Talmud Temurah, Chapitre 6 (ו) · Daf 24b à 28b

Daf 24b

1. מַתְנִי׳ כֵּיצַד מַעֲרִימִין עַל הַבְּכוֹר? מְבַכֶּרֶת שֶׁהָיְתָה מְעוּבֶּרֶת, אוֹמֵר: ״מַה שֶּׁבְּמֵעֶיהָ שֶׁל זוֹ אִם זָכָר — עוֹלָה״, יָלְדָה זָכָר — יִקְרַב עוֹלָה, ״וְאִם נְקֵבָה — זִבְחֵי שְׁלָמִים״, יָלְדָה נְקֵבָה — תִּקְרַב שְׁלָמִים. matni' kétsad maarimin al habekhor? mevakeret chehayta meouberet, omér: "ma chebeméeha chel zo im zakhar — ola", yalda zakhar — yikrav ola, "veim nekéva — ziv'hé chelamim", yalda nekéva — tikrav chelamim.
2. ״אִם זָכָר — עוֹלָה, וְאִם נְקֵבָה — זִבְחֵי שְׁלָמִים״, יָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה — הַזָּכָר יִקְרַב עוֹלָה, וְהַנְּקֵבָה תִּקְרַב שְׁלָמִים. יָלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים — אֶחָד מֵהֶם יִקְרַב עוֹלָה, וְהַשֵּׁנִי יִמָּכֵר לְחַיָּיבֵי עוֹלָה, וְדָמָיו חוּלִּין. "im zakhar — ola, veim nekéva — ziv'hé chelamim", yalda zakhar ounkéva — hazakhar yikrav ola, vehanekéva tikrav chelamim. yalda chené zekharim — e'had méhem yikrav ola, vehachéni yimakhér le'hayavé ola, vedama 'houlin.
3. יָלְדָה שְׁתֵּי נְקֵבוֹת — אַחַת מֵהֶם תִּקְרַב שְׁלָמִים, וְהַשְּׁנִיָּה תִּימָּכֵר לְחַיָּיבֵי שְׁלָמִים, וְדָמֶיהָ חוּלִּין. יָלְדָה טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס — רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵין קְדוּשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶן. yalda cheté nekévot — a'hat méhem tikrav chelamim, vehacheniya timakhér le'hayavé chelamim, vedameha 'houlin. yalda toumtoum veanderoginos — raban chimon ben gamliél omér: én kedoucha 'hala aléhen.
4. גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה: מוּתָּר לְהַטִּיל מוּם בִּבְכוֹר קוֹדֶם שֶׁיֵּצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם. תְּנַן: אוֹמֵר אָדָם ״מַה שֶּׁבְּמֵעֶיהָ שֶׁל זוֹ עוֹלָה״ — עוֹלָה אִין, שְׁלָמִים לָא, וְאַתְּ אָמְרַתְּ דְּמָצֵית מַפְקְעַתְּ לֵיהּ מִקְּדוּשְּׁתַהּ! gema' amar rav yeouda: moutar lehatil moum bivkhor kodem cheyétsé laavir haolam. tenan: omér adam "ma chebeméeha chel zo ola" — ola in, chelamim la, veate amrate dematsét mafkeate léh mikedouchetah!
5. אָמַר לָךְ רַב יְהוּדָה: הָנֵי מִילֵּי — בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, כִּי קָאָמֵינָא אֲנָא — בִּזְמַן הַזֶּה, דְּלָא חֲזֵי לְהַקְרָבָה. amar lakh rav yeouda: hané milé — bizman chebét hamikdach kayam, ki kaaména ana — bizman haze, dela 'hazé lehakrava.
6. אִי בִּזְמַן הַזֶּה, מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: נִגְזַר, דִּלְמָא נָפֵיק רוֹב רֹאשׁוֹ וְקָשָׁדֵי בֵּיהּ מוּמָא. i bizman haze, ma lemémra? maou detéma: nigzar, dilma nafék rov rocho vekachadé béh mouma.
7. וְאֵימָא: הָכִי נָמֵי! אֲפִילּוּ הָכִי — הָא עֲדִיפָא יַתִּירָא, מִדְּאָתֵי בֵּיהּ לִידֵי גִּיזָּה וַעֲבוֹדָה. veéma: hakhi namé! afilou hakhi — ha adifa yatira, mideaté béh lidé giza vaavoda.
8. אִם נְקֵבָה זִבְחֵי שְׁלָמִים — נְקֵבָה מִי קָא קָדְשָׁה בִּבְכוֹרָה? סֵיפָא אָתְיָא לִבְהֵמָה דְּהֶקְדֵּשׁ. im nekéva ziv'hé chelamim — nekéva mi ka kadcha bivkhora? séfa atya livhéma dehekdéch.
9. יָלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים כּוּ׳. אָמְרִי: אִי בְּהֵמָה דְּהֶקְדֵּשׁ, הַיְאךְ דְּאַקְדֵּישׁ עוֹלָה — לֶיהְדַּר עוֹלָה, אִידַּךְ נֶהֱוֵי בִּקְדוּשְּׁתַיהּ דְּאִימֵּיהּ! סֵיפָא אֲתָאן לְבֶהֱמַת חוּלִּין. yalda chené zekharim kou'. amri: i behéma dehekdéch, haykh deakdéch ola — lehdar ola, idakh nehevé bikdouchetah deiméh! séfa atan levehemat 'houlin.
10. יָלְדָה טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס כּוּ׳. yalda toumtoum veanderoginos kou'.

