Talmud Makkot, Chapitre 1 (א) · Daf 2a à 8b

Daf 2a

1. מַתְנִי׳ כֵּיצַד הָעֵדִים נַעֲשִׂים זוֹמְמִין? ״מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה״, אֵין אוֹמְרִים: יֵעָשֶׂה זֶה בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה תַּחְתָּיו, אֶלָּא לוֹקֶה אַרְבָּעִים. matni' kétsad haédim naasim zommin? "meidin anou beich peloni cheou ben geroucha o ben 'haloutsa", én omrim: yéase ze ben geroucha o ben 'haloutsa ta'hta, ela loke arbaim.
2. ״מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא חַיָּיב לִגְלוֹת״, אֵין אוֹמְרִים: יִגְלֶה זֶה תַּחְתָּיו, אֶלָּא לוֹקֶה אַרְבָּעִים. "meidin anou beich peloni cheou 'hayav liglot", én omrim: yigle ze ta'hta, ela loke arbaim.
3. גְּמָ׳ הָא ״כֵּיצַד אֵין הָעֵדִים נַעֲשִׂים זוֹמְמִין״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! וְעוֹד, מִדְּקָתָנֵי לְקַמַּן: אֲבָל אָמְרוּ לָהֶם: ״הֵיאַךְ אַתֶּם מְעִידִין, הֲרֵי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אַתֶּם הֱיִיתֶם עִמָּנוּ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי״ – הֲרֵי אֵלּוּ זוֹמְמִין, מִכְּלָל דְּאֵלּוּ אֵין זוֹמְמִין! gema' ha "kétsad én haédim naasim zommin" mibeé léh! veod, midekatané lekaman: aval amrou lahem: "héakh atem meidin, haré beoto hayom atem heyitem imanou bemakom peloni" – haré élou zommin, mikelal deélou én zommin!
4. תַּנָּא הָתָם קָאֵי: כׇּל הַזּוֹמְמִין מַקְדִּימִין לְאוֹתָהּ מִיתָה, חוּץ מִזּוֹמְמֵי בַּת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ, שֶׁאֵין מַקְדִּימִין לְאוֹתָהּ מִיתָה אֶלָּא לְמִיתָה אַחֶרֶת. tana hatam kaé: kol hazommin makdimin leotah mita, 'houts mizommé bat kohén ouvoalah, cheén makdimin leotah mita ela lemita a'heret.
5. וְיֵשׁ עֵדִים זוֹמְמִין אֲחֵרִים, שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן דִּין הֲזָמָה כׇּל עִיקָּר, אֶלָּא מַלְקוֹת אַרְבָּעִים, כֵּיצַד? ״מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה״, אֵין אוֹמְרִים: יֵעָשֶׂה זֶה בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה תַּחְתָּיו, אֶלָּא לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים. veyéch édim zommin a'hérim, cheén osin bahen din hazama kol ikar, ela malkot arbaim, kétsad? "meidin anou beich peloni cheou ben geroucha o ben 'haloutsa", én omrim: yéase ze ben geroucha o ben 'haloutsa ta'hta, ela loke et haarbaim.
6. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: דְּאָמַר קְרָא: ״וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם״, ״לוֹ״ – וְלֹא לְזַרְעוֹ. וְלִיפְסְלוּהוּ לְדִידֵיהּ וְלָא לִיפְסְלוּ לְזַרְעֵיהּ! בָּעִינַן ״כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת״, וְלֵיכָּא. menahané milé? amar rabi yeochoua ben lévi amar rabi chimon ben lakich: deamar kera: "vaasitem lo kaacher zamam", "lo" – velo lezaro. velifselouou ledidéh vela lifselou lezaréh! bainan "kaacher zamam laasot", veléka.
7. בַּר פְּדָא אוֹמֵר: קַל וָחוֹמֶר, וּמָה הַמְחַלֵּל אֵינוֹ מִתְחַלֵּל, הַבָּא לְחַלֵּל וְלֹא חִילֵּל – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִתְחַלֵּל? מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: אִם כֵּן בִּטַּלְתָּ תּוֹרַת עֵדִים זוֹמְמִין! bar peda omér: kal va'homer, ouma ham'halél éno mit'halél, haba le'halél velo 'hilél – éno din chelo yit'halél? matkéf lah ravina: im kén bitalta torat édim zommin!

Daf 2b

1. וּמָה הַסּוֹקֵל אֵינוֹ נִסְקָל, הַבָּא לִסְקוֹל וְלֹא סָקַל – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִסָּקֵל? אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְשַׁנִּינַן מֵעִיקָּרָא. ouma hasokél éno niskal, haba liskol velo sakal – éno din chelo yisakél? ela me'havarta kidchaninan méikara.
2. מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא חַיָּיב גָּלוּת כּוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: דְּאָמַר קְרָא: ״הוּא יָנוּס אֶל אַחַת הֶעָרִים״ – הוּא, וְלָא זוֹמְמִין. meidin anou beich peloni cheou 'hayav galout kou'. mena hané milé? amar réch lakich: deamar kera: "hou yanous el a'hat hearim" – hou, vela zommin.
3. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: קַל וָחוֹמֶר: וּמָה הוּא, שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה – בְּמֵזִיד אֵינוֹ גּוֹלֶה, הֵן, שֶׁלֹּא עָשׂוּ מַעֲשֶׂה – בְּמֵזִיד אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִגְלוּ? rabi yo'hanan omér: kal va'homer: ouma hou, cheasa maase – bemézid éno gole, hén, chelo asou maase – bemézid éno din chelo yiglou?
4. וְהִיא נוֹתֶנֶת, (וַהֲלֹא דִין הוּא): הוּא, שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה – בְּמֵזִיד לָא לִיגְלֵי, כִּי הֵיכִי דְּלָא תֶּיהְוֵי לֵיהּ כַּפָּרָה. הֵן, שֶׁלֹּא עָשׂוּ מַעֲשֶׂה – בְּמֵזִיד נָמֵי לִיגְלוֹ, כִּי הֵיכִי דְּלֶיהְוֵי לְהוּ כַּפָּרָה! אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ. vehi notenet, (vahalo din hou): hou, cheasa maase – bemézid la liglé, ki hékhi dela tehvé léh kapara. hén, chelo asou maase – bemézid namé liglo, ki hékhi delehvé leou kapara! ela me'havarta kidréch lakich.
5. אָמַר עוּלָּא: רֶמֶז לְעֵדִים זוֹמְמִין מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? רֶמֶז לְעֵדִים זוֹמְמִין?! וְהָא כְּתִיב: ״וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם״! אֶלָּא: רֶמֶז לְעֵדִים זוֹמְמִין שֶׁלּוֹקִין מִן הַתּוֹרָה, מִנַּיִן? דִּכְתִיב: ״וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע. וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע״. מִשּׁוּם וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק – וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע, וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע? amar oula: remez leédim zommin min hatora minayin? remez leédim zommin?! veha ketiv: "vaasitem lo kaacher zamam"! ela: remez leédim zommin chelokin min hatora, minayin? dikhtiv: "vehitsdikou et hatsadik vehirchiou et haracha. vehaya im bin hakot haracha". michoum vehitsdikou et hatsadik – vehirchiou et haracha, vehaya im bin hakot haracha?
6. אֶלָּא: עֵדִים שֶׁהִרְשִׁיעוּ אֶת הַצַּדִּיק, וַאֲתוֹ עֵדִים אַחֲרִינֵי וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק דְּמֵעִיקָּרָא, וְשַׁוִּינְהוּ לְהָנֵי רְשָׁעִים, ״וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע״. ela: édim chehirchiou et hatsadik, vaato édim a'hariné vehitsdikou et hatsadik deméikara, vechavinou lehané rechaim, "vehaya im bin hakot haracha".
7. וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִ״לֹּא תַעֲנֶה״! מִשּׁוּם דְּהָוֵי לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, וְכׇל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו. vetipok léh mi"lo taane"! michoum dehavé la cheén bo maase, vekhol la cheén bo maase én lokin ala.
8. תָּנוּ רַבָּנַן: אַרְבָּעָה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּעֵדִים זוֹמְמִין: אֵין נַעֲשִׂין בֶּן גְּרוּשָׁה וּבֶן חֲלוּצָה, וְאֵין גּוֹלִין לְעָרֵי מִקְלָט, וְאֵין מְשַׁלְּמִין אֶת הַכּוֹפֶר, וְאֵין נִמְכָּרִין בְּעֶבֶד עִבְרִי. מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא אָמְרוּ: אַף אֵין מְשַׁלְּמִין עַל פִּי עַצְמָן. tanou rabanan: arbaa devarim neemrou beédim zommin: én naasin ben geroucha ouven 'haloutsa, veén golin learé miklat, veén mechalemin et hakofer, veén nimkarin beeved ivri. michoum rabi akiva amrou: af én mechalemin al pi atsman.
9. אֵין נַעֲשִׂין בֶּן גְּרוּשָׁה וּבֶן חֲלוּצָה – כְּדַאֲמַרַן. וְאֵין גּוֹלִין לְעָרֵי מִקְלָט – כְּדַאֲמַרַן. וְאֵין מְשַׁלְּמִין אֶת הַכּוֹפֶר – קָסָבְרִי: כּוּפְרָא – כַּפָּרָה, וְהָנֵי לָאו בְּנֵי כַּפָּרָה נִינְהוּ. én naasin ben geroucha ouven 'haloutsa – kedaamaran. veén golin learé miklat – kedaamaran. veén mechalemin et hakofer – kasavri: koufra – kapara, vehané la bené kapara ninou.
10. מַאן תָּנָא כּוּפְרָא כַּפָּרָה? אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הִיא, דְּתַנְיָא: ״וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ״ – דְּמֵי נִיזָּק. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: דְּמֵי מַזִּיק. מַאי לָאו בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי? דְּמָר סָבַר: כּוּפְרָא מָמוֹנָא, וּמָר סָבַר: כּוּפְרָא כַּפָּרָה? man tana koufra kapara? amar rav 'hisda: rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka hi, detanya: "venatan pidyon nafcho" – demé nizak. rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka omér: demé mazik. ma la beha ka mipalgi? demar savar: koufra mamona, oumar savar: koufra kapara?
11. אָמַר רַב פָּפָּא: לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא כּוּפְרָא כַּפָּרָה, וְהָכָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי, מָר סָבַר: בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן, וּמָר סָבַר: בִּדְמַזִּיק שָׁיְימִינַן. amar rav papa: la, dekhoulé alma koufra kapara, vehakha beha ka mipalgi, mar savar: bidnizak chayminan, oumar savar: bidmazik chayminan.
12. מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? נֶאֱמַר הֲשָׁתָה לְמַטָּה, וְנֶאֱמַר הֲשָׁתָה לְמַעְלָה. מָה לְהַלָּן – בִּדְנִיזָּק, אַף כָּאן – בִּדְנִיזָּק. ma tamayou derabanan? neemar hachata lemata, veneemar hachata lemala. ma lehalan – bidnizak, af kan – bidnizak.
13. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ״ כְּתִיב. וְרַבָּנַן? אֵין, ״פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ״ כְּתִיב, מִיהוּ כִּי שָׁיְימִינַן, בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן. verabi yichmaél: "venatan pidyon nafcho" ketiv. verabanan? én, "pidon nafcho" ketiv, miou ki chayminan, bidnizak chayminan.
14. וְאֵין נִמְכָּרִין בְּעֶבֶד עִבְרִי. סָבַר רַב הַמְנוּנָא לְמֵימַר: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאִית לֵיהּ לְדִידֵיהּ, דְּמִיגּוֹ דְּאִיהוּ לָא נִזְדַּבַּן – אִינְהוּ נָמֵי לָא מִיזְדַּבְּנוּ. אֲבָל הֵיכָא דְּלֵית לֵיהּ לְדִידֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּאִית לְהוּ לְדִידְהוּ – מִיזְדַּבְּנוּ. veén nimkarin beeved ivri. savar rav hamnouna lemémar: hané milé hékha deit léh ledidéh, demigo deiou la nizdaban – inou namé la mizdabenou. aval hékha delét léh ledidéh, af al gav deit leou ledidou – mizdabenou.
15. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְלֵימְרוּ לֵיהּ: אִי אַנְתְּ הֲוָה לָךְ מִי הֲוָה מִיזְדַּבְּנַתְּ? אֲנַן נָמֵי לָא מִיזְדַּבְּנִינַן. אֶלָּא סָבַר רַב הַמְנוּנָא לְמֵימַר: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאִית לֵיהּ אוֹ לְדִידֵיהּ אוֹ לְדִידְהוּ, אֲבָל הֵיכָא דְּלֵית לֵיהּ לָא לְדִידֵיהּ וְלָא לְדִידְהוּ – מִזְדַּבְּנִי. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: ״וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ״, אָמַר רַחֲמָנָא – בִּגְנֵבָתוֹ, וְלֹא בִּזְמָמוֹ. amar léh rava: velémrou léh: i ante hava lakh mi hava mizdabenate? anan namé la mizdabeninan. ela savar rav hamnouna lemémar: hané milé hékha deit léh o ledidéh o ledidou, aval hékha delét léh la ledidéh vela ledidou – mizdabeni. amar léh rava: "venimkar bignévato", amar ra'hamana – bignévato, velo bizmamo.
16. מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא אָמְרוּ וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא? קָסָבַר קְנָסָא הוּא, וּקְנָס אֵין מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. אָמַר רַבָּה: תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי לֹא עָשׂוּ מַעֲשֶׂה, [וְנֶהֱרָגִים] וּמְשַׁלְּמִין. אָמַר רַב נַחְמָן: תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי מָמוֹן בְּיַד בְּעָלִים, וּמְשַׁלְּמִים. michoum rabi akiva amrou vekhou'. ma tama derabi akiva? kasavar kenasa hou, ouknas én mechalém al pi atsmo. amar raba: téda, cheharé lo asou maase, [veneheragim] oumchalemin. amar rav na'hman: téda, cheharé mamon beyad bealim, oumchalemim.

