Talmud Chullin, Chapitre 12 (י״ב) · Daf 133a à 142a

Daf 133a

1. וְקַבָּלוֹת, הַזָּאוֹת, וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה, וַעֲרִיפַת עֶגְלָה עֲרוּפָה, וְטׇהֳרַת מְצוֹרָע, וּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם – בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ, תַּלְמוּד לוֹמַר ״מִבְּנֵי אַהֲרֹן״ – עֲבוֹדָה הָאֲמוּרָה לִבְנֵי אַהֲרֹן. vekabalot, hazaot, vehachkaat sota, vaarifat egla aroufa, vetohorat metsora, ounsiout kapayim – bén mibifnim bén miba'houts, talmoud lomar "mibené aharon" – avoda haamoura livné aharon.
2. וְכׇל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בָּהּ – אֵין לוֹ חֵלֶק בַּכְּהוּנָּה. טַעְמָא דְּאֵינוֹ מוֹדֶה בָּהּ, הָא מוֹדֶה בָּהּ – אַף עַל גַּב דְּאֵינוֹ בָּקִי בָּהֶן. vekhol kohén cheéno mode bah – én lo 'hélek bakeouna. tama deéno mode bah, ha mode bah – af al gav deéno baki bahen.
3. אָמַר רַבִּי אַבָּא, אָמַר רַב הוּנָא, אָמַר רַב: חוּטִין שֶׁבַּלְּחִי אֲסוּרִים, וְכׇל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִיטְּלָן – אֵין נוֹתְנִין לוֹ מַתָּנָה. amar rabi aba, amar rav houna, amar rav: 'houtin chebale'hi asourim, vekhol kohén cheéno yodéa litelan – én notnin lo matana.
4. וְלָא הִיא, אִי בְּטַוְיָא – מֵידָב דָּיְיבִי, וְאִי לְקִדְרָה – אִי דִּמְיחַתֵּךְ לְהוּ וּמָלַח לְהוּ – מֵידָב דָּיְיבִי. vela hi, i betavya – médav dayvi, vei lekidra – i dim'hatékh leou oumala'h leou – médav dayvi.
5. אָמַר רָבָא: בָּדַק לַן רַב יוֹסֵף, הַאי כָּהֲנָא דְּחָטֵיף מַתְּנָתָא – חַבּוֹבֵי קָא מְחַבֵּב מִצְוָה, אוֹ זַלְזוֹלֵי קָא מְזַלְזֵל בְּמִצְוָה? וּפְשַׁטְנָא לֵיהּ ״וְנָתַן״ – וְלֹא שֶׁיִּטּוֹל מֵעַצְמוֹ. amar rava: badak lan rav yoséf, ha kahana de'hatéf matenata – 'habové ka me'habév mitsva, o zalzolé ka mezalzél bemitsva? oufchatna léh "venatan" – velo cheyitol méatsmo.
6. אָמַר אַבָּיֵי: מֵרֵישׁ הֲוָה חָטֵיפְנָא מַתְּנָתָא, אָמֵינָא: חַבּוֹבֵי קָא מְחַבֵּיבְנָא מִצְוָה. כֵּיוָן דִּשְׁמַעְנָא לְהָא ״וְנָתַן״ – וְלֹא שֶׁיִּטּוֹל מֵעַצְמוֹ, מִיחְטָף לָא חָטֵיפְנָא, מֵימָר (אֲמַרִי) [אָמֵינָא]: הַבוּ לִי. וְכֵיוָן דִּשְׁמַעְנָא לְהָא דְּתַנְיָא: ״וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע״, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בְּנֵי שְׁמוּאֵל חֶלְקָם שָׁאֲלוּ בְּפִיהֶם, מֵימָר נָמֵי לָא אָמֵינָא, וְאִי יָהֲבוּ לִי – שָׁקֵילְנָא. amar abayé: méréch hava 'hatéfna matenata, aména: 'habové ka me'habévna mitsva. kévan dichmana leha "venatan" – velo cheyitol méatsmo, mi'htaf la 'hatéfna, mémar (amari) [aména]: havou li. vekhévan dichmana leha detanya: "vayitou a'haré habatsa", rabi méir omér: bené chemouél 'helkam chaalou befihem, mémar namé la aména, vei yahavou li – chakélna.
7. כֵּיוָן דִּשְׁמַעְנָא לְהָא דְּתַנְיָא: הַצְּנוּעִים מוֹשְׁכִין אֶת יְדֵיהֶם, וְהַגַּרְגְּרָנִים חוֹלְקִים – מִשְׁקָל נָמֵי לָא שָׁקֵילְנָא, לְבַר מִמַּעֲלֵי יוֹמָא דְכִיפּוּרֵי, לְאַחְזוֹקֵי נַפְשַׁאי בְּכָהֲנֵי. kévan dichmana leha detanya: hatsenouim mochkhin et yedéhem, vehagargeranim 'holkim – michkal namé la chakélna, levar mimaalé yoma dekhipouré, lea'hzoké nafcha bekhahané.
8. וְלִפְרוֹס יְדֵיהּ! אַנְסֵיהּ לֵיהּ עִידָּנֵיהּ. velifros yedéh! anséh léh idanéh.
9. אָמַר רַב יוֹסֵף: הַאי כָּהֲנָא דְּאִית לֵיהּ צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן בְּשִׁבָבוּתֵיהּ, וּדְחִיקָא לֵיהּ מִילְּתָא – לִיזַכֵּי לֵיהּ מַתְּנָתָא, וְאַף עַל גַּב דְּלָא אָתֵי לִידֵיהּ, בְּמַכָּרֵי כְּהוּנָּה וּלְוִיָּה. amar rav yoséf: ha kahana deit léh tsourba mérabanan bechivavoutéh, oud'hika léh mileta – lizaké léh matenata, veaf al gav dela até lidéh, bemakaré keouna oulviya.
10. רָבָא וְרַב סָפְרָא אִיקְּלַעוּ לְבֵי מָר יוֹחָנָא בְּרֵיהּ דְּרַב חָנָא בַּר אַדָּא, וְאָמְרִי לַהּ לְבֵי מָר יוֹחָנָא בְּרֵיהּ דְּרַב חָנָא בַּר בִּיזְנָא. עָבֵיד לְהוּ עִגְלָא תִּילְתָּא, אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְשַׁמָּעֵיהּ: זַכִּי לַן מַתְּנָתָא, דִּבְעֵינָא לְמֵיכַל לִישָּׁנָא בְּחַרְדְּלָא. rava verav safra ikelaou levé mar yo'hana beréh derav 'hana bar ada, veamri lah levé mar yo'hana beréh derav 'hana bar bizna. avéd leou igla tilta, amar léh rava lechamaéh: zaki lan matenata, divéna lemékhal lichana be'hardela.
11. זַכִּי לֵיהּ. רָבָא אֲכַל, וְרַב סָפְרָא לָא אֲכַל. אַקְרְיוּהּ לְרַב סָפְרָא בְּחֶלְמָא: ״מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה חֹמֶץ עַל נָתֶר וְשָׁר בַּשִּׁירִים עַל לֶב רָע״. zaki léh. rava akhal, verav safra la akhal. akreouh lerav safra be'helma: "maade beged beom kara 'homets al nater vechar bachirim al lev ra".
12. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף, אֲמַר לֵיהּ: דִּלְמָא מִשּׁוּם דַּעֲבַרִי אַשְּׁמַעְתָּא דְּמָר אַקְרְיֻין הָכִי? אֲמַר לֵיהּ: כִּי אֲמַרִי אֲנָא – בְּאַחֵר, שַׁמָּעָא – בְּעַל כֻּרְחֵיהּ מְזַכֵּי, וְכִי אֲמַרִי אֲנָא – לְמַאן דְּלָא אֶפְשָׁר לֵיהּ, הָא אֶפְשָׁר לֵיהּ. ata lekaméh derav yoséf, amar léh: dilma michoum daavari achemata demar akreyoun hakhi? amar léh: ki amari ana – bea'hér, chamaa – beal kour'héh mezaké, vekhi amari ana – leman dela efchar léh, ha efchar léh.
