשְׁתָּן — אֵין חוֹלְצִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ״. וְאֵימָא: תַּחַשׁ — אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא — לָא! ״נַעַל״ ״נַעַל״ רִיבָּה. amar rav yeouda amar rav: sandal hatafour befichtan — én 'holtsin bo, cheneemar: "vaenalékh ta'hach". veéma: ta'hach — in, midé a'harina — la! "naal" "naal" riba.
6. אִי ״נַעַל״ ״נַעַל״ רִיבָּה, אֲפִילּוּ כֹּל מִילֵּי נָמֵי! אִם כֵּן, ״תָּחַשׁ״ מַאי אַהֲנִי לֵיהּ? i "naal" "naal" riba, afilou kol milé namé! im kén, "ta'hach" ma ahani léh?
7. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר מֵרַב: הוּא שֶׁל עוֹר, וּתְרֵיסִיּוֹתָיו שֶׁל שֵׂעָר, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: מִי לָא קָרֵינַן בֵּיהּ ״וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ״? אִי הָכִי, כּוּלּוֹ שֶׁל שֵׂעָר נָמֵי! הָהוּא קֻרְקָא מִקְּרֵי. bea minéh rabi elazar mérav: hou chel or, outrésiyota chel séar, maou? amar léh: mi la karénan béh "vaenalékh ta'hach"? i hakhi, koulo chel séar namé! haou kourka mikeré.
8. אֲמַר לֵיהּ רַב כָּהֲנָא לִשְׁמוּאֵל: מִמַּאי דְּהַאי ״וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ״ מִישְׁלַף הוּא — דִּכְתִיב: ״וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר בָּהֵן הַנָּגַע״. amar léh rav kahana lichmouél: mima deha "ve'haltsa naalo méal raglo" michlaf hou — dikhtiv: "ve'hiletsou et haavanim acher bahén hanaga".
9. וְאֵימָא זָרוֹזֵי הוּא, דִּכְתִיב: ״הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא״! הָתָם נָמֵי — שַׁלּוֹפֵי מִבֵּיתָא לִקְרָבָא. veéma zarozé hou, dikhtiv: "hé'haltsou méitekhem anachim latsava"! hatam namé — chalofé mibéta likrava.
10. וְהָכְתִיב: ״יְחַלֵּץ עָנִי בְעׇנְיוֹ״! בִּשְׂכַר עׇנְיוֹ, יְחַלְּצוֹ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. vehakhtiv: "ye'haléts ani veono"! biskhar ono, ye'haletso midinah chel géhinam.
11. אֶלָּא הָא דִּכְתִיב: ״חֹנֶה מַלְאַךְ ה׳ סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם״! בִּשְׂכַר יְרֵאָיו יְחַלְּצֵם מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. ela ha dikhtiv: "'hone malakh h' saviv liréa vay'haletsém"! biskhar yeréa ye'haletsém midinah chel géhinam.
12. אֶלָּא הָא דִּכְתִיב: ״וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ״, וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: זוֹ מְעוּלָּה שֶׁבַּבְּרָכוֹת, וְאָמַר רָבָא: זָרוֹזֵי גַּרְמֵי! אִין, מַשְׁמַע הָכִי וּמַשְׁמַע הָכִי. דְּהָכָא, אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ זָרוֹזֵי הוּא, אִם כֵּן, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״וְחָלְצָה נַעֲלוֹ בְּרַגְלוֹ״! ela ha dikhtiv: "veatsmotekha ya'halits", veamar rabi elazar: zo meoula chebaberakhot, veamar rava: zarozé garmé! in, machma hakhi oumachma hakhi. dehakha, i salka datakh zarozé hou, im kén, likhtov ra'hamana "ve'haltsa naalo beraglo"!
13. אִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״בְּרַגְלוֹ״, הֲוָה אָמֵינָא: ״בְּרַגְלוֹ״ — אִין, בְּשׁוֹקוֹ — לָא, כְּתַב רַחֲמָנָא ״מֵעַל רַגְלוֹ״ דַּאֲפִילּוּ בְּשׁוֹקוֹ. אִם כֵּן, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״בְּמֵעַל רַגְלוֹ״. מַאי ״מֵעַל רַגְלוֹ״ — שְׁמַע מִינַּהּ מִישְׁלַף הוּא. i ketav ra'hamana "beraglo", hava aména: "beraglo" — in, bechoko — la, ketav ra'hamana "méal raglo" daafilou bechoko. im kén, likhtov ra'hamana "beméal raglo". ma "méal raglo" — chema minah michlaf hou.
14. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: עַמָּא דַּחֲלַץ לֵיהּ מָרֵיהּ מִינֵּיהּ, דִּכְתִיב: ״בְּצֹאנָם וּבִבְקָרָם יֵלְכוּ לְבַקֵּשׁ אֶת ה׳ וְלֹא יִמְצָאוּ חָלַץ מֵהֶם״. amar léh haou mina leraban gamliél: ama da'halats léh maréh minéh, dikhtiv: "betsonam ouvivkaram yélkhou levakéch et h' velo yimtsaou 'halats méhem".
15. אֲמַר לֵיהּ: שׁוֹטֶה, מִי כְּתִיב ״חָלַץ לָהֶם״? ״חָלַץ מֵהֶם״ כְּתִיב, וְאִילּוּ יְבָמָה דְּחָלְצוּ לָהּ אַחִין — מִידֵּי מְשָׁשָׁא אִית בֵּיהּ? amar léh: chote, mi ketiv "'halats lahem"? "'halats méhem" ketiv, veilou yevama de'haltsou lah a'hin — midé mechacha it béh?
16. בְּאַנְפִּילְיָא חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה כּוּ׳. לְמֵימְרָא דְּאַנְפִּילְיָא לָאו מִנְעָל הוּא? beanpilya 'halitsatah pesoula kou'. lemémra deanpilya la minal hou?
17. וּתְנַן נָמֵי: אֵין הַתּוֹרֵם נִכְנָס לֹא בְּפַרְגּוֹד חָפוּת וְלֹא בְּאַנְפִּילְיָא, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּמִנְעָל וְסַנְדָּל, לְפִי שֶׁאֵין נִכְנָסִין בְּמִנְעָל וְסַנְדָּל לָעֲזָרָה. outnan namé: én hatorém nikhnas lo befargod 'hafout velo beanpilya, veén tsarikh lomar beminal vesandal, lefi cheén nikhnasin beminal vesandal laazara.
18. וּרְמִינְהוּ: אֶחָד מִנְעָל וְסַנְדָּל וְאַנְפִּילְיָא, לֹא יְטַיֵּיל בָּהֶן, לֹא מִבַּיִת לְבַיִת וְלֹא מִמִּטָּה לְמִטָּה! ourminou: e'had minal vesandal veanpilya, lo yetayél bahen, lo mibayit levayit velo mimita lemita!
19. אָמַר אַבָּיֵי: דְּאִית בֵּיהּ כְּתִיתֵי, וּמִשּׁוּם תַּעֲנוּג. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וּמִשּׁוּם תַּעֲנוּג בְּלֹא מִנְעָל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מִי אֲסִירִי? וְהָא רַבָּה בַּר רַב הוּנָא כָּרֵיךְ סוּדָרָא אַכַּרְעֵיהּ וְנָפֵיק! אֶלָּא אָמַר רָבָא: לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּאַנְפִּילְיָא שֶׁל עוֹר, כָּאן בְּאַנְפִּילְיָא שֶׁל בֶּגֶד. amar abayé: deit béh ketité, oumichoum taanoug. amar léh rava: oumichoum taanoug belo minal beom hakipourim mi asiri? veha raba bar rav houna karékh soudara akaréh venafék! ela amar rava: la kachya, kan beanpilya chel or, kan beanpilya chel beged.
20. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, קַשְׁיָא יוֹם הַכִּפּוּרִים אַיּוֹם הַכִּפּוּרִים. דְּתַנְיָא: לֹא יְטַיֵּיל אָדָם בְּקוֹרְדָּקֵיסִין בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אֲבָל מְטַיֵּיל הוּא בְּאַנְפִּילִין בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: כָּאן בְּאַנְפִּילְיָא שֶׁל עוֹר, כָּאן בְּאַנְפִּילְיָא שֶׁל בֶּגֶד — שְׁמַע מִינַּהּ. hakhi namé mistabera, dei la téma hakhi, kachya yom hakipourim ayom hakipourim. detanya: lo yetayél adam bekordakésin betokh béto, aval metayél hou beanpilin betokh béto! ela la chema minah: kan beanpilya chel or, kan beanpilya chel beged — chema minah.
21. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרָבָא: חָלְצָה בְּמִנְעָל הַנִּפְרָם שֶׁחוֹפֶה אֶת רוֹב הָרֶגֶל, בְּסַנְדָּל הַנִּפְחָת שֶׁמְּקַבֵּל אֶת רוֹב הָרֶגֶל, בְּסַנְדָּל שֶׁל שַׁעַם וְשֶׁל סִיב, בְּקַב הַקִּיטֵּעַ, בְּמוּק, בִּסְמִיכַת הָרַגְלַיִם, בְּאַנְפִּילְיָא שֶׁל עוֹר, וְהַחוֹלֶצֶת מִן הַגָּדוֹל, tanya keotéh derava: 'haltsa beminal hanifram che'hofe et rov haregel, besandal hanif'hat chemekabél et rov haregel, besandal chel chaam vechel siv, bekav hakitéa, bemouk, bismikhat haraglayim, beanpilya chel or, veha'holetset min hagadol,