Daf 3a

1. מַאי נִיהוּ, דְּלֹא עָשׂוּ מַעֲשֶׂה? הַיְינוּ דְּרַבָּה! אֵימָא: ״וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן״. ma niou, delo asou maase? haynou deraba! éma: "vekhén amar rav na'hman".
2. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: עֵד זוֹמֵם מְשַׁלֵּם לְפִי חֶלְקוֹ. מַאי ״מְשַׁלֵּם לְפִי חֶלְקוֹ״? אִילֵּימָא דְּהַאי מְשַׁלֵּם פַּלְגָא וְהַאי מְשַׁלֵּם פַּלְגָא, תְּנֵינָא: מְשַׁלְּשִׁין בְּמָמוֹן, וְאֵין מְשַׁלְּשִׁין בְּמַלְקוֹת! amar rav yeouda amar rav: éd zomém mechalém lefi 'helko. ma "mechalém lefi 'helko"? iléma deha mechalém palga veha mechalém palga, tenéna: mechalechin bemamon, veén mechalechin bemalkot!
3. אֶלָּא: כְּגוֹן דְּאִיתַּזּוּם חַד מִינַּיְיהוּ, דִּמְשַׁלֵּם פַּלְגָא דִידֵיהּ, וּמִי מְשַׁלֵּם? וְהָא תַּנְיָא: אֵין עֵד זוֹמֵם מְשַׁלֵּם מָמוֹן עַד שֶׁיִּזּוֹמּוּ שְׁנֵיהֶם! ela: kegon deitazoum 'had minayou, dimchalém palga didéh, oumi mechalém? veha tanya: én éd zomém mechalém mamon ad cheyizomou chenéhem!
4. אָמַר רָבָא: בְּאוֹמֵר ״עֵדוּת שֶׁקֶר הֵעַדְתִּי״. כֹּל כְּמִינֵּיהּ? כֵּיוָן שֶׁהִגִּיד שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר וּמַגִּיד! amar rava: beomér "édout cheker héadti". kol keminéh? kévan chehigid chouv éno 'hozér oumagid!
5. אֶלָּא בְּאוֹמֵר: ״הֵעַדְנוּ וְהוּזַמְנוּ בְּבֵית דִּין פְּלוֹנִי״. כְּמַאן – דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאִי כְּרַבִּי עֲקִיבָא, הָא אָמַר: אַף אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ! ela beomér: "héadnou veouzamnou bevét din peloni". keman – dela kerabi akiva, dei kerabi akiva, ha amar: af éno mechalém al pi atsmo!
6. אֶלָּא בְּאוֹמֵר ״הֵעַדְנוּ וְהוּזַמְנוּ בְּבֵית דִּין פְּלוֹנִי וְחוּיַּיבְנוּ מָמוֹן״. ela beomér "héadnou veouzamnou bevét din peloni ve'houyavnou mamon".
7. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: כֵּיוָן דִּלְחַבְרֵיהּ לָא מָצֵי מְחַיֵּיב לֵיהּ, אִיהוּ נָמֵי לָא מִיחַיַּיב, קָא מַשְׁמַע לַן. salka datakh aména: kévan dil'havréh la matsé me'hayév léh, iou namé la mi'hayav, ka machma lan.
8. מַתְנִי׳ ״מְעִידִין אָנוּ אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁגֵּירַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלֹא נָתַן לָהּ כְּתוּבָתָהּ״, וַהֲלֹא בֵּין הַיּוֹם וּבֵין לְמָחָר, סוֹפוֹ לִיתֵּן לָהּ כְּתוּבָתָהּ. matni' "meidin anou et ich peloni chegérach et ichto velo natan lah ketouvatah", vahalo bén hayom ouvén lema'har, sofo litén lah ketouvatah.
9. אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיתֵּן בִּכְתוּבָּתָהּ שֶׁל זוֹ, שֶׁאִם נִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה, וְאִם מֵתָה, יִירָשֶׁנָּה בַּעֲלָהּ. omdin kama adam rotse litén bikhtoubatah chel zo, cheim nitalmena o nitgarcha, veim méta, yirachena baalah.
10. גְּמָ׳ כֵּיצַד שָׁמִין? אָמַר רַב חִסְדָּא: בַּבַּעַל. gema' kétsad chamin? amar rav 'hisda: babaal.
11. רַב נָתָן בַּר אוֹשַׁעְיָא אוֹמֵר: בָּאִשָּׁה. rav natan bar ochaya omér: baicha.
12. אָמַר רַב פָּפָּא: בָּאִשָּׁה וּבִכְתוּבָּתָהּ. amar rav papa: baicha ouvikhtoubatah.
13. מַתְנִי׳ ״מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא חַיָּיב לַחֲבֵירוֹ אֶלֶף זוּז, עַל מְנָת לִיתְּנָן לוֹ מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם״, וְהוּא אוֹמֵר, ״מִכָּאן וְעַד עֶשֶׂר שָׁנִים״. matni' "meidin anou beich peloni cheou 'hayav la'havéro elef zouz, al menat litenan lo mikan vead chelochim yom", veou omér, "mikan vead eser chanim".
14. אוֹמְדִים כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיתֵּן וְיִהְיוּ בְּיָדוֹ אֶלֶף זוּז, בֵּין נוֹתְנָן מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם, בֵּין נוֹתְנָן מִכָּאן וְעַד עֶשֶׂר שָׁנִים. omdim kama adam rotse litén veyihou beyado elef zouz, bén notnan mikan vead chelochim yom, bén notnan mikan vead eser chanim.
15. גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ לְעֶשֶׂר שָׁנִים – שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ. gema' amar rav yeouda amar chemouél: hamalve et 'havéro leeser chanim – cheviit mechamatto.

Daf 3b

1. וְאַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא לָא קָרֵינַן בֵּיהּ ״לֹא יִגֹּשׂ״, סוֹף אָתֵי לִידֵי ״לֹא יִגֹּשׂ״. veaf al gav dehachta la karénan béh "lo yigos", sof até lidé "lo yigos".
2. מֵתִיב רַב כָּהֲנָא: אוֹמְדִים כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיתֵּן וְיִהְיוּ אֶלֶף זוּז בְּיָדוֹ בֵּין לִיתֵּן מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּבֵין לִיתֵּן מִכָּאן וְעַד עֶשֶׂר שָׁנִים. וְאִי אָמְרַתְּ שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ – כּוּלְּהוּ נָמֵי בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי לֵיהּ! métiv rav kahana: omdim kama adam rotse litén veyihou elef zouz beyado bén litén mikan vead chelochim yom, ouvén litén mikan vead eser chanim. vei amrate cheviit mechamatto – kouleou namé baé chalomé léh!
3. אָמַר רָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּמַלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן, וּבְמוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִּין. דִּתְנַן: הַמַּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן, וְהַמּוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִין – אֵין מַשְׁמִיטִין. amar rava: hakha bema askinan – bemalve al hamachkon, ouvmosér chetarota levét din. ditnan: hamalve al hamachkon, vehamosér chetarota levét din – én machmitin.
4. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ לְעֶשֶׂר שָׁנִים – אֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ. וְאַף עַל גַּב דְּאָתֵי לִידֵי ״לֹא יִגֹּשׂ״, הַשְׁתָּא מִיהָא לָא קָרֵינַן בֵּיהּ ״לֹא יִגֹּשׂ״. ika deamri, amar rav yeouda amar chemouél: hamalve et 'havéro leeser chanim – én cheviit mechamatto. veaf al gav deaté lidé "lo yigos", hachta miha la karénan béh "lo yigos".
5. אָמַר רַב כָּהֲנָא: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיתֵּן וְיִהְיוּ אֶלֶף זוּז בְּיָדוֹ, בֵּין לִיתֵּן מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּבֵין לִיתֵּן מִכָּאן וְעַד עֶשֶׂר שָׁנִים. וְאִי אָמְרַתְּ שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ – כּוּלְּהוּ נָמֵי בָּעוּ שַׁלּוֹמֵי לֵיהּ. amar rav kahana: af anan namé tenéna: omdin kama adam rotse litén veyihou elef zouz beyado, bén litén mikan vead chelochim yom, ouvén litén mikan vead eser chanim. vei amrate cheviit mechamatto – kouleou namé baou chalomé léh.
6. אָמַר רָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּמַלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן, וּבְמוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִּין, דִּתְנַן: הַמַּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן, וְהַמּוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִין – אֵין מַשְׁמִיטִין. amar rava: hakha bema askinan – bemalve al hamachkon, ouvmosér chetarota levét din, ditnan: hamalve al hamachkon, vehamosér chetarota levét din – én machmitin.
7. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״עַל מְנָת שֶׁלֹּא תְּשַׁמְּטֵנִי שְׁבִיעִית״ – שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת. לֵימָא קָסָבַר שְׁמוּאֵל: מַתְנֶה עַל מָה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה הוּא, וְכׇל הַמַּתְנֶה עַל מָה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה – תְּנָאוֹ בָּטֵל? veamar rav yeouda amar chemouél: haomér la'havéro "al menat chelo techameténi cheviit" – cheviit mechametet. léma kasavar chemouél: matne al ma chekatouv batora hou, vekhol hamatne al ma chekatouv batora – tenao batél?
8. וְהָא אִיתְּמַר, הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״עַל מְנָת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי אוֹנָאָה״, רַב אוֹמֵר: יֵשׁ לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה, וּשְׁמוּאֵל אוֹמֵר: אֵין לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה. veha itemar, haomér la'havéro: "al menat cheén lekha ala onaa", rav omér: yéch lo ala onaa, ouchmouél omér: én lo ala onaa.
9. הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַב עָנָן: לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לֵיהּ מִינֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, ״עַל מְנָת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי אוֹנָאָה״ – אֵין לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה. ״עַל מְנָת שֶׁאֵין בּוֹ אוֹנָאָה״ – הֲרֵי יֵשׁ בּוֹ אוֹנָאָה. ha itemar alah, amar rav anan: ledidi miparcha léh minéh dichmouél, "al menat cheén lekha ala onaa" – én lo ala onaa. "al menat cheén bo onaa" – haré yéch bo onaa.
10. הָכָא נָמֵי, ״עַל מְנָת שֶׁלֹּא תְּשַׁמְּטֵנִי בַּשְּׁבִיעִית״ – אֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ. ״עַל מְנָת שֶׁלֹּא תְּשַׁמְּטֵנִי שְׁבִיעִית״ – שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ. hakha namé, "al menat chelo techameténi bacheviit" – én cheviit mechamatto. "al menat chelo techameténi cheviit" – cheviit mechamatto.
11. תָּנָא: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ סְתָם – אֵינוֹ רַשַּׁאי לְתוֹבְעוֹ פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. סְבַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה קַמֵּיהּ דְּרַב לְמֵימַר: הָנֵי מִילֵּי בְּמִלְוֶה בִּשְׁטָר, דְּלָא עֲבִד אִינִישׁ דְּטָרַח דְּכָתֵב שְׁטָר בְּצִיר מִתְּלָתִין יוֹמִין, אֲבָל מִלְוֶה עַל פֶּה – לָא. אֲמַר לֵיהּ רַב: הָכִי אָמַר חֲבִיבִי: אֶחָד הַמַּלְוֶה בִּשְׁטָר וְאֶחָד הַמַּלְוֶה עַל פֶּה. tana: hamalve et 'havéro setam – éno racha letovo pa'hot michelochim yom. sevar raba bar bar 'hana kaméh derav lemémar: hané milé bemilve bichtar, dela avid inich detara'h dekhatév chetar betsir mitelatin yomin, aval milve al pe – la. amar léh rav: hakhi amar 'havivi: e'had hamalve bichtar vee'had hamalve al pe.
12. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ סְתָם – אֵינוֹ רַשַּׁאי לְתוֹבְעוֹ פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם, אֶחָד הַמַּלְוֶה בִּשְׁטָר וְאֶחָד הַמַּלְוֶה עַל פֶּה. tanya namé hakhi: hamalve et 'havéro setam – éno racha letovo pa'hot michelochim yom, e'had hamalve bichtar vee'had hamalve al pe.
13. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב מַתְנָה: לָא תִּיתֵּיב אַכַּרְעָיךָ עַד דִּמְפָרְשַׁתְּ לָהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא: מְנַָא הָא מִילְּתָא דַאֲמוּר רַבָּנַן: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ סְתָם אֵינוֹ רַשַּׁאי לְתוֹבְעוֹ פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם, אֶחָד הַמַּלְוֶה בִּשְׁטָר וְאֶחָד הַמַּלְוֶה עַל פֶּה? amar léh chemouél lerav matna: la titév akarakha ad dimfarchate lah leha chemata: mena ha mileta daamour rabanan: hamalve et 'havéro setam éno racha letovo pa'hot michelochim yom, e'had hamalve bichtar vee'had hamalve al pe?
14. אֲמַר לֵיהּ: דִּכְתִיב ״קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה״, מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר ״קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע״, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא שְׁנַת שְׁמִטָּה? אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה״? לוֹמַר לָךְ: [יֵשׁ] שְׁמִטָּה אַחֶרֶת שֶׁהִיא כָּזוֹ, וְאֵיזוֹ – זוֹ הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ סְתָם, שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְתוֹבְעוֹ בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. דְּאָמַר מָר: שְׁלֹשִׁים יוֹם בַּשָּׁנָה חָשׁוּב שָׁנָה. amar léh: dikhtiv "karva chenat hacheva chenat hachemita", mimachma cheneemar "karva chenat hacheva", éni yodéa chehi chenat chemita? ela ma talmoud lomar "chenat hachemita"? lomar lakh: [yéch] chemita a'heret chehi kazo, veézo – zo hamalve et 'havéro setam, cheéno racha letovo befa'hot michelochim yom. deamar mar: chelochim yom bachana 'hachouv chana.
15. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הַפּוֹתֵחַ בֵּית הַצַּוָּאר בְּשַׁבָּת – חַיָּיב חַטָּאת. מַתְקֵיף לָהּ רַב כָּהֲנָא: וְכִי מָה בֵּין זֶה לִמְגוּפַת חָבִית? אֲמַר לֵיהּ: זֶה חִבּוּר, וְזֶה אֵינוֹ חִבּוּר. veamar rav yeouda amar rav: hapoté'ha bét hatsavar bechabat – 'hayav 'hatat. matkéf lah rav kahana: vekhi ma bén ze limgoufat 'havit? amar léh: ze 'hibour, veze éno 'hibour.
16. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין מַיִם שֶׁנָּפַל לְתוֹכָן קוּרְטוֹב שֶׁל יַיִן, וּמַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה יַיִן, וְנָפְלוּ לְמִקְוֶה – לֹא פְּסָלוּהוּ. מַתְקֵיף לָהּ רַב כָּהֲנָא: וְכִי מָה בֵּין זֶה לְמֵי צֶבַע? דִּתְנַן: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מֵי צֶבַע פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה בִּשְׁלֹשֶׁת לוּגִּין. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: הָתָם ״מַיָּא דְצִבְעָא״ מִקְּרֵי, הָכָא ״חַמְרָא מְזִיגָא״ מִקְּרֵי. veamar rav yeouda amar rav: chelochet lougin mayim chenafal letokhan kourtov chel yayin, oumaréhen kemaré yayin, venaflou lemikve – lo pesalouou. matkéf lah rav kahana: vekhi ma bén ze lemé tseva? ditnan: rabi yosé omér: mé tseva poslin et hamikve bichlochet lougin. amar léh rava: hatam "maya detsiva" mikeré, hakha "'hamra meziga" mikeré.
17. וְהָתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: הוֹרִידוּ אֶת הַמִּקְוֶה! אָמַר רָבָא: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, הָא רַבָּנַן, דִּתְנַן: שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין מַיִם vehatané rabi 'hiya: horidou et hamikve! amar rava: la kachya, ha rabi yo'hanan ben nouri, ha rabanan, ditnan: chelochet lougin mayim

