Talmud Megillah, Chapitre 1 (א) · Daf 2a à 11b

Daf 2a

1. מְגִילָּה נִקְרֵאת בְּאַחַד עָשָׂר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר, בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. לֹא פָּחוֹת, וְלֹא יוֹתֵר. כְּרַכִּין הַמּוּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן — קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר, כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת — קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה. megila nikrét bea'had asar, bichném asar, bichlocha asar, bearbaa asar, ba'hamicha asar. lo pa'hot, velo yotér. kerakin hamoukafin 'homa mimot yeochoua bin noun — korin ba'hamicha asar, kefarim vaayarot gedolot — korin bearbaa asar, ela chehakefarim makdimin leom hakenisa.
2. כֵּיצַד: חָל לִהְיוֹת אַרְבָּעָה עָשָׂר בַּשֵּׁנִי — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם, וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר. חָל לִהְיוֹת בַּשְּׁלִישִׁי אוֹ בָּרְבִיעִי — כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם, וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר. kétsad: 'hal lihot arbaa asar bachéni — kefarim vaayarot gedolot korin bo vayom, oumoukafot 'homa lema'har. 'hal lihot bachelichi o barvii — kefarim makdimin leom hakenisa, vaayarot gedolot korin bo vayom, oumoukafot 'homa lema'har.
3. חָל לִהְיוֹת בַּחֲמִישִׁי — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם, וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר. חָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת — כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם. 'hal lihot ba'hamichi — kefarim vaayarot gedolot korin bo vayom, oumoukafot 'homa lema'har. 'hal lihot erev chabat — kefarim makdimin leom hakenisa, vaayarot gedolot oumoukafot 'homa korin bo vayom.
4. חָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת מַקְדִּימִין וְקוֹרִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר. חָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת — כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם, וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר. 'hal lihot bachabat — kefarim vaayarot gedolot makdimin vekorin leom hakenisa, oumoukafot 'homa lema'har. 'hal lihot a'har hachabat — kefarim makdimin leom hakenisa, vaayarot gedolot korin bo vayom, oumoukafot 'homa lema'har.
5. גְּמָ׳ מְגִילָּה נִקְרֵאת בְּאַחַד עָשָׂר. מְנָלַן? מְנָלַן?! כִּדְבָעֵינַן לְמֵימַר לְקַמַּן: חֲכָמִים הֵקֵילּוּ עַל הַכְּפָרִים לִהְיוֹת מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, כְּדֵי שֶׁיְּסַפְּקוּ מַיִם וּמָזוֹן לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּכְּרַכִּים. gema' megila nikrét bea'had asar. menalan? menalan?! kidvaénan lemémar lekaman: 'hakhamim hékélou al hakefarim lihot makdimin leom hakenisa, kedé cheyesapekou mayim oumazon laa'héhem chebakerakim.
6. אֲנַן הָכִי קָאָמְרִינַן: מִכְּדִי כּוּלְּהוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תַּקְּנִינְהוּ, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה אַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר תַּקּוּן — אָתוּ רַבָּנַן וְעָקְרִי תַּקַּנְתָּא דְּתַקִּינוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה? וְהָתְנַן: אֵין בֵּית דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל דִּבְרֵי בֵּית דִּין חֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן. anan hakhi kaamrinan: mikedi kouleou anché keneset hagedola takeninou, dei salka datakh anché keneset hagedola arbaa asar va'hamicha asar takoun — atou rabanan veakri takanta detakinou anché keneset hagedola? vehatnan: én bét din yakhol levatél divré bét din 'havéro ela im kén gadol mimenou be'hakhma ouvminyan.
7. אֶלָּא פְּשִׁיטָא כּוּלְּהוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תַּקִּינוּ. הֵיכָא רְמִיזָא? ela pechita kouleou anché keneset hagedola takinou. hékha remiza?
8. אָמַר רַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר קְרָא: ״לְקַיֵּים אֵת יְמֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם״, זְמַנִּים הַרְבֵּה תִּקְּנוּ לָהֶם. amar rav chemen bar aba amar rabi yo'hanan, amar kera: "lekayém ét yemé hapourim haéle bizmanéhem", zemanim harbé tikenou lahem.
9. הַאי מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְגוּפֵיהּ! אִם כֵּן לֵימָא קְרָא ״זְמַן״, מַאי ״זְמַנֵּיהֶם״ — זְמַנִּים טוּבָא. ha mibaya léh legouféh! im kén léma kera "zeman", ma "zemanéhem" — zemanim touva.
10. וְאַכַּתִּי מִיבְּעֵי לֵיהּ: זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא כִּזְמַנּוֹ שֶׁל זֶה! אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ״זְמַנָּם״, מַאי ״זְמַנֵּיהֶם״ — שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ כּוּלְּהוּ. veakati mibeé léh: zemano chel ze lo kizmano chel ze! im kén, léma kera "zemanam", ma "zemanéhem" — chamate minah kouleou.
11. אֵימָא זְמַנִּים טוּבָא! ״זְמַנֵּיהֶם״ דּוּמְיָא דִּ״זְמַנָּם״: מָה ״זְמַנָּם״ תְּרֵי — אַף ״זְמַנֵּיהֶם״ תְּרֵי. éma zemanim touva! "zemanéhem" doumya di"zemanam": ma "zemanam" teré — af "zemanéhem" teré.
12. וְאֵימָא תְּרֵיסַר וּתְלֵיסַר? כִּדְאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר זְמַן קְהִילָּה לַכֹּל הִיא, וְלָא צְרִיךְ לְרַבּוֹיֵי, הָכָא נָמֵי: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר זְמַן קְהִילָּה לַכֹּל הִיא, וְלָא צְרִיךְ לְרַבּוֹיֵי. veéma terésar outlésar? kidamar rav chemouél bar yits'hak: chelocha asar zeman kehila lakol hi, vela tserikh leraboyé, hakha namé: chelocha asar zeman kehila lakol hi, vela tserikh leraboyé.
13. וְאֵימָא שִׁיתְּסַר וְשִׁיבְסַר! ״וְלֹא יַעֲבוֹר״ כְּתִיב. veéma chitesar vechivsar! "velo yaavor" ketiv.
14. וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר, אָמַר קְרָא: ״כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים״. ״יָמִים״, ״כַּיָּמִים״ — לְרַבּוֹת אַחַד עָשָׂר וּשְׁנֵים עָשָׂר. verabi chemouél bar na'hmani amar, amar kera: "kayamim acher na'hou vahem hayeoudim". "yamim", "kayamim" — lerabot a'had asar ouchném asar.
15. וְאֵימָא תְּרֵיסַר וּתְלֵיסַר! אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר זְמַן קְהִילָּה לַכֹּל הִיא, וְלָא צְרִיךְ לְרַבּוֹיֵי. וְאֵימָא שִׁיתְּסַר וְשִׁיבְסַר! ״וְלֹא יַעֲבוֹר״ כְּתִיב. veéma terésar outlésar! amar rav chemouél bar yits'hak: chelocha asar zeman kehila lakol hi, vela tserikh leraboyé. veéma chitesar vechivsar! "velo yaavor" ketiv.
16. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מִ״בִּזְמַנֵּיהֶם״? ״זְמַן״ ״זְמַנָּם״ ״זְמַנֵּיהֶם״ לָא מַשְׁמַע לֵיהּ. rabi chemouél bar na'hmani ma tama la amar mi"bizmanéhem"? "zeman" "zemanam" "zemanéhem" la machma léh.
17. וְרַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מִ״כַּיָּמִים״? אָמַר לָךְ: הָהוּא לְדוֹרוֹת הוּא דִּכְתִיב. verav chemen bar aba ma tama la amar mi"kayamim"? amar lakh: haou ledorot hou dikhtiv.
18. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא סְתִימְתָּאָה, דְּדָרֵישׁ ״זְמַן״ ״זְמַנָּם״ ״זְמַנֵּיהֶם״, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ. amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: zo divré rabi akiva setimtaa, dedaréch "zeman" "zemanam" "zemanéhem", aval 'hakhamim omrim: én korin otah ela bizmanah.
19. מֵיתִיבִי, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי — בִּזְמַן שֶׁהַשָּׁנִים כְּתִיקְנָן וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין עַל אַדְמָתָן, אֲבָל בִּזְמַן הַזֶּה, הוֹאִיל וּמִסְתַּכְּלִין בָּהּ — אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ. métivi, amar rabi yeouda: émata — bizman chehachanim ketiknan veyisraél cherouyin al admatan, aval bizman haze, hoil oumistakelin bah — én korin otah ela bizmanah.
20. רַבִּי יְהוּדָה אַלִּיבָּא דְמַאן? אִילֵימָא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא — אֲפִילּוּ בִּזְמַן הַזֶּה אִיתָא לְהַאי תַּקַּנְתָּא! rabi yeouda aliba deman? iléma aliba derabi akiva — afilou bizman haze ita leha takanta!
21. אֶלָּא לָאו, אַלִּיבָּא דְרַבָּנַן, וּבִזְמַן שֶׁהַשָּׁנִים כְּתִיקְנָן וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין עַל אַדְמָתָן — מִיהָא קָרֵינַן, תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן תְּיוּבְתָּא. ela la, aliba derabanan, ouvizman chehachanim ketiknan veyisraél cherouyin al admatan — miha karénan, teouvta derabi yo'hanan teouvta.
22. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא סְתִימְתָּאָה, אֲבָל חֲכָמִים אָמְרוּ: בִּזְמַן הַזֶּה, הוֹאִיל וּמִסְתַּכְּלִין בָּהּ — אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ. ika deamri: amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: zo divré rabi akiva setimtaa, aval 'hakhamim amrou: bizman haze, hoil oumistakelin bah — én korin otah ela bizmanah.
23. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי — בִּזְמַן שֶׁהַשָּׁנִים כְּתִיקְנָן וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין עַל אַדְמָתָן, אֲבָל בִּזְמַן הַזֶּה, הוֹאִיל וּמִסְתַּכְּלִין בָּהּ — אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ. tanya namé hakhi, amar rabi yeouda: émata — bizman chehachanim ketiknan veyisraél cherouyin al admatan, aval bizman haze, hoil oumistakelin bah — én korin otah ela bizmanah.
24. רַב אָשֵׁי קַשְׁיָא לֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה, rav aché kachya léh derabi yeouda aderabi yeouda,

Daf 2b

1. וּמוֹקֵים לַהּ לְבָרַיְיתָא כְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה. oumokém lah levarayta kerabi yosé bar yeouda.
2. וּמִי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה ״בִּזְמַן הַזֶּה, הוֹאִיל וּמִסְתַּכְּלִין בָּהּ — אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ״? וּרְמִינְהִי, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי — מָקוֹם שֶׁנִּכְנָסִין בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי. אֲבָל מָקוֹם שֶׁאֵין נִכְנָסִין בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי — אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ. oumi amar rabi yeouda "bizman haze, hoil oumistakelin bah — én korin otah ela bizmanah"? ourminhi, amar rabi yeouda: émata — makom chenikhnasin bachéni ouva'hamichi. aval makom cheén nikhnasin bachéni ouva'hamichi — én korin otah ela bizmanah.
3. מְקוֹם שֶׁנִּכְנָסִין בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי מִיהָא קָרֵינַן, וַאֲפִילּוּ בִּזְמַן הַזֶּה! וּמוֹקֵים לַהּ לְבָרַיְיתָא כְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה. mekom chenikhnasin bachéni ouva'hamichi miha karénan, vaafilou bizman haze! oumokém lah levarayta kerabi yosé bar yeouda.
4. וּמִשּׁוּם דְּקַשְׁיָא לֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה מוֹקֵים לָהּ לְבָרַיְיתָא כְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה?! oumichoum dekachya léh derabi yeouda aderabi yeouda mokém lah levarayta kerabi yosé bar yeouda?!
5. רַב אָשֵׁי שְׁמִיעַ לֵיהּ דְּאִיכָּא דְּתָנֵי לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה וְאִיכָּא דְּתָנֵי לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה, וּמִדְּקַשְׁיָא לֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה, אָמַר: מַאן דְּתָנֵי לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה — לָאו דַּוְוקָא, מַאן דְּתָנֵי לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה — דַּוְוקָא. rav aché chemia léh deika detané lah kerabi yeouda veika detané lah kerabi yosé bar yeouda, oumidekachya léh derabi yeouda aderabi yeouda, amar: man detané lah kerabi yeouda — la davka, man detané lah kerabi yosé bar yeouda — davka.
6. כְּרַכִּים הַמּוּקָּפִים חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר וְכוּ׳. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רָבָא, דְּאָמַר קְרָא: ״עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיּוֹשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת וְגוֹ׳״. מִדִּפְרָזִים בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר — מוּקָּפִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. kerakim hamoukafim 'homa mimot yeochoua bin noun korin ba'hamicha asar vekhou'. menahané milé? amar rava, deamar kera: "al kén hayeoudim haperazim hayochvim bearé haperazot vego'". midifrazim bearbaa asar — moukafin ba'hamicha asar.
7. וְאֵימָא: פְּרָזִים בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, מוּקָּפִין כְּלָל כְּלָל לָא! וְלָאו יִשְׂרָאֵל נִינְהוּ? וְעוֹד: ״מֵהוֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ״ כְּתִיב. veéma: perazim bearbaa asar, moukafin kelal kelal la! vela yisraél ninou? veod: "méodou vead kouch" ketiv.
8. וְאֵימָא: פְּרָזִים בְּאַרְבֵּיסַר מוּקָּפִין בְּאַרְבֵּיסַר וּבַחֲמֵיסַר, כְּדִכְתִיב: ״לִהְיוֹת עוֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר [בּוֹ] בְּכׇל שָׁנָה״! veéma: perazim bearbésar moukafin bearbésar ouva'hamésar, kedikhtiv: "lihot osim ét yom arbaa asar le'hodech adar veét yom 'hamicha asar [bo] bekhol chana"!
9. אִי הֲוָה כְּתִב ״אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר״ — כִּדְקָאָמְרַתְּ, הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ״אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר״ — אֲתָא ״אֵת״ וּפָסֵיק: הָנֵי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, וְהָנֵי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. i hava ketiv "ét yom arbaa asar va'hamicha asar" — kidkaamrate, hachta dikhtiv "ét yom arbaa asar veét yom 'hamicha asar" — ata "ét" oufasék: hané bearbaa asar, vehané ba'hamicha asar.
10. וְאֵימָא: פְּרָזִים — בְּאַרְבֵּיסַר, מוּקָּפִין — אִי בָּעוּ בְּאַרְבֵּיסַר, אִי בָּעוּ בַּחֲמֵיסַר! אָמַר קְרָא ״בִּזְמַנֵּיהֶם״, זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה. veéma: perazim — bearbésar, moukafin — i baou bearbésar, i baou ba'hamésar! amar kera "bizmanéhem", zemano chel ze lo zemano chel ze.
11. וְאֵימָא בִּתְלֵיסַר! כְּשׁוּשָׁן. veéma bitlésar! kechouchan.
12. אַשְׁכְּחַן עֲשִׂיָּיה, זְכִירָה מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים״, אִיתַּקַּשׁ זְכִירָה לַעֲשִׂיָּיה. achke'han asiya, zekhira menalan? amar kera: "vehayamim haéle nizkarim venaasim", itakach zekhira laasiya.
13. מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר: כְּרַכִּין הַמּוּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. matnitin dela ki ha tana. detanya, rabi yeochoua ben kor'ha omér: kerakin hamoukafin 'homa mimot a'hachvéroch korin ba'hamicha asar.
14. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה? כִּי שׁוּשָׁן. מָה שׁוּשָׁן מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְקוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר — אַף כֹּל שֶׁמּוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. ma tama derabi yeochoua ben kor'ha? ki chouchan. ma chouchan moukefet 'homa mimot a'hachvéroch vekorin ba'hamicha asar — af kol chemoukefet 'homa mimot a'hachvéroch korin ba'hamicha asar.
15. וְתַנָּא דִּידַן, מַאי טַעְמָא? יָלֵיף ״פְּרָזִי״ ״פְּרָזִי״. כְּתִיב הָכָא: ״עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים״, וּכְתִיב הָתָם: ״לְבַד מֵעָרֵי הַפְּרָזִי הַרְבֵּה מְאֹד״. מָה לְהַלָּן מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אַף כָּאן מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. vetana didan, ma tama? yaléf "perazi" "perazi". ketiv hakha: "al kén hayeoudim haperazim", oukhtiv hatam: "levad méaré haperazi harbé meod". ma lehalan moukefet 'homa mimot yeochoua bin noun, af kan moukefet 'homa mimot yeochoua bin noun.
16. בִּשְׁלָמָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה לָא אָמַר כְּתַנָּא דִּידַן — דְּלֵית לֵיהּ ״פְּרָזִי״ ״פְּרָזִי״, אֶלָּא תַּנָּא דִּידַן מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה? bichlama rabi yeochoua ben kor'ha la amar ketana didan — delét léh "perazi" "perazi", ela tana didan ma tama la amar kerabi yeochoua ben kor'ha?
17. מַאי טַעְמָא?! דְּהָא אִית לֵיהּ ״פְּרָזִי״ ״פְּרָזִי״! הָכִי קָאָמַר: אֶלָּא שׁוּשָׁן, דְּעָבְדָא כְּמַאן? לָא כִּפְרָזִים וְלָא כְּמוּקָּפִין! ma tama?! deha it léh "perazi" "perazi"! hakhi kaamar: ela chouchan, deavda keman? la kifrazim vela kemoukafin!
18. אָמַר רָבָא, וְאָמְרִי לַהּ כְּדִי: שָׁאנֵי שׁוּשָׁן — הוֹאִיל וְנַעֲשָׂה בָּהּ נֵס. amar rava, veamri lah kedi: chané chouchan — hoil venaasa bah nés.
19. בִּשְׁלָמָא לְתַנָּא דִּידַן, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר״. ״מְדִינָה וּמְדִינָה״ — לְחַלֵּק בֵּין מוּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן לְמוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. bichlama letana didan, haynou dikhtiv: "medina oumdina veir vair". "medina oumdina" — le'halék bén moukafin 'homa mimot yeochoua bin noun lemoukefet 'homa mimot a'hachvéroch.
20. ״עִיר וְעִיר״ נָמֵי, לְחַלֵּק בֵּין שׁוּשָׁן לִשְׁאָר עֲיָירוֹת. אֶלָּא לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה, בִּשְׁלָמָא ״מְדִינָה וּמְדִינָה״ — לְחַלֵּק בֵּין שׁוּשָׁן לִשְׁאָר עֲיָירוֹת, אֶלָּא ״עִיר וְעִיר״ לְמַאי אֲתָא? "ir veir" namé, le'halék bén chouchan lichar ayarot. ela lerabi yeochoua ben kor'ha, bichlama "medina oumdina" — le'halék bén chouchan lichar ayarot, ela "ir veir" lema ata?
21. אָמַר לְךָ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה: וּלְתַנָּא דִּידַן מִי נִיחָא? כֵּיוָן דְּאִית לֵיהּ ״פְּרָזִי״ ״פְּרָזִי״ — ״מְדִינָה וּמְדִינָה״ לְמָה לִי? אֶלָּא קְרָא לִדְרָשָׁה הוּא דַּאֲתָא, וְכִדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הוּא דַּאֲתָא. דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּרַךְ, וְכׇל הַסָּמוּךְ לוֹ, וְכׇל הַנִּרְאֶה עִמּוֹ — נִידּוֹן כִּכְרַךְ. amar lekha rabi yeochoua ben kor'ha: oultana didan mi ni'ha? kévan deit léh "perazi" "perazi" — "medina oumdina" lema li? ela kera lidracha hou daata, vekhidrabi yeochoua ben lévi hou daata. deamar rabi yeochoua ben lévi: kerakh, vekhol hasamoukh lo, vekhol hanire imo — nidon kikhrakh.
22. עַד כַּמָּה? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: כְּמֵחַמָּתָן לִטְבֶרְיָא — מִיל. וְלֵימָא מִיל! הָא קָא מַשְׁמַע לַן: דְּשִׁיעוּרָא דְמִיל כַּמָּה הָוֵי — כְּמֵחַמָּתָן לִטְבֶרְיָא. ad kama? amar rabi yirmeya veitéma rabi 'hiya bar aba: kemé'hamatan litverya — mil. veléma mil! ha ka machma lan: dechioura demil kama havé — kemé'hamatan litverya.
23. וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: מַנְצְפַךְ — צוֹפִים אֲמָרוּם. veamar rabi yirmeya veitéma rabi 'hiya bar aba: mantsefakh — tsofim amaroum.
24. וְתִסְבְּרָא? וְהָכְתִיב: ״אֵלֶּה הַמִּצְוֹת״, שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה? וְעוֹד, הָאָמַר רַב חִסְדָּא: מֵם וְסָמֶךְ שֶׁבַּלּוּחוֹת vetisbera? vehakhtiv: "éle hamitsot", cheén navi racha le'hadéch davar méata? veod, haamar rav 'hisda: mém vesamekh chebalou'hot