13. וְאֶלָּא מַאי טַעְמָא אַקְרְיֻין הָכִי? כְּלַפֵּי רָבָא! וְלַקְרְיוּהּ לְרָבָא? רָבָא נָזוּף הֲוָה. veela ma tama akreyoun hakhi? kelapé rava! velakreouh lerava? rava nazouf hava.
14. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב דִּימִי: וּפְשָׁטֵיהּ דִּקְרָא בְּמַאי כְּתִיב? אֲמַר לֵיהּ: בְּשׁוֹנֶה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן. amar léh abayé lerav dimi: oufchatéh dikra bema ketiv? amar léh: bechone letalmid cheéno hagoun.
15. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כׇּל הַשּׁוֹנֶה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן – נוֹפֵל בְּגֵיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר ״כׇּל חֹשֶׁךְ טָמוּן לִצְפּוּנָיו תְּאׇכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח יֵרַע שָׂרִיד בְּאׇהֳלוֹ״, וְאֵין ״שָׂרִיד״ אֶלָּא תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה׳ קֹרֵא״. deamar rav yeouda amar rav: kol hachone letalmid cheéno hagoun – nofél begéhinam, cheneemar "kol 'hochekh tamoun litspouna teokhléou éch lo noupa'h yéra sarid beoholo", veén "sarid" ela talmid 'hakham, cheneemar "ouvaseridim acher h' koré".
16. אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב: כׇּל הַשּׁוֹנֶה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן – כְּזוֹרֵק אֶבֶן לְמֶרְקוּלִיס, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה כֵּן נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד״, וּכְתִיב: ״לֹא נָאוֶה לִכְסִיל תַּעֲנוּג״. amar rabi zéra amar rav: kol hachone letalmid cheéno hagoun – kezorék even lemerkoulis, cheneemar: "kitsror even bemargéma kén notén likhsil kavod", oukhtiv: "lo nave likhsil taanoug".
17. וְהַמִּשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶן צָרִיךְ לִרְשׁוֹם, וַאֲפִילּוּ עִם הַגּוֹי. וּרְמִינְהוּ: הַמִּשְׁתַּתֵּף עִם כֹּהֵן – צָרִיךְ לִרְשׁוֹם, וְהַמִּשְׁתַּתֵּף עִם הַגּוֹי וּפְסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁים – אֵין צָרִיךְ לִרְשׁוֹם! vehamichtatéf imahen tsarikh lirchom, vaafilou im hago. ourminou: hamichtatéf im kohén – tsarikh lirchom, vehamichtatéf im hago oufsoulé hamoukdachim – én tsarikh lirchom!

Daf 133b

1. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּיָתֵיב גּוֹי אַמְּסַחְתָּא. hakha bema askinan – deyatév go amesa'hta.
2. דִּכְוָתַהּ גַּבֵּי כֹהֵן, דְּיָתֵיב אַמְּסַחְתָּא, אַמַּאי צָרִיךְ לִרְשׁוֹם? דְּאָמְרִי: בִּשְׂרָא קָא זָבֵין. אִי הָכִי, גּוֹי נָמֵי אָמְרִי: בִּשְׂרָא קָא זָבֵין! dikhvatah gabé khohén, deyatév amesa'hta, ama tsarikh lirchom? deamri: bisra ka zavén. i hakhi, go namé amri: bisra ka zavén!
3. אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, דְּיָתֵיב גּוֹי אַכַּסְפְּתָא. דִּכְוָתַהּ גַּבֵּי כֹּהֵן דְּיָתֵיב אַכַּסְפְּתָא, אַמַּאי צָרִיךְ לִרְשׁוֹם? אָמְרִי: הֵמוֹנֵי הֵימְנֵיהּ, גּוֹי נָמֵי אָמְרִי: הֵמוֹנֵי הֵימְנֵיהּ! ela hakha bema askinan, deyatév go akaspeta. dikhvatah gabé kohén deyatév akaspeta, ama tsarikh lirchom? amri: hémoné hémnéh, go namé amri: hémoné hémnéh!
4. אֵין אֱמוּנָה בְּגוֹי. אִיבָּעֵית אֵימָא: סְתַם גּוֹי מִפְּעָא פָּעֵי. én emouna bego. ibaét éma: setam go mipea paé.
5. אָמַר מָר: וּפְסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין אֵין צָרִיךְ לִרְשׁוֹם. אַלְמָא מוֹכְחָא מִלְּתָא, וְהָא אֲנַן תְּנַן: פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין נִמְכָּרִים בָּאִיטְלִיז, וְנִשְׁחָטִים בָּאִיטְלִיז, וְנִשְׁקָלִים בְּלִיטְרָא! amar mar: oufsoulé hamoukdachin én tsarikh lirchom. alma mokh'ha mileta, veha anan tenan: pesoulé hamoukdachin nimkarim baitliz, venich'hatim baitliz, venichkalim belitra!
6. תַּרְגְּמָא רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא, בְּאוֹתָן הַנִּמְכָּרִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת. targema rav ada bar ahava kaméh derav papa, beotan hanimkarim betokh habayit.
7. אָמַר רַב הוּנָא: שׁוּתָּף בָּרֹאשׁ – פָּטוּר מִן הַלֶּחִי, שׁוּתָּף בַּיָּד – פָּטוּר מִן הַזְּרוֹעַ, שׁוּתָּף בִּבְנֵי מֵעַיִין – פָּטוּר מִן הַקֵּבָה. וְחִיָּיא בַּר רַב אָמַר: אֲפִילּוּ שׁוּתָּף בְּאַחַת מֵהֶן – פָּטוּר מִכּוּלָּן. amar rav houna: choutaf baroch – patour min hale'hi, choutaf bayad – patour min hazeroa, choutaf bivné méayin – patour min hakéva. ve'hiya bar rav amar: afilou choutaf bea'hat méhen – patour mikoulan.
8. מֵיתִיבִי: ״הָרֹאשׁ שֶׁלִּי וְכוּלָּהּ שֶׁלָּךְ״, וַאֲפִילּוּ אֶחָד מִמֵּאָה בָּרֹאשׁ – פָּטוּר. ״הַיָּד שֶׁלִּי וְכוּלָּהּ שֶׁלָּךְ״, אֲפִילּוּ אֶחָד מִמֵּאָה בַּיָּד – פָּטוּר. ״בְּנֵי מֵעַיִין שֶׁלִּי וְכוּלָּהּ שֶׁלָּךְ״, אֲפִילּוּ אֶחָד מִמֵּאָה בָּהֶן – פָּטוּר. métivi: "haroch cheli vekhoulah chelakh", vaafilou e'had miméa baroch – patour. "hayad cheli vekhoulah chelakh", afilou e'had miméa bayad – patour. "bené méayin cheli vekhoulah chelakh", afilou e'had miméa bahen – patour.
9. מַאי לָאו: פָּטוּר מִן הַלֶּחִי וְחַיָּיב בְּכוּלָּן, פָּטוּר מִן הַזְּרוֹעַ וְחַיָּיב בְּכוּלָּן, פָּטוּר מִן הַקֵּבָה וְחַיָּיב בְּכוּלָּן? לָא, פָּטוּר מִכּוּלָּן. ma la: patour min hale'hi ve'hayav bekhoulan, patour min hazeroa ve'hayav bekhoulan, patour min hakéva ve'hayav bekhoulan? la, patour mikoulan.
10. וְלִיתְנֵי פָּטוּר מִכּוּלָּן! וְעוֹד, תַּנְיָא: הָרֹאשׁ שֶׁלִּי וְכוּלָּהּ שֶׁלָּךְ – אֲפִילּוּ אֶחָד מִמֵּאָה בָּרֹאשׁ פָּטוּר מִן הַלֶּחִי וְחַיָּיב בְּכוּלָּן. תְּיוּבְתָּא דְּחִיָּיא בַּר רַב, תְּיוּבְתָּא! velitné patour mikoulan! veod, tanya: haroch cheli vekhoulah chelakh – afilou e'had miméa baroch patour min hale'hi ve'hayav bekhoulan. teouvta de'hiya bar rav, teouvta!