Daf 103a

1. בֵּין עוֹמֵד, בֵּין יוֹשֵׁב, בֵּין מוּטֶּה, וְהַחוֹלֶצֶת מִן הַסּוֹמֵא — חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. אֲבָל בְּמִנְעָל הַנִּפְרָם שֶׁאֵין חוֹפֶה אֶת רוֹב הָרֶגֶל, בְּסַנְדָּל הַנִּפְחָת שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת רוֹב הָרֶגֶל, וּבִסְמִיכַת הַיָּדַיִם, וּבְאַנְפִּילְיָא שֶׁל בֶּגֶד, וְחוֹלֶצֶת מִן הַקָּטָן — חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. bén oméd, bén yochév, bén moute, veha'holetset min hasomé — 'halitsatah kechéra. aval beminal hanifram cheén 'hofe et rov haregel, besandal hanif'hat cheéno mekabél et rov haregel, ouvismikhat hayadayim, ouvanpilya chel beged, ve'holetset min hakatan — 'halitsatah pesoula.
2. קַב הַקִּיטֵּעַ, מַנִּי — רַבִּי מֵאִיר הִיא, דִּתְנַן: הַקִּיטֵּעַ יוֹצֵא בְּקַב שֶׁלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. kav hakitéa, mani — rabi méir hi, ditnan: hakitéa yotsé bekav chelo, divré rabi méir. rabi yosé osér.
3. בְּאַנְפִּילְיָא שֶׁל בֶּגֶד, אֲתָאן לְרַבָּנַן! beanpilya chel beged, atan lerabanan!
4. אָמַר אַבָּיֵי: מִדְּסֵיפָא רַבָּנַן, רֵישָׁא נָמֵי רַבָּנַן. וְרֵישָׁא, בִּמְחוּפֶּה עוֹר. amar abayé: mideséfa rabanan, récha namé rabanan. verécha, bim'houpe or.
5. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אֲבָל אֵין מְחוּפֶּה עוֹר, מַאי — פָּסוּל? אִי הָכִי, אַדְּתָנֵי סֵיפָא בְּאַנְפִּילְיָא שֶׁל בֶּגֶד, לִיפְלוֹג בְּדִידַהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים: בִּמְחוּפֶּה עוֹר, אֲבָל אֵין מְחוּפֶּה עוֹר — פָּסוּל! amar léh rava: aval én me'houpe or, ma — pasoul? i hakhi, adetané séfa beanpilya chel beged, liflog bedidah: bame devarim amourim: bim'houpe or, aval én me'houpe or — pasoul!
6. אֶלָּא אָמַר רָבָא: מִדְּרֵישָׁא רַבִּי מֵאִיר, סֵיפָא נָמֵי רַבִּי מֵאִיר: הַאי — מַגֵּין, וְהַאי — לָא מַגֵּין. ela amar rava: miderécha rabi méir, séfa namé rabi méir: ha — magén, veha — la magén.
7. אָמַר אַמֵּימָר: הַאי מַאן דְּחָלֵיץ, צָרִיךְ לְמִדְחֲסֵיהּ לְכַרְעֵיהּ. amar amémar: ha man de'haléts, tsarikh lemid'haséh lekharéh.
8. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר, וְהָתַנְיָא: בֵּין עוֹמֵד, בֵּין יוֹשֵׁב, בֵּין מוּטֶּה! אֵימָא: וּלְעוֹלָם דְּדָחֵיס לְכַרְעֵיהּ. amar léh rav aché leamémar, vehatanya: bén oméd, bén yochév, bén moute! éma: oulolam deda'hés lekharéh.
9. וְאָמַר אַמֵּימָר: הַאי מַאן דִּמְסַגֵּי עַל לִיחֲתָא דְּכַרְעֵיהּ, לָא חָלֵיץ. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר, וְהָתַנְיָא: סְמִיכוּת הָרַגְלַיִם, לָאו דְּחָלֵיץ בַּהּ אִיהוּ? לָא, דְּיָהֵיב לֵיהּ לְאַחֵר וְחָלֵיץ. veamar amémar: ha man dimsagé al li'hata dekharéh, la 'haléts. amar léh rav aché leamémar, vehatanya: semikhout haraglayim, la de'haléts bah iou? la, deyahév léh lea'hér ve'haléts.
10. אָמַר רַב אָשֵׁי: לְמַאי דְּקָאָמַר אַמֵּימָר, לָאו בַּר אוֹבָא חָלֵיץ, וְלָאו בַּר קִיפוֹף חָלֵיץ. amar rav aché: lema dekaamar amémar, la bar ova 'haléts, vela bar kifof 'haléts.
11. מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַטָּה כּוּ׳. וּרְמִינְהִי: רְגָלִים — פְּרָט לְבַעֲלֵי קַבִּין! min haarkouba oulmata kou'. ourminhi: regalim — perat levaalé kabin!
12. שָׁאנֵי הָכָא, דִּכְתִיב: ״מֵעַל רַגְלוֹ״. אִי הָכִי, לְמַעְלָה מִן הָאַרְכּוּבָּה נָמֵי! ״מֵעַל״, וְלָא מֵעַל דְּמֵעַל. chané hakha, dikhtiv: "méal raglo". i hakhi, lemala min haarkouba namé! "méal", vela méal deméal.
13. אָמַר רַב פָּפָּא: שְׁמַע מִינַּהּ, הַאי אִיסְתָּוִירָא עַד אַרְעָא נָחֵית. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מִיפְסָק פָּסֵיק, הָוֵה לֵיהּ אִיהוּ ״מֵעַל״, וְשׁוֹקָא מֵעַל דְּמֵעַל! אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲפִילּוּ תֵּימָא מִיפְסָק פָּסֵיק, כֹּל דְּבַהֲדֵי כַּרְעָא — כְּכַרְעָא דָּמֵי. amar rav papa: chema minah, ha istavira ad ara na'hét. dei salka datakh mifsak pasék, havé léh iou "méal", vechoka méal deméal! amar rav aché: afilou téma mifsak pasék, kol devahadé kara — kekhara damé.
14. מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעְלָה. מֵתִיב רַב כָּהֲנָא: ״וּבְשִׁלְיָתָהּ הַיּוֹצֵאת מִבֵּין רַגְלֶיהָ״! אָמַר אַבָּיֵי: בְּשָׁעָה שֶׁכּוֹרַעַת לֵילֵד, נוֹעֶצֶת עֲקֵבֶיהָ בְּיַרְכוֹתֶיהָ וְיוֹלֶדֶת. min haarkouba oulmala. métiv rav kahana: "ouvchilyatah hayotsét mibén ragleha"! amar abayé: bechaa chekoraat léléd, noetset akéveha beyarkhoteha veoledet.
15. תָּא שְׁמַע: ״לֹא עָשָׂה רַגְלָיו וְלֹא עָשָׂה שְׂפָמוֹ״! לִישָּׁנָא מְעַלְּיָא. תָּא שְׁמַע: ״וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו״! לִישָּׁנָא מְעַלְּיָא. ta chema: "lo asa ragla velo asa sefamo"! lichana mealeya. ta chema: "vayavo chaoul lehasékh et ragla"! lichana mealeya.
16. תָּא שְׁמַע: ״אַךְ מֵסִיךְ הוּא רַגְלָיו בַּחֲדַר הַמְּקֵרָה״! לִישָּׁנָא מְעַלְּיָא. ״בֵּין רַגְלֶיהָ כּוּ׳״! לִישָּׁנָא מְעַלְּיָא. ta chema: "akh mésikh hou ragla ba'hadar hamekéra"! lichana mealeya. "bén ragleha kou'"! lichana mealeya.
17. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁבַע בְּעִילוֹת בָּעַל אוֹתוֹ רָשָׁע בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכָב בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפָל בַּאֲשֶׁר כָּרַע שָׁם נָפַל שָׁדוּד״. וְהָא קָא מִתְהַנְיָא מֵעֲבֵירָה! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: כׇּל טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים — amar rabi yo'hanan: cheva beilot baal oto racha beoto hayom, cheneemar: "bén ragleha kara nafal chakhav bén ragleha kara nafal baacher kara cham nafal chadoud". veha ka mithanya méavéra! amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: kol tovatan chel rechaim —

