Talmud Makkot, Chapitre 3 (ג) · Daf 14a à 24b

Daf 14a

1. כִּדְאָמְרִינַן מֵעִיקָּרָא, שֶׁאִם עָשׂוּ תְּשׁוּבָה – בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה מוֹחֲלִין לָהֶן. מַאי אָמְרַתְּ? הָא לָא עֲבוּד תְּשׁוּבָה? לָא פְּסִיקָא מִילְּתָא לְכָרֵת. kidamrinan méikara, cheim asou techouva – bét din chel mala mo'halin lahen. ma amrate? ha la avoud techouva? la pesika mileta lekharét.
2. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת בַּכְּלָל הָיוּ, וְלָמָּה יָצָאת כָּרֵת בַּאֲחוֹתוֹ – לְדוּנוֹ בְּכָרֵת וְלֹא בְּמַלְקוֹת. rabi yits'hak omér: 'hayavé kharétot bakelal haou, velama yatsat karét baa'hoto – ledouno bekharét velo bemalkot.
3. וְרַבָּנַן, כָּרֵת בַּאֲחוֹתוֹ לְמָה לִי? לְחַלֵּק, וְכִדְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁאִם עֲשָׂאָן כּוּלָּם בְּהֶעְלֵם אֶחָד – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. verabanan, karét baa'hoto lema li? le'halék, vekhidrabi yo'hanan, deamar rabi yo'hanan: cheim asaan koulam behelém e'had – 'hayav al kol a'hat vea'hat.
4. וְרַבִּי יִצְחָק, לְחַלֵּק מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִוְּאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ, לְחַיֵּיב עַל כׇּל אִשָּׁה וְאִשָּׁה. verabi yits'hak, le'halék mena léh? nafka léh miouel icha benidat toumatah, le'hayév al kol icha veicha.
5. וְרַבָּנַן נָמֵי, תִּיפּוֹק לֵיהּ מֵהָא! אִין הָכִי נָמֵי. וְאֶלָּא, כָּרֵת דַּאֲחוֹתוֹ לְמָה לִי? לְחַיְּיבוֹ עַל אֲחוֹתוֹ וְעַל אֲחוֹת אָבִיו וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ. verabanan namé, tipok léh méha! in hakhi namé. veela, karét daa'hoto lema li? le'hayevo al a'hoto veal a'hot avi veal a'hot imo.
6. פְּשִׁיטָא, הֲרֵי גּוּפִין מוּחְלָקִין, הֲרֵי שֵׁמוֹת מוּחְלָקִין! אֶלָּא, לְחַיְּיבוֹ עַל אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו שֶׁהִיא אֲחוֹת אִמּוֹ. וְהֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ – בְּרַשִּׁיעָא בַּר רַשִּׁיעָא. pechita, haré goufin mou'hlakin, haré chémot mou'hlakin! ela, le'hayevo al a'hoto chehi a'hot avi chehi a'hot imo. vehékhi machka'hate lah – berachia bar rachia.
7. וְרַבִּי יִצְחָק, הָא מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִקַּל וָחוֹמֶר, דְּתַנְיָא: אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: שָׁאַלְתִּי אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בָּאִיטְלִיז שֶׁל עֵימָאוּם, שֶׁהָלְכוּ לִיקַּח בְּהֵמָה לְמִשְׁתֵּה בְנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל: הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו שֶׁהִיא אֲחוֹת אִמּוֹ, מַהוּ? [אֵינוֹ] חַיָּיב עַל כּוּלָּן אֶלָּא אַחַת, אוֹ חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת? verabi yits'hak, ha mena léh? nafka léh mikal va'homer, detanya: amar rabi akiva: chaalti et raban gamliél verabi yeochoua baitliz chel émaoum, chehalkhou lika'h behéma lemichté veno chel raban gamliél: haba al a'hoto chehi a'hot avi chehi a'hot imo, maou? [éno] 'hayav al koulan ela a'hat, o 'hayav al kol a'hat vea'hat?
8. אָמְרוּ לוֹ: זוֹ לֹא שָׁמַעְנוּ, אֲבָל שָׁמַעְנוּ: הַבָּא עַל חָמֵשׁ נָשִׁים נִדּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד, שֶׁחַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת, וְנִרְאִין דְּבָרִים מִקַּל וָחוֹמֶר: וּמָה נִדָּה שֶׁהִיא שֵׁם אֶחָד – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת, כָּאן שֶׁשְּׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? amrou lo: zo lo chamanou, aval chamanou: haba al 'haméch nachim nidot behelém e'had, che'hayav al kol a'hat vea'hat, venirin devarim mikal va'homer: ouma nida chehi chém e'had – 'hayav al kol a'hat vea'hat, kan chechelocha chémot – lo kol chekén?
9. וְאִידָּךְ, קַל וָחוֹמֶר פְּרִיכָא הוּא: מָה לְנִדָּה, שֶׁכֵּן גּוּפִין מוּחְלָקִין. veidakh, kal va'homer perikha hou: ma lenida, chekén goufin mou'hlakin.
10. וּלְאִידַּךְ נָמֵי, הַאי וַדַּאי קַל וָחוֹמֶר פְּרִיכָא הוּא! אֶלָּא, נָפְקָא לֵיהּ מֵ״אֲחֹתוֹ״ דְּסֵיפָא. oulidakh namé, ha vada kal va'homer perikha hou! ela, nafka léh mé"a'hoto" deséfa.
11. וְאִידָּךְ, ״אֲחוֹתוֹ״ דְּסֵיפָא לְמָה לִי? לְחַיְּיבוֹ עַל אֲחוֹתוֹ בַּת אָבִיו וּבַת אִמּוֹ, לוֹמַר שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. veidakh, "a'hoto" deséfa lema li? le'hayevo al a'hoto bat avi ouvat imo, lomar cheén onchin min hadin.
12. וְאִידַּךְ? אִיבָּעֵית אֵימָא גָּמַר עוֹנֶשׁ מֵאַזְהָרָה. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, נָפְקָא לֵיהּ veidakh? ibaét éma gamar onech méazhara. veibaét éma, nafka léh

Daf 14b

1. מֵ״אֲחוֹתוֹ״ דְּרֵישָׁא. mé"a'hoto" derécha.
2. וְאִידַּךְ: הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ, לְחַלֵּק כָּרֵת לַמְפַטֵּם וְלַסָּךְ. veidakh: haou mibeé léh, le'halék karét lamfatém velasakh.
3. וְאִידַּךְ? סָבַר כְּרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁנֵי לָאוִין וְכָרֵת אֶחָד – חֲלוּקִין הֵן לְקׇרְבָּן. veidakh? savar kerabi elazar amar rabi hochaya, deamar rabi elazar amar rabi hochaya: kol makom cheata motsé chené lavin vekharét e'had – 'haloukin hén lekorban.
4. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: לָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, וְנָפְקָא לֵיהּ מִ״וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה״. vei baét éma: la savar lah kerabi elazar, venafka léh mi"veich acher yichkav et icha dava".
5. וְאִידַּךְ? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מִנַּיִן שֶׁאֵין הָאִשָּׁה טְמֵאָה עַד שֶׁיֵּצֵא מַדְוֶהָ דֶּרֶךְ עֶרְוָתָהּ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה וְגִלָּה אֶת עֶרְוָתָהּ וְגוֹ׳״ – מְלַמֵּד שֶׁאֵין הָאִשָּׁה טְמֵאָה עַד שֶׁיֵּצֵא מַדְוֶהָ דֶּרֶךְ עֶרְוָתָהּ. veidakh? haou mibeé léh lekhidrabi yo'hanan, deamar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: minayin cheén haicha teméa ad cheyétsé madveha derekh ervatah? cheneemar: "veich acher yichkav et icha dava vegila et ervatah vego'" – melaméd cheén haicha teméa ad cheyétsé madveha derekh ervatah.
6. ״וְטָמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַקֹּדֶשׁ״. בִּשְׁלָמָא הַבָּא לַמִּקְדָּשׁ טָמֵא – כְּתִיב עוֹנֶשׁ וּכְתִיב אַזְהָרָה: עוֹנֶשׁ – דִּכְתִיב: ״אֶת מִשְׁכַּן ה׳ טִמֵּא וְנִכְרְתָה״. אַזְהָרָה – ״וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם״. אֶלָּא טָמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַקֹּדֶשׁ, בִּשְׁלָמָא ״עוֹנֶשׁ״ כְּתִיב – ״וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַה׳ וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה״, אֶלָּא אַזְהָרָה מִנַּיִן? "vetamé cheakhal et hakodech". bichlama haba lamikdach tamé – ketiv onech oukhtiv azhara: onech – dikhtiv: "et michkan h' timé venikhreta". azhara – "velo yetameou et ma'hanéhem". ela tamé cheakhal et hakodech, bichlama "onech" ketiv – "vehanefech acher tokhal basar mizeva'h hachelamim acher la' vetoumato ala venikhreta", ela azhara minayin?
7. רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר: ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע״. réch lakich omér: "bekhol kodech lo tiga".
8. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר, תָּנֵי בַּרְדְּלָא: אָתְיָא ״טוּמְאָתוֹ״ ״טוּמְאָתוֹ״, כְּתִיב הָכָא ״וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה״, וּכְתִיב הָתָם ״טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בּוֹ״, מָה לְהַלָּן עוֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה – אַף כָּאן עוֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה. rabi yo'hanan omér, tané bardela: atya "toumato" "toumato", ketiv hakha "vetoumato ala venikhreta", oukhtiv hatam "tamé yihye od toumato bo", ma lehalan onech veazhara – af kan onech veazhara.
9. בִּשְׁלָמָא, רֵישׁ לָקִישׁ לָא אָמַר כְּרַבִּי יוֹחָנָן – גְּזֵירָה שָׁוָה לָא גְּמִיר. אֶלָּא רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרֵישׁ לָקִישׁ? אָמַר לָךְ: הַהוּא אַזְהָרָה לִתְרוּמָה. bichlama, réch lakich la amar kerabi yo'hanan – gezéra chava la gemir. ela rabi yo'hanan, ma tama la amar keréch lakich? amar lakh: haou azhara litrouma.
10. וְרֵישׁ לָקִישׁ, אַזְהָרָה לִתְרוּמָה מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מֵ״אִישׁ אִישׁ מִזֶּרַע אַהֲרֹן וְהוּא צָרוּעַ אוֹ זָב״, אֵי זֶהוּ דָּבָר שֶׁהוּא שָׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן – הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ תְּרוּמָה. וְאִידַּךְ? הַהוּא לַאֲכִילָה, וְהָא לִנְגִיעָה. veréch lakich, azhara litrouma mena léh? nafka léh mé"ich ich mizera aharon veou tsaroua o zav", é zeou davar cheou chave bezaro chel aharon – hevé omér zo terouma. veidakh? haou laakhila, veha lingia.
11. וְרֵישׁ לָקִישׁ, הַאי ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע״ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְטָמֵא שֶׁנָּגַע בַּקֹּדֶשׁ! דְּאִיתְּמַר: טָמֵא שֶׁנָּגַע בַּקֹּדֶשׁ, רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר: לוֹקֶה, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: אֵינוֹ לוֹקֶה. רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר: לוֹקֶה, ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע״. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: אֵין לוֹקֶה, הָהוּא אַזְהָרָה לִתְרוּמָה הוּא דַּאֲתָא! veréch lakich, ha "bekhol kodech lo tiga" lehakhi hou daata? haou mibeé léh letamé chenaga bakodech! deitemar: tamé chenaga bakodech, réch lakich omér: loke, rabi yo'hanan omér: éno loke. réch lakich omér: loke, "bekhol kodech lo tiga". rabi yo'hanan omér: én loke, haou azhara litrouma hou daata!
12. טָמֵא שֶׁנָּגַע בַּקֹּדֶשׁ – מִדְּאַפְּקֵיהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן נְגִיעָה, אַזְהָרָה לָאוֹכֵל – אִתַּקַּושׁ קֹדֶשׁ לְמִקְדָּשׁ. tamé chenaga bakodech – mideapekéh ra'hamana bilchon negia, azhara laokhél – itakach kodech lemikdach.
13. וְאַכַּתִּי, לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְטָמֵא שֶׁאָכַל בְּשַׂר קֹדֶשׁ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים! דְּאִיתְּמַר: טָמֵא שֶׁאָכַל בְּשַׂר קֹדֶשׁ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר: לוֹקֶה, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: אֵינוֹ לוֹקֶה. veakati, lehakhi hou daata? haou mibeé léh letamé cheakhal besar kodech lifné zerikat damim! deitemar: tamé cheakhal besar kodech lifné zerikat damim, réch lakich omér: loke, rabi yo'hanan omér: éno loke.
14. רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר: לוֹקֶה, ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע״, לָא שְׁנָא לִפְנֵי זְרִיקָה וְלָא שְׁנָא לְאַחַר זְרִיקָה. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: אֵינוֹ לוֹקֶה. רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר קְרָא ״טוּמְאָתוֹ״ ״טוּמְאָתוֹ״, וְכִי כְּתִיב ״טוּמְאָתוֹ״ – לְאַחַר זְרִיקָה הוּא דִּכְתִיב! הָהִיא מִ״בְּכׇל קֹדֶשׁ״ נָפְקָא. réch lakich omér: loke, "bekhol kodech lo tiga", la chena lifné zerika vela chena lea'har zerika. rabi yo'hanan omér: éno loke. rabi yo'hanan letaméh, deamar kera "toumato" "toumato", vekhi ketiv "toumato" – lea'har zerika hou dikhtiv! hahi mi"bekhol kodech" nafka.
15. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ: ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע״ – אַזְהָרָה לָאוֹכֵל. אַתָּה אוֹמֵר אַזְהָרָה לָאוֹכֵל, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַזְהָרָה לַנּוֹגֵעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ וְגוֹ׳״ – מַקִּישׁ קֹדֶשׁ לַמִּקְדָּשׁ, מָה מִקְדָּשׁ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְטִילַת נְשָׁמָה – אַף כׇּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְטִילַת נְשָׁמָה. וְאִי בִּנְגִיעָה – מִי אִיכָּא נְטִילַת נְשָׁמָה? אֶלָּא בַּאֲכִילָה. tanya keotéh deréch lakich: "bekhol kodech lo tiga" – azhara laokhél. ata omér azhara laokhél, o éno ela azhara lanogéa? talmoud lomar: bekhol kodech lo tiga veel hamikdach vego'" – makich kodech lamikdach, ma mikdach davar cheyéch bo netilat nechama – af kol davar cheyéch bo netilat nechama. vei bingia – mi ika netilat nechama? ela baakhila.
16. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁקְּדָמוֹ עֲשֵׂה – לוֹקִין עָלָיו. amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: kol lo taase chekedamo asé – lokin ala.

Daf 15a

1. אָמְרוּ לוֹ: אָמַרְתָּ? אֲמַר לְהוּ: לָא. אָמַר רַבָּה: הָאֱלֹהִים! אַמְרַהּ, וּכְתִיבָא וּתְנֵינָא: כְּתִיבָא – ״וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה [וְגוֹ׳]״ ״וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם״. תְּנֵינָא – הַבָּא לַמִּקְדָּשׁ טָמֵא. amrou lo: amarta? amar leou: la. amar raba: haelohim! amrah, oukhtiva outnéna: ketiva – "vichale'hou min hama'hane [vego']" "velo yetameou et ma'hanéhem". tenéna – haba lamikdach tamé.
2. אֶלָּא מַאי טַעְמָא קָא הָדַר בֵּיהּ? מִשּׁוּם דְּקַשְׁיָא לֵיהּ אוֹנֶס. דְּתַנְיָא: אוֹנֵס שֶׁגֵּירַשׁ, אִם יִשְׂרָאֵל הוּא – מַחְזִיר וְאֵינוֹ לוֹקֶה. אִם כֹּהֵן הוּא – לוֹקֶה וְאֵינוֹ מַחְזִיר. ela ma tama ka hadar béh? michoum dekachya léh ones. detanya: onés chegérach, im yisraél hou – ma'hzir veéno loke. im kohén hou – loke veéno ma'hzir.
3. אִם יִשְׂרָאֵל הוּא – מַחְזִיר וְאֵינוֹ לוֹקֶה, אַמַּאי? לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁקְּדָמוֹ עֲשֵׂה הוּא, וְלִילְקֵי! im yisraél hou – ma'hzir veéno loke, ama? lo taase chekedamo asé hou, velilké!
4. אָמַר עוּלָּא: לֹא יֵאָמֵר ״לוֹ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה״, בְּאוֹנֵס, וְלִיגְמַר מִמּוֹצִיא שֵׁם רַע: וּמָה מוֹצִיא שֵׁם רַע שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה – אָמַר רַחֲמָנָא ״וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה״, אוֹנֵס לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? amar oula: lo yéamér "lo tihye leicha", beonés, veligmar mimotsi chém ra: ouma motsi chém ra chelo asa maase – amar ra'hamana "velo tihye leicha", onés lo kol chekén?
5. לָמָּה נֶאֱמַר? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְפָנָיו תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאַחֲרָיו, שֶׁאִם גֵּירַשׁ יַחֲזִיר. lama neemar? im éno inyan lefana tenéou inyan lea'hara, cheim gérach ya'hazir.
6. וְאַכַּתִּי, אוֹנֵס מִמּוֹצִיא שֵׁם רָע לָא גָּמַר, דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְמוֹצִיא שֵׁם רַע, שֶׁכֵּן לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם! veakati, onés mimotsi chém ra la gamar, deika lemifrakh: ma lemotsi chém ra, chekén loke oumchalém!
7. אֶלָּא: לֹא יֵאָמֵר ״לוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה״ בְּמוֹצִיא שֵׁם רַע, וְלִיגְמַר מֵאוֹנֵס: וּמָה אוֹנֵס שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם, אָמַר רַחֲמָנָא ״וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה״, מוֹצִיא שֵׁם רַע לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? וְלָמָּה נֶאֱמַר? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לַמּוֹצִיא שֵׁם רַע – תְּנֵהוּ עִנְיָן לָאוֹנֵס, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְפָנָיו – תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאַחֲרָיו. ela: lo yéamér "lo tihye leicha" bemotsi chém ra, veligmar méonés: ouma onés cheéno loke oumchalém, amar ra'hamana "velo tihye leicha", motsi chém ra lo kol chekén? velama neemar? im éno inyan lamotsi chém ra – tenéou inyan laonés, im éno inyan lefana – tenéou inyan lea'hara.
8. וּמוֹצִיא שֵׁם רַע מֵאוֹנֵס נָמֵי לָא גָּמַר, דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְאוֹנֵס – שֶׁכֵּן עָשָׂה מַעֲשֶׂה! oumotsi chém ra méonés namé la gamar, deika lemifrakh: ma leonés – chekén asa maase!
9. אֶלָּא: לֹא יֵאָמֵר ״לוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה״ בְּמוֹצִיא שֵׁם רַע, שֶׁהֲרֵי אִשְׁתּוֹ הִיא. לָמָּה נֶאֱמַר? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לַמּוֹצִיא שֵׁם רַע – תְּנֵהוּ עִנְיָן לָאוֹנֵס, וְאִם אֵינוֹ עִנְיָן לְפָנָיו – תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאַחֲרָיו. ela: lo yéamér "lo tihye leicha" bemotsi chém ra, cheharé ichto hi. lama neemar? im éno inyan lamotsi chém ra – tenéou inyan laonés, veim éno inyan lefana – tenéou inyan lea'hara.
10. וְאֵימָא, וְאִם אֵינוֹ עִנְיָן לְפָנָיו דְּמוֹצִיא שֵׁם רַע – תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאַחֲרָיו דִּידֵיהּ, דְּלָא לָקֵי! veéma, veim éno inyan lefana demotsi chém ra – tenéou inyan lea'hara didéh, dela laké!
11. אִין הָכִי נָמֵי, וְאָתֵי אוֹנֵס וְגָמַר מִינֵּיהּ. בְּמַאי גָּמַר מִינֵּיהּ? אִי בְּקַל וָחוֹמֶר אִי בְּ״מָה מָצִינוּ״ – אִיכָּא לְמִיפְרַךְ כִּדְפָרְכִינַן: מָה לְמוֹצִיא שֵׁם רַע, שֶׁכֵּן לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה! in hakhi namé, veaté onés vegamar minéh. bema gamar minéh? i bekal va'homer i be"ma matsinou" – ika lemifrakh kidfarkhinan: ma lemotsi chém ra, chekén lo asa maase!
12. אֶלָּא אָמַר רָבָא: כׇּל יָמָיו בַּעֲמוֹד וְהַחְזֵר. וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל יָמָיו בַּעֲמוֹד וְהַחְזֵר. ela amar rava: kol yama baamod veha'hzér. vekhén ki ata ravin amar rabi yo'hanan: kol yama baamod veha'hzér.
13. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: וְהָא לָא דָּמֵי לָאוֵיהּ לְלָאו דַּחֲסִימָה! אֲמַר לֵיהּ: מִשּׁוּם דִּכְתַב בֵּיהּ רַחֲמָנָא עֲשֵׂה יַתִּירָא מִגְרָע גָּרַע? amar léh rav papa lerava: veha la damé lavéh lela da'hasima! amar léh: michoum dikhtav béh ra'hamana asé yatira migra gara?
14. אִי הָכִי, לָאו שֶׁנִּיתָּק לַעֲשֵׂה נָמֵי, לֵימָא: מִשּׁוּם דִּכְתַב בֵּיהּ רַחֲמָנָא עֲשֵׂה יַתִּירָא מִגְרָע גָּרַע? אֲמַר לֵיהּ: הָהוּא לְנַתּוֹקֵי לָאו הוּא דַּאֲתָא. i hakhi, la chenitak laasé namé, léma: michoum dikhtav béh ra'hamana asé yatira migra gara? amar léh: haou lenatoké la hou daata.
15. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר בִּיטְּלוֹ וְלֹא בִּיטְּלוֹ, hani'ha leman deamar bitelo velo bitelo,
16. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר קִיְּימוֹ וְלֹא קִיְּימוֹ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? ela leman deamar kiyemo velo kiyemo, ma ika lemémar?