Daf 3a

1. בְּנֵס הָיוּ עוֹמְדִין! benés haou omdin!
2. אִין, מִהְוָה הֲווֹ, וְלָא הֲווֹ יָדְעִי הֵי בְּאֶמְצַע תֵּיבָה וְהֵי בְּסוֹף תֵּיבָה, וַאֲתוֹ צוֹפִים וְתַקִּינוּ פְּתוּחִין בְּאֶמְצַע תֵּיבָה וּסְתוּמִין בְּסוֹף תֵּיבָה. in, mihva hao, vela hao yadi hé beemtsa téva vehé besof téva, vaato tsofim vetakinou petou'hin beemtsa téva oustoumin besof téva.
3. סוֹף סוֹף ״אֵלֶּה הַמִּצְוֹת״, שֶׁאֵין נָבִיא עָתִיד לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה! אֶלָּא שְׁכָחוּם וְחָזְרוּ וְיִסְּדוּם. sof sof "éle hamitsot", cheén navi atid le'hadéch davar méata! ela chekha'houm ve'hazrou veyisedoum.
4. וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: תַּרְגּוּם שֶׁל תּוֹרָה — אוּנְקְלוֹס הַגֵּר אֲמָרוֹ מִפִּי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. תַּרְגּוּם שֶׁל נְבִיאִים — יוֹנָתָן בֶּן עוּזִּיאֵל אֲמָרוֹ מִפִּי חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי, וְנִזְדַּעְזְעָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: מִי הוּא זֶה שֶׁגִּילָּה סְתָרַיי לִבְנֵי אָדָם? veamar rabi yirmeya veitéma rabi 'hiya bar aba: targoum chel tora — ounkelos hagér amaro mipi rabi eliezer verabi yeochoua. targoum chel neviim — yonatan ben ouziél amaro mipi 'haga zekharya oumalakhi, venizdazea erets yisraél arba méot parsa al arba méot parsa. yatsta bat kol veamra: mi hou ze chegila setara livné adam?
5. עָמַד יוֹנָתָן בֶּן עוּזִּיאֵל עַל רַגְלָיו וְאָמַר: אֲנִי הוּא שֶׁגִּלִּיתִי סְתָרֶיךָ לִבְנֵי אָדָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי, וְלֹא לִכְבוֹד בֵּית אַבָּא, אֶלָּא לִכְבוֹדְךָ עָשִׂיתִי, שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַחֲלוֹקֹת בְּיִשְׂרָאֵל. amad yonatan ben ouziél al ragla veamar: ani hou chegiliti setarekha livné adam, galou veyadoua lefanekha chelo likhvodi asiti, velo likhvod bét aba, ela likhvodkha asiti, chelo yirbou ma'halokot beyisraél.
6. וְעוֹד בִּיקֵּשׁ לְגַלּוֹת תַּרְגּוּם שֶׁל כְּתוּבִים, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: דַּיֶּיךָּ! מַאי טַעְמָא — מִשּׁוּם דְּאִית בֵּיהּ קֵץ מָשִׁיחַ. veod bikéch legalot targoum chel ketouvim, yatsta bat kol veamra lo: dayeka! ma tama — michoum deit béh kéts machi'ha.
7. וְתַרְגּוּם שֶׁל תּוֹרָה, אוּנְקְלוֹס הַגֵּר אֲמָרוֹ? וְהָא אָמַר רַב אִיקָא בַּר אָבִין אָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב: ״וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפוֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא״. ״וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים״ — זֶה מִקְרָא; ״מְפוֹרָשׁ״ — זֶה תַּרְגּוּם; vetargoum chel tora, ounkelos hagér amaro? veha amar rav ika bar avin amar rav 'hananél amar rav: ma dikhtiv: "vayikreou beséfer torat haelohim meforach vesom sekhel vayavinou bamikra". "vayikreou beséfer torat haelohim" — ze mikra; "meforach" — ze targoum;
8. ״וְשׂוֹם שֶׂכֶל״ — אֵלּוּ הַפְּסוּקִין; ״וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא״ — אֵלּוּ פִּיסְקֵי טְעָמִים, וְאָמְרִי לַהּ — אֵלּוּ הַמָּסוֹרֹת! — שְׁכָחוּם וְחָזְרוּ וְיִסְּדוּם. "vesom sekhel" — élou hapesoukin; "vayavinou bamikra" — élou piské teamim, veamri lah — élou hamasorot! — chekha'houm ve'hazrou veyisedoum.
9. מַאי שְׁנָא דְּאוֹרָיְיתָא דְּלָא אִזְדַּעְזְעָה וְאַדִּנְבִיאֵי אִזְדַּעְזְעָה? דְּאוֹרָיְיתָא — מִיפָּרְשָׁא מִלְּתָא, דִּנְבִיאֵי — אִיכָּא מִילֵּי דְּמִיפָּרְשָׁן וְאִיכָּא מִילֵּי דִּמְסַתְּמָן, דִּכְתִיב: ״בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְרִימּוֹן בְּבִקְעַת מְגִידּוֹן״, ma chena deorayta dela izdazea veadinvié izdazea? deorayta — miparcha mileta, dinvié — ika milé demiparchan veika milé dimsateman, dikhtiv: "bayom haou yigdal hamispéd birouchalam kemispad hadadrimon bevikat megidon",
10. וְאָמַר רַב יוֹסֵף: אִלְמָלֵא תַּרְגּוּמָא דְּהַאי קְרָא — לָא יָדַעְנָא מַאי קָאָמַר: בְּיוֹמָא הַהוּא יִסְגֵּי מִסְפְּדָא בִּירוּשְׁלֶים כְּמִסְפְּדָא דְּאַחְאָב בַּר עָמְרִי דִּקְטַל יָתֵיהּ הֲדַדְרִימּוֹן בֶּן טַבְרִימּוֹן בְּרָמוֹת גִּלְעָד וּכְמִסְפְּדָא דְּיֹאשִׁיָּה בַּר אָמוֹן דִּקְטַל יָתֵיהּ פַּרְעֹה חֲגִירָא בְּבִקְעַת מְגִידּוֹ. veamar rav yoséf: ilmalé targouma deha kera — la yadana ma kaamar: beoma haou yisgé mispeda birouchlem kemispeda dea'hav bar amri diktal yatéh hadadrimon ben tavrimon beramot gilad oukhmispeda deyochiya bar amon diktal yatéh paro 'hagira bevikat megido.
11. ״וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל לְבַדִּי אֶת הַמַּרְאָה וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה אֲבָל חֲרָדָה גְדוֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם וַיִּבְרְחוּ בְּהֵחָבֵא״. מַאן נִינְהוּ אֲנָשִׁים? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: זֶה חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי. "veraiti ani daniyél levadi et hamara vehaanachim acher haou imi lo raou et hamara aval 'harada gedola nafla aléhem vayivre'hou behé'havé". man ninou anachim? amar rabi yirmeya veitéma rabi 'hiya bar aba: ze 'haga zekharya oumalakhi.
12. אִינְהוּ עֲדִיפִי מִינֵּיהּ, וְאִיהוּ עֲדִיף מִינַּיְיהוּ. אִינְהוּ עֲדִיפִי מִינֵּיהּ — דְּאִינְהוּ נְבִיאֵי וְאִיהוּ לָאו נָבִיא. אִיהוּ עֲדִיף מִינַּיְיהוּ — דְּאִיהוּ חֲזָא וְאִינְהוּ לָא חֲזוֹ. inou adifi minéh, veiou adif minayou. inou adifi minéh — deinou nevié veiou la navi. iou adif minayou — deiou 'haza veinou la 'hazo.
13. וְכִי מֵאַחַר דְּלָא חֲזוֹ, מַאי טַעְמָא אִיבְּעִיתוּ? אַף עַל גַּב דְּאִינְהוּ לָא חֲזוֹ, מַזָּלַיְיהוּ חֲזוֹ. vekhi méa'har dela 'hazo, ma tama ibeitou? af al gav deinou la 'hazo, mazalayou 'hazo.
14. אָמַר רָבִינָא: שְׁמַע מִינַּהּ: הַאי מַאן דְּמִיבְּעִית, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי, מַזָּלֵיהּ חָזֵי. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? לִיקְרֵי קְרִיאַת שְׁמַע. וְאִי קָאֵים בִּמְקוֹם הַטִּנּוֹפֶת — לִינְשׁוֹף מִדּוּכְתֵּיהּ אַרְבַּע גַּרְמִידֵי. וְאִי לָא — לֵימָא הָכִי: ״עִיזָּא דְּבֵי טַבָּחֵי שַׁמִּינָא מִינַּאי״. amar ravina: chema minah: ha man demibeit, af al gav deiou la 'hazé, mazaléh 'hazé. ma takantéh? likré keriat chema. vei kaém bimkom hatinofet — linchof midoukhtéh arba garmidé. vei la — léma hakhi: "iza devé taba'hé chamina mina".
15. וְהַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ ״מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר״ — לִדְרָשָׁה, ״מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה״ לְמַאי אֲתָא? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: לְהָבִיא מִשְׁפְּחוֹת כְּהוּנָּה וּלְוִיָּה, שֶׁמְּבַטְּלִין עֲבוֹדָתָן וּבָאִין לִשְׁמוֹעַ מִקְרָא מְגִילָּה. vehachta deamrate "medina oumdina veir vair" — lidracha, "michpa'ha oumichpa'ha" lema ata? amar rabi yosé bar 'hanina: lehavi michpe'hot keouna oulviya, chemevatelin avodatan ouvain lichmoa mikra megila.
16. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָן וּלְוִיִּם בְּדוּכָנָן וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָן — כּוּלָּן מְבַטְּלִין עֲבוֹדָתָן וּבָאִין לִשְׁמוֹעַ מִקְרָא מְגִילָּה. deamar rav yeouda amar rav: kohanim baavodatan oulviyim bedoukhanan veyisraél bemaamadan — koulan mevatelin avodatan ouvain lichmoa mikra megila.
17. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָן, וּלְוִיִּם בְּדוּכָנָן, וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָן — כּוּלָּן מְבַטְּלִין עֲבוֹדָתָן וּבָאִין לִשְׁמוֹעַ מִקְרָא מְגִילָּה. מִכָּאן סָמְכוּ שֶׁל בֵּית רַבִּי שֶׁמְּבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה וּבָאִין לִשְׁמוֹעַ מִקְרָא מְגִילָּה, קַל וָחוֹמֶר מֵעֲבוֹדָה: וּמָה עֲבוֹדָה שֶׁהִיא חֲמוּרָה — מְבַטְּלִינַן, תַּלְמוּד תּוֹרָה לֹא כׇּל שֶׁכֵּן. tanya namé hakhi: kohanim baavodatan, oulviyim bedoukhanan, veyisraél bemaamadan — koulan mevatelin avodatan ouvain lichmoa mikra megila. mikan samkhou chel bét rabi chemevatelin talmoud tora ouvain lichmoa mikra megila, kal va'homer méavoda: ouma avoda chehi 'hamoura — mevatelinan, talmoud tora lo kol chekén.
18. וַעֲבוֹדָה חֲמוּרָה מִתַּלְמוּד תּוֹרָה? וְהָכְתִיב: ״וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עוֹמֵד לְנֶגְדּוֹ [וְגוֹ׳] וַיִּשְׁתָּחוּ (לְאַפָּיו)״. vaavoda 'hamoura mitalmoud tora? vehakhtiv: "vayhi bihot yeochoua biri'ho vayisa éna vayar vehiné ich oméd lenegdo [vego'] vayichta'hou (leapa)".
19. וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיִּתֵּן שָׁלוֹם לַחֲבֵירוֹ בַּלַּיְלָה, חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא שֵׁד הוּא! שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר לֵיהּ: ״כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה׳״. vehékhi avéd hakhi? vehaamar rabi yeochoua ben lévi: asour leadam cheyitén chalom la'havéro balayla, 'haychinan chema chéd hou! chané hatam deamar léh: "ki ani sar tseva h'".
20. וְדִלְמָא מְשַׁקְּרִי? גְּמִירִי דְּלָא מַפְּקִי שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה. vedilma mechakeri? gemiri dela mapeki chém chamayim levatala.
21. אָמַר לוֹ: אֶמֶשׁ בִּטַּלְתֶּם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְעַכְשָׁיו בִּטַּלְתֶּם תַּלְמוּד תּוֹרָה. אָמַר לוֹ: עַל אֵיזֶה מֵהֶן בָּאתָ? אָמַר לוֹ: ״עַתָּה בָאתִי״, מִיָּד: ״וַיָּלֶן יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּתוֹךְ הָעֵמֶק״, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: amar lo: emech bitaltem tamid chel bén haarbayim, veakhcha bitaltem talmoud tora. amar lo: al éze méhen bata? amar lo: "ata vati", miyad: "vayalen yeochoua balayla haou betokh haémek", amar rabi yo'hanan:

Daf 3b

1. מְלַמֵּד שֶׁלָּן בְּעוּמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה. וְאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אוּנְיָא: גָּדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה יוֹתֵר מֵהַקְרָבַת תְּמִידִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַתָּה בָאתִי״! melaméd chelan beoumkah chel halakha. veamar rav chemouél bar ounya: gadol talmoud tora yotér méhakravat temidin, cheneemar: "ata vati"!
2. לָא קַשְׁיָא: הָא דְּרַבִּים, וְהָא דְּיָחִיד. la kachya: ha derabim, veha deya'hid.
3. וּדְיָחִיד קַל? וְהָתְנַן: נָשִׁים בַּמּוֹעֵד מְעַנּוֹת אֲבָל לֹא מְטַפְּחוֹת, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אִם הָיוּ סְמוּכוֹת לַמִּטָּה — מְטַפְּחוֹת. בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים בַּחֲנוּכָּה וּבְפוּרִים, מְעַנּוֹת וּמְטַפְּחוֹת בָּזֶה וּבָזֶה, אֲבָל לֹא מְקוֹנְנוֹת. oudya'hid kal? vehatnan: nachim bamoéd meanot aval lo metape'hot, rabi yichmaél omér: im haou semoukhot lamita — metape'hot. beraché 'hodachim ba'hanouka ouvfourim, meanot oumtape'hot baze ouvaze, aval lo mekonnot.
4. וְאָמַר רַבָּה בַּר הוּנָא: אֵין מוֹעֵד בִּפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם — כׇּל שֶׁכֵּן חֲנוּכָּה וּפוּרִים. veamar raba bar houna: én moéd bifné talmid 'hakham — kol chekén 'hanouka oufourim.
5. כְּבוֹד תּוֹרָה קָאָמְרַתְּ. כְּבוֹד תּוֹרָה דְּיָחִיד — חָמוּר, תַּלְמוּד תּוֹרָה דְּיָחִיד — קַל. kevod tora kaamrate. kevod tora deya'hid — 'hamour, talmoud tora deya'hid — kal.
6. אָמַר רָבָא, פְּשִׁיטָא לִי: עֲבוֹדָה וּמִקְרָא מְגִילָּה — מִקְרָא מְגִילָּה עֲדִיף, מִדְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא. תַּלְמוּד תּוֹרָה וּמִקְרָא מְגִילָּה — מִקְרָא מְגִילָּה עֲדִיף, מִדְּסָמְכוּ שֶׁל בֵּית רַבִּי. amar rava, pechita li: avoda oumikra megila — mikra megila adif, miderabi yosé bar 'hanina. talmoud tora oumikra megila — mikra megila adif, midesamkhou chel bét rabi.
7. תַּלְמוּד תּוֹרָה וּמֵת מִצְוָה — מֵת מִצְוָה עֲדִיף, מִדְּתַנְיָא: מְבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה לְהוֹצָאַת מֵת, וּלְהַכְנָסַת כַּלָּה. עֲבוֹדָה וּמֵת מִצְוָה — מֵת מִצְוָה עֲדִיף, מִ״וּלְאַחוֹתוֹ״. talmoud tora oumét mitsva — mét mitsva adif, midetanya: mevatelin talmoud tora leotsaat mét, oulhakhnasat kala. avoda oumét mitsva — mét mitsva adif, mi"oula'hoto".
8. דְּתַנְיָא: ״וּלְאַחוֹתוֹ״ מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? הֲרֵי שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ, וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, יָכוֹל יִטַּמָּא — detanya: "oula'hoto" ma talmoud lomar? haré chehaya holékh lich'hot et pis'ho velamoul et beno, vechama chemét lo mét, yakhol yitama —
9. אָמַרְתָּ: ״לֹא יִטַּמָּא״. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁאֵינוֹ מִיטַּמֵּא לַאֲחוֹתוֹ, כָּךְ אֵינוֹ מִיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּלְאַחוֹתוֹ״. לַאֲחוֹתוֹ הוּא דְּאֵינוֹ מִיטַּמֵּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה. amarta: "lo yitama". yakhol kechém cheéno mitamé laa'hoto, kakh éno mitamé lemét mitsva — talmoud lomar: "oula'hoto". laa'hoto hou deéno mitamé, aval mitamé lemét mitsva.
10. בָּעֵי רָבָא: מִקְרָא מְגִילָּה וּמֵת מִצְוָה הֵי מִינַּיְיהוּ עֲדִיף? מִקְרָא מְגִילָּה עֲדִיף מִשּׁוּם פַּרְסוֹמֵי נִיסָּא, אוֹ דִּלְמָא מֵת מִצְוָה עֲדִיף מִשּׁוּם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת? בָּתַר דְּבַעְיָא הֲדַר פַּשְׁטַהּ: מֵת מִצְוָה עֲדִיף, דְּאָמַר מָר: גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת שֶׁדּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה. baé rava: mikra megila oumét mitsva hé minayou adif? mikra megila adif michoum parsomé nisa, o dilma mét mitsva adif michoum kevod haberiyot? batar devaya hadar pachtah: mét mitsva adif, deamar mar: gadol kevod haberiyot chedo'he et lo taase chebatora.
11. גּוּפָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּרַךְ, וְכׇל הַסָּמוּךְ לוֹ, וְכׇל הַנִּרְאֶה עִמּוֹ — נִדּוֹן כִּכְרַךְ. תָּנָא: סָמוּךְ — אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה, נִרְאֶה — אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ. goufa, amar rabi yeochoua ben lévi: kerakh, vekhol hasamoukh lo, vekhol hanire imo — nidon kikhrakh. tana: samoukh — af al pi cheéno nire, nire — af al pi cheéno samoukh.
12. בִּשְׁלָמָא נִרְאֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן דְּיָתְבָה בְּרֹאשׁ הָהָר. אֶלָּא סָמוּךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בַּנַּחַל. bichlama nire af al pi cheéno samoukh, machka'hate lah kegon deyatva beroch hahar. ela samoukh af al pi cheéno nire hékhi machka'hate lah? amar rabi yirmeya: cheyochevet bana'hal.
13. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּרַךְ שֶׁיָּשַׁב וּלְבַסּוֹף הוּקַּף — נִדּוֹן כִּכְפָר. מַאי טַעְמָא? דִּכְתִיב: ״וְאִישׁ כִּי יִמְכּוֹר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה״, שֶׁהוּקַּף וּלְבַסּוֹף יָשַׁב, וְלֹא שֶׁיָּשַׁב וּלְבַסּוֹף הוּקַּף. veamar rabi yeochoua ben lévi: kerakh cheyachav oulvasof houkaf — nidon kikhfar. ma tama? dikhtiv: "veich ki yimkor bét mochav ir 'homa", cheoukaf oulvasof yachav, velo cheyachav oulvasof houkaf.
14. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּרַךְ שֶׁאֵין בּוֹ עֲשָׂרָה בַּטְלָנִין — נִדּוֹן כִּכְפָר. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: אֵיזוֹ הִיא עִיר גְּדוֹלָה — כֹּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה בַּטְלָנִין. פָּחוֹת מִכָּאן, הֲרֵי זֶה כְּפָר? כְּרַךְ אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּמִיקַּלְעִי לֵיהּ מֵעָלְמָא. veamar rabi yeochoua ben lévi: kerakh cheén bo asara batlanin — nidon kikhfar. ma ka machma lan? tenéna: ézo hi ir gedola — kol cheyéch bah asara batlanin. pa'hot mikan, haré ze kefar? kerakh itsterikh léh, af al gav demikali léh méalma.
15. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּרַךְ שֶׁחָרַב וּלְבַסּוֹף יָשַׁב נִדּוֹן כִּכְרַךְ. מַאי חָרַב? אִילֵּימָא חָרְבוּ חוֹמוֹתָיו: יָשַׁב — אִין, לֹא יָשַׁב — לָא? וְהָא תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר יוֹסֵי אוֹמֵר: ״אֲשֶׁר לוֹא חוֹמָה״, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עַכְשָׁיו וְהָיָה לוֹ קוֹדֶם לָכֵן. veamar rabi yeochoua ben lévi: kerakh che'harav oulvasof yachav nidon kikhrakh. ma 'harav? iléma 'harvou 'homota: yachav — in, lo yachav — la? veha tanya, rabi eliezer bar yosé omér: "acher lo 'homa", af al pi cheén lo akhcha vehaya lo kodem lakhén.
16. אֶלָּא מַאי ״חָרַב״ — שֶׁחָרַב מֵעֲשָׂרָה בַּטְלָנִין. ela ma "'harav" — che'harav méasara batlanin.
17. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: veamar rabi yeochoua ben lévi:

Daf 4a

1. לוֹד וְאוֹנוֹ וְגֵיא הַחֲרָשִׁים — מוּקָּפוֹת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הֲווֹ. lod veono vegé ha'harachim — moukafot 'homa mimot yeochoua bin noun hao.
2. וְהָנֵי יְהוֹשֻׁעַ בְּנַנְהִי? וְהָא אֶלְפַּעַל בְּנַנְהִי, דִּכְתִיב: ״[וּ]בְנֵי אֶלְפַּעַל עֵבֶר וּמִשְׁעָם וָשָׁמֶר הוּא בָּנָה אֶת אוֹנוֹ וְאֶת לוֹד וּבְנוֹתֶיהָ״! וּלְטַעְמָיךְ, אָסָא בְּנַנְהִי, דִּכְתִיב: ״וַיִּבֶן (אָסָא אֶת עָרֵי הַבְּצוּרוֹת אֲשֶׁר לִיהוּדָה)״. vehané yeochoua benanhi? veha elpaal benanhi, dikhtiv: "[ou]vené elpaal éver oumicham vachamer hou bana et ono veet lod ouvnoteha"! oultamakh, asa benanhi, dikhtiv: "vayiven (asa et aré habetsourot acher liouda)".
3. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הָנֵי מוּקָּפוֹת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הֲווֹ. חֲרוּב בִּימֵי פִּילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה, וַאֲתָא אֶלְפַּעַל בְּנַנְהִי. הֲדוּר אִינְּפוּל, אֲתָא אָסָא שַׁפְּצִינְהוּ. amar rabi elazar: hané moukafot 'homa mimot yeochoua bin noun hao. 'harouv bimé pilegech begiva, vaata elpaal benanhi. hadour inefoul, ata asa chapetsinou.
4. דַּיְקָא נָמֵי, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה נִבְנֶה אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה״, מִכְּלָל דְּעָרִים הֲווֹ מֵעִיקָּרָא. שְׁמַע מִינַּהּ. dayka namé, dikhtiv: "vayomer liouda nivne et hearim haéle", mikelal dearim hao méikara. chema minah.
5. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נָשִׁים חַיָּיבוֹת בְּמִקְרָא מְגִילָּה, שֶׁאַף הֵן הָיוּ בְּאוֹתוֹ הַנֵּס. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: פּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, שׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל יוֹם. veamar rabi yeochoua ben lévi: nachim 'hayavot bemikra megila, cheaf hén haou beoto hanés. veamar rabi yeochoua ben lévi: pourim che'hal lihot bechabat, choalin vedorchin beinyano chel yom.
6. מַאי אִרְיָא פּוּרִים? אֲפִילּוּ יוֹם טוֹב נָמֵי! דְּתַנְיָא: מֹשֶׁה תִּיקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהוּ שׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל יוֹם: הִלְכוֹת פֶּסַח בַּפֶּסַח, הִלְכוֹת עֲצֶרֶת בָּעֲצֶרֶת, וְהִלְכוֹת חַג בֶּחָג! ma irya pourim? afilou yom tov namé! detanya: moche tikén lahem leyisraél cheyeou choalin vedorchin beinyano chel yom: hilkhot pesa'h bapesa'h, hilkhot atseret baatseret, vehilkhot 'hag be'hag!
7. פּוּרִים אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, מַהוּ דְּתֵימָא: נִגְזוֹר מִשּׁוּם דְּרַבָּה, קָא מַשְׁמַע לַן. pourim itsterikha léh, maou detéma: nigzor michoum deraba, ka machma lan.
8. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: חַיָּיב אָדָם לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִילָּה בַּלַּיְלָה וְלִשְׁנוֹתָהּ בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי״. veamar rabi yeochoua ben lévi: 'hayav adam likrot et hamegila balayla velichnotah bayom, cheneemar: "eloha ekra yomam velo taane velayla velo doumiya li".
9. סְבוּר מִינָּה לְמִקְרְיַיהּ בְּלֵילְיָא וּלְמִיתְנֵא מַתְנִיתִין דִּידַהּ בִּימָמָא. אֲמַר לְהוּ רַבִּי יִרְמְיָה: לְדִידִי מִיפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, כְּגוֹן דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: אֶעֱבוֹר פָּרַשְׁתָּא דָּא וְאֶתְנְיַיהּ. sevour mina lemikreyah belélya oulmitné matnitin didah bimama. amar leou rabi yirmeya: ledidi miparcha li minéh derabi 'hiya bar aba, kegon deamri inaché: eevor parachta da veetneyah.
10. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר עוּלָּא בִּירָאָה: חַיָּיב אָדָם לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִילָּה בַּלַּיְלָה וְלִשְׁנוֹתָהּ בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדּוֹם ה׳ אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ״. itemar namé, amar rabi 'helbo amar oula biraa: 'hayav adam likrot et hamegila balayla velichnotah bayom, cheneemar: "lemaan yezamerkha khavod velo yidom h' eloha leolam odeka".
11. אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: חֲכָמִים הֵקֵילּוּ עַל הַכְּפָרִים לִהְיוֹת מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה כְּדֵי שֶׁיְּסַפְּקוּ מַיִם וּמָזוֹן לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּכְּרַכִּין. ela chehakefarim makdimin leom hakenisa. amar rabi 'hanina: 'hakhamim hékélou al hakefarim lihot makdimin leom hakenisa kedé cheyesapekou mayim oumazon laa'héhem chebakerakin.

Daf 4b

1. לְמֵימְרָא דְּתַקַּנְתָּא דִכְרַכִּין הָוֵי? וְהָתְנַן: חָל לִהְיוֹת בַּשֵּׁנִי — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם. וְאִם אִיתָא, לַיקְדְּמוּ לְיוֹם הַכְּנִיסָה! הָווּ לְהוּ עֲשָׂרָה, וַעֲשָׂרָה לָא תַּקִּינוּ רַבָּנַן. lemémra detakanta dikhrakin havé? vehatnan: 'hal lihot bachéni — kefarim vaayarot gedolot korin bo vayom. veim ita, lakdemou leom hakenisa! haou leou asara, vaasara la takinou rabanan.
2. תָּא שְׁמַע: חָל לִהְיוֹת בַּחֲמִישִׁי — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם, וְאִם אִיתָא, לַיקְדְּמוּ לְיוֹם הַכְּנִיסָה דְּאַחַד עָשָׂר הוּא! מִיּוֹם הַכְּנִיסָה לְיוֹם הַכְּנִיסָה לָא דָּחֵינַן. ta chema: 'hal lihot ba'hamichi — kefarim vaayarot gedolot korin bo vayom, veim ita, lakdemou leom hakenisa dea'had asar hou! miyom hakenisa leom hakenisa la da'hénan.
3. תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי — בִּמְקוֹם שֶׁנִּכְנָסִים בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי, אֲבָל מְקוֹם שֶׁאֵין נִכְנָסִים בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי — אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ תַּקַּנְתָּא דִכְרַכִּין הִיא — מִשּׁוּם דְּאֵין נִכְנָסִים בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי מַפְסְדִי לְהוּ לִכְרַכִּין? ta chema, amar rabi yeouda: émata — bimkom chenikhnasim bachéni ouva'hamichi, aval mekom cheén nikhnasim bachéni ouva'hamichi — én korin otah ela bizmanah. vei salka datakh takanta dikhrakin hi — michoum deén nikhnasim bachéni ouva'hamichi mafsedi leou likhrakin?
4. לָא תֵּימָא כְּדֵי שֶׁיְּסַפְּקוּ מַיִם וּמָזוֹן, אֶלָּא אֵימָא: מִפְּנֵי שֶׁמְּסַפְּקִים מַיִם וּמָזוֹן לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּכְּרַכִּין. la téma kedé cheyesapekou mayim oumazon, ela éma: mipené chemesapekim mayim oumazon laa'héhem chebakerakin.
5. כֵּיצַד? חָל לִהְיוֹת בַּשֵּׁנִי בַּשַּׁבָּת — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם וְכוּ׳. מַאי שְׁנָא רֵישָׁא דְּנָקֵט סִידּוּרָא דְיַרְחָא, וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא דְּנָקֵט סִידּוּרָא דְיוֹמֵי? kétsad? 'hal lihot bachéni bachabat — kefarim vaayarot gedolot korin bo vayom vekhou'. ma chena récha denakét sidoura deyar'ha, ouma chena séfa denakét sidoura deomé?
6. אַיְּידֵי דְּמִיתְהַפְכִי לֵיהּ נָקֵט סִידּוּרָא דְיוֹמֵי. ayedé demithafkhi léh nakét sidoura deomé.
7. חָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְכוּ׳. מַתְנִיתִין מַנִּי? אִי רַבִּי, אִי רַבִּי יוֹסֵי. 'hal lihot beerev chabat vekhou'. matnitin mani? i rabi, i rabi yosé.
8. מַאי רַבִּי? דְּתַנְיָא: חָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וּמוּקָּפִין חוֹמָה קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם. רַבִּי אוֹמֵר, אוֹמֵר אֲנִי: לֹא יִדָּחוּ עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן, אֶלָּא אֵלּוּ וָאֵלּוּ קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם. ma rabi? detanya: 'hal lihot beerev chabat — kefarim vaayarot gedolot makdimin leom hakenisa, oumoukafin 'homa korin bo vayom. rabi omér, omér ani: lo yida'hou ayarot mimekoman, ela élou vaélou korin bo vayom.
9. מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא? דִּכְתִיב: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״. מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה עֲיָירוֹת קוֹדְמוֹת לַמּוּקָּפִין, אַף כָּאן עֲיָירוֹת קוֹדְמוֹת לַמּוּקָּפִין. ma tama detana kama? dikhtiv: "bekhol chana vechana". ma kol chana vechana ayarot kodmot lamoukafin, af kan ayarot kodmot lamoukafin.
10. וְאֵימָא: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵין נִדְחִין עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן — אַף כָּאן לֹא יִדָּחוּ עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן! שָׁאנֵי הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר. veéma: "bekhol chana vechana", ma kol chana vechana én nid'hin ayarot mimekoman — af kan lo yida'hou ayarot mimekoman! chané hakha dela efchar.
11. וְרַבִּי, מַאי טַעְמֵיהּ? ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵין עֲיָירוֹת נִדְחִין מִמְּקוֹמָן — אַף כָּאן לֹא יִדָּחוּ עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן. verabi, ma taméh? "bekhol chana vechana", ma kol chana vechana én ayarot nid'hin mimekoman — af kan lo yida'hou ayarot mimekoman.
12. וְאֵימָא: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה עֲיָירוֹת קוֹדְמוֹת לַמּוּקָּפִין — אַף כָּאן נָמֵי עֲיָירוֹת קוֹדְמוֹת לַמּוּקָּפִין! שָׁאנֵי הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר. veéma: "bekhol chana vechana", ma kol chana vechana ayarot kodmot lamoukafin — af kan namé ayarot kodmot lamoukafin! chané hakha dela efchar.
13. מַאי רַבִּי יוֹסֵי? דְּתַנְיָא: חָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת — מוּקָּפִין וּכְפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לַעֲיָירוֹת, אֶלָּא אֵלּוּ וָאֵלּוּ קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם. ma rabi yosé? detanya: 'hal lihot beerev chabat — moukafin oukhfarim makdimin leom hakenisa, vaayarot gedolot korin bo vayom. rabi yosé omér: én moukafin kodmin laayarot, ela élou vaélou korin bo vayom.
14. מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא? דִּכְתִיב: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה עֲיָירוֹת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, וּזְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה — אַף כָּאן עֲיָירוֹת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, וּזְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה. ma tama detana kama? dikhtiv: "bekhol chana vechana", ma kol chana vechana ayarot bearbaa asar, ouzmano chel ze lo zemano chel ze — af kan ayarot bearbaa asar, ouzmano chel ze lo zemano chel ze.
15. וְאֵימָא: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לָעֲיָירוֹת, אַף כָּאן אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לָעֲיָירוֹת! שָׁאנֵי הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר. veéma: "bekhol chana vechana", ma kol chana vechana én moukafin kodmin laayarot, af kan én moukafin kodmin laayarot! chané hakha dela efchar.
16. מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי? ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לָעֲיָירוֹת — אַף כָּאן אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לָעֲיָירוֹת. ma taméh derabi yosé? "bekhol chana vechana", ma kol chana vechana én moukafin kodmin laayarot — af kan én moukafin kodmin laayarot.
17. וְאֵימָא: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה — אַף כָּאן זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה! שָׁאנֵי הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר. veéma: "bekhol chana vechana", ma kol chana vechana zemano chel ze lo zemano chel ze — af kan zemano chel ze lo zemano chel ze! chané hakha dela efchar.
18. וְסָבַר רַבִּי עֲיָירוֹת לָא דָּחִינַן לְיוֹם הַכְּנִיסָה? וְהָתַנְיָא: חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בָּעֶרֶב שַׁבָּת, וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר. רַבִּי אוֹמֵר, אוֹמֵר אֲנִי: הוֹאִיל וְנִדְחוּ עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן — יִדָּחוּ לְיוֹם הַכְּנִיסָה. vesavar rabi ayarot la da'hinan leom hakenisa? vehatanya: 'hal lihot bechabat — kefarim makdimin leom hakenisa, vaayarot gedolot korin baerev chabat, oumoukafot 'homa lema'har. rabi omér, omér ani: hoil venid'hou ayarot mimekoman — yida'hou leom hakenisa.
19. הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם זְמַנָּם שַׁבָּת הִיא, וְהוֹאִיל דְּנִדְחוּ — יִדָּחוּ. וְהָכָא, זְמַנָּם עֶרֶב שַׁבָּת! hakhi hachta? hatam zemanam chabat hi, veoil denid'hou — yida'hou. vehakha, zemanam erev chabat!
20. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא: פּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — הַכֹּל נִדְחִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה. הַכֹּל נִדְחִין סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! וְהָא אִיכָּא מוּקָּפִין דְּעָבְדִי לִמְחַר! אֶלָּא: כׇּל הַנִּדְחֶה יִדָּחֶה לְיוֹם הַכְּנִיסָה. כְּמַאן — כְּרַבִּי. keman azla ha deamar rabi 'helbo amar rav houna: pourim che'hal lihot bechabat — hakol nid'hin leom hakenisa. hakol nid'hin salka datakh?! veha ika moukafin deavdi lim'har! ela: kol hanid'he yida'he leom hakenisa. keman — kerabi.
21. דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא מְגִילָּה בְּשַׁבָּת לָא קָרִינַן. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבָּה: הַכֹּל חַיָּיבִין בִּקְרִיאַת מְגִילָּה (וּבִתְקִיעַת שׁוֹפָר), וְאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין בְּמִקְרָא מְגִילָּה. גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִטְּלֶנָּה בְּיָדוֹ וְיֵלֵךְ אֵצֶל בָּקִי לִלְמוֹד, וְיַעֲבִירֶנָּה אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. dekhoulé alma miha megila bechabat la karinan. ma tama? amar raba: hakol 'hayavin bikriat megila (ouvitkiat chofar), veén hakol bekiin bemikra megila. gezéra chema yitelena beyado veyélékh étsel baki lilmod, veyaavirena arba amot birchout harabim.
22. וְהַיְינוּ טַעְמָא דְשׁוֹפָר. וְהַיְינוּ טַעְמָא דְלוּלָב. vehaynou tama dechofar. vehaynou tama deloulav.
23. רַב יוֹסֵף אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁעֵינֵיהֶן שֶׁל עֲנִיִּים נְשׂוּאוֹת בְּמִקְרָא מְגִילָּה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה — גּוֹבִין בּוֹ בַיּוֹם, וּמְחַלְּקִין בּוֹ בַיּוֹם. rav yoséf amar: mipené cheénéhen chel aniyim nesouot bemikra megila. tanya namé hakhi: af al pi cheamrou kefarim makdimin leom hakenisa — govin bo vayom, oum'halekin bo vayom.
24. אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ? אַדְּרַבָּה, מִשּׁוּם דְּאָמְרוּ הוּא! אֶלָּא: הוֹאִיל וְאָמְרוּ שֶׁכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה — גּוֹבִין בּוֹ בַיּוֹם, וּמְחַלְּקִין בּוֹ בַיּוֹם, מִפְּנֵי שֶׁעֵינֵיהֶם שֶׁל עֲנִיִּים נְשׂוּאוֹת בְּמִקְרָא מְגִילָּה. אֲבָל af al pi cheamrou? aderaba, michoum deamrou hou! ela: hoil veamrou chekefarim makdimin leom hakenisa — govin bo vayom, oum'halekin bo vayom, mipené cheénéhem chel aniyim nesouot bemikra megila. aval