Daf 103b

1. רָעָה הִיא אֵצֶל צַדִּיקִים. שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע״, בִּשְׁלָמָא רַע — לְחַיֵּי, אֶלָּא טוֹב אַמַּאי לָא? אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים — רָעָה הִיא אֵצֶל צַדִּיקִים. raa hi étsel tsadikim. cheneemar: "hichamer lekha pen tedabér im yaakov mitov ad ra", bichlama ra — le'hayé, ela tov ama la? ela chema minah: tovatan chel rechaim — raa hi étsel tsadikim.
2. בִּשְׁלָמָא הָתָם, דִּלְמָא מַדְכַּר לֵיהּ שְׁמָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה. אֶלָּא הָכָא, מַאי רָעָה אִיכָּא? bichlama hatam, dilma madkar léh chema daavoda zara. ela hakha, ma raa ika?
3. דְּקָא שָׁדֵי בָּהּ זוּהֲמָא. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּשָׁעָה שֶׁבָּא נָחָשׁ עַל חַוָּה הֵטִיל בָּהּ זוּהֲמָא. יִשְׂרָאֵל, שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי — פָּסְקָה זוּהֲמָתָן. גּוֹיִם, שֶׁלֹּא עָמְדוּ בְּהַר סִינַי — לֹא פָּסְקָה זוּהֲמָתָן. deka chadé bah zouhama. deamar rabi yo'hanan: bechaa cheba na'hach al 'hava hétil bah zouhama. yisraél, cheamdou al har sina — paska zouhamatan. goyim, chelo amdou behar sina — lo paska zouhamatan.
4. חָלְצָה בְּמִנְעָל שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״נַעֲלוֹ״, אֵין לִי אֶלָּא נַעֲלוֹ. נַעַל שֶׁל כׇּל אָדָם, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״נַעַל״ — נַעַל מִכׇּל מָקוֹם. 'haltsa beminal cheéno chelo vekhou'. tanou rabanan: "naalo", én li ela naalo. naal chel kol adam, minayin? talmoud lomar: "naal" — naal mikol makom.
5. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״נַעֲלוֹ״? נַעֲלוֹ הָרָאוּי לוֹ. פְּרָט לְגָדוֹל שֶׁאֵין יָכוֹל לַהֲלוֹךְ בּוֹ, וּפְרָט לְקָטָן שֶׁאֵינוֹ חוֹפֶה רוֹב רַגְלוֹ, וּפְרָט לְסַנְדָּל הַמְסוּלְיָים שֶׁאֵין לוֹ עָקֵב. im kén, ma talmoud lomar "naalo"? naalo haraou lo. perat legadol cheén yakhol lahalokh bo, oufrat lekatan cheéno 'hofe rov raglo, oufrat lesandal hamsoulyam cheén lo akév.
6. אַבָּיֵי הֲוָה קָאֵי קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף, אֲתַאי יְבָמָה לַחְלוֹץ. אֲמַר לֵיהּ: הַב לֵיהּ סַנְדָּלָךְ, יְהַיב לֵיהּ סַנְדָּלָא דִשְׂמָאלָא, אֲמַר לֵיהּ: אֵימַר דַּאֲמוּר רַבָּנַן, דִּיעֲבַד, לְכַתְּחִלָּה מִי אֲמוּר? abayé hava kaé kaméh derav yoséf, ata yevama la'hlots. amar léh: hav léh sandalakh, yehav léh sandala dismala, amar léh: émar daamour rabanan, diavad, lekhate'hila mi amour?
7. אֲמַר לֵיהּ: אִי הָכִי, סַנְדָּל שֶׁאֵין שֶׁלּוֹ נָמֵי: אֵימַר דַּאֲמוּר רַבָּנַן דִּיעֲבַד, לְכַתְּחִלָּה מִי אֲמוּר? אֲמַר לֵיהּ: הָכִי קָאָמֵינָא לָךְ: הַב לֵיהּ וְאַקְנִי לֵיהּ. amar léh: i hakhi, sandal cheén chelo namé: émar daamour rabanan diavad, lekhate'hila mi amour? amar léh: hakhi kaaména lakh: hav léh veakni léh.
8. סַנְדָּל שֶׁל עֵץ. מַאן תַּנָּא? אָמַר שְׁמוּאֵל: רַבִּי מֵאִיר הִיא, דִּתְנַן: הַקִּיטֵּעַ יוֹצֵא בְּקַב שֶׁלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל אוֹמֵר: בִּמְחוּפֶּה עוֹר, וְדִבְרֵי הַכֹּל. sandal chel éts. man tana? amar chemouél: rabi méir hi, ditnan: hakitéa yotsé bekav chelo, divré rabi méir. rabi yosé osér. avouh dichmouél omér: bim'houpe or, vedivré hakol.
9. אָמַר רַב פַּפִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: סַנְדָּל הַמּוּסְגָּר — לֹא תַּחֲלוֹץ בּוֹ, וְאִם חָלְצָה — חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. סַנְדָּל הַמּוּחְלָט — לֹא תַּחֲלוֹץ בּוֹ, וְאִם חָלְצָה — חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. amar rav papi micheméh derava: sandal hamousgar — lo ta'halots bo, veim 'haltsa — 'halitsatah kechéra. sandal hamou'hlat — lo ta'halots bo, veim 'haltsa — 'halitsatah pesoula.
10. רַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: אֶחָד סַנְדָּל הַמּוּסְגָּר וְאֶחָד סַנְדָּל הַמּוּחְלָט — לֹא תַּחֲלוֹץ בּוֹ, וְאִם חָלְצָה — חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. rav papa micheméh derava amar: e'had sandal hamousgar vee'had sandal hamou'hlat — lo ta'halots bo, veim 'haltsa — 'halitsatah kechéra.
11. מֵיתִיבִי: בַּיִת הַמּוּסְגָּר — מְטַמֵּא מִתּוֹכוֹ. מוּחְלָט — מִתּוֹכוֹ וּמֵאֲחוֹרָיו. וְזֶה וָזֶה מְטַמְּאִין בְּבִיאָה. métivi: bayit hamousgar — metamé mitokho. mou'hlat — mitokho ouméa'hora. veze vaze metamein bevia.
12. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כְּדִמְכַתַּת דָּמֵי — וְהָא בָּעֵינַן: ״וְהַבָּא אֶל הַבַּיִת״, וְלֵיכָּא! vei salka datakh kedimkhatat damé — veha baénan: "vehaba el habayit", veléka!
13. שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת״, אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת נְתִיצָה קָרוּי בַּיִת. chané hatam, deamar kera: "venatats et habayit", afilou bichat netitsa karou bayit.
14. תָּא שְׁמַע: מַטְלֵית שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ כְּזַיִת, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנָס רוּבָּהּ לְבַיִת טָהוֹר — טִמְּאַתְהוּ. מַאי לָאו, מוּחְלֶטֶת? לָא, מוּסְגֶּרֶת. ta chema: matlét cheyéch bo chaloch al chaloch, af al pi cheén bo kezayit, kévan chenikhnas roubah levayit taor — timeatou. ma la, mou'hletet? la, mousgeret.
15. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: הָיוּ בָּהּ כַּמָּה זֵיתִים, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס מִמֶּנָּה כְּזַיִת לְבַיִת טָהוֹר — טִמְּאַתְהוּ, i hakhi, éma séfa: haou bah kama zétim, kévan chenikhnas mimena kezayit levayit taor — timeatou,
16. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מוּחְלֶטֶת, הַיְינוּ דְּאִיתַּקַּשׁ לְמֵת. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מוּסְגֶּרֶת, אַמַּאי אִיתַּקַּשׁ לְמֵת? i amrate bichlama mou'hletet, haynou deitakach lemét. ela i amrate mousgeret, ama itakach lemét?
17. שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״וְשָׂרַף אֶת הַבֶּגֶד״, אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת שְׂרֵיפָה קָרוּי בֶּגֶד. chané hatam, deamar kera: "vesaraf et habeged", afilou bichat seréfa karou beged.
18. וְלִיגְמַר מִינֵּיהּ! אִיסּוּר מִטּוּמְאָה לָא גָּמְרִינַן. veligmar minéh! isour mitouma la gamrinan.
19. אָמַר רָבָא, הִלְכְתָא: אֶחָד סַנְדָּל הַמּוּסְגָּר, וְאֶחָד סַנְדָּל הַמּוּחְלָט, וְאֶחָד סַנְדָּל שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה — לֹא תַּחְלוֹץ, וְאִם חָלְצָה — חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. שֶׁל תִּקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה, amar rava, hilkheta: e'had sandal hamousgar, vee'had sandal hamou'hlat, vee'had sandal chel avoda zara — lo ta'hlots, veim 'haltsa — 'halitsatah kechéra. chel tikrovet avoda zara,

Daf 104a

1. וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת, וְשֶׁל זָקֵן הֶעָשׂוּי לִכְבוֹדוֹ — לֹא תַּחְלוֹץ, וְאִם חָלְצָה — חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. vechel ir hanida'hat, vechel zakén heasou likhvodo — lo ta'hlots, veim 'haltsa — 'halitsatah pesoula.
2. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: מַאי שְׁנָא זָקֵן הֶעָשׂוּי לִכְבוֹדוֹ — דְּלָאו לְהִילּוּכָא עֲבִיד, דְּבֵי דִּינָא נָמֵי — לָאו לְהִילּוּכָא עֲבִיד! amar léh ravina lerav aché: ma chena zakén heasou likhvodo — dela lehiloukha avid, devé dina namé — la lehiloukha avid!
3. אֲמַר לֵיהּ: אִילּוּ מְסַגֵּי בֵּיהּ שְׁלוּחָא דְּבֵי דִּינָא, מִי קָפֵיד עֲלֵיהּ דַּיָּינָא? amar léh: ilou mesagé béh chelou'ha devé dina, mi kaféd aléh dayana?
4. מַתְנִי׳ חָלְצָה בַּלַּיְלָה — חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה, וְרַבִּי אֶלְעָזָר פּוֹסֵל. בִּשְׂמֹאל — חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה, וְרַבִּי אֶלְעָזָר מַכְשִׁיר. matni' 'haltsa balayla — 'halitsatah kechéra, verabi elazar posél. bismol — 'halitsatah pesoula, verabi elazar makhchir.
5. גְּמָ׳ לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: דְּמָר סָבַר מַקְּשִׁינַן רִיבִים לִנְגָעִים, וּמָר סָבַר לָא מַקְּשִׁינַן רִיבִים לִנְגָעִים? gema' léma beha kamipalgi: demar savar makechinan rivim lingaim, oumar savar la makechinan rivim lingaim?
6. לָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא מַקְּשִׁינַן רִיבִים לִנְגָעִים, דְּאִי מַקְּשִׁינַן — אֲפִילּוּ גְּמַר דִּין בַּלַּיְלָה נָמֵי לָא, וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: מָר סָבַר: חֲלִיצָה כִּתְחִלַּת דִּין דָּמְיָא, וּמָר סָבַר: חֲלִיצָה כִּגְמַר דִּין דָּמְיָא. la: dekhoulé alma la makechinan rivim lingaim, dei makechinan — afilou gemar din balayla namé la, vehakha beha kamipalgi: mar savar: 'halitsa kit'hilat din damya, oumar savar: 'halitsa kigmar din damya.
7. רַבָּה בַּר חִיָּיא קְטוֹסְפָאָה עֲבַד עוֹבָדָא בְּמוּק, וּבִיחִידִי, וּבַלַּיְלָה. אָמַר שְׁמוּאֵל: כַּמָּה רַב גּוּבְרֵיהּ דְּעָבֵיד כִּיחִידָאָה. raba bar 'hiya ketosfaa avad ovada bemouk, ouvi'hidi, ouvalayla. amar chemouél: kama rav gouvréh deavéd ki'hidaa.
8. מַאי קַשְׁיָא? אִי מוּק — סְתָמָא תַּנְיָא. אִי לַיְלָה — סְתָמָא תַּנְיָא. ma kachya? i mouk — setama tanya. i layla — setama tanya.
9. אֶלָּא יְחִידִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ: הֵיכִי עָבֵיד בִּיחִידִי, דִּיחִידָאָה קָתָנֵי לַהּ. דִּתְנַן: חָלְצָה בִּשְׁנַיִם אוֹ בִּשְׁלֹשָׁה וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל — חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר מַכְשִׁירִים. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁחָלַץ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא וְהִכְשִׁיר. ela ye'hidi ka kachya léh: hékhi avéd bi'hidi, di'hidaa katané lah. ditnan: 'haltsa bichnayim o bichlocha venimtsa e'had méhen karov o pasoul — 'halitsatah pesoula. verabi chimon verabi yo'hanan hasandelar makhchirim. oumaase bee'had che'halats béno levénah bevét haasourim, ouva maase lifné rabi akiva vehikhchir.
10. וְאָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי [אָמַר רַב נַחְמָן]: אֵין הֲלָכָה כְּאוֹתוֹ הַזּוּג. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כּוּלְּהוּ נָמֵי יְחִידָאָה קָתָנֵי לְהוּ. דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: אֲנִי רָאִיתִי אֶת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע שֶׁחָלַץ בְּמוּק, בִּיחִידִי, וּבַלַּיְלָה. veamar rav yoséf bar minomé [amar rav na'hman]: én halakha keoto hazoug. veibaét éma: kouleou namé ye'hidaa katané leou. detanya, amar rabi yichmaél berabi yosé: ani raiti et rabi yichmaél ben elicha che'halats bemouk, bi'hidi, ouvalayla.
11. בִּשְׂמֹאל חֲלִיצָתָהּ כּוּ׳. מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן? אָמַר עוּלָּא: יָלְפִינַן ״רֶגֶל״ ״רֶגֶל״ מִמְּצוֹרָע. מָה לְהַלָּן דְּיָמִין, אַף כָּאן דְּיָמִין. bismol 'halitsatah kou'. ma tama derabanan? amar oula: yalfinan "regel" "regel" mimetsora. ma lehalan deyamin, af kan deyamin.
12. וְרַבִּי אֶלְעָזָר לָא יָלֵיף ״רֶגֶל״ ״רֶגֶל״ מִמְּצוֹרָע? וְהָתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִנַּיִן לִרְצִיעָה שֶׁהִיא בְּאֹזֶן הַיְמָנִית? נֶאֱמַר כָּאן ״אֹזֶן״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״אֹזֶן״. מָה לְהַלָּן יָמִין, אַף כָּאן יָמִין! verabi elazar la yaléf "regel" "regel" mimetsora? vehatanya, rabi elazar omér: minayin lirtsia chehi beozen haymanit? neemar kan "ozen", veneemar lehalan "ozen". ma lehalan yamin, af kan yamin!
13. אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה. amar rav yits'hak bar yoséf amar rabi yo'hanan: mou'hlefet hachita.
14. רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ, ״אֹזֶן״ ״אֹזֶן״ מוּפְנֵי, ״רֶגֶל״ ״רֶגֶל״ לָא מוּפְנֵי. rava amar: leolam la téfokh, "ozen" "ozen" moufné, "regel" "regel" la moufné.
15. וְכִי לָא מוּפְנֵי, מַאי פִּירְכָא אִיכָּא? אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לִמְצוֹרָע, שֶׁכֵּן טָעוּן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת. vekhi la moufné, ma pirkha ika? ika lemifrakh: ma limtsora, chekén taoun éts erez veézov ouchni tolaat.
16. מַתְנִי׳ חָלְצָה וְרָקְקָה, אֲבָל לֹא קָרְאָה — חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. קָרְאָה וְרָקְקָה, אֲבָל לֹא חָלְצָה — חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. חָלְצָה וְקָרְאָה, אֲבָל לֹא רָקְקָה — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. matni' 'haltsa verakka, aval lo kara — 'halitsatah kechéra. kara verakka, aval lo 'haltsa — 'halitsatah pesoula. 'haltsa vekara, aval lo rakka — rabi eliezer omér: 'halitsatah pesoula, rabi akiva omér: 'halitsatah kechéra.