Daf 25a

1. אַמַּאי אֵין קְדוּשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶן? קָסָבַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: וַלְדוֹת קָדָשִׁים בַּהֲוָיָיתָן הֵן קְדוֹשִׁין, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מִמְּעֵי אִמָּן הֵן קְדוֹשִׁין — אַמַּאי אֵין קְדוּשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶן? הָא תְּפַסְתִּינְהוּ קְדוּשָּׁה דְּאִימַּיְיהוּ! אֶלָּא שְׁמַע מִינָּה: וַלְדֵי קָדָשִׁים בַּהֲוָיָיתָן הֵן קְדוֹשִׁים. ama én kedoucha 'hala aléhen? kasavar raban chimon ben gamliél: valdot kadachim bahavayatan hén kedochin, dei salka datakh mimeé iman hén kedochin — ama én kedoucha 'hala aléhen? ha tefastinou kedoucha deimayou! ela chema mina: valdé kadachim bahavayatan hén kedochim.
2. וְהַאי תַּנָּא סָבַר וַלְדֵי קָדָשִׁים מִמְּעֵי אִמָּן הֵן קְדוֹשִׁים, דְּתָנוּ רַבָּנַן: אִילּוּ לֹא נֶאֱמַר ״בְּכוֹר לֹא יַקְדִּישׁ״ הָיִיתִי אוֹמֵר בְּכוֹר לֹא יַקְדִּישׁ הֶקְדֵּישׁוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ אוֹתוֹ״ — אוֹתוֹ אִי אַתָּה מַקְדִּישׁ, אֲבָל מַקְדִּישׁ אָדָם בְּכוֹר הֶקְדֵּישׁוֹת. veha tana savar valdé kadachim mimeé iman hén kedochim, detanou rabanan: ilou lo neemar "bekhor lo yakdich" hayiti omér bekhor lo yakdich hekdéchot, talmoud lomar "ich oto" — oto i ata makdich, aval makdich adam bekhor hekdéchot.
3. וַעֲדַיִין אֲנִי אוֹמֵר: הוּא לֹא יַקְדִּישׁ, אֲבָל יַקְדִּישׁוּהוּ אֲחֵרִים. תַּלְמוּד לוֹמַר ״בִּבְהֵמָה״ — בִּבְהֵמָה עָסַקְתִּי. vaadayin ani omér: hou lo yakdich, aval yakdichouou a'hérim. talmoud lomar "bivhéma" — bivhéma asakti.
4. יָכוֹל לֹא יַקְדִּישֶׁנּוּ בַּבֶּטֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר יְבֻכַּר לַה׳״ — מִשֶּׁיְּבוּכַּר לַה׳ אִי אַתָּה מַקְדִּישׁ, אֲבָל אַתָּה מַקְדִּישׁ בַּבֶּטֶן. yakhol lo yakdichenou babeten? talmoud lomar "acher yevoukar la'" — micheyevoukar la' i ata makdich, aval ata makdich babeten.
5. יָכוֹל אַף וַלְדֵי כׇּל הַקֳּדָשִׁים כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר ״אַךְ״ — חָלַק, אַלְמָא סְבִירָא לֵיהּ וַלְדֵי קָדָשִׁים מִמְּעֵי אִמָּן הֵן קְדוֹשִׁין. yakhol af valdé kol hakodachim kén, talmoud lomar "akh" — 'halak, alma sevira léh valdé kadachim mimeé iman hén kedochin.
6. אֲמַר לֵיהּ רַב עַמְרָם לְרַב שֵׁשֶׁת: אָמַר עַל הַבְּכוֹר ״עִם יְצִיאַת רוּבּוֹ — עוֹלָה״, עוֹלָה הָוֵי אוֹ בְּכוֹר הָוֵי? amar léh rav amram lerav chéchet: amar al habekhor "im yetsiat roubo — ola", ola havé o bekhor havé?
7. עוֹלָה הָוֵי, דְּכׇל פּוּרְתָּא וּפוּרְתָּא דְּקָא נָפֵיק הָוֵי כָּלִיל, אוֹ בְּכוֹר הָוֵי, דְּכׇל פּוּרְתָּא וּפוּרְתָּא דְּקָא נָפֵיק בְּמִילְּתֵיהּ הוּא? ola havé, dekhol pourta oufourta deka nafék havé kalil, o bekhor havé, dekhol pourta oufourta deka nafék bemiletéh hou?
8. לִישָּׁנָא אַחְרִינָא: שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁה חָיְילָא עֲלֵיהּ, אוֹ דִלְמָא בְּכוֹר הָוֵי — שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁתוֹ מֵרֶחֶם. lichana a'hrina: chekén kedoucha 'hayla aléh, o dilma bekhor havé — chekén kedouchato mére'hem.
9. אֲמַר לֵיהּ: מַאי תִּיבְּעֵי לָךְ? הַיְינוּ דְּבָעֵי אִילְפָא: אָמַר עַל הַלֶּקֶט ״עִם נְשִׁירַת רוּבּוֹ — יְהֵא הֶפְקֵר״, לֶקֶט הָוֵי אוֹ הֶפְקֵר הָוֵי? amar léh: ma tibeé lakh? haynou devaé ilfa: amar al haleket "im nechirat roubo — yehé hefkér", leket havé o hefkér havé?
10. לֶקֶט הָוֵי, שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁתוֹ בִּידֵי שָׁמַיִם, אוֹ דִלְמָא הֶפְקֵר הָוֵי, שֶׁכֵּן זוֹכִין בּוֹ עֲנִיִּים וַעֲשִׁירִים? leket havé, chekén kedouchato bidé chamayim, o dilma hefkér havé, chekén zokhin bo aniyim vaachirim?
11. וְאָמַר אַבָּיֵי: מַאי תִּיבְּעֵי לֵיהּ? דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי תַּלְמִיד — דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִים? הָכִי נָמֵי: דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִים? veamar abayé: ma tibeé léh? divré harav vedivré talmid — divré mi chomim? hakhi namé: divré mi chomim?
12. מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר ״וְלָדָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה, וְהִיא שְׁלָמִים״ — דְּבָרָיו קַיָּימִים. ״הִיא שְׁלָמִים, וּוְלָדָהּ עוֹלָה״ — הֲרֵי זֶה וְלַד זִבְחֵי שְׁלָמִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. matni' haomér "veladah chel zo ola, vehi chelamim" — devara kayamim. "hi chelamim, ouvladah ola" — haré ze velad ziv'hé chelamim, divré rabi méir.
13. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אִם לְכֵן נִתְכַּוֵּין תְּחִלָּה, הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּאַחַת — דְּבָרָיו קַיָּימִין, וְאִם מִשֶּׁאָמַר ״הֲרֵי זוֹ שְׁלָמִים״ נִמְלַךְ וְאָמַר ״וְלָדָהּ עוֹלָה״ — הֲרֵי זוֹ וְלָדָהּ שְׁלָמִים. amar rabi yosé: im lekhén nitkavén te'hila, hoil vei efchar likrot chené chémot kea'hat — devara kayamin, veim micheamar "haré zo chelamim" nimlakh veamar "veladah ola" — haré zo veladah chelamim.
14. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִפְרִישׁ חַטָּאת מְעוּבֶּרֶת וְיָלְדָה — רָצָה בָּהּ מִתְכַּפֵּר, רָצָה בִּוְלָדָהּ מִתְכַּפֵּר. gema' amar rabi yo'hanan: hifrich 'hatat meouberet veyalda — ratsa bah mitkapér, ratsa bivladah mitkapér.
15. מַאי טַעְמָא? קָסָבַר רַבִּי יוֹחָנָן: אִם שִׁיְּירוֹ — מְשׁוּיָּיר. ma tama? kasavar rabi yo'hanan: im chiyero — mechouyar.
16. עוּבָּר לָאו יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא, דְּהָוֵה לֵיהּ כְּמַפְרִישׁ שְׁתֵּי חַטָּאוֹת לְאַחְרָיוּת — רָצָה מִתְכַּפֵּר בָּהּ, רָצָה מִתְכַּפֵּר בַּחֲבֶירְתָּהּ. oubar la yerekh imo hou, dehavé léh kemafrich cheté 'hataot lea'hraout — ratsa mitkapér bah, ratsa mitkapér ba'havertah.
17. מוֹתֵיב רַבִּי אֶלְעָזָר: ״הִיא שְׁלָמִים וּוְלָדָהּ עוֹלָה״ — הֲרֵי זֶה וְלַד שְׁלָמִים, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ שִׁיְּירוֹ מְשׁוּיָּיר, ״הֲרֵי זֶה וְלַד שְׁלָמִים״ — ״הֲרֵי זוֹ שְׁלָמִים״ בָּעֵי מִיתְנָא! motév rabi elazar: "hi chelamim ouvladah ola" — haré ze velad chelamim, vei salka datakh chiyero mechouyar, "haré ze velad chelamim" — "haré zo chelamim" baé mitna!
18. אָמַר רַב טַבְלָא: בַּר מִינַּהּ דְּהַהִיא, הָא אָמַר רַב לְתַנָּא: תְּנִי ״הֲרֵי זוֹ שְׁלָמִים״. amar rav tavla: bar minah dehahi, ha amar rav letana: teni "haré zo chelamim".
19. מֵיתִיבִי: הָאוֹמֵר לְשִׁפְחָתוֹ ״הֲרֵי אֶת שִׁפְחָה, וּוְלָדֵךְ בֶּן חוֹרִין״, אִם הָיְתָה עוּבָּרָה — זָכְתָה לוֹ. métivi: haomér lechif'hato "haré et chif'ha, ouvladékh ben 'horin", im hayta oubara — zakhta lo.
20. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אִם שִׁיְּירוֹ אֵינוֹ מְשׁוּיָּיר, עוּבָּר יֶרֶךְ אִמּוֹ, מִשּׁוּם הָכִי זָכְתָה לוֹ, וְהָוֵי לֵיהּ כִּמְשַׁחְרֵר חֲצִי עַבְדּוֹ. וּמַנִּי? רַבִּי מֵאִיר הִיא, כִּדְתַנְיָא: i amrate bichlama im chiyero éno mechouyar, oubar yerekh imo, michoum hakhi zakhta lo, vehavé léh kimcha'hrér 'hatsi avdo. oumani? rabi méir hi, kidtanya:

Daf 25b

1. הַמְשַׁחְרֵר חֲצִי עַבְדּוֹ יָצָא לְחֵירוּת, גִּיטּוֹ וְיָדוֹ בָּאִין כְּאֶחָת. hamcha'hrér 'hatsi avdo yatsa le'hérout, gito veyado bain kee'hat.
2. וְאִי אָמְרַתְּ: שִׁיְּירוֹ מְשׁוּיָּיר, עוּבָּר לָאו יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא, אַמַּאי זָכְתָה לוֹ? וְהָא תַּנְיָא: נִרְאִין שֶׁהָעֶבֶד זוֹכֶה לְקַבֵּל גֵּט שִׁחְרוּר שֶׁל חֲבֵרוֹ מִיָּד רַבּוֹ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְלֹא מִיַּד רַבּוֹ שֶׁלּוֹ. אֶלָּא שְׁמַע מִינָּה: אִם שִׁיְּירוֹ אֵינוֹ מְשׁוּיָּיר, וּתְיוּבְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן תְּיוּבְתָּא. vei amrate: chiyero mechouyar, oubar la yerekh imo hou, ama zakhta lo? veha tanya: nirin chehaeved zokhe lekabél gét chi'hrour chel 'havéro miyad rabo cheéno chelo, velo miyad rabo chelo. ela chema mina: im chiyero éno mechouyar, outouvta derabi yo'hanan teouvta.
3. לֵימָא אִם שִׁיְּירוֹ מְשׁוּיָּיר תַּנָּאֵי הִיא? דְּתַנְיָא: הָאוֹמֵר לְשִׁפְחָתוֹ ״הֲרֵי אַתְּ בַּת חוֹרִין וּוְלָדֵךְ עֶבֶד״ — וְלָדָהּ כָּמוֹהָ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: דְּבָרָיו קַיָּימִין, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר ״הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדוֹנֶיהָ״. léma im chiyero mechouyar tanaé hi? detanya: haomér lechif'hato "haré ate bat 'horin ouvladékh eved" — veladah kamoha, divré rabi yosé hagelili. va'hakhamim omrim: devara kayamin, michoum cheneemar "haicha viladeha tihye ladoneha".
4. קְרָא מַאי תַּלְמוּדָא לְרַבָּנַן? אָמַר רָבָא: אָמַר קְרָא לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דְּקָתָנֵי וְלָדָהּ כָּמוֹהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדוֹנֶיהָ״ — בִּזְמַן שֶׁהָאִשָּׁה לַאֲדוֹנֶיהָ, וְלָדָהּ לַאֲדוֹנֶיהָ. kera ma talmouda lerabanan? amar rava: amar kera lerabi yosé hagelili, dekatané veladah kamoha, cheneemar: "haicha viladeha tihye ladoneha" — bizman chehaicha laadoneha, veladah laadoneha.
5. מַאי לַָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: שִׁיְּירוֹ — אֵינוֹ מְשׁוּיָּיר, וְרַבָּנַן סָבְרִי: מְשׁוּיָּיר? ma la beha kamipalgi, derabi yosé savar: chiyero — éno mechouyar, verabanan savri: mechouyar?
6. אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן: דְּכוּלֵּי עָלְמָא שִׁיְּירוֹ — מְשׁוּיָּיר, וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּאָמַר קְרָא ״הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאֲדוֹנֶיהָ״. amar lakh rabi yo'hanan: dekhoulé alma chiyero — mechouyar, vehakha haynou tama deamar kera "haicha viladeha tihye laadoneha".
7. אֶלָּא וַדַּאי לֵימָא כִּי הָנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַחַטָּאת וּמָצָא בָּהּ בֶּן אַרְבָּעָה חַי, תָּנֵי חֲדָא: אֵין נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא לְזִכְרֵי כְהוּנָּה, וְאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים. ela vada léma ki hané tanaé, detanya: hacho'hét et ha'hatat oumatsa bah ben arbaa 'ha, tané 'hada: én neekhelet ela lezikhré kheouna, veénah neekhelet ela leom e'had, veénah neekhelet ela lifnim min hakelaim.
8. וְתַנְיָא אִידַּךְ: נֶאֱכֶלֶת לְכׇל אָדָם, וְנֶאֱכֶלֶת בְּכׇל מָקוֹם, וְנֶאֱכֶלֶת לְעוֹלָם. vetanya idakh: neekhelet lekhol adam, veneekhelet bekhol makom, veneekhelet leolam.
9. מַאי לָאו תַּנָּאֵי, דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר: ״שִׁיְּירוֹ״ — אֵינוֹ מְשׁוּיָּיר, וּמָר סָבַר: ״שִׁיְּירוֹ״ — מְשׁוּיָּיר. ma la tanaé, detana kama savar: "chiyero" — éno mechouyar, oumar savar: "chiyero" — mechouyar.
10. אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִם שִׁיְּירוֹ — מְשׁוּיָּיר, וְהָנֵי תַּנָּאֵי בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: וַלְדֵי קָדָשִׁים בַּהֲוָיָיתָן הֵן קְדוֹשִׁים, וּמָר סָבַר: וַלְדֵי קָדָשִׁים בִּמְעֵי אִמָּן הֵן קְדוֹשִׁים. amar lakh rabi yo'hanan: dekhoulé alma im chiyero — mechouyar, vehané tanaé beha kamipalgi, demar savar: valdé kadachim bahavayatan hén kedochim, oumar savar: valdé kadachim bimé iman hén kedochim.
11. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לָא קַשְׁיָא, כָּאן — בְּשֶׁהִקְדִּישָׁהּ וּלְבַסּוֹף נִתְעַבְּרָה, veibaét éma: la kachya, kan — bechehikdichah oulvasof nitabera,
12. כָּאן — בְּשֶׁנִּתְעַבְּרָה וּלְבַסּוֹף הִקְדִּישָׁהּ. kan — bechenitabera oulvasof hikdichah.
13. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: מִמַּאי דְּטַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אִם שִׁיְּירוֹ מְשׁוּיָּיר? דִלְמָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָדָם מִתְכַּפֵּר בְּשֶׁבַח הֶקְדֵּשׁ. matkéf lah rava: mima detama derabi yo'hanan im chiyero mechouyar? dilma haynou tama derabi yo'hanan deadam mitkapér becheva'h hekdéch.
14. אֲמַר לֵיהּ רַב הַמְנוּנָא: רַבִּי אֶלְעָזָר תַּלְמִידֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, וְיָתֵיב לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, וְלָא אַהְדַּר לֵיהּ הַאי שִׁינּוּיָא, וְאַתְּ אָמְרַתְּ טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם דְּאָדָם מִתְכַּפֵּר בְּשֶׁבַח הֶקְדֵּשׁ?! amar léh rav hamnouna: rabi elazar talmidéh derabi yo'hanan, veyatév lekaméh derabi yo'hanan, vela ahdar léh ha chinouya, veate amrate tama derabi yo'hanan michoum deadam mitkapér becheva'h hekdéch?!
15. אִם מִשֶּׁאָמַר ״הֲרֵי זוֹ שְׁלָמִים״ נִמְלַךְ כּוּ׳. פְּשִׁיטָא וְלָדָן שְׁלָמִים, אֶלָּא כֹּל אֵימַת דְּבָעֵי מִימְּלֵךְ? im micheamar "haré zo chelamim" nimlakh kou'. pechita veladan chelamim, ela kol émat devaé mimelékh?
16. אָמַר רַב פָּפָּא: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא שֶׁאָמַר בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּיבּוּר, מַהוּ דְּתֵימָא תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר כְּדִיבּוּר, וְהַאי עַיּיוֹנֵי הוּא דְּקָמְעַיֵּין — קָא מַשְׁמַע לַן. amar rav papa: lo nitsrekha ela cheamar betokh kedé dibour, maou detéma tokh kedé dibour kedibour, veha ayoné hou dekamayén — ka machma lan.
17. מַתְנִי׳ ״הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה תְּמוּרַת שְׁלָמִים״ — הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. matni' "haré zo temourat ola temourat chelamim" — haré zo temourat ola, divré rabi méir.
18. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אִם לְכֵן נִתְכַּוֵּין תְּחִלָּה, הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּאַחַת — דְּבָרָיו קַיָּימִים, וְאִם מִשֶּׁאָמַר ״תְּמוּרַת עוֹלָה״ נִמְלַךְ וְאָמַר ״תְּמוּרַת שְׁלָמִים״ — הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה. amar rabi yosé: im lekhén nitkavén te'hila, hoil vei efchar likrot chené chémot kea'hat — devara kayamim, veim micheamar "temourat ola" nimlakh veamar "temourat chelamim" — haré zo temourat ola.