Daf 5a

1. שִׂמְחָה, אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ. sim'ha, énah noheget ela bizmanah.
2. אָמַר רַב: מְגִילָּה בִּזְמַנָּהּ — קוֹרִין אוֹתָהּ אֲפִילּוּ בְּיָחִיד, שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ — בַּעֲשָׂרָה. רַב אַסִּי אָמַר: בֵּין בִּזְמַנָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ — בַּעֲשָׂרָה. הֲוָה עוֹבָדָא, וְחַשׁ לֵיהּ רַב לְהָא דְּרַב אַסִּי. amar rav: megila bizmanah — korin otah afilou beya'hid, chelo bizmanah — baasara. rav asi amar: bén bizmanah bén chelo bizmanah — baasara. hava ovada, ve'hach léh rav leha derav asi.
3. וּמִי אָמַר רַב הָכִי? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: פּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — עֶרֶב שַׁבָּת זְמַנָּם. עֶרֶב שַׁבָּת זְמַנָּם?! וְהָא שַׁבָּת זְמַנָּם הוּא! אֶלָּא לָאו הָכִי קָאָמַר: שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּם כִּזְמַנָּם. מָה זְמַנָּם — אֲפִילּוּ בְּיָחִיד, אַף שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּם — אֲפִילּוּ בְּיָחִיד? oumi amar rav hakhi? vehaamar rav yeouda beréh derav chemouél bar chilat micheméh derav: pourim che'hal lihot bechabat — erev chabat zemanam. erev chabat zemanam?! veha chabat zemanam hou! ela la hakhi kaamar: chelo bizmanam kizmanam. ma zemanam — afilou beya'hid, af chelo bizmanam — afilou beya'hid?
4. לָא, לְעִנְיַן מִקְרָא מְגִילָּה בַּעֲשָׂרָה. אֶלָּא מַאי ״עֶרֶב שַׁבָּת זְמַנָּם״ — לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי, דְּאָמַר: הוֹאִיל וְנִדְחוּ עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן — יִדָּחוּ לְיוֹם הַכְּנִיסָה, הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּעֶרֶב שַׁבָּת זְמַנָּם הוּא. la, leinyan mikra megila baasara. ela ma "erev chabat zemanam" — leapoké miderabi, deamar: hoil venid'hou ayarot mimekoman — yida'hou leom hakenisa, ha ka machma lan deerev chabat zemanam hou.
5. מַתְנִי׳ אִי זוֹ הִיא עִיר גְּדוֹלָה — כֹּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה בַּטְלָנִין. פָּחוֹת מִכָּאן — הֲרֵי זֶה כְּפָר. matni' i zo hi ir gedola — kol cheyéch bah asara batlanin. pa'hot mikan — haré ze kefar.
6. בְּאֵלּוּ אָמְרוּ מַקְדִּימִין וְלֹא מְאַחֲרִין. אֲבָל זְמַן עֲצֵי כֹּהֲנִים, וְתִשְׁעָה בְּאָב, חֲגִיגָה, וְהַקְהֵל — מְאַחֲרִין וְלֹא מַקְדִּימִין. beélou amrou makdimin velo mea'harin. aval zeman atsé kohanim, veticha beav, 'hagiga, vehakhél — mea'harin velo makdimin.
7. אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ מַקְדִּימִין וְלֹא מְאַחֲרִין — מוּתָּרִין בְּהֶסְפֵּד וּבְתַעֲנִית, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי? מְקוֹם שֶׁנִּכְנָסִין בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי. אֲבָל מְקוֹם שֶׁאֵין נִכְנָסִין לֹא בַּשֵּׁנִי וְלֹא בַּחֲמִישִׁי — אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ. af al pi cheamrou makdimin velo mea'harin — moutarin behespéd ouvtaanit, oumatanot laevonim. amar rabi yeouda: émata? mekom chenikhnasin bechéni ouva'hamichi. aval mekom cheén nikhnasin lo bachéni velo ba'hamichi — én korin otah ela bizmanah.
8. גְּמָ׳ תָּנָא: עֲשָׂרָה בַּטְלָנִין שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת. gema' tana: asara batlanin chebevét hakeneset.
9. בְּאֵלּוּ, אָמְרוּ מַקְדִּימִין וְלֹא מְאַחֲרִין. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: אָמַר קְרָא ״וְלֹא יַעֲבוֹר״. beélou, amrou makdimin velo mea'harin. ma tama? amar rabi aba amar chemouél: amar kera "velo yaavor".
10. וְאָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: מִנַּיִן שֶׁאֵין מוֹנִין יָמִים לַשָּׁנִים — שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה״ — חֳדָשִׁים אַתָּה מוֹנֶה לַשָּׁנִים, וְאִי אַתָּה מוֹנֶה יָמִים לַשָּׁנִים. veamar rabi aba amar chemouél: minayin cheén monin yamim lachanim — cheneemar: "le'hodché hachana" — 'hodachim ata mone lachanim, vei ata mone yamim lachanim.
11. וְרַבָּנַן דְּקֵיסָרִי מִשּׁוּם רַבִּי אַבָּא אָמְרוּ: מִנַּיִן שֶׁאֵין מְחַשְּׁבִין שָׁעוֹת לֶחֳדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַד חֹדֶשׁ יָמִים״. יָמִים אַתָּה מְחַשֵּׁב לֶחֳדָשִׁים, וְאִי אַתָּה מְחַשֵּׁב שָׁעוֹת לֶחֳדָשִׁים. verabanan dekésari michoum rabi aba amrou: minayin cheén me'hachevin chaot le'hodachim, cheneemar: "ad 'hodech yamim". yamim ata me'hachév le'hodachim, vei ata me'hachév chaot le'hodachim.
12. אֲבָל זְמַן עֲצֵי כֹהֲנִים וְתִשְׁעָה בְּאָב וַחֲגִיגָה וְהַקְהֵל — מְאַחֲרִין וְלֹא מַקְדִּימִין. תִּשְׁעָה בְּאָב — אַקְדּוֹמֵי פּוּרְעָנוּת לָא מַקְדְּמִי. חֲגִיגָה וְהַקְהֵל — מִשּׁוּם דְּאַכַּתִּי לָא מְטָא זְמַן חִיּוּבַיְיהוּ. aval zeman atsé khohanim veticha beav va'hagiga vehakhél — mea'harin velo makdimin. ticha beav — akdomé pouranout la makdemi. 'hagiga vehakhél — michoum deakati la meta zeman 'hiyouvayou.
13. תָּנָא: חֲגִיגָה וְכׇל זְמַן חֲגִיגָה מְאַחֲרִין. בִּשְׁלָמָא חֲגִיגָה, דְּאִי מִיקְּלַע בְּשַׁבְּתָא מְאַחֲרִינַן לַהּ לְבָתַר שַׁבְּתָא. אֶלָּא זְמַן חֲגִיגָה מַאי הִיא? tana: 'hagiga vekhol zeman 'hagiga mea'harin. bichlama 'hagiga, dei mikela bechabeta mea'harinan lah levatar chabeta. ela zeman 'hagiga ma hi?
14. אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא, הָכִי קָאָמַר: חֲגִיגָה בְּשַׁבָּת, וְעוֹלַת רְאִיָּיה אֲפִילּוּ בְּיוֹם טוֹב, דִּזְמַן חֲגִיגָה — מְאַחֲרִין. amar rav ochaya, hakhi kaamar: 'hagiga bechabat, veolat reiya afilou beom tov, dizman 'hagiga — mea'harin.
15. מַנִּי — בֵּית שַׁמַּאי הִיא, דִּתְנַן, [בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים]: מְבִיאִין שְׁלָמִים בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין סוֹמְכִין עֲלֵיהֶן, mani — bét chama hi, ditnan, [bét chama omrim]: meviin chelamim beom tov, veén somkhin aléhen,
16. אֲבָל לֹא עוֹלוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְבִיאִין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת וְסוֹמְכִין עֲלֵיהֶן. aval lo olot. ouvét hilél omrim: meviin chelamim veolot vesomkhin aléhen.
17. רָבָא אָמַר: חֲגִיגָה, כׇּל זְמַן חֲגִיגָה — מְאַחֲרִין, טְפֵי — לָא. דִּתְנַן: מִי שֶׁלֹּא חָג בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג — חוֹגֵג וְהוֹלֵךְ אֶת כָּל הָרֶגֶל כּוּלּוֹ, וְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג. עָבַר הָרֶגֶל וְלֹא חָג — אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ. rava amar: 'hagiga, kol zeman 'hagiga — mea'harin, tefé — la. ditnan: mi chelo 'hag beom tov harichon chel 'hag — 'hogég veolékh et kal haregel koulo, veom tov haa'haron chel 'hag. avar haregel velo 'hag — éno 'hayav bea'hraouto.
18. רַב אָשֵׁי אָמַר: חֲגִיגָה וְכׇל זְמַן חֲגִיגָה — מְאַחֲרִין, וַאֲפִילּוּ עֲצֶרֶת דְּחַד יוֹמָא — מְאַחֲרִין, דִּתְנַן: מוֹדִים שֶׁאִם חָל עֲצֶרֶת לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — שֶׁיּוֹם טְבוֹחַ אַחַר הַשַּׁבָּת. rav aché amar: 'hagiga vekhol zeman 'hagiga — mea'harin, vaafilou atseret de'had yoma — mea'harin, ditnan: modim cheim 'hal atseret lihot bechabat — cheyom tevo'ha a'har hachabat.
19. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: רַבִּי נָטַע נְטִיעָה בְּפוּרִים, amar rabi elazar amar rabi 'hanina: rabi nata netia befourim,

Daf 5b

1. וְרָחַץ בִּקְרוֹנָהּ שֶׁל צִפּוֹרִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, וּבִקֵּשׁ לַעֲקוֹר תִּשְׁעָה בְּאָב — וְלֹא הוֹדוּ לוֹ. vera'hats bikronah chel tsipori bechiva asar betamouz, ouvikéch laakor ticha beav — velo hodou lo.
2. אָמַר לְפָנָיו רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא: רַבִּי, לֹא כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה. אֶלָּא תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת הֲוָה, וּדְחִינוּהוּ לְאַחַר הַשַּׁבָּת. וְאָמַר רַבִּי: הוֹאִיל וְנִדְחָה — יִדָּחֶה, וְלֹא הוֹדוּ חֲכָמִים. קָרֵי עֲלֵיהּ: ״טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד״. amar lefana rabi aba bar zavda: rabi, lo kakh haya maase. ela ticha beav che'hal lihot bechabat hava, oud'hinouou lea'har hachabat. veamar rabi: hoil venid'ha — yida'he, velo hodou 'hakhamim. karé aléh: "tovim hachenayim min hae'had".
3. וְרַבִּי הֵיכִי נָטַע נְטִיעָה בְּפוּרִים? וְהָתָנֵי רַב יוֹסֵף: ״שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב״, ״שִׂמְחָה״ — מְלַמֵּד שֶׁאֲסוּרִים בְּהֶסְפֵּד, ״מִשְׁתֶּה״ — מְלַמֵּד שֶׁאָסוּר בְּתַעֲנִית, ״וְיוֹם טוֹב״ — מְלַמֵּד שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה! אֶלָּא: רַבִּי, בַּר אַרְבֵּיסַר הֲוָה, וְכִי נְטַע — בַּחֲמֵיסַר נְטַע. verabi hékhi nata netia befourim? vehatané rav yoséf: "sim'ha oumichte veom tov", "sim'ha" — melaméd cheasourim behespéd, "michte" — melaméd cheasour betaanit, "veom tov" — melaméd cheasour baasiyat melakha! ela: rabi, bar arbésar hava, vekhi neta — ba'hamésar neta.
4. אִינִי? וְהָא רַבִּי בִּטְבֶרְיָא הֲוָה, וּטְבֶרְיָא מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הֲוַאי! אֶלָּא, רַבִּי בַּר חֲמֵיסָר הֲוָה, וְכִי נְטַע — בְּאַרְבֵּיסַר הֲוָה. ini? veha rabi bitverya hava, outverya moukefet 'homa mimot yeochoua bin noun hava! ela, rabi bar 'hamésar hava, vekhi neta — bearbésar hava.
5. וּמִי פְּשִׁיטָא לֵיהּ דִּטְבֶרְיָא מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן? וְהָא חִזְקִיָּה קָרֵי בִּטְבֶרְיָא בְּאַרְבֵּיסַר וּבַחֲמֵיסַר? מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הִיא אִי לָא. לְחִזְקִיָּה מְסַפְּקָא לֵיהּ, לְרַבִּי פְּשִׁיטָא לֵיהּ. oumi pechita léh ditverya moukefet 'homa mimot yeochoua bin noun? veha 'hizkiya karé bitverya bearbésar ouva'hamésar? mesapeka léh i moukefet 'homa mimot yeochoua bin noun hi i la. le'hizkiya mesapeka léh, lerabi pechita léh.
6. וְכִי פְּשִׁיטָא לֵיהּ, מִי שְׁרֵי? וְהָכְתִיב בִּמְגִילַּת תַּעֲנִית: אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹמֵי פּוּרַיָּא אִינּוּן, דְּלָא לְמִסְפַּד בְּהוֹן, vekhi pechita léh, mi cheré? vehakhtiv bimgilat taanit: ét yom arbaa asar veét yom 'hamicha asar yomé pouraya inoun, dela lemispad beon,
7. וְאָמַר רָבָא: לֹא נִצְרְכָא, אֶלָּא לֶאֱסוֹר אֶת שֶׁל זֶה בָּזֶה וְאֶת שֶׁל זֶה בָּזֶה? הָנֵי מִילֵּי בְּהֶסְפֵּד וּבְתַעֲנִית, אֲבָל מְלָאכָה — יוֹם אֶחָד וְתוּ לָא. veamar rava: lo nitsrekha, ela leesor et chel ze baze veet chel ze baze? hané milé behespéd ouvtaanit, aval melakha — yom e'had vetou la.
8. אִינִי? וְהָא רַב חַזְיֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה קָא שָׁדֵי כִּיתָּנָא בְּפוּרַיָּא, וְלַטְיֵיהּ וְלָא צְמַח כִּיתָּנֵיהּ! הָתָם, בַּר יוֹמָא הֲוָה. ini? veha rav 'hazyéh lehaou gavra dahava ka chadé kitana befouraya, velatyéh vela tsema'h kitanéh! hatam, bar yoma hava.
9. רַבָּה בְּרֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּיוֹמֵיהּ — הֶסְפֵּד וְתַעֲנִית קַבִּילוּ עֲלַיְיהוּ, מְלָאכָה לָא קַבִּילוּ עֲלַיְיהוּ. raba beréh derava amar: afilou téma beoméh — hespéd vetaanit kabilou alayou, melakha la kabilou alayou.
10. דְּמֵעִיקָּרָא כְּתִיב: ״שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב״, וּלְבַסּוֹף כְּתִיב: ״לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה״, וְאִילּוּ ״יוֹם טוֹב״ לָא כְּתִיב. deméikara ketiv: "sim'ha oumichte veom tov", oulvasof ketiv: "laasot otam yemé michte vesim'ha", veilou "yom tov" la ketiv.
11. וְאֶלָּא רַב מַאי טַעְמָא לַטְיֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא? דְּבָרִים הַמּוּתָּרִין וַאֲחֵרִים נָהֲגוּ בָּהֶן אִיסּוּר הֲוָה. וּבְאַתְרֵיהּ דְּרַבִּי לָא נְהוּג. veela rav ma tama latyéh lehaou gavra? devarim hamoutarin vaa'hérim nahagou bahen isour hava. ouvatréh derabi la neoug.
12. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם נְהוּג — וְרַבִּי נְטִיעָה שֶׁל שִׂמְחָה נָטַע. כְּדִתְנַן: עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נַעֲנוּ — מְמַעֲטִין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, בְּבִנְיָן וּבִנְטִיעָה, בְּאֵירוּסִין וּבְנִישּׂוּאִין. veibaét éma: leolam neoug — verabi netia chel sim'ha nata. keditnan: avrou élou velo naanou — memaatin bemasa oumatan, bevinyan ouvintia, beérousin ouvnisouin.
13. וְתָנָא עֲלַהּ: בִּנְיָן — בִּנְיָן שֶׁל שִׂמְחָה, נְטִיעָה — נְטִיעָה שֶׁל שִׂמְחָה. אֵיזֶהוּ בִּנְיָן שֶׁל שִׂמְחָה? זֶה הַבּוֹנֶה בֵּית חַתְנוּת לִבְנוֹ. אֵיזוֹ הִיא נְטִיעָה שֶׁל שִׂמְחָה? זֶה הַנּוֹטֵעַ אַבְוָרַנְקֵי שֶׁל מְלָכִים. vetana alah: binyan — binyan chel sim'ha, netia — netia chel sim'ha. ézeou binyan chel sim'ha? ze habone bét 'hatnout livno. ézo hi netia chel sim'ha? ze hanotéa avvaranké chel melakhim.
14. גּוּפָא: חִזְקִיָּה קָרֵי בִּטְבֶרְיָא בְּאַרְבֵּיסַר וּבַחֲמֵיסַר, מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הִיא אִי לָא. וּמִי מְסַפְּקָא לֵיהּ מִלְּתָא דִטְבֶרְיָא? וְהָכְתִיב: ״וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת״, וְקַיְימָא לַן רַקַּת זוֹ טְבֶרְיָא! הַיְינוּ טַעְמָא דִּמְסַפְּקָא לֵיהּ, מִשּׁוּם דְּחַד גִּיסָא שׁוּרָא דְיַמָּא הֲוָת. goufa: 'hizkiya karé bitverya bearbésar ouva'hamésar, mesapeka léh i moukefet 'homa mimot yeochoua bin noun hi i la. oumi mesapeka léh mileta ditverya? vehakhtiv: "vearé mivtsar hatsidim tsér ve'hamat rakat vekhinaret", vekayma lan rakat zo teverya! haynou tama dimsapeka léh, michoum de'had gisa choura deyama havat.
15. אִי הָכִי, אַמַּאי מְסַפְּקָא לֵיהּ? וַדַּאי לָאו חוֹמָה הִיא! דְּתַנְיָא: ״אֲשֶׁר לוֹ חוֹמָה״ — וְלֹא שׁוּר אִיגַּר. ״סָבִיב״ — פְּרָט לִטְבֶרְיָא שֶׁיַּמָּהּ חוֹמָתָהּ. i hakhi, ama mesapeka léh? vada la 'homa hi! detanya: "acher lo 'homa" — velo chour igar. "saviv" — perat litverya cheyamah 'homatah.
16. לְעִנְיַן בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה לָא מְסַפְּקָא לֵיהּ. כִּי קָא מְסַפְּקָא לֵיהּ לְעִנְיַן מִקְרָא מְגִילָּה, מַאי פְּרָזִים וּמַאי מוּקָּפִין דִּכְתִיבִי גַּבֵּי מִקְרָא מְגִילָּה? מִשּׁוּם דְּהָנֵי מִיגַּלּוּ וְהָנֵי לָא מִיגַּלּוּ — וְהָא נָמֵי מִיגַּלְּיָא, אוֹ דִּלְמָא: מִשּׁוּם דְּהָנֵי מִיגְּנוּ וְהָנֵי לָא מִיגְּנוּ — וְהָא נָמֵי מִיגַּנְיָא. מִשּׁוּם הָכִי מְסַפְּקָא לֵיהּ. leinyan baté aré 'homa la mesapeka léh. ki ka mesapeka léh leinyan mikra megila, ma perazim ouma moukafin dikhtivi gabé mikra megila? michoum dehané migalou vehané la migalou — veha namé migaleya, o dilma: michoum dehané migenou vehané la migenou — veha namé miganya. michoum hakhi mesapeka léh.
17. רַב אַסִּי קָרֵי מְגִילָּה בְּהוּצָל בְּאַרְבֵּיסַר וּבַחֲמֵיסַר. מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הִיא, אִי לָא. אִיכָּא דְּאָמַר, אָמַר רַב אַסִּי: הַאי הוּצָל דְּבֵית בִּנְיָמִין, מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ הִיא. rav asi karé megila beoutsal bearbésar ouva'hamésar. mesapeka léh i moukefet 'homa mimot yeochoua bin noun hi, i la. ika deamar, amar rav asi: ha houtsal devét binyamin, moukefet 'homa mimot yeochoua hi.
18. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כִּי הֲוֵינָא טַלְיָא אָמֵינָא מִלְּתָא דִּשְׁאֵילְנָא לְסָבַיָּיא amar rabi yo'hanan: ki havéna talya aména mileta dichélna lesavaya