Daf 104b

1. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: ״כָּכָה יֵעָשֶׂה״ — כׇּל דָּבָר שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה מְעַכֵּב. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא: מִשָּׁם רְאָיָה? ״כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ״ — כׇּל דָּבָר שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה בָּאִישׁ. amar rabi eliezer: "kakha yéase" — kol davar cheou maase meakév. amar léh rabi akiva: micham reaya? "kakha yéase laich" — kol davar cheou maase baich.
2. הַחֵרֵשׁ שֶׁנֶּחְלַץ, וְהַחֵרֶשֶׁת שֶׁחָלְצָה, וְחוֹלֶצֶת לְקָטָן — חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. קְטַנָּה שֶׁחָלְצָה — תַּחְלוֹץ מִשֶּׁתַּגְדִּיל, וְאִם לֹא חָלְצָה — חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. חָלְצָה בִּשְׁנַיִם אוֹ בִּשְׁלֹשָׁה, וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל — חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר מַכְשִׁירִין. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁחָלַץ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא וְהִכְשִׁיר. ha'héréch chene'hlats, veha'hérechet che'haltsa, ve'holetset lekatan — 'halitsatah pesoula. ketana che'haltsa — ta'hlots michetagdil, veim lo 'haltsa — 'halitsatah pesoula. 'haltsa bichnayim o bichlocha, venimtsa e'had méhen karov o pasoul — 'halitsatah pesoula. rabi chimon verabi yo'hanan hasandelar makhchirin. oumaase bee'had che'halats béno levénah bevét haasourim, ouva maase lifné rabi akiva vehikhchir.
3. גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ קְרִיאָה לָא מְיעַכְּבָא, לְפִיכָךְ אִלֵּם וְאִלֶּמֶת שֶׁחָלְצוּ — חֲלִיצָתָן כְּשֵׁירָה. gema' amar rava: hachta deamrate keria la meakeva, lefikhakh ilém veilemet che'haltsou — 'halitsatan kechéra.
4. תְּנַן: חֵרֵשׁ שֶׁנֶּחְלַץ, וְהַחֵרֶשֶׁת שֶׁחָלְצָה, וְהַחוֹלֶצֶת מִן הַקָּטָן — חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. מַאי טַעְמָא — לָאו מִשּׁוּם דְּלָא בְּנֵי קְרִיָּיה נִינְהוּ! לָא, מִשּׁוּם דְּלָאו בְּנֵי דֵעָה נִינְהוּ. tenan: 'héréch chene'hlats, veha'hérechet che'haltsa, veha'holetset min hakatan — 'halitsatah pesoula. ma tama — la michoum dela bené keriya ninou! la, michoum dela bené déa ninou.
5. אִי הָכִי, אִלֵּם וְאִלֶּמֶת נָמֵי! אָמַר רָבָא: אִלֵּם וְאִלֶּמֶת בְּנֵי דֵעָה נִינְהוּ, וּפוּמַּיְיהוּ הוּא דְּכָאֵיב לְהוּ. i hakhi, ilém veilemet namé! amar rava: ilém veilemet bené déa ninou, oufoumayou hou dekhaév leou.
6. וְהָא אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: לְפִי שֶׁאֵינוֹ בְּ״אָמַר״ ״וְאָמְרָה״! אֶלָּא, כִּי אִתְּמַר דְּרָבָא אַסֵּיפָא אִתְּמַר: חֵרֵשׁ שֶׁנֶּחְלַץ, וְהַחֵרֶשֶׁת שֶׁחָלְצָה, וְהַחוֹלֶצֶת מִן הַקָּטָן — חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. veha amri devé rabi yana: lefi cheéno be"amar" "veamra"! ela, ki itemar derava aséfa itemar: 'héréch chene'hlats, veha'hérechet che'haltsa, veha'holetset min hakatan — 'halitsatah pesoula.
7. אָמַר רָבָא: הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ קְרִיָּיה מְעַכְּבָא, לְפִיכָךְ אִלֵּם וְאִלֶּמֶת שֶׁחָלְצוּ — חֲלִיצָתָן פְּסוּלָה. וּמַתְנִיתִין כְּרַבִּי זֵירָא. amar rava: hachta deamrate keriya meakeva, lefikhakh ilém veilemet che'haltsou — 'halitsatan pesoula. oumatnitin kerabi zéra.
8. דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: כׇּל הָרָאוּי לְבִילָּה — אֵין בִּילָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ. וְכֹל שֶׁאֵין רָאוּי לְבִילָּה — בִּילָּה מְעַכֶּבֶת. deamar rabi zéra: kol haraou levila — én bila meakevet bo. vekhol cheén raou levila — bila meakevet.
9. שְׁלַחוּ לֵיהּ לַאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל: יְבָמָה שֶׁרָקְקָה — תַּחְלוֹץ. מִכְּלָל דְּאִיפַּסְלָא לַהּ מֵאַחִין. chela'hou léh laavouh dichmouél: yevama cherakka — ta'hlots. mikelal deipasla lah méa'hin.
10. מַנִּי? אִילֵימָא רַבִּי עֲקִיבָא, הַשְׁתָּא וּמָה בִּמְקוֹם מִצְוָה, דְּאִיכָּא לְמֵימַר מִידֵּי דְּהָוֵה אַאֵימוּרִים, דְּכִי לֵיתַנְהוּ — לָא מְעַכְּבִי, mani? iléma rabi akiva, hachta ouma bimkom mitsva, deika lemémar midé dehavé aémourim, dekhi létanou — la meakevi,
11. וְכִי אִיתַנְהוּ — מְעַכְּבִי, vekhi itanou — meakevi,
12. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לָא מְעַכְּבָא, מֵאַחִין אִיפַּסְלָא? amar rabi akiva la meakeva, méa'hin ipasla?
13. וְאֶלָּא לְרַבִּי אֶלְעָזָר — veela lerabi elazar —
14. וְהָא שְׁנֵי דְּבָרִים הַמַּתִּירִין נִינְהוּ, וּשְׁנֵי דְּבָרִים הַמַּתִּירִין — אֵין מַעֲלִין זֶה בְּלֹא זֶה. veha chené devarim hamatirin ninou, ouchné devarim hamatirin — én maalin ze belo ze.
15. אֶלָּא כְּרַבִּי. דְּתַנְיָא: כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת — אֵין מְקַדְּשִׁין הַלֶּחֶם אֶלָּא בִּשְׁחִיטָה. ela kerabi. detanya: kivsé atseret — én mekadechin hale'hem ela bich'hita.
16. כֵּיצַד? שְׁחָטָן לִשְׁמָן, וְזָרַק דָּמָן לִשְׁמָן — קָדַשׁ הַלֶּחֶם. שָׁחַט שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, וְזָרַק לִשְׁמָן — לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם. שְׁחָטָן לִשְׁמָן, וְזָרַק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן — קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ קָדוֹשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי. kétsad? che'hatan lichman, vezarak daman lichman — kadach hale'hem. cha'hat chelo lichman, vezarak lichman — lo kadach hale'hem. che'hatan lichman, vezarak daman chelo lichman — kadoch veéno kadoch, divré rabi.
17. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְעוֹלָם אֵינוֹ קָדוֹשׁ עַד שֶׁיִּשְׁחוֹט לִשְׁמָן וְיִזְרוֹק דָּמָן לִשְׁמָן. rabi elazar berabi chimon omér: leolam éno kadoch ad cheyich'hot lichman veyizrok daman lichman.
18. וּמִי אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא רְקִיקָה לָא פָּסְלָה? וְהָתַנְיָא: חָלְצָה וְלֹא oumi amar rabi akiva rekika la pasla? vehatanya: 'haltsa velo

