Talmud Nedarim, Chapitre 1 (א) · Daf 2a à 5b

Texte intégral en hébreu, accompagné de la phonétique pour le lire même sans maîtriser l'hébreu. Lisez-le seul ou partagez-en la lecture à plusieurs.

Partager cette lecture à plusieurs

Daf 2a

  1. כָּל כִּינּוּיֵי נְדָרִים — כִּנְדָרִים, kal kinouyé nedarim — kindarim,
  2. וַחֲרָמִים — כַּחֲרָמִים, וּשְׁבוּעוֹת — כִּשְׁבוּעוֹת, וּנְזִירוּת — כִּנְזִירוּת. va'haramim — ka'haramim, ouchvouot — kichvouot, ounzirout — kinzirout.
  3. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ ״מוּדְּרַנִי מִמָּךְ״, ״מוּפְרְשַׁנִי מִמָּךְ״, ״מְרוּחֲקַנִי מִמָּךְ״, ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ״, ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ״ — אָסוּר. haomér la'havéro "mouderani mimakh", "moufrechani mimakh", "merou'hakani mimakh", "cheani okhél lakh", "cheani toém lakh" — asour.
  4. ״מְנוּדֶּה אֲנִי לָךְ״, רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה חוֹכֵךְ בָּזֶה לְהַחְמִיר. "menoude ani lakh", rabi akiva haya 'hokhékh baze leha'hmir.

Daf 2b

  1. גְּמָ׳ ״כָּל כִּינּוּיֵי נְדָרִים כִּנְדָרִים״, מַאי שְׁנָא גַּבֵּי נָזִיר דְּלָא קָתָנֵי לְהוּ לְכוּלְּהוּ, וּמַאי שְׁנָא גַּבֵּי נְדָרִים דְּקָתָנֵי לְכוּלְּהוּ? gema' "kal kinouyé nedarim kindarim", ma chena gabé nazir dela katané leou lekhouleou, ouma chena gabé nedarim dekatané lekhouleou?
  2. מִשּׁוּם דְּנֶדֶר וּשְׁבוּעָה כְּתִיבִי גַּבֵּי הֲדָדֵי תָּנֵי תַּרְתֵּין, וְכֵיוָן דְּתָנֵי תַּרְתֵּין — תָּנֵי לְכוּלְּהוּ. michoum deneder ouchvoua ketivi gabé hadadé tané tartén, vekhévan detané tartén — tané lekhouleou.
  3. וְלִיתְנֵי כִּינּוּיֵי שְׁבוּעוֹת בָּתַר נְדָרִים! אַיְּידֵי דִּתְנָא נְדָרִים דְּמִיתְּסַר חֶפְצָא עֲלֵיהּ, תְּנָא נָמֵי חֲרָמִים, דְּמִיתְּסַר חֶפְצָא עֲלֵיהּ. לְאַפּוֹקֵי שְׁבוּעָה, דְּקָאָסַר נַפְשֵׁיהּ מִן חֶפְצָא. velitné kinouyé chevouot batar nedarim! ayedé ditna nedarim demitesar 'heftsa aléh, tena namé 'haramim, demitesar 'heftsa aléh. leapoké chevoua, dekaasar nafchéh min 'heftsa.
  4. פְּתַח בְּכִינּוּיִין ״כָּל כִּנּוּיַי נְדָרִים״, וּמְפָרֵשׁ יָדוֹת: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״מוּדָּר אֲנִי מִמָּךְ״! וְתוּ: יָדוֹת אִינְּשִׁי?! peta'h bekhinouyin "kal kinouya nedarim", oumfaréch yadot: haomér la'havéro "moudar ani mimakh"! vetou: yadot inechi?!
  5. אַיְירִי בְּהוֹן, וְחַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: כָּל כִּינּוּיֵי נְדָרִים כִּנְדָרִים, וִידוֹת נְדָרִים כִּנְדָרִים. ayri beon, ve'hasoré mi'hasera, vehakhi katané: kal kinouyé nedarim kindarim, vidot nedarim kindarim.