Daf 6a

1. וְאִישְׁתְּכַח כְּווֹתִי. חַמַּת זוֹ טְבֶרְיָא, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ חַמַּת? עַל שׁוּם חַמֵּי טְבֶרְיָא. רַקַּת זוֹ צִיפּוֹרִי, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רַקַּת? מִשּׁוּם דְּמִידַּלְיָיא כְּרַקְתָּא דְנַהְרָא. כִּינֶּרֶת זוֹ גִּינּוֹסַר, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ כִּינֶּרֶת? דִּמְתִיקִי פֵּירָא כְּקָלָא דְכִינָּרֵי. veichtekha'h keoti. 'hamat zo teverya, velama nikra chemah 'hamat? al choum 'hamé teverya. rakat zo tsipori, velama nikra chemah rakat? michoum demidalya kerakta denahra. kineret zo ginosar, velama nikra chemah kineret? dimtiki péra kekala dekhinaré.
2. אָמַר רָבָא: מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר רַקַּת לָאו טְבֶרְיָא הִיא? וְהָא כִּי שָׁכֵיב אִינִישׁ הָכָא, הָתָם סָפְדִי לֵיהּ הָכִי: ״גָּדוֹל הוּא בְּשֵׁשַׁךְ, וְשֵׁם לוֹ בְּרַקַּת״. וְכִי מַסְּקִי אֲרוֹנָא לְהָתָם, סָפְדִי לֵיהּ הָכִי: אוֹהֲבֵי שְׂרִידִים יוֹשְׁבֵי רַקַּת, צְאוּ וְקַבְּלוּ הֲרוּגֵי עוֹמֶק. amar rava: mi ika leman deamar rakat la teverya hi? veha ki chakhév inich hakha, hatam safdi léh hakhi: "gadol hou bechéchakh, vechém lo berakat". vekhi maseki arona lehatam, safdi léh hakhi: ohavé seridim yochvé rakat, tseou vekabelou harougé omek.
3. כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי זֵירָא, פְּתַח עֲלֵיהּ הַהוּא סַפְדָנָא: אֶרֶץ שִׁנְעָר הָרָה וְיָלְדָה, אֶרֶץ צְבִי גִּידְּלָה שַׁעֲשׁוּעֶיהָ. אוֹי נָא לָהּ, אָמְרָה רַקַּת, כִּי אִבְּדָה כְּלִי חֶמְדָּתָהּ. ki na'h nafchéh derabi zéra, peta'h aléh haou safdana: erets chinar hara veyalda, erets tsevi gidela chaachoueha. o na lah, amra rakat, ki ibeda keli 'hemdatah.
4. אֶלָּא אָמַר (רַבָּה): חַמַּת זוֹ חַמֵּי גְרָר, רַקַּת זוֹ טְבֶרְיָא, כִּינֶּרֶת זוֹ גִּינּוֹסַר. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רַקַּת? שֶׁאֲפִילּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּהּ מְלֵאִין מִצְוֹת כְּרִמּוֹן. רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר: רַקַּת שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ טְבֶרְיָא? שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּטַבּוּרָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. (רָבָא) אָמַר: רַקַּת שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ טְבֶרְיָא? שֶׁטּוֹבָה רְאִיָּיתָהּ. ela amar (raba): 'hamat zo 'hamé gerar, rakat zo teverya, kineret zo ginosar. velama nikra chemah rakat? cheafilou rékanin chebah meléin mitsot kerimon. rabi yirmeya amar: rakat chemah, velama nikra chemah teverya? cheyochevet betabourah chel erets yisraél. (rava) amar: rakat chemah, velama nikra chemah teverya? chetova reiyatah.
5. אָמַר זְעֵירָא: קִטְרוֹן זוֹ צִיפּוֹרִי. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ צִיפּוֹרִי? שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּרֹאשׁ הָהָר כְּצִפּוֹר. amar zeéra: kitron zo tsipori. velama nikra chemah tsipori? cheyochevet beroch hahar ketsipor.
6. וְקִטְרוֹן, צִיפּוֹרִי הִיא? וְהָא קִטְרוֹן בְּחֶלְקוֹ שֶׁל זְבוּלוּן הֲוַאי, דִּכְתִיב: ״זְבוּלוּן לֹא הוֹרִישׁ אֶת יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן וְאֶת יוֹשְׁבֵי נַהֲלוֹל״, וּזְבוּלוּן מִתְרַעֵם עַל מִדּוֹתָיו הֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זְבוּלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת״, מַה טַּעַם? מִשּׁוּם דְּ״נַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה״. vekitron, tsipori hi? veha kitron be'helko chel zevouloun hava, dikhtiv: "zevouloun lo horich et yochvé kitron veet yochvé nahalol", ouzvouloun mitraém al midota hava, cheneemar: "zevouloun am 'héréf nafcho lamout", ma taam? michoum de"naftali al meromé sade".
7. אָמַר זְבוּלוּן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְאַחַיי נָתַתָּ לָהֶם שָׂדוֹת וּכְרָמִים, וְלִי נָתַתָּ הָרִים וְגִבְעוֹת! לְאַחַיי נָתַתָּ לָהֶם אֲרָצוֹת, וְלִי נָתַתָּ יַמִּים וּנְהָרוֹת! אָמַר לוֹ: כּוּלָּן צְרִיכִין לָךְ עַל יְדֵי חִלָּזוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״[עַמִּים הַר יִקְרָאוּ] וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל״. amar zevouloun lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, lea'ha natata lahem sadot oukhramim, veli natata harim vegivot! lea'ha natata lahem aratsot, veli natata yamim ounharot! amar lo: koulan tserikhin lakh al yedé 'hilazon, cheneemar: "[amim har yikraou] ousfouné temouné 'hol".
8. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: ״שְׂפוּנֵי״ — זֶה חִלָּזוֹן, ״טְמוּנֵי״ — זוֹ טָרִית, ״חוֹל״ — זוֹ זְכוּכִית לְבָנָה. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִי מוֹדִיעֵנִי? אָמַר לוֹ: ״שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק״, סִימָן זֶה יְהֵא לְךָ: כׇּל הַנּוֹטֵל מִמְּךָ בְּלֹא דָּמִים — אֵינוֹ מוֹעִיל בִּפְרַקְמַטְיָא שֶׁלּוֹ כְּלוּם. tané rav yoséf: "sefouné" — ze 'hilazon, "temouné" — zo tarit, "'hol" — zo zekhoukhit levana. amar lefana: ribono chel olam mi modiéni? amar lo: "cham yizbe'hou ziv'hé tsedek", siman ze yehé lekha: kol hanotél mimekha belo damim — éno moil bifrakmatya chelo keloum.
9. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ קִטְרוֹן זוֹ צִיפּוֹרִי, אַמַּאי מִתְרַעֵם עַל מִדּוֹתָיו? וְהָא הָוְיָא צִיפּוֹרִי מִילְּתָא דַּעֲדִיפָא טוּבָא! וְכִי תֵּימָא דְּלֵית בַּהּ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְהָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לְדִידִי חֲזֵי לִי זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ דְּצִיפּוֹרִי, וְהָוְיָא שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל עַל שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל! vei salka datakh kitron zo tsipori, ama mitraém al midota? veha havya tsipori mileta daadifa touva! vekhi téma delét bah zavat 'halav oudvach, vehaamar réch lakich: ledidi 'hazé li zavat 'halav oudvach detsipori, vehavya chicha asar mil al chicha asar mil!
10. וְכִי תֵּימָא דְּלָא נְפִישָׁא דִּידֵיהּ כְּדַאֲחוּהּ, וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְדִידִי חֲזֵי לִי זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ דְּכׇל אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, וְהָוְיָא כְּמִבֵּי כוּבֵּי עַד אַקְרָא דְתוּלְבַּקְנֵי, עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין פַּרְסֵי אוּרְכָּא, וּפוּתְיָא שִׁיתָּא פַּרְסֵי! vekhi téma dela neficha didéh kedaa'houh, vehaamar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: ledidi 'hazé li zavat 'halav oudvach dekhol ara deyisraél, vehavya kemibé khoubé ad akra detoulbakné, esrin vetartén parsé ourka, oufoutya chita parsé!
11. אֲפִילּוּ הָכִי, שָׂדוֹת וּכְרָמִים עֲדִיפָא לֵיהּ. דַּיְקָא נָמֵי, דִּכְתִיב: ״וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה״. שְׁמַע מִינַּהּ. afilou hakhi, sadot oukhramim adifa léh. dayka namé, dikhtiv: "venaftali al meromé sade". chema minah.
12. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: ״וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר״ — זוֹ קֵסָרִי בַּת אֱדוֹם, שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת בֵּין הַחוֹלוֹת, וְהִיא הָיְתָה יָתֵד תְּקוּעָה לְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי יְווֹנִים. וּכְשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנַאי וְנִצְּחוּם, הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ ״אַחִידַת מִגְדַּל שִׁיר״. amar rabi avaou: "veekron téakér" — zo késari bat edom, chehi yochevet bén ha'holot, vehi hayta yatéd tekoua leyisraél bimé yeonim. oukhchegavra malkhout bét 'hachmona venitse'houm, haou korin otah "a'hidat migdal chir".
13. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, מַאי דִּכְתִיב: ״וַהֲסִירוֹתִי דָמָיו מִפִּיו וְשִׁקּוּצָיו מִבֵּין שִׁינָּיו וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ״. ״וַהֲסִירוֹתִי דָּמָיו מִפִּיו״ — זֶה בֵּית בָּמַיָּא שֶׁלָּהֶן. ״וְשִׁקּוּצָיו מִבֵּין שִׁינָּיו״ — זֶה בֵּית גַּלְיָא שֶׁלָּהֶן. amar rabi yosé bar 'hanina, ma dikhtiv: "vahasiroti dama mipi vechikoutsa mibén china venichar gam hou lélohénou". "vahasiroti dama mipi" — ze bét bamaya chelahen. "vechikoutsa mibén china" — ze bét galya chelahen.
14. ״וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ״ — אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁבֶּאֱדוֹם. ״וְהָיָה כְּאַלּוּף בִּיהוּדָה וְעֶקְרוֹן כִּיבוּסִי״ — אֵלּוּ תֵּרַאטְרָיוֹת וְקִרְקְסָיוֹת שֶׁבֶּאֱדוֹם, שֶׁעֲתִידִין שָׂרֵי יְהוּדָה לְלַמֵּד בָּהֶן תּוֹרָה בָּרַבִּים. "venichar gam hou lélohénou" — élou baté khenésiyot ouvaté midrachot chebeedom. "vehaya kealouf biouda veekron kivousi" — élou tératraot vekirkesaot chebeedom, cheatidin saré yeouda lelaméd bahen tora barabim.
15. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: לֶשֶׁם זוֹ פַּמְיָיס, ״עֶקְרוֹן תֵּעָקֵר״ — זוֹ קֵסָרִי בַּת אֱדוֹם, שֶׁהִיא הָיְתָה מֶטְרוֹפּוֹלִין שֶׁל מְלָכִים. אִיכָּא דְּאָמְרִי: דִּמְרַבִּי בָּהּ מַלְכֵי, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: דְּמוֹקְמִי מִינָּה מַלְכֵי. amar rabi yits'hak: lechem zo pamyas, "ekron téakér" — zo késari bat edom, chehi hayta metropolin chel melakhim. ika deamri: dimrabi bah malkhé, veika deamri: demokmi mina malkhé.
16. קֵסָרִי וִירוּשָׁלַיִם, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם: חָרְבוּ שְׁתֵּיהֶן — אַל תַּאֲמֵן. יָשְׁבוּ שְׁתֵּיהֶן — אַל תַּאֲמֵן. חָרְבָה קֵסָרִי וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלַיִם, חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם וְיָשְׁבָה קֵסָרִי — תַּאֲמֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה״. אִם מְלֵיאָה זוֹ — חֲרֵבָה זוֹ, אִם מְלֵיאָה זוֹ — חֲרֵבָה זוֹ. késari virouchalayim, im yomar lekha adam: 'harvou chetéhen — al taamén. yachvou chetéhen — al taamén. 'harva késari veyachva yerouchalayim, 'harva yerouchalayim veyachva késari — taamén, cheneemar: "imala ha'horava". im meléa zo — 'haréva zo, im meléa zo — 'haréva zo.
17. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא: ״וּלְאוֹם מִלְאוֹם יֶאֱמָץ״. rav na'hman bar yits'hak amar méhakha: "oulom milom yeemats".
18. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, מַאי דִּכְתִיב: ״יוּחַן רָשָׁע בַּל לָמַד צֶדֶק״. אָמַר יִצְחָק לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יוּחַן עֵשָׂו. אָמַר לוֹ: רָשָׁע הוּא! אָמַר לוֹ: ״בַּל לָמַד צֶדֶק״. אָמַר לוֹ: ״בְּאֶרֶץ נְכוֹחוֹת יְעַוֵּל״. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, ״בַּל יִרְאֶה גֵּאוּת ה׳״. veamar rabi yits'hak, ma dikhtiv: "you'han racha bal lamad tsedek". amar yits'hak lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, you'han ésa. amar lo: racha hou! amar lo: "bal lamad tsedek". amar lo: "beerets nekho'hot yeavél". amar lo: im kén, "bal yire géout h'".
19. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, מַאי דִּכְתִיב: ״אַל תִּתֵּן ה׳ מַאֲוַיֵּי רָשָׁע זְמָמוֹ אַל תָּפֵק יָרוּמוּ סֶלָה״ — אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל תִּתֵּן לְעֵשָׂו הָרָשָׁע תַּאֲוַת לִבּוֹ. ״זְמָמוֹ אַל תָּפֵק״ — זוֹ veamar rabi yits'hak, ma dikhtiv: "al titén h' maavayé racha zemamo al tafék yaroumou sela" — amar yaakov lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, al titén leésa haracha taavat libo. "zemamo al tafék" — zo

Daf 6b

1. גֶּרְמַמְיָא שֶׁל אֱדוֹם, שֶׁאִלְמָלֵי הֵן יוֹצְאִין, מַחֲרִיבִין כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. germamya chel edom, cheilmalé hén yotsin, ma'harivin kal haolam koulo.
2. וְאָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: תְּלָת מְאָה קְטִירֵי תָגָא אִיכָּא בְּגֶרְמַמְיָא שֶׁל אֱדוֹם, וּתְלָת מְאָה וְשִׁיתִּין וְחַמְשָׁה מַרְזְבָּנֵי אִיכָּא בְּרוֹמִי, וּבְכׇל יוֹמָא נָפְקִי הָנֵי לְאַפֵּי הָנֵי וּמִקְּטִיל חַד מִינַּיְיהוּ, וּמִיטַּרְדִי לְאוֹקֹמֵי מַלְכָּא. veamar rabi 'hama bar 'hanina: telat mea ketiré taga ika begermamya chel edom, outlat mea vechitin ve'hamcha marzebané ika beromi, ouvkhol yoma nafki hané leapé hané oumiketil 'had minayou, oumitardi leokomé malka.
3. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם: יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי — אַל תַּאֲמֵן. לֹא יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי — אַל תַּאֲמֵן. יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי — תַּאֲמֵן. veamar rabi yits'hak, im yomar lekha adam: yagati velo matsati — al taamén. lo yagati oumatsati — al taamén. yagati oumatsati — taamén.
4. הָנֵי מִילֵּי בְּדִבְרֵי תוֹרָה, אֲבָל בְּמַשָּׂא וּמַתָּן — סִיַּיעְתָּא הוּא מִן שְׁמַיָּא. וּלְדִבְרֵי תוֹרָה לָא אֲמַרַן אֶלָּא לְחַדּוֹדֵי, אֲבָל לְאוֹקֹמֵי גִּירְסָא — סִיַּיעְתָּא מִן שְׁמַיָּא הִיא. hané milé bedivré tora, aval bemasa oumatan — siyata hou min chemaya. ouldivré tora la amaran ela le'hadodé, aval leokomé girsa — siyata min chemaya hi.
5. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אִם רָאִיתָ רָשָׁע שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ — אַל תִּתְגָּרֶה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים״. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁדְּרָכָיו מַצְלִיחִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יָחִילוּ דְּרָכָיו בְּכׇל עֵת״. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁזּוֹכֶה בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ״. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁרוֹאֶה בְּשׂוֹנְאָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם״. veamar rabi yits'hak: im raita racha chehachaa mesa'heket lo — al titgare bo, cheneemar: "al tit'har bameréim". velo od, ela chederakha matsli'hin, cheneemar: "ya'hilou derakha bekhol ét". velo od, ela chezokhe badin, cheneemar: "marom michpatekha minegdo". velo od, ela cheroe besona, cheneemar: "kol tsorra yafi'ha bahem".
6. אִינִי? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מוּתָּר לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עוֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְלוּ רָשָׁע וְשׁוֹמְרֵי תוֹרָה יִתְגָּרוּ בָם״, וְתַנְיָא, רַבִּי דּוֹסְתַּאי בַּר מָתוּן אָמַר: מוּתָּר לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאִם לְחָשְׁךָ אָדָם לוֹמַר ״אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים וְאַל תְּקַנֵּא בְּעוֹשֵׂי עַוְלָה״ — מִי שֶׁלִּבּוֹ נוֹקְפוֹ אוֹמֵר כֵּן. ini? vehaamar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: moutar lehitgarot barchaim baolam haze, cheneemar: "ozvé tora yehallou racha vechomré tora yitgarou vam", vetanya, rabi dosta bar matoun amar: moutar lehitgarot barchaim baolam haze, veim le'hachkha adam lomar "al tit'har bameréim veal tekané beosé avla" — mi chelibo nokfo omér kén.
7. אֶלָּא: ״אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים״ — לִהְיוֹת כַּמְּרֵעִים, ״וְאַל תְּקַנֵּא בְּעוֹשֵׂי עַוְלָה״ — לִהְיוֹת כְּעוֹשֵׂי עַוְלָה. וְאוֹמֵר: ״אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים וְגוֹ׳! ela: "al tit'har bameréim" — lihot kameréim, "veal tekané beosé avla" — lihot keosé avla. veomér: "al yekané libekha ba'hataim vego'!
8. לָא קַשְׁיָא: הָא בְּמִילֵּי דִידֵיהּ, הָא בְּמִילֵּי דִשְׁמַיָּא. la kachya: ha bemilé didéh, ha bemilé dichmaya.
9. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא בְּמִילֵּי דִידֵיהּ. וְלָא קַשְׁיָא: הָא בְּצַדִּיק גָּמוּר, הָא בְּצַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר. דְּאָמַר רַב הוּנָא, מַאי דִּכְתִיב: ״לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ״, צַדִּיק מִמֶּנּוּ — בּוֹלֵעַ, צַדִּיק גָּמוּר — אֵינוֹ בּוֹלֵעַ. veibaét éma: ha veha bemilé didéh. vela kachya: ha betsadik gamour, ha betsadik cheéno gamour. deamar rav houna, ma dikhtiv: "lama tabit bogdim ta'harich bevala racha tsadik mimenou", tsadik mimenou — boléa, tsadik gamour — éno boléa.
10. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: שָׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ שָׁאנֵי. vei baét éma: chaa mesa'heket lo chané.
11. אָמַר עוּלָּא: אִיטַלְיָא שֶׁל יָוָן, זֶה כְּרַךְ גָּדוֹל שֶׁל רוֹמִי. וְהָוְיָא תְּלָת מְאָה פַּרְסָה עַל תְּלָת מְאָה פַּרְסָה. וְיֵשׁ בָּהּ שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה שְׁווֹקִים, כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה. וְקָטָן שֶׁבְּכוּלָּם שֶׁל מוֹכְרֵי עוֹפוֹת, וְהָוְיָא שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל עַל שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל. וּמֶלֶךְ סוֹעֵד בְּכׇל יוֹם בְּאֶחָד מֵהֶן. amar oula: italya chel yavan, ze kerakh gadol chel romi. vehavya telat mea parsa al telat mea parsa. veyéch bah cheloch méot chichim va'hamicha cheokim, keminyan yemot ha'hama. vekatan chebekhoulam chel mokhré ofot, vehavya chicha asar mil al chicha asar mil. oumelekh soéd bekhol yom bee'had méhen.
12. וְהַדָּר בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹלָד בָּהּ — נוֹטֵל פְּרָס מִבֵּית הַמֶּלֶךְ. וְהַנּוֹלָד בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ דָּר בָּהּ — נוֹטֵל פְּרָס מִבֵּית הַמֶּלֶךְ. וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים בֵּי בָנֵי יֵשׁ בּוֹ, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת חַלּוֹנוֹת מַעֲלִין עָשָׁן חוּץ לַחוֹמָה. צִדּוֹ אֶחָד יָם וְצִדּוֹ אֶחָד הָרִים וּגְבָעוֹת, צִדּוֹ אֶחָד מְחִיצָה שֶׁל בַּרְזֶל וְצִדּוֹ אֶחָד חוֹלְסִית וּמְצוּלָה. vehadar bah, af al pi cheéno nolad bah — notél peras mibét hamelekh. vehanolad bah, af al pi cheéno dar bah — notél peras mibét hamelekh. ouchlochet alafim bé vané yéch bo, va'haméch méot 'halonot maalin achan 'houts la'homa. tsido e'had yam vetsido e'had harim ougvaot, tsido e'had me'hitsa chel barzel vetsido e'had 'holsit oumtsoula.
13. מַתְנִי׳ קָרְאוּ אֶת הַמְּגִילָּה בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה — קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר שֵׁנִי. אֵין בֵּין אֲדָר הָרִאשׁוֹן לַאֲדָר הַשֵּׁנִי אֶלָּא קְרִיאַת הַמְּגִילָּה וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. matni' karou et hamegila baadar harichon venitabera hachana — korin otah baadar chéni. én bén adar harichon laadar hachéni ela keriat hamegila oumatanot laevonim.
14. גְּמָ׳ הָא לְעִנְיַן סֵדֶר פָּרָשִׁיּוֹת, זֶה וָזֶה שָׁוִין. gema' ha leinyan séder parachiyot, ze vaze chavin.
15. מַנִּי מַתְנִיתִין? לָא תַּנָּא קַמָּא, וְלָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי, וְלָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. דְּתַנְיָא: קָרְאוּ אֶת הַמְּגִילָּה בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה — קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי, שֶׁכׇּל מִצְוֹת שֶׁנּוֹהֲגוֹת בַּשֵּׁנִי נוֹהֲגוֹת בָּרִאשׁוֹן, חוּץ מִמִּקְרָא מְגִילָּה. mani matnitin? la tana kama, vela rabi eliezer berabi yosé, vela raban chimon ben gamliél. detanya: karou et hamegila baadar harichon venitabera hachana — korin otah baadar hachéni, chekol mitsot chenohagot bachéni nohagot barichon, 'houts mimikra megila.
16. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי, שֶׁכׇּל מִצְוֹת שֶׁנּוֹהֲגוֹת בַּשֵּׁנִי נוֹהֲגוֹת בָּרִאשׁוֹן. rabi eliezer berabi yosé omér: én korin otah baadar hachéni, chekol mitsot chenohagot bachéni nohagot barichon.
17. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי: אַף קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי, שֶׁכׇּל מִצְוֹת שֶׁנּוֹהֲגוֹת בַּשֵּׁנִי אֵין נוֹהֲגוֹת בָּרִאשׁוֹן. וְשָׁוִין בְּהֶסְפֵּד וּבְתַעֲנִית שֶׁאֲסוּרִין בָּזֶה וּבָזֶה. raban chimon ben gamliél omér michoum rabi yosé: af korin otah baadar hachéni, chekol mitsot chenohagot bachéni én nohagot barichon. vechavin behespéd ouvtaanit cheasourin baze ouvaze.
18. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא? אָמַר רַב פָּפָּא: סֵדֶר פָּרָשִׁיּוֹת אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר לְכַתְּחִילָּה בַּשֵּׁנִי, וְאִי עֲבוּד בָּרִאשׁוֹן — עֲבוּד. בַּר מִמִּקְרָא מְגִילָּה, דְּאַף עַל גַּב דְּקָרוּ בָּרִאשׁוֹן — קָרוּ בַּשֵּׁנִי. raban chimon ben gamliél haynou tana kama? amar rav papa: séder parachiyot ika bénayou, detana kama savar lekhate'hila bachéni, vei avoud barichon — avoud. bar mimikra megila, deaf al gav dekarou barichon — karou bachéni.
19. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: אֲפִילּוּ מִקְרָא מְגִילָּה לְכַתְּחִילָּה בָּרִאשׁוֹן. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: אֲפִילּוּ סֵדֶר פָּרָשִׁיּוֹת, אִי קָרוּ בָּרִאשׁוֹן קָרוּ בַּשֵּׁנִי. verabi eliezer berabi yosé savar: afilou mikra megila lekhate'hila barichon. veraban chimon ben gamliél savar: afilou séder parachiyot, i karou barichon karou bachéni.
20. מַנִּי? אִי תַּנָּא קַמָּא — קַשְׁיָא מַתָּנוֹת, אִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי — קַשְׁיָא נָמֵי מִקְרָא מְגִילָּה, אִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל — קַשְׁיָא סֵדֶר פָּרָשִׁיּוֹת! mani? i tana kama — kachya matanot, i rabi eliezer berabi yosé — kachya namé mikra megila, i raban chimon ben gamliél — kachya séder parachiyot!
21. לְעוֹלָם תַּנָּא קַמָּא, וּתְנָא מִקְרָא מְגִילָּה וְהוּא הַדִּין מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, דְּהָא בְּהָא תַּלְיָא. leolam tana kama, outna mikra megila veou hadin matanot laevonim, deha beha talya.
22. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא, וּמַתְנִיתִין חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: אֵין בֵּין אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁבַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן לְאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁבַּאֲדָר הַשֵּׁנִי אֶלָּא מִקְרָא מְגִילָּה וּמַתָּנוֹת. הָא לְעִנְיַן הֶסְפֵּד וְתַעֲנִית — זֶה וָזֶה שָׁוִין, וְאִילּוּ סֵדֶר פָּרָשִׁיּוֹת לָא מַיְירֵי. veibaét éma: leolam raban chimon ben gamliél hi, oumatnitin 'hasoré mi'hasera vehakhi katané: én bén arbaa asar chebaadar harichon learbaa asar chebaadar hachéni ela mikra megila oumatanot. ha leinyan hespéd vetaanit — ze vaze chavin, veilou séder parachiyot la mayré.
23. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִלְכְתָא כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי. amar rabi 'hiya bar avin amar rabi yo'hanan: hilkheta keraban chimon ben gamliél cheamar michoum rabi yosé.
24. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה — אֲדָר הַסָּמוּךְ לִשְׁבָט, אַף כָּאן — אֲדָר הַסָּמוּךְ לִשְׁבָט. amar rabi yo'hanan, ouchnéhem mikra e'had darchou: "bekhol chana vechana", rabi eliezer berabi yosé savar: "bekhol chana vechana", ma kol chana vechana — adar hasamoukh lichvat, af kan — adar hasamoukh lichvat.
25. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה — אֲדָר הַסָּמוּךְ לְנִיסָן, אַף כָּאן — אֲדָר הַסָּמוּךְ לְנִיסָן. veraban chimon ben gamliél savar: "bekhol chana vechana", ma kal chana vechana — adar hasamoukh lenisan, af kan — adar hasamoukh lenisan.
26. בִּשְׁלָמָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי מִסְתַּבֵּר טַעְמָא, דְּאֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת. אֶלָּא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַאי טַעְמָא? bichlama rabi eliezer berabi yosé mistabér tama, deén maavirin al hamitsot. ela raban chimon ben gamliél ma tama?
27. אָמַר רַבִּי טָבִי: טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, מִסְמָךְ גְּאוּלָּה לִגְאוּלָּה עָדִיף. amar rabi tavi: tama derabi chimon ben gamliél, mismakh geoula ligoula adif.
28. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: טַעְמָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מֵהָכָא, דִּכְתִיב: ״לְקַיֵּים אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית״. rabi elazar amar: tama deraban chimon ben gamliél méhakha, dikhtiv: "lekayém ét igeret hapourim hazot hachénit".
29. וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב veitsterikh lemikhtav