Daf 4a

1. חָסֵר קוּרְטוֹב, שֶׁנָּפַל לְתוֹכָן קוּרְטוֹב יַיִן, וּמַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה יַיִן, וְנָפְלוּ לַמִּקְוֶה – לֹא פְּסָלוּהוּ. וְכֵן שְׁלֹשָׁה לוּגִּין מַיִם חָסֵר קוּרְטוֹב, שֶׁנָּפַל לְתוֹכָן קוּרְטוֹב חָלָב, וּמַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה מַיִם, וְנָפְלוּ לַמִּקְוֶה – לֹא פְּסָלוּהוּ. 'hasér kourtov, chenafal letokhan kourtov yayin, oumaréhen kemaré yayin, venaflou lamikve – lo pesalouou. vekhén chelocha lougin mayim 'hasér kourtov, chenafal letokhan kourtov 'halav, oumaréhen kemaré mayim, venaflou lamikve – lo pesalouou.
2. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַמַּרְאֶה. rabi yo'hanan ben nouri omér: hakol holékh a'har hamare.
3. הָא מִיבַּעְיָא בָּעֵי לַהּ רַב פָּפָּא. דְּבָעֵי רַב פָּפָּא: רַב תָּנֵי: ״חָסֵר קוּרְטוֹב״ בְּרֵישָׁא, אֲבָל שְׁלֹשָׁה לוּגִּין, לְתַנָּא קַמָּא פָּסְלִי, וַאֲתָא רַבִּי יוֹחָנָן לְמֵימַר: הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַמַּרְאֶה, וְרַב אוֹמֵר כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. ha mibaya baé lah rav papa. devaé rav papa: rav tané: "'hasér kourtov" berécha, aval chelocha lougin, letana kama pasli, vaata rabi yo'hanan lemémar: hakol holékh a'har hamare, verav omér kerabi yo'hanan ben nouri.
4. אוֹ דִּלְמָא רַב לָא תָּנֵי: ״חָסֵר קוּרְטוֹב״ בְּרֵישָׁא, וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי – כִּי פְּלִיג, אַסֵּיפָא הוּא דִּפְלִיג, o dilma rav la tané: "'hasér kourtov" berécha, verabi yo'hanan ben nouri – ki pelig, aséfa hou diflig,
5. וְרַב דְּאָמַר – כְּדִבְרֵי הַכֹּל? verav deamar – kedivré hakol?
6. לְרַב פָּפָּא מִיבַּעְיָא לֵיהּ, לְרָבָא פְּשִׁיטָא לֵיהּ. lerav papa mibaya léh, lerava pechita léh.
7. אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא שְׁמִיעָא לִי הָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַתְּ אֲמַרְתְּ לַהּ נִיהֲלַן, וְהָכִי אֲמַרְתְּ נִיהֲלַן, דְּרַב לָא תָּנֵי ״חָסֵר קוּרְטוֹב״ בְּרֵישָׁא, וְרַבִּי יוֹחָנָן אַסֵּיפָא פְּלִיג, וְרַב דְּאָמַר כְּדִבְרֵי הַכֹּל. amar rav yoséf: la chemia li ha chemata. amar léh abayé: ate amarte lah nihalan, vehakhi amarte nihalan, derav la tané "'hasér kourtov" berécha, verabi yo'hanan aséfa pelig, verav deamar kedivré hakol.
8. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: חָבִית מְלֵיאָה מַיִם שֶׁנָּפְלָה לַיָּם הַגָּדוֹל, הַטּוֹבֵל שָׁם – לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה. חָיְישִׁינַן לִשְׁלֹשָׁה לוּגִּין שֶׁלֹּא יְהוּ בְּמָקוֹם אֶחָד. וְדַוְקָא לַיָּם הַגָּדוֹל, דְּקָאֵי וְקָיְימָא, אֲבָל נַהֲרָא בְּעָלְמָא – לָא. veamar rav yeouda amar rav: 'havit meléa mayim chenafla layam hagadol, hatovél cham – lo alta lo tevila. 'haychinan lichlocha lougin chelo yeou bemakom e'had. vedavka layam hagadol, dekaé vekayma, aval nahara bealma – la.
9. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: חָבִית מְלֵיאָה יַיִן שֶׁנָּפְלָה לַיָּם הַגָּדוֹל, הַטּוֹבֵל שָׁם – לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה. חָיְישִׁינַן לִשְׁלֹשָׁה לוּגִּין שְׁאוּבִין שֶׁלֹּא יְהוּ בְּמָקוֹם אֶחָד. וְכֵן כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפַל שָׁם – טָמֵא. tanya namé hakhi: 'havit meléa yayin chenafla layam hagadol, hatovél cham – lo alta lo tevila. 'haychinan lichlocha lougin cheouvin chelo yeou bemakom e'had. vekhén kikar chel terouma chenafal cham – tamé.
10. מַאי ״וְכֵן״? מַהוּ דְּתֵימָא, הָתָם אוֹקֵי גַּבְרָא אַחֶזְקֵיהּ, הָכָא אוֹקֵי תְּרוּמָה אַחֶזְקַהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. ma "vekhén"? maou detéma, hatam oké gavra a'hezkéh, hakha oké terouma a'hezkah, ka machma lan.
11. מַתְנִי׳ ״מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁחַיָּיב לַחֲבֵירוֹ מָאתַיִם זוּז״, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין – לוֹקִין וּמְשַׁלְּמִין, שֶׁלֹּא הַשֵּׁם הַמְּבִיאָן לִידֵי מַכּוֹת מְבִיאָן לִידֵי תַּשְׁלוּמִין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כׇּל הַמְשַׁלֵּם – אֵינוֹ לוֹקָה. matni' "meidin anou beich peloni che'hayav la'havéro matayim zouz", venimtseou zommin – lokin oumchalemin, chelo hachém hamevian lidé makot mevian lidé tachloumin, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: kol hamchalém – éno loka.
12. ״מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא חַיָּיב מַלְקוֹת אַרְבָּעִים״, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין – לוֹקִין שְׁמוֹנִים, מִשּׁוּם: ״לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר״, וּמִשּׁוּם: ״וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם״, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין לוֹקִין אֶלָּא אַרְבָּעִים. "meidin anou beich peloni cheou 'hayav malkot arbaim", venimtseou zommin – lokin chemonim, michoum: "lo taane veréakha éd chaker", oumichoum: "vaasitem lo kaacher zamam", divré rabi méir. va'hakhamim omrim: én lokin ela arbaim.

Daf 4b

1. גְּמָ׳ בִּשְׁלָמָא לְרַבָּנַן. ״כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ״ כְּתִיב, מִשּׁוּם רִשְׁעָה אַחַת אַתָּה מְחַיְּיבוֹ וְאִי אַתָּה מְחַיְּיבוֹ מִשּׁוּם שְׁתֵּי רִשְׁעָיוֹת. אֶלָּא רַבִּי מֵאִיר מַאי טַעְמָא? gema' bichlama lerabanan. "kedé richato" ketiv, michoum richa a'hat ata me'hayevo vei ata me'hayevo michoum cheté richaot. ela rabi méir ma tama?
2. אָמַר עוּלָּא: גָּמַר מִמּוֹצִיא שֵׁם רַע. מָה מוֹצִיא שֵׁם רַע – לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם, אַף כֹּל – לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. מָה לְמוֹצִיא שֵׁם רַע, שֶׁכֵּן קְנָס! סָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: עֵדִים זוֹמְמִין – קְנָסָא הוּא. amar oula: gamar mimotsi chém ra. ma motsi chém ra – loke oumchalém, af kol – loke oumchalém. ma lemotsi chém ra, chekén kenas! savar lah kerabi akiva, deamar: édim zommin – kenasa hou.
3. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לְהָא דְּעוּלָּא אַהָא דְּתַנְיָא: ״לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וְגוֹ׳״ – בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן עֲשֵׂה אַחַר לֹא תַעֲשֶׂה, לוֹמַר שֶׁאֵין לוֹקִין עָלָיו, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. ika dematné leha deoula aha detanya: "lo totirou mimenou ad boker vehanotar mimenou ad boker, vego'" – ba hakatouv litén asé a'har lo taase, lomar cheén lokin ala, divré rabi yeouda.
4. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, וְכׇל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו. מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה לוֹקִין עָלָיו, מְנָא לֵיהּ? rabi akiva omér: lo min hachém hou ze, ela michoum dehavé léh la cheén bo maase, vekhol la cheén bo maase én lokin ala. mikelal derabi yeouda savar la cheén bo maase lokin ala, mena léh?
5. אָמַר עוּלָּא: גָּמַר מִמּוֹצִיא שֵׁם רַע. מָה מוֹצִיא שֵׁם רַע לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה – לוֹקִין עָלָיו, אַף כׇּל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה – לוֹקִין עָלָיו. מָה לְמוֹצִיא שֵׁם רַע, שֶׁכֵּן לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם! amar oula: gamar mimotsi chém ra. ma motsi chém ra la cheén bo maase – lokin ala, af kol la cheén bo maase – lokin ala. ma lemotsi chém ra, chekén loke oumchalém!
6. אֶלָּא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: גָּמַר מֵעֵדִים זוֹמְמִין. מָה עֵדִים זוֹמְמִין לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה – לוֹקִין עָלָיו, אַף כׇּל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה – לוֹקִין עָלָיו. מָה לְעֵדִים זוֹמְמִין, שֶׁכֵּן אֵין צְרִיכִין הַתְרָאָה! ela amar réch lakich: gamar méédim zommin. ma édim zommin la cheén bo maase – lokin ala, af kol la cheén bo maase – lokin ala. ma leédim zommin, chekén én tserikhin hatraa!
7. מוֹצִיא שֵׁם רַע יוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין: לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה וְלוֹקִין עָלָיו, אַף כׇּל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה לוֹקִין עָלָיו. motsi chém ra yokhi'ha. ve'hazar hadin: lo rei ze kiri ze, velo rei ze kiri ze. hatsad hachave chebahen – la cheén bo maase velokin ala, af kol la cheén bo maase lokin ala.
8. מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן קְנָס! הָא לָא קַשְׁיָא: רַבִּי יְהוּדָה לָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא. ma lehatsad hachave chebahen, chekén kenas! ha la kachya: rabi yeouda la savar lah kerabi akiva.
9. אֶלָּא: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהֶן צַד חָמוּר! וְרַבִּי יְהוּדָה? צַד חָמוּר לָא פָּרֵיךְ. ela: ma lehatsad hachave chebahen, chekén yéch bahen tsad 'hamour! verabi yeouda? tsad 'hamour la parékh.
10. וְרַבָּנַן, הַאי ״לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר״ מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ? verabanan, ha "lo taane veréakha éd chaker" ma darchi béh?
11. הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְאַזְהָרָה לְעֵדִים זוֹמְמִין. וְרַבִּי מֵאִיר, אַזְהָרָה לְעֵדִים זוֹמְמִין מְנָא לֵיהּ? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: נָפְקָא לֵיהּ מִ״וְּהַנִּשְׁאָרִים יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יֹסִיפוּ עוֹד״. haou mibeé léh leazhara leédim zommin. verabi méir, azhara leédim zommin mena léh? amar rabi yirmeya: nafka léh mi"ouhanicharim yichmeou veyiraou velo yosifou od".
12. וְרַבָּנַן? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ verabanan? haou mibeé léh