  6. וְלִיפְרוֹשׁ כִּינּוּיִין בְּרֵישָׁא! velifroch kinouyin berécha!
  7. הָהוּא דְּסָלֵיק מִינֵּיהּ, הָהוּא מְפָרֵשׁ בְּרֵישָׁא. כְּדִתְנַן: בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין? אֵין מַדְלִיקִין כּוּ׳. haou desalék minéh, haou mefaréch berécha. keditnan: bame madlikin ouvama én madlikin? én madlikin kou'.
  8. בַּמֶּה טוֹמְנִין וּבַמָּה אֵין טוֹמְנִין? אֵין טוֹמְנִין כּוּ׳. בַּמָּה אִשָּׁה יוֹצְאָה וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה? לֹא תֵּצֵא אִשָּׁה. bame tomnin ouvama én tomnin? én tomnin kou'. bama icha yotsa ouvama énah yotsa? lo tétsé icha.
  9. וְכׇל הֵיכָא דְּפָתַח לָא מְפָרֵשׁ בְּרֵישָׁא? וְהָתְנַן: יֵשׁ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין, נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. וְאֵלּוּ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין. vekhol hékha defata'h la mefaréch berécha? vehatnan: yéch no'halin ouman'hilin, no'halin velo man'hilin. veélou no'halin ouman'hilin.
  10. יֵשׁ מוּתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן, מוּתָּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן. וְאֵלּוּ מוּתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן. yéch moutarot levaaléhen vaasourot leyivméhen, moutarot leyivméhen vaasourot levaaléhen. veélou moutarot levaaléhen vaasourot leyivméhen.
  11. יֵשׁ טְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה. וְאֵלּוּ טְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה. יֵשׁ טְעוּנוֹת הַגָּשָׁה וְאֵין טְעוּנוֹת תְּנוּפָה, תְּנוּפָה וְלֹא הַגָּשָׁה. וְאֵלּוּ טְעוּנוֹת הַגָּשָׁה. yéch teounot chemen oulvona, chemen velo levona. veélou teounot chemen oulvona. yéch teounot hagacha veén teounot tenoufa, tenoufa velo hagacha. veélou teounot hagacha.
  12. יֵשׁ בְּכוֹר לְנַחֲלָה וְאֵין בְּכוֹר לְכֹהֵן, בְּכוֹר לְכֹהֵן וְאֵין בְּכוֹר לְנַחֲלָה. וְאֵיזֶהוּ בְּכוֹר לְנַחֲלָה וְאֵין בְּכוֹר לְכֹהֵן! yéch bekhor lena'hala veén bekhor lekhohén, bekhor lekhohén veén bekhor lena'hala. veézeou bekhor lena'hala veén bekhor lekhohén!
  13. הָלֵין, מִשּׁוּם דְּאָוְושׁוּ לֵיהּ, מְפָרֵשׁ הָהוּא דְּפָתַח בְּרֵישָׁא. halén, michoum deavchou léh, mefaréch haou defata'h berécha.
  14. וְהָא בַּמֶּה בְּהֵמָה יוֹצְאָה וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה דְּלָא אָוְושָׁא, וְקָתָנֵי: יוֹצֵא גָּמָל! veha bame behéma yotsa ouvama énah yotsa dela avcha, vekatané: yotsé gamal!