Daf 15b

1. מִידֵּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן? הָאָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְתַנָּא, תְּנִי: בִּטְּלוֹ – חַיָּיב, וְלֹא בִּטְּלוֹ – פָּטוּר. midé hou tama ela lerabi yo'hanan? haamar léh rabi yo'hanan letana, teni: bitelo – 'hayav, velo bitelo – patour.
2. דְּתָנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה, קִיֵּים עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ – פָּטוּר, בִּיטֵּל עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ – חַיָּיב. detané tana kaméh derabi yo'hanan: kol mitsvat lo taase cheyéch bah koum asé, kiyém asé chebah – patour, bitél asé chebah – 'hayav.
3. אֲמַר לֵיהּ: מַאי קָא אָמְרַתְּ? קִיֵּים – פָּטוּר, לֹא קִיֵּים – חַיָּיב, בִּיטֵּל – חַיָּיב, לֹא בִּיטֵּל – פָּטוּר! תְּנִי: בִּיטְּלוֹ וְלֹא בִּיטְּלוֹ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר: קִיְּימוֹ וְלֹא קִיְּימוֹ. amar léh: ma ka amrate? kiyém – patour, lo kiyém – 'hayav, bitél – 'hayav, lo bitél – patour! teni: bitelo velo bitelo. verabi chimon ben lakich omér: kiyemo velo kiyemo.
4. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? בְּהַתְרָאַת סָפֵק קָא מִיפַּלְגִי, מָר סָבַר: הַתְרָאַת סָפֵק שְׁמָהּ הַתְרָאָה, bema ka mipalgi? behatraat safék ka mipalgi, mar savar: hatraat safék chemah hatraa,
5. וּמָר סָבַר: הַתְרָאַת סָפֵק לֹא שְׁמָהּ הַתְרָאָה. oumar savar: hatraat safék lo chemah hatraa.
6. וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ, דְּאִיתְּמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל כִּכָּר זֶה הַיּוֹם״, וְעָבַר הַיּוֹם וְלֹא אֲכָלָהּ, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אֵינוֹ לוֹקֶה. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: אֵינוֹ לוֹקֶה, veazdou letamayou, deitemar: "chevoua cheokhal kikar ze hayom", veavar hayom velo akhalah, rabi yo'hanan veréch lakich deamri tarvayou: éno loke. rabi yo'hanan omér: éno loke,

Daf 16a

1. מִשּׁוּם דְּהָוֵי לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, וְכׇל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה – אֵין לוֹקִין עָלָיו. רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר: אֵינוֹ לוֹקֶה, מִשּׁוּם דְּהָוֵי הַתְרָאַת סָפֵק, וְכׇל הַתְרָאַת סָפֵק – לֹא שְׁמָהּ הַתְרָאָה. michoum dehavé la cheén bo maase, vekhol la cheén bo maase – én lokin ala. réch lakich omér: éno loke, michoum dehavé hatraat safék, vekhol hatraat safék – lo chemah hatraa.
2. וְתַרְוַיְיהוּ אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה. דְּתַנְיָא: ״וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְגוֹ׳״, בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן עֲשֵׂה אַחַר לֹא תַעֲשֶׂה, לוֹמַר שֶׁאֵין לוֹקִין עָלָיו, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹחָנָן דָּיֵיק הָכִי: טַעְמָא דְּבָא הַכָּתוּב, הָא לֹא בָּא הַכָּתוּב – לוֹקֶה, אַלְמָא: הַתְרָאַת סָפֵק שְׁמָהּ הַתְרָאָה. vetarvayou aliba derabi yeouda. detanya: "velo totirou mimenou ad boker, vehanotar mimenou ad boker vego'", ba hakatouv litén asé a'har lo taase, lomar cheén lokin ala, divré rabi yeouda. rabi yo'hanan dayék hakhi: tama deva hakatouv, ha lo ba hakatouv – loke, alma: hatraat safék chemah hatraa.
3. וְרֵישׁ לָקִישׁ דָּיֵיק הָכִי: טַעְמָא דְּבָא הַכָּתוּב, הָא לֹא בָּא הַכָּתוּב – לוֹקֶה, אַלְמָא: לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה לוֹקִין עָלָיו. veréch lakich dayék hakhi: tama deva hakatouv, ha lo ba hakatouv – loke, alma: la cheén bo maase lokin ala.
4. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ נָמֵי, הָא וַדַּאי הַתְרָאַת סָפֵק הוּא! verabi chimon ben lakich namé, ha vada hatraat safék hou!
5. סָבַר לַהּ כְּאִידַּךְ תַּנָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה. דְּתַנְיָא: הִכָּה זֶה וְחָזַר וְהִכָּה זֶה, קִילֵּל זֶה וְחָזַר וְקִילֵּל זֶה, הִכָּה שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת אוֹ קִילֵּל שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת – חַיָּיב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּבַת אַחַת – חַיָּיב, בְּזֶה אַחַר זֶה – פָּטוּר. savar lah keidakh tana derabi yeouda. detanya: hika ze ve'hazar vehika ze, kilél ze ve'hazar vekilél ze, hika chenéhem bevat a'hat o kilél chenéhem bevat a'hat – 'hayav. rabi yeouda omér: bevat a'hat – 'hayav, beze a'har ze – patour.
6. וְרַבִּי יוֹחָנָן נָמֵי, הָא וַדַּאי לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה הוּא! verabi yo'hanan namé, ha vada la cheén bo maase hou!
7. סָבַר לַהּ כִּי הָא דְּאָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: כׇּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה, לָאו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה – לוֹקִין עָלָיו, לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה – אֵין לוֹקִין עָלָיו, חוּץ מִן הַנִּשְׁבָּע, וּמֵימִר, וְהַמְקַלֵּל אֶת חֲבֵירוֹ בַּשֵּׁם. savar lah ki ha deamar rav idi bar avin amar rav amram amar rabi yits'hak amar rabi yo'hanan: rabi yeouda omér michoum rabi yosé hagelili: kol lo taase chebatora, la cheyéch bo maase – lokin ala, la cheén bo maase – én lokin ala, 'houts min hanichba, oumémir, vehamkalél et 'havéro bachém.
8. קַשְׁיָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה! kachya derabi yeouda aderabi yeouda!
9. אִי לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ – תְּרֵי תַּנָּאֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, אִי לְרַבִּי יוֹחָנָן – לָא קַשְׁיָא: הָא דִידֵיהּ, הָא דְרַבֵּיהּ. i lerabi chimon ben lakich – teré tanaé aliba derabi yeouda, i lerabi yo'hanan – la kachya: ha didéh, ha derabéh.
10. תְּנַן הָתָם: הַנּוֹטֵל אֵם עַל הַבָּנִים, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לוֹקֶה, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְשַׁלֵּחַ וְאֵינוֹ לוֹקֶה. זֶה הַכְּלָל: כׇּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה – אֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין לָנוּ אֶלָּא זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת. tenan hatam: hanotél ém al habanim, rabi yeouda omér: loke, veéno mechalé'ha. va'hakhamim omrim: mechalé'ha veéno loke. ze hakelal: kol mitsvat lo taase cheyéch bah koum asé – én 'hayavin aleha. amar rabi yo'hanan: én lanou ela zot veod a'heret.
11. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר: הֵיכָא? אֲמַר לֵיהּ: לְכִי תַּשְׁכַּח. נְפַק דָּק וְאַשְׁכַּח, דְּתַנְיָא: אוֹנֵס שֶׁגֵּירַשׁ, אִם יִשְׂרָאֵל הוּא – מַחְזִיר וְאֵינוֹ לוֹקֶה, וְאִם כֹּהֵן הוּא – לוֹקֶה וְאֵינוֹ מַחְזִיר. amar léh rabi elazar: hékha? amar léh: lekhi tachka'h. nefak dak veachka'h, detanya: onés chegérach, im yisraél hou – ma'hzir veéno loke, veim kohén hou – loke veéno ma'hzir.
12. הָנִיחָא לְמַאן דְּתָנֵי קִיְּימוֹ וְלֹא קִיְּימוֹ. hani'ha leman detané kiyemo velo kiyemo.
13. אֶלָּא לְמַאן דְּתָנֵי בִּיטְּלוֹ וְלֹא בִּיטְּלוֹ, בִּשְׁלָמָא גַּבֵּי שִׁילּוּחַ הַקֵּן מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, אֶלָּא אוֹנֵס בִּיטְּלוֹ וְלֹא בִּיטְּלוֹ הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? ela leman detané bitelo velo bitelo, bichlama gabé chilou'ha hakén machka'hate lah, ela onés bitelo velo bitelo hékhi machka'hate lah?
14. אִי דְּקַטְלַהּ – קָם לֵיהּ בִּדְרַבָּה מִינֵּיהּ! אָמַר רַב שִׁימִי מָחוֹזְנָאָה: כְּגוֹן שֶׁקִּיבֵּל לָהּ קִידּוּשִׁין מֵאַחֵר. אָמַר רַב: אִי שַׁוֵּויתֵיהּ שָׁלִיחַ – אִיהִי קָא מְבַטְּלָא לֵיהּ, אִי לָא שַׁוֵּויתֵיהּ שָׁלִיחַ – כֹּל כְּמִינֵּיהּ? וְלָא כְּלוּם הִיא! i dekatlah – kam léh bidraba minéh! amar rav chimi ma'hoznaa: kegon chekibél lah kidouchin méa'hér. amar rav: i chavétéh chali'ha – ihi ka mevatela léh, i la chavétéh chali'ha – kol keminéh? vela keloum hi!
15. אֶלָּא אָמַר רַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא כְּגוֹן שֶׁהִדִּירָהּ בָּרַבִּים. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר נֶדֶר שֶׁהוּדַּר בָּרַבִּים אֵין לוֹ הֲפָרָה, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר יֵשׁ לוֹ הֲפָרָה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? (דְּמַדִּירַהּ לַהּ) [כְּגוֹן שֶׁהִדִּירָהּ] עַל דַּעַת רַבִּים. דְּאָמַר אַמֵּימָר: הִלְכְתָא, נֶדֶר שֶׁהוּדַּר בָּרַבִּים – יֵשׁ לוֹ הֲפָרָה, עַל דַּעַת רַבִּים – אֵין לוֹ הֲפָרָה. ela amar rav chimi minehardea kegon chehidirah barabim. hani'ha leman deamar neder cheoudar barabim én lo hafara, ela leman deamar yéch lo hafara, ma ika lemémar? (demadirah lah) [kegon chehidirah] al daat rabim. deamar amémar: hilkheta, neder cheoudar barabim – yéch lo hafara, al daat rabim – én lo hafara.
16. וְתוּ לֵיכָּא? וְהָא אִיכָּא (סִימָן גָּזֵל מַשְׁכֹּן וּפֵאָה), גָּזֵל, דְּרַחֲמָנָא אָמַר ״לֹא תִגְזֹל״, ״וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה״. מַשְׁכּוֹן, דְּרַחֲמָנָא אָמַר ״לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ״, ״הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ הָעֲבוֹט כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ״. vetou léka? veha ika (siman gazél machkon ouféa), gazél, dera'hamana amar "lo tigzol", "vehéchiv et hagezéla". machkon, dera'hamana amar "lo tavo el béto laavot avoto", "hachév tachiv lo haavot kevo hachemech".
17. וּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּקִיְּימוֹ וְלֹא קִיְּימוֹ, וּבִיטְּלוֹ וְלֹא בִּיטְּלוֹ! הָתָם כֵּיוָן דְּחַיָּיב בְּתַשְׁלוּמִין – אֵין לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. oumachka'hate lah bekiyemo velo kiyemo, ouvitelo velo bitelo! hatam kévan de'hayav betachloumin – én loke oumchalém.
18. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא: הָא אִיכָּא מַשְׁכּוֹנוֹ שֶׁל גֵּר, וּמֵת הַגֵּר! matkéf lah rabi zéra: ha ika machkono chel gér, oumét hagér!

Daf 16b

1. הָתָם, גַּבְרָא בַּר תַּשְׁלוּמִין הוּא, וְשִׁיעְבּוּדָא דְּגֵר הוּא דְּקָא פָקַע. hatam, gavra bar tachloumin hou, vechibouda degér hou deka faka.
2. וְהָא אִיכָּא פֵּאָה, דְּרַחֲמָנָא אָמַר ״לֹא תְכַלֶּה פְּאַת וְגוֹ׳״ ״לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם וְגוֹ׳״, veha ika péa, dera'hamana amar "lo tekhale peat vego'" "leani velagér taazov otam vego'",
3. דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּקִיְּימוֹ וְלֹא קִיְּימוֹ, בִּיטְּלוֹ וְלֹא בִּיטְּלוֹ! דִּתְנַן: מִצְוַת פֵּאָה לְהַפְרִישׁ מִן הַקָּמָה. לֹא הִפְרִישׁ מִן הַקָּמָה – מַפְרִישׁ מִן הָעוֹמָרִין. לֹא הִפְרִישׁ מִן הָעוֹמָרִין – מַפְרִישׁ מִן הַכְּרִי, עַד שֶׁלֹּא מֵירַח. מֵירְחוֹ – מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ! demachka'hate lah bekiyemo velo kiyemo, bitelo velo bitelo! ditnan: mitsvat péa lehafrich min hakama. lo hifrich min hakama – mafrich min haomarin. lo hifrich min haomarin – mafrich min hakeri, ad chelo méra'h. mér'ho – measér venotén lo!
4. כִּדְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר: אַף מַפְרִישׁ מִן הָעִיסָּה. וּלְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל נָמֵי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, דַּאֲכַל עִיסָּה! kidrabi yichmaél, deamar: af mafrich min haisa. oulrabi yichmaél namé machka'hate lah, daakhal isa!
5. אֶלָּא, ״זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת״ – אַהָא, אֲבָל אוֹנֵס – לָא. דְּהֵיכָא אָמְרִינַן עַל דַּעַת רַבִּים אֵין לוֹ הֲפָרָה – לִדְבַר הָרְשׁוּת, אֲבָל לִדְבַר מִצְוָה – יֵשׁ לוֹ הֲפָרָה. ela, "zot veod a'heret" – aha, aval onés – la. dehékha amrinan al daat rabim én lo hafara – lidvar harchout, aval lidvar mitsva – yéch lo hafara.
6. כִּי הָא דְּהָהוּא מַקְרֵי דַרְדְּקֵי דַּהֲוָה פָּשַׁע בְּיָנוֹקֵי, אַדְּרֵיהּ רַב אַחָא, וְאַהְדְּרֵיהּ רָבִינָא, דְּלָא אִשְׁתְּכַח דְּדָיֵיק כְּווֹתֵיהּ. ki ha dehaou makré dardeké dahava pacha beyanoké, aderéh rav a'ha, veahderéh ravina, dela ichtekha'h dedayék keotéh.
7. וְהָאוֹכֵל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים וְכוּ׳. אָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן דַּאֲכַל בִּינִיתָא דְּבֵי כְרָבָא – מַלְקִינַן לֵיהּ מִשּׁוּם ״שֶׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ״. הָהוּא דַּאֲכַל בִּינִיתָא דְּבֵי כְרָבָא וְנַגְּדֵיהּ רַב יְהוּדָה. vehaokhél nevélot outréfot chekatsim ourmasim vekhou'. amar rav yeouda: ha man daakhal binita devé kherava – malkinan léh michoum "cherets hachoréts al haarets". haou daakhal binita devé kherava venagedéh rav yeouda.
8. אָמַר אַבָּיֵי: אָכַל פּוּטִיתָא – לוֹקֶה אַרְבָּעָה. amar abayé: akhal poutita – loke arbaa.
9. נְמָלָה – לוֹקֶה חָמֵשׁ, מִשּׁוּם ״שֶׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ״. nemala – loke 'haméch, michoum "cherets hachoréts al haarets".
10. צִרְעָה – לוֹקֶה שֵׁשׁ, מִשּׁוּם שֶׁרֶץ הָעוֹף. tsira – loke chéch, michoum cherets haof.
11. אָמַר רַב אַחַאי: הַמְשַׁהֶה אֶת נְקָבָיו עוֹבֵר מִשּׁוּם ״לֹא תְשַׁקְּצוּ״. אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: הַאי מַאן דְּשָׁתֵי בְּקַרְנָא דְּאוּמָּנָא קָא עָבַר מִשּׁוּם ״לֹא תְשַׁקְּצוּ״. amar rav a'ha: hamchahe et nekava ovér michoum "lo techaketsou". amar rav bivi bar abayé: ha man dechaté bekarna deoumana ka avar michoum "lo techaketsou".
12. אָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא: רִיסֵּק תִּשְׁעָה נְמָלִים וְהֵבִיא אֶחָד חַי וְהִשְׁלִימָן לִכְזַיִת – לוֹקֶה שֵׁשׁ, חָמֵשׁ – מִשּׁוּם בְּרִיָּה, וְאֶחָד – מִשּׁוּם כְּזַיִת נְבֵילָה. רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ שְׁנַיִם וְהוּא. רַב יוֹסֵף אָמַר: אֲפִילּוּ אַחַד וְהוּא. וְלָא פְּלִיגִי, הָא – בְּרַבְרְבֵי, וְהָא – בְּזוּטְרֵי. amar rava bar rav houna: risék ticha nemalim vehévi e'had 'ha vehichliman likhzayit – loke chéch, 'haméch – michoum beriya, vee'had – michoum kezayit nevéla. rava amar rabi yo'hanan: afilou chenayim veou. rav yoséf amar: afilou a'had veou. vela peligi, ha – beravrevé, veha – bezoutré.
13. ״אָכַל טֶבֶל וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן״ כּוּ׳. אָמַר רַב: אָכַל טֶבֶל שֶׁל מַעְשַׂר עָנִי – לוֹקֶה. "akhal tevel oumaasér richon" kou'. amar rav: akhal tevel chel masar ani – loke.
14. כְּמַאן – כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּיב אֶלָּא עַל הַטֶּבֶל שֶׁלֹּא הוּרַם מִמֶּנּוּ כׇּל עִיקָּר; הוּרַם מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְלֹא הוּרַם מִמֶּנּוּ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וְלֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וַאֲפִילּוּ מַעְשַׂר עָנִי, מִנַּיִן? keman – ki ha tana, detanya, amar rabi yosé: yakhol lo yehé 'hayav ela al hatevel chelo houram mimenou kol ikar; houram mimenou terouma gedola velo houram mimenou maasér richon, maasér richon velo maasér chéni, vaafilou masar ani, minayin?
15. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ וְגוֹ׳״ וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ״, מָה לְהַלָּן מַעְשַׂר עָנִי, אַף כָּאן מַעְשַׂר עָנִי, וְאָמַר רַחֲמָנָא: ״לֹא תוּכַל״. talmoud lomar: "lo toukhal leekhol bicharekha vego'" oulhalan hou omér: "veakhlou vicharekha vesavéou", ma lehalan masar ani, af kan masar ani, veamar ra'hamana: "lo toukhal".
16. אָמַר רַב יוֹסֵף: כְּתַנָּאֵי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ לִקְרוֹת אֶת הַשֵּׁם עַל מַעְשַׂר עָנִי שֶׁל דְּמַאי, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: amar rav yoséf: ketanaé, rabi eliezer omér: én tsarikh likrot et hachém al masar ani chel dema, va'hakhamim omrim:

Daf 17a

1. קוֹרֵא אֶת הַשֵּׁם, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ. koré et hachém, veéno tsarikh lehafrich.
2. מַאי לָאו בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: וַדַּאי – טוֹבְלוֹ. וּמָר סָבַר: וַדַּאי – אֵינוֹ טוֹבְלוֹ? אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִי הָכִי, אַדְּמִיפַּלְגִי בִּסְפֵיקוֹ, לִיפַּלְגוּ בְּוַדַּאי! ma la beha ka mipalgi, demar savar: vada – tovlo. oumar savar: vada – éno tovlo? amar léh abayé: i hakhi, ademipalgi bisféko, lipalgou bevada!
3. אֶלָּא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא וַדַּאי – טוֹבְלוֹ. וְהָכָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי, מָר סָבַר: לֹא נֶחְשְׁדוּ עַמֵּי הָאָרֶץ עַל מַעְשַׂר עָנִי שֶׁל דְּמַאי. כֵּיוָן דְּמָמוֹנָא הוּא – אַפְרוֹשֵׁי מַפְרֵישׁ. וְרַבָּנַן סָבְרִי: כֵּיוָן דִּטְרִיחָא לֵיהּ מִילְּתָא – לָא מַפְרֵישׁ. ela, dekhoulé alma vada – tovlo. vehakha beha ka mipalgi, mar savar: lo ne'hchedou amé haarets al masar ani chel dema. kévan demamona hou – afroché mafréch. verabanan savri: kévan ditri'ha léh mileta – la mafréch.
4. כַּמָּה יֹאכַל מִן הַטֶּבֶל וְכוּ׳: אָמַר רַב בִּיבִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מַחְלוֹקֶת בְּחִטָּה, אֲבָל בְּקֶמַח – דִּבְרֵי הַכֹּל כְּזַיִת. וְרַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כְּמַחְלוֹקֶת בָּזוֹ כָּךְ מַחְלוֹקֶת בָּזוֹ. kama yokhal min hatevel vekhou': amar rav bivi amar rabi chimon ben lakich: ma'hloket be'hita, aval bekema'h – divré hakol kezayit. verabi yirmeya amar rabi chimon ben lakich: kema'hloket bazo kakh ma'hloket bazo.
5. תְּנַן, אָמַר לָהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִי אַתֶּם מוֹדִים לִי בְּאוֹכֵל נְמָלָה כׇּל שֶׁהוּא שֶׁהוּא חַיָּיב? אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁהִיא כִּבְרִיָּיתָהּ. אָמַר לָהֶן: אַף חִטָּה אַחַת כִּבְרִיָּיתָהּ. חִטָּה – אִין, קֶמַח – לָא! tenan, amar lahem rabi chimon: i atem modim li beokhél nemala kol cheou cheou 'hayav? amrou lo: mipené chehi kivriyatah. amar lahen: af 'hita a'hat kivriyatah. 'hita – in, kema'h – la!
6. לְדִבְרֵיהֶם קָאָמַר לְהוּ: לְדִידִי – אֲפִילּוּ קֶמַח נָמֵי, אֶלָּא לְדִידְכוּ – אוֹדוֹ לִי מִיהַת דְּחִטָּה אַחַת כִּבְרִיָּיתָהּ. וְרַבָּנַן: בְּרִיַּית נְשָׁמָה – חֲשִׁובָה, חִטָּה – לָא חֲשִׁובָה. תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל שֶׁהוּא לְמַכּוֹת, לֹא אָמְרוּ כְּזַיִת אֶלָּא לְעִנְיַן קׇרְבָּן. ledivréhem kaamar leou: ledidi – afilou kema'h namé, ela ledidkhou – odo li mihat de'hita a'hat kivriyatah. verabanan: beriyat nechama – 'hachiva, 'hita – la 'hachiva. tanya kevatéh derabi yirmeya, rabi chimon omér: kol cheou lemakot, lo amrou kezayit ela leinyan korban.
7. מַתְנִי׳ הָאוֹכֵל בִּכּוּרִים עַד שֶׁלֹּא קָרָא עֲלֵיהֶם, קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים חוּץ לַקְּלָעִים, קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי חוּץ לַחוֹמָה. הַשּׁוֹבֵר אֶת הָעֶצֶם בַּפֶּסַח הַטָּהוֹר – הֲרֵי זֶה לוֹקֶה אַרְבָּעִים. אֲבָל הַמּוֹתִיר בַּטָּהוֹר וְהַשּׁוֹבֵר בַּטָּמֵא – אֵינוֹ לוֹקֶה אַרְבָּעִים. matni' haokhél bikourim ad chelo kara aléhem, kodché kadachim 'houts lakelaim, kadachim kalim oumaasér chéni 'houts la'homa. hachovér et haetsem bapesa'h hataor – haré ze loke arbaim. aval hamotir bataor vehachovér batamé – éno loke arbaim.
8. הַנּוֹטֵל אֵם עַל הַבָּנִים, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לוֹקֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְשַׁלֵּחַ וְאֵינוֹ לוֹקֶה. זֶה הַכְּלָל: כׇּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה – אֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ. hanotél ém al habanim, rabi yeouda omér: loke veéno mechalé'ha. va'hakhamim omrim: mechalé'ha veéno loke. ze hakelal: kol mitsvat lo taase cheyéch bah koum asé – én 'hayavin aleha.
9. גְּמָ׳ אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא סְתִימְתָּאָה, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: בִּכּוּרִים – הַנָּחָה מְעַכֶּבֶת בָּהֶן, קְרִיאָה אֵין מְעַכֶּבֶת בָּהֶן. gema' amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: zo divré rabi akiva setimtaa, aval 'hakhamim omrim: bikourim – hana'ha meakevet bahen, keria én meakevet bahen.
10. וְלֵימָא זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן סְתִימְתָּאָה! הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּרַבִּי עֲקִיבָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ. veléma zo divré rabi chimon setimtaa! ha ka machma lan derabi akiva kerabi chimon sevira léh.
11. מַאי רַבִּי שִׁמְעוֹן? דְּתַנְיָא: ״וּתְרוּמַת יָדֶךָ״ – אֵלּוּ בִּכּוּרִים. ma rabi chimon? detanya: "outroumat yadekha" – élou bikourim.
12. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מָה בָּא זֶה לְלַמְּדֵנוּ? אִם לְאוֹכְלָן חוּץ לַחוֹמָה – קַל וָחוֹמֶר מִמַּעֲשֵׂר הַקַּל: וּמָה מַעֲשֵׂר הַקַּל, אוֹכְלָן חוּץ לַחוֹמָה לוֹקֶה – בִּכּוּרִים לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? הָא לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לָאוֹכֵל מִבִּכּוּרִים עַד שֶׁלֹּא קָרָא עֲלֵיהֶם, שֶׁהוּא לוֹקֶה. amar rabi chimon: ma ba ze lelamedénou? im leokhlan 'houts la'homa – kal va'homer mimaasér hakal: ouma maasér hakal, okhlan 'houts la'homa loke – bikourim lo kol chekén? ha lo ba hakatouv ela laokhél mibikourim ad chelo kara aléhem, cheou loke.
13. ״וְנִדְבֹתֶיךָ״ – זוֹ תּוֹדָה וּשְׁלָמִים. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מָה בָּא זֶה לְלַמְּדֵנוּ? אִם לְאוֹכְלָן חוּץ לַחוֹמָה – קַל וָחוֹמֶר מִמַּעֲשֵׂר, הָא לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לָאוֹכֵל בְּתוֹדָה וּבִשְׁלָמִים לִפְנֵי זְרִיקָה, שֶׁהוּא לוֹקֶה. "venidvotekha" – zo toda ouchlamim. amar rabi chimon: ma ba ze lelamedénou? im leokhlan 'houts la'homa – kal va'homer mimaasér, ha lo ba hakatouv ela laokhél betoda ouvichlamim lifné zerika, cheou loke.
14. ״וּבְכֹרֹת״ – זֶה הַבְּכוֹר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מָה בָּא זֶה לְלַמְּדֵנוּ? אִם לְאוֹכְלָן חוּץ לַחוֹמָה – קַל וָחוֹמֶר מִמַּעֲשֵׂר, אִם לִפְנֵי זְרִיקָה – קַל וָחוֹמֶר מִתּוֹדָה וּשְׁלָמִים! הָא לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לָאוֹכֵל מִן הַבְּכוֹר אֲפִילּוּ לְאַחַר זְרִיקָה, שֶׁהוּא לוֹקֶה. "ouvkhorot" – ze habekhor. amar rabi chimon: ma ba ze lelamedénou? im leokhlan 'houts la'homa – kal va'homer mimaasér, im lifné zerika – kal va'homer mitoda ouchlamim! ha lo ba hakatouv ela laokhél min habekhor afilou lea'har zerika, cheou loke.
15. ״בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ״ – זוֹ חַטָּאת וְאָשָׁם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מָה בָּא זֶה לְלַמְּדֵנוּ? "bekarkha vetsonekha" – zo 'hatat veacham. amar rabi chimon: ma ba ze lelamedénou?
16. אִם לְאוֹכְלָן חוּץ לַחוֹמָה – קַל וָחוֹמֶר מִמַּעֲשֵׂר, אִם לִפְנֵי זְרִיקָה – קַל וָחוֹמֶר מִתּוֹדָה וּשְׁלָמִים, אִם לְאַחַר זְרִיקָה – קַל וָחוֹמֶר מִבְּכוֹר! הָא לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לָאוֹכֵל מֵחַטָּאת וְאָשָׁם אֲפִילּוּ לְאַחַר זְרִיקָה חוּץ לַקְּלָעִים, שֶׁהוּא לוֹקֶה. im leokhlan 'houts la'homa – kal va'homer mimaasér, im lifné zerika – kal va'homer mitoda ouchlamim, im lea'har zerika – kal va'homer mibekhor! ha lo ba hakatouv ela laokhél mé'hatat veacham afilou lea'har zerika 'houts lakelaim, cheou loke.
17. ״נְדָרֶיךָ״ – זוֹ עוֹלָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מָה בָּא זֶה לְלַמְּדֵנוּ? "nedarekha" – zo ola. amar rabi chimon: ma ba ze lelamedénou?
18. אִם לְאוֹכְלָן חוּץ לַחוֹמָה – קַל וָחוֹמֶר מִמַּעֲשֵׂר, אִם לִפְנֵי זְרִיקָה – קַל וָחוֹמֶר מִתּוֹדָה וּשְׁלָמִים, אִם לְאַחַר זְרִיקָה – קַל וָחוֹמֶר מִבְּכוֹר, אִם חוּץ לַקְּלָעִים – קַל וָחוֹמֶר מֵחַטָּאת וְאָשָׁם! הָא לֹא בָּא הַכָּתוּב im leokhlan 'houts la'homa – kal va'homer mimaasér, im lifné zerika – kal va'homer mitoda ouchlamim, im lea'har zerika – kal va'homer mibekhor, im 'houts lakelaim – kal va'homer mé'hatat veacham! ha lo ba hakatouv

Daf 17b

1. אֶלָּא לָאוֹכֵל מִן הָעוֹלָה לְאַחַר זְרִיקָה, אֲפִילּוּ בִּפְנִים, שֶׁהוּא לוֹקֶה. ela laokhél min haola lea'har zerika, afilou bifnim, cheou loke.
2. אָמַר רָבָא: דְּיָלְידָא אִימֵּיהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – תֵּילִיד, וְאִי לָא – לָא תֵּילִיד. וְאַף עַל גַּב דְּאִית לְהוּ פִּירְכָא. amar rava: deyalda iméh kerabi chimon – télid, vei la – la télid. veaf al gav deit leou pirkha.
3. מַאי חוּמְרָא דְּבִכּוּרִים מִמַּעֲשֵׂר – שֶׁכֵּן אֲסוּרִים לְזָרִים. אַדְּרַבָּה, מַעֲשֵׂר חָמוּר, שֶׁכֵּן אָסוּר לְאוֹנֵן. ma 'houmra devikourim mimaasér – chekén asourim lezarim. aderaba, maasér 'hamour, chekén asour leonén.
4. וּמַאי חוּמְרָא דְּתוֹדָה וּשְׁלָמִים מִמַּעֲשֵׂר – שֶׁכֵּן טְעוּנִין מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. אַדְּרַבָּה, מַעֲשֵׂר חָמוּר, שֶׁכֵּן טְעוּנִין כֶּסֶף צוּרָה. ouma 'houmra detoda ouchlamim mimaasér – chekén teounin matan damim veémourin legabé mizbé'ha. aderaba, maasér 'hamour, chekén teounin kesef tsoura.
5. וּמַאי חוּמְרָא דִּבְכוֹר מִתּוֹדָה וּשְׁלָמִים – שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁתוֹ מֵרֶחֶם. אַדְּרַבָּה: תּוֹדָה וּשְׁלָמִים חֲמוּרִים, שֶׁכֵּן טְעוּנִים סְמִיכָה, וּנְסָכִים, וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק. ouma 'houmra divkhor mitoda ouchlamim – chekén kedouchato mére'hem. aderaba: toda ouchlamim 'hamourim, chekén teounim semikha, ounsakhim, outnoufat 'haze vachok.
6. וּמַאי חוּמְרָא דְּחַטָּאת וְאָשָׁם מִבְּכוֹר – שֶׁכֵּן קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים. אַדְּרַבָּה, בְּכוֹר חָמוּר, שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁתוֹ מֵרֶחֶם. ouma 'houmra de'hatat veacham mibekhor – chekén kodché kadachim. aderaba, bekhor 'hamour, chekén kedouchato mére'hem.
7. וּמַאי חוּמְרָא דְּעוֹלָה מֵחַטָּאת וְאָשָׁם – שֶׁכֵּן כָּלִיל. אַדְּרַבָּה, חַטָּאת וְאָשָׁם חֲמִירִי, שֶׁכֵּן מְכַפְּרִי. ouma 'houmra deola mé'hatat veacham – chekén kalil. aderaba, 'hatat veacham 'hamiri, chekén mekhaperi.
8. וְכוּלְּהוּ חֲמִירִי מֵעוֹלָה, דְּאִית בְּהוּ שְׁתֵּי אֲכִילוֹת! vekhouleou 'hamiri méola, deit beou cheté akhilot!
9. אֶלָּא מַאי דְּיָלְידָא אִימֵּיהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? דִּלְמַאי דִּסְבִירָא לֵיהּ לְדִידֵיהּ, מְסָרֵס לֵיהּ לִקְרָא וְדָרֵישׁ לֵיהּ. ela ma deyalda iméh kerabi chimon? dilma disvira léh ledidéh, mesarés léh likra vedaréch léh.
10. וְכִי מַזְהִירִין מִן הַדִּין? הָא אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין, אֵין מַזְהִירִין מִן הַדִּין! אִיסּוּרָא בְּעָלְמָא. vekhi mazhirin min hadin? ha afilou leman deamar onchin min hadin, én mazhirin min hadin! isoura bealma.
11. וְהָאָמַר רָבָא: זָר שֶׁאָכַל מִן הָעוֹלָה לִפְנֵי זְרִיקָה חוּץ לַחוֹמָה, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן לוֹקֶה חָמֵשׁ! חֲמִשָּׁה אִיסּוּרִין הָווּ. vehaamar rava: zar cheakhal min haola lifné zerika 'houts la'homa, lerabi chimon loke 'haméch! 'hamicha isourin haou.
12. וְהָא אֲנַן תְּנַן: אֵלּוּ הֵן הַלּוֹקִין! veha anan tenan: élou hén halokin!

Daf 18a

1. אֶלָּא קְרָא יַתִּירָא הוּא, מִכְּדֵי כְּתִיב ״וְהֵבֵאתָ שָׁם וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם וְגוֹ׳״, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״לֹא תוּכַל לְאוֹכְלָם״, מִיהְדָּר מְפָרֵשׁ בְּהוּ רַחֲמָנָא לְמָה לִי? ela kera yatira hou, mikedé ketiv "vehévéta cham veakhalta lifné h' elohekha bamakom vego'", likhtov ra'hamana "lo toukhal leokhlam", mihdar mefaréch beou ra'hamana lema li?
2. אֶלָּא לְיַחוֹדֵי לְהוּ לָאוֵי לְכׇל חַד וְחַד. ela leya'hodé leou lavé lekhol 'had ve'had.
3. גּוּפָא, אָמַר רָבָא: זָר שֶׁאָכַל מִן הָעוֹלָה לִפְנֵי זְרִיקָה חוּץ לַחוֹמָה – לְרַבִּי שִׁמְעוֹן לוֹקֶה חָמֵשׁ. וְלִילְקֵי נָמֵי מִשּׁוּם: ״וְזָר לֹא יֹאכַל כִּי קֹדֶשׁ הֵם״! הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דִּלְכֹהֲנִים חֲזֵי, הָכָא דִּלְכֹהֲנִים נָמֵי לָא חֲזֵי. goufa, amar rava: zar cheakhal min haola lifné zerika 'houts la'homa – lerabi chimon loke 'haméch. velilké namé michoum: "vezar lo yokhal ki kodech hém"! hané milé hékha dilkhohanim 'hazé, hakha dilkhohanim namé la 'hazé.
4. וְלִילְקֵי נָמֵי מִשּׁוּם ״וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ״, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא בָּשָׂר חוּץ לִמְחִיצָתוֹ – נֶאֱסָר! הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּבִפְנִים חֲזֵי, הָכָא דִּבְפָנִים נָמֵי לָא חֲזֵי. velilké namé michoum "ouvasar basade teréfa lo tokhélou", kévan cheyatsa basar 'houts lim'hitsato – neesar! hané milé hékha devifnim 'hazé, hakha divfanim namé la 'hazé.
5. וְלִילְקֵי נָמֵי כִּדְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: ״לֹא יֵאָכֵל כִּי קֹדֶשׁ הוּא״, velilké namé kidrabi eliezer, deamar rabi eliezer: "lo yéakhél ki kodech hou",

Daf 18b

1. כֹּל שֶׁבַּקֹּדֶשׁ פָּסוּל – בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ! הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּקוֹדֶם פְּסוּלוֹ חֲזֵי, הָכָא דְּקוֹדֶם פְּסוּלוֹ נָמֵי לָא חֲזֵי. kol chebakodech pasoul – ba hakatouv litén lo taase al akhilato! hané milé hékha dekodem pesoulo 'hazé, hakha dekodem pesoulo namé la 'hazé.
2. וְלִילְקֵי נָמֵי כְּאִידַּךְ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל שֶׁהוּא בְּ״כָלִיל תִּהְיֶה״ – לִיתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ! אִין הָכִי נָמֵי, וְרָבָא – מֵהַאי קְרָא קָאָמַר. velilké namé keidakh derabi eliezer. detanya, rabi eliezer omér: kol cheou be"khalil tihye" – litén lo taase al akhilato! in hakhi namé, verava – méha kera kaamar.
3. אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: (סִימָן כּוּזָא) כֹּהֵן שֶׁאָכַל מֵחַטָּאת וְאָשָׁם לִפְנֵי זְרִיקָה – לוֹקֶה. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: ״וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם״, לְאַחַר כַּפָּרָה – אִין, לִפְנֵי כַּפָּרָה – לָא. לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה, – לָאו הוּא. amar rav gidél amar rav: (siman kouza) kohén cheakhal mé'hatat veacham lifné zerika – loke. ma tama? deamar kera: "veakhlou otam acher koupar bahem", lea'har kapara – in, lifné kapara – la. la haba mikelal asé, – la hou.
4. מֵתִיב רָבָא: ״וְכׇל בְּהֵמָה מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע שְׁתֵּי פְרָסוֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ״, ״אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ״ – וְאֵין בְּהֵמָה אַחֶרֶת תֹּאכֵלוּ. וְאִי כִּדְקָאָמְרַתְּ, ״אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ״ לְמָה לִי? métiv rava: "vekhol behéma mafreset parsa vechosaat chesa cheté ferasot maalat géra babehéma otah tokhélou", "otah tokhélou" – veén behéma a'heret tokhélou. vei kidkaamrate, "et ze lo tokhlou" lema li?
5. אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר, אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: זָר שֶׁאָכַל מֵחַטָּאת וְאָשָׁם לִפְנֵי זְרִיקָה – פָּטוּר, מַאי טַעְמָא – דְּאָמַר קְרָא: ״וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם״, כֹּל הֵיכָא דְּקָרֵינַן בֵּיהּ ״וְאָכְלוּ אוֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם״ – קָרֵינַן בֵּיהּ ״וְזָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ״, וְכֹל הֵיכָא דְּלָא קָרֵינַן בֵּיהּ ״וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם״ – לָא קָרֵינַן בֵּיהּ ״וְזָר לֹא יֹאכַל״. ela i itemar hakhi itemar, amar rav gidél amar rav: zar cheakhal mé'hatat veacham lifné zerika – patour, ma tama – deamar kera: "veakhlou otam acher koupar bahem", kol hékha dekarénan béh "veakhlou otam acher koupar bahem" – karénan béh "vezar lo yokhal kodech", vekhol hékha dela karénan béh "veakhlou otam acher koupar bahem" – la karénan béh "vezar lo yokhal".
6. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָה: בִּכּוּרִים, הַנָּחָה מְעַכֶּבֶת בָּהֶן, קְרִיָּיה אֵין מְעַכֶּבֶת בָּהֶן. amar rabi elazar amar rabi hochaya: bikourim, hana'ha meakevet bahen, keriya én meakevet bahen.
7. וּמִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הָכִי? וְהָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא: הִפְרִישׁ בִּכּוּרִים קוֹדֶם לֶחָג, וְעָבַר עֲלֵיהֶן הֶחָג – יֵרָקְבוּ. מַאי לָאו מִשּׁוּם דְּלָא מָצֵי לְמִיקְרֵי עֲלֵיהֶן? וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ קְרִיָּיה אֵין מְעַכֶּבֶת בָּהֶן, אַמַּאי יֵרָקְבוּ? oumi amar rabi elazar hakhi? veha amar rabi elazar amar rabi hochaya: hifrich bikourim kodem le'hag, veavar aléhen he'hag – yérakvou. ma la michoum dela matsé lemikré aléhen? vei salka datakh keriya én meakevet bahen, ama yérakvou?
8. כִּדְרַבִּי זֵירָא. דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: כׇּל הָרָאוּי לְבִילָּה – אֵין בִּילָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְבִילָּה – בִּילָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ. kidrabi zéra. deamar rabi zéra: kol haraou levila – én bila meakevet bo, vekhol cheéno raou levila – bila meakevet bo.
9. רַבִּי אַחָא בַּר יַעֲקֹב מַתְנֵי לַהּ כִּדְרַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְקַשְׁיָא לֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בִּכּוּרִים הַנָּחָה מְעַכֶּבֶת בָּהֶן קְרִיָּיה אֵין מְעַכֶּבֶת בָּהֶן? וְהָא בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אַסִּי מֵרַבִּי יוֹחָנָן: בִּכּוּרִים מֵאֵימָתַי מוּתָּרִין לְכֹהֲנִים? וַאֲמַר לֵיהּ: הָרְאוּיִן לִקְרִיָּיה – מִשֶּׁקָּרָא עֲלֵיהֶן, וְשֶׁאֵין רְאוּיִן לִקְרִיָּיה – מִשֶּׁרָאוּ פְּנֵי הַבַּיִת. rabi a'ha bar yaakov matné lah kidrabi asi amar rabi yo'hanan, vekachya léh derabi yo'hanan aderabi yo'hanan. oumi amar rabi yo'hanan bikourim hana'ha meakevet bahen keriya én meakevet bahen? veha bea minéh rabi asi mérabi yo'hanan: bikourim méémata moutarin lekhohanim? vaamar léh: harouyin likriya – michekara aléhen, vecheén reouyin likriya – micheraou pené habayit.
10. קַשְׁיָא קְרִיָּיה אַקְּרִיָּיה, קַשְׁיָא הַנָּחָה אַהַנָּחָה! kachya keriya akeriya, kachya hana'ha ahana'ha!
11. קְרִיָּיה אַקְּרִיָּה לָא קַשְׁיָא: הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָא רַבָּנַן. הַנָּחָה אַהַנָּחָה נָמֵי לָא קַשְׁיָא: הָא רַבִּי יְהוּדָה, וְהָא רַבָּנַן. keriya akeriya la kachya: ha rabi chimon, ha rabanan. hana'ha ahana'ha namé la kachya: ha rabi yeouda, veha rabanan.
12. מַאי רַבִּי יְהוּדָה? דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״וְהִנַּחְתּוֹ״ – זוֹ תְּנוּפָה. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ תְּנוּפָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַנָּחָה מַמָּשׁ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְהִנִּיחוֹ״ – הֲרֵי הַנָּחָה אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְהִנַּחְתּוֹ״ – זוֹ תְּנוּפָה. ma rabi yeouda? detanya, rabi yeouda omér: "vehina'hto" – zo tenoufa. ata omér zo tenoufa, o éno ela hana'ha mamach? kecheou omér "vehini'ho" – haré hana'ha amour, ha ma ani mekayém "vehina'hto" – zo tenoufa.
13. וּמַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא, דְּתַנְיָא: ״וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ״ – לִימֵּד עַל הַבִּכּוּרִים שֶׁטְּעוּנִין תְּנוּפָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב? ouman tana diflig aléh derabi yeouda? rabi eliezer ben yaakov hi, detanya: "velaka'h hakohén hatene miyadekha" – liméd al habikourim cheteounin tenoufa, divré rabi eliezer ben yaakov. ma tama derabi eliezer ben yaakov?
14. אָתְיָא ״יָד״ ״יָד״ מִשְּׁלָמִים: כְּתִיב הָכָא ״וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ״, וּכְתִיב ״יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי ה׳״, מָה כָּאן כֹּהֵן – אַף לְהַלָּן כֹּהֵן, מָה לְהַלָּן בְּעָלִים – אַף כָּאן בְּעָלִים. הָא כֵּיצַד? מַנִּיחַ כֹּהֵן יָדָיו תַּחַת יְדֵי בְּעָלִים וּמֵנִיף. atya "yad" "yad" michelamim: ketiv hakha "velaka'h hakohén hatene miyadekha", oukhtiv "yada teviena ét iché h'", ma kan kohén – af lehalan kohén, ma lehalan bealim – af kan bealim. ha kétsad? mani'ha kohén yada ta'hat yedé bealim ouménif.
15. אָמַר רָבָא בַּר אַדָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: בִּכּוּרִים amar rava bar ada amar rabi yits'hak: bikourim