Daf 5a

1. לְהַכְרָזָה. וְרַבִּי מֵאִיר? הַכְרָזָה מִ״יִּשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ״ נָפְקָא. lehakhraza. verabi méir? hakhraza mi"yichmeou veyiraou" nafka.
2. מַתְנִי׳ מְשַׁלְּשִׁין בַּמָּמוֹן וְאֵין מְשַׁלְּשִׁין בַּמַּכּוֹת. כֵּיצַד? הֶעִידוּהוּ שֶׁהוּא חַיָּיב לַחֲבֵירוֹ מָאתַיִם זוּז וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין – מְשַׁלְּשִׁין בֵּינֵיהֶם. אֲבָל אִם הֶעִידוּהוּ שֶׁהוּא חַיָּיב מַלְקוֹת אַרְבָּעִים וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין – כׇּל אֶחָד וְאֶחָד לוֹקֶה אַרְבָּעִים. matni' mechalechin bamamon veén mechalechin bamakot. kétsad? heidouou cheou 'hayav la'havéro matayim zouz venimtseou zommin – mechalechin bénéhem. aval im heidouou cheou 'hayav malkot arbaim venimtseou zommin – kol e'had vee'had loke arbaim.
3. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר אַבָּיֵי: נֶאֱמַר ״רָשָׁע״ בְּחַיָּיבֵי מַלְקִיּוֹת, וְנֶאֱמַר ״רָשָׁע״ בְּחַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין. מָה לְהַלָּן – אֵין מִיתָה לְמֶחֱצָה, אַף כָּאן – אֵין מַלְקוֹת לְמֶחֱצָה. gema' mena hané milé? amar abayé: neemar "racha" be'hayavé malkiyot, veneemar "racha" be'hayavé mitot bét din. ma lehalan – én mita leme'hetsa, af kan – én malkot leme'hetsa.
4. רָבָא אָמַר: בָּעִינַן ״כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו״, וְלֵיכָּא. אִי הָכִי, מָמוֹן נָמֵי! מָמוֹן מִצְטָרֵף, מַלְקוֹת לָא מִצְטָרֵף. rava amar: bainan "kaacher zamam laasot lea'hi", veléka. i hakhi, mamon namé! mamon mitstaréf, malkot la mitstaréf.
5. מַתְנִי׳ אֵין הָעֵדִים נַעֲשִׂים זוֹמְמִין עַד שֶׁיָּזֵימּוּ אֶת עַצְמָן. matni' én haédim naasim zommin ad cheyazémou et atsman.
6. כֵּיצַד? אָמְרוּ ״מְעִידִין אֲנִי בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ״. אָמְרוּ לָהֶם: ״הֵיאַךְ אַתֶּם מְעִידִין? שֶׁהֲרֵי נֶהֱרָג זֶה אוֹ הַהוֹרֵג זֶה הָיָה עִמָּנוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי!״ – אֵין אֵלּוּ זוֹמְמִין. אֲבָל אָמְרוּ לָהֶם: ״הֵיאַךְ אַתֶּם מְעִידִין? שֶׁהֲרֵי אַתֶּם הֱיִיתֶם עִמָּנוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי!״ – הֲרֵי אֵלּוּ זוֹמְמִין, וְנֶהֱרָגִין עַל פִּיהֶם. kétsad? amrou "meidin ani beich peloni cheharag et hanefech". amrou lahem: "héakh atem meidin? cheharé neherag ze o haorég ze haya imanou oto hayom bemakom peloni!" – én élou zommin. aval amrou lahem: "héakh atem meidin? cheharé atem heyitem imanou oto hayom bemakom peloni!" – haré élou zommin, veneheragin al pihem.
7. בָּאוּ אֲחֵרִים וֶהֱזִימּוּם, בָּאוּ אֲחֵרִים וֶהֱזִימּוּם, אֲפִילּוּ מֵאָה – כּוּלָּם יֵהָרְגוּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִיסְטָטִית הִיא זוֹ, וְאֵינוֹ נֶהֱרָג אֶלָּא כַּת הָרִאשׁוֹנָה בִּלְבַד. baou a'hérim vehezimoum, baou a'hérim vehezimoum, afilou méa – koulam yéhargou. rabi yeouda omér: istatit hi zo, veéno neherag ela kat harichona bilvad.
8. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב אַדָּא: דְּאָמַר קְרָא: ״וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד שֶׁקֶר עָנָה״ – עַד שֶׁתִּשָּׁקֵר גּוּפָהּ שֶׁל עֵדוּת. gema' mena hané milé? amar rav ada: deamar kera: "vehiné éd cheker haéd cheker ana" – ad chetichakér goufah chel édout.
9. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: ״לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה״ – עַד שֶׁתִּסְרֶה גּוּפָהּ שֶׁל עֵדוּת. devé rabi yichmaél tana: "laanot bo sara" – ad chetisre goufah chel édout.
10. אָמַר רָבָא: בָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ: ״בְּמִזְרַח בִּירָה הָרַג פְּלוֹנִי אֶת הַנֶּפֶשׁ״, וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ: ״וַהֲלֹא בְּמַעֲרַב בִּירָה עִמָּנוּ הֱיִיתֶם!״, חָזֵינַן, אִי כִּדְקָיְימִי בְּמַעֲרַב בִּירָה מִיחְזֵא חָזוּ לְמִזְרַח בִּירָה – אֵין אֵלּוּ זוֹמְמִין, וְאִם לָאו – הֲרֵי אֵלּוּ זוֹמְמִין. amar rava: baou chenayim veamrou: "bemizra'h bira harag peloni et hanefech", ouvaou chenayim veamrou: "vahalo bemaarav bira imanou heyitem!", 'hazénan, i kidkaymi bemaarav bira mi'hzé 'hazou lemizra'h bira – én élou zommin, veim la – haré élou zommin.
11. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: לֵיחוּשׁ לִנְהוֹרָא בָּרְיָא, קָמַשְׁמַע לַן. pechita! maou detéma: lé'houch linora barya, kamachma lan.
12. וְאָמַר רָבָא: בָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ ״בְּסוּרָא בְּצַפְרָא בְּחַד בְּשַׁבְּתָא הָרַג פְּלוֹנִי אֶת הַנֶּפֶשׁ״, וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ: ״בְּפַנְיָא בְּחַד בְּשַׁבְּתָא עִמָּנוּ הֱיִיתֶם בִּנְהַרְדְּעָא!״, חָזֵינַן, אִי מִצַּפְרָא לְפַנְיָא מָצֵי אָזֵיל מִסּוּרָא לִנְהַרְדְּעָא – לָא הָווּ זוֹמְמִין, וְאִי לָאו – הָווּ זוֹמְמִין. veamar rava: baou chenayim veamrou "besoura betsafra be'had bechabeta harag peloni et hanefech", ouvaou chenayim veamrou: "befanya be'had bechabeta imanou heyitem binhardea!", 'hazénan, i mitsafra lefanya matsé azél misoura linhardea – la haou zommin, vei la – haou zommin.
13. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא לֵיחוּשׁ לְגַמְלָא פָּרָחָא, קָא מַשְׁמַע לַן. pechita! maou detéma lé'houch legamla para'ha, ka machma lan.
14. וְאָמַר רָבָא: בָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ ״בְּחַד בְּשַׁבְּתָא הָרַג פְּלוֹנִי אֶת הַנֶּפֶשׁ״, וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ ״עִמָּנוּ הֱיִיתֶם בְּחַד בְּשַׁבְּתָא, אֶלָּא בִּתְרֵי בְּשַׁבְּתָא הָרַג פְּלוֹנִי אֶת הַנֶּפֶשׁ״. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ אָמְרוּ ״עֶרֶב שַׁבָּת הָרַג פְּלוֹנִי אֶת הַנֶּפֶשׁ״ – נֶהֱרָגִין, דִּבְעִידָּנָא דְּקָא מַסְהֲדִי, גַּבְרָא לָאו בַּר קְטָלָא הוּא. veamar rava: baou chenayim veamrou "be'had bechabeta harag peloni et hanefech", ouvaou chenayim veamrou "imanou heyitem be'had bechabeta, ela bitré bechabeta harag peloni et hanefech". velo od, ela afilou amrou "erev chabat harag peloni et hanefech" – neheragin, dividana deka mashadi, gavra la bar ketala hou.
15. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: לְפִיכָךְ, נִמְצֵאת אַחַת מֵהֶן זוֹמֶמֶת – הוּא וָהֵן נֶהֱרָגִין, וְהַשְּׁנִיָּה פְּטוּרָה. ma ka machma lan? tenéna: lefikhakh, nimtsét a'hat méhen zomemet – hou vahén neheragin, vehacheniya petoura.
16. סֵיפָא, ״מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּגְמַר דִּין״, אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ: בָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ ״בְּחַד בְּשַׁבְּתָא נִגְמַר דִּינוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי״, וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ ״בְּחַד בְּשַׁבְּתָא עִמָּנוּ הֱיִיתֶם, אֶלָּא בְּעֶרֶב שַׁבָּת נִגְמַר דִּינוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי״. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ אָמְרוּ ״בִּתְרֵי בְּשַׁבְּתָא נִגְמַר דִּינוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי״ – אֵין אֵלּוּ נֶהֱרָגִין. דִּבְעִידָּנָא דְּקָא מַסְהֲדִי, גַּבְרָא בַּר קְטָלָא הוּא. séfa, "ma cheén kén bigmar din", itsterikha léh: baou chenayim veamrou "be'had bechabeta nigmar dino chel peloni", ouvaou chenayim veamrou "be'had bechabeta imanou heyitem, ela beerev chabat nigmar dino chel peloni". velo od, ela afilou amrou "bitré bechabeta nigmar dino chel peloni" – én élou neheragin. dividana deka mashadi, gavra bar ketala hou.
17. וְכֵן לְעִנְיַן תַּשְׁלוּמֵי קְנָס: vekhén leinyan tachloumé kenas:
18. בָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ ״בְּחַד בְּשַׁבְּתָא גָּנַב וְטָבַח וּמָכַר״, וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ ״בְּחַד בְּשַׁבְּתָא עִמָּנוּ הֱיִיתֶם, אֶלָּא בִּתְרֵי בְּשַׁבְּתָא גָּנַב וְטָבַח וּמָכַר״ – מְשַׁלְּמִין. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ אָמְרוּ ״בְּעֶרֶב שַׁבָּת גָּנַב וְטָבַח וּמָכַר״ – מְשַׁלְּמִין, דִּבְעִידָּנָא דְּקָא מַסְהֲדִי גַּבְרָא לָאו בַּר תַּשְׁלוּמִין הוּא. baou chenayim veamrou "be'had bechabeta ganav vetava'h oumakhar", ouvaou chenayim veamrou "be'had bechabeta imanou heyitem, ela bitré bechabeta ganav vetava'h oumakhar" – mechalemin. velo od, ela afilou amrou "beerev chabat ganav vetava'h oumakhar" – mechalemin, dividana deka mashadi gavra la bar tachloumin hou.
19. בָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ ״בְּחַד בְּשַׁבְּתָא גָּנַב וְטָבַח וּמָכַר וְנִגְמַר דִּינוֹ״, וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ ״בְּחַד בְּשַׁבְּתָא עִמָּנוּ הֱיִיתֶם, אֶלָּא עֶרֶב שַׁבָּת גָּנַב וְטָבַח וּמָכַר וְנִגְמַר דִּינוֹ״, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ אָמְרוּ ״בְּחַד בְּשַׁבְּתָא גָּנַב וְטָבַח וּמָכַר, וּבִתְרֵי בְּשַׁבְּתָא נִגְמַר דִּינוֹ״ – אֵין מְשַׁלְּמִין, דִּבְעִידָּנָא דְּקָא מַסְהֲדִי גַּבְרָא בַּר תַּשְׁלוּמִין הוּא. baou chenayim veamrou "be'had bechabeta ganav vetava'h oumakhar venigmar dino", ouvaou chenayim veamrou "be'had bechabeta imanou heyitem, ela erev chabat ganav vetava'h oumakhar venigmar dino", velo od, ela afilou amrou "be'had bechabeta ganav vetava'h oumakhar, ouvitré bechabeta nigmar dino" – én mechalemin, dividana deka mashadi gavra bar tachloumin hou.
20. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִיסְטָטִית הִיא זוֹ כּוּ׳. rabi yeouda omér: istatit hi zo kou'.