Daf 3a

  1. אֶלָּא לָאו דַּוְוקָא: זִימְנִין מְפָרֵשׁ הָהוּא דִּפְתַח בְּרֵישָׁא, זִימְנִין הָהוּא דְּסָלֵיק מְפָרֵשׁ בְּרֵישָׁא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: יָדוֹת אַיְּידֵי דְּאָתְיָין מִדְּרָשָׁא, מְפָרֵשׁ לְהוֹן בְּרֵישָׁא. ela la davka: zimnin mefaréch haou difta'h berécha, zimnin haou desalék mefaréch berécha. veibaét éma: yadot ayedé deatyan mideracha, mefaréch leon berécha.
  2. וְלִיפְתַּח הָדֵין בְּרֵישָׁא! מִיפְתָּח פָּתַח בְּכִינּוּיִין דְּאוֹרָיְיתָא בְּרֵישָׁא, וַהֲדַר מְפָרֵשׁ יָדוֹת דְּאָתְיָין לֵיהּ מִדְּרָשָׁא. velifta'h hadén berécha! mifta'h pata'h bekhinouyin deorayta berécha, vahadar mefaréch yadot deatyan léh mideracha.
  3. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר כִּינּוּיִין לְשׁוֹן נָכְרִים הֵן. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לָשׁוֹן שֶׁבָּדוּ לָהֶן חֲכָמִים לִהְיוֹת נוֹדֵר בּוֹ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar kinouyin lechon nakhrim hén. ela leman deamar lachon chebadou lahen 'hakhamim lihot nodér bo, ma ika lemémar?
  4. מִי קָתָנֵי יָדוֹת? וְלָאו חַסּוֹרֵי קָא מְחַסְּרַתְּ לַהּ? אַקְדֵּים נָמֵי וּתְנִי יָדוֹת: כָּל יְדוֹת נְדָרִים כִּנְדָרִים, וְכׇל כִּינּוּיֵי נְדָרִים כִּנְדָרִים, וְאֵלּוּ הֵן יָדוֹת: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ, וְאֵלּוּ הֵן כִּינּוּיִין: קֻוֽנָּם, קוּנָּח, קוּנָּס. mi katané yadot? vela 'hasoré ka me'haserate lah? akdém namé outni yadot: kal yedot nedarim kindarim, vekhol kinouyé nedarim kindarim, veélou hén yadot: haomér la'havéro, veélou hén kinouyin: kounam, kouna'h, kounas.
  5. וְיָדוֹת הֵיכָא כְּתִיב? ״אִישׁ כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה׳״, וְתַנְיָא: ״נָזִיר לְהַזִּיר״ — לַעֲשׂוֹת כִּינּוּיֵי נְזִירוּת כִּנְזִירוּת, וִידוֹת נְזִירוּת כִּנְזִירוּת. veyadot hékha ketiv? "ich ki yafli lindor neder nazir lehazir la'", vetanya: "nazir lehazir" — laasot kinouyé nezirout kinzirout, vidot nezirout kinzirout.
  6. אֵין לִי אֶלָּא בִּנְזִירוּת, בִּנְדָרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישׁ כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה׳״, מַקִּישׁ נְזִירוּת לִנְדָרִים וּנְדָרִים לִנְזִירוּת; מָה נְזִירוּת עָשָׂה בּוֹ יְדוֹת נְזִירוּת כִּנְזִירוּת — אַף נְדָרִים עָשָׂה בָּהֶם יְדוֹת נְדָרִים כִּנְדָרִים. én li ela binzirout, bindarim minayin? talmoud lomar: "ich ki yafli lindor neder nazir lehazir la'", makich nezirout lindarim oundarim linzirout; ma nezirout asa bo yedot nezirout kinzirout — af nedarim asa bahem yedot nedarim kindarim.
  7. וּמָה נְדָרִים עוֹבֵר בְּ״בַל יַחֵל״. וּבְ״בַל תְּאַחֵר״ — אַף נְזִירוּת עוֹבֵר בְּ״בַל יַחֵל״ וּבְ״בַל תְּאַחֵר״. וּמָה נְדָרִים הָאָב מֵיפֵר נִדְרֵי בִתּוֹ וּבַעַל מֵיפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ — אַף נְזִירוּת הָאָב מֵיפֵר נְזִירוּת בִּתּוֹ וּבַעַל מֵיפֵר נְזִירוּת אִשְׁתּוֹ. ouma nedarim ovér be"val ya'hél". ouv"val tea'hér" — af nezirout ovér be"val ya'hél" ouv"val tea'hér". ouma nedarim haav méfér nidré vito ouvaal méfér nidré ichto — af nezirout haav méfér nezirout bito ouvaal méfér nezirout ichto.
  8. מַאי שְׁנָא גַּבֵּי נְזִירוּת דִּכְתִיב ״נָזִיר לְהַזִּיר״, נְדָרִים נָמֵי הָא כְּתִיב ״לִנְדֹּר נֶדֶר״, וְהֶיקֵּישָׁא לְמָה לִי? ma chena gabé nezirout dikhtiv "nazir lehazir", nedarim namé ha ketiv "lindor neder", vehekécha lema li?
  9. אִי כְּתַב ״נֶדֶר לִנְדֹּר״ כְּדִכְתַב ״נָזִיר לְהַזִּיר״ — כִּדְקָאָמְרַתְּ, לָא צָרִיךְ הֶיקֵּישָׁא. הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ״לִנְדֹּר נֶדֶר״, דִּבְּרָה תוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. i ketav "neder lindor" kedikhtav "nazir lehazir" — kidkaamrate, la tsarikh hekécha. hachta dikhtiv "lindor neder", dibera tora khilchon bené adam.
  10. הָנִיחָא לְמַאן דְּאִית לֵיהּ דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא לְמַאן דְּלֵית לֵיהּ דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, הַאי ״לִנְדֹּר נֶדֶר״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? דָּרֵישׁ לֵיהּ: לַעֲשׂוֹת יְדוֹת נְדָרִים כִּנְדָרִים, וּמַקִּישׁ נְזִירוּת לִנְדָרִים. ״נָזִיר לְהַזִּיר״ דָּרֵישׁ לֵיהּ: מְלַמֵּד hani'ha leman deit léh dibera tora kilchon bené adam, ela leman delét léh dibera tora kilchon bené adam, ha "lindor neder" ma avéd léh? daréch léh: laasot yedot nedarim kindarim, oumakich nezirout lindarim. "nazir lehazir" daréch léh: melaméd