Daf 7a

1. ״הַשֵּׁנִית״ וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״. דְּאִי מִ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״ הֲוָה אָמֵינָא כִּי קוּשְׁיַן, קָא מַשְׁמַע לַן ״הַשֵּׁנִית״. וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן ״הַשֵּׁנִית״ הֲוָה אָמֵינָא בַּתְּחִילָּה בָּרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי, קָא מַשְׁמַע לַן ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״. "hachénit" veitsterikh lemikhtav "bekhol chana vechana". dei mi"bekhol chana vechana" hava aména ki kouchyan, ka machma lan "hachénit". vei achmoinan "hachénit" hava aména bate'hila barichon ouvachéni, ka machma lan "bekhol chana vechana".
2. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי הַאי ״הַשֵּׁנִית״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה, דְּאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה: בַּתְּחִילָּה קְבָעוּהָ בְּשׁוּשַׁן, וּלְבַסּוֹף בְּכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. verabi eliezer berabi yosé ha "hachénit" ma avéd léh? mibeé léh lekhidrav chemouél bar yeouda, deamar rav chemouél bar yeouda: bate'hila kevaouha bechouchan, oulvasof bekhol haolam koulo.
3. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה: שָׁלְחָה לָהֶם אֶסְתֵּר לַחֲכָמִים: קִבְעוּנִי לְדוֹרוֹת! שָׁלְחוּ לָהּ: קִנְאָה אַתְּ מְעוֹרֶרֶת עָלֵינוּ לְבֵין הָאוּמּוֹת. שָׁלְחָה לָהֶם: כְּבָר כְּתוּבָה אֲנִי עַל דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס. amar rav chemouél bar yeouda: chal'ha lahem estér la'hakhamim: kivouni ledorot! chal'hou lah: kina ate meoreret alénou levén haoumot. chal'ha lahem: kevar ketouva ani al divré hayamim lemalkhé mada oufaras.
4. רַב וְרַב חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרַב חֲבִיבָא מַתְנוּ. בְּכוּלֵּיהּ סֵדֶר מוֹעֵד כָּל כִּי הַאי זוּגָא חַלּוֹפֵי רַבִּי יוֹחָנָן וּמְעַיֵּיל רַבִּי יוֹנָתָן. שָׁלְחָה לָהֶם אֶסְתֵּר לַחֲכָמִים: כִּתְבוּנִי לְדוֹרוֹת. שָׁלְחוּ לָהּ: ״הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִישִׁים״, שִׁלֵּישִׁים וְלֹא רִבֵּעִים, rav verav 'hanina verabi yo'hanan verav 'haviva matnou. bekhouléh séder moéd kal ki ha zouga 'halofé rabi yo'hanan oumayél rabi yonatan. chal'ha lahem estér la'hakhamim: kitvouni ledorot. chal'hou lah: "halo khatavti lekha chalichim", chiléchim velo ribéim,
5. עַד שֶׁמָּצְאוּ לוֹ מִקְרָא כָּתוּב בַּתּוֹרָה: ״כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר״. ״כְּתֹב זֹאת״ — מַה שֶּׁכָּתוּב כָּאן וּבְמִשְׁנֵה תוֹרָה. ״זִכָּרוֹן״ — מַה שֶּׁכָּתוּב בַּנְּבִיאִים, ״בַּסֵּפֶר״ — מַה שֶּׁכָּתוּב בַּמְּגִלָּה. ad chematsou lo mikra katouv batora: "ketov zot zikaron baséfer". "ketov zot" — ma chekatouv kan ouvmichné tora. "zikaron" — ma chekatouv baneviim, "baséfer" — ma chekatouv bamegila.
6. כְּתַנָּאֵי: ״כְּתֹב זֹאת״ — מַה שֶּׁכָּתוּב כָּאן, ״זִכָּרוֹן״ — מַה שֶּׁכָּתוּב בְּמִשְׁנֵה תוֹרָה, ״בַּסֵּפֶר״ — מַה שֶּׁכָּתוּב בַּנְּבִיאִים. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: ״כְּתֹב זֹאת״ — מַה שֶּׁכָּתוּב כָּאן וּבְמִשְׁנֵה תוֹרָה, ״זִכָּרוֹן״ — מַה שֶּׁכָּתוּב בַּנְּבִיאִים, ״בְּסֵפֶר״ — מַה שֶּׁכָּתוּב בִּמְגִילָּה. ketanaé: "ketov zot" — ma chekatouv kan, "zikaron" — ma chekatouv bemichné tora, "baséfer" — ma chekatouv baneviim. divré rabi yeochoua. rabi elazar hamodai omér: "ketov zot" — ma chekatouv kan ouvmichné tora, "zikaron" — ma chekatouv baneviim, "beséfer" — ma chekatouv bimgila.
7. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אֶסְתֵּר אֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶת הַיָּדַיִם. amar rav yeouda amar chemouél: estér énah metamea et hayadayim.
8. לְמֵימְרָא דְּסָבַר שְׁמוּאֵל אֶסְתֵּר לָאו בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ נֶאֶמְרָה? וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: אֶסְתֵּר בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ נֶאֶמְרָה! נֶאֶמְרָה לִקְרוֹת, וְלֹא נֶאֶמְרָה לִיכְתּוֹב. lemémra desavar chemouél estér la berou'ha hakodech neemra? vehaamar chemouél: estér berou'ha hakodech neemra! neemra likrot, velo neemra likhtov.
9. מֵיתִיבִי, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: קֹהֶלֶת אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, וּמַחְלוֹקֶת בְּשִׁיר הַשִּׁירִים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שִׁיר הַשִּׁירִים מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, וּמַחְלוֹקֶת בְּקֹהֶלֶת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קֹהֶלֶת מִקּוּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וּמֵחוּמְרֵי בֵּית הִלֵּל, אֲבָל רוּת וְשִׁיר הַשִּׁירִים וְאֶסְתֵּר מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם! הוּא דְּאָמַר כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. métivi, rabi méir omér: kohelet éno metamé et hayadayim, ouma'hloket bechir hachirim. rabi yosé omér: chir hachirim metamé et hayadayim, ouma'hloket bekohelet. rabi chimon omér: kohelet mikoulé bét chama oumé'houmré bét hilél, aval rout vechir hachirim veestér metamein et hayadayim! hou deamar kerabi yeochoua.
10. תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: קֹהֶלֶת אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, מִפְּנֵי שֶׁחׇכְמָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הִיא. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי זוֹ בִּלְבַד אָמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל״, וְאוֹמֵר: ״אַל תּוֹסְףְּ עַל דְּבָרָיו״. tanya, rabi chimon ben menasya omér: kohelet éno metamé et hayadayim, mipené che'hokhmato chel chelomo hi. amrou lo: vekhi zo bilvad amar? vahalo kevar neemar: "vaydabér chelochet alafim machal", veomér: "al tospe al devara".
11. מַאי ״וְאוֹמֵר״? וְכִי תֵּימָא: מֵימָר טוּבָא אֲמַר, דְּאִי בָּעֵי — אִיכְּתִיב, וּדְאִי בָּעֵי — לָא אִיכְּתִיב. תָּא שְׁמַע: ״אַל תּוֹסְףְּ עַל דְּבָרָיו״. ma "veomér"? vekhi téma: mémar touva amar, dei baé — iketiv, oudi baé — la iketiv. ta chema: "al tospe al devara".
12. תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֶסְתֵּר בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ נֶאֶמְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבּוֹ״. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֶסְתֵּר בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ נֶאֶמְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כׇּל רוֹאֶיהָ״. tanya rabi eliezer omér: estér berou'ha hakodech neemra, cheneemar: "vayomer haman belibo". rabi akiva omér: estér berou'ha hakodech neemra, cheneemar: "vatehi estér nosét 'hén beéné kol roeha".
13. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֶסְתֵּר בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ נֶאֶמְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמׇרְדֳּכַי״. רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית אוֹמֵר: אֶסְתֵּר בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ נֶאֶמְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם״. rabi méir omér: estér berou'ha hakodech neemra, cheneemar: "vayivada hadavar lemordokha". rabi yosé ben dormaskit omér: estér berou'ha hakodech neemra, cheneemar: "ouvabiza lo chal'hou et yadam".
14. אָמַר שְׁמוּאֵל: אִי הֲוַאי הָתָם, הֲוָה אָמֵינָא מִלְּתָא דַּעֲדִיפָא מִכּוּלְּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ״ — קִיְּמוּ לְמַעְלָה מַה שֶּׁקִּיבְּלוּ לְמַטָּה. amar chemouél: i hava hatam, hava aména mileta daadifa mikouleou, cheneemar: "kiyemou vekibelou" — kiyemou lemala ma chekibelou lemata.
15. אָמַר רָבָא: לְכוּלְּהוּ אִית לְהוּ פִּירְכָא, לְבַר מִדִּשְׁמוּאֵל דְּלֵית לֵיהּ פִּירְכָא: דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר — סְבָרָא הוּא דְּלָא הֲוָה אִינִישׁ דַּחֲשִׁיב לְמַלְכָּא כְּווֹתֵיהּ, וְהַאי כִּי קָא מַפֵּישׁ טוּבָא וְאָמַר — אַדַּעְתֵּיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ קָאָמַר. amar rava: lekhouleou it leou pirkha, levar midichmouél delét léh pirkha: derabi eliezer — sevara hou dela hava inich da'hachiv lemalka keotéh, veha ki ka mapéch touva veamar — adatéh denafchéh kaamar.
16. דְּרַבִּי עֲקִיבָא — דִּלְמָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר: מְלַמֵּד שֶׁכׇּל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמְתָה לוֹ כְּאוּמָּתוֹ. derabi akiva — dilma kerabi elazar, deamar: melaméd chekol e'had vee'had nidmeta lo keoumato.
17. וְהָא דְּרַבִּי מֵאִיר — דִּלְמָא כְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, דְּאָמַר: בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי טַרְשִׂיִּים הָיוּ. veha derabi méir — dilma kerabi 'hiya bar aba, deamar: bigtan vaterech chené tarsiyim haou.
18. וְהָא דְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית — דִּלְמָא פְּרִיסְתָּקֵי שַׁדּוּר. דִּשְׁמוּאֵל, וַדַּאי לֵית לֵיהּ פִּירְכָא. אָמַר רָבִינָא: הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: טָבָא חֲדָא פִּלְפַּלְתָּא חֲרִיפְתָּא מִמְּלֵי צַנֵּי קָרֵי. veha derabi yosé ben dormaskit — dilma peristaké chadour. dichmouél, vada lét léh pirkha. amar ravina: haynou deamri inaché: tava 'hada pilpalta 'harifta mimelé tsané karé.
19. רַב יוֹסֵף אָמַר מֵהָכָא: ״וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים״. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אוֹמֵר מֵהָכָא: ״וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם״. rav yoséf amar méhakha: "vimé hapourim haéle lo yaavrou mitokh hayeoudim". rav na'hman bar yits'hak omér méhakha: "vezikhram lo yasouf mizaram".
20. וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: ״וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ״ — שְׁתֵּי מָנוֹת לְאִישׁ אֶחָד. ״וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים״ — שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם. oumatanot laevonim. tané rav yoséf: "oumichlo'ha manot ich lerééou" — cheté manot leich e'had. "oumatanot laevonim" — cheté matanot lichné bené adam.
21. רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה שַׁדַּר לֵיהּ לְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא אַטְמָא דְּעִיגְלָא תִּלְתָּא וְגַרְבָּא דְחַמְרָא, שְׁלַח לֵיהּ: rabi yeouda nesia chadar léh lerabi ochaya atma deigla tilta vegarba de'hamra, chela'h léh:

Daf 7b

1. קִיַּימְתָּ בָּנוּ רַבֵּינוּ, ״וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים״. kiyamta banou rabénou, "oumichlo'ha manot ich lerééou oumatanot laevonim".
2. רַבָּה שַׁדַּר לֵיהּ לְמָרֵי בַּר מָר בְּיַד אַבָּיֵי מְלֵא טַסְקָא דְקַשְׁבָּא וּמְלֵי כָּסָא קִמְחָא דַאֲבִשׁוּנָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הַשְׁתָּא אָמַר מָרִי: אִי חַקְלָאָה מַלְכָּא לֶיהֱוֵי — דִּיקּוּלָא מִצַּוְּארֵיהּ לָא נָחֵית. raba chadar léh lemaré bar mar beyad abayé melé taska dekachba oumlé kasa kim'ha daavichouna. amar léh abayé: hachta amar mari: i 'haklaa malka lehevé — dikoula mitsaouréh la na'hét.
3. הֲדַר שַׁדַּר לֵיהּ אִיהוּ מְלֵא טַסְקָא דְזַנְגְּבִילָא וּמְלֵא כָּסָא דְּפִלְפְּלָתָא אֲרִיכָתָא. אֲמַר אַבָּיֵי: הַשְׁתָּא אָמַר מָר: אֲנָא שַׁדַּרִי לֵיהּ חוּלְיָא, וְאִיהוּ שַׁדַּר לִי חוּרְפָּא. hadar chadar léh iou melé taska dezangevila oumlé kasa defilpelata arikhata. amar abayé: hachta amar mar: ana chadari léh 'houlya, veiou chadar li 'hourpa.
4. אֲמַר אַבָּיֵי: כִּי נְפַקִי מִבֵּי מָר, הֲוָה שָׂבַעְנָא. כִּי מְטַאי לְהָתָם, קָרִיבוּ לִי שִׁיתִּין צָעֵי דְּשִׁיתִּין מִינֵי קְדֵירָה, וַאֲכַלִי בְּהוּ שִׁיתִּין פְּלוּגֵי. וּבִישּׁוּלָא בָּתְרָיְיתָא הֲווֹ קָרוּ לֵיהּ צְלִי קֵדָר, וּבְעַאי לְמִיכַּס צָעָא אַבָּתְרֵהּ. amar abayé: ki nefaki mibé mar, hava savana. ki meta lehatam, karivou li chitin tsaé dechitin miné kedéra, vaakhali beou chitin pelougé. ouvichoula batrayta hao karou léh tseli kédar, ouva lemikas tsaa abatréh.
5. אָמַר אַבָּיֵי, הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: כָּפֵין עַנְיָא וְלָא יָדַע. אִי נָמֵי: רַוְוחָא לִבְסִימָא שְׁכִיחַ. amar abayé, haynou deamri inaché: kafén anya vela yada. i namé: rav'ha livsima chekhi'ha.
6. אַבָּיֵי בַּר אָבִין וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר אָבִין מְחַלְּפִי סְעוֹדְתַּיְיהוּ לַהֲדָדֵי. abayé bar avin verabi 'hanina bar avin me'halefi seodtayou lahadadé.
7. אָמַר רָבָא: מִיחַיַּיב אִינִישׁ לְבַסּוֹמֵי בְּפוּרַיָּא עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדֳּכַי. amar rava: mi'hayav inich levasomé befouraya ad dela yada bén arour haman levaroukh mardokha.
8. רַבָּה וְרַבִּי זֵירָא עֲבַדוּ סְעוּדַת פּוּרִים בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. אִיבַּסּוּם. קָם רַבָּה שַׁחְטֵיהּ לְרַבִּי זֵירָא. לְמָחָר, בָּעֵי רַחֲמֵי וְאַחֲיֵיהּ. לְשָׁנָה, אֲמַר לֵיהּ: נֵיתֵי מָר וְנַעֲבֵיד סְעוּדַת פּוּרִים בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. אֲמַר לֵיהּ: לָא בְּכֹל שַׁעְתָּא וְשַׁעְתָּא מִתְרְחִישׁ נִיסָּא. raba verabi zéra avadou seoudat pourim bahadé hadadé. ibasoum. kam raba cha'htéh lerabi zéra. lema'har, baé ra'hamé vea'hayéh. lechana, amar léh: nété mar venaavéd seoudat pourim bahadé hadadé. amar léh: la bekhol chata vechata mitre'hich nisa.
9. אָמַר רָבָא: סְעוּדַת פּוּרִים שֶׁאֲכָלָהּ בַּלַּיְלָה — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. מַאי טַעְמָא — ״יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה״, כְּתִיב: רַב אָשֵׁי הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ (דְּרַב כָּהֲנָא), נְגַהּ וְלָא אֲתוֹ רַבָּנַן. אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא לָא אֲתוֹ רַבָּנַן? דִּלְמָא טְרִידִי בִּסְעוּדַת פּוּרִים. אֲמַר לֵיהּ: וְלָא הֲוָה אֶפְשָׁר לְמֵיכְלַהּ בְּאוּרְתָּא? אָמַר לֵיהּ: לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ לְמָר הָא דְּאָמַר רָבָא: סְעוּדַת פּוּרִים שֶׁאֲכָלָהּ בַּלַּיְלָה לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ? אָמַר לֵיהּ: (אָמַר רָבָא הָכִי?) [אֲמַר לֵיהּ: אִין]. תְּנָא מִינֵּיהּ אַרְבְּעִין זִימְנִין וְדָמֵי לֵיהּ כְּמַאן דְּמַנַּח בְּכִיסֵיהּ. amar rava: seoudat pourim cheakhalah balayla — lo yatsa yedé 'hovato. ma tama — "yemé michte vesim'ha", ketiv: rav aché hava yatév kaméh (derav kahana), negah vela ato rabanan. amar léh: ma tama la ato rabanan? dilma teridi bisoudat pourim. amar léh: vela hava efchar lemékhlah beourta? amar léh: la chemia léh lemar ha deamar rava: seoudat pourim cheakhalah balayla lo yatsa yedé 'hovato? amar léh: (amar rava hakhi?) [amar léh: in]. tena minéh arbein zimnin vedamé léh keman demana'h bekhiséh.
10. מַתְנִי׳ אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת אֶלָּא אוֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד. matni' én bén yom tov lachabat ela okhel nefech bilvad.
11. גְּמָ׳ הָא לְעִנְיַן מַכְשִׁירֵי אוֹכֶל נֶפֶשׁ — זֶה וָזֶה שָׁוִין. gema' ha leinyan makhchiré okhel nefech — ze vaze chavin.
12. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּתַנְיָא: אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת אֶלָּא אוֹכֶל נֶפֶשׁ, רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר אַף מַכְשִׁירֵי אוֹכֶל נֶפֶשׁ. matnitin dela kerabi yeouda, detanya: én bén yom tov lachabat ela okhel nefech, rabi yeouda matir af makhchiré okhel nefech.
13. מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא? אָמַר קְרָא: ״הוּא״ — וְלֹא מַכְשִׁירָיו, וְרַבִּי יְהוּדָה (אָמַר): ״לָכֶם״ — לָכֶם לְכׇל צוֹרְכֵיכֶם. ma tama detana kama? amar kera: "hou" — velo makhchira, verabi yeouda (amar): "lakhem" — lakhem lekhol tsorkhékhem.
14. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָכְתִיב ״לָכֶם״? לָכֶם וְלֹא לְגוֹיִם, לָכֶם וְלֹא לִכְלָבִים. veidakh namé, hakhtiv "lakhem"? lakhem velo legoyim, lakhem velo likhlavim.
15. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָא כְּתִיב ״הוּא״? כְּתִיב ״הוּא״ וּכְתִיב ״לָכֶם״. כָּאן בְּמַכְשִׁירִין שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, כָּאן בְּמַכְשִׁירִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. veidakh namé, ha ketiv "hou"? ketiv "hou" oukhtiv "lakhem". kan bemakhchirin cheefchar laasotan méerev yom tov, kan bemakhchirin chei efchar laasotan méerev yom tov.
16. מַתְנִי׳ אֵין בֵּין שַׁבָּת לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֶלָּא שֶׁזֶּה — זְדוֹנוֹ בִּידֵי אָדָם, וְזֶה — זְדוֹנוֹ בְּכָרֵת. matni' én bén chabat leom hakipourim, ela cheze — zedono bidé adam, veze — zedono bekharét.
17. גְּמָ׳ הָא לְעִנְיַן תַּשְׁלוּמִין — זֶה וָזֶה שָׁוִין. gema' ha leinyan tachloumin — ze vaze chavin.
18. מַנִּי מַתְנִיתִין? רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה הָיָה עוֹשֶׂה אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים כַּשַּׁבָּת לְתַשְׁלוּמִין, מָה שַׁבָּת — מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ וּפָטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין, אַף יוֹם הַכִּפּוּרִים — מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ וּפָטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין. mani matnitin? rabi ne'hounya ben hakana hi, detanya: rabi ne'hounya ben hakana haya ose et yom hakipourim kachabat letachloumin, ma chabat — mit'hayév benafcho oufatour min hatachloumin, af yom hakipourim — mit'hayév benafcho oufatour min hatachloumin.
19. תְּנַן הָתָם: כׇּל חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת שֶׁלָּקוּ — נִפְטְרוּ מִידֵי כְּרִיתָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ״, כֵּיוָן שֶׁלָּקָה — הֲרֵי הוּא כְּאָחִיךָ. דִּבְרֵי רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חֲלוּקִין עָלָיו חֲבֵירָיו עַל רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל. tenan hatam: kol 'hayavé kharétot chelakou — nifterou midé keritatan, cheneemar: "venikla a'hikha leénekha", kévan chelaka — haré hou kea'hikha. divré rabi 'hananya ben gamliél. amar rabi yo'hanan: 'haloukin ala 'havéra al rabi 'hananya ben gamliél.
20. אָמַר רָבָא: אָמְרִי בֵּי רַב, תְּנֵינָא: אֵין בֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לַשַּׁבָּת אֶלָּא שֶׁזֶּה — זְדוֹנוֹ בִּידֵי אָדָם, וְזֶה — זְדוֹנוֹ בְּהִיכָּרֵת. וְאִם אִיתָא — אִידֵּי וְאִידֵּי בִּידֵי אָדָם הִיא! amar rava: amri bé rav, tenéna: én bén yom hakipourim lachabat ela cheze — zedono bidé adam, veze — zedono behikarét. veim ita — idé veidé bidé adam hi!
21. אָמַר רַב נַחְמָן: הָא מַנִּי — רַבִּי יִצְחָק הִיא, דְּאָמַר: מַלְקוֹת בְּחַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת לֵיכָּא. דְּתַנְיָא, רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת בַּכְּלָל הָיוּ, וְלָמָּה יָצָאת כָּרֵת בַּאֲחוֹתוֹ — לְדוּנָהּ בְּכָרֵת וְלֹא בְּמַלְקוֹת. amar rav na'hman: ha mani — rabi yits'hak hi, deamar: malkot be'hayavé kharétot léka. detanya, rabi yits'hak omér: 'hayavé kharétot bakelal haou, velama yatsat karét baa'hoto — ledounah bekharét velo bemalkot.
22. רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, זֶה — עִיקַּר זְדוֹנוֹ בִּידֵי אָדָם, וְזֶה — עִיקָּר זְדוֹנוֹ בְּהִיכָּרֵת. rav aché amar: afilou téma rabanan, ze — ikar zedono bidé adam, veze — ikar zedono behikarét.