Daf 105a

1. רָקְקָה וְלֹא קָרְאָה — חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה, רָקְקָה וְלֹא חָלְצָה וְלֹא קָרְאָה — חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. קָרְאָה וְלֹא רָקְקָה וְלֹא חָלְצָה — אֵין כָּאן בֵּית מֵיחוֹשׁ. rakka velo kara — 'halitsatah kechéra, rakka velo 'haltsa velo kara — 'halitsatah pesoula. kara velo rakka velo 'haltsa — én kan bét mé'hoch.
2. מַנִּי? אִילֵימָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: חָלְצָה וְלֹא רָקְקָה וְלֹא קָרְאָה חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה? וְהָא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: ״כָּכָה יֵעָשֶׂה״, דָּבָר שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה מְעַכֵּב! אֶלָּא פְּשִׁיטָא רַבִּי עֲקִיבָא, וְקָתָנֵי: רָקְקָה וְלֹא חָלְצָה וְלֹא קָרְאָה — חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. לְמַאן? mani? iléma rabi eliezer: 'haltsa velo rakka velo kara 'halitsatah kechéra? veha amar rabi eliezer: "kakha yéase", davar cheou maasé meakév! ela pechita rabi akiva, vekatané: rakka velo 'haltsa velo kara — 'halitsatah pesoula. leman?
3. אִילֵימָא לְעָלְמָא, פְּשִׁיטָא! מִי הָוְיָא חֲלִיצָה דְּאִישְׁתַּרְיָא לְעָלְמָא? אֶלָּא לָאו לָאַחִין, שְׁמַע מִינַּהּ. iléma lealma, pechita! mi havya 'halitsa deichtarya lealma? ela la laa'hin, chema minah.
4. וּלְרַבִּי עֲקִיבָא, מַאי שְׁנָא רְקִיקָה וּמַאי שְׁנָא קְרִיָּיה? oulrabi akiva, ma chena rekika ouma chena keriya?
5. קְרִיָּיה, דְּאִיתַהּ בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בַּסּוֹף — לָא מִיחַלְּפָא לֵיהּ. רְקִיקָה, דְּבִתְחִלָּה לֵיתַהּ וְלִבְסוֹף אִיתַהּ — מִיחַלְּפָא לֵיהּ, וְאָתוּ לְמִישְׁרֵי חֲלוּצָה לָאַחִין. keriya, deitah bén bate'hila bén basof — la mi'halefa léh. rekika, devit'hila létah velivsof itah — mi'halefa léh, veatou lemichré 'haloutsa laa'hin.
6. וְאִיכָּא דְאָמְרִי, הָכִי שְׁלַחוּ לֵיהּ: יְבָמָהּ שֶׁרָקְקָה — תַּחְלוֹץ, וְאֵינָהּ צְרִיכָה לָרוֹק פַּעַם אַחֶרֶת. כִּי הַהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי, הֲוָה יָתֵיב רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל קַמֵּיהּ. רְקַקָה מִקַּמֵּי דְּתַחְלוֹץ. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַמֵּי: חֲלוֹץ לַהּ, וּשְׁרֵי לַהּ תִּיגְרָא. veika deamri, hakhi chela'hou léh: yevamah cherakka — ta'hlots, veénah tserikha larok paam a'heret. ki hahi daata lekaméh derabi amé, hava yatév rabi aba bar memel kaméh. rekaka mikamé deta'hlots. amar léh rabi amé: 'halots lah, ouchré lah tigra.
7. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא: וְהָא בָּעֵינַן מֵירַק! הָא רְקַקָה לַהּ. וְתֵירוֹק, וּמָה בְּכָךְ? נָפֵיק מִינֵּיהּ חוּרְבָּא, דְּאִי אָמְרַתְּ תִּיהְדַּר וְתֵירוֹק, אָמְרִי: רְקִיקָה קַמַּיְיתָא לֵית בַּהּ מְשָׁשָׁא, וְאָתֵי לְמִישְׁרֵי חֲלוּצָה לָאַחִין. amar léh rabi aba: veha baénan mérak! ha rekaka lah. vetérok, ouma bekhakh? nafék minéh 'hourba, dei amrate tihdar vetérok, amri: rekika kamayta lét bah mechacha, veaté lemichré 'haloutsa laa'hin.
8. וְהָא בָּעֵינַן כְּסִדְרָן! כְּסִדְרָן לָא מְעַכְּבָא. הוּא סָבַר: דַּחוֹיֵי קָא מְדַחֵי לֵיהּ. נְפַק, דָּק וְאַשְׁכַּח, דְּתַנְיָא: בֵּין שֶׁהִקְדִּים חֲלִיצָה לִרְקִיקָה, בֵּין שֶׁהִקְדִּים רְקִיקָה לַחֲלִיצָה — מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי. veha baénan kesidran! kesidran la meakeva. hou savar: da'hoyé ka meda'hé léh. nefak, dak veachka'h, detanya: bén chehikdim 'halitsa lirkika, bén chehikdim rekika la'halitsa — ma cheasa asou.
9. לֵוִי נְפַק לְקִרְיָיתָא. בְּעוֹ מִינֵּהּ: גִּידֶּמֶת, מַהוּ שֶׁתַּחְלוֹץ? יְבָמָה שֶׁרָקְקָה דָּם, מַהוּ? ״אֲבָל אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת״ — מִכְּלָל דְּאִיכָּא כְּתָב שֶׁאֵינוֹ אֱמֶת? lévi nefak lekiryata. beo minéh: gidemet, maou cheta'hlots? yevama cherakka dam, maou? "aval agid lekha et harachoum bikhtav emet" — mikelal deika ketav cheéno emet?
10. לָא הֲוָה בִּידֵיהּ. אֲתָא שַׁאֵיל בֵּי מִדְרְשָׁא, אֲמַרוּ לֵיהּ: מִי כְּתִיב ״וְחָלְצָה בַּיָּד״? וּמִי כְּתִיב ״וְיָרְקָה רוֹק״? la hava bidéh. ata chaél bé midrecha, amarou léh: mi ketiv "ve'haltsa bayad"? oumi ketiv "veyarka rok"?
11. ״אֲבָל אַגִּיד לָךְ הָרָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת״, וְכִי יֵשׁ כְּתָב שֶׁאֵינוֹ אֱמֶת? "aval agid lakh harachoum bikhtav emet", vekhi yéch ketav cheéno emet?
12. לָא קַשְׁיָא: כָּאן בִּגְזַר דִּין שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ שְׁבוּעָה. כָּאן בִּגְזַר דִּין שֶׁאֵין עִמּוֹ שְׁבוּעָה. la kachya: kan bigzar din cheyéch imo chevoua. kan bigzar din cheén imo chevoua.
13. כִּדְרַב שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי. דְּאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מִנַּיִן לִגְזַר דִּין שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ שְׁבוּעָה שֶׁאֵינוֹ מִתְקָרֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה עַד עוֹלָם״. kidrav chemouél bar amé. deamar rav chemouél bar amé amar rabi yonatan: minayin ligzar din cheyéch imo chevoua cheéno mitkaréa, cheneemar: "lakhén nichbati levét éli im yitkapér aon bét éli bezeva'h ouvmin'ha ad olam".
14. אָמַר רַבָּה: בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר, אֲבָל מִתְכַּפֵּר הוּא בְּדִבְרֵי תוֹרָה. אַבָּיֵי אָמַר: בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר, אֲבָל מִתְכַּפֵּר בִּגְמִילוּת חֲסָדִים. רַבָּה וְאַבָּיֵי מִדְּבֵית עֵלִי קָאָתוּ, רַבָּה דַּעֲסַק בַּתּוֹרָה — חֲיָה אַרְבְּעִין שְׁנִין, אַבָּיֵי דַּעֲסַק בְּתוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים — חֲיָה שִׁיתִּין שְׁנִין. amar raba: bezeva'h ouvmin'ha éno mitkapér, aval mitkapér hou bedivré tora. abayé amar: bezeva'h ouvmin'ha éno mitkapér, aval mitkapér bigmilout 'hasadim. raba veabayé midevét éli kaatou, raba daasak batora — 'haya arbein chenin, abayé daasak betora ouvigmilout 'hasadim — 'haya chitin chenin.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: מִשְׁפָּחָה אַחַת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ מֵתִים כְּבֶן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה. בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא מִמִּשְׁפַּחַת עֵלִי אַתֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכׇל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים״ — לְכוּ וְעִסְקוּ בַּתּוֹרָה וְתִחְיוּ. הָלְכוּ וְעָסְקוּ בַּתּוֹרָה וְחָיוּ, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתָן ״מִשְׁפַּחַת יוֹחָנָן״ עַל שְׁמוֹ. tanou rabanan: michpa'ha a'hat hayta birouchalayim chehaou métim keven chemone esré chana. baou veodiou et raban yo'hanan ben zaka. amar lahem: chema mimichpa'hat éli atem, cheneemar: "vekhol marbit bétkha yamoutou anachim" — lekhou veiskou batora veti'hou. halkhou veaskou batora ve'haou, vehaou korin otan "michpa'hat yo'hanan" al chemo.
16. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אוּנְיָא אָמַר רַב: מִנַּיִן לִגְזַר דִּין שֶׁל צִבּוּר שֶׁאֵינוֹ נֶחְתָּם? אֵינוֹ נֶחְתָּם?! וְהָא כְּתִיב: ״כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בּוֹרִית נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי״! amar rav chemouél bar ounya amar rav: minayin ligzar din chel tsibour cheéno ne'htam? éno ne'htam?! veha ketiv: "ki im tekhabesi baneter vetarbi lakh borit nikhtam aonékh lefana"!
17. אֶלָּא: מִנַּיִן שֶׁאֲפִילּוּ נֶחְתַּם מִתְקָרֵעַ — שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִי כַּה׳ אֱלֹהֵינוּ בְּכׇל קׇרְאֵנוּ אֵלָיו״, וְהָכְתִיב: ״דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ״! לָא קַשְׁיָא: הָא בְּיָחִיד, הָא בְּצִיבּוּר. ela: minayin cheafilou ne'htam mitkaréa — cheneemar: "mi ka' elohénou bekhol korénou éla", vehakhtiv: "dirchou h' behimatso"! la kachya: ha beya'hid, ha betsibour.
18. יָחִיד אֵימַת? אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: אֵלּוּ עֲשָׂרָה יָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים. ya'hid émat? amar rav na'hman amar raba bar avouh: élou asara yamim chebén roch hachana leom hakipourim.
19. שְׁלַחוּ לֵיהּ לַאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל: יְבָמָה שֶׁרָקְקָה דָּם — תַּחְלוֹץ, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַדָּם בְּלֹא צִחְצוּחַ רוֹק. chela'hou léh laavouh dichmouél: yevama cherakka dam — ta'hlots, lefi chei efchar ladam belo tsi'htsou'ha rok.
20. מֵיתִיבִי: יָכוֹל יְהֵא דָּם הַיּוֹצֵא מִפִּיו וּמִפִּי הָאַמָּה טָמֵא — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זוֹבוֹ טָמֵא״, וְאֵין דָּם הַיּוֹצֵא מִפִּיו וּמִפִּי הָאַמָּה טָמֵא, אֶלָּא טָהוֹר. métivi: yakhol yehé dam hayotsé mipi oumipi haama tamé — talmoud lomar: "zovo tamé", veén dam hayotsé mipi oumipi haama tamé, ela taor.
21. לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּמוֹצֶצֶת, כָּאן בְּשׁוֹתֵת. la kachya: kan bemotsetset, kan bechotét.
22. חֵרֵשׁ שֶׁנֶּחְלַץ וְכוּ׳. 'héréch chene'hlats vekhou'.