Daf 3b

  1. שֶׁהַנְּזִירוּת חָל עַל הַנְּזִירוּת. chehanezirout 'hal al hanezirout.
  2. וּלְמַאן דְּאָמַר דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, וְ״נָזִיר לְהַזִּיר״ דָּרֵישׁ לַעֲשׂוֹת יְדוֹת נְזִירוּת כִּנְזִירוּת, שֶׁהַנְּזִירוּת חָל עַל הַנְּזִירוּת מְנָא לֵיהּ? הָנִיחָא אִי סְבִירָא לֵיהּ כְּמַאן דְּאָמַר אֵין נְזִירוּת חָל עַל נְזִירוּת. אֶלָּא אִי סְבִירָא לֵיהּ כְּמַאן דְּאָמַר נְזִירוּת חָל עַל נְזִירוּת, מְנָא לֵיהּ? oulman deamar dibera tora kilchon bené adam, ve"nazir lehazir" daréch laasot yedot nezirout kinzirout, chehanezirout 'hal al hanezirout mena léh? hani'ha i sevira léh keman deamar én nezirout 'hal al nezirout. ela i sevira léh keman deamar nezirout 'hal al nezirout, mena léh?
  3. נֵימָא קְרָא ״לִיזּוֹר״, מַאי ״לְהַזִּיר״ שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְתֵּי. néma kera "lizor", ma "lehazir" chamate minah tarté.
  4. בְּמַעְרְבָא אָמְרִי: אִית תַּנָּא דְּמַפֵּיק לֵיהּ לְיָדוֹת מִן ״לִנְדֹּר נֶדֶר״, וְאִית תַּנָּא דְּמַפֵּיק לֵיהּ, מִן ״כְּכׇל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה״. bemareva amri: it tana demapék léh leyadot min "lindor neder", veit tana demapék léh, min "kekhol hayotsé mipi yaase".
  5. אָמַר מָר: וּמָה נְדָרִים עוֹבֵר בְּ״בַל יַחֵל״, וּ״בַל תְּאַחֵר״. בִּשְׁלָמָא ״בַּל יַחֵל״ דִּנְדָרִים מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, כְּגוֹן דְּאָמַר כִּכָּר זוֹ אוֹכַל וְלֹא אֲכָלָהּ — עוֹבֵר מִשּׁוּם ״בַּל יַחֵל דְּבָרוֹ״. amar mar: ouma nedarim ovér be"val ya'hél", ou"val tea'hér". bichlama "bal ya'hél" dindarim machka'hate lah, kegon deamar kikar zo okhal velo akhalah — ovér michoum "bal ya'hél devaro".
  6. אֶלָּא ״בַּל יַחֵל״ דִּנְזִירוּת הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? כֵּיוָן דְּאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר״ הָוֵה לֵיהּ נָזִיר. אֲכַל — קָם לֵיהּ בְּ״בַל יֹאכַל״. שְׁתָה — קָם לֵיהּ בְּ״בַל יִשְׁתֶּה״. אָמַר רָבָא: לַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנַיִם. ela "bal ya'hél" dinzirout hékhi machka'hate lah? kévan deamar "haréni nazir" havé léh nazir. akhal — kam léh be"val yokhal". cheta — kam léh be"val yichte". amar rava: laavor ala bichnayim.
  7. ״בַּל תְּאַחֵר״ דִּנְזִירוּת הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? כֵּיוָן דְּאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר״ הָוֵי לֵיהּ נָזִיר. אֲכַל — קָם לֵיהּ בְּ״בַל יֹאכַל״? בְּאוֹמֵר ״לִכְשֶׁאֶרְצֶה אֱהֵא נָזִיר״. וְאִי אָמַר ״כְּשֶׁאֶרְצֶה״ לֵיכָּא ״בַּל תְּאַחֵר״! "bal tea'hér" dinzirout hékhi machka'hate lah? kévan deamar "haréni nazir" havé léh nazir. akhal — kam léh be"val yokhal"? beomér "likhcheertse ehé nazir". vei amar "kecheertse" léka "bal tea'hér"!
  8. אָמַר רָבָא: כְּגוֹן דְּאָמַר ״לֹא אִיפָּטֵר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁאֱהֵא נָזִיר״, דְּמִן הָהִיא שַׁעְתָּא הָוֵה לֵיהּ נָזִיר. מִידֵּי דְּהָוֵה הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ ״הֲרֵי זוֹ גִּיטֵּיךְ שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם מִיתָתִי״ — אֲסוּרָה לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה מִיָּד. אַלְמָא אָמְרִינַן כֹּל שַׁעְתָּא וְשַׁעְתָּא דִּילְמָא מָיֵית. הָכָא נָמֵי, לְאַלְתַּר הָוֵי נָזִיר. דְּאָמְרִינַן: דִּילְמָא הַשְׁתָּא מָיֵית. amar rava: kegon deamar "lo ipatér min haolam ad cheehé nazir", demin hahi chata havé léh nazir. midé dehavé haomér leichto "haré zo gitékh chaa a'hat kodem mitati" — asoura leekhol bitrouma miyad. alma amrinan kol chata vechata dilma mayét. hakha namé, lealtar havé nazir. deamrinan: dilma hachta mayét.