Daf 19a

1. מֵאֵימָתַי (מ)חַיָּיבִין עֲלֵיהֶם – מִשֶּׁיִּרְאוּ פְּנֵי הַבַּיִת. כְּמַאן – כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּכּוּרִים מִקְצָתָן בַּחוּץ וּמִקְצָתָן בִּפְנִים, שֶׁבַּחוּץ – הֲרֵי הֵן כְּחוּלִּין לְכׇל דִּבְרֵיהֶם, שֶׁבִּפְנִים – הֲרֵי הֵן כְּהֶקְדֵּשׁ לְכׇל דִּבְרֵיהֶם. méémata (m)'hayavin aléhem – micheyirou pené habayit. keman – ki ha tana, detanya, rabi eliezer omér: bikourim miktsatan ba'houts oumiktsatan bifnim, cheba'houts – haré hén ke'houlin lekhol divréhem, chebifnim – haré hén kehekdéch lekhol divréhem.
2. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: בִּכּוּרִים, הַנָּחָה – מְעַכֶּבֶת בָּהֶן, קְרִיָּיה – אֵין מְעַכֶּבֶת בָּהֶן. amar rav chéchet: bikourim, hana'ha – meakevet bahen, keriya – én meakevet bahen.
3. כְּמַאן – כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מִשּׁוּם שְׁלֹשָׁה זְקֵנִים, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יָכוֹל יַעֲלֶה אָדָם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּזְמַן הַזֶּה בִּירוּשָׁלַיִם, וְיֹאכְלֶנּוּ? וְדִין הוּא: בְּכוֹר טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, מָה בְּכוֹר אֵינוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת – אַף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת. keman – ki ha tana, detanya: rabi yosé omér chelocha devarim michoum chelocha zekénim, rabi yichmaél omér: yakhol yaale adam maasér chéni bizman haze birouchalayim, veyokhlenou? vedin hou: bekhor taoun havaat makom, oumaasér chéni taoun havaat makom, ma bekhor éno ela bifné habayit – af maasér éno ela bifné habayit.
4. מָה לִבְכוֹר שֶׁכֵּן טָעוּן מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ! בִּכּוּרִים יוֹכִיחוּ. מָה לְבִכּוּרִים, שֶׁכֵּן טְעוּנִים הַנָּחָה! ma livkhor chekén taoun matan damim veémourin legabé mizbé'ha! bikourim yokhi'hou. ma levikourim, chekén teounim hana'ha!
5. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאָכַלְתָּ [שָּׁם] לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ׳״ – מַקִּישׁ מַעֲשֵׂר לִבְכוֹר, מָה בְּכוֹר אֵינוֹ אֶלָּא לִפְנֵי הַבַּיִת – אַף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ אֶלָּא לִפְנֵי הַבַּיִת. וְאִם אִיתָא, לִיפְרוֹךְ: מָה לְבִכּוּרִים – שֶׁכֵּן טְעוּנִין קְרִיָּיה וְהַנָּחָה! talmoud lomar: "veakhalta [cham] lifné h' elohekha vego'" – makich maasér livkhor, ma bekhor éno ela lifné habayit – af maasér éno ela lifné habayit. veim ita, lifrokh: ma levikourim – chekén teounin keriya vehana'ha!
6. אָמַר רַב אָשֵׁי: נְהִי דְּעִיכּוּבָא לֵיכָּא, מִצְוָה מִי לֵיכָּא? וְלֵימָא מִצְוָה וְלִיפְרוֹךְ! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: כֵּיוָן דְּאִיכָּא בִּכּוּרֵי הַגֵּר, דְּבָעֵי לְמֵימַר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע [ה׳] לַאֲבֹתֵינוּ״, וְלָא מָצֵי אָמַר – לָא פְּסִיקָא לֵיהּ. amar rav aché: nehi deikouva léka, mitsva mi léka? veléma mitsva velifrokh! ela amar rav aché: kévan deika bikouré hagér, devaé lemémar acher nichba [h'] laavoténou", vela matsé amar – la pesika léh.
7. וְלִיהְדַּר דִּינָא וְתֵיתֵי בַּ״מָּה הַצַּד״! מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהֶן צַד מִזְבֵּחַ. velihdar dina vetété ba"ma hatsad"! michoum deika lemifrakh: ma lehatsad hachave chebahen, chekén yéch bahen tsad mizbé'ha.
8. וּמַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִדְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִדְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא – בְּכוֹר נָמֵי, אִי קָסָבַר קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִדְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְלֹא קִדְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא – אֲפִילּוּ בְּכוֹר נָמֵי תִּבְּעֵי! ouma kasavar? i kasavar kedoucha richona kidecha lichatah vekidecha leatid lavo – bekhor namé, i kasavar kedoucha richona kidecha lichatah velo kidecha leatid lavo – afilou bekhor namé tibeé!
9. אָמַר רָבִינָא: לְעוֹלָם קָסָבַר קִדְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְלֹא קִדְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא, וְהָכָא בִּבְכוֹר שֶׁנִּזְרַק דָּמוֹ קוֹדֶם חוּרְבַּן הַבַּיִת, וְחָרַב הַבַּיִת וַעֲדַיִין בְּשָׂרוֹ קַיָּים. וּמַקְּשִׁינַן בְּשָׂרוֹ לְדָמוֹ, מָה דָּמוֹ בַּמִּזְבֵּחַ – אַף בְּשָׂרוֹ בַּמִּזְבֵּחַ. וּמַקִּישׁ מַעֲשֵׂר לִבְכוֹר. amar ravina: leolam kasavar kidecha lichatah velo kidecha leatid lavo, vehakha bivkhor chenizrak damo kodem 'hourban habayit, ve'harav habayit vaadayin besaro kayam. oumakechinan besaro ledamo, ma damo bamizbé'ha – af besaro bamizbé'ha. oumakich maasér livkhor.
10. וְכִי דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶקֵּשׁ? מַעְשַׂר דָּגָן חוּלִּין הוּא. vekhi davar halaméd behekéch 'hozér oumlaméd behekéch? masar dagan 'houlin hou.

Daf 19b

1. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר בָּתַר לָמֵד אָזְלִינַן, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בָּתַר מְלַמֵּד אָזְלִינַן, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar batar laméd azlinan, ela leman deamar batar melaméd azlinan, ma ika lemémar?
2. דָּם וּבָשָׂר חֲדָא מִילְּתָא הִיא. dam ouvasar 'hada mileta hi.
3. קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים וְכוּ׳. תְּנֵינָא חֲדָא זִימְנָא: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ! אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: סֵיפָא בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָהוֹר וְגַבְרָא טָהוֹר, דְּקָא אָכֵיל חוּץ לַחוֹמָה. רֵישָׁא בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָמֵא וְגַבְרָא טָמֵא, וְקָא אָכֵיל לֵיהּ בִּירוּשָׁלַיִם. kodché kodachim vekhou'. tenéna 'hada zimna: maasér chéni vehekdéch chelo nifdou! amar rabi yosé bar 'hanina: séfa bemaasér chéni taor vegavra taor, deka akhél 'houts la'homa. récha bemaasér chéni tamé vegavra tamé, veka akhél léh birouchalayim.
4. וּמְנָלַן דְּמִחַיַּיב עֲלֵיהּ מִשּׁוּם טוּמְאָה? דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״לֹא בִּעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא״ – בֵּין שֶׁאֲנִי טָמֵא וְהוּא טָהוֹר, בֵּין שֶׁאֲנִי טָהוֹר וְהוּא טָמֵא. וְהֵיכָן מוּזְהָר עַל אֲכִילָה אֵינִי יוֹדֵעַ. oumnalan demi'hayav aléh michoum touma? detanya, rabi chimon omér: "lo biarti mimenou betamé" – bén cheani tamé veou taor, bén cheani taor veou tamé. vehékhan mouzhar al akhila éni yodéa.
5. טוּמְאַת הַגּוּף – בְּהֶדְיָא כְּתִיב: ״נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בּוֹ וְטָמְאָה עַד הָעָרֶב וְלֹא יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים וְגוֹ׳״ אֶלָּא: טוּמְאַת עַצְמוֹ מִנַּיִן? toumat hagouf – behedya ketiv: "nefech acher tiga bo vetama ad haarev velo yokhal min hakodachim vego'" ela: toumat atsmo minayin?
6. דִּכְתִיב: ״לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ״. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״בִּשְׁעָרֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר״, dikhtiv: "lo toukhal leekhol bicharekha". oulhalan hou omér: "bicharekha tokhlenou hatamé vehataor",
7. וְתַנְיָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אֲפִילּוּ טָמֵא וְטָהוֹר אוֹכְלִין בִּקְעָרָה אַחַת וְאֵין חוֹשְׁשִׁין, וְקָאָמַר רַחֲמָנָא: הַאיְךְ טָמֵא דִּשְׁרַי לָךְ גַּבֵּי טָהוֹר הָתָם – הָכָא לָא תֵּיכוֹל. vetanya devé rabi yichmaél: afilou tamé vetaor okhlin bikara a'hat veén 'hochchin, vekaamar ra'hamana: haykhe tamé dichra lakh gabé taor hatam – hakha la tékhol.
8. וּמְנָא לַן דְּבַר פְּדִיָּיה הוּא? oumna lan devar pediya hou?
9. דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִנַּיִן לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּטְמָא שֶׁפּוֹדִין אוֹתוֹ אֲפִילּוּ בִּירוּשָׁלַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ.״ – וְאֵין ״שְׂאֵת״ אֶלָּא אֲכִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו״. deamar rabi elazar: minayin lemaasér chéni chenitma chepodin oto afilou birouchalayim? talmoud lomar: "ki lo toukhal seéto." – veén "seét" ela akhila, cheneemar "vayisa masot méét pana".
10. אָמַר רַב בִּיבִי אָמַר רַב אַסִּי: מִנַּיִן לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָהוֹר שֶׁפּוֹדִין אוֹתוֹ אֲפִילּוּ בִּפְסִיעָה אַחַת חוּץ לַחוֹמָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ״. הַאי מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר! amar rav bivi amar rav asi: minayin lemaasér chéni taor chepodin oto afilou bifsia a'hat 'houts la'homa? cheneemar: "ki lo toukhal seéto". ha mibeé léh lekhidrabi elazar!
11. אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ״לֹא תוּכַל לְאוֹכְלוֹ״, מַאי ״שְׂאֵתוֹ״? וְאֵימָא כּוּלּוֹ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא! אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ״לֹא תוּכַל לִיטְּלוֹ״, מַאי ״שְׂאֵתוֹ״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. im kén, léma kera "lo toukhal leokhlo", ma "seéto"? veéma koulo lehakhi hou daata! im kén, léma kera "lo toukhal litelo", ma "seéto"? chema minah tarté.
12. יָתֵיב רַב חֲנִינָא וְרַב הוֹשַׁעְיָא, וְקָא מִבַּעְיָא לְהוּ: אַפִּיתְחָא דִּירוּשָׁלַיִם, מַהוּ? פְּשִׁיטָא, הוּא בַּחוּץ וּמַשָּׂאוֹ בִּפְנִים – קְלָטוּהוּ מְחִיצוֹת, הוּא בִּפְנִים וּמַשָּׂאוֹ בַּחוּץ, מַהוּ? yatév rav 'hanina verav hochaya, veka mibaya leou: apit'ha dirouchalayim, maou? pechita, hou ba'houts oumasao bifnim – kelatouou me'hitsot, hou bifnim oumasao ba'houts, maou?
13. תְּנָא לְהוּ הָהוּא סָבָא בִּדְבֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: ״כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם״ – מִמִּילּוּאֲךָ. tena leou haou sava bidvé rabi chimon ben yo'ha: "ki yir'hak mimekha hamakom" – mimilouakha.
14. בָּעֵי רַב פָּפָּא: נָקֵיט לֵיהּ בְּקַנְיָא, מַאי? תֵּיקוּ. baé rav papa: nakét léh bekanya, ma? tékou.
15. אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מֵאֵימָתַי חַיָּיבִין עָלָיו – מִשֶּׁרָאָה פְּנֵי הַחוֹמָה. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא ״לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ תֹאכְלֶנּוּ (שָׁנָה בְשָׁנָה)״, וּכְתִיב ״(כִּי) לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ״, כֹּל הֵיכָא דְּקָרֵינַן בֵּיהּ ״לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ תֹאכְלֶנּוּ״ – קָרֵינַן בֵּיהּ ״לֹא תוּכַל לֶאֱכוֹל בִּשְׁעָרֶיךָ״. וְכֹל הֵיכָא דְּלָא קָרֵינַן בֵּיהּ ״לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ תֹאכְלֶנּוּ״ – לָא קָרֵינַן בֵּיהּ ״לֹא תוּכַל לֶאֱכוֹל בִּשְׁעָרֶיךָ״. amar rabi asi amar rabi yo'hanan: maasér chéni méémata 'hayavin ala – micheraa pené ha'homa. ma tama? deamar kera "lifné h' elohekha tokhlenou (chana vechana)", oukhtiv "(ki) lo toukhal leekhol bicharekha", kol hékha dekarénan béh "lifné h' elohekha tokhlenou" – karénan béh "lo toukhal leekhol bicharekha". vekhol hékha dela karénan béh "lifné h' elohekha tokhlenou" – la karénan béh "lo toukhal leekhol bicharekha".
16. מֵיתִיבִי, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כֹּהֵן שֶׁעָלְתָה בְּיָדוֹ תְּאֵנָה שֶׁל טֶבֶל, אָמַר: תְּאֵנָה זוֹ, תְּרוּמָתָהּ בְּעוּקְצָהּ, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן בִּצְפוֹנָהּ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לִדְרוֹמָהּ. וְהִיא שְׁנַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהוּא בִּירוּשָׁלַיִם, אוֹ מַעְשַׂר עָנִי וְהוּא בִּגְבוּלִין, אֲכָלָהּ – métivi, rabi yosé omér: kohén chealta beyado teéna chel tevel, amar: teéna zo, teroumatah beouktsah, maasér richon bitsfonah, oumaasér chéni lidromah. vehi chenat maasér chéni veou birouchalayim, o masar ani veou bigvoulin, akhalah –