Daf 105b

1. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין חֲלִיצַת קָטָן כְּלוּם. amar rav yeouda amar rav: zo divré rabi méir, aval 'hakhamim omrim: én 'halitsat katan keloum.
2. קְטַנָּה שֶׁחָלְצָה וְכוּ׳. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: ״אִישׁ״ כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה, וּמַקְּשִׁינַן אִשָּׁה לְאִישׁ. ketana che'haltsa vekhou'. amar rav yeouda amar rav: zo divré rabi méir, deamar: "ich" katouv baparacha, oumakechinan icha leich.
3. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: ״אִישׁ״ כְּתִיב בַּפָּרָשָׁה. אִשָּׁה — בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה. aval 'hakhamim omrim: "ich" ketiv baparacha. icha — bén gedola bén ketana.
4. מַאן חֲכָמִים? רַבִּי יוֹסֵי הִיא. דְּרַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי הֲווֹ יָתְבִי. פְּתַח חַד מִינַּיְיהוּ וַאֲמַר: הַמִּתְפַּלֵּל, צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עֵינָיו לְמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כׇּל הַיָּמִים״. man 'hakhamim? rabi yosé hi. derabi 'hiya verabi chimon bar rabi hao yatvi. peta'h 'had minayou vaamar: hamitpalél, tsarikh cheyitén éna lemata, cheneemar: "vehaou éna velibi cham kol hayamim".
5. וְחַד אָמַר: עֵינָיו לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם״. אַדְּהָכִי אֲתָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי לְגַבַּיְיהוּ. אֲמַר לְהוּ: בְּמַאי עָסְקִיתוּ? אֲמַרוּ לֵיהּ: בִּתְפִלָּה. אֲמַר לְהוּ: כָּךְ אָמַר אַבָּא: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עֵינָיו לְמַטָּה וְלִבּוֹ לְמַעְלָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּימוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ. ve'had amar: éna lemala, cheneemar: "nisa levavénou el kapayim". adehakhi ata rabi yichmaél berabi yosé legabayou. amar leou: bema askitou? amarou léh: bitfila. amar leou: kakh amar aba: hamitpalél tsarikh cheyitén éna lemata velibo lemala, kedé cheyitkayemou chené mikraot halalou.
6. אַדְּהָכִי, אֲתָא רַבִּי לִמְתִיבְתָּא. אִינְהוּ דַּהֲווֹ קַלִּילֵי, יְתִיבוּ בְּדוּכְתַּיְיהוּ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, אַגַּב יוּקְרֵיהּ הֲוָה מְפַסַּע וְאָזֵיל. adehakhi, ata rabi limtivta. inou dahao kalilé, yetivou bedoukhtayou. rabi yichmaél berabi yosé, agav youkréh hava mefasa veazél.
7. אֲמַר לֵיהּ אַבָּדָן: מִי הוּא זֶה שֶׁמְּפַסֵּעַ עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ! אֲמַר לֵיהּ: אֲנִי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי שֶׁבָּאתִי לִלְמוֹד תּוֹרָה מֵרַבִּי. אֲמַר לֵיהּ: וְכִי אַתָּה הָגוּן לִלְמוֹד תּוֹרָה מֵרַבִּי? amar léh abadan: mi hou ze chemefaséa al raché am kadoch! amar léh: ani yichmaél berabi yosé chebati lilmod tora mérabi. amar léh: vekhi ata hagoun lilmod tora mérabi?
8. אֲמַר לֵיהּ: וְכִי מֹשֶׁה הָיָה הָגוּן לִלְמוֹד תּוֹרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה? אֲמַר לֵיהּ: וְכִי מֹשֶׁה אַתָּה? אֲמַר לֵיהּ: וְכִי רַבְּךָ אֱלֹהִים הוּא? אָמַר רַב יוֹסֵף: שַׁקְלֵיהּ רַבִּי לְמַטְרַפְסֵיהּ — דְּקָאָמַר לֵיהּ: ״רַבְּךָ״ וְלָא ״רַבִּי״. amar léh: vekhi moche haya hagoun lilmod tora mipi hagevoura? amar léh: vekhi moche ata? amar léh: vekhi rabekha elohim hou? amar rav yoséf: chakléh rabi lematrafséh — dekaamar léh: "rabekha" vela "rabi".
9. אַדְּהָכִי אַתְיָא יְבָמָה לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי לְאַבָּדָן: פּוֹק בִּדְקַהּ. לְבָתַר דִּנְפַק, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, כָּךְ אָמַר אַבָּא: ״אִישׁ״ כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה, אֲבָל אִשָּׁה — בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה. adehakhi atya yevama lekaméh derabi. amar léh rabi leabadan: pok bidkah. levatar dinfak, amar léh rabi yichmaél, kakh amar aba: "ich" katouv baparacha, aval icha — bén gedola bén ketana.
10. אֲמַר לֵיהּ: תָּא, לָא צְרִיכַתְּ, כְּבָר הוֹרָה זָקֵן. קָמְפַסַּע אַבָּדָן וְאָתֵי. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: מִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹ עַם קָדוֹשׁ, יְפַסֵּעַ עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ. מִי שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹ עַם קָדוֹשׁ, הֵיאַךְ יְפַסֵּעַ עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ? amar léh: ta, la tserikhate, kevar hora zakén. kamfasa abadan veaté. amar léh rabi yichmaél berabi yosé: mi chetsarikh lo am kadoch, yefaséa al raché am kadoch. mi cheén tsarikh lo am kadoch, héakh yefaséa al raché am kadoch?
11. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי לְאַבָּדָן: קוּם בְּדוּכְתִּיךְ! תָּאנָא: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִצְטָרַע אַבָּדָן, וְטָבְעוּ שְׁנֵי בָנָיו, וּמֵאֲנוּ שְׁתֵּי כַלּוֹתָיו. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּכַסְּפֵיהּ לְאַבָּדָן בְּהַאי עָלְמָא. amar léh rabi leabadan: koum bedoukhtikh! tana: beotah chaa nitstara abadan, vetavou chené vana, ouméanou cheté khalota. amar rav na'hman bar yits'hak: berikh ra'hamana dekhaseféh leabadan beha alma.
12. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: מִדְּבָרָיו שֶׁל בְּרַבִּי נִלְמוֹד: קְטַנָּה חוֹלֶצֶת בִּפְעוּטוּת. רָבָא אָמַר: עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים. וְהִלְכְתָא: עַד שֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. amar rabi amé: midevara chel berabi nilmod: ketana 'holetset bifoutout. rava amar: ad chetagia leonat nedarim. vehilkheta: ad chetavi cheté searot.
13. חָלְצָה בִּשְׁנַיִם וְכוּ׳. אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן: אֵין הֲלָכָה כְּאוֹתוֹ הַזּוּג. וְהָא אָמַר רַב נַחְמָן חֲדָא זִימְנָא. דְּאָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן: חֲלִיצָה בִּשְׁלֹשָׁה! 'haltsa bichnayim vekhou'. amar rav yoséf bar minomé amar rav na'hman: én halakha keoto hazoug. veha amar rav na'hman 'hada zimna. deamar rav yoséf bar minomé amar rav na'hman: 'halitsa bichlocha!
14. צְרִיכִי, דְּאִי אִיתְּמַר הָךְ קַמַּיְיתָא, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי לְכַתְּחִילָּה, אֲבָל דִּיעֲבַד — אֲפִילּוּ תְּרֵי, קָא מַשְׁמַע לַן: אֵין הֲלָכָה כְּאוֹתוֹ הַזּוּג. וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן אֵין הֲלָכָה כְּאוֹתוֹ הַזּוּג, אֶלָּא כְּתַנָּא קַמָּא, הֲוָה אָמֵינָא: דִּיעֲבַד, אֲבָל לְכַתְּחִילָּה לִיבְעֵי חֲמִשָּׁה, צְרִיכָא. tserikhi, dei itemar hakh kamayta, hava aména: hané milé lekhate'hila, aval diavad — afilou teré, ka machma lan: én halakha keoto hazoug. vei achmoinan én halakha keoto hazoug, ela ketana kama, hava aména: diavad, aval lekhate'hila livé 'hamicha, tserikha.
15. מַעֲשֶׂה שֶׁחָלְצוּ כּוּ׳. בֵּינוֹ לְבֵינָהּ מִי יָדַעְנָא? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: וְעֵדִים רוֹאִין אוֹתוֹ מִבַּחוּץ. maase che'haltsou kou'. béno levénah mi yadana? amar rav yeouda amar chemouél: veédim roin oto miba'houts.
16. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁחָלְצוּ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ אַבָּרַאי, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא בְּבֵית הָאֲסוּרִין, אוֹ דִלְמָא: מַעֲשֶׂה שֶׁחָלְצוּ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ בְּבֵית הָאֲסוּרִין? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּבֵית הָאֲסוּרִין הָיָה מַעֲשֶׂה, וּלְבֵית הָאֲסוּרִין בָּא מַעֲשֶׂה. ibaya leou: maase che'haltsou béno levénah abara, ouva maase lifné rabi akiva bevét haasourin, o dilma: maase che'haltsou béno levénah bevét haasourin? amar rav yeouda amar rav: bevét haasourin haya maase, oulvét haasourin ba maase.