Daf 4a

  1. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: כְּגוֹן דִּנְדַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. rav a'ha bar yaakov amar: kegon dindar veou bevét hakevarot.
  2. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר לָא חָיְילָא עֲלֵיהּ נְזִירוּת מֵאַלְתַּר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מֵאַלְתַּר חָיְילָא עֲלֵיהּ, מִי אִיכָּא ״בַּל תְּאַחֵר״? וְעוֹד: הָאָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: חָיְילָא נְזִירוּת עֲלֵיהּ מֵאַלְתַּר, וְכִי פְּלִיגִי — לְעִנְיַן מַלְקוֹת פְּלִיגִי! hani'ha leman deamar la 'hayla aléh nezirout méaltar. ela leman deamar méaltar 'hayla aléh, mi ika "bal tea'hér"? veod: haamar mar bar rav aché: 'hayla nezirout aléh méaltar, vekhi peligi — leinyan malkot peligi!
  3. אֲפִילּוּ הָכִי קָם לֵיהּ בְּ״בַל תְּאַחֵר״, מִשּׁוּם דְּקָא מְאַחַר נְזִירוּת דְּטָהֳרָה. אָמַר רַב אָשֵׁי: הוֹאִיל וְכֵן, נָזִיר שֶׁטִּימֵּא עַצְמוֹ בְּמֵזִיד — עוֹבֵר מִשּׁוּם ״בַּל תְּאַחֵר״ דִּנְזִירוּת טָהֳרָה. afilou hakhi kam léh be"val tea'hér", michoum deka mea'har nezirout detahora. amar rav aché: hoil vekhén, nazir chetimé atsmo bemézid — ovér michoum "bal tea'hér" dinzirout tahora.
  4. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אָמַר: עוֹבֵר בְּ״בַל תְּאַחֵר״ תִּגְלַחְתּוֹ. rav a'ha beréh derav ika amar: ovér be"val tea'hér" tigla'hto.
  5. וְלָא מִיבַּעְיָא לְמַאן דְּאָמַר תִּגְלַחַת מְעַכֶּבֶת, אֶלָּא אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר תִּגְלַחַת אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת, מִצְוַת גִּילּוּחַ מִיהָא לָא מְיקַיֵּים. vela mibaya leman deamar tigla'hat meakevet, ela afilou leman deamar tigla'hat énah meakevet, mitsvat gilou'ha miha la mekayém.
  6. מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי אָמַר: עוֹבֵר בְּ״בַל תְּאַחֵר״ קָרְבְּנוֹתָיו. mar zoutra beréh derav mari amar: ovér be"val tea'hér" karbenota.
  7. וּמִן הָכָא נָפְקָא לֵיהּ? מֵהָתָם נָפְקָא לֵיהּ: ״כִּי דָרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ״ — אֵלּוּ חַטָּאֹת וַאֲשָׁמוֹת! oumin hakha nafka léh? méhatam nafka léh: "ki daroch yidrechenou" — élou 'hataot vaachamot!
  8. מַהוּ דְּתֵימָא: חִידּוּשׁ הוּא שֶׁחִידְּשָׁה תּוֹרָה בְּנָזִיר. maou detéma: 'hidouch hou che'hidecha tora benazir.
  9. מַאי חִידּוּשׁ? אִילֵּימָא דְּלָא מַתְפֵּיס לַיהּ לְחַטַּאת נָזִיר בְּנֶדֶר. הֲרֵי חַטַּאת חֵלֶב, שֶׁאֵין מַתְפִּיסָהּ בְּנֶדֶר, וְעוֹבֵר בְּ״בַל תְּאַחֵר״! ma 'hidouch? iléma dela matpés lah le'hatat nazir beneder. haré 'hatat 'hélev, cheén matpisah beneder, veovér be"val tea'hér"!
  10. אֶלָּא: מַאי חִידּוּשֵׁיהּ — סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאִם אָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר״ אֲפִילּוּ מִן חַרְצָן — הָוֵי נָזִיר לַכֹּל, אֵימָא לָא לַיעֲבוֹר עֲלֵיהּ מִשּׁוּם ״בַּל תְּאַחֵר״ — קָא מַשְׁמַע לַן. ela: ma 'hidouchéh — salka datakh aména: hoil veim amar "haréni nazir" afilou min 'hartsan — havé nazir lakol, éma la laavor aléh michoum "bal tea'hér" — ka machma lan.
  11. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר כִּי נָזִיר מִן חַרְצָן הָוֵי נָזִיר לַכֹּל, אֶלָּא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר אֵין נָזִיר עַד שֶׁיַּזִּיר מִכּוּלָּן — מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? וְעוֹד: הַאי חִידּוּשׁ לְחוּמְרָא הוּא! hani'ha leman deamar ki nazir min 'hartsan havé nazir lakol, ela lerabi chimon deamar én nazir ad cheyazir mikoulan — ma ika lemémar? veod: ha 'hidouch le'houmra hou!
  12. אֶלָּא: מַאי חִידּוּשֵׁיהּ? דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל ela: ma 'hidouchéh? desalka datakh aména: hoil