Daf 26a

1. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי יוֹסֵי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל מוֹדִים בְּאוֹמֵר ״תָּחוּל זוֹ״ וְאַחַר כָּךְ ״תָּחוּל זוֹ״ — דִּבְרֵי הַכֹּל תְּפוֹס לָשׁוֹן רִאשׁוֹן. gema' amar rabi yits'hak berabi yosé amar rabi yo'hanan: hakol modim beomér "ta'houl zo" vea'har kakh "ta'houl zo" — divré hakol tefos lachon richon.
2. ״לֹא תָּחוּל זוֹ אֶלָּא אִם כֵּן חָלְתָה זוֹ״ — תַּרְוַויְיהוּ קָדְשִׁי. "lo ta'houl zo ela im kén 'halta zo" — tarvayou kadchi.
3. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא כְּגוֹן מִשְׁנָתֵינוּ, דְּאָמַר ״תְּמוּרַת עוֹלָה תְּמוּרַת שְׁלָמִים״, דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר: מִדַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״תְּמוּרַת עוֹלָה וּשְׁלָמִים״, וְאָמַר ״תְּמוּרַת עוֹלָה תְּמוּרַת שְׁלָמִים״ — הָוְיָא לֵיהּ כְּאוֹמֵר ״תָּחוּל זוֹ וְאַחַר כָּךְ תָּחוּל זוֹ״. lo ne'hlekou ela kegon michnaténou, deamar "temourat ola temourat chelamim", derabi méir savar: midahava léh lemémar "temourat ola ouchlamim", veamar "temourat ola temourat chelamim" — havya léh keomér "ta'houl zo vea'har kakh ta'houl zo".
4. וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר, אִי אָמַר ״תְּמוּרַת עוֹלָה וּשְׁלָמִים״, הֲוָה אָמֵינָא קְדוֹשָׁה וְאֵינָהּ קְרֵיבָה, קָא מַשְׁמַע לַן. verabi yosé savar, i amar "temourat ola ouchlamim", hava aména kedocha veénah keréva, ka machma lan.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: הָאוֹמֵר ״בְּהֵמָה זוֹ חֶצְיָהּ תְּמוּרַת עוֹלָה וְחֶצְיָהּ תְּמוּרַת שְׁלָמִים״ — כּוּלָּהּ תִּקְרַב עוֹלָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב, וְתִימָּכֵר, וְיָבִיא בִּדְמֵי חֶצְיָהּ תְּמוּרַת עוֹלָה וּבִדְמֵי חֶצְיָהּ תְּמוּרַת שְׁלָמִים. tanou rabanan: haomér "behéma zo 'hetsyah temourat ola ve'hetsyah temourat chelamim" — koulah tikrav ola, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: tire ad chetistaév, vetimakhér, veyavi bidmé 'hetsyah temourat ola ouvidmé 'hetsyah temourat chelamim.
6. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אִם לְכָךְ נִתְכַּוֵּון מִתְּחִלָּה, הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּאַחַת — דְּבָרָיו קַיָּימִין. רַבִּי יוֹסֵי הַיְינוּ רַבָּנַן! כּוּלָּהּ רַבִּי יוֹסֵי קָתָנֵי לַהּ. amar rabi yosé: im lekhakh nitkavén mite'hila, hoil vei efchar leotsi chené chémot kea'hat — devara kayamin. rabi yosé haynou rabanan! koulah rabi yosé katané lah.
7. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״בְּהֵמָה, חֶצְיָהּ עוֹלָה וְחֶצְיָהּ חַטָּאת״ — כּוּלָּהּ תִּיקְרַב עוֹלָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. tanya idakh: "behéma, 'hetsyah ola ve'hetsyah 'hatat" — koulah tikrav ola, divré rabi méir.
8. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: תָּמוּת, וְשָׁוִין בְּאוֹמֵר ״חֶצְיָהּ חַטָּאת וְחֶצְיָהּ עוֹלָה״ שֶׁתָּמוּת. rabi yosé omér: tamout, vechavin beomér "'hetsyah 'hatat ve'hetsyah ola" chetamout.
9. שָׁוִין — מַנִּי? רַבִּי מֵאִיר. פְּשִׁיטָא! chavin — mani? rabi méir. pechita!
10. מַהוּ דְּתֵימָא: אִי לָאו דְּאַשְׁמְעִינַן, הֲוָה אָמֵינָא טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר לָאו מִשּׁוּם ״תְּפוֹס לָשׁוֹן רִאשׁוֹן״, אֶלָּא הַיְינוּ טַעְמָא — חַטָּאת מְעוֹרֶבֶת קְרֵיבָה. maou detéma: i la deachmeinan, hava aména tama derabi méir la michoum "tefos lachon richon", ela haynou tama — 'hatat meorevet keréva.
11. וַאֲפִילּוּ כִּי אָמַר ״חֶצְיָהּ חַטָּאת״, וַהֲדַר אָמַר ״חֶצְיָהּ עוֹלָה״, קְרֵיבָה — קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא. vaafilou ki amar "'hetsyah 'hatat", vahadar amar "'hetsyah ola", keréva — ka machma lan dela.
12. תַּנְיָא אִידַּךְ: אָמַר ״בְּהֵמָה זוֹ חֶצְיָהּ עוֹלָה וְחֶצְיָהּ שְׁלָמִים״ — קְדוֹשָׁה, וְאֵינָהּ קְרֵיבָה, עוֹשָׂה תְּמוּרָה, וּתְמוּרָתָהּ כַּיּוֹצֵא בָּהּ. tanya idakh: amar "behéma zo 'hetsyah ola ve'hetsyah chelamim" — kedocha, veénah keréva, osa temoura, outmouratah kayotsé bah.
13. מַנִּי? רַבִּי יוֹסֵי הִיא, פְּשִׁיטָא דִּקְדוֹשָׁה וְאֵינָהּ קְרֵיבָה! mani? rabi yosé hi, pechita dikdocha veénah keréva!
14. תְּמוּרָתָהּ אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ, דְּמַהוּ דְּתֵימָא: נְהִי דְּהִיא לָא קָרְבָה — תְּמוּרָתָהּ תִּקְרַב, קָא מַשְׁמַע לַן. מַאי שְׁנָא הִיא דְּלָא קָרְבָה — דְּהָוְיָא לַהּ קְדוּשָּׁה דְּחוּיָה, תְּמוּרָתָהּ נָמֵי מִכֹּחַ קְדוּשָּׁה דְּחוּיָה קָאָתְיָא. temouratah itsterikh léh, demaou detéma: nehi dehi la karva — temouratah tikrav, ka machma lan. ma chena hi dela karva — dehavya lah kedoucha de'houya, temouratah namé miko'ha kedoucha de'houya kaatya.
15. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּהֵמָה שֶׁל שְׁנֵי שׁוּתָּפִים, הִקְדִּישׁ חֶצְיָהּ שֶׁלּוֹ, וְחָזַר וְלָקַח חֶצְיָהּ אַחֶרֶת וְהִקְדִּישָׁהּ — קְדוֹשָׁה וְאֵינָהּ קְרֵיבָה, וְעוֹשֶׂה תְּמוּרָה, וּתְמוּרָתָהּ amar rabi yo'hanan: behéma chel chené choutafim, hikdich 'hetsyah chelo, ve'hazar velaka'h 'hetsyah a'heret vehikdichah — kedocha veénah keréva, veose temoura, outmouratah

Daf 26b

1. כַּיּוֹצֵא בָּהּ. שְׁמַע מִינָּה תְּלָת: שְׁמַע מִינָּה קְדוּשַּׁת דָּמִים (נִדְחָה) [מְדַחָה]. kayotsé bah. chema mina telat: chema mina kedouchat damim (nid'ha) [meda'ha].
2. וּשְׁמַע מִינָּה, בַּעֲלֵי (מוּמִין) [חַיִּים] נִדְחִין, וּשְׁמַע מִינַּהּ דִּיחוּי מֵעִיקָּרוֹ הָוֵי דִּיחוּי. ouchma mina, baalé (moumin) ['hayim] nid'hin, ouchma minah di'hou méikaro havé di'hou.
3. אָמַר אַבָּיֵי: הַכֹּל מוֹדִים הֵיכָא דְּאָמַר ״חֶצְיָהּ עוֹלָה וְחֶצְיָהּ מַעֲשֵׂר״ — דִּבְרֵי הַכֹּל עוֹלָה קְרֵיבָה. amar abayé: hakol modim hékha deamar "'hetsyah ola ve'hetsyah maasér" — divré hakol ola keréva.
4. הֵיכָא דְּאָמַר ״חֶצְיָהּ תְּמוּרָה וְחֶצְיָהּ מַעֲשֵׂר״, מַאי? hékha deamar "'hetsyah temoura ve'hetsyah maasér", ma?
5. תְּמוּרָה קְרֵיבָה, שֶׁכֵּן נוֹהֶגֶת בְּכׇל הַקֳּדָשִׁים, אוֹ דִלְמָא מַעֲשֵׂר קְרֵיבָה, שֶׁכֵּן מַקְדִּישׁ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו? תֵּיקוּ. temoura keréva, chekén noheget bekhol hakodachim, o dilma maasér keréva, chekén makdich lefana oula'hara? tékou.
6. מַתְנִי׳ ״הֲרֵי זוֹ תַּחַת זוֹ״, ״תְּמוּרַת זוֹ״, ״חֲלִיפַת זוֹ״ — הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה. ״זוֹ מְחוּלֶּלֶת עַל זוֹ״ — אֵין זוֹ תְּמוּרָה. matni' "haré zo ta'hat zo", "temourat zo", "'halifat zo" — haré zo temoura. "zo me'houlelet al zo" — én zo temoura.
7. וְאִם הָיָה הֶקְדֵּשׁ בַּעַל מוּם — יוֹצֵא לְחוּלִּין, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּמִים. veim haya hekdéch baal moum — yotsé le'houlin, vetsarikh laasot damim.
8. גְּמָ׳ לְמֵימְרָא דְּתַחַת לִישָּׁנָא דְּאַתְפּוֹסֵי הוּא, וּרְמִינְהוּ: קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, אָמַר ״חֲלִיפַת זוֹ״ ״תְּמוּרַת זוֹ״ — לֹא אָמַר כְּלוּם. gema' lemémra deta'hat lichana deatposé hou, ourminou: kodché bedek habayit, amar "'halifat zo" "temourat zo" — lo amar keloum.
9. ״תַּחַת זוֹ״, ״מְחוּלֶּלֶת עַל זוֹ״ — דְּבָרָיו קַיָּימִין. "ta'hat zo", "me'houlelet al zo" — devara kayamin.
10. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לִישָּׁנָא דְּאִיתְּפוֹסֵי הִיא, מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? vei salka datakh lichana deitefosé hi, ma chena récha ouma chena séfa?
11. אָמַר אַבָּיֵי: ״תַּחַת״ מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ לִישָּׁנָא דְּאִיתְּפוֹסֵי וְלִישָּׁנָא דְּאַחוֹלֵי. לִישָּׁנָא דְּאַתְפּוֹסֵי, דִּכְתִיב: amar abayé: "ta'hat" machka'hate lah lichana deitefosé velichana dea'holé. lichana deatposé, dikhtiv:

Daf 27a

1. ״וְאִם תַּחְתֶּיהָ תַּעֲמוֹד הַבַּהֶרֶת״. "veim ta'hteha taamod habaheret".
2. דְּאַחוֹלֵי, דִּכְתִיב: ״תַּחַת הַנְּחוֹשֶׁת אָבִיא זָהָב״, וְהִלְכָּךְ, גַּבֵּי קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ דְּעָבְדִין תְּמוּרָה — לִישָּׁנָא דְּאַתְפּוֹסֵי הוּא, גַּבֵּי קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת דְּלָא עָבְדִין תְּמוּרָה — לִישָּׁנָא דְּאַחוֹלֵי הוּא. dea'holé, dikhtiv: "ta'hat hane'hochet avi zahav", vehilkakh, gabé kodché mizbé'ha deavdin temoura — lichana deatposé hou, gabé kodché bedek habayit dela avdin temoura — lichana dea'holé hou.
3. אָמַר רָבָא: אֲפִילּוּ בְּקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ לִישָּׁנָא דְּאַחוֹלֵי הוּא, כְּגוֹן שֶׁהָיָה הֶקְדֵּשׁ בַּעַל מוּם. amar rava: afilou bekodché mizbé'ha machka'hate lah lichana dea'holé hou, kegon chehaya hekdéch baal moum.
4. אָמַר רַבִּי אָשֵׁי: אֲפִילּוּ בְּבַעַל מוּם נָמֵי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ לִישָּׁנָא דְּאַחוֹלֵי, וּמַשְׁכַּחַת לִישָּׁנָא דְּאַתְפּוֹסֵי. יָדוֹ אַקּוֹדֶשׁ — חוֹל הָוֵי, יָדוֹ אַחוֹל — קוֹדֶשׁ הָוֵי. amar rabi aché: afilou bevaal moum namé machka'hate lah lichana dea'holé, oumachka'hat lichana deatposé. yado akodech — 'hol havé, yado a'hol — kodech havé.
5. בָּעֵי אַבָּיֵי: הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת שֶׁל קֹדֶשׁ בַּעֲלוֹת מוּם, וּשְׁתֵּי בְּהֵמוֹת שֶׁל חוּלִּין תְּמִימוֹת, וְאָמַר ״הֲרֵי אֵלּוּ תַּחַת אֵלּוּ״, מַהוּ? baé abayé: haou lefana cheté behémot chel kodech baalot moum, ouchté behémot chel 'houlin temimot, veamar "haré élou ta'hat élou", maou?
6. מִי אָמַר לְאַתְפּוֹסֵי וְלָקֵי, אוֹ דִלְמָא: כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא הֶיתֵּרָא — לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ הֶיתֵּרָא וְעָבֵיד אִיסּוּרָא? mi amar leatposé velaké, o dilma: kol hékha deika hetéra — la chavék inich hetéra veavéd isoura?
7. וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר, כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא הֶיתֵּרָא לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ וְעָבֵיד אִיסּוּרָא, הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת שֶׁל קוֹדֶשׁ, וְאַחַת מֵהֶן בַּעֲלַת מוּם, וּשְׁתֵּי בְּהֵמוֹת שֶׁל חוּלִּין, וְאַחַת מֵהֶן בַּעֲלַת מוּם, וְאָמַר ״הֲרֵי אֵלּוּ תַּחַת אֵלּוּ״, מַהוּ? veim timtsé lomar, kol hékha deika hetéra la chavék inich veavéd isoura, haou lefana cheté behémot chel kodech, vea'hat méhen baalat moum, ouchté behémot chel 'houlin, vea'hat méhen baalat moum, veamar "haré élou ta'hat élou", maou?
8. מִי אָמַר: תְּמִימָה תַּחַת תְּמִימָה — לְאַתְפּוֹסֵי, בַּעֲלַת מוּם תַּחַת בַּעֲלַת מוּם — לְאַחוֹלֵי. mi amar: temima ta'hat temima — leatposé, baalat moum ta'hat baalat moum — lea'holé.
9. אוֹ דִלְמָא, תְּמִימָה דְּחוּלִּין תַּחַת בַּעֲלַת מוּם דְּהֶקְדֵּשׁ, בַּעֲלַת מוּם דְּחוּלִּין תַּחַת תְּמִימָה דְּהֶקְדֵּשׁ, וְתַרְוַיְיהוּ לָקֵי? o dilma, temima de'houlin ta'hat baalat moum dehekdéch, baalat moum de'houlin ta'hat temima dehekdéch, vetarvayou laké?
10. וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר, כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא הֶיתֵּירָא — לָא עָבֵיד אִיסּוּרָא, וּלְאַחוֹלֵי הוּא, וְלָא לָקֵי. הָיוּ לְפָנָיו שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת שֶׁל קֹדֶשׁ, וְאַחַת מֵהֶן בַּעֲלַת מוּם, וְשָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת שֶׁל חוּלִּין תְּמִימוֹת, וְאָמַר: ״הֲרֵי אֵלּוּ תַּחַת אֵלּוּ״. veim timtsé lomar, kol hékha deika hetéra — la avéd isoura, oula'holé hou, vela laké. haou lefana chaloch behémot chel kodech, vea'hat méhen baalat moum, vechaloch behémot chel 'houlin temimot, veamar: "haré élou ta'hat élou".
11. מִי אָמְרִינַן, מִדִּתְמִימוֹת תַּחַת תְּמִימוֹת לְאַתְפּוֹסֵי, תְּמִימוֹת נָמֵי תַּחַת בַּעֲלַת מוּם לְאַתְפּוֹסֵי? אוֹ דִלְמָא, הָכָא נָמֵי, כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא הֶיתֵּירָא לָא עָבֵיד אִיסּוּרָא, וְהַהִיא בָּתְרָיְיתָא לְאַחוֹלֵי הָוֵי. mi amrinan, miditmimot ta'hat temimot leatposé, temimot namé ta'hat baalat moum leatposé? o dilma, hakha namé, kol hékha deika hetéra la avéd isoura, vehahi batrayta lea'holé havé.
12. וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר, הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּאַכַּתִּי גַּבְרָא לָא אִיתַּחְזַק בְּאִיסּוּרֵי, לָא שָׁבֵיק הֶתֵּירָא וְעָבֵיד אִיסּוּרָא. בָּעֵי רַב אָשֵׁי: הָיוּ לְפָנָיו אַרְבַּע בְּהֵמוֹת שֶׁל קֹדֶשׁ וְאַחַת מֵהֶן בַּעֲלַת מוּם, וְאַרְבַּע בְּהֵמוֹת שֶׁל חוּלִּין, וְאָמַר ״הֲרֵי אֵלּוּ תַּחַת אֵלּוּ״, מַהוּ? veim timtsé lomar, hakha namé, kévan deakati gavra la ita'hzak beisouré, la chavék hetéra veavéd isoura. baé rav aché: haou lefana arba behémot chel kodech vea'hat méhen baalat moum, vearba behémot chel 'houlin, veamar "haré élou ta'hat élou", maou?
13. הָכָא וַדַּאי, כֵּיוָן דְּאִיתַּחְזַק גַּבְרָא בְּאִיסּוּרֵי (בְּכוּלָּן), לָקֵי בְּאַרְבַּע מַלְקִיּוֹת. hakha vada, kévan deita'hzak gavra beisouré (bekhoulan), laké bearba malkiyot.
14. אוֹ דִלְמָא, אַף עַל גַּב דְּאִיתַּחְזַק בְּאִיסּוּרָא, לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ הֶיתֵּירָא וְעָבֵיד אִיסּוּרָא, וְהָוֵי בָּתְרָיְיתָא לְאַחוֹלֵי הָוֵי? תֵּיקוּ. o dilma, af al gav deita'hzak beisoura, la chavék inich hetéra veavéd isoura, vehavé batrayta lea'holé havé? tékou.
15. אִם הָיָה הֶקְדֵּשׁ בַּעַל מוּם יֹצֵא לְחוּלִּין כּוּ׳. im haya hekdéch baal moum yotsé le'houlin kou'.
16. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יֹצֵא לְחוּלִּין דְּבַר תּוֹרָה, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּמִים מִדִּבְרֵיהֶם, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אַף צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּמִים דְּבַר תּוֹרָה. amar rabi yo'hanan: yotsé le'houlin devar tora, vetsarikh laasot damim midivréhem, veréch lakich amar: af tsarikh laasot damim devar tora.
17. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִי נֵימָא אַאוֹנָאָה, בְּהָא נֵימָא רֵישׁ לָקִישׁ אַף צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּמִים דְּבַר תּוֹרָה? bema askinan? i néma aonaa, beha néma réch lakich af tsarikh laasot damim devar tora?
18. וְהָא תְנַן: אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם אוֹנָאָה: הָעֲבָדִים, וְהַשְּׁטָרוֹת, וְהַקַּרְקָעוֹת, וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת! veha tenan: élou devarim cheén lahem onaa: haavadim, vehachetarot, vehakarkaot, vehahekdéchot!
19. אֶלָּא, אַבִּטּוּל מִקָּח בְּהָא נֵימָא רַבִּי יוֹחָנָן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּמִים מִדִּבְרֵיהֶם? ela, abitoul mika'h beha néma rabi yo'hanan tsarikh laasot damim midivréhem?