Daf 106a

1. תָּנוּ רַבָּנַן: חֲלִיצָה מוּטְעֵת — כְּשֵׁרָה. אֵי זוֹ הִיא חֲלִיצָה מוּטְעֵת? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כֹּל שֶׁאוֹמְרִים לוֹ: חֲלוֹץ, וּבְכָךְ אַתָּה כּוֹנְסָהּ. tanou rabanan: 'halitsa moutét — kechéra. é zo hi 'halitsa moutét? amar réch lakich: kol cheomrim lo: 'halots, ouvkhakh ata konsah.
2. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן, אֲנִי שׁוֹנֶה: בֵּין שֶׁנִּתְכַּוֵּון הוּא וְלֹא נִתְכַּוְּונָה הִיא, בֵּין שֶׁנִּתְכַּוְּונָה הִיא וְלֹא נִתְכַּוֵּון הוּא — חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה, עַד שֶׁיִּתְכַּוְּונוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד. וְאַתְּ אָמְרַתְּ חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה?! amar léh rabi yo'hanan, ani chone: bén chenitkavén hou velo nitkaouna hi, bén chenitkaouna hi velo nitkavén hou — 'halitsatah pesoula, ad cheyitkaounou chenéhem kee'had. veate amrate 'halitsatah kechéra?!
3. אֶלָּא כֹּל שֶׁאוֹמְרִים לוֹ: ״חֲלוֹץ לָהּ עַל מְנָת שֶׁתִּתֵּן לְךָ מָאתַיִם זוּז״. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: חֲלִיצָה מוּטְעֵת — כְּשֵׁירָה. אֵי זוֹ הִיא חֲלִיצָה מוּטְעֵת — כֹּל שֶׁאוֹמְרִים: חֲלוֹץ לָהּ עַל מְנָת שֶׁתִּתֵּן לְךָ מָאתַיִם זוּז. ela kol cheomrim lo: "'halots lah al menat chetitén lekha matayim zouz". tanya namé hakhi: 'halitsa moutét — kechéra. é zo hi 'halitsa moutét — kol cheomrim: 'halots lah al menat chetitén lekha matayim zouz.
4. וּמַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁנָּפְלָה לִפְנֵי יָבָם שֶׁאֵין הָגוּן לָהּ, וְאָמְרוּ לוֹ: ״חֲלוֹץ לָהּ עַל מְנָת שֶׁתִּתֵּן לְךָ מָאתַיִם זוּז״, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבִּי חִיָּיא וְהִכְשִׁירָהּ. oumaase beicha a'hat chenafla lifné yavam cheén hagoun lah, veamrou lo: "'halots lah al menat chetitén lekha matayim zouz", ouva maase lifné rabi 'hiya vehikhchirah.
5. הַהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא. אֲמַר לַהּ: בִּתִּי, עֲמוֹדִי! אֲמַרָה לֵיהּ: אֵימָא יְשִׁיבָתָהּ זוֹ הִיא עֲמִידָתָהּ. אֲמַר לַהּ: יָדְעַתְּ לֵיהּ? אֲמַרָה לֵיהּ: אִין, מָמוֹנָא הוּא דַּחֲזָא לַהּ וְקָבְעֵי לְמֵיכְלֵיהּ מִינַּהּ. haou daata lekaméh derabi 'hiya bar aba. amar lah: biti, amodi! amara léh: éma yechivatah zo hi amidatah. amar lah: yadate léh? amara léh: in, mamona hou da'haza lah vekavé lemékhléh minah.
6. אֲמַר לַהּ: לָא נִיחָא לָךְ? אֲמַרָה לֵיהּ: לָא. אֲמַר לֵיהּ: חֲלוֹץ לָהּ, וּבְכָךְ אַתָּה כּוֹנְסָהּ. לְבָתַר דַּחֲלַץ לַהּ, אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא, מִינָּךְ אִפַּסְלָא לַהּ, חֲלוֹץ לַהּ חֲלִיצָה מְעַלַּיְיתָא, כִּי הֵיכִי דְּתִישְׁתְּרֵי לְעָלְמָא. amar lah: la ni'ha lakh? amara léh: la. amar léh: 'halots lah, ouvkhakh ata konsah. levatar da'halats lah, amar léh: hachta, minakh ipasla lah, 'halots lah 'halitsa mealayta, ki hékhi detichteré lealma.
7. בַּת חֲמוּהּ, דְּרַב פָּפָּא נָפְלָה לִפְנֵי יָבָם שֶׁאֵין הָגוּן לָהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי, אֲמַר לֵיהּ: חֲלוֹץ לָהּ, וּבְכָךְ אַתָּה כּוֹנְסָהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא: לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן? וְאֶלָּא הֵיכִי אֵימָא לֵיהּ? bat 'hamouh, derav papa nafla lifné yavam cheén hagoun lah. ata lekaméh deabayé, amar léh: 'halots lah, ouvkhakh ata konsah. amar léh rav papa: la savar lah mar leha deamar rabi yo'hanan? veela hékhi éma léh?
8. אֲמַר לֵיהּ: חֲלוֹץ לָהּ עַל מְנָת שֶׁתִּתֵּן לְךָ מָאתַיִם זוּז. לְבָתַר דַּחֲלַץ לַהּ, אֲמַר לַהּ: זִיל הַב לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: מְשַׁטָּה אֲנִי בָּךְ עֲבַדָה לֵיהּ. amar léh: 'halots lah al menat chetitén lekha matayim zouz. levatar da'halats lah, amar lah: zil hav léh. amar léh: mechata ani bakh avada léh.
9. מִי לָא תַּנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ מִבֵּית הָאֲסוּרִין, וְהָיְתָה מַעְבּוֹרֶת לְפָנָיו, וַאֲמַר לֵיהּ: טוֹל דִּינָר וְהַעֲבִירֵנִי — אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ. mi la tanya: haré chehaya boré'ha mibét haasourin, vehayta maboret lefana, vaamar léh: tol dinar vehaaviréni — én lo ela sekharo.
10. אַלְמָא אָמַר לֵיהּ מְשַׁטֶּה אֲנִי בָּךְ — הָכָא נָמֵי, מְשַׁטָּה אֲנִי בָּךְ. alma amar léh mechate ani bakh — hakha namé, mechata ani bakh.
11. אֲמַר לֵיהּ: אֲבוּךְ הֵיכָא? אֲמַר לֵיהּ: בְּמָתָא. אִימָּךְ הֵיכָא? אֲמַר לֵיהּ: בְּמָתָא. יְהַב בְּהוּ עֵינֵיהּ (וּשְׁכִיבָן). amar léh: avoukh hékha? amar léh: bemata. imakh hékha? amar léh: bemata. yehav beou énéh (ouchkhivan).
12. תָּנוּ רַבָּנַן: חֲלִיצָה מוּטְעֵת — כְּשֵׁרָה. גֵּט מוּטְעֶה — פָּסוּל. חֲלִיצָה מְעוּשֵּׂית — פְּסוּלָה. גֵּט מְעוּשֶּׂה — כָּשֵׁר. הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּאָמַר ״רוֹצֶה אֲנִי״ — אֲפִילּוּ חֲלִיצָה נָמֵי, וְאִי לָא אָמַר ״רוֹצֶה אֲנִי״ — גֵּט נָמֵי לָא. tanou rabanan: 'halitsa moutét — kechéra. gét moute — pasoul. 'halitsa meousét — pesoula. gét meouse — kachér. hékhi damé? i deamar "rotse ani" — afilou 'halitsa namé, vei la amar "rotse ani" — gét namé la.
13. הָכִי קָאָמַר: חֲלִיצָה מוּטְעֵת לְעוֹלָם כָּשֵׁר, וְגֵט מוּטְעֶה לְעוֹלָם פָּסוּל. חֲלִיצָה מְעוּשֵּׂית וְגֵט מְעוּשֶּׂה — זִימְנִין כָּשֵׁר וְזִימְנִין פָּסוּל. הָא דְּאָמַר ״רוֹצֶה אֲנִי״, הָא דְּלָא אָמַר ״רוֹצֶה אֲנִי״. hakhi kaamar: 'halitsa moutét leolam kachér, vegét moute leolam pasoul. 'halitsa meousét vegét meouse — zimnin kachér vezimnin pasoul. ha deamar "rotse ani", ha dela amar "rotse ani".
14. דְּתַנְיָא: ״יַקְרִיב אוֹתוֹ״ — מְלַמֵּד שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ. יָכוֹל בְּעַל כׇּרְחוֹ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לִרְצוֹנוֹ״. הָא כֵּיצַד? כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר ״רוֹצֶה אֲנִי״. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּגִיטֵּי נָשִׁים, כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר ״רוֹצֶה אֲנִי״. detanya: "yakriv oto" — melaméd chekofin oto. yakhol beal kor'ho — talmoud lomar: "lirtsono". ha kétsad? kofin oto ad cheyomar "rotse ani". vekhén ata motsé begité nachim, kofin oto ad cheyomar "rotse ani".
15. אָמַר רָבָא אָמַר רַב סְחוֹרָה אָמַר רַב הוּנָא: חוֹלְצִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַכִּירִין, מְמָאֲנִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַכִּירִין. amar rava amar rav se'hora amar rav houna: 'holtsin af al pi cheén makirin, memaanin af al pi cheén makirin.
16. לְפִיכָךְ אֵין כּוֹתְבִין גֵּט חֲלִיצָה אֶלָּא אִם כֵּן מַכִּירִין, וְאֵין כּוֹתְבִין גֵּט מֵיאוּן אֶלָּא אִם כֵּן מַכִּירִין, דְּחָיְישִׁינַן לְבֵית דִּין טוֹעִין. lefikhakh én kotvin gét 'halitsa ela im kén makirin, veén kotvin gét méoun ela im kén makirin, de'haychinan levét din toin.
17. וְרָבָא דִּידֵיהּ אוֹמֵר: אֵין חוֹלְצִין אֶלָּא אִם כֵּן מַכִּירִין, וְאֵין מְמָאֲנִין אֶלָּא אִם כֵּן מַכִּירִין. לְפִיכָךְ כּוֹתְבִין גֵּט חֲלִיצָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַכִּירִין, וְכוֹתְבִין גֵּט מֵיאוּן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַכִּירִין, וְלָא חָיְישִׁינַן לְבֵית דִּין טוֹעִין. verava didéh omér: én 'holtsin ela im kén makirin, veén memaanin ela im kén makirin. lefikhakh kotvin gét 'halitsa af al pi cheén makirin, vekhotvin gét méoun af al pi cheén makirin, vela 'haychinan levét din toin.