Daf 4b

  1. וְאִם גִּילַּח עַל אַחַת מִשְּׁלׇשְׁתָּן — יָצָא, לָא לַיעֲבוֹר עֲלֵיהּ בְּ״בַל תְּאַחֵר״, קָא מַשְׁמַע לַן. veim gila'h al a'hat michelochtan — yatsa, la laavor aléh be"val tea'hér", ka machma lan.
  2. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מַאי חִדּוּשֵׁיהּ — מִשּׁוּם דְּלֹא מַתְפִּיסוֹ בְּנֶדֶר. וְהָא דְּקָא קַשְׁיָא לָךְ חַטַּאת חֵלֶב — חַטַּאת חֵלֶב קָאָתְיָא לְכַפָּרָה. חַטַּאת נָזִיר לְמַאי אָתְיָא? veibaét éma: ma 'hidouchéh — michoum delo matpiso beneder. veha deka kachya lakh 'hatat 'hélev — 'hatat 'hélev kaatya lekhapara. 'hatat nazir lema atya?
  3. וַהֲרֵי חַטַּאת יוֹלֶדֶת דְּלָא אָתְיָא לְכַפָּרָה, וְעָבַר עֲלַהּ מִשּׁוּם ״בַּל תְּאַחֵר״! הָהִיא — קָא שָׁרְיָא לַהּ לְמֵיכַל בְּקָדָשִׁים. vaharé 'hatat yoledet dela atya lekhapara, veavar alah michoum "bal tea'hér"! hahi — ka charya lah lemékhal bekadachim.
  4. אָמַר מָר: וּמָה נְדָרִים, הָאָב מֵיפֵר נִדְרֵי בִתּוֹ וּבַעַל מֵיפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ — אַף נְזִירוּת, הָאָב מֵיפֵר נְזִירוּת בִּתּוֹ וּבַעַל מֵיפֵר נְזִירוּת אִשְׁתּוֹ. לְמָה לִי הֶיקֵּשָׁא? תֵּיתֵי בְּ״מָה מָצִינוּ״ מִנְּדָרִים! amar mar: ouma nedarim, haav méfér nidré vito ouvaal méfér nidré ichto — af nezirout, haav méfér nezirout bito ouvaal méfér nezirout ichto. lema li hekécha? tété be"ma matsinou" minedarim!
  5. דִּילְמָא גַּבֵּי נְדָרִים הוּא דְּמֵיפַר, מִשּׁוּם דְּלָא אִית לֵיהּ קִיצּוּתָא. אֲבָל גַּבֵּי נְזִירוּת דְּאִית לֵיהּ קִיצּוּתָא, דִּסְתַם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֵימָא לָא — קָא מַשְׁמַע לַן. dilma gabé nedarim hou deméfar, michoum dela it léh kitsouta. aval gabé nezirout deit léh kitsouta, distam nezirout chelochim yom, éma la — ka machma lan.
  6. הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ מוּדָּר אֲנִי וְכוּ׳. אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּכוּלָּן עַד שֶׁיֹּאמַר, ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ״, ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ״. haomér la'havéro moudar ani vekhou'. amar chemouél: bekhoulan ad cheyomar, "cheani okhél lakh", "cheani toém lakh".
  7. מֵיתִיבִי: ״מוּדָּר אֲנִי מִמָּךְ״ ״מוּפְרְשַׁנִי מִמָּךְ״ ״מְרוּחָקֵנִי מִמָּךְ״ — הֲרֵי זֶה אָסוּר. ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ״ ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ״ — הֲרֵי זֶה אָסוּר! הָכִי קָתָנֵי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּאוֹמֵר: ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ״ ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ״. métivi: "moudar ani mimakh" "moufrechani mimakh" "merou'hakéni mimakh" — haré ze asour. "cheani okhél lakh" "cheani toém lakh" — haré ze asour! hakhi katané: bame devarim amourim — beomér: "cheani okhél lakh" "cheani toém lakh".
  8. וְהָתַנְיָא אִיפְּכָא: ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ״, ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ״ — אָסוּר, ״מוּדְּרַנִי מִמָּךְ״ וּ״מוּפְרְשַׁנִי מִמָּךְ״ ״מְרוּחֲקַנִי מִמָּךְ״ — הֲרֵי זֶה אָסוּר! תָּנֵי הָכִי: ״וּכְבָר אָמַר מוּדְּרַנִי״. vehatanya ipekha: "cheani okhél lakh", "cheani toém lakh" — asour, "mouderani mimakh" ou"moufrechani mimakh" "merou'hakani mimakh" — haré ze asour! tané hakhi: "oukhvar amar mouderani".
  9. אִי הָכִי, הַיְינוּ רֵישָׁא! וְעוֹד: ״אָסוּר״ ״אָסוּר״ לְמָה לֵיהּ לְמִתְנֵי? i hakhi, haynou récha! veod: "asour" "asour" lema léh lemitné?
  10. אֶלָּא, אָמַר שְׁמוּאֵל: טַעְמָא דְּאָמַר ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ״ ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ״, הוּא דְּאָסוּר וַחֲבֵירוֹ מוּתָּר. ela, amar chemouél: tama deamar "cheani okhél lakh" "cheani toém lakh", hou deasour va'havéro moutar.