Daf 27b

1. וְהָאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אַקַּרְקָעוֹת דְּחוּלִּין, וְרַבִּי יוֹנָה אָמַר אַהֶקְדֵּשׁוֹת, תַּרְוַויְיהוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרִי: אוֹנָאָה אֵין לָהֶן, בִּיטּוּל מִקָּח יֵשׁ לָהֶם! vehaamar rabi yirmeya akarkaot de'houlin, verabi yona amar ahekdéchot, tarvayou micheméh derabi yo'hanan amri: onaa én lahen, bitoul mika'h yéch lahem!
2. לְעוֹלָם אַבִּיטּוּל מִקָּח, וְאֵיפוֹךְ. leolam abitoul mika'h, veéfokh.
3. וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ אֵיפוֹךְ? הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אַהֶקְדֵּשׁוֹת, וְכׇל שֶׁכֵּן אַקַּרְקָעוֹת. oumi matsét amrate éfokh? hani'ha leman deamar ahekdéchot, vekhol chekén akarkaot.
4. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אַקַּרְקָעוֹת, אֲבָל הֶקְדֵּשׁוֹת אֵין לָהֶן בִּיטּוּל מִקָּח, הֵיכִי אֵיפוֹךְ לְהָא? ela leman deamar akarkaot, aval hekdéchot én lahen bitoul mika'h, hékhi éfokh leha?
5. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לָא תֵּיפוֹךְ. amar rabi yirmeya: la téfokh.
6. לֵימָא בְּדִשְׁמוּאֵל קָא מִיפַּלְגִי, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הֶקְדֵּשׁ שָׁוֶה מָנֶה שֶׁחִילְּלוֹ עַל שָׁוֶה פְּרוּטָה מְחוּלָּל. דְּרַבִּי יוֹנָה לֵית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, וְרַבִּי יִרְמְיָה אִית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. léma bedichmouél ka mipalgi, deamar chemouél: hekdéch chave mane che'hilelo al chave perouta me'houlal. derabi yona lét léh dichmouél, verabi yirmeya it léh dichmouél.
7. לָא, בֵּין דְּמָר וּבֵין דְּמָר — אִית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, דְּרַבִּי יוֹנָה סָבַר: כִּי אָמַר שְׁמוּאֵל — דִּיעֲבַד, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה לָא אָמַר, וְרַבִּי יִרְמְיָה סָבַר: אֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה. la, bén demar ouvén demar — it léh dichmouél, derabi yona savar: ki amar chemouél — diavad, aval lekhate'hila la amar, verabi yirmeya savar: afilou lekhate'hila.
8. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ, וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ מַתְנִיתִין ״אֵלּוּ דְּבָרִים... הֶקְדֵּשׁוֹת״ — כִּדְרַב חִסְדָּא. veibaét éma, leolam la téfokh, oudka kachya lakh matnitin "élou devarim... hekdéchot" — kidrav 'hisda.
9. דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין לָהֶן אוֹנָאָה — אֵינָן בְּתוֹרַת אוֹנָאָה, דַּאֲפִילּוּ פָּחוֹת מִכְּדֵי אוֹנָאָה חוֹזֵר. deamar rav 'hisda: én lahen onaa — énan betorat onaa, daafilou pa'hot mikedé onaa 'hozér.
10. אָמַר עוּלָּא: לָא אָמְרוּ אֶלָּא בְּשָׁמוּי בִּתְרֵי, אֲבָל בְּשָׁמוּי בִּתְלָתָא, וְאַף עַל גַּב דְּאָתֵי בְּמֵאָה — לָא הָדַר. amar oula: la amrou ela bechamou bitré, aval bechamou bitlata, veaf al gav deaté beméa — la hadar.
11. אִינִי? וְהָאָמַר רַב סָפְרָא: הֵיכָא אָמְרִינַן מְאָה כִּתְרֵי וּתְרֵי כִּמְאָה? לְעִנְיַן עֵדוּת, אֲבָל לְעִנְיַן אוּמְדָּנָא — בָּתַר דֵּעוֹת אָזְלִינַן. ini? vehaamar rav safra: hékha amrinan mea kitré outré kima? leinyan édout, aval leinyan oumdana — batar déot azlinan.
12. וְתוּ תְּלָתָא וּתְלָתָא, לָא אָזְלִינַן בָּתַר בָּתְרָא? דְּיַד הֶקְדֵּשׁ עַל הָעֶלְיוֹנָה! vetou telata outlata, la azlinan batar batra? deyad hekdéch al haelona!
13. קָסָבַר עוּלָּא: צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּמִים מִדִּבְרֵיהֶם, וְכֹל דְּרַבָּנַן אַקִּילוּ בֵּהּ רַבָּנַן. kasavar oula: tsarikh laasot damim midivréhem, vekhol derabanan akilou béh rabanan.
14. מַתְנִי׳ ״הֲרֵי זוֹ תַּחַת עוֹלָה״, ״תַּחַת חַטָּאת״ — לֹא אָמַר כְּלוּם. ״תַּחַת חַטָּאת זוֹ״, וְ״תַחַת עוֹלָה זוֹ״, ״תַּחַת חַטָּאת וְתַחַת עוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לִי בַּבַּיִת״ — הָיָה לוֹ, דְּבָרָיו קַיָּימִים. matni' "haré zo ta'hat ola", "ta'hat 'hatat" — lo amar keloum. "ta'hat 'hatat zo", ve"ta'hat ola zo", "ta'hat 'hatat veta'hat ola cheyéch li babayit" — haya lo, devara kayamim.
15. אָמַר עַל הַבְּהֵמָה טְמֵאָה וְעַל בַּעֲלַת מוּם ״הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלָה״ — לֹא אָמַר כְּלוּם. ״הֲרֵי אֵלּוּ לְעוֹלָה״ — יִמָּכְרוּ, וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶם עוֹלָה. amar al habehéma teméa veal baalat moum "haré élou ola" — lo amar keloum. "haré élou leola" — yimakhrou, veyavi bidméhem ola.
16. גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאִי כְּרַבִּי מֵאִיר — הָא אֵין אָדָם מוֹצִיא דְּבָרָיו לְבַטָּלָה. gema' amar rav yeouda amar rav: matnitin dela kerabi méir, dei kerabi méir — ha én adam motsi devara levatala.
17. ״הֲרֵי אֵלּוּ לְעוֹלָה״ — יִמָּכְרוּ וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלָה. טַעְמָא דִּבְהֵמָה טְמֵאָה וּבַעֲלַת מוּם, דְּלָא חַזְיָין — לָא בָּעֲיָין מוּמָא, אֲבָל מַפְרִישׁ נְקֵבָה לְאָשָׁם אוֹ לְעוֹלָה — בָּעֲיָין מוּמָא. "haré élou leola" — yimakhrou veyavi bidméhen ola. tama divhéma teméa ouvaalat moum, dela 'hazyan — la baayan mouma, aval mafrich nekéva leacham o leola — baayan mouma.
18. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דִּתְנַן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: תִּימָּכֵר שֶׁלֹּא בְּמוּם. amar rav yeouda, amar rav: matnitin dela kerabi chimon, ditnan, rabi chimon omér: timakhér chelo bemoum.
19. הֲדַרַן עֲלָךְ כֵּיצַד מַעֲרִימִין. hadaran alakh kétsad maarimin.