Daf 5b

1. אִי אִיסְטָטִית הִיא זוֹ, אֲפִילּוּ כַּת רִאשׁוֹנָה נָמֵי לָא! אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: שֶׁקָדְמוּ וְהָרְגוּ. i istatit hi zo, afilou kat richona namé la! amar rabi avaou: chekadmou vehargou.
2. מַאי דַהֲוָה הֲוָה! אֶלָּא אָמַר רָבָא, הָכִי קָאָמַר: אִם אֵינָהּ אֶלָּא כַּת אַחַת – נֶהֱרֶגֶת, אִי אִיכָּא טְפֵי – אֵין נֶהֱרָגִין. הָא ״בִּלְבַד״ קָאָמַר! קַשְׁיָא. ma dahava hava! ela amar rava, hakhi kaamar: im énah ela kat a'hat – nehereget, i ika tefé – én neheragin. ha "bilvad" kaamar! kachya.
3. הָהִיא אִיתְּתָא דַּאֲתַאי סָהֲדִי וְאִישְׁתַּקּוּר, אַיְיתִי סָהֲדִי וְאִישְׁתַּקּוּר. אֲזַלָה אַיְיתִי סָהֲדִי אַחֲרִינֵי דְּלָא אִישְׁתַּקּוּר. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הוּחְזְקָה זוֹ. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר: אִם הִיא הוּחְזְקָה, כׇּל יִשְׂרָאֵל מִי הוּחְזְקוּ? hahi iteta daata sahadi veichtakour, ayti sahadi veichtakour. azala ayti sahadi a'hariné dela ichtakour. amar réch lakich: hou'hzeka zo. amar léh rabi elazar: im hi hou'hzeka, kol yisraél mi hou'hzekou?
4. זִימְנִין הָווּ יָתְבִי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲתָא כִּי הַאי מַעֲשֶׂה לְקַמַּיְיהוּ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הוּחְזְקָה זוֹ. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: אִם הוּחְזְקָה זוֹ – כׇּל יִשְׂרָאֵל מִי הוּחְזְקוּ? הֲדַר חַזְיֵהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר בִּישׁוּת, אֲמַר לֵיהּ: שָׁמְעַתְּ מִילֵּי מִבַּר נַפָּחָא וְלָא אֲמַרְתְּ לִי מִשְּׁמֵיהּ? zimnin haou yatvi kaméh derabi yo'hanan, ata ki ha maase lekamayou. amar réch lakich: hou'hzeka zo. amar léh rabi yo'hanan: im hou'hzeka zo – kol yisraél mi hou'hzekou? hadar 'hazyéh lerabi elazar bichout, amar léh: chamate milé mibar napa'ha vela amarte li micheméh?
5. לֵימָא רֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר כְּרַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר כְּרַבָּנַן? léma réch lakich deamar kerabi yeouda, verabi yo'hanan deamar kerabanan?
6. אָמַר לָךְ רֵישׁ לָקִישׁ: אֲנָא דַּאֲמַרִי לָךְ אֲפִילּוּ לְרַבָּנַן – עַד כָּאן לָא קָא אָמְרִי רַבָּנַן הָתָם, דְּלֵיכָּא דְּקָא מְהַדַּר. אֲבָל הָכָא, אִיכָּא הָא דְּקָא מְהַדְּרָא. amar lakh réch lakich: ana daamari lakh afilou lerabanan – ad kan la ka amri rabanan hatam, deléka deka mehadar. aval hakha, ika ha deka mehadera.
7. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לָךְ: אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבִּי יְהוּדָה – עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה הָתָם, דְּאָמְרִינַן: ״אַטּוּ כּוּלֵּי עָלְמָא גַּבֵּי הָנֵי הָווּ קָיְימִי?״, אֲבָל הָכָא, הָנֵי יָדְעִי בְּסָהֲדוּתָא, וְהָנֵי לָא יָדְעִי בְּסָהֲדוּתָא. verabi yo'hanan amar lakh: ana daamari afilou lerabi yeouda – ad kan la kaamar rabi yeouda hatam, deamrinan: "atou koulé alma gabé hané haou kaymi?", aval hakha, hané yadi besahadouta, vehané la yadi besahadouta.
8. מַתְנִי׳ אֵין הָעֵדִים זוֹמְמִין נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין. שֶׁהֲרֵי הַצַּדּוּקִין אוֹמְרִים: עַד שֶׁיֵּהָרֵג, שֶׁנֶּאֱמַר ״נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ״. matni' én haédim zommin neheragin ad cheyigamér hadin. cheharé hatsadoukin omrim: ad cheyéharég, cheneemar "nefech ta'hat nafech".
9. אָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִים: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו״, וַהֲרֵי אָחִיו קַיָּים! וְאִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר ״נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ״? יָכוֹל מִשָּׁעָה שֶׁקִּבְּלוּ עֵדוּתָן יֵהָרְגוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ״, הָא אֵינָם נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין. amrou lahem 'hakhamim: vahalo kevar neemar "vaasitem lo kaacher zamam laasot lea'hi", vaharé a'hi kayam! veim kén lama neemar "nefech ta'hat nafech"? yakhol michaa chekibelou édoutan yéhargou? talmoud lomar: "nefech ta'hat nafech", ha énam neheragin ad cheyigamér hadin.
10. גְּמָ׳ תָּנָא, בְּרִיבִּי אוֹמֵר: לֹא הָרְגוּ – נֶהֱרָגִין, הָרְגוּ – אֵין נֶהֱרָגִין. אָמַר אָבִיו: בְּנִי, לָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא? gema' tana, beribi omér: lo hargou – neheragin, hargou – én neheragin. amar avi: beni, la kal va'homer hou?
11. אָמַר לוֹ: לִימַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. דְּתַנְיָא: ״אִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח [אֶת] אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ״, אֵין לִי אֶלָּא בַּת אָבִיו שֶׁלֹּא בַּת אִמּוֹ וּבַת אִמּוֹ שֶׁלֹּא בַּת אָבִיו. בַּת אִמּוֹ וּבַת אָבִיו מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה״. amar lo: limadtanou rabénou cheén onchin min hadin. detanya: "ich acher yika'h [et] a'hoto bat avi o vat imo", én li ela bat avi chelo bat imo ouvat imo chelo bat avi. bat imo ouvat avi minayin? talmoud lomar: "ervat a'hoto gila".
12. עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם עָנַשׁ עַל בַּת אָבִיו שֶׁלֹּא בַּת אִמּוֹ, וּבַת אִמּוֹ שֶׁלֹּא בַּת אָבִיו – בַּת אָבִיו וּבַת אִמּוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. ad chelo yéamér yéch li badin: im anach al bat avi chelo bat imo, ouvat imo chelo bat avi – bat avi ouvat imo lo kol chekén? ha lamadta cheén onchin min hadin.
13. עוֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ״. אֵין לִי אֶלָּא בַּת אָבִיו שֶׁלֹּא בַּת אִמּוֹ, וּבַת אִמּוֹ שֶׁלֹּא בַּת אָבִיו. בַּת אָבִיו וּבַת אִמּוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ מוֹלֶדֶת אָבִיךָ אֲחוֹתְךָ הִוא״. onech chamanou, azhara minayin? talmoud lomar "ervat a'hotkha vat avikha o vat imekha". én li ela bat avi chelo bat imo, ouvat imo chelo bat avi. bat avi ouvat imo minayin? talmoud lomar: "ervat bat échet avikha moledet avikha a'hotkha hi".
14. עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי מִן הַדִּין: מָה אִם הוּזְהַר עַל בַּת אִמּוֹ שֶׁלֹּא בַּת אָבִיו, וּבַת אָבִיו שֶׁלֹּא בַּת אִמּוֹ, בַּת אָבִיו וּבַת אִמּוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין מַזְהִירִין מִן הַדִּין. ad chelo yéamér yéch li min hadin: ma im houzhar al bat imo chelo bat avi, ouvat avi chelo bat imo, bat avi ouvat imo lo kol chekén? ha lamadta cheén mazhirin min hadin.
15. חַיָּיבֵי מַלְקִיּוֹת מִנַּיִן – תַּלְמוּד לוֹמַר ״רָשָׁע״ ״רָשָׁע״. 'hayavé malkiyot minayin – talmoud lomar "racha" "racha".
16. חַיָּיבֵי גָּלִיּוֹת מִנַּיִן – אָתְיָא ״רֹצֵחַ״ ״רֹצֵחַ״. 'hayavé galiyot minayin – atya "rotsé'ha" "rotsé'ha".
17. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן טָבַאי: אֶרְאֶה בְּנֶחָמָה אִם לֹא הָרַגְתִּי עֵד זוֹמֵם. לְהוֹצִיא מִלִּבָּן שֶׁל צַדּוּקִים, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אֵין הָעֵדִים זוֹמְמִין נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיֵּהָרֵג הַנִּדּוֹן. tanya, amar rabi yeouda ben tava: ere bene'hama im lo haragti éd zomém. leotsi miliban chel tsadoukim, chehaou omrim: én haédim zommin neheragin ad cheyéharég hanidon.
18. אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח: אֶרְאֶה בְּנֶחָמָה אִם לֹא שָׁפַכְתָּ דָּם נָקִי, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין הָעֵדִים זוֹמְמִין נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיִּזּוֹמּוּ שְׁנֵיהֶם, וְאֵין לוֹקִין עַד שֶׁיִּזּוֹמּוּ שְׁנֵיהֶם. amar lo chimon ben chata'h: ere bene'hama im lo chafakhta dam naki, cheharé amrou 'hakhamim: én haédim zommin neheragin ad cheyizomou chenéhem, veén lokin ad cheyizomou chenéhem.
19. מִיָּד קִבֵּל עָלָיו רַבִּי יְהוּדָה בֶּן טָבַאי שֶׁאֵינוֹ מוֹרֶה הוֹרָאָה אֶלָּא לִפְנֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח. וְכׇל יָמָיו שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה בֶּן טָבַאי הָיָה מִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָעֵד, וְהָיָה קוֹלוֹ נִשְׁמָע, וְכִסְבוּרִין הָעָם לוֹמַר: קוֹלוֹ שֶׁל הָרוּג. אָמַר: קוֹלִי שֶׁלִּי הוּא, תֵּדְעוּ – לְמָחָר הוּא מֵת, אֵין קוֹלוֹ נִשְׁמָע. miyad kibél ala rabi yeouda ben tava cheéno more horaa ela lifné chimon ben chata'h. vekhol yama chel rabi yeouda ben tava haya michtaté'ha al kivro chel oto haéd, vehaya kolo nichma, vekhisvourin haam lomar: kolo chel haroug. amar: koli cheli hou, tédou – lema'har hou mét, én kolo nichma.
20. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: דִּלְמָא בְּדִינָא קָם בַּהֲדֵיהּ, אִי נָמֵי פַּיּוֹסֵי פַּיְּיסֵיהּ. amar léh rav a'ha beréh derava lerav aché: dilma bedina kam bahadéh, i namé payosé payeséh.
21. מַתְנִי׳ ״עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת״ – אִם מִתְקַיֶּימֶת הָעֵדוּת בִּשְׁנַיִם לָמָּה פָּרַט הַכָּתוּב בִּשְׁלֹשָׁה? אֶלָּא לְהַקִּישׁ שְׁלֹשָׁה לִשְׁנַיִם: מָה שְׁלֹשָׁה מְזִימִּין אֶת הַשְּׁנַיִם, אַף הַשְּׁנַיִם יָזוֹמּוּ אֶת הַשְּׁלֹשָׁה. וּמִנַּיִן אֲפִילּוּ מֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עֵדִים״. matni' "al pi chenayim édim o chelocha édim youmat hamét" – im mitkayemet haédout bichnayim lama parat hakatouv bichlocha? ela lehakich chelocha lichnayim: ma chelocha mezimin et hachenayim, af hachenayim yazomou et hachelocha. ouminayin afilou méa? talmoud lomar "édim".
22. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָה שְׁנַיִם אֵינָן נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם זוֹמְמִין – אַף שְׁלֹשָׁה אֵינָן נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁלׇשְׁתָּם זוֹמְמִין. וּמִנַּיִן אֲפִילּוּ מֵאָה – תַּלְמוּד לוֹמַר ״עֵדִים״. rabi chimon omér: ma chenayim énan neheragin ad cheyihou chenéhem zommin – af chelocha énan neheragin ad cheyihou chelochtam zommin. ouminayin afilou méa – talmoud lomar "édim".
23. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא בָּא הַשְּׁלִישִׁי לְהָקֵל, אֶלָּא לְהַחֲמִיר עָלָיו וְלַעֲשׂוֹת דִּינוֹ כַּיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ. rabi akiva omér: lo ba hachelichi lehakél, ela leha'hamir ala velaasot dino kayotsé baélou.
24. וְאִם כֵּן עָנַשׁ הַכָּתוּב לַנִּטְפָּל לְעוֹבְרֵי עֲבֵירָה כְּעוֹבְרֵי עֲבֵירָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יְשַׁלֵּם שָׂכָר לַנִּטְפָּל לְעוֹשֵׂי מִצְוָה כְּעוֹשֵׂי מִצְוָה. veim kén anach hakatouv lanitpal leovré avéra keovré avéra – al a'hat kama vekhama yechalém sakhar lanitpal leosé mitsva keosé mitsva.
25. וּמָה שְׁנַיִם נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל – עֵדוּתָן בְּטֵלָה, אַף שְׁלֹשָׁה נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל – עֵדוּתָן בְּטֵלָה. מִנַּיִן אֲפִילּוּ מֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עֵדִים״. ouma chenayim nimtsa e'had méhen karov o pasoul – édoutan betéla, af chelocha nimtsa e'had méhen karov o pasoul – édoutan betéla. minayin afilou méa? talmoud lomar "édim".

Daf 6a

1. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת, אֲבָל בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת – תִּתְקַיֵּים הָעֵדוּת בַּשְּׁאָר. רַבִּי אוֹמֵר: אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת. amar rabi yosé: bame devarim amourim – bediné nefachot, aval bediné mamonot – titkayém haédout bachear. rabi omér: e'had diné mamonot vee'had diné nefachot.
2. וְאֵימָתַי – בִּזְמַן שֶׁהִתְרוּ בָּהֶן. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁלֹּא הִתְרוּ בָּהֶן, מַה יַּעֲשׂוּ שְׁנֵי אַחִין שֶׁרָאוּ בְּאֶחָד שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ?! veémata – bizman chehitrou bahen. aval bizman chelo hitrou bahen, ma yaasou chené a'hin cheraou bee'had cheharag et hanefech?!
3. גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: וְהוּא שֶׁהֵעִידוּ כּוּלָּם בְּתוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא: מִכְּדִי תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר הֵיכִי דָּמֵי – כְּדֵי שְׁאֵילַת תַּלְמִיד לְרַב. מֵאָה טוּבָא הֲווֹ! gema' amar rava: veou chehéidou koulam betokh kedé dibour. amar léh rav a'ha midifti leravina: mikedi tokh kedé dibour hékhi damé – kedé cheélat talmid lerav. méa touva hao!
4. אֲמַר לֵיהּ: כׇּל חַד וְחַד בְּתוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר שֶׁל חֲבֵירוֹ. amar léh: kol 'had ve'had betokh kedé dibour chel 'havéro.
5. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לֹא בָּא שְׁלִישִׁי כּוּ׳. וּמָה שְׁנַיִם כּוּ׳. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, הָרוּג יַצִּיל! כְּשֶׁהֲרָגוֹ מֵאֲחוֹרָיו. rabi akiva omér lo ba chelichi kou'. ouma chenayim kou'. amar léh rav papa leabayé: ela méata, haroug yatsil! kecheharago méa'hora.
6. נִרְבָּע יַצִּיל! כְּשֶׁרְבָעוֹ מֵאֲחוֹרָיו. nirba yatsil! kechervao méa'hora.
7. הוֹרֵג וְרוֹבֵעַ יַצִּילוּ! אִישְׁתִּיק. כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: ״יָקוּם דָּבָר״ – בִּמְקַיְּמֵי דָּבָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. horég verovéa yatsilou! ichtik. ki ata lekaméh derava, amar léh: "yakoum davar" – bimkayemé davar hakatouv medabér.
8. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים. כּוּ׳ מַה יַּעֲשׂוּ שְׁנֵי אַחִים וְכוּ׳. הֵיכִי אָמְרִינַן לְהוּ? amar rabi yosé: bame devarim amourim. kou' ma yaasou chené a'him vekhou'. hékhi amrinan leou?
9. אָמַר רָבָא: הָכִי אָמְרִינַן לְהוּ: לְמִיחְזֵי אֲתִיתוּ אוֹ לְאַסְהוֹדֵי אֲתִיתוּ? אִי אָמְרִי לְאַסְהוֹדֵי אֲתוֹ, נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל – עֵדוּתָן בְּטֵלָה, אִי אָמְרִי לְמִיחְזֵי אֲתוֹ, מַה יַּעֲשׂוּ שְׁנֵי אַחִין שֶׁרָאוּ בְּאֶחָד שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ? amar rava: hakhi amrinan leou: lemi'hzé atitou o leasodé atitou? i amri leasodé ato, nimtsa e'had méhen karov o pasoul – édoutan betéla, i amri lemi'hzé ato, ma yaasou chené a'hin cheraou bee'had cheharag et hanefech?
10. אִיתְּמַר, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וְרַב נַחְמָן אוֹמֵר: הֲלָכָה כְּרַבִּי. itemar, amar rav yeouda amar chemouél: halakha kerabi yosé. verav na'hman omér: halakha kerabi.