11. אָמַר רַב חִסְדָּא: הָא מַתְנִיתָא אַטְעִיתֵיהּ לְחִיָּיא בַּר רַב, דְּתַנְיָא: עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה הֵן, וְכוּלָּן נִיתְּנוּ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו בִּכְלָל וּפְרָט וּבְרִית מֶלַח. amar rav 'hisda: ha matnita atitéh le'hiya bar rav, detanya: esrim vearba matenot keouna hén, vekhoulan nitenou leaharon oulvana bikhlal oufrat ouvrit mela'h.
12. כָּל הַמְקַיְּימָן – כְּאִילּוּ קִיֵּים בִּכְלָל וּפְרָט וּבְרִית מֶלַח, וְכׇל הָעוֹבֵר עֲלֵיהֶן – כְּאִילּוּ עוֹבֵר עַל בִּכְלָל וּפְרָט וּבְרִית מֶלַח. kal hamkayeman – keilou kiyém bikhlal oufrat ouvrit mela'h, vekhol haovér aléhen – keilou ovér al bikhlal oufrat ouvrit mela'h.
13. וְאֵלּוּ הֵן: עֶשֶׂר בַּמִּקְדָּשׁ, וְאַרְבַּע בִּירוּשָׁלַיִם, וְעֶשֶׂר בַּגְּבוּלִים. עֶשֶׂר בַּמִּקְדָּשׁ: חַטָּאת, וְחַטַּאת הָעוֹף, אָשָׁם וַדַּאי, וְאָשָׁם תָּלוּי, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, וְלוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת, וּמִנְחַת הָעוֹמֶר. veélou hén: eser bamikdach, vearba birouchalayim, veeser bagevoulim. eser bamikdach: 'hatat, ve'hatat haof, acham vada, veacham talou, veziv'hé chalmé tsibour, velog chemen chel metsora, ouchté hale'hem, vele'hem hapanim, ouchyaré mena'hot, oumin'hat haomer.
14. וְאַרְבַּע בִּירוּשָׁלַיִם: הַבְּכוֹרָה, וְהַבִּכּוּרִים, וּמוּרָם מִן הַתּוֹדָה וּמֵאֵיל נָזִיר, וְעוֹרוֹת קָדָשִׁים. vearba birouchalayim: habekhora, vehabikourim, oumouram min hatoda ouméél nazir, veorot kadachim.
15. וְעֶשֶׂר בַּגְּבוּלִים: תְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וְחַלָּה, וְרֵאשִׁית הַגֵּז, וּמַתָּנוֹת, וּפִדְיוֹן הַבֵּן, וּפִדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר. veeser bagevoulim: terouma, outroumat maasér, ve'hala, veréchit hagéz, oumatanot, oufidon habén, oufidon peter 'hamor.
16. וּשְׂדֵה אֲחוּזָּה, וּשְׂדֵה חֲרָמִים, וְגֶזֶל הַגֵּר. ousdé a'houza, ousdé 'haramim, vegezel hagér.
17. הוּא סָבַר: מִדְּקָא חָשֵׁיב לְהוּ לְמַתָּנוֹת בַּחֲדָא – חֲדָא נִינְהוּ, וְלָא הִיא! אַטּוּ מוּרָם מִתּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר דְּקָא חָשֵׁיב לְהוּ כַּחֲדָא – מִשּׁוּם דַּחֲדָא נִינְהוּ?! אֶלָּא, כֵּיוָן דְּדָמְיָין לַהֲדָדֵי – חָשֵׁיב לְהוּ כַּחֲדָא, הָכִי נָמֵי: כֵּיוָן דְּדָמְיָין לַהֲדָדֵי – חֲשִׁיב לְהוּ כַּחֲדָא. hou savar: mideka 'hachév leou lematanot ba'hada – 'hada ninou, vela hi! atou mouram mitoda veél nazir deka 'hachév leou ka'hada – michoum da'hada ninou?! ela, kévan dedamyan lahadadé – 'hachév leou ka'hada, hakhi namé: kévan dedamyan lahadadé – 'hachiv leou ka'hada.
18. אִיבַּעְיָא לְהוּ: הָרֹאשׁ שֶׁלְּךָ וְכוּלָּהּ שֶׁלִּי, מַהוּ? בָּתַר חִיּוּבָא אָזְלִינַן, וְחִיּוּבָא גַּבֵּי יִשְׂרָאֵל הוּא, אוֹ דִלְמָא בָּתַר עִיקַּר בְּהֵמָה אָזְלִינַן, וְעִיקַּר בְּהֵמָה דְּכֹהֵן הוּא? ibaya leou: haroch chelekha vekhoulah cheli, maou? batar 'hiyouva azlinan, ve'hiyouva gabé yisraél hou, o dilma batar ikar behéma azlinan, veikar behéma dekhohén hou?
19. תָּא שְׁמַע: גּוֹי וְכֹהֵן שֶׁמָּסְרוּ צֹאנָם לְיִשְׂרָאֵל לִגְזוֹז – פָּטוּר, הַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל גּוֹי – פָּטוּר מֵרֵאשִׁית הַגֵּז. ta chema: go vekhohén chemasrou tsonam leyisraél ligzoz – patour, haloké'ha géz tsono chel go – patour méréchit hagéz.
20. וְזֶה חוֹמֶר בִּזְרוֹעַ וּבַלְּחָיַיִם וּבְקֵבָה, יוֹתֵר מֵרֵאשִׁית הַגֵּז. שְׁמַע מִינַּהּ בָּתַר חִיּוּבָא אָזְלִינַן, שְׁמַע מִינַּהּ. veze 'homer bizroa ouvale'hayayim ouvkéva, yotér méréchit hagéz. chema minah batar 'hiyouva azlinan, chema minah.
21. וְאִם אָמַר לוֹ ״חוּץ מִן הַמַּתָּנוֹת״ – פָּטוּר מִן הַמַּתָּנוֹת. veim amar lo "'houts min hamatanot" – patour min hamatanot.

Daf 134a

1. וּרְמִינְהוּ: ״עַל מְנָת שֶׁהַמַּתָּנוֹת שֶׁלִּי״ – נוֹתֵן לְכׇל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה! ourminou: "al menat chehamatanot cheli" – notén lekhol kohén cheyirtse!
2. ״עַל מְנָת״ אַ״חוּץ״ קָא רָמֵית? ״חוּץ״ – שִׁיּוּרָא, ״עַל מְנָת״ – לָאו שִׁיּוּרָא. "al menat" a"'houts" ka ramét? "'houts" – chiyoura, "al menat" – la chiyoura.
3. וּרְמִינְהוּ: ״עַל מְנָת שֶׁהַמַּתָּנוֹת שֶׁלִּי״ – הַמַּתָּנוֹת שֶׁלּוֹ! בְּהָא פְּלִיגִי: מָר סָבַר ״עַל מְנָת״ – שִׁיּוּרָא הוּא, וּמָר סָבַר ״עַל מְנָת״ – לָאו שִׁיּוּרָא הוּא. ourminou: "al menat chehamatanot cheli" – hamatanot chelo! beha peligi: mar savar "al menat" – chiyoura hou, oumar savar "al menat" – la chiyoura hou.
4. אָמַר לוֹ: מְכוֹר לִי בְּנֵי מֵעֶיהָ וְכוּ׳. אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁשָּׁקַל לְעַצְמוֹ, אֲבָל שָׁקַל לוֹ טַבָּח – הַדִּין עִם הַטַּבָּח. וְרַב אַסִּי אָמַר: אֲפִילּוּ שָׁקַל לוֹ טַבָּח – הַדִּין עִמּוֹ. amar lo: mekhor li bené méeha vekhou'. amar rav: lo chanou ela chechakal leatsmo, aval chakal lo taba'h – hadin im hataba'h. verav asi amar: afilou chakal lo taba'h – hadin imo.