Daf 20a

1. לוֹקֶה אַחַת. loke a'hat.
2. וְזָר שֶׁאֲכָלָהּ – לוֹקֶה שְׁתַּיִם. שֶׁאִילּוּ בַּתְּחִלָּה אֲכָלָהּ – אֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא אַחַת. vezar cheakhalah – loke chetayim. cheilou bate'hila akhalah – éno loke ela a'hat.
3. טַעְמָא דְּאִיתֵיהּ בִּירוּשָׁלַיִם, הָא בִּגְבוּלִין – לוֹקֶה שָׁלֹשׁ, דְּאַף עַל גַּב דְּלָאו רוֹאֶה פְּנֵי חוֹמָה! דְּעַיְּילַי[הּ] וְאַפְּקַי[הּ]. tama deitéh birouchalayim, ha bigvoulin – loke chaloch, deaf al gav dela roe pené 'homa! deayela[h] veapeka[h].
4. אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא? הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּעַיְּילִינְהוּ בְּטִיבְלַיְיהוּ, וְקָסָבַר: מַתָּנוֹת שֶׁלֹּא הוּרְמוּ – כְּמִי שֶׁהוּרְמוּ דָּמְיָין. i hakhi ma lemémra? hakha bema askinan – kegon deayelinou betivlayou, vekasavar: matanot chelo hourmou – kemi cheourmou damyan.
5. וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי מַתָּנוֹת שֶׁלֹּא הוּרְמוּ כְּמִי שֶׁהוּרְמוּ דָּמֵי? וְהָתַנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי: לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל פֵּירוֹת שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן וְעָבְרוּ בִּירוּשָׁלַיִם – שֶׁיִּפָּדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶן וְיֵאָכֵל בְּכׇל מָקוֹם. vesavar rabi yosé matanot chelo hourmou kemi cheourmou damé? vehatanya: rabi chimon ben yeouda omér michoum rabi yosé: lo ne'hlekou bét chama ouvét hilél al pérot chelo nigmera melakhtan veavrou birouchalayim – cheyipade maasér chéni chelahen veyéakhél bekhol makom.
6. וְעַל מָה נֶחְלְקוּ – עַל פֵּירוֹת שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן וְעָבְרוּ בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יַחְזִיר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶם וְיֵאָכֵל בִּירוּשָׁלַיִם, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יִפָּדֶה וְיֵאָכֵל בְּכׇל מָקוֹם. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מַתָּנוֹת שֶׁלֹּא הוּרְמוּ כְּמִי שֶׁהוּרְמוּ דָּמְיָין – הָא קְלָטוּהוּ מְחִיצוֹת! veal ma ne'hlekou – al pérot chenigmera melakhtan veavrou birouchalayim, chebét chama omrim: ya'hzir maasér chéni chelahem veyéakhél birouchalayim, ouvét hilél omrim: yipade veyéakhél bekhol makom. vei salka datakh matanot chelo hourmou kemi cheourmou damyan – ha kelatouou me'hitsot!
7. אָמַר רַבָּה: מְחִיצָה לֶאֱכוֹל דְּאוֹרָיְיתָא, מְחִיצָה לִקְלוֹט – דְּרַבָּנַן. וְכִי גְזוּר רַבָּנַן – כִּי אִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ, בְּטִבְלֵיהּ לָא גְּזוּר רַבָּנַן. amar raba: me'hitsa leekhol deorayta, me'hitsa liklot – derabanan. vekhi gezour rabanan – ki itéh beénéh, betivléh la gezour rabanan.
8. רָבִינָא אָמַר: כְּגוֹן דְּנָקֵיט לֵיהּ בְּקַנְיָא. וְתִפְשׁוֹט בַּעְיָא דְּרַב פָּפָּא. ravina amar: kegon denakét léh bekanya. vetifchot baya derav papa.
9. מַתְנִי׳ הַקּוֹרֵחַ קׇרְחָה בְּרֹאשׁוֹ וְהַמַּקִּיף פְּאַת רֹאשׁוֹ, וְהַמַּשְׁחִית פְּאַת זְקָנוֹ, וְהַשּׂוֹרֵט שְׂרִיטָה אַחַת עַל הַמֵּת – חַיָּיב. שָׂרַט שְׂרִיטָה אַחַת עַל חֲמִשָּׁה מֵתִים, אוֹ חָמֵשׁ שְׂרִיטוֹת עַל מֵת אֶחָד – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. matni' hakoré'ha kor'ha berocho vehamakif peat rocho, vehamach'hit peat zekano, vehasorét serita a'hat al hamét – 'hayav. sarat serita a'hat al 'hamicha métim, o 'haméch seritot al mét e'had – 'hayav al kol a'hat vea'hat.
10. עַל הָרֹאשׁ – שְׁתַּיִם, אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן, עַל הַזָּקָן – שְׁתַּיִם מִכָּאן וּשְׁתַּיִם מִכָּאן, וְאַחַת מִלְּמַטָּה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם נִיטְּלוּ כּוּלָּן כְּאַחַת – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. al haroch – chetayim, a'hat mikan vea'hat mikan, al hazakan – chetayim mikan ouchtayim mikan, vea'hat milemata. rabi eliezer omér: im nitelou koulan kea'hat – éno 'hayav ela a'hat.
11. וְאֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּטְּלֶנּוּ בְּתַעַר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ לִקְּטוֹ בְּמַלְקֵט אוֹ בִּרְהִיטָנִי – חַיָּיב. veéno 'hayav ad cheyitelenou betaar. rabi eliezer omér: afilou liketo bemalkét o birhitani – 'hayav.
12. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״לֹא יִקְרְחוּ״, יָכוֹל אֲפִילּוּ קָרַח אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קְרִיחוֹת לֹא יְהֵא חַיָּיב אֶלָּא אַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר ״קׇרְחָה״ – לְחַיֵּיב עַל כׇּל קׇרְחָה וְקׇרְחָה. ״בְּרֹאשָׁם״ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קׇרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת״, יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּיב אֶלָּא עַל בֵּין הָעֵינַיִם בִּלְבַד, מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל הָרֹאשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּרֹאשָׁם״ – לְרַבּוֹת כׇּל הָרֹאשׁ. gema' tanou rabanan: "lo yikre'hou", yakhol afilou kara'h arba ve'haméch keri'hot lo yehé 'hayav ela a'hat? talmoud lomar "kor'ha" – le'hayév al kol kor'ha vekor'ha. "berocham" ma talmoud lomar? lefi cheneemar "lo titgoddou velo tasimou kor'ha bén énékhem lamét", yakhol lo yehé 'hayav ela al bén haénayim bilvad, minayin lerabot kal haroch? talmoud lomar "berocham" – lerabot kol haroch.
13. וְאֵין לִי אֶלָּא בַּכֹּהֲנִים, שֶׁרִיבָּה בָּהֶן הַכָּתוּב מִצְוֹת יְתֵירוֹת, יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן? veén li ela bakohanim, cheriba bahen hakatouv mitsot yetérot, yisraél minayin?
14. נֶאֱמַר כָּאן ״קׇרְחָה״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״קׇרְחָה״, מָה לְהַלָּן חַיָּיב עַל כׇּל קׇרְחָה וְקׇרְחָה, וְחַיָּיב עַל הָרֹאשׁ כְּבֵין הָעֵינַיִם – אַף כָּאן חַיָּיב עַל כׇּל קׇרְחָה וְקׇרְחָה, וְחַיָּיב עַל הָרֹאשׁ כְּבֵין הָעֵינַיִם. וּמָה לְהַלָּן עַל מֵת – אַף כָּאן עַל מֵת. neemar kan "kor'ha" veneemar lehalan "kor'ha", ma lehalan 'hayav al kol kor'ha vekor'ha, ve'hayav al haroch kevén haénayim – af kan 'hayav al kol kor'ha vekor'ha, ve'hayav al haroch kevén haénayim. ouma lehalan al mét – af kan al mét.
15. הָנֵי אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קְרִיחוֹת הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא בְּזֶה אַחַר זֶה, וּבְחָמֵשׁ הַתְרָאוֹת – פְּשִׁיטָא! hané arba ve'haméch keri'hot hékhi damé? iléma beze a'har ze, ouv'haméch hatraot – pechita!

Daf 20b

1. אֶלָּא בַּחֲדָא הַתְרָאָה, מִי מִחַיַּיב? וְהָתְנַן: נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה יַיִן כׇּל הַיּוֹם – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ: ״אַל תִּשְׁתֶּה״, ״אַל תִּשְׁתֶּה״, וְהוּא שׁוֹתֶה – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת! לָא צְרִיכָא, דְּסָךְ חֲמֵשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו נָשָׁא וְאוֹתְבִינְהוּ בְּבַת אַחַת, דְּהָוְיָא לֵיהּ, הַתְרָאָה לְכׇל חֲדָא וַחֲדָא. ela ba'hada hatraa, mi mi'hayav? vehatnan: nazir chehaya chote yayin kol hayom – éno 'hayav ela a'hat. amrou lo: "al tichte", "al tichte", veou chote – 'hayav al kol a'hat vea'hat! la tserikha, desakh 'haméch etsbeota nacha veotvinou bevat a'hat, dehavya léh, hatraa lekhol 'hada va'hada.
2. וְכַמָּה שִׁיעוּר קׇרְחָה? רַב הוּנָא אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה מֵרֹאשׁוֹ. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: כִּגְרִיס. כְּתַנָּאֵי: כַּמָּה שִׁיעוּר קׇרְחָה – כִּגְרִיס, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה מֵרֹאשׁוֹ. vekhama chiour kor'ha? rav houna omér: kedé cheyérae mérocho. rabi yo'hanan omér michoum rabi elazar berabi chimon: kigris. ketanaé: kama chiour kor'ha – kigris, a'hérim omrim: kedé cheyérae mérocho.
3. אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר חֲבִיבָא: פְּלִיגִי בַּהּ תְּלָתָא תַּנָּאֵי, חַד אוֹמֵר: כִּגְרִיס, וְחַד אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה מֵרֹאשׁוֹ, וְחַד אוֹמֵר: כִּשְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. וְאִיכָּא דְּמַפֵּיק שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וּמְעַיֵּיל בְּכַעֲדָשָׁה. וְסִימָנָךְ: בַּהֶרֶת – כִּגְרִיס, וּמִחְיָה – בְּכַעֲדָשָׁה. amar rav yeouda bar 'haviva: peligi bah telata tanaé, 'had omér: kigris, ve'had omér: kedé cheyérae mérocho, ve'had omér: kichté searot. veika demapék cheté searot oumayél bekhaadacha. vesimanakh: baheret – kigris, oumi'hya – bekhaadacha.
4. תָּנָא: הַנּוֹטֵל מְלֹא פִּי הַזּוּג בַּשַּׁבָּת – חַיָּיב. וְכַמָּה מְלֹא פִּי הַזּוּג? אָמַר רַב יְהוּדָה: שְׁתַּיִם. וְהָתַנְיָא: לַקׇּרְחָה שְׁתַּיִם! אֵימָא: וְכֵן לַקׇּרְחָה שְׁתַּיִם. tana: hanotél melo pi hazoug bachabat – 'hayav. vekhama melo pi hazoug? amar rav yeouda: chetayim. vehatanya: lakor'ha chetayim! éma: vekhén lakor'ha chetayim.
5. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַנּוֹטֵל מְלֹא פִּי הַזּוּג בַּשַּׁבָּת חַיָּיב, וְכַמָּה מְלֹא פִּי הַזּוּג – שְׁתַּיִם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַחַת. וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּמְלַקֵּט לְבָנוֹת מִתּוֹךְ שְׁחוֹרוֹת, אֲפִילּוּ אַחַת – שֶׁהוּא חַיָּיב. וְדָבָר זֶה אֲפִילּוּ בְּחוֹל אָסוּר, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה״. tanya namé hakhi: hanotél melo pi hazoug bachabat 'hayav, vekhama melo pi hazoug – chetayim. rabi eliezer omér: a'hat. oumodim 'hakhamim lerabi eliezer bimlakét levanot mitokh che'horot, afilou a'hat – cheou 'hayav. vedavar ze afilou be'hol asour, michoum cheneemar: "lo yilbach gever simlat icha".
6. וְהַמַּקִּיף פְּאַת רֹאשׁוֹ וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״פְּאַת רֹאשׁוֹ״ – סוֹף רֹאשׁוֹ, וְאֵיזֶהוּ סוֹף רֹאשׁוֹ – זֶה הַמַּשְׁוֶה צְדָעָיו לַאֲחוֹרֵי אׇזְנוֹ וּלְפַדַּחְתּוֹ. vehamakif peat rocho vekhou'. tanou rabanan: "peat rocho" – sof rocho, veézeou sof rocho – ze hamachve tsedaa laa'horé ozno oulfada'hto.
7. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא: אֶחָד הַמַּקִּיף וְאֶחָד הַנִּיקָּף – לוֹקֶה. אָמַר לֵיהּ: מַאן דְּאָכֵיל תַּמְרֵי בְּאַרְבֵּילָא לָקֵי? דְּאָמַר לָךְ: מַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה לוֹקִין עָלָיו. tané tana kaméh derav 'hisda: e'had hamakif vee'had hanikaf – loke. amar léh: man deakhél tamré bearbéla laké? deamar lakh: mani – rabi yeouda hi, deamar: la cheén bo maase lokin ala.
8. רָבָא אוֹמֵר: בְּמַקִּיף לְעַצְמוֹ, וְדִבְרֵי הַכֹּל. רַב אָשֵׁי אוֹמֵר: בִּמְסַיֵּיעַ. וְדִבְרֵי הַכֹּל. rava omér: bemakif leatsmo, vedivré hakol. rav aché omér: bimsayéa. vedivré hakol.
9. וְהַמַּשְׁחִית פְּאַת זְקָנוֹ. תָּנוּ רַבָּנַן: פְּאַת זְקָנוֹ – סוֹף זְקָנוֹ, וְאֵיזֶהוּ סוֹף זְקָנוֹ – שִׁבּוֹלֶת זְקָנוֹ. vehamach'hit peat zekano. tanou rabanan: peat zekano – sof zekano, veézeou sof zekano – chibolet zekano.
10. וְהַמְשָׂרֵט שְׂרִיטָה אַחַת וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְשֶׂרֶט״ – יָכוֹל אֲפִילּוּ שָׂרַט עַל בֵּיתוֹ שֶׁנָּפַל וְעַל סְפִינָתוֹ שֶׁטָּבְעָה בַּיָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְנֶפֶשׁ״ – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל הַמֵּת בִּלְבַד. וּמִנַּיִן לַמְשָׂרֵט חָמֵשׁ שְׂרִיטוֹת עַל מֵת אֶחָד שֶׁהוּא חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְשֶׂרֶט״ – לְחַיֵּיב עַל כׇּל שְׂרִיטָה וּשְׂרִיטָה. vehamsarét serita a'hat vekhou'. tanou rabanan: "veseret" – yakhol afilou sarat al béto chenafal veal sefinato chetava bayam? talmoud lomar: "lenefech" – éno 'hayav ela al hamét bilvad. ouminayin lamsarét 'haméch seritot al mét e'had cheou 'hayav al kol a'hat vea'hat? talmoud lomar: "veseret" – le'hayév al kol serita ousrita.
11. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִנַּיִן לַמְשָׂרֵט שְׂרִיטָה אַחַת עַל חֲמִשָּׁה מֵתִים, שֶׁהוּא חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְנֶפֶשׁ״ – לְחַיֵּיב עַל כׇּל נֶפֶשׁ וָנֶפֶשׁ. rabi yosé omér: minayin lamsarét serita a'hat al 'hamicha métim, cheou 'hayav al kol a'hat vea'hat? talmoud lomar "lenefech" – le'hayév al kol nefech vanefech.
12. וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְבֵיתוֹ שֶׁנָּפַל וְלִסְפִינָתוֹ שֶׁטָּבְעָה בַּיָּם! veha apéktéh levéto chenafal velisfinato chetava bayam!

Daf 21a

1. קָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי: שְׂרִיטָה וּגְדִידָה אַחַת הִיא, וּכְתִיב הָתָם ״לְמֵת״. kasavar rabi yosé: serita ougdida a'hat hi, oukhtiv hatam "lemét".
2. אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמְשָׂרֵט בִּכְלִי – חַיָּיב. מֵיתִיבִי: שְׂרִיטָה וּגְדִידָה אַחַת הִיא, אֶלָּא שֶׁשְּׂרִיטָה בַּיָּד וּגְדִידָה בִּכְלִי! הוּא דְּאָמַר כְּרַבִּי יוֹסֵי. amar chemouél: hamsarét bikhli – 'hayav. métivi: serita ougdida a'hat hi, ela cheserita bayad ougdida bikhli! hou deamar kerabi yosé.
3. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: עַל מֵת, בֵּין בַּיָּד בֵּין בִּכְלִי – חַיָּיב, עַל עֲבוֹדָה זָרָה, בַּיָּד – חַיָּיב, בִּכְלִי – פָּטוּר. וְהָא אִיפְּכָא כְּתִיב: ״וַיִּתְגֹּדְדוּ כְּמִשְׁפָּטָם בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים״! אֶלָּא אֵימָא: בַּיָּד – פָּטוּר, בִּכְלִי – חַיָּיב. tané tana kaméh derabi yo'hanan: al mét, bén bayad bén bikhli – 'hayav, al avoda zara, bayad – 'hayav, bikhli – patour. veha ipekha ketiv: "vayitgoddou kemichpatam ba'haravot ouvarma'him"! ela éma: bayad – patour, bikhli – 'hayav.
4. וְחַיָּיב עַל הָרֹאשׁ. מַחְוֵי רַב שֵׁשֶׁת בֵּין פִּירְקֵי רֵישָׁא. וְעַל הַזָּקָן, שְׁתַּיִם מִכָּאן וּשְׁתַּיִם מִכָּאן וְאַחַת מִלְּמַטָּה. מַחְוֵי רַב שֵׁשֶׁת בֵּין פִּירְקֵי דִּיקְנָא. ve'hayav al haroch. ma'hvé rav chéchet bén pirké récha. veal hazakan, chetayim mikan ouchtayim mikan vea'hat milemata. ma'hvé rav chéchet bén pirké dikna.
5. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם נְטָלָן וְכוּ׳. קָסָבַר: חַד לָאו הוּא. rabi eliezer omér: im netalan vekhou'. kasavar: 'had la hou.
6. וְאֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּטְּלֶנּוּ בְּתַעַר. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ״, יָכוֹל אֲפִילּוּ גַּלָּחוֹ בְּמִסְפָּרַיִם יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תַשְׁחִית״. אִי ״לֹא תַשְׁחִית״, יָכוֹל אִם לִקְּטוֹ בְּמַלְקֵט וּרְהִיטָנִי יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יְגַלֵּחוּ״. veéno 'hayav ad cheyitelenou betaar. tanou rabanan: "oufat zekanam lo yegalé'hou", yakhol afilou gala'ho bemisparayim yehé 'hayav? talmoud lomar: "lo tach'hit". i "lo tach'hit", yakhol im liketo bemalkét ourhitani yehé 'hayav? talmoud lomar: "lo yegalé'hou".
7. הָא כֵּיצַד – גִּילּוּחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה תַּעַר. ha kétsad – gilou'ha cheyéch bo hach'hata, hevé omér ze taar.
8. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ לִקְּטוֹ בְּמַלְקֵט וּרְהִיטָנִי יְהֵא חַיָּיב. מָה נַפְשָׁךְ: אִי גְּמִיר גְּזֵירָה שָׁוָה – לִיבְעֵי תַּעַר, אִי לָא גְּמִיר גְּזֵרָה שָׁוָה – מִסְפָּרַיִם נָמֵי [לָא]! rabi eliezer omér: afilou liketo bemalkét ourhitani yehé 'hayav. ma nafchakh: i gemir gezéra chava – livé taar, i la gemir gezéra chava – misparayim namé [la]!
9. לְעוֹלָם גְּמִיר גְּזֵרָה שָׁוָה, וְקָסָבַר: הָנֵי נָמֵי גִּילּוּחַ עָבְדִי. leolam gemir gezéra chava, vekasavar: hané namé gilou'ha avdi.
10. מַתְנִי׳ הַכּוֹתֵב כְּתוֹבֶת קַעֲקַע. כָּתַב וְלֹא קִעֲקַע, קִעֲקַע וְלֹא כָּתַב – אֵינוֹ חַיָּיב, עַד שֶׁיִּכְתּוֹב וִיקַעְקַע (בְּיָדוֹ) [בִּדְיוֹ] וּבִכְחוֹל וּבְכׇל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּכְתּוֹב שָׁם אֶת הַשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אֲנִי ה׳״. matni' hakotév ketovet kaaka. katav velo kiaka, kiaka velo katav – éno 'hayav, ad cheyikhtov vikaka (beyado) [bido] ouvikh'hol ouvkhol davar cheou rochém. rabi chimon ben yeouda michoum rabi chimon omér: éno 'hayav ad cheyikhtov cham et hachém, cheneemar: "oukhtovet kaaka lo titenou bakhem ani h'".
11. גְּמָ׳ אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: עַד דְּיִכְתּוֹב ״אֲנִי ה׳״ מַמָּשׁ? אֲמַר לֵיהּ: לָא. כִּדְתָנֵי בַּר קַפָּרָא: אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּכְתּוֹב שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּכְתוֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אֲנִי ה׳״ – אֲנִי ה׳, וְלֹא אַחֵר. gema' amar léh rav a'ha beréh derava lerav aché: ad deyikhtov "ani h'" mamach? amar léh: la. kidtané bar kapara: éno 'hayav ad cheyikhtov chém avoda zara, cheneemar: "oukhtovet kaaka lo titenou bakhem ani h'" – ani h', velo a'hér.
12. אָמַר רַב מַלְכִּיָּא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: אָסוּר לוֹ לְאָדָם שֶׁיִּתֵּן אֵפֶר מִקְלֶה עַל גַּבֵּי מַכָּתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֵית כִּכְתוֹבֶת קַעֲקַע. אָמַר רַב נַחְמָן בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: שַׁפּוּד, שְׁפָחוֹת וְגוּמוֹת – רַב מַלְכִּיּוֹ, בְּלוֹרִית, אֵפֶר מִקְלֶה וּגְבִינָה – רַב מַלְכִּיָּא amar rav malkiya amar rav ada bar ahava: asour lo leadam cheyitén éfer mikle al gabé makato, mipené chenirét kikhtovet kaaka. amar rav na'hman beréh derav ika: chapoud, chefa'hot vegoumot – rav malkiyo, belorit, éfer mikle ougvina – rav malkiya
13. רַב פָּפָּא אָמַר: מַתְנִיתִין וּמַתְנִיתָא – רַב מַלְכִּיָּא, שְׁמַעְתָּתָא – רַב מַלְכִּיּוֹ. וְסִימָנָיךְ: מַתְנִיתָא מַלְכְּתָא. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ שְׁפָחוֹת. rav papa amar: matnitin oumatnita – rav malkiya, chematata – rav malkiyo. vesimanakh: matnita malketa. ma bénayou? ika bénayou chefa'hot.
14. רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי קָפֵיד אֲפִילּוּ אַרִיבְדָּא דְּכוּסִילְתָּא. רַב אָשֵׁי אָמַר: כׇּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם מַכָּה – מַכָּתוֹ מוֹכִיחַ עָלָיו. rav bivi bar abayé kaféd afilou arivda dekhousilta. rav aché amar: kol makom cheyéch cham maka – makato mokhi'ha ala.
15. מַתְנִי׳ נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה יַיִן כׇּל הַיּוֹם – אֵין חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ ״אַל תִּשְׁתֶּה״, ״אַל תִּשְׁתֶּה״, וְהוּא שׁוֹתֶה – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. הָיָה מִטַּמֵּא לְמֵתִים כׇּל הַיּוֹם – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, אָמְרוּ לוֹ ״אַל תִּטַּמֵּא״, ״אַל תִּטַּמֵּא״, וְהוּא מִטַּמֵּא – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. הָיָה מְגַלֵּחַ כׇּל הַיּוֹם – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, אָמְרוּ לוֹ ״אַל תְּגַלֵּחַ״, ״אַל תְּגַלֵּחַ״, וְהוּא מְגַלֵּחַ – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. matni' nazir chehaya chote yayin kol hayom – én 'hayav ela a'hat. amrou lo "al tichte", "al tichte", veou chote – 'hayav al kol a'hat vea'hat. haya mitamé lemétim kol hayom – éno 'hayav ela a'hat, amrou lo "al titamé", "al titamé", veou mitamé – 'hayav al kol a'hat vea'hat. haya megalé'ha kol hayom – éno 'hayav ela a'hat, amrou lo "al tegalé'ha", "al tegalé'ha", veou megalé'ha – 'hayav al kol a'hat vea'hat.
16. הָיָה לָבוּשׁ בְּכִלְאַיִם כׇּל הַיּוֹם – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, אָמְרוּ לוֹ: ״אַל תִּלְבַּשׁ״, ״אַל תִּלְבַּשׁ״, וְהוּא פּוֹשֵׁט וְלוֹבֵשׁ – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. haya lavouch bekhilayim kol hayom – éno 'hayav ela a'hat, amrou lo: "al tilbach", "al tilbach", veou pochét velovéch – 'hayav al kol a'hat vea'hat.