Daf 5a

  1. אֲבָל אָמַר ״מוּדְּרַנִי הֵימָךְ״ לְחוֹדֵיהּ — שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין. כִּי הָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: ״מוּדְּרַנִי הֵימָךְ״ — שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין. aval amar "mouderani hémakh" le'hodéh — chenéhen asourin. ki ha deamar rabi yosé berabi 'hanina: "mouderani hémakh" — chenéhen asourin.
  2. תְּנַן: ״הֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם״ — הַמּוּדָּר אָסוּר, אֲבָל מַדִּיר לָא. כְּגוֹן דְּפָרֵישׁ: ״וְאַתְּ עֲלַי לָא״. tenan: "haréni alekha 'hérem" — hamoudar asour, aval madir la. kegon defaréch: "veate ala la".
  3. ״אַתְּ עָלַי חֵרֶם״ — הַנּוֹדֵר אָסוּר, אֲבָל מוּדָּר לָא. כְּגוֹן דְּפָרֵישׁ: ״וַאֲנָא עֲלָךְ לָא״. "ate ala 'hérem" — hanodér asour, aval moudar la. kegon defaréch: "vaana alakh la".
  4. אֲבָל סְתָמָא מַאי? שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִים. הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: ״הֲרֵינִי עָלֶיךָ וְאַתְּ עָלַי״, שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִים, הָדֵין הוּא דִּשְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין, הָא סְתָמָא — הוּא אָסוּר וַחֲבֵרוֹ מוּתָּר! aval setama ma? chenéhen asourim. ha midekatané séfa: "haréni alekha veate ala", chenéhen asourim, hadén hou dichnéhem asourin, ha setama — hou asour va'havéro moutar!
  5. אֶלָּא הָכִי אִתְּמַר דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: ״מוּדָּר אֲנִי לָךְ״ — שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין, ״מוּדְּרַנִי הֵימָךְ״ — הוּא אָסוּר וַחֲבֵרוֹ מוּתָּר. ela hakhi itemar derabi yosé berabi 'hanina: "moudar ani lakh" — chenéhem asourin, "mouderani hémakh" — hou asour va'havéro moutar.
  6. וְהָא מַתְנִיתִין דְּקָתָנֵי ״הֵימָךְ״, וְאוֹקִימְנָא לְמַתְנִיתִין לִשְׁמוּאֵל: בְּכוּלָּן עַד שֶׁיֹּאמַר ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ״ וְ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ״, הוּא דְּאָסוּר וַחֲבֵרוֹ מוּתָּר, אֲבָל בְּ״מוּדְּרַנִי הֵימָךְ״, שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין. veha matnitin dekatané "hémakh", veokimna lematnitin lichmouél: bekhoulan ad cheyomar "cheani toém lakh" ve"cheani okhél lakh", hou deasour va'havéro moutar, aval be"mouderani hémakh", chenéhem asourin.
  7. אֶלָּא מֵעִיקָּרָא דִּשְׁמוּאֵל הָכִי אִיתְּמַר: טַעְמָא דְּאָמַר ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ״ וְ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ״ הוּא דְּאֵין הוּא אָסוּר אֶלָּא בַּאֲכִילָה. הָא ״מוּדְּרַנִי מִמְּךָ״ — אָסוּר אֲפִילּוּ בַּהֲנָאָה. ela méikara dichmouél hakhi itemar: tama deamar "cheani okhél lakh" ve"cheani toém lakh" hou deén hou asour ela baakhila. ha "mouderani mimekha" — asour afilou bahanaa.
  8. אִי הָכִי, לֵימָא שְׁמוּאֵל הָכִי: וְאִם לָא אָמַר אֶלָּא ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ״ וְ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ״, אֵין אָסוּר אֶלָּא בַּאֲכִילָה. i hakhi, léma chemouél hakhi: veim la amar ela "cheani okhél lakh" ve"cheani toém lakh", én asour ela baakhila.
  9. אֶלָּא הָכִי אִיתְּמַר: טַעְמָא דְּאָמַר ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ״ וְ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ״, הוּא דְּאָסוּר. אֲבָל אָמַר ״מוּדְּרַנִי הֵימָךְ״ — לָא מַשְׁמַע דְּאָמַר אָסוּר. מַאי טַעְמָא: ״מוּדָּר אֲנִי מִמָּךְ״ — לָא מִשְׁתַּעֵינָא בַּהֲדָךְ מַשְׁמַע. ״מוּפְרְשַׁנִי מִמָּךְ״ — דְּלָא עָבֵידְנָא עִמָּךְ מַשָּׂא וּמַתָּן מַשְׁמַע. ״מְרוּחֲקַנִי מִמָּךְ״ — דְּלָא קָאֵימְנָא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת דִּילָךְ מַשְׁמַע. ela hakhi itemar: tama deamar "cheani okhél lakh" ve"cheani toém lakh", hou deasour. aval amar "mouderani hémakh" — la machma deamar asour. ma tama: "moudar ani mimakh" — la michtaéna bahadakh machma. "moufrechani mimakh" — dela avédna imakh masa oumatan machma. "merou'hakani mimakh" — dela kaémna bearba amot dilakh machma.