Daf 8a

1. מַתְנִי׳ אֵין בֵּין הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ לַמּוּדָּר מִמֶּנּוּ מַאֲכָל, אֶלָּא דְּרִיסַת הָרֶגֶל וְכֵלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן אוֹכֶל נֶפֶשׁ. matni' én bén hamoudar hanaa mé'havéro lamoudar mimenou maakhal, ela derisat haregel vekhélim cheén osin bahen okhel nefech.
2. גְּמָ׳ הָא לְעִנְיַן כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן אוֹכֶל נֶפֶשׁ — זֶה וָזֶה שָׁוִין. gema' ha leinyan kélim cheosin bahen okhel nefech — ze vaze chavin.
3. דְּרִיסַת הָרֶגֶל? הָא לָא קָפְדִי אִינָשֵׁי! אֲמַר רָבָא: הָא מַנִּי — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר: וִיתּוּר אָסוּר בְּמוּדַּר הֲנָאָה. derisat haregel? ha la kafdi inaché! amar rava: ha mani — rabi eliezer, deamar: vitour asour bemoudar hanaa.
4. מַתְנִי׳ אֵין בֵּין נְדָרִים לִנְדָבוֹת, אֶלָּא שֶׁהַנְּדָרִים חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן, וּנְדָבוֹת אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן. matni' én bén nedarim lindavot, ela chehanedarim 'hayav bea'hraoutan, oundavot éno 'hayav bea'hraoutan.
5. גְּמָ׳ הָא לְעִנְיַן ״בַּל תְּאַחֵר״ — זֶה וָזֶה שָׁוִין. gema' ha leinyan "bal tea'hér" — ze vaze chavin.
6. תְּנַן הָתָם: אֵי זֶהוּ נֶדֶר? הָאוֹמֵר: ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה״. אֵיזוֹ הִיא נְדָבָה? הָאוֹמֵר: ״הֲרֵי זוֹ עוֹלָה״, וּמָה בֵּין נְדָרִים לִנְדָבוֹת? נְדָרִים, מֵתוּ אוֹ נִגְנְבוּ אוֹ אָבְדוּ — חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן, נְדָבוֹת, מֵתוּ אוֹ נִגְנְבוּ אוֹ אָבְדוּ — אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן. tenan hatam: é zeou neder? haomér: "haré ala ola". ézo hi nedava? haomér: "haré zo ola", ouma bén nedarim lindavot? nedarim, métou o nignevou o avdou — 'hayav bea'hraoutan, nedavot, métou o nignevou o avdou — éno 'hayav bea'hraoutan.
7. מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו״, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֶת שֶׁעָלָיו — חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ עָלָיו — אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ. menahané milé? detanou rabanan: "venirtsa lo lekhapér ala", rabi chimon omér: et cheala — 'hayav bea'hraouto, veet cheéno ala — éno 'hayav bea'hraouto.
8. מַאי מַשְׁמַע? אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: כֵּיוָן דְּאָמַר ״עָלַי״ — כְּמַאן דִּטְעִין אַכַּתְפֵּיהּ דָּמֵי. ma machma? amar rabi yits'hak bar avdimi: kévan deamar "ala" — keman ditin akatpéh damé.
9. מַתְנִי׳ אֵין בֵּין זָב הָרוֹאֶה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת לָרוֹאֶה שָׁלֹשׁ אֶלָּא קׇרְבָּן. matni' én bén zav haroe cheté reiyot laroe chaloch ela korban.
10. גְּמָ׳ הָא לְעִנְיַן מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וּסְפִירַת שִׁבְעָה — זֶה וָזֶה שָׁוִין. gema' ha leinyan michkav oumochav ousfirat chiva — ze vaze chavin.
11. מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר: מָנָה הַכָּתוּב שְׁתַּיִם, וּקְרָאוֹ ״טָמֵא״. שָׁלֹשׁ, וּקְרָאוֹ ״טָמֵא״. הָא כֵּיצַד? שְׁתַּיִם לַטּוּמְאָה וְשָׁלֹשׁ לַקׇּרְבָּן. menahané milé? detanou rabanan: rabi sima omér: mana hakatouv chetayim, oukrao "tamé". chaloch, oukrao "tamé". ha kétsad? chetayim latouma vechaloch lakorban.
12. וְאֵימַר: שְׁתַּיִם לְטוּמְאָה וְלֹא לְקׇרְבָּן, שָׁלֹשׁ לְקׇרְבָּן וְלֹא לְטוּמְאָה! אָמְרַתְּ: עַד שֶׁלֹּא רָאָה שָׁלֹשׁ רָאָה שְׁתַּיִם. veémar: chetayim letouma velo lekorban, chaloch lekorban velo letouma! amrate: ad chelo raa chaloch raa chetayim.
13. וְאֵימַר: שְׁתַּיִם לְקׇרְבָּן וְלֹא לְטוּמְאָה, שָׁלֹשׁ אַף לְטוּמְאָה! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּתַנְיָא: ״וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה׳ מִזּוֹבוֹ״, מִקְצָת זָבִין מְבִיאִין קׇרְבָּן וּמִקְצָת זָבִין אֵין מְבִיאִין קׇרְבָּן. הָא כֵּיצַד? רָאָה שָׁלֹשׁ — מֵבִיא, שְׁתַּיִם — אֵינוֹ מֵבִיא. veémar: chetayim lekorban velo letouma, chaloch af letouma! la salka datakh, detanya: "vekhiper ala hakohén lifné h' mizovo", miktsat zavin meviin korban oumiktsat zavin én meviin korban. ha kétsad? raa chaloch — mévi, chetayim — éno mévi.
14. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא: רָאָה שְׁתַּיִם — מֵבִיא, רָאָה שָׁלֹשׁ — אֵינוֹ מֵבִיא, אָמְרַתְּ: עַד שֶׁלֹּא רָאָה שָׁלֹשׁ רָאָה שְׁתַּיִם. o éno ela: raa chetayim — mévi, raa chaloch — éno mévi, amrate: ad chelo raa chaloch raa chetayim.
15. וְאִיצְטְרִיךְ דְּרַבִּי סִימַאי וְאִיצְטְרִיךְ ״מִזּוֹבוֹ״, דְּאִי מִדְּרַבִּי סִימַאי — הֲוָה אָמֵינָא כִּי קוּשְׁיַין, קָמַשְׁמַע לַן ״מִזּוֹבוֹ״. וְאִי ״מִזּוֹבוֹ״ — לָא יָדַעְנָא כַּמָּה רְאִיּוֹת, קָמַשְׁמַע לַן דְּרַבִּי סִימַאי. veitsterikh derabi sima veitsterikh "mizovo", dei miderabi sima — hava aména ki kouchyan, kamachma lan "mizovo". vei "mizovo" — la yadana kama reiyot, kamachma lan derabi sima.
16. וְהַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ ״מִזּוֹבוֹ״ לִדְרָשָׁא, ״וְכִי יִטְהַר הַזָּב מִזּוֹבוֹ״ מַאי דָּרְשַׁתְּ בֵּיהּ? vehachta deamrate "mizovo" lidracha, "vekhi yithar hazav mizovo" ma darchate béh?
17. הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״וְכִי יִטְהַר הַזָּב״ — לִכְשֶׁיִּפְסוֹק מִזּוֹבוֹ, [״מִזּוֹבוֹ״ —] וְלֹא מִזּוֹבוֹ וְנִגְעוֹ. ״מִזּוֹבוֹ וְסָפַר״ — לִימֵּד עַל זָב בַּעַל שְׁתֵּי רְאִיּוֹת שֶׁטָּעוּן סְפִירַת שִׁבְעָה. haou mibeé léh lekhidtanya: "vekhi yithar hazav" — likhcheyifsok mizovo, ["mizovo" —] velo mizovo venigo. "mizovo vesafar" — liméd al zav baal cheté reiyot chetaoun sefirat chiva.
18. וַהֲלֹא דִּין הוּא, אִם מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לֹא יְהֵא טָעוּן סְפִירַת שִׁבְעָה? vahalo din hou, im metamé michkav oumochav lo yehé taoun sefirat chiva?

Daf 8b

1. שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם תּוֹכִיחַ, שֶׁמְּטַמְּאָה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְאֵינָהּ טְעוּנָה סְפִירַת שִׁבְעָה. chomeret yom keneged yom tokhi'ha, chemetamea michkav oumochav, veénah teouna sefirat chiva.
2. וְאַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל זֶה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמְּטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לֹא יְהֵא טָעוּן סְפִירַת שִׁבְעָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִזּוֹבוֹ וְסָפַר״, מִקְצָת זוֹבוֹ וְסָפַר — לִימֵּד עַל זָב בַּעַל שְׁתֵּי רְאִיּוֹת שֶׁטָּעוּן סְפִירַת שִׁבְעָה. veaf ata al titmah al ze, cheaf al pi chemetamé michkav oumochav lo yehé taoun sefirat chiva, talmoud lomar: "mizovo vesafar", miktsat zovo vesafar — liméd al zav baal cheté reiyot chetaoun sefirat chiva.
3. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: מַאי שְׁנָא הַאי ״מִזּוֹבוֹ״ דִּמְרַבֵּי בֵּיהּ זָב בַּעַל שְׁתֵּי רְאִיּוֹת, וּמַאי שְׁנָא הַאי ״מִזּוֹבוֹ״ דִּמְמַעֵט בֵּיהּ זָב בַּעַל שְׁתֵּי רְאִיּוֹת? amar léh rav papa leabayé: ma chena ha "mizovo" dimrabé béh zav baal cheté reiyot, ouma chena ha "mizovo" dimmaét béh zav baal cheté reiyot?
4. אֲמַר לֵיהּ: אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ הַאי לְמַעוֹטֵי הוּא דַּאֲתָא — לִישְׁתּוֹק קְרָא מִינֵּיהּ, וְכִי תֵּימָא: אָתְיָא מִדִּינָא, שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם תּוֹכִיחַ. amar léh: i salka datakh ha lemaoté hou daata — lichtok kera minéh, vekhi téma: atya midina, chomeret yom keneged yom tokhi'ha.
5. וְכִי תֵּימָא: הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ ״מִזּוֹבוֹ״ וְלֹא מִנִּגְעוֹ, אִם כֵּן לִיכְתּוֹב קְרָא ״וְכִי יִטְהַר הַזָּב״ וְלִישְׁתּוֹק. ״מִזּוֹבוֹ״ לְמָה לִי? לִימֵּד עַל זָב בַּעַל שְׁתֵּי רְאִיּוֹת שֶׁטָּעוּן סְפִירַת שִׁבְעָה. vekhi téma: ha mibeé léh "mizovo" velo minigo, im kén likhtov kera "vekhi yithar hazav" velichtok. "mizovo" lema li? liméd al zav baal cheté reiyot chetaoun sefirat chiva.
6. מַתְנִי׳ אֵין בֵּין מְצוֹרָע מוּסְגָּר לִמְצוֹרָע מוּחְלָט אֶלָּא פְּרִיעָה וּפְרִימָה. matni' én bén metsora mousgar limtsora mou'hlat ela peria oufrima.
7. אֵין בֵּין טָהוֹר מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר לְטָהוֹר מִתּוֹךְ הֶחְלֵט אֶלָּא תִּגְלַחַת וְצִפֳּרִים. én bén taor mitokh hesgér letaor mitokh he'hlét ela tigla'hat vetsiporim.
8. גְּמָ׳ הָא לְעִנְיַן שִׁילּוּחַ [וְטוּמְאָה] — זֶה וָזֶה שָׁוִין. gema' ha leinyan chilou'ha [vetouma] — ze vaze chavin.
9. מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנֵי רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק קַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא: ״וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן מִסְפַּחַת הִיא וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְטָהֵר״, טָהוֹר מִפְּרִיעָה וּפְרִימָה דְּמֵעִיקָּרָא. menahané milé? detané rav chemouél bar yits'hak kaméh derav houna: "vetiharo hakohén mispa'hat hi vekhibes begada vetahér", taor miperia oufrima deméikara.
10. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּבֵּי זָב דִּכְתִיב ״וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְטָהֵר״, הָתָם מַאי ״וְטָהֵר״ מֵעִיקָּרָא אִיכָּא? amar léh rava: ela méata, gabé zav dikhtiv "vekhibes begada vetahér", hatam ma "vetahér" méikara ika?
11. אֶלָּא: טָהוֹר הַשְׁתָּא מִלְּטַמֵּא כְּלִי חֶרֶס בְּהֶיסֵּט, אַף עַל גַּב דַּהֲדַר חָזֵי — לָא מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ. ela: taor hachta miletamé keli 'heres behesét, af al gav dahadar 'hazé — la metamé lemafréa.
12. הָכָא נָמֵי טָהוֹר [הַשְׁתָּא מִלְּטַמֵּא בְּבִיאָה לְמַפְרֵעַ]. hakha namé taor [hachta miletamé bevia lemafréa].
13. אֶלָּא אָמַר רָבָא, מֵהָכָא: ״וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע״, מִי שֶׁצָּרַעְתּוֹ תְּלוּיָה בְּגוּפוֹ — יָצָא זֶה שֶׁאֵין צָרַעְתּוֹ תְּלוּיָה בְּגוּפוֹ אֶלָּא בְּיָמִים. ela amar rava, méhakha: "vehatsaroua acher bo hanega", mi chetsarato telouya begoufo — yatsa ze cheén tsarato telouya begoufo ela beyamim.
14. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה ״כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא״, מִי שֶׁצָּרַעְתּוֹ תְּלוּיָה בְּגוּפוֹ — הוּא דְּטָעוּן שִׁילּוּחַ, וְשֶׁאֵין צָרַעְתּוֹ תְּלוּיָה בְּגוּפוֹ — אֵין טָעוּן שִׁילּוּחַ, amar léh abayé: ela méata "kal yemé acher hanega bo yitma", mi chetsarato telouya begoufo — hou detaoun chilou'ha, vecheén tsarato telouya begoufo — én taoun chilou'ha,
15. וְכִי תֵּימָא: הָכִי נָמֵי, וְהָא קָתָנֵי: אֵין בֵּין מְצוֹרָע מוּסְגָּר לִמְצוֹרָע מוּחְלָט אֶלָּא פְּרִיעָה וּפְרִימָה, הָא לְעִנְיַן שִׁילּוּחַ וּלְטַמּוֹיֵי בְּבִיאָה — זֶה וָזֶה שָׁוִין! vekhi téma: hakhi namé, veha katané: én bén metsora mousgar limtsora mou'hlat ela peria oufrima, ha leinyan chilou'ha oultamoyé bevia — ze vaze chavin!
16. אֲמַר לֵיהּ: ״יְמֵי״ ״כׇּל יְמֵי״ — לְרַבּוֹת מְצוֹרָע מוּסְגָּר לְשִׁילּוּחַ. amar léh: "yemé" "kol yemé" — lerabot metsora mousgar lechilou'ha.
17. אִי הָכִי, תִּגְלַחַת וְצִפֳּרִים מַאי טַעְמָא לָא? דְּקָתָנֵי: אֵין בֵּין טָהוֹר מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר לַטָּהוֹר מִתּוֹךְ הֶחְלֵט — אֶלָּא תִּגְלַחַת וְצִפֳּרִים! i hakhi, tigla'hat vetsiporim ma tama la? dekatané: én bén taor mitokh hesgér lataor mitokh he'hlét — ela tigla'hat vetsiporim!
18. אָמַר אַבָּיֵי: אָמַר קְרָא: ״וְיָצָא הַכֹּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע הַצָּרַעַת״, מִי שֶׁצָּרַעְתּוֹ תְּלוּיָה בִּרְפוּאוֹת. יָצָא זֶה שֶׁאֵין צָרַעְתּוֹ תְּלוּיָה בִּרְפוּאוֹת אֶלָּא בְּיָמִים. amar abayé: amar kera: "veyatsa hakohén el mi'houts lama'hane vehiné nirpa nega hatsaraat", mi chetsarato telouya birfouot. yatsa ze cheén tsarato telouya birfouot ela beyamim.
19. מַתְנִי׳ אֵין בֵּין סְפָרִים לִתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת, אֶלָּא שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בְּכׇל לָשׁוֹן, וּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֵינָן נִכְתָּבוֹת אֶלָּא אַשּׁוּרִית. matni' én bén sefarim litfilin oumzouzot, ela chehasefarim nikhtavin bekhol lachon, outfilin oumzouzot énan nikhtavot ela achourit.
20. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף בִּסְפָרִים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְווֹנִית. raban chimon ben gamliél omér: af bisfarim lo hitirou cheyikatvou ela yeonit.
21. גְּמָ׳ הָא לְתוֹפְרָן בְּגִידִין וּלְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם — זֶה וָזֶה שָׁוִין. gema' ha letofran begidin oultamé et hayadayim — ze vaze chavin.
22. וּסְפָרִים נִכְתָּבִין בְּכׇל לָשׁוֹן וְכוּ׳. וּרְמִינְהוּ: מִקְרָא שֶׁכְּתָבוֹ תַּרְגּוּם, וְתַרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ מִקְרָא, וּכְתָב עִבְרִי — אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם עַד שֶׁיִּכְתְּבֶנּוּ בִּכְתָב אַשּׁוּרִית, עַל הַסֵּפֶר, וּבִדְיוֹ. ousfarim nikhtavin bekhol lachon vekhou'. ourminou: mikra cheketavo targoum, vetargoum cheketavo mikra, oukhtav ivri — éno metamé et hayadayim ad cheyikhtevenou bikhtav achourit, al haséfer, ouvido.
23. אָמַר רָבָא: לָא קַשְׁיָא amar rava: la kachya

Daf 9a

1. כָּאן בְּגּוֹפָן שֶׁלָּנוּ, כָּאן בְּגּוֹפָן שֶׁלָּהֶן. kan begofan chelanou, kan begofan chelahen.
2. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא לְהַהִיא? בְּגּוֹפָן שֶׁלָּהֶן, מַאי אִירְיָא מִקְרָא שֶׁכְּתָבוֹ תַּרְגּוּם וְתַרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ מִקְרָא? אֲפִילּוּ מִקְרָא שֶׁכְּתָבוֹ מִקְרָא וְתַרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ תַּרְגּוּם נָמֵי. דְּהָא קָתָנֵי: עַד שֶׁיִּכְתְּבֶנּוּ אַשּׁוּרִית עַל הַסֵּפֶר בִּדְיוֹ! amar léh abayé: bema okémta lehahi? begofan chelahen, ma irya mikra cheketavo targoum vetargoum cheketavo mikra? afilou mikra cheketavo mikra vetargoum cheketavo targoum namé. deha katané: ad cheyikhtevenou achourit al haséfer bido!
3. אֶלָּא, לָא קַשְׁיָא: הָא רַבָּנַן, הָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. ela, la kachya: ha rabanan, ha raban chimon ben gamliél.
4. אִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָא אִיכָּא יְוָנִית! אֶלָּא, לָא קַשְׁיָא: כָּאן בִּסְפָרִים, כָּאן בִּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת. i raban chimon ben gamliél ha ika yevanit! ela, la kachya: kan bisfarim, kan bitfilin oumzouzot.
5. תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דִּכְתִיב בְּהוּ: ״וְהָיוּ״ — בַּהֲוָיָיתָן יְהוּ, מַאי תַּרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ מִקְרָא אִיכָּא? בִּשְׁלָמָא תּוֹרָה — אִיכָּא ״יְגַר שָׂהֲדוּתָא״, אֶלָּא הָכָא מַאי תַּרְגּוּם אִיכָּא? tefilin oumzouzot ma tama? michoum dikhtiv beou: "vehaou" — bahavayatan yeou, ma targoum cheketavo mikra ika? bichlama tora — ika "yegar sahadouta", ela hakha ma targoum ika?
6. אֶלָּא, לָא קַשְׁיָא: כָּאן בִּמְגִילָּה, כָּאן בִּסְפָרִים. מְגִילָּה מַאי טַעְמָא, דִּכְתִיב בַּהּ: ״כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם״. מַאי תַּרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ מִקְרָא אִיכָּא? ela, la kachya: kan bimgila, kan bisfarim. megila ma tama, dikhtiv bah: "kikhtavam vekhilchonam". ma targoum cheketavo mikra ika?
7. אָמַר רַב פָּפָּא: ״וְנִשְׁמַע פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ״. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: ״וְכׇל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן״. amar rav papa: "venichma pitgam hamelekh". rav na'hman bar yits'hak amar: "vekhol hanachim yitenou yekar levaléhen".
8. רַב אָשֵׁי אָמַר: כִּי תַּנְיָא הָהִיא בִּשְׁאָר סְפָרִים, וְרַבִּי יְהוּדָה הִיא. דְּתַנְיָא: תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֵין נִכְתָּבִין אֶלָּא אַשּׁוּרִית, וְרַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּ יְוָנִית. rav aché amar: ki tanya hahi bichar sefarim, verabi yeouda hi. detanya: tefilin oumzouzot én nikhtavin ela achourit, veraboténou hitirou yevanit.
9. וְהָכְתִיב ״וְהָיוּ״! אֶלָּא אֵימָא: סְפָרִים נִכְתָּבִים בְּכׇל לָשׁוֹן, וְרַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּ יְוָנִית. הִתִּירוּ?! מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא אָסַר! vehakhtiv "vehaou"! ela éma: sefarim nikhtavim bekhol lachon, veraboténou hitirou yevanit. hitirou?! mikelal detana kama asar!
10. אֶלָּא אֵימָא: רַבּוֹתֵינוּ לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָנִית. וְתַנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אַף כְּשֶׁהִתִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ יְוָנִית — לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא בְּסֵפֶר תּוֹרָה, ela éma: raboténou lo hitirou cheyikatvou ela yevanit. vetanya amar rabi yeouda: af kechehitirou raboténou yevanit — lo hitirou ela beséfer tora,
11. וּמִשּׁוּם מַעֲשֶׂה דְּתַלְמַי הַמֶּלֶךְ. דְּתַנְיָא: מַעֲשֶׂה בְּתַלְמַי הַמֶּלֶךְ שֶׁכִּינֵּס שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זְקֵנִים וְהִכְנִיסָן בְּשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם בָּתִּים וְלֹא גִּילָּה לָהֶם עַל מָה כִּינְסָן. וְנִכְנַס אֵצֶל כׇּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאָמַר לָהֶם: כִּתְבוּ לִי תּוֹרַת מֹשֶׁה רַבְּכֶם. נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלֵב כׇּל אֶחָד וְאֶחָד עֵצָה וְהִסְכִּימוּ כּוּלָּן לְדַעַת אַחַת. oumichoum maase detalma hamelekh. detanya: maase betalma hamelekh chekinés chivim ouchnayim zekénim vehikhnisan bechivim ouchnayim batim velo gila lahem al ma kinsan. venikhnas étsel kol e'had vee'had, veamar lahem: kitvou li torat moche rabekhem. natan hakadoch baroukh hou belév kol e'had vee'had étsa vehiskimou koulan ledaat a'hat.
12. וְכָתְבוּ לוֹ: ״אֱלֹהִים בָּרָא בְּרֵאשִׁית״. ״אֶעֱשֶׂה אָדָם בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת״. vekhatvou lo: "elohim bara beréchit". "eese adam betselem ouvidmout".
13. ״וַיְכַל בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי וַיִּשְׁבּוֹת בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי״. ״זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאוֹ״, וְלֹא כָּתְבוּ ״בְּרָאָם״. "vaykhal beom hachichi vayichbot beom hachevii". "zakhar ounkéva berao", velo katvou "beraam".
14. ״הָבָה אֵרְדָה וְאָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם״. ״וַתִּצְחַק שָׂרָה בִּקְרוֹבֶיהָ״. "hava érda veavla cham sefatam". "vatits'hak sara bikroveha".
15. ״כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ שׁוֹר וּבִרְצוֹנָם עִקְּרוּ אֵבוּס״. ״וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּיבֵם עַל נוֹשֵׂא בְּנֵי אָדָם״. "ki veapam hargou chor ouvirtsonam ikerou évous". "vayika'h moche et ichto veet bana vayarkivém al nosé bené adam".
16. ״וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם וּבִשְׁאָר אֲרָצוֹת אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה״. ״וַיִּשְׁלַח אֶת זַאֲטוּטֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. ״וְאֶל זַאֲטוּטֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ״. "oumochav bené yisraél acher yachvou bemitsrayim ouvichar aratsot arba méot chana". "vayichla'h et zaatouté bené yisraél". "veel zaatouté bené yisraél lo chala'h yado".

Daf 9b

1. ״לֹא חֶמֶד אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי״. ״אֲשֶׁר חָלַק ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְהָאִיר לְכׇל הָעַמִּים״. "lo 'hemed e'had méhem nasati". "acher 'halak h' elohekha otam lehair lekhol haamim".
2. ״וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבוֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי לְעוֹבְדָם״. "vayélekh vayaavod elohim a'hérim acher lo tsiviti leovdam".
3. וְכָתְבוּ לוֹ: ״אֶת צְעִירַת הָרַגְלַיִם״, וְלֹא כָּתְבוּ לוֹ ״אֶת הָאַרְנֶבֶת״, מִפְּנֵי שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל תַּלְמַי אַרְנֶבֶת שְׁמָהּ, שֶׁלֹּא יֹאמַר שָׂחֲקוּ בִּי הַיְּהוּדִים וְהֵטִילוּ שֵׁם אִשְׁתִּי בַּתּוֹרָה. vekhatvou lo: "et tseirat haraglayim", velo katvou lo "et haarnevet", mipené cheichto chel talma arnevet chemah, chelo yomar sa'hakou bi hayeoudim vehétilou chém ichti batora.
4. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף בַּסְּפָרִים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָנִית. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי טַעְמָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, אָמַר קְרָא: ״יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאׇהֳלֵי שֵׁם״, דְּבָרָיו שֶׁל יֶפֶת יִהְיוּ בְּאׇהֳלֵי שֵׁם. raban chimon ben gamliél omér: af basefarim lo hitirou cheyikatvou ela yevanit. amar rabi avaou amar rabi yo'hanan: halakha keraban chimon ben gamliél. veamar rabi yo'hanan: ma tama deraban chimon ben gamliél, amar kera: "yafte elohim leyefet veyichkon beoholé chém", devara chel yefet yihou beoholé chém.
5. וְאֵימָא גּוֹמֶר וּמָגוֹג? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: הַיְינוּ טַעְמָא, דִּכְתִיב: ״יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת״, יַפְיוּתוֹ שֶׁל יֶפֶת יְהֵא בְּאׇהֳלֵי שֵׁם. veéma gomer oumagog? amar rabi 'hiya bar aba: haynou tama, dikhtiv: "yafte elohim leyefet", yafouto chel yefet yehé beoholé chém.
6. מַתְנִי׳ אֵין בֵּין כֹּהֵן מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִמְרוּבֵּה בְגָדִים אֶלָּא פַּר הַבָּא עַל כׇּל הַמִּצְוֹת. matni' én bén kohén machou'ha bechemen hamich'ha limroubé vegadim ela par haba al kol hamitsot.
7. אֵין בֵּין כֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְכֹהֵן שֶׁעָבַר אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. én bén kohén mechaméch lekhohén cheavar ela par yom hakipourim vaasirit haéfa.
8. גְּמָ׳ הָא לְעִנְיַן פַּר יוֹם כִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה — זֶה וָזֶה שָׁוִין. gema' ha leinyan par yom kipourim vaasirit haéfa — ze vaze chavin.
9. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאִי רַבִּי מֵאִיר, [הָא תַּנְיָא]: מְרוּבֵּה בְגָדִים מֵבִיא פַּר הַבָּא עַל כׇּל הַמִּצְוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ מֵבִיא. matnitin dela kerabi méir, dei rabi méir, [ha tanya]: meroubé vegadim mévi par haba al kol hamitsot, divré rabi méir, va'hakhamim omrim: éno mévi.
10. מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר — דְּתַנְיָא: ״מָשִׁיחַ״, אֵין לִי אֶלָּא מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, מְרוּבֵּה בְגָדִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הַמָּשִׁיחַ״. ma taméh derabi méir — detanya: "machi'ha", én li ela machou'ha bechemen hamich'ha, meroubé vegadim minayin? talmoud lomar: "hamachi'ha".
11. בְּמַאי אוֹקֵימְנָא — דְּלָא כְּרַבִּי מֵאִיר. אֵימָא סֵיפָא: אֵין בֵּין כֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְכֹהֵן שֶׁעָבַר אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. הָא לְכׇל דִּבְרֵיהֶן — זֶה וָזֶה שָׁוִין, אֲתָאן לְרַבִּי מֵאִיר, דְּתַנְיָא: אֵירַע בּוֹ פְּסוּל וּמִינּוּ כֹּהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו, רִאשׁוֹן — חוֹזֵר לַעֲבוֹדָתוֹ, שֵׁנִי — כׇּל מִצְוֹת כְּהוּנָּה גְּדוֹלָה עָלָיו, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: רִאשׁוֹן — חוֹזֵר לַעֲבוֹדָתוֹ, שֵׁנִי — אֵינוֹ רָאוּי לֹא לְכֹהֵן גָּדוֹל וְלֹא לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. bema okémna — dela kerabi méir. éma séfa: én bén kohén mechaméch lekhohén cheavar ela par yom hakipourim vaasirit haéfa. ha lekhol divréhen — ze vaze chavin, atan lerabi méir, detanya: éra bo pesoul ouminou kohén a'hér ta'hta, richon — 'hozér laavodato, chéni — kol mitsot keouna gedola ala, divré rabi méir. rabi yosé omér: richon — 'hozér laavodato, chéni — éno raou lo lekhohén gadol velo lekhohén hedot.
12. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹסֵף בֶּן אִלֵּם מִצִּיפּוֹרִי שֶׁאֵירַע בּוֹ פְּסוּל בְּכֹהֵן גָּדוֹל וּמִינּוּהוּ תַּחְתָּיו, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים, וְאָמְרוּ: רִאשׁוֹן — חוֹזֵר לַעֲבוֹדָתוֹ, שֵׁנִי — אֵינוֹ רָאוּי לֹא לְכֹהֵן גָּדוֹל וְלֹא לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. veamar rabi yosé: maase berabi yoséf ben ilém mitsipori cheéra bo pesoul bekhohén gadol ouminouou ta'hta, ouva maase lifné 'hakhamim, veamrou: richon — 'hozér laavodato, chéni — éno raou lo lekhohén gadol velo lekhohén hedot.
13. כֹּהֵן גָּדוֹל — מִשּׁוּם אֵיבָה, כֹּהֵן הֶדְיוֹט — מִשּׁוּם מַעֲלִין בַּקּוֹדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין. רֵישָׁא רַבָּנַן, וְסֵיפָא רַבִּי מֵאִיר! kohén gadol — michoum éva, kohén hedot — michoum maalin bakodech velo moridin. récha rabanan, veséfa rabi méir!
14. אָמַר רַב חִסְדָּא, אִין: רֵישָׁא רַבָּנַן וְסֵיפָא רַבִּי מֵאִיר. רַב יוֹסֵף אָמַר: רַבִּי הִיא, וְנָסֵיב לַהּ אַלִּיבָּא דְתַנָּאֵי. amar rav 'hisda, in: récha rabanan veséfa rabi méir. rav yoséf amar: rabi hi, venasév lah aliba detanaé.
15. מַתְנִי׳ אֵין בֵּין בָּמָה גְּדוֹלָה לַבָּמָה קְטַנָּה אֶלָּא פְּסָחִים. זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁהוּא נִידָּר וְנִידָּב — קָרֵב בְּבָמָה, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ לֹא נִידָּר וְלֹא נִידָּב — אֵינוֹ קָרֵב בְּבָמָה. matni' én bén bama gedola labama ketana ela pesa'him. ze hakelal: kol cheou nidar venidav — karév bevama, vekhol cheéno lo nidar velo nidav — éno karév bevama.
16. גְּמָ׳ פְּסָחִים וְתוּ לָא? אֵימָא כְּעֵין פְּסָחִים. gema' pesa'him vetou la? éma keén pesa'him.
17. מַנִּי — רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף צִבּוּר לֹא הִקְרִיבוּ אֶלָּא פְּסָחִים וְחוֹבוֹת שֶׁקָּבוּעַ לָהֶם זְמַן, אֲבָל חוֹבוֹת שֶׁאֵין קָבוּעַ לָהֶם זְמַן — הָכָא וְהָכָא לָא קְרוּב. mani — rabi chimon hi. detanya, rabi chimon omér: af tsibour lo hikrivou ela pesa'him ve'hovot chekavoua lahem zeman, aval 'hovot cheén kavoua lahem zeman — hakha vehakha la kerouv.
18. מַתְנִי׳ אֵין בֵּין שִׁילֹה לִירוּשָׁלַיִם, אֶלָּא שֶׁבְּשִׁילֹה אוֹכְלִין קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּכׇל הָרוֹאֶה, וּבִירוּשָׁלַיִם לִפְנִים מִן הַחוֹמָה. matni' én bén chilo lirouchalayim, ela chebechilo okhlin kadachim kalim oumaasér chéni bekhol haroe, ouvirouchalayim lifnim min ha'homa.
19. וְכָאן וְכָאן, קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים נֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים. קְדוּשַּׁת שִׁילֹה — vekhan vekhan, kodché kodachim neekhalin lifnim min hakelaim. kedouchat chilo —