Daf 21b

1. יֵשׁ חוֹרֵשׁ תֶּלֶם אֶחָד וְחַיָּיב עָלָיו מִשּׁוּם שְׁמוֹנָה לָאוִין: הַחוֹרֵשׁ בְּשׁוֹר וַחֲמוֹר, וְהֵן מוּקְדָּשִׁין, וְכִלְאַיִם בַּכֶּרֶם, וּבַשְּׁבִיעִית, וְיוֹם טוֹב, וְכֹהֵן וְנָזִיר בְּבֵית הַטּוּמְאָה. yéch 'horéch telem e'had ve'hayav ala michoum chemona lavin: ha'horéch bechor va'hamor, vehén moukdachin, vekhilayim bakerem, ouvacheviit, veom tov, vekhohén venazir bevét hatouma.
2. חֲנַנְיָא בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר: אַף הַלּוֹבֵשׁ כִּלְאַיִם. אָמְרוּ לוֹ: אֵינוֹ הַשֵּׁם. אָמַר לָהֶם: אַף הַנָּזִיר לֹא הוּא הַשֵּׁם. 'hananya ben 'hakhina omér: af halovéch kilayim. amrou lo: éno hachém. amar lahem: af hanazir lo hou hachém.
3. גְּמָ׳ אָמַר רַב בִּיבִי אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: ״פּוֹשֵׁט וְלוֹבֵשׁ״ – לוֹבֵשׁ מַמָּשׁ, אוֹ אֲפִילּוּ מַכְנִיס וּמוֹצִיא בֵּית יָד אוּנְקְלֵי שֶׁלּוֹ? מַחְוֵי רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: עַיּוֹלֵי וְאַפּוֹקֵי. רַב אָשֵׁי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ לֹא שָׁהָה אֶלָּא כְּדֵי לִפְשׁוֹט וְלִלְבּוֹשׁ – חַיָּיב. gema' amar rav bivi amar rabi yosé: "pochét velovéch" – lovéch mamach, o afilou makhnis oumotsi bét yad ounkelé chelo? ma'hvé rav a'ha beréh derav ika: ayolé veapoké. rav aché omér: afilou lo chaha ela kedé lifchot velilboch – 'hayav.
4. יֵשׁ חוֹרֵשׁ תֶּלֶם וְכוּ׳. אָמַר רַבִּי יַנַּאי: בַּחֲבוּרָה נִמְנוּ וְגָמְרוּ: הַחוֹפֶה בְּכִלְאַיִם – לוֹקֶה. אָמַר לָהֶן רַבִּי יוֹחָנָן: לָאו מִשְׁנָתֵנוּ הִיא זוֹ? יֵשׁ חוֹרֵשׁ תֶּלֶם אֶחָד וְחַיָּיב עָלָיו מִשּׁוּם שְׁמוֹנָה לָאוִין: הַחוֹרֵשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר וְהֵן מוּקְדָּשִׁין, וְכִלְאַיִם בַּכֶּרֶם – הַאי חוֹרֵשׁ דְּמִחַיַּיב מִשּׁוּם כִּלְאַיִם הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? לָאו דְּמִיכַּסֵּי בַּהֲדֵיהּ דְּאָזֵיל? yéch 'horéch telem vekhou'. amar rabi yana: ba'havoura nimnou vegamrou: ha'hofe bekhilayim – loke. amar lahen rabi yo'hanan: la michnaténou hi zo? yéch 'horéch telem e'had ve'hayav ala michoum chemona lavin: ha'horéch bechor ouva'hamor vehén moukdachin, vekhilayim bakerem – ha 'horéch demi'hayav michoum kilayim hékhi machka'hate lah? la demikasé bahadéh deazél?
5. אֲמַר לֵיהּ: אִי לָאו דְּדַלַּאי לָךְ חַסְפָּא, מִי מַשְׁכַּחַתְּ מַרְגָּנִיתָא תּוּתַהּ? אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: אִי לָאו דְּקַילְּסָךְ גַּבְרָא רַבָּה, הֲוָה אָמֵינָא: מַתְנִיתִין מַנִּי – רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר: הַמְקַיֵּים כִּלְאַיִם – לוֹקֶה. amar léh: i la dedala lakh 'haspa, mi machka'hate marganita toutah? amar léh réch lakich lerabi yo'hanan: i la dekalesakh gavra raba, hava aména: matnitin mani – rabi akiva hi, deamar: hamkayém kilayim – loke.
6. מַאי רַבִּי עֲקִיבָא? דְּתַנְיָא: הַמְנַכֵּשׁ וְהַמְחַפֶּה בְּכִלְאַיִם – לוֹקֶה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף הַמְקַיֵּים. ma rabi akiva? detanya: hamnakéch veham'hape bekhilayim – loke. rabi akiva omér: af hamkayém.
7. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא? דְּתַנְיָא: ״שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם״ – אֵין לִי אֶלָּא זוֹרֵעַ, מְקַיֵּים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם״. ma tama derabi akiva? detanya: "sadkha lo tizra kilayim" – én li ela zoréa, mekayém minayin? talmoud lomar: "behemtekha lo tarbia kilayim sadkha lo tizra kilayim".
8. אֲמַר לֵיהּ עוּלָּא לְרַב נַחְמָן: וְלִילְקֵי נָמֵי מִשּׁוּם זוֹרֵעַ בְּיוֹם טוֹב! אֲמַר לֵיהּ: תְּנָא וְשַׁיַּיר. amar léh oula lerav na'hman: velilké namé michoum zoréa beom tov! amar léh: tena vechayar.
9. אֲמַר לֵיהּ: תַּנָּא קָתָנֵי שְׁמוֹנָה, וְאַתְּ אָמְרַתְּ תְּנָא וְשַׁיַּיר?! אָמַר רָבָא: יֵשׁ חִילּוּק מְלָאכוֹת בְּשַׁבָּת, וְאֵין חִילּוּק מְלָאכוֹת בְּיוֹם טוֹב. אֲמַר לֵיהּ: עָדָא תְּהֵא. amar léh: tana katané chemona, veate amrate tena vechayar?! amar rava: yéch 'hilouk melakhot bechabat, veén 'hilouk melakhot beom tov. amar léh: ada tehé.
10. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: וְאֵין חִילּוּק מְלָאכוֹת בְּיוֹם טוֹב? וְהָתְנַן: הַמְבַשֵּׁל גִּיד בְּחָלָב בְּיוֹם טוֹב, וַאֲכָלוֹ – לוֹקֶה חָמֵשׁ. לוֹקֶה מִשּׁוּם אוֹכֵל גִּיד, וְלוֹקֶה מִשּׁוּם מְבַשֵּׁל בְּיוֹם טוֹב שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ, וְלוֹקֶה מִשּׁוּם מְבַשֵּׁל גִּיד בְּחָלָב, וְלוֹקֶה מִשּׁוּם אוֹכֵל בָּשָׂר בְּחָלָב, וְלוֹקֶה étivéh abayé: veén 'hilouk melakhot beom tov? vehatnan: hamvachél gid be'halav beom tov, vaakhalo – loke 'haméch. loke michoum okhél gid, veloke michoum mevachél beom tov chelo letsorekh, veloke michoum mevachél gid be'halav, veloke michoum okhél basar be'halav, veloke

Daf 22a

1. מִשּׁוּם הַבְעָרָה. וְאִם אִיתָא, מִשּׁוּם הַבְעָרָה לָא מִחַיַּיב, דְּהָא אִיחַיַּיב לֵיהּ מִשּׁוּם בִּשּׁוּלוֹ! אַפֵּיק הַבְעָרָה וְעַיֵּיל גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁל נְבֵילָה. michoum havara. veim ita, michoum havara la mi'hayav, deha i'hayav léh michoum bichoulo! apék havara veayél gid hanache chel nevéla.
2. וְהָתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: לוֹקֶה שְׁתַּיִם עַל אֲכִילָתוֹ וְשָׁלֹשׁ עַל בִּשּׁוּלוֹ. וְאִי אִיתָא, שָׁלֹשׁ עַל אֲכִילָתוֹ הוּא חַיָּיב! אֶלָּא: אַפֵּיק הַבְעָרָה וְעַיֵּיל עֲצֵי אֲשֵׁירָה, וְאַזְהָרְתֵּיהּ מֵהָכָא: ״וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ וְגוֹ׳״. vehatané rabi 'hiya: loke chetayim al akhilato vechaloch al bichoulo. vei ita, chaloch al akhilato hou 'hayav! ela: apék havara veayél atsé achéra, veazhartéh méhakha: "velo yidbak beyadkha vego'".
3. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: וְלִילְקֵי נָמֵי מִשּׁוּם ״לֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ״! אֶלָּא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁבִּישְּׁלוֹ בַּעֲצֵי הֶקְדֵּשׁ, וְאַזְהַרְתֵּיהּ מֵהָכָא: ״וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ... לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם״. amar léh rav a'ha beréh derava lerav aché: velilké namé michoum "lo tavi toéva el bétekha"! ela: hakha bema askinan – kegon chebichelo baatsé hekdéch, veazhartéh méhakha: "vaachéréhem tisrefoun baéch... lo taasoun kén la' elohékhem".
4. סִימָן. שנבא״י שנ״ז siman. chnv"y chn"z
5. מַתְקֵיף לַהּ רַב הוֹשַׁעְיָא: וְלִיחְשׁוֹב נָמֵי הַזּוֹרֵעַ בְּנַחַל אֵיתָן, וְאַזְהָרְתֵּיהּ מֵהָכָא: ״אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ״! matkéf lah rav hochaya: veli'hchov namé hazoréa bena'hal étan, veazhartéh méhakha: "acher lo yéavéd bo velo yizaréa"!
6. מַתְקֵיף לַהּ רַב חֲנַנְיָא: וְלִיחְשׁוֹב נָמֵי הַמּוֹחֵק אֶת הַשֵּׁם בַּהֲלִיכָתוֹ, וְאַזְהָרְתֵּיהּ מֵהָכָא: ״וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם וְגוֹ׳ (וְ)לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם״! matkéf lah rav 'hananya: veli'hchov namé hamo'hék et hachém bahalikhato, veazhartéh méhakha: "veibadtem et chemam vego' (ve)lo taasoun kén la' elohékhem"!
7. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אֲבָהוּ: וְלִיחְשׁוֹב נָמֵי הַקּוֹצֵץ אֶת בַּהַרְתּוֹ, וְאַזְהָרְתֵּיהּ מֵהָכָא: ״הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת״! matkéf lah rabi avaou: veli'hchov namé hakotséts et baharto, veazhartéh méhakha: "hichamer benega hatsaraat"!
8. מַתְקֵיף לַהּ אַבָּיֵי: וְלִיחְשׁוֹב נָמֵי הַמֵּזִיחַ הַחוֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד, וְהַמֵּסִיר בַּדֵּי אָרוֹן, וְאַזְהָרְתֵּיהּ מֵהָכָא: ״(וְ)לֹא יָסֻרוּ״, ״וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן״! matkéf lah abayé: veli'hchov namé hamézi'ha ha'hochen méal haéfod, vehamésir badé aron, veazhartéh méhakha: "(ve)lo yasourou", "velo yiza'h ha'hochen"!
9. מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: וְלִיחְשׁוֹב נָמֵי הַחוֹרֵשׁ בַּעֲצֵי אֲשֵׁירָה, וְאַזְהָרְתֵּיהּ מֵהָכָא: ״וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה וְגוֹ״! matkéf lah rav aché: veli'hchov namé ha'horéch baatsé achéra, veazhartéh méhakha: "velo yidbak beyadkha meouma vego"!
10. מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: וְלִיחְשׁוֹב נָמֵי הַקּוֹצֵץ אִילָנוֹת טוֹבוֹת, וְאַזְהָרְתֵּיהּ מֵהָכָא: ״כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת״! matkéf lah ravina: veli'hchov namé hakotséts ilanot tovot, veazhartéh méhakha: "ki mimenou tokhél veoto lo tikhrot"!
11. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זְעֵירָא לְרַבִּי מָנִי: וְלִיחְשׁוֹב נָמֵי כְּגוֹן דְּאָמַר ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶחְרוֹשׁ בְּיוֹם טוֹב״! הָתָם לָא קָא חָלָה שְׁבוּעָה, מוּשְׁבָּע וְעוֹמֵד מֵהַר סִינַי הוּא. אֲמַר לֵיהּ: כְּגוֹן דְּאָמַר ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶחְרוֹשׁ בֵּין בַּחוֹל בֵּין בְּיוֹם טוֹב״, דְּמִגּוֹ דְּחָלָה עֲלֵיהּ שְׁבוּעָה בְּחוֹל – חָלָה עֲלֵיהּ נָמֵי בְּיוֹם טוֹב! מִידֵּי דְּאִיתֵיהּ בִּשְׁאֵילָה לָא קָתָנֵי. amar léh rabi zeéra lerabi mani: veli'hchov namé kegon deamar "chevoua chelo e'hroch beom tov"! hatam la ka 'hala chevoua, mouchba veoméd méhar sina hou. amar léh: kegon deamar "chevoua chelo e'hroch bén ba'hol bén beom tov", demigo de'hala aléh chevoua be'hol – 'hala aléh namé beom tov! midé deitéh bichéla la katané.
12. וְלָא? וַהֲרֵי הֶקְדֵּשׁ! בִּבְכוֹר. וַהֲרֵי נָזִיר! בִּנְזִיר שִׁמְשׁוֹן. vela? vaharé hekdéch! bivkhor. vaharé nazir! binzir chimchon.
13. נְזִיר שִׁמְשׁוֹן בַּר אִיטַּמּוֹיֵי לְמֵתִים הוּא? אֶלָּא, הַאי תַּנָּא אִיסּוּר כּוֹלֵל לֵית לֵיהּ. nezir chimchon bar itamoyé lemétim hou? ela, ha tana isour kolél lét léh.
14. אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא: הַמַּרְבִּיעַ שׁוֹר פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁים – לוֹקֶה שְׁנַיִם. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: הַמַּנְהִיג בְּשׁוֹר פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁים – לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי גּוּף אֶחָד הוּא, וַעֲשָׂאוֹ הַכָּתוּב כִּשְׁנֵי גּוּפִים. amar rabi hochaya: hamarbia chor pesoulé hamoukdachim – loke chenayim. amar rabi yits'hak: hamanhig bechor pesoulé hamoukdachim – loke, cheharé gouf e'had hou, vaasao hakatouv kichné goufim.
15. מַתְנִי׳ כַּמָּה מַלְקִין אוֹתוֹ – אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר ״בְּמִסְפַּר אַרְבָּעִים״ – מִנְיָן שֶׁהוּא סָמוּךְ לְאַרְבָּעִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַרְבָּעִים שְׁלֵימוֹת הוּא לוֹקֶה, וְהֵיכָן הוּא לוֹקֶה אֶת הַיְּתֵירָה – בֵּין כְּתֵפָיו. matni' kama malkin oto – arbaim 'hasér a'hat, cheneemar "bemispar arbaim" – minyan cheou samoukh learbaim. rabi yeouda omér: arbaim chelémot hou loke, vehékhan hou loke et hayetéra – bén ketéfa.
16. אֵין אוֹמְדִין אוֹתוֹ, אֶלָּא בְּמַכּוֹת רְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּלֵּשׁ. אֲמָדוּהוּ לְקַבֵּל אַרְבָּעִים, וְלוֹקֶה מִקְצָת, én omdin oto, ela bemakot reouot lehichtaléch. amadouou lekabél arbaim, veloke miktsat,

Daf 22b

1. וְאָמְדוּ שֶׁאֵין יָכוֹל לְקַבֵּל אַרְבָּעִים – פָּטוּר. אֲמָדוּהוּ לְקַבֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וּמִשֶּׁלָּקָה אָמְדוּ שֶׁיָּכוֹל הוּא לְקַבֵּל אַרְבָּעִים – פָּטוּר. veamdou cheén yakhol lekabél arbaim – patour. amadouou lekabél chemone esré, oumichelaka amdou cheyakhol hou lekabél arbaim – patour.
2. גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? אִי כְּתִיב ״אַרְבָּעִים בְּמִסְפָּר״ הֲוָה אָמֵינָא: אַרְבָּעִים בְּמִנְיָינָא, הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ״בְּמִסְפַּר אַרְבָּעִים״ – מִנְיָן שֶׁהוּא סוֹכֵם אֶת הָאַרְבָּעִים. אָמַר רָבָא: כַּמָּה טַפְשָׁאֵי שְׁאָר אִינָשֵׁי, דְּקָיְימִי מִקַּמֵּי סֵפֶר תּוֹרָה, וְלָא קָיְימִי מִקַּמֵּי גַּבְרָא רַבָּה, דְּאִילּוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה כְּתִיב ״אַרְבָּעִים״, וַאֲתוֹ רַבָּנַן בְּצַרוּ חֲדָא. gema' ma tama? i ketiv "arbaim bemispar" hava aména: arbaim beminyana, hachta dikhtiv "bemispar arbaim" – minyan cheou sokhém et haarbaim. amar rava: kama tafchaé chear inaché, dekaymi mikamé séfer tora, vela kaymi mikamé gavra raba, deilou beséfer tora ketiv "arbaim", vaato rabanan betsarou 'hada.
3. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַרְבָּעִים שְׁלֵימוֹת וְכוּ׳. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה – דִּכְתִיב ״מָה הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה בֵּין יָדֶיךָ וְאָמַר אֲשֶׁר הֻכֵּתִי בֵּית מְאַהֲבָי״. וְרַבָּנַן? הַהוּא בְּתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן הוּא דִּכְתִיב. rabi yeouda omér: arbaim chelémot vekhou'. amar rabi yits'hak: ma tama derabi yeouda – dikhtiv "ma hamakot haéle bén yadekha veamar acher houkéti bét meahava". verabanan? haou betinokot chel bét raban hou dikhtiv.
4. אֵין אוֹמְדִין אֶלָּא בְּמַכּוֹת הָרְאוּיוֹת וְכוּ׳. לָקָה – אִין, לֹא לָקָה – לָא. én omdin ela bemakot harouot vekhou'. laka – in, lo laka – la.
5. וּרְמִינְהוּ: אֲמָדוּהוּ לְקַבֵּל אַרְבָּעִים, וְחָזְרוּ וְאָמְדוּ שֶׁאֵין יָכוֹל לְקַבֵּל אַרְבָּעִים – פָּטוּר. אֲמָדוּהוּ לְקַבֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וְחָזְרוּ וַאֲמָדוּהוּ שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל אַרְבָּעִים – פָּטוּר. ourminou: amadouou lekabél arbaim, ve'hazrou veamdou cheén yakhol lekabél arbaim – patour. amadouou lekabél chemone esré, ve'hazrou vaamadouou cheyakhol lekabél arbaim – patour.
6. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לָא קַשְׁיָא, הָא – דַּאֲמָדוּהוּ לְיוֹמֵי, הָא – דַּאֲמָדוּהוּ לִמְחַר וּלְיוֹמָא אוּחְרָא. amar rav chéchet: la kachya, ha – daamadouou leomé, ha – daamadouou lim'har ouloma ou'hra.
7. מַתְנִי׳ עָבַר עֲבֵירָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁנֵי לָאוִין, אֲמָדוּהוּ אוֹמֶד אֶחָד – לוֹקֶה וּפָטוּר, וְאִם לָאו – לוֹקֶה וּמִתְרַפֵּא, וְחוֹזֵר וְלוֹקֶה. matni' avar avéra cheyéch bah chené lavin, amadouou omed e'had – loke oufatour, veim la – loke oumitrapé, ve'hozér veloke.
8. גְּמָ׳ וְהָתַנְיָא: אֵין אוֹמְדִין אוֹמֶד אֶחָד לִשְׁנֵי לָאוִין! gema' vehatanya: én omdin omed e'had lichné lavin!
9. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לָא קַשְׁיָא, הָא – דַּאֲמָדוּהוּ לְאַרְבָּעִים וַחֲדָא. הָא – דַּאֲמָדוּהוּ לְאַרְבָּעִים וְתַרְתֵּי. amar rav chéchet: la kachya, ha – daamadouou learbaim va'hada. ha – daamadouou learbaim vetarté.
10. מַתְנִי׳ כֵּיצַד מַלְקִין אוֹתוֹ? כּוֹפֶה שְׁתֵּי יָדָיו עַל הָעַמּוּד הֵילָךְ וְהֵילָךְ, וְחַזַּן הַכְּנֶסֶת אוֹחֵז בִּבְגָדָיו, אִם נִקְרְעוּ – נִקְרְעוּ, וְאִם נִפְרְמוּ – נִפְרְמוּ, עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבּוֹ. וְהָאֶבֶן נְתוּנָה מֵאַחֲרָיו. חַזַּן הַכְּנֶסֶת עוֹמֵד עָלָיו וּרְצוּעָה בְּיָדוֹ, שֶׁל עֵגֶל, כְּפוּלָה אֶחָד לִשְׁנַיִם וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה, וּשְׁתֵּי רְצוּעוֹת שֶׁל חֲמוֹר עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת בָּהּ. יָדָהּ טֶפַח וּרְחָבָה טֶפַח, וְרֹאשָׁהּ מַגַּעַת עַל פִּי כְרֵיסוֹ. matni' kétsad malkin oto? kofe cheté yada al haamoud hélakh vehélakh, ve'hazan hakeneset o'héz bivgada, im nikreou – nikreou, veim nifremou – nifremou, ad cheou megale et libo. vehaeven netouna méa'hara. 'hazan hakeneset oméd ala ourtsoua beyado, chel égel, kefoula e'had lichnayim ouchnayim learbaa, ouchté retsouot chel 'hamor olot veordot bah. yadah tefa'h our'hava tefa'h, verochah magaat al pi kheréso.
11. וּמַכֶּה אוֹתוֹ שְׁלִישׁ מִלְּפָנָיו וּשְׁתֵּי יָדוֹת מִלְּאַחֲרָיו. וְאֵינוֹ מַכֶּה אוֹתוֹ לֹא עוֹמֵד וְלֹא יוֹשֵׁב, אֶלָּא מוּטֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט״, oumake oto chelich milefana ouchté yadot milea'hara. veéno make oto lo oméd velo yochév, ela moute, cheneemar "vehipilo hachofét",
12. וְהַמַּכֶּה מַכֶּה בְּיָדוֹ אַחַת בְּכׇל כֹּחוֹ, וְהַקּוֹרֵא קוֹרֵא: ״אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת וְגוֹ׳״, ״וְהִפְלָא ה׳ אֶת מַכֹּתְךָ וְאֵת מַכּוֹת וְגוֹ׳״ וְחוֹזֵר לִתְחִלַּת הַמִּקְרָא: ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וְגוֹ׳״ וְחוֹתֵם: ״וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן״, וְגוֹ׳, וְחוֹזֵר לִתְחִלַּת הַמִּקְרָא. vehamake make beyado a'hat bekhol ko'ho, vehakoré koré: "im lo tichmor laasot vego'", "vehifla h' et makotkha veét makot vego'" ve'hozér lit'hilat hamikra: "ouchmartem et divré haberit hazot vego'" ve'hotém: "veou ra'houm yekhapér aon", vego', ve'hozér lit'hilat hamikra.
13. וְאִם מֵת תַּחַת יָדוֹ – פָּטוּר. הוֹסִיף לוֹ עוֹד רְצוּעָה אַחַת וּמֵת – הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה עַל יָדוֹ. נִתְקַלְקֵל, בֵּין בְּרֵיעִי בֵּין בְּמַיִם – פָּטוּר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאִישׁ – בְּרֵיעִי, וְהָאִשָּׁה – בְּמַיִם. veim mét ta'hat yado – patour. hosif lo od retsoua a'hat oumét – haré ze gole al yado. nitkalkél, bén beréi bén bemayim – patour, rabi yeouda omér: haich – beréi, vehaicha – bemayim.