Daf 5b

  1. לֵימָא קָסָבַר שְׁמוּאֵל יָדַיִם שֶׁאֵין מוֹכִיחוֹת לָא הָוְויָין יָדַיִם? אִין, שְׁמוּאֵל מוֹקֵים לַהּ לְמַתְנִיתִין כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: יָדַיִם שֶׁאֵין מוֹכִיחוֹת לָא הָוְויָין יָדַיִם. léma kasavar chemouél yadayim cheén mokhi'hot la havyan yadayim? in, chemouél mokém lah lematnitin kerabi yeouda, deamar: yadayim cheén mokhi'hot la havyan yadayim.
  2. דִּתְנַן, גּוּפוֹ שֶׁל גֵּט: ״הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכׇל אָדָם״. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״וְדֵין דְּיֶהֱוֵי לִיכִי מִינַּאי סֵפֶר תֵּירוּכִין וְאִיגֶּרֶת שִׁבּוּקִין״. ditnan, goufo chel gét: "haré ate mouteret lekhol adam". rabi yeouda omér: "vedén deyehevé likhi mina séfer téroukhin veigeret chiboukin".
  3. אַמַּאי דָּחֵיק שְׁמוּאֵל לְאוֹקוֹמַהּ לְמַתְנִיתִין כְּרַבִּי יְהוּדָה? לוֹקְמַהּ כְּרַבָּנַן אַף עַל גַּב דְּאֵין יָדַיִם מוֹכִיחוֹת? ama da'hék chemouél leokomah lematnitin kerabi yeouda? lokmah kerabanan af al gav deén yadayim mokhi'hot?
  4. אָמַר רָבָא: מַתְנִיתִין קְשִׁיתֵיהּ; אַמַּאי תָּאנֵי ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ״ ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ״? לִיתְנֵי ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל״ ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״! שְׁמַע מִינַּהּ בָּעִינַן יָדַיִם מוֹכִיחוֹת. amar rava: matnitin kechitéh; ama tané "cheani okhél lakh" "cheani toém lakh"? litné "cheani okhél" "cheani toém"! chema minah bainan yadayim mokhi'hot.
  5. אִיתְּמַר, יָדַיִם שֶׁאֵין מוֹכִיחוֹת. אַבָּיֵי אָמַר: הָוְויָין יָדַיִם, וְרָבָא אָמַר: לָא הָוְויָין יָדַיִם. אָמַר רָבָא: רַבִּי אִידִי אַסְבְּרָא לִי: אָמַר קְרָא ״נָזִיר לְהַזִּיר לַה׳״, מַקִּישׁ יְדוֹת נְזִירוּת לִנְזִירוּת. מָה נְזִירוּת בְּהַפְלָאָה — אַף יְדוֹת נְזִירוּת בְּהַפְלָאָה. itemar, yadayim cheén mokhi'hot. abayé amar: havyan yadayim, verava amar: la havyan yadayim. amar rava: rabi idi asbera li: amar kera "nazir lehazir la'", makich yedot nezirout linzirout. ma nezirout behaflaa — af yedot nezirout behaflaa.
  6. לֵימָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי? דִּתְנַן: גּוּפוֹ שֶׁל גֵּט ״הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכׇל אָדָם״, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״וְדֵין דְּיֶהֱוֵי לִיכִי מִינַּאי סֵפֶר תֵּירוּכִין וְגֵט פִּטּוּרִין וְאִיגֶּרֶת שִׁבּוּקִין״. אַבָּיֵי דְּאָמַר כְּרַבָּנַן, וְרָבָא דְּאָמַר כְּרַבִּי יְהוּדָה? léma biflougta derabi yeouda verabanan kamipalgi? ditnan: goufo chel gét "haré ate mouteret lekhol adam", rabi yeouda omér: "vedén deyehevé likhi mina séfer téroukhin vegét pitourin veigeret chiboukin". abayé deamar kerabanan, verava deamar kerabi yeouda?
  7. אָמַר לָךְ אַבָּיֵי: אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבִּי יְהוּדָה. עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בָּעִינַן יָדַיִם מוֹכִיחוֹת אֶלָּא גַּבֵּי גֵּט, דְּבָעִינַן כְּרִיתוּת, וְלֵיכָּא. אֲבָל בְּעָלְמָא — מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ? amar lakh abayé: ana daamari afilou lerabi yeouda. ad kan la kaamar rabi yeouda bainan yadayim mokhi'hot ela gabé gét, devainan keritout, veléka. aval bealma — mi chamate léh?
  8. וְרָבָא אָמַר: אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבָּנַן. עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן דְּלָא בָּעִינַן יָדַיִם מוֹכִיחוֹת אֶלָּא גַּבֵּי גֵּט, verava amar: ana daamari afilou lerabanan. ad kan la kaamri rabanan dela bainan yadayim mokhi'hot ela gabé gét,

Aller plus loin