Daf 28a

1. מַתְנִי׳ כָּל הָאֲסוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ אוֹסְרִין בְּכׇל שֶׁהֵן — הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע, וְהַמּוּקְצֶה וְהַנֶּעֱבָד, וְהָאֶתְנַן וְהַמְּחִיר, וְהַכִּלְאַיִם וְהַטְּרֵפָה, וְיוֹצֵא דּוֹפֶן. matni' kal haasourin legabé mizbé'ha osrin bekhol chehén — harovéa vehanirba, vehamouktse vehaneevad, vehaetnan vehame'hir, vehakilayim vehateréfa, veotsé dofen.
2. אֵיזֶהוּ מוּקְצֶה? הַמּוּקְצֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה, הוּא אָסוּר וּמַה שֶּׁעָלָיו מוּתָּר. וְאֵיזֶהוּ הַנֶּעֱבָד? כֹּל שֶׁעוֹבְדִין אוֹתוֹ, הוּא וּמַה שֶּׁעָלָיו אָסוּר. וְזֶה וָזֶה מוּתָּר בַּאֲכִילָה. ézeou mouktse? hamouktse laavoda zara, hou asour ouma cheala moutar. veézeou haneevad? kol cheovdin oto, hou ouma cheala asour. veze vaze moutar baakhila.
3. גְּמָ׳ אָמַר מָר: אוֹסְרִין בְּכׇל שֶׁהֵן, דְּלָא בָּטְלִי בְּרוּבָּא. תְּנֵינָא: כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּחַטָּאוֹת מֵתוֹת אוֹ בְּשׁוֹר הַנִּסְקָל, אֲפִילּוּ אֶחָד בְּרִבּוֹא — יָמוּתוּ. gema' amar mar: osrin bekhol chehén, dela batli berouba. tenéna: kol hakodachim chenitarvou be'hataot métot o bechor haniskal, afilou e'had beribo — yamoutou.
4. וְקַשְׁיָא לַן, מַאי קָאָמַר? vekachya lan, ma kaamar?
5. הָכִי קָתָנֵי: נִתְעָרְבוּ בָּהֶן מֵחַטָּאוֹת מֵתוֹת, אוֹ שׁוֹר הַנִּסְקָל — אֲפִילּוּ בְּרִבּוֹא יָמוּתוּ. hakhi katané: nitarvou bahen mé'hataot métot, o chor haniskal — afilou beribo yamoutou.
6. אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: הָתָם הוּא דְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה, אֲבָל הָכָא דְּלָאו אִיסּוּרֵי הֲנָאָה — אֵימָא: לִיבְטֵל בְּרוּבָּא, קָא מַשְׁמַע לַן. itsterikh, salka datakh aména: hatam hou deisouré hanaa, aval hakha dela isouré hanaa — éma: livtél berouba, ka machma lan.
7. וְרוֹבַע וְנִרְבָּע נָמֵי תְּנֵינָא: נִתְעָרְבוּ רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע — יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיִמָּכְרוּ, וְיָבִיא בִּדְמֵי יָפֶה שֶׁבָּהֶן מֵאוֹתוֹ הַמִּין! verova venirba namé tenéna: nitarvou rovéa venirba — yirou ad cheyistaavou, veyimakhrou, veyavi bidmé yafe chebahen méoto hamin!
8. אָמַר רַב כָּהֲנָא: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי, אָמַר לִי: חֲדָא בְּחוּלִּין, וַחֲדָא בְּקָדָשִׁים. amar rav kahana: amritah lichmata kaméh derav chimi bar aché, amar li: 'hada be'houlin, va'hada bekadachim.
9. וּצְרִיכִי, דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן גַּבֵּי קָדָשִׁים — מִשּׁוּם דִּמְאִיסִי, אֲבָל גַּבֵּי חוּלִּין — אֵימָא לִיבְטְלוּ. outsrikhi, dei achmoinan gabé kadachim — michoum dimisi, aval gabé 'houlin — éma livtelou.
10. וּבְחוּלִּין נָמֵי תְּנֵינָא: וְאֵלּוּ אֲסוּרִין וְאוֹסְרִין בְּכׇל שֶׁהֵן — יֵין נֶסֶךְ, וַעֲבוֹדָה זָרָה, וְצִיפֳּרֵי מְצוֹרָע, וְעוֹרוֹת לְבוּבִין. ouv'houlin namé tenéna: veélou asourin veosrin bekhol chehén — yén nesekh, vaavoda zara, vetsiporé metsora, veorot levouvin.
11. וְשֵׂיעַר נָזִיר, וּפֶטֶר חֲמוֹר, וּבָשָׂר בְּחָלָב, וְשׁוֹר הַנִּסְקָל, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה, וְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין וְאוֹסְרִין בְּכׇל שֶׁהֵן! veséar nazir, oufeter 'hamor, ouvasar be'halav, vechor haniskal, veegla aroufa, ve'houlin chenich'hatou baazara, vesair hamichtalé'ha — haré élou asourin veosrin bekhol chehén!
12. צְרִיכִי, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן הָתָם — דְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה דְּלָא בָּטְלִי, אֲבָל הָכָא — לִיבְטְלִי. tserikhi, dei achmeinan hatam — deisouré hanaa dela batli, aval hakha — livteli.
13. וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן הָכָא, דִּלְגָבוֹהַּ דִּמְאִיס, אֲבָל לְהֶדְיוֹט — אֵימָא: אִיסּוּרֵי הֲנָאָה לִיבְטְלוּ בְּרוּבָּא, קָא מַשְׁמַע לַן. vei achmoinan hakha, dilgavoha dimis, aval lehedot — éma: isouré hanaa livtelou berouba, ka machma lan.
14. וְרוֹבֵעַ וְנִרְבָּע, מְנָלַן דַּאֲסִירִי לְגָבוֹהַּ? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״מִן הַבְּהֵמָה״ — לְהוֹצִיא רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע. verovéa venirba, menalan daasiri legavoha? detanou rabanan: "min habehéma" — leotsi rovéa venirba.
15. וַהֲלֹא דִין הוּא, וּמָה בַּעַל מוּם שֶׁלֹּא נֶעֶבְדָה בּוֹ עֲבֵירָה פָּסוּל לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע שֶׁנֶּעֶבְדָה בָּהֶן עֲבֵירָה — אֵינוֹ דִּין שֶׁאֲסוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ?! vahalo din hou, ouma baal moum chelo neevda bo avéra pasoul legabé mizbé'ha, rovéa venirba cheneevda bahen avéra — éno din cheasourin legabé mizbé'ha?!
16. חוֹרֵשׁ בְּשׁוֹר וַחֲמוֹר יוֹכִיחַ, שֶׁנֶּעֶבְדָה בּוֹ עֲבֵירָה, וּמוּתָּר לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. 'horéch bechor va'hamor yokhi'ha, cheneevda bo avéra, oumoutar legabé mizbé'ha.
17. מָה לְחוֹרֵשׁ בְּשׁוֹר וַחֲמוֹר, שֶׁאֵין חַיָּיבִין מִיתָה, תֹּאמַר בְּרוֹבֵעַ וְנִרְבָּע, שֶׁחַיָּיבִין מִיתָה. ma le'horéch bechor va'hamor, cheén 'hayavin mita, tomar berovéa venirba, che'hayavin mita.
18. טוֹל לָךְ מָה שֶׁהֵבֵאתָה, הֲרֵי שֶׁנֶּעֶבְדָה בָּהֶן עֲבֵירָה בִּשְׁנֵי עֵדִים. tol lakh ma chehévéta, haré cheneevda bahen avéra bichné édim.
19. נֶעֶבְדָה בָּהֶן עֲבֵירָה עַל פִּי עֵד אֶחָד, אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים, מִנַּיִן? neevda bahen avéra al pi éd e'had, o al pi habealim, minayin?
20. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֲנִי דָּן, וּמָה בַּעַל מוּם שֶׁאֵין הַתְרָאַת שְׁנֵי עֵדִים פּוֹסַלְתּוֹ מֵאֲכִילָה — הוֹדָאַת עֵד אֶחָד פּוֹסַלְתּוֹ מֵהַקְרָבָה, בְּרוֹבֵעַ וְנִרְבָּע שֶׁהוֹדָאַת שְׁנֵי עֵדִים פּוֹסַלְתּוֹ מֵאֲכִילָה — אֵינוֹ דִּין שֶׁהוֹדָאַת עֵד אֶחָד פּוֹסַלְתּוֹ מֵהַקְרָבָה! amar rabi chimon: ani dan, ouma baal moum cheén hatraat chené édim posalto méakhila — hodaat éd e'had posalto méhakrava, berovéa venirba cheodaat chené édim posalto méakhila — éno din cheodaat éd e'had posalto méhakrava!
21. תַּלְמוּד לוֹמַר ״מִן הַבְּהֵמָה״ לְהוֹצִיא רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע, וְהָא אָתְיָא מִדִּינָא (לָא אָתְיָא)! talmoud lomar "min habehéma" leotsi rovéa venirba, veha atya midina (la atya)!