5. לֵימָא בִּדְרַב חִסְדָּא קָא מִיפַּלְגִי, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: גָּזַל וְלֹא נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים, וּבָא אַחֵר וַאֲכָלוֹ – רָצָה מִזֶּה גּוֹבֶה, רָצָה מִזֶּה גּוֹבֶה. דְּמָר אִית לֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא, וּמָר לֵית לֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא. léma bidrav 'hisda ka mipalgi, deamar rav 'hisda: gazal velo nityaachou habealim, ouva a'hér vaakhalo – ratsa mize gove, ratsa mize gove. demar it léh derav 'hisda, oumar lét léh derav 'hisda.
6. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַב חִסְדָּא, וְהָכָא בְּמַתְּנוֹת כְּהוּנָּה נִגְזָלוֹת קָא מִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר נִגְזָלוֹת, וּמַר סָבַר אֵין נִגְזָלוֹת. la, dekhoulé alma it leou derav 'hisda, vehakha bematenot keouna nigzalot ka mipalgi, demar savar nigzalot, oumar savar én nigzalot.
7. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא בִּפְנֵי עַצְמָהּ: רַב אָמַר: מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה נִגְזָלוֹת, וְרַב אַסִּי אָמַר: מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה אֵין נִגְזָלוֹת. ika dematné lah leha chemata bifné atsmah: rav amar: matenot keouna nigzalot, verav asi amar: matenot keouna én nigzalot.
8. מַתְנִי׳ גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר וְהָיְתָה לוֹ פָּרָה, נִשְׁחֲטָה עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּיר – פָּטוּר, מִשֶּׁנִּתְגַּיֵּיר – חַיָּיב, סָפֵק – פָּטוּר, שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. matni' gér chenitgayér vehayta lo para, nich'hata ad chelo nitgayér – patour, michenitgayér – 'hayav, safék – patour, chehamotsi mé'havéro ala haraya.
9. גְּמָ׳ כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אֲמַר: רָמֵי לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן – תְּנַן: ״סָפֵק פָּטוּר״, אַלְמָא סְפֵיקָא לְקוּלָּא. gema' ki ata rav dimi amar: ramé léh rabi chimon ben lakich lerabi yo'hanan – tenan: "safék patour", alma seféka lekoula.
10. וּרְמִינְהוּ: חוֹרֵי הַנְּמָלִים שֶׁבְּתוֹךְ הַקָּמָה – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וְשֶׁלְּאַחַר הַקּוֹצְרִים – הָעֶלְיוֹנִים לַעֲנִיִּים, וְהַתַּחְתּוֹנִים שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. ourminou: 'horé hanemalim chebetokh hakama – haré élou chel baal habayit, vechelea'har hakotsrim – haelonim laaniyim, vehata'htonim chel baal habayit.
11. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַכֹּל לַעֲנִיִּים, שֶׁסְּפֵק לֶקֶט – לֶקֶט. rabi méir omér: hakol laaniyim, chesefék leket – leket.
12. אֲמַר לֵיהּ: אַל תַּקְנִיטֵנִי, שֶׁבִּלְשׁוֹן יָחִיד אֲנִי שׁוֹנֶה אוֹתָהּ, דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: סְפֵק לֶקֶט – לֶקֶט, סְפֵק שִׁכְחָה – שִׁכְחָה, סְפֵק פֵּאָה – פֵּאָה. amar léh: al takniténi, chebilchon ya'hid ani chone otah, detanya: rabi yeouda ben agra omér michoum rabi méir: sefék leket – leket, sefék chikh'ha – chikh'ha, sefék péa – péa.
13. אָמַר לוֹ אַל תִּשְׁנֶה אוֹתָהּ אֶלָּא בִּלְשׁוֹן בֶּן תַּדָּל, וְהָא טַעְמָא קָאָמַר, דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב ״עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ״? מַאי ״הַצְדִּיקוּ״? amar lo al tichne otah ela bilchon ben tadal, veha tama kaamar, deamar rabi chimon ben lakich: ma dikhtiv "ani varach hatsdikou"? ma "hatsdikou"?
14. אִילֵּימָא בְּדִינִים, וְהָא כְּתִיב ״וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ״? אֶלָּא, צַדֵּק מִשֶּׁלְּךָ וְתֵן לוֹ. iléma bedinim, veha ketiv "vedal lo tehdar berivo"? ela, tsadék michelekha vetén lo.
15. אָמַר רָבָא: הָכָא, פָּרָה בְּחֶזְקַת פְּטוּרָה קָיְימָא, קָמָה בְּחֶזְקַת חִיּוּבָא קָיְימָא. amar rava: hakha, para be'hezkat petoura kayma, kama be'hezkat 'hiyouva kayma.
16. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וַהֲרֵי עִיסָּה נַעֲשֵׂית עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּיר – פָּטוּר מִן הַחַלָּה, מִשֶּׁנִּתְגַּיֵּיר – חַיָּיב, סָפֵק – חַיָּיב. amar léh abayé: vaharé isa naasét ad chelo nitgayér – patour min ha'hala, michenitgayér – 'hayav, safék – 'hayav.
17. אֲמַר לֵיהּ: סְפֵק אִיסּוּרָא לְחוּמְרָא, סְפֵק מָמוֹנָא לְקוּלָּא. amar léh: sefék isoura le'houmra, sefék mamona lekoula.
18. דַּאֲמַר רַב חִסְדָּא, וְכֵן תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: שְׁמוֹנָה סְפֵקוֹת נֶאֶמְרוּ בַּגֵּר, אַרְבַּע לְחִיּוּב וְאַרְבַּע לִפְטוּר. daamar rav 'hisda, vekhén tané rabi 'hiya: chemona sefékot neemrou bagér, arba le'hiyouv vearba liftour.
19. קׇרְבַּן אִשְׁתּוֹ, וְחַלָּה, וּבְכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה, וּבְכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה – לְחִיּוּב. korban ichto, ve'hala, ouvkhor behéma teméa, ouvkhor behéma teora – le'hiyouv.

Daf 134b

1. רֵאשִׁית הַגֵּז וְהַמַּתָּנוֹת, וּפִדְיוֹן הַבֵּן, וּפִדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר – לִפְטוּר. réchit hagéz vehamatanot, oufidon habén, oufidon peter 'hamor – liftour.
2. כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר: קָמָה אַקָּמָה רְמִי לֵיהּ. ki ata ravin, amar: kama akama remi léh.
3. לֵוִי זְרַע בְּכִישָׁר, וְלָא הֲווֹ עֲנִיִּים לְמִשְׁקַל לֶקֶט. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת, אֲמַר לֵיהּ: ״לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם״, וְלֹא לְעוֹרְבִים וְלֹא לַעֲטַלֵּפִים. lévi zera bekhichar, vela hao aniyim lemichkal leket. ata lekaméh derav chéchet, amar léh: "leani velagér taazov otam", velo leorvim velo laataléfim.
4. מֵיתִיבִי: אֵין מְבִיאִין תְּרוּמָה, לֹא מִגּוֹרֶן לָעִיר, וְלֹא מִמִּדְבָּר לַיִּשּׁוּב, וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן – שׂוֹכֵר פָּרָה וּמְבִיאָהּ, מִפְּנֵי הֶפְסֵד תְּרוּמָה. métivi: én meviin terouma, lo migoren lair, velo mimidbar layichouv, veim én cham kohén – sokhér para oumviah, mipené hefséd terouma.
5. שָׁאנֵי תְּרוּמָה, דְּטָבְלָה, וְלָא סַגִּיא דְּלָא מַפְרֵישׁ לַהּ. chané terouma, detavla, vela sagi dela mafréch lah.
6. וַהֲרֵי מַתָּנוֹת, דְּלָא טָבְלִי, וְתַנְיָא: מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְלוֹג בַּעֲגָלִים – לֹא יַפְשִׁיט אֶת הַזְּרוֹעַ. vaharé matanot, dela tavli, vetanya: makom chenahagou limlog baagalim – lo yafchit et hazeroa.