Daf 6b

1. מַתְנִי׳ הָיוּ שְׁנַיִם רוֹאִין אוֹתוֹ, מֵחַלּוֹן זֶה, וּשְׁנַיִם רוֹאִין אוֹתוֹ מֵחַלּוֹן זֶה, וְאֶחָד מַתְרֶה בּוֹ בָּאֶמְצַע, בִּזְמַן שֶׁמִּקְצָתָן רוֹאִין אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ – הֲרֵי אֵלּוּ עֵדוּת אַחַת, וְאִם לָאו – הֲרֵי אֵלּוּ שְׁתֵּי עֵדֻיוֹת. לְפִיכָךְ, אִם נִמְצֵאת אַחַת מֵהֶן זוֹמֶמֶת – הוּא וָהֵן נֶהֱרָגִין, וְהַשְּׁנִיָּה פְּטוּרָה. matni' haou chenayim roin oto, mé'halon ze, ouchnayim roin oto mé'halon ze, vee'had matre bo baemtsa, bizman chemiktsatan roin élou et élou – haré élou édout a'hat, veim la – haré élou cheté édouot. lefikhakh, im nimtsét a'hat méhen zomemet – hou vahén neheragin, vehacheniya petoura.
2. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְעוֹלָם אֵין נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנֵי עֵדָיו מַתְרִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים״. דָּבָר אַחֵר: ״עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים״ – שֶׁלֹּא תְּהֵא סַנְהֶדְרִין שׁוֹמַעַת מִפִּי הַתּוּרְגְּמָן. rabi yosé omér: leolam én neheragin ad cheyeou chené éda matrin bo, cheneemar "al pi chenayim édim". davar a'hér: "al pi chenayim édim" – chelo tehé sanhedrin chomaat mipi hatourgeman.
3. גְּמָ׳ אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּא אָמַר רַב: מִנַּיִן לְעֵדוּת מְיוּחֶדֶת שֶׁהִיא פְּסוּלָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד״. מַאי אֶחָד? אִילֵּימָא עֵד אֶחָד מַמָּשׁ – מֵרֵישָׁא שָׁמְעִינַן לָהּ, ״עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים״! אֶלָּא מַאי ״אֶחָד״? אֶחָד אֶחָד. gema' amar rav zoutra bar toviya amar rav: minayin leédout meou'hedet chehi pesoula? cheneemar: "lo youmat al pi éd e'had". ma e'had? iléma éd e'had mamach – mérécha chaminan lah, "al pi chenayim édim"! ela ma "e'had"? e'had e'had.
4. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד״, לְהָבִיא שְׁנַיִם שֶׁרוֹאִים אוֹתוֹ אֶחָד מֵחַלּוֹן זֶה וְאֶחָד מֵחַלּוֹן זֶה, וְאֵין רוֹאִין זֶה אֶת זֶה, שֶׁאֵין מִצְטָרְפִין. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִילּוּ בְּזֶה אַחַר זֶה בְּחַלּוֹן אֶחָד – אֵין מִצְטָרְפִין. tanya namé hakhi: "lo youmat al pi éd e'had", lehavi chenayim cheroim oto e'had mé'halon ze vee'had mé'halon ze, veén roin ze et ze, cheén mitstarfin. velo od ela afilou beze a'har ze be'halon e'had – én mitstarfin.
5. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: הַשְׁתָּא, וּמָה אֶחָד מֵחַלּוֹן זֶה וְאֶחָד מֵחַלּוֹן זֶה, דְּהַאי קָא חָזֵי כּוּלּוֹ מַעֲשֶׂה, וְהַאי קָא חָזֵי כּוּלּוֹ מַעֲשֶׂה – אָמְרַתְּ לָא מִצְטָרְפִי, בְּזֶה אַחַר זֶה, דְּהַאי חָזֵי פַּלְגָא דְמַעֲשֶׂה וְהַאי חָזֵי פַּלְגָא דְמַעֲשֶׂה, מִיבַּעְיָא? אֲמַר לֵיהּ: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְבוֹעֵל אֶת הָעֶרְוָה. amar léh rav papa leabayé: hachta, ouma e'had mé'halon ze vee'had mé'halon ze, deha ka 'hazé koulo maase, veha ka 'hazé koulo maase – amrate la mitstarfi, beze a'har ze, deha 'hazé palga demaase veha 'hazé palga demaase, mibaya? amar léh: lo nitsrekha ela levoél et haerva.
6. אָמַר רָבָא: אִם הָיוּ רוֹאִין אֶת הַמַּתְרֶה, אוֹ הַמַּתְרֶה רוֹאֶה אוֹתָן – מִצְטָרְפִין. אָמַר רָבָא: מַתְרֶה שֶׁאָמְרוּ, אֲפִילּוּ מִפִּי עַצְמוֹ, וַאֲפִילּוּ מִפִּי הַשֵּׁד. amar rava: im haou roin et hamatre, o hamatre roe otan – mitstarfin. amar rava: matre cheamrou, afilou mipi atsmo, vaafilou mipi hachéd.
7. אָמַר רַב נַחְמָן: עֵדוּת מְיוּחֶדֶת כְּשֵׁירָה בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, דִּכְתִיב: ״לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד״ – בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת הוּא דְּאֵין כְּשֵׁירָה, אֲבָל בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת – כְּשֵׁירָה. amar rav na'hman: édout meou'hedet kechéra bediné mamonot, dikhtiv: "lo youmat al pi éd e'had" – bediné nefachot hou deén kechéra, aval bediné mamonot – kechéra.
8. מַתְקֵיף לַהּ רַב זוּטְרָא: אֶלָּא מֵעַתָּה בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת תַּצִּיל! אַלְּמָה תְּנַן ״הוּא וָהֵן נֶהֱרָגִין״? קַשְׁיָא. matkéf lah rav zoutra: ela méata bediné nefachot tatsil! alema tenan "hou vahén neheragin"? kachya.
9. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר וְכוּ׳. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: וּמִי אִית לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי הַאי סְבָרָא? וְהָתְנַן רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַשּׂוֹנֵא – נֶהֱרָג, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמוּעָד וּמוּתְרֶה. rabi yosé omér vekhou'. amar léh rav papa leabayé: oumi it léh lerabi yosé ha sevara? vehatnan rabi yosé omér: hasoné – neherag, mipené cheou kemouad oumoutre.
10. אֲמַר לֵיהּ: הָהוּא – רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה הִיא. דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: חָבֵר אֵין צָרִיךְ הַתְרָאָה, לְפִי שֶׁלֹּא נִיתְּנָה הַתְרָאָה אֶלָּא לְהַבְחִין בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד. amar léh: haou – rabi yosé bar yeouda hi. detanya: rabi yosé bar yeouda omér: 'havér én tsarikh hatraa, lefi chelo nitena hatraa ela lehav'hin bén chogég lemézid.
11. דָּבָר אַחֵר: ״עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים״ – שֶׁלֹּא תְּהֵא סַנְהֶדְרִין שׁוֹמַעַת מִפִּי הַתּוּרְגְּמָן. הָנְהוּ לָעוֹזֵי דַּאֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אוֹקִי רָבָא תּוּרְגְּמָן בֵּינַיְיהוּ. וְהֵיכִי עֲבִיד הָכִי? וְהָתְנַן: שֶׁלֹּא תְּהֵא סַנְהֶדְרִין שׁוֹמַעַת מִפִּי הַתּוּרְגְּמָן! רָבָא מִידָּע הֲוָה יָדַע מָה דַּהֲווֹ אָמְרִי, וְאַהְדּוֹרֵי הוּא דְּלָא הֲוָה יָדַע. davar a'hér: "al pi chenayim édim" – chelo tehé sanhedrin chomaat mipi hatourgeman. hanou laozé daato lekaméh derava, oki rava tourgeman bénayou. vehékhi avid hakhi? vehatnan: chelo tehé sanhedrin chomaat mipi hatourgeman! rava mida hava yada ma dahao amri, veahdoré hou dela hava yada.

Daf 7a

1. אִילְעָא וְטוֹבִיָּה, קָרִיבֵיהּ דְּעָרְבָא הֲוֹה. סְבַר רַב פָּפָּא לְמֵימַר: גַּבֵּי לֹוֶה וּמַלְוֶה רַחִיקִי נִינְהוּ. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרַב פָּפָּא: אִי לֵית לֵיהּ לְלֹוֶה, לָאו בָּתַר עָרְבָא אָזֵיל מַלְוֶה? ila vetoviya, karivéh dearva hao. sevar rav papa lemémar: gabé love oumalve ra'hiki ninou. amar léh rav houna beréh derav yeochoua lerav papa: i lét léh lelove, la batar arva azél malve?
2. מַתְנִי׳ מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ, וּבָרַח, וּבָא לִפְנֵי אוֹתוֹ בֵּית דִּין – אֵין סוֹתְרִין אֶת דִּינוֹ. כׇּל מָקוֹם שֶׁיַּעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיֹאמְרוּ: ״מְעִידִים אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁל פְּלוֹנִי, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו״ – הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג. matni' mi chenigmar dino, ouvara'h, ouva lifné oto bét din – én sotrin et dino. kol makom cheyaamdou chenayim veyomrou: "meidim anou beich peloni chenigmar dino bevét din chel peloni, oufloni oufloni éda" – haré ze yéharég.
3. סַנְהֶדְרִין נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ. סַנְהֶדְרִין הַהוֹרֶגֶת אֶחָד בְּשָׁבוּעַ נִקְרֵאת חוֹבְלָנִית. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אֶחָד לְשִׁבְעִים שָׁנָה. רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמְרִים: אִילּוּ הָיִינוּ בְּסַנְהֶדְרִין לֹא נֶהֱרַג אָדָם מֵעוֹלָם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף הֵן מַרְבִּין שׁוֹפְכֵי דָּמִים בְּיִשְׂרָאֵל. sanhedrin noheget baarets ouv'houtsa laarets. sanhedrin haoreget e'had bechavoua nikrét 'hovlanit. rabi eliezer ben azarya omér: e'had lechivim chana. rabi tarfon verabi akiva omrim: ilou hayinou besanhedrin lo neherag adam méolam. raban chimon ben gamliél omér: af hén marbin chofkhé damim beyisraél.
4. גְּמָ׳ לִפְנֵי אוֹתוֹ בֵּית דִּין הוּא דְּאֵין סוֹתְרִין, הָא לִפְנֵי בֵּית דִּין אַחֵר – סוֹתְרִין. הָא תָּנֵי סֵיפָא: כׇּל מָקוֹם שֶׁיַּעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיֹאמְרוּ: ״מְעִידִין אָנוּ אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְּבֵית דִּין פְּלוֹנִי, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו״ – הֲרֵי זֶה נֶהֱרָג! gema' lifné oto bét din hou deén sotrin, ha lifné bét din a'hér – sotrin. ha tané séfa: kol makom cheyaamdou chenayim veyomrou: "meidin anou et ich peloni chenigmar dino bevét din peloni, oufloni oufloni éda" – haré ze neherag!
5. אָמַר אַבָּיֵי: לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כָּאן בְּחוּצָה לָאָרֶץ. amar abayé: la kachya, kan beerets yisraél, kan be'houtsa laarets.
6. דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה בֶּן דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח: בָּרַח מֵאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ – אֵין סוֹתְרִין אֶת דִּינוֹ. מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ – סוֹתְרִין אֶת דִּינוֹ, מִפְּנֵי זְכוּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. detanya: rabi yeouda ben dosta omér michoum rabi chimon ben chata'h: bara'h méarets le'houtsa laarets – én sotrin et dino. mé'houtsa laarets laarets – sotrin et dino, mipené zekhoutah chel erets yisraél.
7. סַנְהֶדְרִין נוֹהֶגֶת כּוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְהָיוּ אֵלֶּה לָכֶם לְחֻקַּת מִשְׁפָּט לְדֹרֹתֵיכֶם״, לָמַדְנוּ לְסַנְהֶדְרִין שֶׁנּוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ. sanhedrin noheget kou'. mena hané milé? detanou rabanan: "vehaou éle lakhem le'houkat michpat ledorotékhem", lamadnou lesanhedrin chenoheget baarets ouv'houtsa laarets.
8. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״בִּשְׁעָרֶיךָ״? בִּשְׁעָרֶיךָ אַתָּה מוֹשִׁיב בָּתֵּי דִינִים בְּכׇל פֶּלֶךְ וָפֶלֶךְ וּבְכׇל עִיר וָעִיר, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ אַתָּה מוֹשִׁיב בְּכׇל פֶּלֶךְ וָפֶלֶךְ, וְאִי אַתָּה מוֹשִׁיב בְּכׇל עִיר וָעִיר. im kén, ma talmoud lomar "bicharekha"? bicharekha ata mochiv baté dinim bekhol pelekh vafelekh ouvkhol ir vair, ouv'houtsa laarets ata mochiv bekhol pelekh vafelekh, vei ata mochiv bekhol ir vair.
9. סַנְהֶדְרִין הַהוֹרֶגֶת וְכוּ׳. אִיבַּעְיָא לְהוּ: אַחַת לְשִׁבְעִים שָׁנָה נִקְרֵאת חַבְּלָנִית, אוֹ דִלְמָא אוֹרַח אַרְעָא הִיא? תֵּיקוּ. sanhedrin haoreget vekhou'. ibaya leou: a'hat lechivim chana nikrét 'habelanit, o dilma ora'h ara hi? tékou.
10. רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמְרִים: אִילּוּ הָיִינוּ וְכוּ׳. הֵיכִי הֲווֹ עָבְדִי? רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: רְאִיתֶם טְרֵיפָה הָרַג, שָׁלֵם הָרַג? rabi tarfon verabi akiva omrim: ilou hayinou vekhou'. hékhi hao avdi? rabi yo'hanan verabi elazar deamri tarvayou: reitem teréfa harag, chalém harag?
11. אָמַר רַב אָשֵׁי: אִם תִּמְצָא לוֹמַר שָׁלֵם הֲוָה, דִּלְמָא בִּמְקוֹם סַיִיף נֶקֶב הֲוָה. amar rav aché: im timtsa lomar chalém hava, dilma bimkom sayif nekev hava.
12. בְּבוֹעֵל אֶת הָעֶרְוָה הֵיכִי הֲווֹ עָבְדִי? אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: רְאִיתֶם כְּמִכְחוֹל בִּשְׁפוֹפֶרֶת? וְרַבָּנַן, הֵיכִי דָּיְינוּ? כִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: בִּמְנָאֲפִים – מִשֶּׁיִּרְאוּ כִּמְנָאֲפִים. bevoél et haerva hékhi hao avdi? abayé verava deamri tarvayou: reitem kemikh'hol bichfoferet? verabanan, hékhi daynou? kichmouél, deamar chemouél: bimnaafim – micheyirou kimnaafim.
13. הֲדַרַן עֲלָךְ כֵּיצַד הָעֵדִים hadaran alakh kétsad haédim
14. מַתְנִי׳ אֵלּוּ הֵן הַגּוֹלִין: הַהוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה, הָיָה מְעַגֵּל בַּמַּעְגֵּילָה וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ, הָיָה מְשַׁלְשֵׁל בֶּחָבִית וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ, הָיָה יוֹרֵד בַּסּוּלָּם וְנָפַל עָלָיו (וַהֲרָגַתּוּ) [וַהֲרָגוֹ] – הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה. אֲבָל אִם הָיָה מוֹשֵׁךְ בַּמַּעְגֵּילָה וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ, הָיָה דּוֹלֶה בֶּחָבִית וְנִפְסַק הַחֶבֶל וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ matni' élou hén hagolin: haorég nefech bichgaga, haya meagél bamagéla venafla ala vaharagatou, haya mechalchél be'havit venafla ala vaharagatou, haya yoréd basoulam venafal ala (vaharagatou) [vaharago] – haré ze gole. aval im haya mochékh bamagéla venafla ala vaharagatou, haya dole be'havit venifsak ha'hevel venafla ala vaharagatou