Daf 10a

1. יֵשׁ אַחֲרֶיהָ הֶיתֵּר, וּקְדוּשַּׁת יְרוּשָׁלַיִם — אֵין אַחֲרֶיהָ הֶיתֵּר. yéch a'hareha hetér, oukdouchat yerouchalayim — én a'hareha hetér.
2. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי יִצְחָק: שָׁמַעְתִּי שֶׁמַּקְרִיבִין בְּבֵית חוֹנְיוֹ בִּזְמַן הַזֶּה. קָסָבַר: בֵּית חוֹנְיוֹ לָאו בֵּית עֲבוֹדָה זָרָה הִיא, וְקָא סָבַר: קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה — קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְלֹא קִידְּשָׁה לְעָתִיד לָבוֹא. gema' amar rabi yits'hak: chamati chemakrivin bevét 'hono bizman haze. kasavar: bét 'hono la bét avoda zara hi, veka savar: kedoucha richona — kidecha lichatah velo kidecha leatid lavo.
3. דִּכְתִיב: ״כִּי לֹא בָּאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה״. ״מְנוּחָה״ — זוֹ שִׁילֹה, ״נַחֲלָה״ — זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, מַקִּישׁ נַחֲלָה לִמְנוּחָה: מָה ״מְנוּחָה״ יֵשׁ אַחֲרֶיהָ הֶיתֵּר, אַף ״נַחֲלָה״ יֵשׁ אַחֲרֶיהָ הֶיתֵּר. dikhtiv: "ki lo batem ad ata el hamenou'ha veel hana'hala". "menou'ha" — zo chilo, "na'hala" — zo yerouchalayim, makich na'hala limnou'ha: ma "menou'ha" yéch a'hareha hetér, af "na'hala" yéch a'hareha hetér.
4. אֲמַרוּ לֵיהּ: אָמַרְתָּ? אֲמַר לְהוּ: לָא. אֲמַר רָבָא: הָאֱלֹהִים! אַמְרַהּ, וּגְמִירְנָא לַהּ מִינֵּיהּ. amarou léh: amarta? amar leou: la. amar rava: haelohim! amrah, ougmirna lah minéh.
5. וּמַאי טַעְמָא קָא הָדַר בֵּיהּ? מִשּׁוּם קֻשְׁיָא דְּרַב מָרִי. דְּמוֹתֵיב רַב מָרִי: קְדוּשַּׁת שִׁילֹה — יֵשׁ אַחֲרֶיהָ הֶיתֵּר. קְדוּשַּׁת יְרוּשָׁלַיִם — אֵין אַחֲרֶיהָ הֶיתֵּר. וְעוֹד תְּנַן: מִשֶּׁבָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת, וְלֹא הָיָה לָהֶם עוֹד הֶיתֵּר, וְהִיא הָיְתָה נַחֲלָה. ouma tama ka hadar béh? michoum kouchya derav mari. demotév rav mari: kedouchat chilo — yéch a'hareha hetér. kedouchat yerouchalayim — én a'hareha hetér. veod tenan: michebaou lirouchalayim neesrou habamot, velo haya lahem od hetér, vehi hayta na'hala.
6. תַּנָּאֵי הִיא. (דְּתַנְיָא) אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: שָׁמַעְתִּי כְּשֶׁהָיוּ בּוֹנִין בַּהֵיכָל, עוֹשִׂין קְלָעִים לַהֵיכָל וּקְלָעִים לָעֲזָרָה. אֶלָּא שֶׁבַּהֵיכָל בּוֹנִין מִבַּחוּץ, וּבָעֲזָרָה בּוֹנִין מִבִּפְנִים. tanaé hi. (detanya) amar rabi eliezer: chamati kechehaou bonin bahékhal, osin kelaim lahékhal ouklaim laazara. ela chebahékhal bonin miba'houts, ouvaazara bonin mibifnim.
7. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שָׁמַעְתִּי שֶׁמַּקְרִיבִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּיִת, אוֹכְלִין קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קְלָעִים, קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חוֹמָה, מִפְּנֵי שֶׁקְּדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבוֹא. מִכְּלָל דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר לֹא קִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבוֹא. veamar rabi yeochoua: chamati chemakrivin af al pi cheén bayit, okhlin kodché kadachim af al pi cheén kelaim, kadachim kalim oumaasér chéni af al pi cheén 'homa, mipené chekedoucha richona kidecha lichatah vekidecha leatid lavo. mikelal derabi eliezer savar lo kidecha leatid lavo.
8. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: מִמַּאי? דִּלְמָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבוֹא, וּמָר — מַאי דִּשְׁמִיעַ לֵיהּ קָאָמַר, וּמָר — מַאי דִּשְׁמִיעַ לֵיהּ קָאָמַר. וְכִי תֵּימָא: קְלָעִים לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמָה לִי? לִצְנִיעוּתָא בְּעָלְמָא. amar léh ravina lerav aché: mima? dilma dekhoulé alma kedoucha richona kidecha lichatah vekidecha leatid lavo, oumar — ma dichmia léh kaamar, oumar — ma dichmia léh kaamar. vekhi téma: kelaim lerabi eliezer lema li? litsniouta bealma.
9. אֶלָּא כִּי הָנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא: אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: לָמָּה מָנוּ חֲכָמִים אֶת אֵלּוּ? שֶׁכְּשֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה מָצְאוּ אֶת אֵלּוּ וְקִידְּשׁוּם, אֲבָל הָרִאשׁוֹנוֹת בָּטְלוּ מִשֶּׁבָּטְלָה הָאָרֶץ. אַלְמָא קָסָבַר: קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְלֹא קִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבוֹא. ela ki hané tanaé, detanya: amar rabi yichmaél berabi yosé: lama manou 'hakhamim et élou? chekechealou bené hagola matsou et élou vekidechoum, aval harichonot batlou michebatla haarets. alma kasavar: kedoucha richona kidecha lichatah velo kidecha leatid lavo.
10. וּרְמִינְהוּ, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: וְכִי אֵלּוּ בִּלְבַד הָיוּ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״שִׁשִּׁים עִיר כׇּל חֶבֶל אַרְגּוֹב״, וּכְתִיב: ״כָּל אֵלֶּה עָרִים בְּצוּרוֹת חוֹמָה גְבוֹהָה״. אֶלָּא לָמָּה מָנוּ חֲכָמִים אֶת אֵלּוּ? שֶׁכְּשֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה מָצְאוּ אֵלּוּ וְקִידְּשׁוּם. ourminou, amar rabi yichmaél berabi yosé: vekhi élou bilvad haou? vahalo kevar neemar: "chichim ir kol 'hevel argov", oukhtiv: "kal éle arim betsourot 'homa gevoha". ela lama manou 'hakhamim et élou? chekechealou bené hagola matsou élou vekidechoum.
11. קִידְּשׁוּם?! kidechoum?!

Daf 10b

1. הַשְׁתָּא [הָא] אָמְרִי לָא צְרִיכָא לְקַדּוֹשֵׁי! אֶלָּא: מָצְאוּ אֶת אֵלּוּ וּמְנָאוּם. hachta [ha] amri la tserikha lekadoché! ela: matsou et élou oumnaoum.
2. וְלֹא אֵלּוּ בִּלְבַד, אֶלָּא כׇּל שֶׁתַּעֲלֶה לְךָ מָסוֹרֶת בְּיָדְךָ מֵאֲבוֹתֶיךָ שֶׁמּוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן — כׇּל הַמִּצְוֹת הַלָּלוּ נוֹהֲגִין בָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁקְּדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא. קַשְׁיָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אַדְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל. velo élou bilvad, ela kol chetaale lekha masoret beyadkha méavotekha chemoukefet 'homa mimot yeochoua bin noun — kol hamitsot halalou nohagin bah, mipené chekedoucha richona kidecha lichatah vekidecha leatid lavo. kachya derabi yichmaél aderabi yichmaél.
3. תְּרֵי תַנָּאֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, הָא רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵי אַמְרַהּ, דְּתַנְיָא: רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי אָמַר: ״אֲשֶׁר לוֹא חוֹמָה״, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עַכְשָׁיו וְהָיָה לוֹ קוֹדֶם לָכֵן. teré tanaé aliba derabi yichmaél berabi yosé. veibaét éma, ha rabi elazar bar yosé amrah, detanya: rabi elazar berabi yosé amar: "acher lo 'homa", af al pi cheén lo akhcha vehaya lo kodem lakhén.
4. ״וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ״, אָמַר רַבִּי לֵוִי וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹנָתָן: דָּבָר זֶה מָסוֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְהִי״ אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן צַעַר. "vayhi bimé a'hachvéroch", amar rabi lévi veitéma rabi yonatan: davar ze masoret beyadénou méanché keneset hagedola, kol makom cheneemar "vayhi" éno ela lechon tsaar.
5. ״וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ״ — הֲוָה הָמָן. ״וַיְהִי בִּימֵי שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים״ — הֲוָה רָעָב. ״וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרוֹב״ — ״וַיַּרְא ה׳ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם״. "vayhi bimé a'hachvéroch" — hava haman. "vayhi bimé chefot hachoftim" — hava raav. "vayhi ki hé'hél haadam larov" — "vayar h' ki raba raat haadam".
6. ״וַיְהִי בְּנׇסְעָם מִקֶּדֶם״ — ״הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר״. ״וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל״ — ״עָשׂוּ מִלְחָמָה״. ״וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ״ — ״וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ״. ״וַיְהִי ה׳ אֶת יְהוֹשֻׁעַ״ — ״וַיִּמְעֲלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. ״וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם״ — ״כִּי אֶת חַנָּה אָהֵב וַה׳ סָגַר רַחְמָהּ״. "vayhi benosam mikedem" — "hava nivne lanou ir". "vayhi bimé amrafel" — "asou mil'hama". "vayhi bihot yeochoua biri'ho" — "ve'harbo cheloufa beyado". "vayhi h' et yeochoua" — "vayimalou bené yisraél". "vayhi ich e'had min haramatayim" — "ki et 'hana ahév va' sagar ra'hmah".
7. ״וַיְהִי (כִּי) זָקֵן שְׁמוּאֵל״ — ״וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָיו״. ״וַיְהִי דָוִד לְכׇל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל [וַה׳ עִמּוֹ]״ — ״וַיְהִי שָׁאוּל עוֹיֵן אֶת דָּוִד״. ״וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ״ — ״רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת״. "vayhi (ki) zakén chemouél" — "velo halkhou vana bidrakha". "vayhi david lekhol derakha maskil [va' imo]" — "vayhi chaoul oyén et david". "vayhi ki yachav hamelekh bevéto" — "rak ata lo tivne habayit".
8. וְהָכְתִיב: ״וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי״, וְתַנְיָא: אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיְתָה שִׂמְחָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּיוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ בּוֹ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּתִיב הָכָא: ״וַיְהִי בְּיוֹם הַשְּׁמִינִי״, וּכְתִיב הָתָם: ״וַיְהִי (בֹקֶר) יוֹם אֶחָד״! vehakhtiv: "vayhi bayom hachemini", vetanya: oto hayom hayta sim'ha lifné hakadoch baroukh hou keom chenivreou bo chamayim vaarets, ketiv hakha: "vayhi beom hachemini", oukhtiv hatam: "vayhi (voker) yom e'had"!
9. הָא שְׁכֵיב נָדָב וַאֲבִיהוּא. ha chekhév nadav vaaviou.
10. וְהָכְתִיב: ״וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה״! וְהָכְתִיב: ״וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל״! וְהָכְתִיב ״וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד״! וְהָאִיכָּא שֵׁנִי! וְהָאִיכָּא שְׁלִישִׁי! וְהָאִיכָּא טוּבָא! vehakhtiv: "vayhi vichmonim chana vearba méot chana"! vehakhtiv: "vayhi kaacher raa yaakov et ra'hél"! vehakhtiv "vayhi erev vayhi voker yom e'had"! vehaika chéni! vehaika chelichi! vehaika touva!
11. אָמַר רַב אָשֵׁי: כׇּל ״וַיְהִי״ — אִיכָּא הָכִי וְאִיכָּא הָכִי, ״וַיְהִי בִּימֵי״ — אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן צַעַר. amar rav aché: kol "vayhi" — ika hakhi veika hakhi, "vayhi bimé" — éno ela lechon tsaar.
12. חַמְשָׁה ״וַיְהִי בִּימֵי״ הָווּ: ״וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ״, ״וַיְהִי בִּימֵי שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים״, ״וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל״, ״וַיְהִי בִּימֵי אָחָז״, ״וַיְהִי בִּימֵי יְהוֹיָקִים״. 'hamcha "vayhi bimé" haou: "vayhi bimé a'hachvéroch", "vayhi bimé chefot hachoftim", "vayhi bimé amrafel", "vayhi bimé a'haz", "vayhi bimé yeoyakim".
13. וְאָמַר רַבִּי לֵוִי, דָּבָר זֶה מָסוֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ: אָמוֹץ וַאֲמַצְיָה — אֲחֵי הָווּ. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? veamar rabi lévi, davar ze masoret beyadénou méavoténou: amots vaamatsya — a'hé haou. ma ka machma lan?
14. כִּי הָא דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כׇּל כַּלָּה שֶׁהִיא צְנוּעָה בְּבֵית חָמִיהָ — זוֹכָה וְיוֹצְאִין מִמֶּנָּה מְלָכִים וּנְבִיאִים. מְנָלַן? מִתָּמָר, דִּכְתִיב: ״וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ״, מִשּׁוּם דְּכִסְּתָה פָּנֶיהָ ״וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה״? ki ha deamar rabi chemouél bar na'hmani amar rabi yonatan: kol kala chehi tsenoua bevét 'hamiha — zokha veotsin mimena melakhim ounviim. menalan? mitamar, dikhtiv: "vayireha yeouda vaya'hcheveha lezona ki khiseta paneha", michoum dekhiseta paneha "vaya'hcheveha lezona"?
15. אֶלָּא מִשּׁוּם דְּכִסְּתָה פָּנֶיהָ בְּבֵית חָמִיהָ, וְלָא הֲוָה יָדַע לַהּ, זָכְתָה וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה מְלָכִים וּנְבִיאִים. מְלָכִים — מִדָּוִד, נְבִיאִים — דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי, מָסוֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ: אָמוֹץ וַאֲמַצְיָה אַחִים הָיוּ, וּכְתִיב: ״חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ״. ela michoum dekhiseta paneha bevét 'hamiha, vela hava yada lah, zakhta veyatsou mimena melakhim ounviim. melakhim — midavid, neviim — deamar rabi lévi, masoret beyadénou méavoténou: amots vaamatsya a'him haou, oukhtiv: "'hazon yechayaou ven amots".
16. וְאָמַר רַבִּי לֵוִי, דָּבָר זֶה מָסוֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ: מְקוֹם אָרוֹן אֵינוֹ מִן הַמִּדָּה. veamar rabi lévi, davar ze masoret beyadénou méavoténou: mekom aron éno min hamida.
17. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אָרוֹן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה יֵשׁ לוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת לְכׇל רוּחַ, וּכְתִיב: ״וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אוֹרֶךְ״, וּכְתִיב: ״כְּנַף הַכְּרוּב הָאֶחָד עֶשֶׂר אַמּוֹת וּכְנַף הַכְּרוּב הָאֶחָד עֶשֶׂר אַמּוֹת״, אָרוֹן גּוּפֵיהּ הֵיכָא הֲוָה קָאֵי? אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: בְּנֵס הָיָה עוֹמֵד. tanya namé hakhi: aron cheasa moche yéch lo eser amot lekhol rou'ha, oukhtiv: "velifné hadevir esrim ama orekh", oukhtiv: "kenaf hakerouv hae'had eser amot oukhnaf hakerouv hae'had eser amot", aron gouféh hékha hava kaé? ela la chema minah: benés haya oméd.
18. רַבִּי יוֹנָתָן פָּתַח לַהּ פִּיתְחָא לְהַאי פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא: ״וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם וְגוֹ׳ וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד נְאֻם ה׳״. ״שֵׁם״ — זֶה הַכְּתָב, ״שְׁאָר״ — זֶה לְשׁוֹן, ״נִין״ — זֶה מַלְכוּת, ״וָנֶכֶד״ — זוֹ וַשְׁתִּי. rabi yonatan pata'h lah pit'ha leha parachta méhakha: "vekamti aléhem vego' vehikhrati levavel chém ouchar venin vanekhed neoum h'". "chém" — ze haketav, "chear" — ze lechon, "nin" — ze malkhout, "vanekhed" — zo vachti.
19. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, פָּתַח לַהּ פִּיתְחָא לְהַאי פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא: ״תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ וְתַחַת הַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַס״. rabi chemouél bar na'hmani, pata'h lah pit'ha leha parachta méhakha: "ta'hat hanaatsouts yaale veroch veta'hat hasirpad yaale hadas".
20. ״תַּחַת הַנַּעֲצוּץ״ — תַּחַת הָמָן הָרָשָׁע שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִיב: ״וּבְכֹל הַנַּעֲצוּצִים וּבְכֹל הַנַּהֲלוֹלִים״. "ta'hat hanaatsouts" — ta'hat haman haracha cheasa atsmo avoda zara, dikhtiv: "ouvkhol hanaatsoutsim ouvkhol hanahalolim".
21. ״יַעֲלֶה בְּרוֹשׁ״ — זֶה מָרְדֳּכַי שֶׁנִּקְרָא רֹאשׁ לְכׇל הַבְּשָׂמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מׇר דְּרוֹר״, וּמְתַרְגְּמִינַן: ״מֹר דְּכֵי״. "yaale beroch" — ze mardokha chenikra roch lekhol habesamim, cheneemar: "veata ka'h lekha besamim roch mor deror", oumtargeminan: "mor dekhé".
22. ״תַּחַת הַסִּרְפַּד״ — תַּחַת וַשְׁתִּי הָרְשָׁעָה בַּת בְּנוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע שֶׁשָּׂרַף רְפִידַת בֵּית ה׳, דִּכְתִיב: ״רְפִידָתוֹ זָהָב״. "ta'hat hasirpad" — ta'hat vachti harchaa bat beno chel nevoukhadnetsar haracha chesaraf refidat bét h', dikhtiv: "refidato zahav".
23. ״יַעֲלֶה הֲדַס״ — זוֹ אֶסְתֵּר הַצַּדֶּקֶת שֶׁנִּקְרֵאת הֲדַסָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי אוֹמֵן אֶת הֲדַסָּה״. ״וְהָיָה לַה׳ לְשֵׁם״ — זוֹ מִקְרָא מְגִילָּה. ״לְאוֹת עוֹלָם לֹא יִכָּרֵת״ — אֵלּוּ יְמֵי פוּרִים. "yaale hadas" — zo estér hatsadeket chenikrét hadasa, cheneemar: "vayhi omén et hadasa". "vehaya la' lechém" — zo mikra megila. "leot olam lo yikarét" — élou yemé fourim.
24. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַח לַהּ פִּיתְחָא לְהַאי פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא: ״וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ ה׳ עֲלֵיכֶם לְהֵיטִיב אֶתְכֶם כֵּן יָשִׂישׂ... לְהָרַע אֶתְכֶם״. rabi yeochoua ben lévi pata'h lah pit'ha leha parachta méhakha: "vehaya kaacher sas h' alékhem lehétiv etkhem kén yasis... lehara etkhem".
25. וּמִי חָדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים? וְהָא כְּתִיב: ״בְּצֵאת לִפְנֵי הֶחָלוּץ וְאוֹמְרִים הוֹדוּ לַה׳ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ״, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר ״כִּי טוֹב״ בְּהוֹדָאָה זוֹ? לְפִי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ בְּמַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים. oumi 'hadé hakadoch baroukh hou bemapaltan chel rechaim? veha ketiv: "betsét lifné he'halouts veomrim hodou la' ki leolam 'hasdo", veamar rabi yo'hanan: mipené ma lo neemar "ki tov" beodaa zo? lefi cheén hakadoch baroukh hou samé'ha bemapaltan chel rechaim.
26. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי דִּכְתִיב: ״וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כׇּל הַלָּיְלָה״ — בִּקְּשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לוֹמַר שִׁירָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מַעֲשֵׂה יָדַי טוֹבְעִין בַּיָּם, וְאַתֶּם אוֹמְרִים שִׁירָה? veamar rabi yo'hanan, ma dikhtiv: "velo karav ze el ze kol halayla" — bikechou malakhé hacharét lomar chira, amar hakadoch baroukh hou: maasé yada tovin bayam, veatem omrim chira?
27. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הוּא אֵינוֹ שָׂשׂ, אֲבָל אֲחֵרִים מֵשִׂישׂ. וְדַיְקָא נָמֵי, דִּכְתִיב: ״כֵּן יָשִׂישׂ״, וְלָא כְּתִיב ״יָשׂוּשׂ״. שְׁמַע מִינַּהּ. amar rabi elazar: hou éno sas, aval a'hérim mésis. vedayka namé, dikhtiv: "kén yasis", vela ketiv "yasous". chema minah.
28. רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא פָּתַח לַהּ פִּיתְחָא לְהַאי פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא: ״לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו נָתַן חׇכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה״ — זֶה מָרְדֳּכַי הַצַּדִּיק, ״וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסוֹף וְלִכְנוֹס״ — זֶה הָמָן, ״לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים״ — זֶה מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, דִּכְתִיב: ״וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מׇרְדֳּכַי עַל בֵּית הָמָן״. rabi aba bar kahana pata'h lah pit'ha leha parachta méhakha: "leadam chetov lefana natan 'hokhma vedaat vesim'ha" — ze mardokha hatsadik, "vela'hote natan inyan leesof velikhnos" — ze haman, "latét letov lifné haelohim" — ze mardekha veestér, dikhtiv: "vatasem estér et mordokha al bét haman".
29. רַבָּה בַּר עוֹפְרָן פָּתַח לַהּ פִּיתְחָא לְהַאי פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא: ״וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם וְהַאֲבַדְתִּי מִשָּׁם מֶלֶךְ וְשָׂרִים״. ״מֶלֶךְ״ — זוֹ וַשְׁתִּי, ״וְשָׂרִים״ — זֶה הָמָן וַעֲשֶׂרֶת בָּנָיו. raba bar ofran pata'h lah pit'ha leha parachta méhakha: "vesamti khisi beélam vehaavadti micham melekh vesarim". "melekh" — zo vachti, "vesarim" — ze haman vaaseret bana.
30. רַב דִּימִי בַּר יִצְחָק פָּתַח לַהּ פִּיתְחָא לְהַאי פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא, rav dimi bar yits'hak pata'h lah pit'ha leha parachta méhakha,