7. לְהַפְשִׁיט אֶת הָרֹאשׁ – לֹא יַפְשִׁיט אֶת הַלֶּחִי, וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן – מַעֲלִין אוֹתָן בְּדָמִים וְאוֹכְלָן, מִפְּנֵי הֶפְסֵד כֹּהֵן. lehafchit et haroch – lo yafchit et hale'hi, veim én cham kohén – maalin otan bedamim veokhlan, mipené hefséd kohén.
8. שָׁאנֵי מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה, דִּנְתִינָה כְּתִיבָא בֵּיהּ. הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי, תְּרוּמָה נָמֵי נְתִינָה כְּתִיבָא בֵּיהּ. chané matenot keouna, dintina ketiva béh. hachta deatét lehakhi, terouma namé netina ketiva béh.
9. וְאֶלָּא ״תַּעֲזֹב״ יַתִּירָא לְמָה לִי? veela "taazov" yatira lema li?
10. לְכִדְתַנְיָא: הַמַּפְקִיר אֶת כַּרְמוֹ, וְלַשַּׁחַר הִשְׁכִּים וּבְצָרוֹ – חַיָּיב בְּפֶרֶט וּבְעוֹלֵלוֹת וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵאָה, וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת. lekhidtanya: hamafkir et karmo, velacha'har hichkim ouvtsaro – 'hayav beferet ouvolélot ouvchikh'ha ouvféa, oufatour min hamaasrot.
11. הָהוּא שַׂקָּא דְּדִינָרֵי דַּאֲתָא לְבֵי מִדְרְשָׁא, קָדֵים רַבִּי אַמֵּי וּזְכָה בָּהֶן. וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָא כְּתִיב ״וְנָתַן״ וְלֹא שֶׁיִּטּוֹל מֵעַצְמוֹ! רַבִּי אַמֵּי נָמֵי לַעֲנִיִּים זָכָה בָּהֶן. haou saka dedinaré daata levé midrecha, kadém rabi amé ouzkha bahen. vehékhi avéd hakhi? veha ketiv "venatan" velo cheyitol méatsmo! rabi amé namé laaniyim zakha bahen.
12. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אָדָם חָשׁוּב שָׁאנֵי, דְּתַנְיָא: ״וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו״ – שֶׁיְּהֵא גָּדוֹל מֵאֶחָיו בְּנוֹי, בְּחָכְמָה, וּבְעוֹשֶׁר. veibaét éma: adam 'hachouv chané, detanya: "vehakohén hagadol mée'ha" – cheyehé gadol mée'ha beno, be'hakhma, ouvocher.
13. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: מִנַּיִן שֶׁאִם אֵין לוֹ, שֶׁאֶחָיו הַכֹּהֲנִים מְגַדְּלִין אוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו״ – גַּדְּלֵהוּ מִשֶּׁל אֶחָיו. a'hérim omrim: minayin cheim én lo, chee'ha hakohanim megadelin oto? talmoud lomar: "vehakohén hagadol mée'ha" – gadeléou michel e'ha.
14. מַתְנִי׳ אֵיזֶהוּ הַזְּרוֹעַ? מִן הַפֶּרֶק שֶׁל אַרְכוּבָּה עַד כַּף שֶׁל יָד, וְהוּא שֶׁל נָזִיר, וּכְנֶגְדּוֹ בָּרֶגֶל – שׁוֹק. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שׁוֹק מִן הַפֶּרֶק שֶׁל אַרְכוּבָּה עַד סוֹבֶךְ שֶׁל רֶגֶל. אֵי זֶהוּ לֶחִי? מִן הַפֶּרֶק שֶׁל לֶחִי עַד פִּיקָה שֶׁל גַּרְגֶּרֶת. matni' ézeou hazeroa? min haperek chel arkhouba ad kaf chel yad, veou chel nazir, oukhnegdo baregel – chok. rabi yeouda omér: chok min haperek chel arkhouba ad sovekh chel regel. é zeou le'hi? min haperek chel le'hi ad pika chel gargeret.
15. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַזְּרוֹעַ – זֶה זְרוֹעַ יָמִין. אַתָּה אוֹמֵר זֶה זְרוֹעַ יָמִין, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא זְרוֹעַ שְׂמֹאל? תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַזְּרוֹעַ״. gema' tanou rabanan: hazeroa – ze zeroa yamin. ata omér ze zeroa yamin, o éno ela zeroa semol? talmoud lomar "hazeroa".
16. מַאי תַּלְמוּדָא? כִּדְאָמַר רָבָא: ״הַיָּרֵךְ״ – הַמְיוּמֶּנֶת שֶׁבַּיָּרֵךְ, הָכָא נָמֵי: ״הַזְּרוֹעַ״ – הַמְיוּמָּן שֶׁבַּזְּרוֹעַ. ma talmouda? kidamar rava: "hayarékh" – hamoumenet chebayarékh, hakha namé: "hazeroa" – hamouman chebazeroa.
17. ״וְהַלְּחָיַיִם״ לְמַאי אֲתָא? לְהָבִיא צֶמֶר שֶׁבְּרֹאשׁ כְּבָשִׂים, וְשֵׂעָר שֶׁבִּזְקַן תְּיָישִׁים. ״וְהַקֵּבָה״ לְמַאי אֲתָא? לְהָבִיא חֵלֶב שֶׁעַל גַּבֵּי הַקֵּבָה, וְחֵלֶב שֶׁבְּתוֹךְ הַקֵּבָה. דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: כֹּהֲנִים נָהֲגוּ בּוֹ עַיִן יָפָה וּנְתָנוּהוּ לַבְּעָלִים. טַעְמָא דְּנָהֲגוּ, הָא לֹא נָהֲגוּ – דִּידֵיהּ הוּא. "vehale'hayayim" lema ata? lehavi tsemer cheberoch kevasim, veséar chebizkan teyachim. "vehakéva" lema ata? lehavi 'hélev cheal gabé hakéva, ve'hélev chebetokh hakéva. deamar rabi yeochoua: kohanim nahagou bo ayin yafa ountanouou labealim. tama denahagou, ha lo nahagou – didéh hou.
18. דּוֹרְשֵׁי חֲמוּרוֹת הָיוּ אוֹמְרִים: הַזְּרוֹעַ – כְּנֶגֶד הַיָּד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וַיִּקַּח רוֹמַח בְּיָדוֹ״. dorché 'hamourot haou omrim: hazeroa – keneged hayad, vekhén hou omér: "vayika'h roma'h beyado".
19. וּלְחָיַיִם – כְּנֶגֶד תְּפִלָּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל״, קֵבָה – כְּמִשְׁמָעָהּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ״. oul'hayayim – keneged tefila, vekhén hou omér: "vayaamod pin'has vayfalél", kéva – kemichmaah, vekhén hou omér: "veet haicha el kovatah".
20. וְתַנָּא מַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא: ״שׁוֹק הַיָּמִין״ – אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹק הַיָּמִין, זְרוֹעַ מוּקְדָּשִׁין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״תְּרוּמָה״. זְרוֹעַ חוּלִּין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״תִּתְּנוּ״. vetana mayté lah méhakha: "chok hayamin" – én li ela chok hayamin, zeroa moukdachin minayin? talmoud lomar "terouma". zeroa 'houlin minayin? talmoud lomar "titenou".
21. אֵיזֶהוּ לֶחִי – מִן הַפֶּרֶק שֶׁל לְחִי וְעַד פִּיקָּה שֶׁל גַּרְגֶּרֶת, וְהָתַנְיָא: נוֹטְלָהּ וּבֵית שְׁחִיטָה עִמָּהּ? ézeou le'hi – min haperek chel le'hi vead pika chel gargeret, vehatanya: notlah ouvét che'hita imah?
22. לָא קַשְׁיָא: הָא רַבָּנַן, וְהָא רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס. la kachya: ha rabanan, veha rabi 'hanina ben antignos.