Daf 106b

1. מַתְנִי׳ מִצְוַת חֲלִיצָה: בָּא הוּא וִיבִמְתּוֹ לְבֵית דִּין, וְהֵן מַשִּׂיאִין לוֹ עֵצָה הַהוֹגֶנֶת לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו״, matni' mitsvat 'halitsa: ba hou vivimto levét din, vehén masiin lo étsa haogenet lo, cheneemar: "vekarou lo zikné iro vediberou éla",
2. וְהִיא אוֹמֶרֶת: ״מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי״, וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ״. וּבִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הָיוּ אוֹמְרִים. ״וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה בְּפָנָיו״, רוֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּינִים. ״וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו״. עַד כָּאן הָיוּ מַקְרִין. vehi omeret: "méén yevami lehakim lea'hi chém beyisraél lo ava yabemi", veou omér: "lo 'hafatsti leka'htah". ouvilchon hakodech haou omrim. "venigecha yevimto éla leéné hazekénim ve'haltsa naalo méal raglo veyarka befana", rok hanire ladayanim. "veanta veamra kakha yéase laich acher lo yivne et bét a'hi". ad kan haou makrin.
3. וּכְשֶׁהִקְרָא רַבִּי הוּרְקָנוֹס תַּחַת הָאֵלָה בִּכְפַר עֵיטָם, וְגָמַר אֶת כׇּל הַפָּרָשָׁה, הוּחְזְקוּ לִהְיוֹת גּוֹמְרִין כׇּל הַפָּרָשָׁה. ״וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל״. מִצְוָה בַּדַּיָּינִין, וְלֹא מִצְוָה בַּתַּלְמִידִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִצְוָה עַל כׇּל הָעוֹמְדִים שָׁם לוֹמַר ״חֲלוּץ הַנָּעַל״. oukhchehikra rabi hourkanos ta'hat haéla bikhfar étam, vegamar et kol haparacha, hou'hzekou lihot gomrin kol haparacha. "venikra chemo beyisraél bét 'halouts hanaal". mitsva badayanin, velo mitsva batalmidim. rabi yeouda omér: mitsva al kol haomdim cham lomar "'halouts hanaal".
4. גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה, מִצְוַת חֲלִיצָה: קוֹרְאָה וְקוֹרֵא, וְחוֹלֶצֶת וְרוֹקֶקֶת וְקוֹרְאָה. מַאי קָמַשְׁמַע לַן? מַתְנִיתִין הִיא! הָא קָמַשְׁמַע לַן מִצְוָה הָכִי, וְאִי אָפֵיךְ, לֵית לַן בַּהּ. gema' amar rav yeouda, mitsvat 'halitsa: kora vekoré, ve'holetset verokeket vekora. ma kamachma lan? matnitin hi! ha kamachma lan mitsva hakhi, vei afékh, lét lan bah.
5. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: בֵּין שֶׁהִקְדִּים חֲלִיצָה לִרְקִיקָה, וּבֵין שֶׁהִקְדִּים רְקִיקָה לַחֲלִיצָה — מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי. tanya namé hakhi: bén chehikdim 'halitsa lirkika, ouvén chehikdim rekika la'halitsa — ma cheasa asou.
6. אָמַר אַבָּיֵי: הַאי מַאן דְּמַקְרֵי גֵּט חֲלִיצָה, לָא לַיקְרֵי לְדִידַהּ ״לֹא״ לְחוֹדֵיהּ וְ״אָבָה יַבְּמִי״ לְחוֹדֵיהּ, דְּמַשְׁמַע: ״אָבָה יַבְּמִי״. אֶלָּא: ״לֹא אָבָה יַבְּמִי״. amar abayé: ha man demakré gét 'halitsa, la lakré ledidah "lo" le'hodéh ve"ava yabemi" le'hodéh, demachma: "ava yabemi". ela: "lo ava yabemi".
7. וְלָא לַיקְרֵי לְדִידֵיהּ ״לֹא״ לְחוֹדֵיהּ ״חָפַצְתִּי״ לְחוֹדֵיהּ, דְּמַשְׁמַע ״חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ״, אֶלָּא ״לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ״. רָבָא אָמַר: אַפְסוֹקֵי מִילְּתָא הִיא, וְאַפְסוֹקֵי מִילְּתָא לֵית לַן בַּהּ. vela lakré ledidéh "lo" le'hodéh "'hafatsti" le'hodéh, demachma "'hafatsti leka'htah", ela "lo 'hafatsti leka'htah". rava amar: afsoké mileta hi, veafsoké mileta lét lan bah.
8. רַב אָשֵׁי אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב כָּהֲנָא דְּקָמִצְטַעַר וּמַקְרֵי לַהּ ״לֹא אָבָה יַבְּמִי״, אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לֵיהּ מָר לְהָא דְּרָבָא? rav aché achke'héh lerav kahana dekamitstaar oumakré lah "lo ava yabemi", amar léh: la savar léh mar leha derava?
9. אֲמַר לֵיהּ: מוֹדֵה רָבָא בְּ״לֹא אָבָה יַבְּמִי״. אָמַר אַבָּיֵי: הַאי מַאן דְּכָתֵב גִּיטָּא דַּחֲלִיצְתָּא — לִיכְתּוֹב הָכִי: אַקְרֵינוּהָ לְדִידַהּ מִן ״מֵאֵן יְבָמִי״ עַד ״אָבָה יַבְּמִי״, וְאַקְרֵינוֹהִי לְדִידֵיהּ מִן ״לֹא״ עַד ״לְקַחְתָּהּ״, וְאַקְרֵינוּהָ לְדִידַהּ מִן ״כָּכָה״ וְעַד ״חֲלוּץ הַנָּעַל״. amar léh: modé rava be"lo ava yabemi". amar abayé: ha man dekhatév gita da'halitsta — likhtov hakhi: akrénouha ledidah min "méén yevami" ad "ava yabemi", veakrénohi ledidéh min "lo" ad "leka'htah", veakrénouha ledidah min "kakha" vead "'halouts hanaal".
10. מָר זוּטְרָא מְשַׂרְטֵט וְכָתֵיב לְכוּלַּהּ פָּרָשָׁה. מַתְקֵיף לַהּ מָר בַּר אִידִי: וְהָא לֹא נִיתַּן לִיכָּתֵב! וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּמָר זוּטְרָא. mar zoutra mesartét vekhatév lekhoulah paracha. matkéf lah mar bar idi: veha lo nitan likatév! vehilkheta keotéh demar zoutra.
11. אָמַר אַבָּיֵי: רָקְקָה וּקְלָטַתּוּ הָרוּחַ — לֹא עָשְׂתָה וְלֹא כְּלוּם. מַאי טַעְמָא — ״וְיָרְקָה בְּפָנָיו״ בָּעֵינַן. הִלְכָּךְ, הוּא אָרוֹךְ וְהִיא גּוּצָה, קְלָטַתְהוּ הָרוּחַ — אִיכָּא ״בְּפָנָיו״. הִיא אֲרוּכָּה וְהוּא גּוּץ — בָּעֵינַן עַד דְּמָטֵי לַהֲדֵי אַפֵּיהּ וַהֲדַר אָזֵיל. amar abayé: rakka ouklatatou harou'ha — lo asta velo keloum. ma tama — "veyarka befana" baénan. hilkakh, hou arokh vehi goutsa, kelatatou harou'ha — ika "befana". hi arouka veou gouts — baénan ad dematé lahadé apéh vahadar azél.
12. אָמַר רָבָא: אֲכַלָה תּוּמָא וְרָקַת, אֲכַלָה גַּרְגִּישְׁתָּא וְרָקַתה — לֹא עָשְׂתָה וְלֹא כְּלוּם. מַאי טַעְמָא — ״וְיָרְקָה״ מֵעַצְמָהּ בָּעֵינַן, וְלֵיכָּא. וְאָמַר רָבָא: צְרִיכִי דַּיָּינֵי לְמִיחְזֵי רוּקָּא כִּי נָפֵיק מִפּוּמַּהּ דִּיבָמָה. דִּכְתִיב: ״לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים ... וְיָרְקָה״. amar rava: akhala touma verakat, akhala gargichta verakat — lo asta velo keloum. ma tama — "veyarka" méatsmah baénan, veléka. veamar rava: tserikhi dayané lemi'hzé rouka ki nafék mipoumah divama. dikhtiv: "leéné hazekénim ... veyarka".
13. ״וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל״ — מִצְוָה בַּדַּיָּינִין וְלֹא בַּתַּלְמִידִים. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: פַּעַם אַחַת הָיִינוּ יוֹשְׁבִים לִפְנֵי רַבִּי טַרְפוֹן, וּבָאתָה יְבָמָה לַחְלוֹץ, וְאָמַר לָנוּ, עָנוּ כּוּלְּכֶם: ״חֲלוּץ הַנָּעַל״, ״חֲלוּץ הַנָּעַל״, ״חֲלוּץ הַנָּעַל״. "venikra chemo beyisraél bét 'halouts hanaal" — mitsva badayanin velo batalmidim. tanya, amar rabi yeouda: paam a'hat hayinou yochvim lifné rabi tarfon, ouvata yevama la'hlots, veamar lanou, anou koulekhem: "'halouts hanaal", "'halouts hanaal", "'halouts hanaal".
14. הֲדַרַן עֲלָךְ מִצְוַת חֲלִיצָה hadaran alakh mitsvat 'halitsa

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Yevamot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)