Daf 28b

1. אָמַר רַב אָשֵׁי: מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר מֵעִיקָּרָא דְּדִינָא פִּירְכָא — מָה לְבַעַל מוּם שֶׁכֵּן מוּמוֹ נִיכָּר. amar rav aché: michoum deika lemémar méikara dedina pirkha — ma levaal moum chekén moumo nikar.
2. תֹּאמַר בְּרוֹבֵעַ וְנִרְבָּע, שֶׁאֵין מוּמוֹ נִיכָּר, הוֹאִיל וְאֵין מוּמוֹ נִיכָּר יְהֵא כָּשֵׁר לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ — תַּלְמוּד לוֹמַר ״מִן הַבְּהֵמָה״, לְהוֹצִיא רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע. tomar berovéa venirba, cheén moumo nikar, hoil veén moumo nikar yehé kachér legabé mizbé'ha — talmoud lomar "min habehéma", leotsi rovéa venirba.
3. מִן הַבָּקָר — לְהוֹצִיא אֶת הַנֶּעֱבָד, וַהֲלֹא דִין הוּא: וּמָה אֶתְנַן וּמְחִיר שֶׁצִּיפּוּיָין מוּתָּרִין — הֵן אֲסוּרִין, נֶעֱבָד שֶׁצִּיפּוּיוֹ אָסוּר — אֵינוֹ דִּין שֶׁהוּא אָסוּר? min habakar — leotsi et haneevad, vahalo din hou: ouma etnan oum'hir chetsipouyan moutarin — hén asourin, neevad chetsipouo asour — éno din cheou asour?
4. אוֹ חִילּוּף, וּמָה אֶתְנַן וּמְחִיר שֶׁהֵן אֲסוּרִין — צִיפּוּיֵיהֶן מוּתָּרִין, נֶעֱבָד שֶׁמּוּתָּר — יְהֵא צִיפּוּיוֹ מוּתָּר? o 'hilouf, ouma etnan oum'hir chehén asourin — tsipouyéhen moutarin, neevad chemoutar — yehé tsipouo moutar?
5. אִם כֵּן בִּיטַּלְתָּ ״לֹא תַחְמוֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ״! im kén bitalta "lo ta'hmod kesef vezahav aléhem velaka'hta lakh"!
6. אֲנִי אֲקַיְּימֶנּוּ: ״לֹא תַּחֲמוֹד כֶּסֶף וְזָהָב״ — בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים, אֲבָל בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים, הוֹאִיל (וְהֵן) [וְהוּא] מוּתָּר — יָכוֹל יְהֵא צִיפּוּי מוּתָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר ״מִן הַבָּקָר״ — לְהוֹצִיא אֶת הַנֶּעֱבָד. ani akayemenou: "lo ta'hamod kesef vezahav" — bedavar cheén bo rou'ha 'hayim, aval bedavar cheyéch bo rou'ha 'hayim, hoil (vehén) [veou] moutar — yakhol yehé tsipou moutar? talmoud lomar "min habakar" — leotsi et haneevad.
7. מַתְקֵיף לַהּ רַב חֲנַנְיָא: טַעְמָא דְּמַעֲטֵיהּ קְרָא, הָא לָא מַעֲטֵיהּ קְרָא — צִיפּוּי מוּתָּר? וְהָכְתִיב ״וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם״ — כֹּל הֶעָשׂוּי לִשְׁמָם! matkéf lah rav 'hananya: tama demaatéh kera, ha la maatéh kera — tsipou moutar? vehakhtiv "veibadtem et chemam" — kol heasou lichmam!
8. הָהוּא לְכַנּוֹת לָהֶם שֵׁם הוּא דַּאֲתָא: לְ״בֵית גַּלְיָא״ קוֹרִין אוֹתוֹ ״בֵּית כַּרְיָא״, ״פְּנֵי מֶלֶךְ״ — ״פְּנֵי כֶלֶב״, ״עֵין כֹּל״ — ״עֵין קוֹץ״. haou lekhanot lahem chém hou daata: le"vét galya" korin oto "bét karya", "pené melekh" — "pené khelev", "én kol" — "én kots".
9. וְאֵיפוֹךְ אֲנָא: ״מִן הַבְּהֵמָה״ — לְהוֹצִיא אֶת הַנֶּעֱבָד, ״מִן הַבָּקָר״ — לְהוֹצִיא רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע! veéfokh ana: "min habehéma" — leotsi et haneevad, "min habakar" — leotsi rovéa venirba!
10. הָתָם מֵעִנְיָינָא דִּקְרָא, כְּתִיב גַּבֵּי בְּהֵמָה ״וְאִישׁ כִּי יִתֵּן שְׁכׇבְתּוֹ בִּבְהֵמָה מוֹת יוּמָת״, גַּבֵּי בָּקָר כְּתִיב ״וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אוֹכֵל עֵשֶׂב״. hatam méinyana dikra, ketiv gabé behéma "veich ki yitén chekhovto bivhéma mot youmat", gabé bakar ketiv "vayamirou et kevodam betavnit chor okhél ésev".
11. ״מִן הַצֹּאן״ — לְהוֹצִיא אֶת הַמּוּקְצֶה, ״וּמִן הַצֹּאן״ — לְהוֹצִיא אֶת הַנּוֹגֵחַ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם נֶאֱמַר רוֹבֵעַ — לָמָּה נֶאֱמַר נוֹגֵחַ? וְאִם נֶאֱמַר נוֹגֵחַ — לָמָּה נֶאֱמַר רוֹבֵעַ? "min hatson" — leotsi et hamouktse, "oumin hatson" — leotsi et hanogé'ha. amar rabi chimon: im neemar rovéa — lama neemar nogé'ha? veim neemar nogé'ha — lama neemar rovéa?
12. לְפִי שֶׁיֶּשְׁנוֹ בָּרוֹבֵעַ, מָה שֶׁאֵין כֵּן בַּנּוֹגֵחַ. יֵשׁ בָּרוֹבֵעַ, שֶׁהָרוֹבֵעַ עוֹשֶׂה אוֹנֶס כְּרָצוֹן, מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּנּוֹגֵחַ. lefi cheyechno barovéa, ma cheén kén banogé'ha. yéch barovéa, cheharovéa ose ones keratson, ma cheén kén banogé'ha.
13. יֵשׁ בַּנּוֹגֵחַ, שֶׁהַנּוֹגֵחַ מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר, מָה שֶׁאֵין כֵּן בָּרוֹבֵעַ. הוּצְרַךְ לוֹמַר רוֹבֵעַ, וְהוּצְרַךְ לוֹמַר נוֹגֵחַ. yéch banogé'ha, chehanogé'ha mechalém et hakofer, ma cheén kén barovéa. houtsrakh lomar rovéa, veoutsrakh lomar nogé'ha.
14. וְהַאי תַּנָּא מַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא, דְּתַנְיָא: הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע (וְכוּלָּם) [וְכוּ׳]. הֵם כְּקָדָשִׁים שֶׁקָּדַם מוּם עוֹבֵר לְהֶקְדֵּשָׁן. veha tana mayté lah méhakha, detanya: harovéa vehanirba (vekhoulam) [vekhou']. hém kekadachim chekadam moum ovér lehekdéchan.
15. וּצְרִיכִין מוּם קָבוּעַ לִפְדּוֹת עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי מׇשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם״. outsrikhin moum kavoua lifdot aléhen, cheneemar: "ki moch'hatam bahem moum bam".
16. מַאי תַּלְמוּדָא? חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: מִנַּיִן שֶׁהֵן אֲסוּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר ״כִּי מׇשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם״, וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ׳הַשְׁחָתָה׳ — אֵינוֹ אֶלָּא דְּבַר עֶרְוָה וַעֲבוֹדָה זָרָה. ma talmouda? 'hasoré mi'hasera, vehakhi katané: minayin chehén asourin? talmoud lomar "ki moch'hatam bahem moum bam", vetana devé rabi yichmaél: kal makom cheneemar 'hach'hata' — éno ela devar erva vaavoda zara.
17. דְּבַר עֶרְוָה — דִּכְתִיב ״כִּי הִשְׁחִית כׇּל בָּשָׂרוְגוֹ׳״, עֲבוֹדָה זָרָה — דִּכְתִיב ״פֶּן תַּשְׁחִיתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כׇּל סָמֶל״, כָּל שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן — דְּבַר עֶרְוָה וַעֲבוֹדָה זָרָה פּוֹסְלִין בָּהֶן. devar erva — dikhtiv "ki hich'hit kol basarvgo'", avoda zara — dikhtiv "pen tach'hitoun vaasitem lakhem pesel temounat kol samel", kal chehamoum posél bahen — devar erva vaavoda zara poslin bahen.
18. וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, ״מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן״ מַאי דָרֵישׁ בְּהוּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ פְּרָט לְחוֹלֶה, זָקֵן, וּמְזוֹהָם. vetana devé rabi yichmaél, "min habehéma min habakar oumin hatson" ma daréch beou? mibeé léh perat le'hole, zakén, oumzoham.
19. וְתַנָּא קַמָּא, דְּאַפְּקִינְהוּ לְהָנֵי קְרָאֵי לְרוֹבֵעַ וְנִרְבָּע, חוֹלֶה, זָקֵן, וּמְזוֹהָם מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ ״מִן הַצֹּאן, מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים״. וּלְתַנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אוֹרְחֵיהּ דִּקְרָא לְאִישְׁתַּעוֹיֵי הָכִי. vetana kama, deapekinou lehané keraé lerovéa venirba, 'hole, zakén, oumzoham mena léh? nafka léh "min hatson, min hakevasim oumin haizim". oultana devé rabi yichmaél, or'héh dikra leichtaoyé hakhi.
20. אֵיזֶהוּ מוּקְצֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה וְכוּ׳. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אֵין אָסוּר אֶלָּא מוּקְצֶה לְשֶׁבַע שְׁנַיִם. ézeou mouktse laavoda zara vekhou'. amar réch lakich: én asour ela mouktse lecheva chenayim.
21. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר [לוֹ ה׳] קַח אֶת פַּר הַשּׁוֹר אֲשֶׁר לְאָבִיךָ וּפַר הַשֵּׁנִי שֶׁבַע שָׁנִים״. cheneemar: "vayhi balayla haou vayomer [lo h'] ka'h et par hachor acher leavikha oufar hachéni cheva chanim".
22. וְהָתָם מוּקְצֶה בִּלְחוּד הֲוָה? נֶעֱבָד נָמֵי הֲוָה! אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: מוּקְצֶה לַעֲבוֹד, וְלֹא עֲבָדוּהוּ. רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם עֲבָדוּהוּ, וְחִידּוּשׁ הוּא, כִּדְרַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא, דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: שְׁמֹנָה דְּבָרִים הִתִּירוּ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה — חוּץ, וְלַיְלָה, וְזָרוּת, vehatam mouktse bil'houd hava? neevad namé hava! amar rav a'ha bar yaakov: mouktse laavod, velo avadouou. rava amar: leolam avadouou, ve'hidouch hou, kidrabi aba bar kahana, deamar rabi aba bar kahana: chemona devarim hitirou beoto layla — 'houts, velayla, vezarout,

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Temurah
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)