23. דְּתַנְיָא: מוּגְרֶמֶת פְּסוּלָה, הֵעִיד רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס עַל מוּגְרֶמֶת שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה. detanya: mougremet pesoula, héid rabi 'hanina ben antignos al mougremet chehi kechéra.
24. אִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא רַבָּנַן, וּמַאי ״עִמָּהּ״? עִמָּהּ דִּבְהֵמָה. ibaét éma: ha veha rabanan, ouma "imah"? imah divhéma.
25. הֲדַרַן עֲלָךְ הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם. hadaran alakh hazeroa vehale'hayayim.

Daf 135a

1. מַתְנִי׳ רֵאשִׁית הַגֵּז נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, בַּחוּלִּין אֲבָל לֹא בַּמּוּקְדָּשִׁים. matni' réchit hagéz nohég baarets ouv'houtsa laarets, bifné habayit vechelo bifné habayit, ba'houlin aval lo bamoukdachim.
2. חוֹמֶר בַּזְּרוֹעַ וּלְחָיַיִם וּבַקֵּבָה מֵרֵאשִׁית הַגֵּז – שֶׁהַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה נוֹהֲגִין בַּבָּקָר וּבַצֹּאן, בִּמְרוּבֶּה וּבְמוּעָט, וְרֵאשִׁית הַגֵּז אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִּרְחֵלוֹת, וְאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִּמְרוּבֶּה. 'homer bazeroa oul'hayayim ouvakéva méréchit hagéz – chehazeroa vehale'hayayim vehakéva nohagin babakar ouvatson, bimroube ouvmouat, veréchit hagéz éno nohég ela bir'hélot, veéno nohég ela bimroube.
3. וְכַמָּה הוּא מְרוּבֶּה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי רְחֵלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְחַיֶּה אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וּשְׁתֵּי צֹאן״, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חָמֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חָמֵשׁ צֹאן עֲשׂוּיוֹת״. vekhama hou meroube, bét chama omrim: cheté re'hélot, cheneemar: "ye'haye ich eglat bakar ouchté tson", ouvét hilél omrim: 'haméch, cheneemar: "'haméch tson asouot".
4. רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס אוֹמֵר: חָמֵשׁ רְחֵלוֹת גּוֹזְזוֹת מָנֶה מָנֶה וּפְרָס חַיָּיבוֹת בְּרֵאשִׁית הַגֵּז, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: חָמֵשׁ רְחֵלוֹת גּוֹזְזוֹת כׇּל שֶׁהֵן. rabi dosa ben harkinas omér: 'haméch re'hélot gozzot mane mane oufras 'hayavot beréchit hagéz, va'hakhamim omrim: 'haméch re'hélot gozzot kol chehén.
5. וְכַמָּה נוֹתְנִין לוֹ? מִשְׁקַל חֲמֵשׁ סְלָעִים בִּיהוּדָה, שֶׁהֵן עֶשֶׂר סְלָעִים בַּגָּלִיל, מְלוּבָּן וְלֹא צוֹאִי, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ בֶּגֶד קָטָן, שֶׁנֶּאֱמַר ״תִּתֵּן לוֹ״, שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּדֵי מַתָּנָה. vekhama notnin lo? michkal 'haméch selaim biouda, chehén eser selaim bagalil, melouban velo tsoi, kedé laasot mimenou beged katan, cheneemar "titén lo", cheyehé bo kedé matana.
6. לֹא הִסְפִּיק לִיתְּנוֹ לוֹ עַד שֶׁצְּבָעוֹ – פָּטוּר, לִבְּנוֹ וְלֹא צְבָעוֹ – חַיָּיב. lo hispik liteno lo ad chetsevao – patour, libeno velo tsevao – 'hayav.
7. הַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל גּוֹי – פָּטוּר מֵרֵאשִׁית הַגֵּז. הַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, אִם שִׁיֵּיר – הַמּוֹכֵר חַיָּיב, לֹא שִׁיֵּיר – הַלּוֹקֵחַ חַיָּיב. הָיוּ לוֹ שְׁנֵי מִינִים, שְׁחוּפוֹת וּלְבָנוֹת, מָכַר לוֹ שְׁחוּפוֹת אֲבָל לֹא לְבָנוֹת, זְכָרִים אֲבָל לֹא נְקֵבוֹת – זֶה נוֹתֵן לְעַצְמוֹ וְזֶה נוֹתֵן לְעַצְמוֹ. haloké'ha géz tsono chel go – patour méréchit hagéz. haloké'ha géz tsono chel 'havéro, im chiyér – hamokhér 'hayav, lo chiyér – haloké'ha 'hayav. haou lo chené minim, che'houfot oulvanot, makhar lo che'houfot aval lo levanot, zekharim aval lo nekévot – ze notén leatsmo veze notén leatsmo.
8. גְּמָ׳ בְּמוּקְדָּשִׁין, מַאי טַעְמָא לָא? אָמַר קְרָא ״צֹאנְךָ״, וְלֹא צֹאן הֶקְדֵּשׁ. gema' bemoukdachin, ma tama la? amar kera "tsonkha", velo tson hekdéch.
9. טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״צֹאנְךָ״, הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא קָדָשִׁים חַיָּיבִים בְּרֵאשִׁית הַגֵּז? הָא לָאו בְּנֵי גִיזָּה נִינְהוּ, דִּכְתִיב ״וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ״! tama dikhtav ra'hamana "tsonkha", ha la hakhi hava aména kadachim 'hayavim beréchit hagéz? ha la bené giza ninou, dikhtiv "velo tagoz bekhor tsonekha"!
10. אִי בְּקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, הָכִי נָמֵי. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת. i bekodché mizbé'ha, hakhi namé. hakha bema askinan – bekodché bedek habayit.
11. וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת אֲסוּרִים בְּגִיזָּה וַעֲבוֹדָה! מִדְּרַבָּנַן. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּמִדְּאוֹרָיְיתָא בְּנֵי גִיזָּה נִינְהוּ, הֵיכָא דִּגְזַז לֵיהּ – לִיתֵּיב לֵיהּ. vehaamar rabi elazar: kodché bedek habayit asourim begiza vaavoda! miderabanan. salka datakh aména: hoil oumideorayta bené giza ninou, hékha digzaz léh – litév léh.
12. וְהָא קַדֵּישׁ לַהּ! סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: לִפְרוֹק וְלִיתֵּיב לֵיהּ. veha kadéch lah! salka datakh aména: lifrok velitév léh.
13. וְהָא בָּעֵי הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה! הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת לֹא הָיוּ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר הָיוּ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? veha baé haamada vehaarakha! hani'ha leman deamar kodché bedek habayit lo haou bikhlal haamada vehaarakha, ela leman deamar haou, ma ika lemémar?
14. אָמַר רַבִּי מָנִי בַּר פַּטִּישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יַנַּאי: הָכָא בְּמַקְדִּישׁ בְּהֶמְתּוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת חוּץ מִגִּיזּוֹתֶיהָ. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: לִיגְזוֹז וְלִיתֵּיב לֵיהּ, אָמַר קְרָא ״צֹאנְךָ״, וְלֹא צֹאן שֶׁל הֶקְדֵּשׁ. amar rabi mani bar patich michoum rabi yana: hakha bemakdich behemto levedek habayit 'houts migizoteha. salka datakh aména: ligzoz velitév léh, amar kera "tsonkha", velo tson chel hekdéch.
15. אִי הָכִי, קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ נָמֵי! כָּחֲשִׁי. i hakhi, kodché mizbé'ha namé! ka'hachi.
16. קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת נָמֵי כָּחֲשִׁי! דְּאָמַר: חוּץ מִגִּיזָּה וּכְחִישָׁה. kodché bedek habayit namé ka'hachi! deamar: 'houts migiza oukh'hicha.
17. קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ נָמֵי! דְּאָמַר: חוּץ מִגִּיזָּה וּכְחִישָׁה, אֲפִילּוּ הָכִי פָּשְׁטָה קְדוּשָּׁה בְּכוּלַּהּ. kodché mizbé'ha namé! deamar: 'houts migiza oukh'hicha, afilou hakhi pachta kedoucha bekhoulah.