Daf 7b

1. הָיָה עוֹלֶה בַּסּוּלָּם וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ – הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גּוֹלֶה. זֶה הַכְּלָל: כׇּל שֶׁבְּדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ – גּוֹלֶה, וְשֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ – אֵינוֹ גּוֹלֶה. haya ole basoulam venafal ala vaharago – haré ze éno gole. ze hakelal: kol chebederekh yeridato – gole, vechelo bederekh yeridato – éno gole.
2. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּאָמַר שְׁמוּאֵל דְּאָמַר קְרָא: ״וַיַּפֵּל עָלָיו וַיָּמֹת״ – עַד שֶׁיִּפּוֹל דֶּרֶךְ נְפִילָה. gema' mena hané milé? deamar chemouél deamar kera: "vayapél ala vayamot" – ad cheyipol derekh nefila.
3. תָּנוּ רַבָּנַן: ״בִּשְׁגָגָה״ – פְּרָט לְמֵזִיד. ״בִּבְלִי דַּעַת״ – פְּרָט לְמִתְכַּוֵּין. tanou rabanan: "bichgaga" – perat lemézid. "bivli daat" – perat lemitkavén.
4. מֵזִיד? פְּשִׁיטָא, בַּר קְטָלָא הוּא! אֶלָּא אָמַר רָבָא: אֵימָא פְּרָט לְאוֹמֵר מוּתָּר. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִי אוֹמֵר מוּתָּר, אָנוּס הוּא? אֲמַר לֵיהּ: שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, הָאוֹמֵר מוּתָּר – קָרוֹב לְמֵזִיד הוּא. mézid? pechita, bar ketala hou! ela amar rava: éma perat leomér moutar. amar léh abayé: i omér moutar, anous hou? amar léh: cheani omér, haomér moutar – karov lemézid hou.
5. ״בִּבְלִי דַעַת״ – פְּרָט לְמִתְכַּוֵּין. מִתְכַּוֵּין? פְּשִׁיטָא, בַּר קְטָלָא הוּא! אָמַר רַבָּה: פְּרָט לְמִתְכַּוֵּין לַהֲרוֹג אֶת הַבְּהֵמָה וְהָרַג אֶת הָאָדָם, לַגּוֹי וְהָרַג אֶת יִשְׂרָאֵל, לַנֵּפֶל וְהָרַג בֶּן קַיָּימָא. "bivli daat" – perat lemitkavén. mitkavén? pechita, bar ketala hou! amar raba: perat lemitkavén laharog et habehéma veharag et haadam, lago veharag et yisraél, lanéfel veharag ben kayama.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אִם בְּפֶתַע״ – פְּרָט לְקֶרֶן זָוִית. ״בְּלֹא אֵיבָה״ – פְּרָט לְשׂוֹנֵא. ״הֲדָפוֹ״ – שֶׁדְּחָפוֹ בְּגוּפוֹ. ״אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו״ – לְהָבִיא יְרִידָה שֶׁהִיא צוֹרֶךְ עֲלִיָּה. ״בְּלֹא צְדִיָּה״ – פְּרָט לְמִתְכַּוֵּין לְצַד זֶה וְהָלְכָה לָהּ לְצַד אַחֵר. tanou rabanan: "im befeta" – perat lekeren zavit. "belo éva" – perat lesoné. "hadafo" – chede'hafo begoufo. "o hichlikh ala" – lehavi yerida chehi tsorekh aliya. "belo tsediya" – perat lemitkavén letsad ze vehalkha lah letsad a'hér.
7. ״וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה״ – פְּרָט לְמִתְכַּוֵּין לִזְרוֹק שְׁתַּיִם, וְזָרַק אַרְבַּע. ״וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר״ – מָה יַעַר רְשׁוּת לַנִּיזָּק וְלַמַּזִּיק לִיכָּנֵס לְשָׁם, אַף כֹּל רְשׁוּת לַנִּיזָּק וְלַמַּזִּיק לִיכָּנֵס לְשָׁם. "vaacher lo tsada" – perat lemitkavén lizrok chetayim, vezarak arba. "vaacher yavo et rééou vayaar" – ma yaar rechout lanizak velamazik likanés lecham, af kol rechout lanizak velamazik likanés lecham.
8. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אֲבָהוּ מֵרַבִּי יוֹחָנָן: הָיָה עוֹלֶה בַּסּוּלָּם וְנִשְׁמְטָה שְׁלִיבָה מִתַּחְתָּיו, וְנָפְלָה וְהָרְגָה, מַהוּ? כִּי הַאי גַוְונָא עֲלִיָּה הִיא, אוֹ יְרִידָה הִיא? אֲמַר לֵיהּ: כְּבָר נָגַעְתָּ בִּירִידָה שֶׁהִיא צוֹרֶךְ עֲלִיָּה. bea minéh rabi avaou mérabi yo'hanan: haya ole basoulam venichmeta cheliva mita'hta, venafla veharga, maou? ki ha gavna aliya hi, o yerida hi? amar léh: kevar nagata birida chehi tsorekh aliya.
9. אֵיתִיבֵיהּ, זֶה הַכְּלָל: כׇּל שֶׁבְּדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ – גּוֹלֶה, שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ – אֵינוֹ גּוֹלֶה. שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ לְאֵיתוֹיֵי מַאי? לָאו לְאֵיתוֹיֵי כְּהַאי גַוְונָא? וְלִיטַעְמָיךְ, כָּל שֶׁבְּדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ, לְאֵיתוֹיֵי מַאי? étivéh, ze hakelal: kol chebederekh yeridato – gole, chelo bederekh yeridato – éno gole. chelo bederekh yeridato leétoyé ma? la leétoyé keha gavna? velitamakh, kal chebederekh yeridato, leétoyé ma?
10. אֶלָּא לְאֵיתוֹיֵי קַצָּב, הָכָא נָמֵי לְאֵיתוֹיֵי קַצָּב. דְּתַנְיָא: קַצָּב שֶׁהָיָה מְקַצֵּב, תָּנָא חֲדָא: לְפָנָיו – חַיָּיב, לְאַחֲרָיו – פָּטוּר. וְתַנְיָא אִידַּךְ: לְאַחֲרָיו – חַיָּיב, לְפָנָיו – פָּטוּר. וְתַנְיָא אִידַּךְ: בֵּין לְפָנָיו בֵּין לְאַחֲרָיו – חַיָּיב, וְתַנְיָא אִידַּךְ: בֵּין לְפָנָיו בֵּין לְאַחֲרָיו – פָּטוּר. וְלָא קַשְׁיָא. ela leétoyé katsav, hakha namé leétoyé katsav. detanya: katsav chehaya mekatsév, tana 'hada: lefana – 'hayav, lea'hara – patour. vetanya idakh: lea'hara – 'hayav, lefana – patour. vetanya idakh: bén lefana bén lea'hara – 'hayav, vetanya idakh: bén lefana bén lea'hara – patour. vela kachya.
11. כָּאן – בִּירִידָה שֶׁלְּפָנָיו, וַעֲלִיָּה שֶׁלְּאַחֲרָיו. כָּאן – בַּעֲלִיָּה שֶׁלְּפָנָיו, וִירִידָה שֶׁלְּאַחֲרָיו. kan – birida chelefana, vaaliya chelea'hara. kan – baaliya chelefana, virida chelea'hara.
12. כָּאן – בִּירִידָה שֶׁלְּפָנָיו וְשֶׁל אַחֲרָיו, כָּאן – בַּעֲלִיָּה שֶׁלְּפָנָיו וְשֶׁל אַחֲרָיו. kan – birida chelefana vechel a'hara, kan – baaliya chelefana vechel a'hara.
13. לֵימָא כְּתַנָּאֵי: הָיָה עוֹלֶה בַּסּוּלָּם וְנִשְׁמְטָה שְׁלִיבָה מִתַּחְתָּיו, תָּנֵי חֲדָא חַיָּיב, וְתַנְיָא אִידַּךְ פָּטוּר. מַאי לָאו בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר יְרִידָה הִיא, וּמָר סָבַר עֲלִיָּה הִיא? léma ketanaé: haya ole basoulam venichmeta cheliva mita'hta, tané 'hada 'hayav, vetanya idakh patour. ma la beha ka mipalgi, demar savar yerida hi, oumar savar aliya hi?
14. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא עֲלִיָּה הִיא. וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן לִנְיזָקִין, כָּאן לְגָלוּת. la, dekhoulé alma aliya hi. vela kachya: kan linzakin, kan legalout.
15. אִיבָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא לְגָלוּת, וְלָא קַשְׁיָא, הָא דְּאַתְלַיע, הָא דְּלָא אַתְלַע. ibaét éma ha veha legalout, vela kachya, ha deatla, ha dela atla.
16. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא דְּלָא אַתְלַע, וְלָא קַשְׁיָא, הָא דְּמִיהַדַּק, וְהָא דְּלָא מִיהַדַּק. veibaét éma: ha veha dela atla, vela kachya, ha demihadak, veha dela mihadak.
17. מַתְנִי׳ נִשְׁמַט הַבַּרְזֶל מִקַּתּוֹ וְהָרַג, רַבִּי אוֹמֵר: אֵינוֹ גּוֹלֶה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: גּוֹלֶה. מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ, רַבִּי אוֹמֵר: גּוֹלֶה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ גּוֹלֶה. matni' nichmat habarzel mikato veharag, rabi omér: éno gole, va'hakhamim omrim: gole. min haéts hamitbakéa, rabi omér: gole, va'hakhamim omrim: éno gole.
18. גְּמָ׳ תַּנְיָא, אָמַר לָהֶם רַבִּי לַחֲכָמִים: וְכִי נֶאֱמַר ״וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מֵעֵצוֹ״? וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״מִן הָעֵץ״! וְעוֹד, נֶאֱמַר ״עֵץ״ לְמַטָּה וְנֶאֱמַר ״עֵץ״ לְמַעְלָה, מָה ״עֵץ״ הָאָמוּר לְמַעְלָה מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ, אַף ״עֵץ״ הָאָמוּר לְמַטָּה מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ. gema' tanya, amar lahem rabi la'hakhamim: vekhi neemar "venachal habarzel méétso"? vahalo lo neemar ela "min haéts"! veod, neemar "éts" lemata veneemar "éts" lemala, ma "éts" haamour lemala min haéts hamitbakéa, af "éts" haamour lemata min haéts hamitbakéa.
19. אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: ״וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ״, רַבִּי סָבַר: יֵשׁ אֵם לַמָּסוֹרֶת, ״וְנִישֵּׁל״ כְּתִיב, וְרַבָּנַן סָבְרִי: יֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא, ״וְנָשַׁל״ קָרֵינַן. amar rav 'hiya bar aché amar rav: ouchnéhem mikra e'had darchou: "venachal habarzel min haéts", rabi savar: yéch ém lamasoret, "venichél" ketiv, verabanan savri: yéch ém lamikra, "venachal" karénan.
20. וְרַבִּי, יֵשׁ אֵם לַמָּסוֹרֶת סְבִירָא לֵיהּ? verabi, yéch ém lamasoret sevira léh?

Daf 8a

1. וְהָאָמַר רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי, וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן רוֹעֵץ, וּבֵית שַׁמַּאי, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרַבִּי עֲקִיבָא, כּוּלְּהוּ סְבִירִי לְהוּ יֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא! הַיְינוּ דְּקָאָמַר לְהוּ ״וְעוֹד״. vehaamar rav yits'hak berabi yoséf amar rabi yo'hanan: rabi, verabi yeouda ben roéts, ouvét chama, verabi chimon, verabi akiva, kouleou seviri leou yéch ém lamikra! haynou dekaamar leou "veod".
2. אָמַר רַב פָּפָּא: מַאן דִּשְׁדָא פִּיסָּא לְדִיקְלָא וְאַתַּר תַּמְרֵי, וַאֲזוּל תַּמְרֵי וּקְטוּל, בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת דְּרַבִּי וְרַבָּנַן. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא, כְּכֹחַ כֹּחוֹ דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן. amar rav papa: man dichda pisa ledikla veatar tamré, vaazoul tamré ouktoul, banou lema'hloket derabi verabanan. pechita! maou detéma, kekho'ha ko'ho damé, ka machma lan.
3. אֶלָּא כֹּחַ כֹּחוֹ לְרַבִּי הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? כְּגוֹן דִּשְׁדָא פִּיסָּא וּמַחֲיֵהּ לְגִרְמָא, וַאֲזַל גִּרְמָא וּמַחֲיֵהּ לִכְבָאסָא וְאַתַּר תַּמְרֵי, וַאֲזוּל תַּמְרֵי וּקְטוּל. ela ko'ha ko'ho lerabi hékhi machka'hate lah? kegon dichda pisa ouma'hayéh legirma, vaazal girma ouma'hayéh likhvasa veatar tamré, vaazoul tamré ouktoul.
4. מַתְנִי׳ הַזּוֹרֵק אֶבֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהָרַג – הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אִם מִכְּשֶׁיָּצָאתָה הָאֶבֶן מִיָּדוֹ הוֹצִיא הַלָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְקִבְּלָהּ – הֲרֵי זֶה פָּטוּר. matni' hazorék even lirchout harabim veharag – haré ze gole. rabi eliezer ben yaakov omér: im mikecheyatsata haeven miyado hotsi hala et rocho vekibelah – haré ze patour.
5. זָרַק אֶת הָאֶבֶן לַחֲצֵרוֹ וְהָרַג, אִם יֵשׁ רְשׁוּת לַנִּיזָּק לִיכָּנֵס לְשָׁם – גּוֹלֶה, וְאִם לָאו – אֵינוֹ גּוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר״ – מָה הַיַּעַר רְשׁוּת לַנִּיזָּק וְלַמַּזִּיק לִיכָּנֵס לְשָׁם, אַף כֹּל רְשׁוּת לַנִּיזָּק וְלַמַּזִּיק לְהִכָּנֵס לְשָׁם. יָצָא חֲצַר בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁאֵין רְשׁוּת לַנִּיזָּק וְלַמַּזִּיק לִיכָּנֵס לְשָׁם. zarak et haeven la'hatséro veharag, im yéch rechout lanizak likanés lecham – gole, veim la – éno gole, cheneemar: "vaacher yavo et rééou vayaar" – ma hayaar rechout lanizak velamazik likanés lecham, af kol rechout lanizak velamazik lehikanés lecham. yatsa 'hatsar baal habayit, cheén rechout lanizak velamazik likanés lecham.
6. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: מָה חֲטָבַת עֵצִים רְשׁוּת, אַף כֹּל רְשׁוּת, יָצָא הָאָב הַמַּכֶּה אֶת בְּנוֹ, וְהָרַב הָרוֹדֶה אֶת תַּלְמִידוֹ, וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין. aba chaoul omér: ma 'hatavat étsim rechout, af kol rechout, yatsa haav hamake et beno, veharav harode et talmido, ouchli'ha bét din.
7. גְּמָ׳ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, מֵזִיד הוּא! אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: בְּסוֹתֵר אֶת כּוֹתְלוֹ. אִיבְּעִי לֵיהּ לְעַיּוֹנֵי! בְּסוֹתֵר אֶת כּוֹתְלוֹ בַּלַּיְלָה. בַּלַּיְלָה נָמֵי אִיבְּעִי לֵיהּ לְעַיּוֹנֵי! gema' lirchout harabim, mézid hou! amar rav chemouél bar yits'hak: besotér et kotlo. ibei léh leayoné! besotér et kotlo balayla. balayla namé ibei léh leayoné!
8. בְּסוֹתֵר אֶת כּוֹתְלוֹ לְאַשְׁפָּה. הַאי אַשְׁפָּה הֵיכִי דָמֵי? אִי שְׁכִיחִי בַּהּ רַבִּים – פּוֹשֵׁעַ הוּא, אִי לָא שְׁכִיחִי בַּהּ רַבִּים – אָנוּס הוּא! besotér et kotlo leachpa. ha achpa hékhi damé? i chekhi'hi bah rabim – pochéa hou, i la chekhi'hi bah rabim – anous hou!
9. אָמַר רַב פָּפָּא: לָא צְרִיכָא אֶלָּא לְאַשְׁפָּה הָעֲשׂוּיָה לִיפָּנוֹת בָּהּ בַּלַּיְלָה, וְאֵין עֲשׂוּיָה לִיפָּנוֹת בָּהּ בַּיּוֹם, וְאִיכָּא דְּמִקְּרֵי וְיָתֵיב. פּוֹשֵׁעַ לָא הָוֵי – דְּהָא אֵינָהּ עֲשׂוּיָה לִיפָּנוֹת בָּהּ בַּיּוֹם, אוֹנֶס נָמֵי לָא הָוֵי, דְּהָא אִיכָּא דְּמִקְּרֵי וְיָתֵיב. amar rav papa: la tserikha ela leachpa haasouya lipanot bah balayla, veén asouya lipanot bah bayom, veika demikeré veyatév. pochéa la havé – deha énah asouya lipanot bah bayom, ones namé la havé, deha ika demikeré veyatév.
10. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּמָצָא״ – פְּרָט לְמַמְצִיא אֶת עַצְמוֹ. מִכָּאן אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: אִם מִשֶּׁיָּצָתָה הָאֶבֶן מִיָּדוֹ הוֹצִיא הַלָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְקִבְּלָהּ, פָּטוּר. rabi eliezer ben yaakov omér vekhou'. tanou rabanan: "oumatsa" – perat lemamtsi et atsmo. mikan amar rabi eliezer ben yaakov: im micheyatsata haeven miyado hotsi hala et rocho vekibelah, patour.
11. לְמֵימְרָא דְּ״מָצָא״ מֵעִיקָּרָא מַשְׁמַע? וּרְמִינְהִי: ״וּמָצָא״ – פְּרָט לְמָצוּי, שֶׁלֹּא יִמְכּוֹר בְּרָחוֹק וְיִגְאוֹל בְּקָרוֹב, בְּרָעָה וְיִגְאוֹל בְּיָפָה! lemémra de"matsa" méikara machma? ourminhi: "oumatsa" – perat lematsou, chelo yimkor bera'hok veyigol bekarov, beraa veyigol beyafa!
12. אָמַר רָבָא: הָכָא מֵעִנְיָינֵיהּ דִּקְרָא וְהָתָם מֵעִנְיָינֵיהּ דִּקְרָא. הָתָם מֵעִנְיָינֵיהּ דִּקְרָא, ״וּמָצָא״ דּוּמְיָא דִּ״וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ״, מָה ״הִשִּׂיגָה יָדוֹ״ מֵהַשְׁתָּא, אַף ״מָצָא״ נָמֵי מֵהַשְׁתָּא. הָכָא מֵעִנְיָינֵיהּ דִּקְרָא, ״וּמָצָא״ דּוּמְיָא דְּיַעַר, מָה יַעַר מִידֵּי דְּאִיתֵיהּ מֵעִיקָּרָא, אַף ״וּמָצָא״ נָמֵי מִידֵּי דְּאִיתֵיהּ מֵעִיקָּרָא. amar rava: hakha méinyanéh dikra vehatam méinyanéh dikra. hatam méinyanéh dikra, "oumatsa" doumya di"vehisiga yado", ma "hisiga yado" méhachta, af "matsa" namé méhachta. hakha méinyanéh dikra, "oumatsa" doumya deyaar, ma yaar midé deitéh méikara, af "oumatsa" namé midé deitéh méikara.
13. הַזּוֹרֵק אֶת הָאֶבֶן וְכוּ׳. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן לְרָבָא: מִמַּאי דְּמַחֲטָבַת עֵצִים דִּרְשׁוּת? דִּלְמָא מֵחֲטָבַת עֵצִים דְּסוּכָּה, וּמֵחֲטָבַת עֵצִים דְּמַעֲרָכָה, וַאֲפִילּוּ הָכִי אָמַר רַחֲמָנָא לִיגְלֵי! אֲמַר לֵיהּ כֵּיוָן דְּאִם מָצָא חָטוּב אֵינוֹ חוֹטֵב, לָאו מִצְוָה, הַשְׁתָּא נָמֵי – לָאו מִצְוָה. hazorék et haeven vekhou'. amar léh haou mérabanan lerava: mima dema'hatavat étsim dirchout? dilma mé'hatavat étsim desouka, oumé'hatavat étsim demaarakha, vaafilou hakhi amar ra'hamana liglé! amar léh kévan deim matsa 'hatouv éno 'hotév, la mitsva, hachta namé – la mitsva.
14. אֵיתִיבֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: יָצָא הָאָב הַמַּכֶּה אֶת בְּנוֹ, וְהָרַב הָרוֹדֶה אֶת תַּלְמִידוֹ, וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין. לֵימָא: כֵּיוָן דְּאִילּוּ גְּמִיר לָאו מִצְוָה, הַשְׁתָּא נָמֵי, לָאו מִצְוָה! הָתָם אַף עַל גַּב דִּגְמִיר מִצְוָה, דִּכְתִיב: ״יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ״. étivéh ravina lerava: yatsa haav hamake et beno, veharav harode et talmido, ouchli'ha bét din. léma: kévan deilou gemir la mitsva, hachta namé, la mitsva! hatam af al gav digmir mitsva, dikhtiv: "yasér binkha vini'hekha veyitén maadanim lenafchekha".
15. הֲדַר אָמַר רָבָא: לָאו מִילְּתָא הִיא דַּאֲמַרִי. ״וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר״, מָה יַעַר דְּאִי בָּעֵי עָיֵיל וְאִי בָּעֵי לָא עָיֵיל, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מִצְוָה, מִי סַגִּיא דְּלָא עָיֵיל? hadar amar rava: la mileta hi daamari. "vaacher yavo et rééou vayaar", ma yaar dei baé ayél vei baé la ayél, vei salka datakh mitsva, mi sagi dela ayél?
16. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרָבָא: כֹּל הֵיכָא דִּכְתִיב ״אֲשֶׁר״, דְּאִי בָּעֵי הוּא? אֶלָּא מֵעַתָּה ״וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא״ – אִי בָּעֵי מִיטַּמֵּא אִי בָּעֵי לָא מִיטַּמֵּא. מֵת מִצְוָה, דְּלָא סַגִּי דְּלָא מִיטַּמֵּא, הָכִי נָמֵי דְּפָטוּר? amar léh rav ada bar ahava lerava: kol hékha dikhtiv "acher", dei baé hou? ela méata "veich acher yitma velo yit'hata" – i baé mitamé i baé la mitamé. mét mitsva, dela sagi dela mitamé, hakhi namé defatour?
17. שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: chané hatam, deamar kera:

Daf 8b

1. ״טָמֵא יִהְיֶה״ – מִכׇּל מָקוֹם. "tamé yihye" – mikol makom.
2. הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״טָמֵא יִהְיֶה״ – לְרַבּוֹת טְבוּל יוֹם, ״טוּמְאָתוֹ בוֹ״ – לְרַבּוֹת מְחוּסַּר כִּיפּוּרִים! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא מֵ״עוֹד טוּמְאָתוֹ״ קָא אָמֵינָא. haou mibeé léh lekhidtanya: "tamé yihye" – lerabot tevoul yom, "toumato vo" – lerabot me'housar kipourim! amar léh: ana mé"od toumato" ka aména.
3. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַהָא: ״בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת״, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר חָרִישׁ שֶׁל שְׁבִיעִית וְקָצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר״, אֶלָּא אֲפִילּוּ חָרִישׁ שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית שֶׁנִּכְנַס לִשְׁבִיעִית, וְקָצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית שֶׁיָּצָא לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. ika dematné lah aha: "be'harich ouvakatsir tichbot", rabi akiva omér: éno tsarikh lomar 'harich chel cheviit vekatsir chel cheviit, cheharé kevar neemar "sadkha lo tizra vekharmekha lo tizmor", ela afilou 'harich chel erev cheviit chenikhnas lichviit, vekatsir chel cheviit cheyatsa lemotsaé cheviit.
4. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מָה חָרִישׁ רְשׁוּת – אַף קָצִיר רְשׁוּת. יָצָא קְצִיר הָעוֹמֶר שֶׁהוּא מִצְוָה. rabi yichmaél omér: ma 'harich rechout – af katsir rechout. yatsa ketsir haomer cheou mitsva.
5. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן לְרָבָא: מִמַּאי דַּחֲרִישָׁה דִּרְשׁוּת? דִּלְמָא חֲרִישַׁת עוֹמֶר דְּמִצְוָה, וַאֲפִילּוּ הָכִי אָמַר רַחֲמָנָא ״תִּשְׁבֹּת״! אֲמַר לֵיהּ: כֵּיוָן דְּאִם מָצָא חָרוּשׁ אֵינוֹ חוֹרֵשׁ, לָאו מִצְוָה. amar léh haou mérabanan lerava: mima da'haricha dirchout? dilma 'harichat omer demitsva, vaafilou hakhi amar ra'hamana "tichbot"! amar léh: kévan deim matsa 'harouch éno 'horéch, la mitsva.
6. אֵיתִיבֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: יָצָא הָאָב הַמַּכֶּה אֶת בְּנוֹ, וְהָרַב הָרוֹדֶה אֶת תַּלְמִידוֹ, וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין. וְאַמַּאי? לֵימָא כֵּיוָן דְּאִילּוּ גְּמִיר לָאו מִצְוָה, הַשְׁתָּא נָמֵי – לָאו מִצְוָה! הָתָם אַף עַל גַּב דִּגְמִיר נָמֵי מִצְוָה קָא עָבֵיד, דִּכְתִיב: ״יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ״. étivéh ravina lerava: yatsa haav hamake et beno, veharav harode et talmido, ouchli'ha bét din. veama? léma kévan deilou gemir la mitsva, hachta namé – la mitsva! hatam af al gav digmir namé mitsva ka avéd, dikhtiv: "yasér binkha vini'hekha".
7. הֲדַר אָמַר רָבָא: לָאו מִילְּתָא הִיא דַּאֲמַרִי. קְצִירָה דּוּמְיָא דַּחֲרִישָׁה, מָה חֲרִישָׁה, מָצָא חָרוּשׁ – אֵינוֹ חוֹרֵשׁ, אַף קְצִירָה נָמֵי, מָצָא קָצוּר אֵינוֹ קוֹצֵר, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מִצְוָה, מָצָא קָצוּר אֵינוֹ קוֹצֵר?! מִצְוָה לִקְצוֹר וּלְהָבִיא! hadar amar rava: la mileta hi daamari. ketsira doumya da'haricha, ma 'haricha, matsa 'harouch – éno 'horéch, af ketsira namé, matsa katsour éno kotsér, vei salka datakh mitsva, matsa katsour éno kotsér?! mitsva liktsor oulhavi!
8. מַתְנִי׳ הָאָב גּוֹלֶה עַל יְדֵי הַבֵּן, וְהַבֵּן גּוֹלֶה עַל יְדֵי הָאָב. הַכֹּל גּוֹלִין עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִשְׂרָאֵל גּוֹלִין עַל יְדֵיהֶן, חוּץ מִגֵּר תּוֹשָׁב. וְגֵר תּוֹשָׁב אֵינוֹ גּוֹלֶה אֶלָּא עַל יְדֵי גֵּר תּוֹשָׁב. matni' haav gole al yedé habén, vehabén gole al yedé haav. hakol golin al yedé yisraél, veyisraél golin al yedéhen, 'houts migér tochav. vegér tochav éno gole ela al yedé gér tochav.
9. גְּמָ׳ הָאָב גּוֹלֶה עַל יְדֵי הַבֵּן. וְהָאָמְרַתְּ: יָצָא הָאָב הַמַּכֶּה אֶת בְּנוֹ! דִּגְמִיר. הָאָמְרַתְּ אַף עַל גַּב דִּגְמִיר מִצְוָה קָעָבֵיד! בִּשְׁוַלְיָא דְּנַגָּרֵי. gema' haav gole al yedé habén. vehaamrate: yatsa haav hamake et beno! digmir. haamrate af al gav digmir mitsva kaavéd! bichvalya denagaré.
10. שְׁוַלְיָא דְּנַגָּרֵי – חַיּוּתֵאּ הִיא דְּלַמְּדֵיהּ! דִּגְמִיר אוּמָּנוּתָא אַחֲרִיתִי. chevalya denagaré – 'hayouté hi delamedéh! digmir oumanouta a'hariti.
11. וְהַבֵּן גּוֹלֶה עַל יְדֵי הָאָב כּוּ׳. וּרְמִינְהִי, ״מַכֵּה נֶפֶשׁ״ – פְּרָט לַמַּכָּה אָבִיו. אָמַר רַב כָּהֲנָא: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהָא רַבָּנַן. vehabén gole al yedé haav kou'. ourminhi, "maké nefech" – perat lamaka avi. amar rav kahana: la kachya, ha rabi chimon veha rabanan.
12. לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר חֶנֶק חָמוּר מִסַּיִיף, שִׁגְגַת סַיִיף נִיתְּנָה לְכַפָּרָה, שִׁגְגַת חֶנֶק לֹא נִיתְּנָה לְכַפָּרָה. lerabi chimon, deamar 'henek 'hamour misayif, chiggat sayif nitena lekhapara, chiggat 'henek lo nitena lekhapara.
13. לְרַבָּנַן, דְּאָמְרִי סַיִיף חָמוּר מֵחֶנֶק, הוֹרֵג אָבִיו [בְּשׁוֹגֵג] שִׁגְגַת סַיִיף הוּא, וְשִׁגְגַת סַיִיף נִיתְּנָה לְכַפָּרָה. lerabanan, deamri sayif 'hamour mé'henek, horég avi [bechogég] chiggat sayif hou, vechiggat sayif nitena lekhapara.
14. רָבָא אָמַר: פְּרָט לְעוֹשֶׂה חַבּוּרָה בְּאָבִיו בְּשׁוֹגֵג. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: כֵּיוָן דִּבְמֵזִיד בַּר קְטָלָא הוּא, בְּשׁוֹגֵג נָמֵי לִיגְלֵי, קָא מַשְׁמַע לַן. rava amar: perat leose 'haboura beavi bechogég. salka datakh aména: kévan divmézid bar ketala hou, bechogég namé liglé, ka machma lan.
15. הַכֹּל גּוֹלִין עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳. ״הַכֹּל גּוֹלִין עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל״ לְאֵיתוֹיֵי מַאי? לְאֵיתוֹיֵי עֶבֶד וְכוּתִי. תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: עֶבֶד וְכוּתִי גּוֹלֶה וְלוֹקֶה עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל גּוֹלֶה וְלוֹקֶה עַל יְדֵי כּוּתִי וְעֶבֶד. hakol golin al yedé yisraél vekhou'. "hakol golin al yedé yisraél" leétoyé ma? leétoyé eved vekhouti. tenéna leha detanou rabanan: eved vekhouti gole veloke al yedé yisraél veyisraél gole veloke al yedé kouti veeved.
16. בִּשְׁלָמָא עֶבֶד וְכוּתִי גּוֹלֶה עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל וְלוֹקֶה, גּוֹלֶה – דְּקַטְלֵיהּ, וְלוֹקֶה – דְּלַטְיֵיהּ. אֶלָּא יִשְׂרָאֵל גּוֹלֶה וְלוֹקֶה עַל יְדֵי כּוּתִי? בִּשְׁלָמָא גּוֹלֶה – דְּקַטְלֵיהּ, אֶלָּא לוֹקֶה, אַמַּאי? דְּלַטְיֵיהּ? ״וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר״ – בְּעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עַמְּךָ! bichlama eved vekhouti gole al yedé yisraél veloke, gole – dekatléh, veloke – delatyéh. ela yisraél gole veloke al yedé kouti? bichlama gole – dekatléh, ela loke, ama? delatyéh? "venasi veamekha lo taor" – beose maasé amekha!
17. אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: כְּגוֹן שֶׁהֵעִיד בּוֹ וְהוּזַם. דִּכְווֹתֵיהּ גַּבֵּי עֶבֶד, שֶׁהֵעִיד בּוֹ וְהוּזַם, עֶבֶד בַּר עֵדוּת הוּא? אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן שֶׁהִכָּהוּ הַכָּאָה ela amar rav a'ha bar yaakov: kegon chehéid bo veouzam. dikhotéh gabé eved, chehéid bo veouzam, eved bar édout hou? ela amar rav a'ha beréh derav ika: hakha bema askinan, kegon chehikaou hakaa

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Makkot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)