Daf 11a

1. ״כִּי עֲבָדִים אֲנַחְנוּ וּבְעַבְדוּתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ וַיַּט עָלֵינוּ חֶסֶד לִפְנֵי מַלְכֵי פָרַס״, אֵימָתַי — בִּזְמַן הָמָן. "ki avadim ana'hnou ouvavdouténou lo azavanou elohénou vayat alénou 'hesed lifné malkhé faras", émata — bizman haman.
2. רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא פָּתַח לַהּ פִּתְחָא לְהָא פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא: ״הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם״, ״בָּאֵשׁ״ — בִּימֵי נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע. ״וּבַמַּיִם״ — בִּימֵי פַרְעֹה, ״וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה״ — בִּימֵי הָמָן. rabi 'hanina bar papa pata'h lah pit'ha leha parachta méhakha: "hirkavta enoch lerochénou banou vaéch ouvamayim", "baéch" — bimé nevoukhadnetsar haracha. "ouvamayim" — bimé faro, "vatotsiénou larvaya" — bimé haman.
3. רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַח לֵהּ פִּתְחָא לְהָא פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא: ״זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ״, אֵימָתַי ״רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ״ — בִּימֵי מׇרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר. rabi yo'hanan pata'h léh pit'ha leha parachta méhakha: "zakhar 'hasdo veemounato levét yisraél raou khol afsé arets ét yechouat elohénou", émata "raou khol afsé arets ét yechouat elohénou" — bimé mordokha veestér.
4. רֵישׁ לָקִישׁ פָּתַח לַהּ פִּתְחָא לְהָא פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא: ״אֲרִי נוֹהֵם וְדוֹב שׁוֹקֵק מוֹשֵׁל רָשָׁע עַל עַם דָּל״, ״אֲרִי נוֹהֵם״ — זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע, דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״עָלָה אַרְיֵה מִסּוּבְּכוֹ״. ״דּוֹב שׁוֹקֵק״ — זֶה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״וַאֲרוּ חֵיוָה אׇחֳרִי תִנְיָינָה דָּמְיָה לְדוֹב״, וְתָנֵי רַב יוֹסֵף: אֵלּוּ פַּרְסִיִּים, שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין כְּדוֹב, וּמְסוּרְבָּלִין בָּשָׂר כְּדוֹב, וּמְגַדְּלִין שֵׂעָר כְּדוֹב, וְאֵין לָהֶם מְנוּחָה כְּדוֹב. réch lakich pata'h lah pit'ha leha parachta méhakha: "ari nohém vedov chokék mochél racha al am dal", "ari nohém" — ze nevoukhadnetsar haracha, dikhtiv béh: "ala aryé misoubekho". "dov chokék" — ze a'hachvéroch, dikhtiv béh: "vaarou 'héva o'hori tinyana damya ledov", vetané rav yoséf: élou parsiyim, cheokhlin vechotin kedov, oumsourbalin basar kedov, oumgadelin séar kedov, veén lahem menou'ha kedov.
5. ״מוֹשֵׁל רָשָׁע״ — זֶה הָמָן. ״עַל עַם דָּל״ — אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם דַּלִּים מִן הַמִּצְוֹת. "mochél racha" — ze haman. "al am dal" — élou yisraél, chehém dalim min hamitsot.
6. רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח לֵהּ פִּתְחָא לְהָא פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא: ״בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם יִדְלוֹף הַבָּיִת״, בִּשְׁבִיל עַצְלוּת שֶׁהָיָה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא עָסְקוּ בַּתּוֹרָה, נַעֲשָׂה שׂוֹנְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָךְ. וְאֵין ״מָךְ״ אֶלָּא עָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ״, וְאֵין ״מְקָרֶה״ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו״. rabi elazar pata'h léh pit'ha leha parachta méhakha: "baatsaltayim yimakh hamekare ouvchiflout yadayim yidlof habayit", bichvil atslout chehaya lahem leyisraél chelo askou batora, naasa sono chel hakadoch baroukh hou makh. veén "makh" ela ani, cheneemar: "veim makh hou méerkekha", veén "mekare" ela hakadoch baroukh hou, cheneemar: "hamkare vamayim aliyota".
7. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק פָּתַח לַהּ פִּתְחָא לְהָא פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא: ״שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לוּלֵי ה׳ שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל. לוּלֵי ה׳ שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם״. ״אָדָם״ — וְלֹא מֶלֶךְ. rav na'hman bar yits'hak pata'h lah pit'ha leha parachta méhakha: "chir hamaalot loulé h' chehaya lanou yomar na yisraél. loulé h' chehaya lanou bekoum alénou adam". "adam" — velo melekh.
8. רָבָא פָּתַח לַהּ פִּתְחָא לְהָא פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא: ״בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם וּבִמְשׁוֹל רָשָׁע יֵאָנַח עָם״, ״בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם״ — זֶה מׇרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, דִּכְתִיב: ״וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה״. ״וּבִמְשׁוֹל רָשָׁע יֵאָנַח עָם״ — זֶה הָמָן, דִּכְתִיב: ״וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה״. rava pata'h lah pit'ha leha parachta méhakha: "birvot tsadikim yisma'h haam ouvimchol racha yéana'h am", "birvot tsadikim yisma'h haam" — ze mordokha veestér, dikhtiv: "vehair chouchan tsahala vesamé'ha". "ouvimchol racha yéana'h am" — ze haman, dikhtiv: "vehair chouchan navokha".
9. רַב מַתְנָה אָמַר מֵהָכָא: ״כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרוֹבִים אֵלָיו״. רַב אָשֵׁי אָמַר מֵהָכָא: ״אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים וְגוֹ׳״. rav matna amar méhakha: "ki mi go gadol acher lo elohim kerovim éla". rav aché amar méhakha: "o hanisa elohim vego'".
10. ״וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ״, אָמַר רַב: וַיי וְהֵי, הָדָא דִּכְתִיב: ״וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאוֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְגוֹ׳״. "vayhi bimé a'hachvéroch", amar rav: va vehé, hada dikhtiv: "vehitmakartem cham leoyvekha laavadim velichfa'hot vego'".
11. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: ״לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלּוֹתָם״. ״לֹא מְאַסְתִּים״ — בִּימֵי יְווֹנִים. ״וְלֹא גְעַלְתִּים״ — בִּימֵי נְבוּכַדְנֶצַּר. ״לְכַלּוֹתָם״ — בִּימֵי הָמָן. ״לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם״ — בִּימֵי פָרְסִיִּים. ״כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיהֶם״ — בִּימֵי גוֹג וּמָגוֹג. ouchmouél amar: "lo meastim velo gealtim lekhalotam". "lo meastim" — bimé yeonim. "velo gealtim" — bimé nevoukhadnetsar. "lekhalotam" — bimé haman. "lehafér beriti itam" — bimé farsiyim. "ki ani h' elohéhem" — bimé gog oumagog.
12. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: ״לֹא מְאַסְתִּים״ — בִּימֵי כַּשְׂדִּים, שֶׁהֶעֱמַדְתִּי לָהֶם דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. ״וְלֹא גְעַלְתִּים״ — בִּימֵי יְווֹנִים, שֶׁהֶעֱמַדְתִּי לָהֶם שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, וְחַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו, וּמַתִּתְיָה כֹּהֵן גָּדוֹל. ״לְכַלּוֹתָם״ — בִּימֵי הָמָן, שֶׁהֶעֱמַדְתִּי לָהֶם מׇרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר. ״לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם״ — בִּימֵי רוֹמִיִּים, שֶׁהֶעֱמַדְתִּי לָהֶם שֶׁל בֵּית רַבִּי וְחַכְמֵי דוֹרוֹת. ״כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיהֶם״ — לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁאֵין כׇּל אוּמָּה וְלָשׁוֹן יְכוֹלָה לִשְׁלוֹט בָּהֶם. bematnita tana: "lo meastim" — bimé kasdim, cheheemadti lahem daniyél 'hananya michaél vaazarya. "velo gealtim" — bimé yeonim, cheheemadti lahem chimon hatsadik, ve'hachmona ouvana, oumatitya kohén gadol. "lekhalotam" — bimé haman, cheheemadti lahem mordokha veestér. "lehafér beriti itam" — bimé romiyim, cheheemadti lahem chel bét rabi ve'hakhmé dorot. "ki ani h' elohéhem" — leatid lavo, cheén kol ouma velachon yekhola lichlot bahem.
13. רַבִּי לֵוִי אָמַר מֵהָכָא: ״וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ״. rabi lévi amar méhakha: "veim lo torichou et yochvé haarets".
14. רַבִּי חִיָּיא אָמַר מֵהָכָא: ״וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם״. rabi 'hiya amar méhakha: "vehaya kaacher dimiti laasot lahem eese lakhem".
15. ״אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ״, אָמַר רַב: אָחִיו שֶׁל רֹאשׁ, וּבֶן גִּילוֹ שֶׁל רֹאשׁ. אָחִיו שֶׁל רֹאשׁ, אָחִיו שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע שֶׁנִּקְרָא ״רֹאשׁ״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַנְתְּ הוּא רֵישָׁא דִּי דַהֲבָא״. בֶּן גִּילוֹ שֶׁל רֹאשׁ, הוּא הָרַג — הוּא בִּיקֵּשׁ לַהֲרוֹג, הוּא הֶחְרִיב — הוּא בִּיקֵּשׁ לְהַחְרִיב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יוֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם״. "a'hachvéroch", amar rav: a'hi chel roch, ouven gilo chel roch. a'hi chel roch, a'hi chel nevoukhadnetsar haracha chenikra "roch", cheneemar: "ante hou récha di dahava". ben gilo chel roch, hou harag — hou bikéch laharog, hou he'hriv — hou bikéch leha'hriv, cheneemar: "ouvmalkhout a'hachvéroch bit'hilat malkhouto katvou sitna al yochvé yeouda virouchalam".
16. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: שֶׁהוּשְׁחֲרוּ פְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כֹּל שֶׁזּוֹכְרוֹ אֹמֵר ״אָח לְרֹאשׁוֹ״. וְרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: שֶׁהַכֹּל נַעֲשׂוּ רָשִׁין בְּיָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס״. ouchmouél amar: cheouch'harou penéhem chel yisraél beyama kechoulé kedéra. verabi yo'hanan amar: kol chezokhro omér "a'h lerocho". verabi 'hanina amar: chehakol naasou rachin beyama, cheneemar: "vayasem hamelekh a'hachvéroch mas".
17. ״הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ״ — הוּא בְּרִשְׁעוֹ מִתְּחִילָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ. ״הוּא עֵשָׂו״ — הוּא בְּרִשְׁעוֹ מִתְּחִילָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ. ״הוּא דָּתָן וַאֲבִירָם״ — הֵן בְּרִשְׁעָן מִתְּחִילָּתָן וְעַד סוֹפָן. ״הוּא הַמֶּלֶךְ אָחָז״ — הוּא בְּרִשְׁעוֹ מִתְּחִילָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ. "hou a'hachvéroch" — hou bericho mite'hilato vead sofo. "hou ésa" — hou bericho mite'hilato vead sofo. "hou datan vaaviram" — hén berichan mite'hilatan vead sofan. "hou hamelekh a'haz" — hou bericho mite'hilato vead sofo.
18. ״אַבְרָם הוּא אַבְרָהָם״ — הוּא בְּצִדְקוֹ מִתְּחִילָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ. ״הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה״ — הֵן בְּצִדְקָן מִתְּחִילָּתָן וְעַד סוֹפָן. ״וְדָוִד הוּא הַקָּטָן״ — הוּא בְּקַטְנוּתוֹ מִתְּחִילָּתוֹ עַד סוֹפוֹ, כְּשֵׁם שֶׁבְּקַטְנוּתוֹ הִקְטִין עַצְמוֹ אֵצֶל מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ בַּתּוֹרָה, כָּךְ בְּמַלְכוּתוֹ הִקְטִין עַצְמוֹ אֵצֶל מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה. "avram hou avraham" — hou betsidko mite'hilato vead sofo. "hou aharon oumoche" — hén betsidkan mite'hilatan vead sofan. "vedavid hou hakatan" — hou bekatnouto mite'hilato ad sofo, kechém chebekatnouto hiktin atsmo étsel mi chegadol mimenou batora, kakh bemalkhouto hiktin atsmo étsel mi chegadol mimenou be'hakhma.
19. ״הַמּוֹלֵךְ״, אָמַר רַב: שֶׁמָּלַךְ מֵעַצְמוֹ. אָמְרִי לַהּ לְשֶׁבַח וְאָמְרִי לַהּ לִגְנַאי. אָמְרִי לַהּ לְשֶׁבַח — דְּלָא הֲוָה אִינִישׁ דַּחֲשִׁיב לְמַלְכָּא כְּווֹתֵיהּ, וְאָמְרִי לַהּ לִגְנַאי — דְּלָא הֲוָה חֲזֵי לְמַלְכוּתָא, וּמָמוֹנָא יַתִּירָא הוּא דִּיהַב וְקָם. "hamolékh", amar rav: chemalakh méatsmo. amri lah lecheva'h veamri lah ligna. amri lah lecheva'h — dela hava inich da'hachiv lemalka keotéh, veamri lah ligna — dela hava 'hazé lemalkhouta, oumamona yatira hou dihav vekam.
20. ״מֵהוֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ״, רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר: הוֹדּוּ בְּסוֹף הָעוֹלָם וְכוּשׁ בְּסוֹף הָעוֹלָם, וְחַד אָמַר: הוֹדּוּ וְכוּשׁ גַּבֵּי הֲדָדֵי הֲווֹ קָיְימִי; כְּשֵׁם שֶׁמָּלַךְ עַל הוֹדּוּ וְכוּשׁ, כָּךְ מָלַךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. "méodou vead kouch", rav ouchmouél 'had amar: hodou besof haolam vekhouch besof haolam, ve'had amar: hodou vekhouch gabé hadadé hao kaymi; kechém chemalakh al hodou vekhouch, kakh malakh misof haolam vead sofo.
21. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״כִּי הוּא רוֹדֶה בְּכׇל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה״, רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר: תִּפְסַח בְּסוֹף הָעוֹלָם וְעַזָּה בְּסוֹף הָעוֹלָם, וְחַד אָמַר: תִּפְסַח וְעַזָּה בַּהֲדֵי הֲדָדֵי הֲווֹ קָיְימִי; כְּשֵׁם שֶׁמָּלַךְ עַל תִּפְסַח וְעַל עַזָּה, כָּךְ מָלַךְ עַל כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. kayotsé badavar ata omér: "ki hou rode bekhol éver hanahar mitifsa'h vead aza", rav ouchmouél 'had amar: tifsa'h besof haolam veaza besof haolam, ve'had amar: tifsa'h veaza bahadé hadadé hao kaymi; kechém chemalakh al tifsa'h veal aza, kakh malakh al kol haolam koulo.
22. ״שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה״, אָמַר רַב חִסְדָּא: בַּתְּחִילָּה מָלַךְ עַל שֶׁבַע, וּלְבַסּוֹף מָלַךְ עַל עֶשְׂרִים, וּלְבַסּוֹף מָלַךְ עַל מֵאָה. אֶלָּא מֵעַתָּה: ״וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה״, מַאי דָּרְשַׁתְּ בֵּיהּ? שָׁאנֵי הָכָא, דִּקְרָא יַתִּירָא הוּא: מִכְּדֵי כְּתִיב ״מֵהוֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ״, ״שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ לִדְרָשָׁה. "cheva veesrim ouméa medina", amar rav 'hisda: bate'hila malakh al cheva, oulvasof malakh al esrim, oulvasof malakh al méa. ela méata: "ouchné 'hayé amram cheva ouchlochim oumat chana", ma darchate béh? chané hakha, dikra yatira hou: mikedé ketiv "méodou vead kouch", "cheva veesrim ouméa medina" lema li? chema minah lidracha.
23. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה מָלְכוּ בַּכִּיפָּה, וְאֵלּוּ הֵן: אַחְאָב וַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וּנְבוּכַדְנֶצַּר. אַחְאָב, דִּכְתִיב: ״חַי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ גּוֹי וּמַמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא שָׁלַח אֲדוֹנִי שָׁם לְבַקֶּשְׁךָ וְגוֹ׳״. וְאִי לָא דַּהֲוָה מָלֵיךְ עֲלַיְיהוּ, הֵיכִי מָצֵי מַשְׁבַּע לְהוּ? tanou rabanan: chelocha malkhou bakipa, veélou hén: a'hav vaa'hachvéroch ounvoukhadnetsar. a'hav, dikhtiv: "'ha h' elohekha im yech go oumamlakha acher lo chala'h adoni cham levakechkha vego'". vei la dahava malékh alayou, hékhi matsé machba leou?
24. נְבוּכַדְנֶצַּר, דִּכְתִיב: ״וְהָיָה הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן אֶת צַוָּארוֹ בְּעוֹל מֶלֶךְ בָּבֶל״. אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הָא דַּאֲמַרַן. nevoukhadnetsar, dikhtiv: "vehaya hago vehamamlakha acher lo yitén et tsavaro beol melekh bavel". a'hachvéroch, ha daamaran.

Daf 11b

1. (סִימָן: שסד״‎ך) וְתוּ לֵיכָּא? וְהָא אִיכָּא שְׁלֹמֹה! לָא סְלִיק מַלְכוּתֵיהּ. (siman: chsd"kh) vetou léka? veha ika chelomo! la selik malkhoutéh.
2. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר מֶלֶךְ וְהֶדְיוֹט. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מֶלֶךְ וְהֶדְיוֹט וּמֶלֶךְ — מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? שְׁלֹמֹה מִילְּתָא אַחֲרִיתִי הֲוָה בֵּיהּ — שֶׁמָּלַךְ עַל הָעֶלְיוֹנִים וְעַל הַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה׳״. hani'ha leman deamar melekh vehedot. ela leman deamar melekh vehedot oumelekh — ma ika lemémar? chelomo mileta a'hariti hava béh — chemalakh al haelonim veal hata'htonim, cheneemar: "vayéchev chelomo al kisé h'".
3. וְהָא הֲוָה סַנְחֵרִיב, דִּכְתִיב: ״מִי בְּכׇל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי״! הָא אִיכָּא יְרוּשָׁלַיִם דְּלָא כַּבְשַׁהּ! veha hava san'hériv, dikhtiv: "mi bekhol elohé haaratsot haéle acher hitsilou et artsam miyadi"! ha ika yerouchalayim dela kavchah!
4. וְהָא אִיכָּא דָּרְיָוֶשׁ, דִּכְתִיב: ״דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא כְּתַב לְכׇל עַמְמַיָּא אוּמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא דִּי דָיְירִין בְּכׇל אַרְעָא שְׁלָמְכוֹן יִסְגֵּא״! הָא אִיכָּא שְׁבַע דְּלָא מְלַךְ עֲלַיְיהוּ, דִּכְתִיב: ״שְׁפַר קֳדָם דָּרְיָוֶשׁ וַהֲקִים עַל מַלְכוּתָא לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא מְאָה וְעֶשְׂרִין״! veha ika daryavech, dikhtiv: "daryavech malka ketav lekhol ammaya oumaya velichanaya di dayrin bekhol ara chelamkhon yisgé"! ha ika cheva dela melakh alayou, dikhtiv: "chefar kodam daryavech vahakim al malkhouta laa'hachdarpenaya mea veesrin"!
5. וְהָא אִיכָּא כּוֹרֶשׁ, דִּכְתִיב: ״כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה׳״! הָתָם אִשְׁתַּבּוֹחֵי הוּא דְּקָא מִשְׁתַּבַּח בְּנַפְשֵׁיהּ. veha ika korech, dikhtiv: "ko amar korech melekh paras kol mamlekhot haarets natan li h'"! hatam ichtabo'hé hou deka michtaba'h benafchéh.
6. ״בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְמׇלְכוֹ״! אָמַר רָבָא: מַאי ״כְּשֶׁבֶת״, לְאַחַר שֶׁנִּתְיַישְּׁבָה דַּעְתּוֹ. אָמַר: בֵּלְשַׁצַּר חַשֵּׁב וּטְעָה, אֲנָא חָשֵׁיבְנָא וְלָא טָעֵינָא. "bayamim hahém kechevet hamelekh", oukhtiv batréh: "bichnat chaloch lemolkho"! amar rava: ma "kechevet", lea'har chenityacheva dato. amar: bélchatsar 'hachév outa, ana 'hachévna vela taéna.
7. מַאי הִיא — דִּכְתִיב: ״כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקוֹד אֶתְכֶם״, וּכְתִיב: ״לְמַלֹּאות לְחׇרְבוֹת יְרוּשָׁלִַם שִׁבְעִים שָׁנָה״. חַשֵּׁוב: אַרְבְּעִין וַחֲמֵשׁ דִּנְבוּכַדְנֶצַּר, וְעֶשְׂרִים וּתְלָת דֶּאֱוִיל מְרוֹדַךְ, וְתַרְתֵּי דִּידֵיהּ — הָא שִׁבְעִים. אַפֵּיק מָאנֵי דְּבֵי מַקְדְּשָׁא וְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּהוּ. ma hi — dikhtiv: "ki lefi melot levavel chivim chana efkod etkhem", oukhtiv: "lemalot le'horvot yerouchalam chivim chana". 'hachév: arbein va'haméch dinvoukhadnetsar, veesrim outlat deevil merodakh, vetarté didéh — ha chivim. apék mané devé makdecha veichtamach beou.
8. וּנְבוּכַדְנֶצַּר, מְנָלַן דְּאַרְבְּעִין וַחֲמֵשׁ שְׁנִין מְלַךְ? דְּאָמַר מָר: גָּלוּ בְּשֶׁבַע, גָּלוּ בִּשְׁמוֹנֶה, גָּלוּ בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, גָּלוּ בִּתְשַׁע עֶשְׂרֵה. ounvoukhadnetsar, menalan dearbein va'haméch chenin melakh? deamar mar: galou becheva, galou bichmone, galou bichmone esré, galou bitcha esré.
9. גָּלוּ בְּשֶׁבַע — לְכִיבּוּשׁ יְהוֹיָקִים גָּלוּת יְהוֹיָכִין, שֶׁהִיא שְׁמוֹנֶה לִנְבוּכַדְנֶצַּר. גָּלוּ בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה — לְכִיבּוּשׁ יְהוֹיָקִים גָּלוּת צִדְקִיָּהוּ שֶׁהִיא תְּשַׁע עֶשְׂרֵה לִנְבוּכַדְנֶצַּר, דְּאָמַר מָר: שָׁנָה רִאשׁוֹנָה כִּיבֵּשׁ נִינְוֵה, שְׁנִיָּה כִּיבֵּשׁ יְהוֹיָקִים. וּכְתִיב: ״וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ נָשָׂא אֱוִיל מְרוֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל [בִּשְׁנַת מַלְכוּתוֹ] אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיּוֹצֵא אוֹתוֹ מִבֵּית הַכֶּלֶא״. galou becheva — lekhibouch yeoyakim galout yeoyakhin, chehi chemone linvoukhadnetsar. galou bichmone esré — lekhibouch yeoyakim galout tsidkiyaou chehi techa esré linvoukhadnetsar, deamar mar: chana richona kibéch ninvé, cheniya kibéch yeoyakim. oukhtiv: "vayhi vichlochim vacheva chana legalout yeoyakhin melekh yeouda bichném asar 'hodech beesrim va'hamicha la'hodech nasa evil merodakh melekh bavel [bichnat malkhouto] et roch yeoyakhin melekh yeouda vayotsé oto mibét hakele".
10. תַּמְנֵי וּתְלָתִין וּשְׁבַע — הֲרֵי אַרְבְּעִין וַחֲמֵשׁ דִּנְבוּכַדְנֶצַּר. וְעֶשְׂרִין וּתְלָת דֶּאֱוִיל מְרוֹדַךְ — גְּמָרָא, וְתַרְתֵּי דִּידֵיהּ — הָא שִׁבְעִין. אֲמַר: הַשְׁתָּא וַדַּאי תּוּ לָא מִיפַּרְקִי, אַפֵּיק מָאנֵי דְּבֵי מַקְדְּשָׁא וְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּהוּ. tamné outlatin ouchva — haré arbein va'haméch dinvoukhadnetsar. veesrin outlat deevil merodakh — gemara, vetarté didéh — ha chivin. amar: hachta vada tou la miparki, apék mané devé makdecha veichtamach beou.
11. הַיְינוּ דְּקָאָמַר לֵיהּ דָּנִיאֵל: ״וְעַל מָרֵי שְׁמַיָּא הִתְרוֹמַמְתָּ וּלְמָאנַיָּא דִי בַיְיתֵיהּ הַיְתִיו קׇדָמָךְ״, וּכְתִיב: ״בֵּיהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא [כַּשְׂדָּאָה]״. וּכְתִיב: ״וְדָרְיָוֶשׁ מָדָאָה קַבֵּל מַלְכוּתָא כְּבַר שְׁנִין שִׁתִּין וְתַרְתֵּין״. haynou dekaamar léh daniél: "veal maré chemaya hitromamta oulmanaya di vaytéh hayti kodamakh", oukhtiv: "béh belélya ketil bélchatsar malka [kasdaa]". oukhtiv: "vedaryavech madaa kabél malkhouta kevar chenin chitin vetartén".
12. אֲמַר: אִיהוּ מִיטְעָא טָעֵי, אֲנָא חָשֵׁיבְנָא וְלָא טָעֵינָא. מִי כְּתִיב ״לְמַלְכוּת בָּבֶל״? ״לְבָבֶל״ כְּתִיב, מַאי ״לְבָבֶל״? לְגָלוּת בָּבֶל, כַּמָּה בְּצִירָן — תַּמְנֵי, חַשֵּׁיב וְעַיֵּיל חִילּוּפַיְיהוּ חֲדָא דְּבֵלְשַׁצַּר, וַחֲמֵשׁ דְּדָרְיָוֶשׁ וְכוֹרֶשׁ, וְתַרְתֵּי דִּידֵיהּ — הָא שִׁבְעִין. כֵּיוָן דְּחָזֵי דִּמְלוֹ שִׁבְעִין וְלָא אִיפְּרוּק — אֲמַר: הַשְׁתָּא וַדַּאי תּוּ לָא מִיפַּרְקִי, אַפֵּיק מָאנֵי דְּבֵי מַקְדְּשָׁא וְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּהוּ. בָּא שָׂטָן וְרִיקֵּד בֵּינֵיהֶן וְהָרַג אֶת וַשְׁתִּי. amar: iou mita taé, ana 'hachévna vela taéna. mi ketiv "lemalkhout bavel"? "levavel" ketiv, ma "levavel"? legalout bavel, kama betsiran — tamné, 'hachév veayél 'hiloufayou 'hada devélchatsar, va'haméch dedaryavech vekhorech, vetarté didéh — ha chivin. kévan de'hazé dimlo chivin vela iperouk — amar: hachta vada tou la miparki, apék mané devé makdecha veichtamach beou. ba satan verikéd bénéhen veharag et vachti.
13. וְהָא שַׁפִּיר חַשֵּׁיב? אִיהוּ נָמֵי מִיטְעָא טָעֵי, דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְמִימְנֵי מֵחׇרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם. veha chapir 'hachév? iou namé mita taé, deibei léh lemimné mé'horvot yerouchalayim.
14. סוֹף סוֹף כַּמָּה בְּצִירָן? חֲדֵיסַר. אִיהוּ כַּמָּה מְלַךְ? אַרְבֵּיסַר, בְּאַרְבֵּיסַר דִּידֵיהּ אִיבְּעִי לֵיהּ לְמִיבְנֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אַלְּמָה כְּתִיב: ״בֵּאדַיִן בְּטֵילַת עֲבִידַת בֵּית אֱלָהָא דִּי בִּירוּשְׁלֶם״, אָמַר רָבָא: שָׁנִים מְקוּטָּעוֹת הֲווֹ. sof sof kama betsiran? 'hadésar. iou kama melakh? arbésar, bearbésar didéh ibei léh lemivné bét hamikdach, alema ketiv: "bédayin betélat avidat bét elaha di birouchlem", amar rava: chanim mekoutaot hao.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Megillah
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)