18. וּמְנָא תֵּימְרָא, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: וַהֲלֹא בְּמוּקְדָּשִׁין, הָאוֹמֵר ״רַגְלָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה״ – כּוּלָּהּ עוֹלָה. וַאֲפִילּוּ לְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר אֵין כּוּלָּהּ עוֹלָה, הָנֵי מִילֵּי דְּאַקְדֵּישׁ דָּבָר שֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ, אֲבָל הִקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ – קָדְשָׁה. oumna témra, deamar rabi yosé: vahalo bemoukdachin, haomér "raglah chel zo ola" – koulah ola. vaafilou lerabi méir deamar én koulah ola, hané milé deakdéch davar cheén hanechama telouya bo, aval hikdich davar chehanechama telouya bo – kadcha.
19. רָבָא אָמַר: בְּמַקְדִּישׁ גִּיזָּה עַצְמָהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: לִיגְזוֹז וְלִיפְרוֹק וְלִיתֵּיב לֵיהּ, rava amar: bemakdich giza atsmah, salka datakh aména: ligzoz velifrok velitév léh,
20. אָמַר קְרָא: ״גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ״, מִי שֶׁאֵין מְחוּסָּר אֶלָּא גְּזִיזָה וּנְתִינָה, יָצָא זֶה שֶׁמְחוּסָּר גְּזִיזָה פְּדִיָּיה וּנְתִינָה. amar kera: "géz tsonkha titen lo", mi cheén me'housar ela geziza ountina, yatsa ze chem'housar geziza pediya ountina.
21. אֶלָּא ״צֹאנְךָ״ לְמַאי אֲתָא? לְכִדְתַנְיָא: בֶּהֱמַת הַשּׁוּתָּפִים חַיָּיב בְּרֵאשִׁית הַגֵּז, וְרַבִּי אִלְעַאי פּוֹטֵר. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אִלְעַאי? אָמַר קְרָא ״צֹאנְךָ״, וְלֹא שֶׁל שׁוּתָּפוּת. ela "tsonkha" lema ata? lekhidtanya: behemat hachoutafim 'hayav beréchit hagéz, verabi ila potér. ma tama derabi ila? amar kera "tsonkha", velo chel choutafout.
22. וְרַבָּנַן, לְמַעוֹטֵי שׁוּתָּפוּת גּוֹי. וְרַבִּי אִלְעַאי, שׁוּתָּפוּת גּוֹי מְנָא לֵיהּ? verabanan, lemaoté choutafout go. verabi ila, choutafout go mena léh?
23. נָפְקָא לֵיהּ מֵרֵישָׁא דִּקְרָא, ״רֵאשִׁית דְּגָנְךָ״, וְלֹא שׁוּתָּפוּת גּוֹי. nafka léh mérécha dikra, "réchit degankha", velo choutafout go.
24. וְרַבָּנַן, ״רֵאשִׁית״ (הַגֵּז) הִפְסִיק הָעִנְיָן. verabanan, "réchit" (hagéz) hifsik hainyan.
25. וְרַבִּי אִלְעַאי: וָי״ו הֲדַר עָרְבֵיהּ. verabi ila: va"v hadar arvéh.

Daf 135b

1. וְרַבָּנַן: לָא נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא לָא וָי״ו וְלָא ״רֵאשִׁית״. verabanan: la nikhtov ra'hamana la va"v vela "réchit".
2. וְרַבִּי אִלְעַאי, אַיְּידֵי דְּהַאי קְדוּשַּׁת דָּמִים, וְהַאי קְדוּשַּׁת הַגּוּף, פָּסֵיק לְהוּ, וַהֲדַר עָרְבִי לְהוּ. verabi ila, ayedé deha kedouchat damim, veha kedouchat hagouf, pasék leou, vahadar arvi leou.
3. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: שׁוּתָּפוּת גּוֹי בִּתְרוּמָה, רַבָּנַן חַיּוֹבֵי מְחַיְּיבִי, דְּתַנְיָא: יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁלָּקְחוּ שָׂדֶה בְּשׁוּתָּפוּת – טֶבֶל וְחוּלִּין מְעוֹרָבִים זֶה בָּזֶה, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: שֶׁל יִשְׂרָאֵל חַיָּיב, וְשֶׁל גּוֹי פָּטוּר. veibaét éma: choutafout go bitrouma, rabanan 'hayové me'hayevi, detanya: yisraél vego chelak'hou sade bechoutafout – tevel ve'houlin meoravim ze baze, divré rabi. raban chimon ben gamliél omér: chel yisraél 'hayav, vechel go patour.
4. עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי, אֶלָּא דְּמָר סָבַר יֵשׁ בְּרֵירָה, וּמַר סָבַר אֵין בְּרֵירָה, אֲבָל שׁוּתָּפוּת דְּגוֹי – דִּבְרֵי הַכֹּל חַיֶּיבֶת. ad kan la peligi, ela demar savar yéch beréra, oumar savar én beréra, aval choutafout dego – divré hakol 'hayevet.
5. וְאִי בָּעֵית אֵימָא, תַּרְוַיְיהוּ לְרַבִּי אִלְעַאי מִ״צֹּאנְךָ״ נָפְקָא. vei baét éma, tarvayou lerabi ila mi"tsonkha" nafka.
6. שׁוּתָּפוּת דְּגוֹי מַאי טַעְמָא? דְּלָא מְיַיחֲדָא לֵיהּ, לְיִשְׂרָאֵל נָמֵי לָא מְיַיחֲדָא לֵיהּ. וְרַבָּנַן? גּוֹי לָאו בַּר חִיּוּבָא הוּא, יִשְׂרָאֵל בַּר חִיּוּבָא הוּא. choutafout dego ma tama? dela meya'hada léh, leyisraél namé la meya'hada léh. verabanan? go la bar 'hiyouva hou, yisraél bar 'hiyouva hou.
7. אָמַר רָבָא: מוֹדֶה רַבִּי אִלְעַאי בִּתְרוּמָה, אַף עַל גַּב דִּכְתִיב ״דְּגָנְךָ״ – דִּידָךְ אִין, דְּשׁוּתָּפוּת לָא. amar rava: mode rabi ila bitrouma, af al gav dikhtiv "degankha" – didakh in, dechoutafout la.
8. כְּתַב רַחֲמָנָא ״תְּרוּמֹתֵיכֶם״, אֶלָּא ״דְּגָנְךָ״ לְמָה לִי? לְמַעוֹטֵי שׁוּתָּפוּת גּוֹי. ketav ra'hamana "teroumotékhem", ela "degankha" lema li? lemaoté choutafout go.
9. חַלָּה, אַף עַל גַּב דִּכְתִיב ״רֵאשִׁית״, וְאִיכָּא לְמֵימַר: נֵילַף ״רֵאשִׁית״ ״רֵאשִׁית״ מֵרֵאשִׁית הַגֵּז – מָה לְהַלָּן דְּשׁוּתָּפוּת לָא, אַף כָּאן דְּשׁוּתָּפוּת לָא. כְּתַב רַחֲמָנָא ״עֲרִיסוֹתֵיכֶם״. 'hala, af al gav dikhtiv "réchit", veika lemémar: nélaf "réchit" "réchit" méréchit hagéz – ma lehalan dechoutafout la, af kan dechoutafout la. ketav ra'hamana "arisotékhem".
10. אֶלָּא טַעְמָא דִּכְתִיב ״עֲרִיסוֹתֵיכֶם״, הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא נֵילַף ״רֵאשִׁית״ ״רֵאשִׁית״ מֵרֵאשִׁית הַגֵּז? אַדְּרַבָּה, נֵילַף מִתְּרוּמָה! ela tama dikhtiv "arisotékhem", ha la hakhi hava aména nélaf "réchit" "réchit" méréchit hagéz? aderaba, nélaf miterouma!
11. הָכִי נָמֵי, אֶלָּא ״עֲרִיסוֹתֵיכֶם״ לְמָה לִי? כְּדֵי עֲרִיסוֹתֵיכֶם. hakhi namé, ela "arisotékhem" lema li? kedé arisotékhem.