Daf 23a

1. גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא – מִשּׁוּם ״נִקְלָה״. gema' ma tama – michoum "nikla".
2. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: מִנַּיִן לִרְצוּעָה שֶׁהִיא שֶׁל עֵגֶל – דִּכְתִיב ״אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ״, וּסְמִיךְ לֵיהּ ״לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ״. amar rav chéchet michoum rabi elazar ben azarya: minayin lirtsoua chehi chel égel – dikhtiv "arbaim yakenou", ousmikh léh "lo ta'hsom chor bedicho".
3. וְאָמַר רַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: מִנַּיִן לִיבָמָה שֶׁנָּפְלָה לִפְנֵי מוּכֵּה שְׁחִין, שֶׁאֵין חוֹסְמִין אוֹתָהּ – דִּכְתִיב ״לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ״, וּסְמִיךְ לֵיהּ ״כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וְגוֹ׳״. veamar rav chéchet michoum rabi elazar ben azarya: minayin livama chenafla lifné mouké che'hin, cheén 'hosmin otah – dikhtiv "lo ta'hsom chor bedicho", ousmikh léh "ki yéchvou a'him ya'hda vego'".
4. וְאָמַר רַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: כׇּל הַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדִים כְּאִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִיב ״אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ״, וּסְמִיךְ לֵיהּ ״אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר״. veamar rav chéchet michoum rabi elazar ben azarya: kol hamvaze et hamoadim keilou ovéd avoda zara, dikhtiv "elohé masékha lo taase lakh", ousmikh léh "et 'hag hamatsot tichmor".
5. וְאָמַר רַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: כׇּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, וְכֵן הַמְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע, וְכׇל הַמֵּעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר – רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לִכְלָבִים, דִּכְתִיב ״לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ״, וּסְמִיךְ לֵיהּ ״לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא וְגוֹ׳״, קְרִי בֵּיהּ נָמֵי ״לֹא תַשִּׂיא״. veamar rav chéchet michoum rabi elazar ben azarya: kol hamsapér lachon hara, vekhén hamkabél lachon hara, vekhol haméid édout cheker – raou lehachlikho likhlavim, dikhtiv "lakelev tachlikhoun oto", ousmikh léh "lo tisa chéma chav vego'", keri béh namé "lo tasi".
6. וּשְׁתֵּי רְצוּעוֹת וְכוּ׳. תָּנָא: שֶׁל חֲמוֹר. כִּדְדָרֵישׁ הָהוּא גָּלִילָאָה עֲלֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא: ״יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע וְגוֹ׳״, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבֹא מִי שֶׁמַּכִּיר אֵבוּס בְּעָלָיו, וְיִפָּרַע מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֵבוּס בְּעָלָיו. ouchté retsouot vekhou'. tana: chel 'hamor. kiddaréch haou galilaa aléh derav 'hisda: "yada chor konéou va'hamor évous beala yisraél lo yada vego'", amar hakadoch baroukh hou: yavo mi chemakir évous beala, veyipara mimi cheéno makir évous beala.
7. יָדָהּ טֶפַח וְכוּ׳. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ כֹּל חַד וְחַד לְפוּם גַּבֵּיהּ עָבְדִינַן לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִם כֵּן נַפֵּישׁ לְהוּ רְצוּעוֹת טוּבָא! אֶלָּא אָמַר רָבָא: אַבְקָתָא אִית לַיהּ, כִּי בָּעֵי מְיקַטַּר בַּיהּ, כִּי בָּעֵי מְרַפֵּה בַּהּ. yadah tefa'h vekhou'. amar abayé: chema minah kol 'had ve'had lefoum gabéh avdinan léh. amar léh rava: im kén napéch leou retsouot touva! ela amar rava: avkata it lah, ki baé mekatar bah, ki baé merapé bah.
8. מַלְקִין אוֹתוֹ וְכוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב כָּהֲנָא: דְּאָמַר קְרָא ״וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר״ – רִשְׁעָה אַחַת מִלְּפָנָיו, שְׁתֵּי רִשְׁעָיוֹת מֵאַחֲרָיו. malkin oto vekhou'. mena hané milé? amar rav kahana: deamar kera "vehipilo hachofét vehikaou lefana kedé richato bemispar" – richa a'hat milefana, cheté richaot méa'hara.
9. אֵין מַלְקִין אוֹתוֹ וְכוּ׳. אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִן לִרְצוּעָה שֶׁהִיא מוּכְפֶּלֶת – שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהִפִּילוֹ״. וְהָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ! אִם כֵּן לִכְתּוֹב קְרָא ״יַטֵּיהוּ״, מַאי ״הִפִּילוֹ״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. én malkin oto vekhou'. amar rav 'hisda amar rabi yo'hanan: minayin lirtsoua chehi moukhpelet – cheneemar "vehipilo". veha mibeé léh legouféh! im kén likhtov kera "yatéou", ma "hipilo"? chema minah tarté.
10. הַמַּכֶּה מַכֶּה בְּיָדוֹ. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מַעֲמִידִין חַזָּנִין אֶלָּא חֲסֵירֵי כֹחַ וִיתֵירֵי מַדָּע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ חֲסֵירֵי מַדָּע וִיתֵירֵי כֹּחַ. hamake make beyado. tanou rabanan: én maamidin 'hazanin ela 'haséré kho'ha vitéré mada. rabi yeouda omér: afilou 'haséré mada vitéré ko'ha.
11. אָמַר רָבָא: כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה מִסְתַּבְּרָא, דִּכְתִיב ״לֹא יוֹסִיף... פֶּן יוֹסִיף״, אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא חֲסֵירֵי מַדָּע – הַיְינוּ דִּצְרִיךְ לְאַזְהוֹרֵי. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ יְתֵירֵי מַדָּע – מִי צְרִיךְ לְאַזְהוֹרֵי? וְרַבָּנַן: אֵין מְזָרְזִין אֶלָּא לַמְזוֹרָז. amar rava: keotéh derabi yeouda mistabera, dikhtiv "lo yosif... pen yosif", i amrate bichlama 'haséré mada – haynou ditsrikh leazoré. ela i amrate yetéré mada – mi tserikh leazoré? verabanan: én mezarzin ela lamzoraz.
12. תָּנָא: כְּשֶׁהוּא מַגְבִּיהַּ – מַגְבִּיהַּ בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וּכְשֶׁהוּא מַכֶּה – מַכֶּה בְּיָדוֹ אַחַת, כִּי הֵיכִי (דְּלֵיתֵא) [דְּתֵיתֵי] מִדִּידֵיהּ. tana: kecheou magbiha – magbiha bichté yada, oukhcheou make – make beyado a'hat, ki hékhi (delété) [detété] mididéh.
13. וְהַקּוֹרֵא קוֹרֵא וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: הַגָּדוֹל שֶׁבַּדַּיָּינִין קוֹרֵא, הַשֵּׁנִי מוֹנֶה, וְהַשְּׁלִישִׁי אוֹמֵר: ״הַכֵּהוּ״! בִּזְמַן שֶׁמַּכָּה מְרוּבָּה – מַאֲרִיךְ, בִּזְמַן שֶׁמַּכָּה מוּעֶטֶת – מְקַצֵּר. וְהָא אֲנַן תְּנַן: חוֹזֵר לִתְחִלַּת הַמִּקְרָא! מִצְוָה לְצַמְצֵם, וְאִי[ם] לֹא צִמְצֵם – חוֹזֵר לִתְחִלַּת הַמִּקְרָא. vehakoré koré vekhou'. tanou rabanan: hagadol chebadayanin koré, hachéni mone, vehachelichi omér: "hakéou"! bizman chemaka merouba – maarikh, bizman chemaka mouetet – mekatsér. veha anan tenan: 'hozér lit'hilat hamikra! mitsva letsamtsém, vei[m] lo tsimtsém – 'hozér lit'hilat hamikra.
14. תָּנוּ רַבָּנַן: ״מַכָּה רַבָּה״, אֵין לִי אֶלָּא מַכָּה רַבָּה, מַכָּה מוּעֶטֶת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יוֹסִיף״. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״מַכָּה רַבָּה״? לִימֵּד עַל הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁהֵן מַכָּה רַבָּה. tanou rabanan: "maka raba", én li ela maka raba, maka mouetet minayin? talmoud lomar: "lo yosif". im kén, ma talmoud lomar "maka raba"? liméd al harichonot chehén maka raba.
15. נִתְקַלְקֵל וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה בְּרֵיעִי וְלֹא בְּמַיִם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאִישׁ בְּרֵיעִי, וְהָאִשָּׁה בְּמַיִם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה – בֵּין בְּרֵיעִי בֵּין בְּמַיִם. nitkalkél vekhou'. tanou rabanan: e'had haich vee'had haicha beréi velo bemayim, divré rabi méir. rabi yeouda omér: haich beréi, vehaicha bemayim. va'hakhamim omrim: e'had haich vee'had haicha – bén beréi bén bemayim.
16. וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה – בְּרֵיעִי! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: שְׁנֵיהֶם שָׁוִין בְּרֵיעִי. vehatanya, rabi yeouda omér: e'had haich vee'had haicha – beréi! amar rav na'hman bar yits'hak: chenéhem chavin beréi.
17. אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּפָתוּהוּ, וְרָץ מִבֵּית דִּין – פָּטוּר. מֵיתִיבִי: קָלָה, בֵּין בָּרִאשׁוֹנָה בֵּין בַּשְּׁנִיָּה – פּוֹטְרִין אוֹתוֹ. נִפְסְקָה רְצוּעָה בַּשְּׁנִיָּה – פּוֹטְרִין אוֹתוֹ, בָּרִאשׁוֹנָה – אֵין פּוֹטְרִין אוֹתוֹ. אַמַּאי? לֶהֱוֵי כְּרָץ! הָתָם רָץ, הָכָא לָא רָץ. amar chemouél: kefatouou, verats mibét din – patour. métivi: kala, bén barichona bén bacheniya – potrin oto. nifseka retsoua bacheniya – potrin oto, barichona – én potrin oto. ama? lehevé kerats! hatam rats, hakha la rats.
18. תָּנוּ רַבָּנַן: אֲמָדוּהוּ לִכְשֶׁיִּלְקֶה קָלֶה – פּוֹטְרִין אוֹתוֹ. לִכְשֶׁיֵּצֵא מִבֵּית דִּין קָלֶה – מַלְקִין אוֹתוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא, אֲפִילּוּ קָלָה בַּתְּחִלָּה – מַלְקִין אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִכָּהוּ וְגוֹ׳ וְנִקְלָה״ וְלֹא שֶׁלָּקָה כְּבָר בְּבֵית דִּין. tanou rabanan: amadouou likhcheyilke kale – potrin oto. likhcheyétsé mibét din kale – malkin oto. velo od ela, afilou kala bate'hila – malkin oto cheneemar: "vehikaou vego' venikla" velo chelaka kevar bevét din.
19. מַתְנִי׳ כׇּל חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת שֶׁלָּקוּ – נִפְטְרוּ יְדֵי כְּרִיתָתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ״ – כְּשֶׁלָּקָה הֲרֵי הוּא כְּאָחִיךָ, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל. matni' kol 'hayavé kharétot chelakou – nifterou yedé keritatam, cheneemar: "venikla a'hikha leénekha" – kechelaka haré hou kea'hikha, divré rabi 'hananya ben gamliél.
20. וְאָמַר רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל: מָה אִם הָעוֹבֵר עֲבֵירָה אַחַת נוֹטֵל נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ, הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּנָּתֵן לוֹ נַפְשׁוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִמְּקוֹמוֹ הוּא לָמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת וְגוֹ׳״ veamar rabi 'hananya ben gamliél: ma im haovér avéra a'hat notél nafcho aleha, haose mitsva a'hat al a'hat kama vekhama chetinatén lo nafcho. rabi chimon omér: mimekomo hou laméd, cheneemar: "venikhretou hanefachot haosot vego'"

Daf 23b

1. ״אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם״. הָא הַיּוֹשֵׁב וְלָא עָבַר עֲבֵירָה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כָּעוֹשֶׂה מִצְוָה. "acher yaase otam haadam va'ha bahem". ha hayochév vela avar avéra notnin lo sakhar kaose mitsva.
2. רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל (אֶת) הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְגוֹ׳״ וּמָה אִם הַדָּם, שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם קָצָה מִמֶּנּוּ – הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ מְקַבֵּל שָׂכָר, גָּזֵל וַעֲרָיוֹת, שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִתְאַוָּה לָהֶן וּמְחַמַּדְתָּן – הַפּוֹרֵשׁ מֵהֶן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו וּלְדוֹרוֹת דּוֹרוֹתָיו עַד סוֹף כׇּל הַדּוֹרוֹת. rabi chimon bar rabi omér: haré hou omér "rak 'hazak levilti akhol (et) hadam ki hadam hou hanafech vego'" ouma im hadam, chenafcho chel haadam katsa mimenou – haporéch mimenou mekabél sakhar, gazél vaaraot, chenafcho chel adam mitava lahen oum'hamadtan – haporéch méhen al a'hat kama vekhama cheyizke lo ouldorota ouldorot dorota ad sof kol hadorot.
3. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ״ה׳ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר״. rabi 'hananya ben akachya omér: ratsa hakadoch baroukh hou lezakot et yisraél, lefikhakh hirba lahem tora oumitsot, cheneemar "h' 'haféts lemaan tsidko yagdil tora veyadir".
4. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חֲלוּקִין עָלָיו חֲבֵרָיו עַל רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: אָמְרִי בֵּי רַב, תְּנֵינַן: אֵין בֵּין שַׁבָּת לְיוֹם הַכִּפּוּרִים אֶלָּא שֶׁזֶּה זְדוֹנוֹ בִּידֵי אָדָם וְזֶה זְדוֹנוֹ בְּהִכָּרֵת. וְאִם אִיתָא, אִידֵּי וְאִידֵּי בִּידֵי אָדָם הוּא. gema' amar rabi yo'hanan: 'haloukin ala 'havéra al rabi 'hananya ben gamliél. amar rav ada bar ahava: amri bé rav, tenénan: én bén chabat leom hakipourim ela cheze zedono bidé adam veze zedono behikarét. veim ita, idé veidé bidé adam hou.
5. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אוֹמֵר: הָא מַנִּי – רַבִּי יִצְחָק הִיא, דְּאָמַר: מַלְקוֹת בְּחַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת לֵיכָּא. דְּתַנְיָא, רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת בַּכְּלָל הָיוּ, וְלָמָּה יָצָאת כָּרֵת בַּאֲחוֹתוֹ – לְדוּנוֹ בְּכָרֵת וְלֹא בְּמַלְקוֹת. rav na'hman bar yits'hak omér: ha mani – rabi yits'hak hi, deamar: malkot be'hayavé kharétot léka. detanya, rabi yits'hak omér: 'hayavé kharétot bakelal haou, velama yatsat karét baa'hoto – ledouno bekharét velo bemalkot.
6. רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, זֶה – עִיקַּר זְדוֹנוֹ בִּידֵי אָדָם, וְזֶה – עִיקַּר זְדוֹנוֹ בִּידֵי שָׁמַיִם. rav aché amar: afilou téma rabanan, ze – ikar zedono bidé adam, veze – ikar zedono bidé chamayim.
7. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאן סְלֵיק לְעֵילָּא וַאֲתָא וַאֲמַר?! אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא הָא דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים עָשׂוּ בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה וְהִסְכִּימוּ בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה עַל יָדָם – מַאן סְלֵיק לְעֵילָּא וַאֲתָא וַאֲמַר? אֶלָּא: קְרָאֵי קָא דָרְשִׁינַן, הָכָא נָמֵי, קְרָאֵי קָא דָרְשִׁינַן. amar rav ada bar ahava amar rav: halakha kerabi 'hananya ben gamliél. amar rav yoséf: man selék leéla vaata vaamar?! amar léh abayé: ela ha deamar rabi yeochoua ben lévi: chelocha devarim asou bét din chel mata vehiskimou bét din chel mala al yadam – man selék leéla vaata vaamar? ela: keraé ka darchinan, hakha namé, keraé ka darchinan.
8. גּוּפָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים עָשׂוּ בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה וְהִסְכִּימוּ בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה עַל יָדָם, [אֵלּוּ הֵן]: מִקְרָא מְגִילָּה, וּשְׁאֵילַת שָׁלוֹם [בַּשֵּׁם], וַהֲבָאַת מַעֲשֵׂר. goufa, amar rabi yeochoua ben lévi: chelocha devarim asou bét din chel mata vehiskimou bét din chel mala al yadam, [élou hén]: mikra megila, ouchélat chalom [bachém], vahavaat maasér.
9. מִקְרָא מְגִילָּה – דִּכְתִיב ״קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים״ – קִיְּימוּ לְמַעְלָה מַה שֶּׁקִּבְּלוּ לְמַטָּה. mikra megila – dikhtiv "kiyemou vekibelou hayeoudim" – kiyemou lemala ma chekibelou lemata.
10. וּשְׁאֵילַת שָׁלוֹם – דִּכְתִיב ״וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים ה׳ עִמָּכֶם״, וְאוֹמֵר ״ה׳ עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל״. מַאי ״וְאוֹמֵר״? וְכִי תֵּימָא בּוֹעַז הוּא דַּעֲבַד מִדַּעְתֵּיהּ, וּמִשְּׁמַיָּא לָא אַסְכִּימוּ עַל יְדֵיהּ – תָּא שְׁמַע: וְאוֹמֵר ״ה׳ עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל״. ouchélat chalom – dikhtiv "vehiné voaz ba mibét le'hem vayomer lakotsrim h' imakhem", veomér "h' imekha gibor he'hayil". ma "veomér"? vekhi téma boaz hou daavad midatéh, oumichemaya la askimou al yedéh – ta chema: veomér "h' imekha gibor he'hayil".
11. הֲבָאַת מַעֲשֵׂר – דִּכְתִיב ״הָבִיאוּ אֶת כׇּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה׳ צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי״. מַאי ״עַד בְּלִי דָּי״? אָמַר רָמֵי בַּר רַב: עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר ״דָּי״. havaat maasér – dikhtiv "haviou et kol hamaasér el bét haotsar vihi teref bevéti ouv'hanouni na bazot amar h' tsevaot im lo efta'h lakhem ét aroubot hachamayim vaharikoti lakhem berakha ad beli da". ma "ad beli da"? amar ramé bar rav: ad cheyivlou siftotékhem milomar "da".
12. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הוֹפִיעַ רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ: בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שֵׁם, וּבְבֵית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי, וּבְבֵית דִּינוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה. בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שֵׁם – דִּכְתִיב ״וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי״. מְנָא יָדַע? דִּלְמָא כִּי הֵיכִי דַּאֲזַל אִיהוּ לְגַבַּהּ אֲזַל נָמֵי אִינָשׁ אַחֲרִינָא [לְגַבַּהּ]! יָצָאת בַּת קוֹל וְאָמְרָה: מִמֶּנִּי יָצְאוּ כְּבוּשִׁים. amar rabi elazar: bichlocha mekomot hofia rou'ha hakodech: bevét dino chel chém, ouvvét dino chel chemouél haramati, ouvvét dino chel chelomo. bevét dino chel chém – dikhtiv "vayakér yeouda vayomer tsadka mimeni". mena yada? dilma ki hékhi daazal iou legabah azal namé inach a'harina [legabah]! yatsat bat kol veamra: mimeni yatsou kevouchim.
13. בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל – דִּכְתִיב ״הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה׳ וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי... וַיֹּאמְרוּ לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצּוֹתָנוּ... וַיֹּאמֶר עֵד ה׳ וְעֵד מְשִׁיחוֹ... כִּי לֹא מְצָאתֶם בְּיָדִי מְאוּמָה וַיֹּאמֶר עֵד״, ״וַיֹּאמֶר״? ״וַיֹּאמְרוּ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! יָצָאת בַּת קוֹל וְאָמְרָה: אֲנִי עֵד בְּדָבָר זֶה. bevét dino chel chemouél – dikhtiv "hinni anou vi neged h' veneged mechi'ho et chor mi laka'hti... vayomrou lo achaktanou velo ratsotanou... vayomer éd h' veéd mechi'ho... ki lo metsatem beyadi meouma vayomer éd", "vayomer"? "vayomrou" mibeé léh! yatsat bat kol veamra: ani éd bedavar ze.
14. בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה – דִּכְתִיב ״וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר תְּנוּ לָהּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ (כִּי) הִיא אִמּוֹ״. מְנָא יָדַע? דִּלְמָא אִיעָרוּמֵא מְיעָרְמָא! יָצָאת בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ״הִיא אִמּוֹ״. bevét dino chel chelomo – dikhtiv "vayaan hamelekh vayomer tenou lah et hayeled ha'ha vehamét lo temitouou (ki) hi imo". mena yada? dilma iaroumé mearma! yatsat bat kol veamra: "hi imo".
15. אָמַר רָבָא: מִמַּאי? דִּלְמָא יְהוּדָה, כֵּיוָן דְּחַשֵּׁיב יַרְחֵי וְיוֹמֵי וְאִיתְרְמִי – דְּחָזֵינַן מַחְזְקִינַן, דְּלָא חָזֵינַן לָא מַחְזְקִינַן. amar rava: mima? dilma yeouda, kévan de'hachév yar'hé veomé veitremi – de'hazénan ma'hzekinan, dela 'hazénan la ma'hzekinan.
16. שְׁמוּאֵל נָמֵי, כּוּלְּהוּ יִשְׂרָאֵל קָרֵי לְהוּ בִּלְשׁוֹן יְחִידִי, דִּכְתִיב ״יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה׳״. chemouél namé, kouleou yisraél karé leou bilchon ye'hidi, dikhtiv "yisraél nocha ba'".
17. שְׁלֹמֹה נָמֵי – מִדְּהָא קָא (מְרַחַמְתָּא) [מְרַחֲמָא] וְהָא לָא קָא (מְרַחַמְתָּא) [מְרַחֲמָא]! אֶלָּא גְּמָרָא. chelomo namé – mideha ka (mera'hamta) [mera'hama] veha la ka (mera'hamta) [mera'hama]! ela gemara.
18. דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי: שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם. אָמַר רַב הַמְנוּנָא: מַאי קְרָא – ״תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה״, ״תּוֹרָה״ בְּגִימַטְרִיָּא darach rabi simla: chéch méot ouchloch esré mitsot neemrou lo lemoche, cheloch méot vechichim ve'haméch lavin keminyan yemot ha'hama, oumatayim vearbaim ouchmona asé keneged évara chel adam. amar rav hamnouna: ma kera – "tora tsiva lanou moche moracha", "tora" begimatriya

Daf 24a

1. שֵׁית מְאָה וְחַד סְרֵי הָוֵי, ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ – מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמַעְנוּם. chét mea ve'had seré havé, "anokhi" ve"lo yihye lekha" – mipi hagevoura chemanoum.
2. (סימן דמשמק סק).
3. בָּא דָּוִד וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת עֶשְׂרֵה, דִּכְתִיב ״מִזְמוֹר לְדָוִד [ה׳] מִי יָגוּר בְּאׇהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קׇדְשֶׁךָ. הוֹלֵךְ תָּמִים וּפוֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ. נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי ה׳ יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר. כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם״. ba david veheemidan al a'hat esré, dikhtiv "mizmor ledavid [h'] mi yagour beoholekha mi yichkon behar kodchekha. holékh tamim oufoél tsedek vedovér emet bilvavo, lo ragal al lechono lo asa lerééou raa ve'herpa lo nasa al kerovo. nivze beéna nimas veet yiré h' yekhabéd nichba lehara velo yamir. kaspo lo natan benechekh vecho'had al naki lo laka'h osé éle lo yimot leolam".
4. ״הוֹלֵךְ תָּמִים״ – זֶה אַבְרָהָם, דִּכְתִיב ״הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים״. "holékh tamim" – ze avraham, dikhtiv "hithalékh lefana vehyé tamim".
5. ״פּוֹעֵל צֶדֶק״ – כְּגוֹן אַבָּא חִלְקִיָּהוּ. "poél tsedek" – kegon aba 'hilkiyaou.
6. ״וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ״ – כְּגוֹן רַב סָפְרָא. "vedovér emet bilvavo" – kegon rav safra.
7. ״לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ״ – זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ, דִּכְתִיב ״אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ״. "lo ragal al lechono" – ze yaakov avinou, dikhtiv "oula yemouchéni avi vehayiti veéna kimtatéa".
8. ״לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה״ – שֶׁלֹּא יָרַד לְאוּמָּנוּת חֲבֵירוֹ. "lo asa lerééou raa" – chelo yarad leoumanout 'havéro.
9. ״וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ״ – זֶה הַמְקָרֵב אֶת קְרוֹבָיו. "ve'herpa lo nasa al kerovo" – ze hamkarév et kerova.
10. ״נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס״ – זֶה חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, שֶׁגֵּירַר עַצְמוֹת אָבִיו בְּמִטָּה שֶׁל חֲבָלִים. "nivze beéna nimas" – ze 'hizkiyaou hamelekh, chegérar atsmot avi bemita chel 'havalim.
11. ״וְאֶת יִרְאֵי ה׳ יְכַבֵּד״ – זֶה יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה רוֹאֶה תַּלְמִיד חָכָם הָיָה עוֹמֵד מִכִּסְּאוֹ וּמְחַבְּקוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ וְקוֹרֵא לוֹ ״אָבִי אָבִי, רַבִּי רַבִּי, מָרִי מָרִי״. "veet yiré h' yekhabéd" – ze yeochafat melekh yeouda, chebechaa chehaya roe talmid 'hakham haya oméd mikiseo oum'habeko oumnacheko vekoré lo "avi avi, rabi rabi, mari mari".
12. ״נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר״ – כְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֱהֵא בְּתַעֲנִית עַד שֶׁאָבֹא לְבֵיתִי. "nichba lehara velo yamir" – kerabi yo'hanan, deamar rabi yo'hanan: ehé betaanit ad cheavo levéti.
13. ״כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ״ – אֲפִילּוּ (בְּ)רִבִּית גּוֹי. "kaspo lo natan benechekh" – afilou (be)ribit go.
14. ״וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח״ – כְּגוֹן רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי. "vecho'had al naki lo laka'h" – kegon rabi yichmaél berabi yosé.
15. כְּתִיב ״עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם״ – כְּשֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַגִּיעַ לְמִקְרָא הַזֶּה הָיָה בּוֹכֶה, אֲמַר: מַאן דְּעָבֵיד לְהוּ לְכוּלְּהוּ – הוּא דְּלָא יִמּוֹט, הָא חֲדָא מִינַּיְיהוּ – יִמּוֹט. ketiv "osé éle lo yimot leolam" – kechehaya raban gamliél magia lemikra haze haya bokhe, amar: man deavéd leou lekhouleou – hou dela yimot, ha 'hada minayou – yimot.
16. אֲמַרוּ לֵיהּ: מִי כְּתִיב ״עֹשֵׂה כׇּל אֵלֶּה״? ״עֹשֵׂה אֵלֶּה״ כְּתִיב, אֲפִילּוּ בַּחֲדָא מִינַּיְיהוּ. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, כְּתִיב קְרָא אַחֲרִינָא ״אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכׇל אֵלֶּה״, הָתָם נָמֵי, הַנּוֹגֵעַ בְּכׇל אֵלֶּה – הוּא דְּמִטַּמֵּא, בַּחֲדָא מִינַּיְיהוּ – לָא? אֶלָּא לָאו בְּאַחַת מִכׇּל אֵלֶּה, הָכָא נָמֵי בְּאַחַת מִכׇּל אֵלּוּ. amarou léh: mi ketiv "osé kol éle"? "osé éle" ketiv, afilou ba'hada minayou. dei la téma hakhi, ketiv kera a'harina "al titameou bekhol éle", hatam namé, hanogéa bekhol éle – hou demitamé, ba'hada minayou – la? ela la bea'hat mikol éle, hakha namé bea'hat mikol élou.
17. בָּא יְשַׁעְיָהוּ וְהֶעֱמִידָן עַל שֵׁשׁ, דִּכְתִיב ״הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד אֹטֵם אׇזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע״. ba yechayaou veheemidan al chéch, dikhtiv "holékh tsedakot vedovér mécharim moés bevetsa maachakot noér kapa mitemokh bacho'had otém ozno michemoa damim veotsém éna mérot bera".
18. ״הֹלֵךְ צְדָקוֹת״ – זֶה אַבְרָהָם אָבִינוּ, דִּכְתִיב ״כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה וְגוֹ׳״. "holékh tsedakot" – ze avraham avinou, dikhtiv "ki yedati lemaan acher yetsave vego'".
19. ״וְדֹבֵר מֵישָׁרִים״ – זֶה שֶׁאֵינוֹ מַקְנִיט פְּנֵי חֲבֵירוֹ בָּרַבִּים. "vedovér mécharim" – ze cheéno maknit pené 'havéro barabim.
20. ״מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת״ – כְּגוֹן רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע. "moés bevetsa maachakot" – kegon rabi yichmaél ben elicha.
21. ״נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד״ – כְּגוֹן רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי. "noér kapa mitemokh bacho'had" – kegon rabi yichmaél berabi yosé.
22. ״אֹטֵם אׇזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים״ – דְּלָא שָׁמַע בְּזִילוּתָא דְּצוּרְבָּא מֵרַבָּנַן וְשָׁתֵיק, כְּגוֹן רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. "otém ozno michemoa damim" – dela chama bezilouta detsourba mérabanan vechaték, kegon rabi elazar berabi chimon.
23. ״וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע״ – כְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: זֶה שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמְדוֹת עַל הַכְּבִיסָה. "veotsém éna mérot bera" – kerabi 'hiya bar aba, deamar rabi 'hiya bar aba: ze cheéno mistakél benachim bechaa cheomdot al hakevisa.
24. וּכְתִיב: ״הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכּוֹן״. oukhtiv: "hou meromim yichkon".
25. בָּא מִיכָה וְהֶעֱמִידָן עַל שָׁלֹשׁ, דִּכְתִיב ״הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה׳ דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם (ה׳) אֱלֹהֶיךָ״. ba mikha veheemidan al chaloch, dikhtiv "higid lekha adam ma tov ouma h' doréch mimekha ki im asot michpat veahavat 'hesed vehatsnéa lekhet im (h') elohekha".
26. ״עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט״ – זֶה הַדִּין. ״אַהֲבַת חֶסֶד״ – זֶה גְּמִילוּת חֲסָדִים. ״וְהַצְנֵעַ לֶכֶת״ – זֶה הוֹצָאַת הַמֵּת וְהַכְנָסַת כַּלָּה. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמָה דְּבָרִים שֶׁאֵין דַּרְכָּן לַעֲשׂוֹתָן בְּצִנְעָא, אָמְרָה תּוֹרָה ״וְהַצְנֵעַ לֶכֶת״, דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּם לַעֲשׂוֹתָם בְּצִנְעָא – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! "asot michpat" – ze hadin. "ahavat 'hesed" – ze gemilout 'hasadim. "vehatsnéa lekhet" – ze hotsaat hamét vehakhnasat kala. vahalo devarim kal va'homer: ouma devarim cheén darkan laasotan betsina, amra tora "vehatsnéa lekhet", devarim chedarkam laasotam betsina – al a'hat kama vekhama!
27. חָזַר יְשַׁעְיָהוּ וְהֶעֱמִידָן עַל שְׁתַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״כֹּה אָמַר ה׳ שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה״. בָּא עָמוֹס וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר ״כֹּה אָמַר ה׳ לְבֵית יִשְׂרָאֵל דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ״. מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֵימָא דִּרְשׁוּנִי בְּכׇל הַתּוֹרָה! אֶלָּא: בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה״. 'hazar yechayaou veheemidan al chetayim, cheneemar "ko amar h' chimrou michpat vaasou tsedaka". ba amos veheemidan al a'hat, cheneemar "ko amar h' levét yisraél dirchouni vi'hou". matkéf lah rav na'hman bar yits'hak: éma dirchouni bekhol hatora! ela: ba 'havakouk veheemidan al a'hat, cheneemar "vetsadik beemounato yi'hye".
28. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: אַרְבַּע גְּזֵירוֹת גָּזַר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עַל יִשְׂרָאֵל, בָּאוּ אַרְבָּעָה נְבִיאִים וּבִיטְּלוּם. מֹשֶׁה אָמַר: ״וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב״, בָּא עָמוֹס וּבִיטְּלָהּ, [שֶׁנֶּאֱמַר]: ״חֲדַל נָא מִי יָקוּם יַעֲקֹב וְגוֹ׳״ וּכְתִיב ״נִחַם ה׳ עַל זֹאת״. amar rabi yosé bar 'hanina: arba gezérot gazar moche rabénou al yisraél, baou arbaa neviim ouviteloum. moche amar: "vayichkon yisraél beta'h badad én yaakov", ba amos ouvitelah, [cheneemar]: "'hadal na mi yakoum yaakov vego'" oukhtiv "ni'ham h' al zot".
29. מֹשֶׁה אָמַר: ״וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ״, בָּא יִרְמְיָה וְאָמַר: ״הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל״. moche amar: "ouvagoyim hahém lo targia", ba yirmeya veamar: "halokh lehargio yisraél".
30. מֹשֶׁה אָמַר: ״פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים״, בָּא יְחֶזְקֵאל וּבִיטְּלָהּ: ״הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת״. moche amar: "pokéd aon avot al banim", ba ye'hezkél ouvitelah: "hanefech ha'hotét hi tamout".
31. מֹשֶׁה אָמַר ״וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם״, בָּא יְשַׁעְיָהוּ וְאָמַר: ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל״. moche amar "vaavadtem bagoyim", ba yechayaou veamar: "vehaya bayom haou yitaka bechofar gadol".
32. אָמַר רַב: מִסְתְּפֵינָא מֵהַאי קְרָא ״וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם״. מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: דִּלְמָא כַּאֲבֵידָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת, דִּכְתִיב ״תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ״! אֶלָּא מִסֵּיפָא [דִּקְרָא], ״וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם״. מַתְקֵיף לַהּ מָר זוּטְרָא: דִּלְמָא כַּאֲכִילַת קִישּׁוּאִין וְדִילּוּעִין. amar rav: misteféna méha kera "vaavadtem bagoyim". matkéf lah rav papa: dilma kaavéda hamitbakechet, dikhtiv "taiti kese ovéd bakéch avdekha"! ela miséfa [dikra], "veakhla etkhem erets oyvékhem". matkéf lah mar zoutra: dilma kaakhilat kichouin vedilouin.
33. וּכְבָר הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, וְשָׁמְעוּ קוֹל הֲמוֹנָהּ שֶׁל רוֹמִי מִפְּלָטָהּ [בְּרָחוֹק] מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִיל, וְהִתְחִילוּ בּוֹכִין, וְרַבִּי עֲקִיבָא מְשַׂחֵק. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה אַתָּה מְשַׂחֵק? אָמַר לָהֶם: וְאַתֶּם מִפְּנֵי מָה אַתֶּם בּוֹכִים? אָמְרוּ לוֹ: הַלָּלוּ גּוֹיִם שֶׁמִּשְׁתַּחֲוִים לַעֲצַבִּים וּמְקַטְּרִים לַעֲבוֹדָה זָרָה יוֹשְׁבִין בֶּטַח וְהַשְׁקֵט, וְאָנוּ, בֵּית הֲדוֹם רַגְלֵי אֱלֹהֵינוּ שָׂרוּף oukhvar haya raban gamliél verabi elazar ben azarya verabi yeochoua verabi akiva mehalekhin baderekh, vechamou kol hamonah chel romi mipelatah [bera'hok] méa veesrim mil, vehit'hilou bokhin, verabi akiva mesa'hék. amrou lo: mipené ma ata mesa'hék? amar lahem: veatem mipené ma atem bokhim? amrou lo: halalou goyim chemichta'havim laatsabim oumkaterim laavoda zara yochvin beta'h vehachkét, veanou, bét hadom raglé elohénou sarouf

Daf 24b

1. בָּאֵשׁ, וְלֹא נִבְכֶּה?! אָמַר לָהֶן: לְכָךְ אֲנִי מְצַחֵק, וּמָה לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ כָּךְ, לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. baéch, velo nivke?! amar lahen: lekhakh ani metsa'hék, ouma leovré retsono kakh, leosé retsono al a'hat kama vekhama.
2. שׁוּב פַּעַם אַחַת הָיוּ עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר הַצּוֹפִים קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת רָאוּ שׁוּעָל שֶׁיָּצָא מִבֵּית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, הִתְחִילוּ הֵן בּוֹכִין וְרַבִּי עֲקִיבָא מְצַחֵק. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה אַתָּה מְצַחֵק? אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה אַתֶּם בּוֹכִים? אָמְרוּ לוֹ: מָקוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ ״וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״, וְעַכְשָׁיו שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בּוֹ, וְלֹא נִבְכֶּה?! chouv paam a'hat haou olin lirouchalayim, kévan chehigiou lehar hatsofim karou bigdéhem, kévan chehigiou lehar habayit raou choual cheyatsa mibét kodché hakodachim, hit'hilou hén bokhin verabi akiva metsa'hék. amrou lo: mipené ma ata metsa'hék? amar lahem: mipené ma atem bokhim? amrou lo: makom chekatouv bo "vehazar hakarév youmat", veakhcha choualim hilekhou bo, velo nivke?!
3. אָמַר לָהֶן: לְכָךְ אֲנִי מְצַחֵק, דִּכְתִיב: ״וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת זְכַרְיָה בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ״ – וְכִי מָה עִנְיַן אוּרִיָּה אֵצֶל זְכַרְיָה? אוּרִיָּה בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, וּזְכַרְיָה בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי! אֶלָּא: תָּלָה הַכָּתוּב נְבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה בִּנְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה. amar lahen: lekhakh ani metsa'hék, dikhtiv: "veaida li édim neemanim ét ouriya hakohén veet zekharya ben yeverekhyaou" – vekhi ma inyan ouriya étsel zekharya? ouriya bemikdach richon, ouzkharya bemikdach chéni! ela: tala hakatouv nevouato chel zekharya binvouato chel ouriya.
4. בְּאוּרִיָּה כְּתִיב ״לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ״, בִּזְכַרְיָה כְּתִיב ״עוֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם״. עַד שֶׁלֹּא נִתְקַיְּימָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה הָיִיתִי מִתְיָירֵא שֶׁלֹּא תִּתְקַיֵּים נְבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה, עַכְשָׁיו שֶׁנִּתְקַיְּימָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה – בְּיָדוּעַ שֶׁנְּבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה מִתְקַיֶּימֶת. בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָא נִיחַמְתָּנוּ, עֲקִיבָא נִיחַמְתָּנוּ. beouriya ketiv "lakhén biglalkhem tsiyon sade té'haréch", bizkharya ketiv "od yéchvou zekénim ouzkénot bir'hovot yerouchalam". ad chelo nitkayema nevouato chel ouriya hayiti mityaré chelo titkayém nevouato chel zekharya, akhcha chenitkayema nevouato chel ouriya – beyadoua chenevouato chel zekharya mitkayemet. balachon haze amrou lo: akiva ni'hamtanou, akiva ni'hamtanou.
5. הֲדַרַן עֲלָךְ אֵלּוּ הֵן הַלּוֹקִין וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת מַכּוֹת hadaran alakh élou hén halokin ouslika lah masekhet makot

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Makkot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)