12. פֵּאָה, אַף עַל גַּב דִּכְתִיב ״שָׂדְךָ״ – דִּידָךְ אִין, שׁוּתָּפוּת לָא – כְּתַב רַחֲמָנָא ״וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם״. אֶלָּא ״שָׂדְךָ״ לְמָה לִי? לְמַעוֹטֵי שׁוּתָּפוּת גּוֹי. péa, af al gav dikhtiv "sadkha" – didakh in, choutafout la – ketav ra'hamana "ouvkoutsrekhem et ketsir artsekhem". ela "sadkha" lema li? lemaoté choutafout go.
13. בְּכוֹרָה, אַף עַל גַּב דִּכְתִיב ״כׇּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ״, דִּידָךְ – אִין, דְּשׁוּתָּפוּת – לָא. bekhora, af al gav dikhtiv "kol habekhor acher yivaléd bivkarkha ouvtsonkha", didakh – in, dechoutafout – la.
14. כְּתַב רַחֲמָנָא: ״וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם״, אֶלָּא ״בְּקָרְךָ וְצֹאנְךָ״ לְמָה לִי? לְמַעוֹטֵי שׁוּתָּפוּת גּוֹי. ketav ra'hamana: "ouvkhorot bekarkhem vetsonkhem", ela "bekarkha vetsonkha" lema li? lemaoté choutafout go.
15. מְזוּזָה, אַף עַל גַּב דִּכְתִיב ״בֵּיתֶךָ״ – דִּידָךְ אִין, שׁוּתָּפוּת לָא, כְּתַב רַחֲמָנָא ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם״. וְאֶלָּא ״בֵּיתֶךָ״ לְמַאי אֲתָא? לְכִדְרַבָּה, דְּאָמַר רַבָּה: mezouza, af al gav dikhtiv "bétekha" – didakh in, choutafout la, ketav ra'hamana "lemaan yirbou yemékhem vimé venékhem". veela "bétekha" lema ata? lekhidraba, deamar raba:

Daf 136a

1. דֶּרֶךְ בִּיאָתְךָ מִן הַיָּמִין. derekh biatkha min hayamin.
2. מַעֲשֵׂר, אַף עַל גַּב דִּכְתִיב ״מַעְשַׂר דְּגָנְךָ״ – דִּילָךְ אִין, דְּשׁוּתָּפוּת לָא. כְּתַב רַחֲמָנָא ״מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם״. אֶלָּא ״מַעְשַׂר דְּגָנְךָ״ לְמַאי אֲתָא? לְמַעוֹטֵי שׁוּתָּפוּת דְּגוֹי. maasér, af al gav dikhtiv "masar degankha" – dilakh in, dechoutafout la. ketav ra'hamana "maserotékhem". ela "masar degankha" lema ata? lemaoté choutafout dego.
3. מַתָּנוֹת, אַף עַל גַּב דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״וְנָתַן״. matanot, af al gav dikhtav ra'hamana "venatan".
4. אִיכָּא לְמֵימַר, יָלֵיף ״נְתִינָה״ ״נְתִינָה״ מֵרֵאשִׁית הַגֵּז – מָה לְהַלָּן דְּשׁוּתָּפוּת לָא, אַף כָּאן דְּשׁוּתָּפוּת לָא. כְּתַב רַחֲמָנָא ״מֵאֵת זוֹבְחֵי הַזֶּבַח״. ika lemémar, yaléf "netina" "netina" méréchit hagéz – ma lehalan dechoutafout la, af kan dechoutafout la. ketav ra'hamana "méét zov'hé hazeva'h".
5. אֶלָּא טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״מֵאֵת זוֹבְחֵי הַזֶּבַח״, הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא לֵילַף מֵרֵאשִׁית הַגֵּז? אַדְּרַבָּה נֵילַף מִתְּרוּמָה. ela tama dikhtav ra'hamana "méét zov'hé hazeva'h", ha la hakhi hava aména lélaf méréchit hagéz? aderaba nélaf miterouma.
6. אִין הָכִי נָמֵי, מֵאֵת ״זוֹבְחֵי הַזֶּבַח״ לְמָה לִּי? לְכִדְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: הַדִּין עִם הַטַּבָּח. in hakhi namé, méét "zov'hé hazeva'h" lema li? lekhidrava, deamar rava: hadin im hataba'h.
7. בִּכּוּרִים, אַף עַל גַּב דִּכְתִיב ״אַרְצְךָ״ – דִּידָךְ אִין, דְּשׁוּתָּפוּת לָא. bikourim, af al gav dikhtiv "artsekha" – didakh in, dechoutafout la.
8. כְּתַב רַחֲמָנָא ״בִּכּוּרֵי כֹּל אֲשֶׁר (בְּאַרְצְךָ) [בְּאַרְצָם]״, אֶלָּא ״אַרְצְךָ״ לְמָה לִי? לְמַעוֹטֵי חוּצָה לָאָרֶץ. ketav ra'hamana "bikouré kol acher (beartsekha) [beartsam]", ela "artsekha" lema li? lemaoté 'houtsa laarets.
9. צִיצִית, אַף עַל גַּב דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״כְּסוּתְךָ״ – דִּידָךְ אִין, דְּשׁוּתָּפוּת לָא. tsitsit, af al gav dikhtav ra'hamana "kesoutkha" – didakh in, dechoutafout la.
10. כְּתַב רַחֲמָנָא ״עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם״, וְאֶלָּא ״כְּסוּתְךָ״ לְמָה לִי? לְכִדְרַב יְהוּדָה, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: טַלִּית שְׁאוּלָה פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית כׇּל שְׁלֹשִׁים יוֹם. ketav ra'hamana "al kanfé vigdéhem ledorotam", veela "kesoutkha" lema li? lekhidrav yeouda, deamar rav yeouda: talit cheoula petoura min hatsitsit kol chelochim yom.
11. מַעֲקֶה, אַף עַל גַּב דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״לְגַגֶּךָ״ – דִּידָךְ אִין, דְּשׁוּתָּפוּת לָא. maake, af al gav dikhtav ra'hamana "legagekha" – didakh in, dechoutafout la.
12. כְּתַב רַחֲמָנָא ״כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ״, אֶלָּא ״גַּגֶּךָ״ לְמַאי אֲתָא? לְמַעוֹטֵי בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. ketav ra'hamana "ki yipol hanofél mimenou", ela "gagekha" lema ata? lemaoté baté khenésiyot ouvaté midrachot.
13. אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: לֵיתַנְהוּ לְהָנֵי כְּלָלֵי, דְּתַנְיָא: בֶּהֱמַת הַשּׁוּתָּפִין חַיֶּיבֶת בִּבְכוֹרָה, וְרַבִּי אִלְעַאי פּוֹטְרָהּ. amar rav bivi bar abayé: létanou lehané kelalé, detanya: behemat hachoutafin 'hayevet bivkhora, verabi ila potrah.
14. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אִלְעַאי? דִּכְתִיב: ״בְּקָרְךָ וְצֹאנְךָ״, וְהָא כְּתִיב: ״בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם״! דְּכוּלְּהוּ יִשְׂרָאֵל. ma tama derabi ila? dikhtiv: "bekarkha vetsonkha", veha ketiv: "bekarkhem vetsonkhem"! dekhouleou yisraél.
15. אָמַר רַב חֲנִינָא מִסּוּרָא: לֵיתַנְהוּ לְהָנֵי כְּלָלֵי, דְּתַנְיָא: בֶּהֱמַת הַשּׁוּתָּפִין חַיֶּיבֶת בְּמַתָּנוֹת, וְרַבִּי אִלְעַאי פּוֹטֵר. מַאי טַעְמָא? יָלֵיף ״נְתִינָה״ ״נְתִינָה״ מֵרֵאשִׁית הַגֵּז – מָה לְהַלָּן דְּשׁוּתָּפוּת לָא, אַף כָּאן דְּשׁוּתָּפוּת לָא. amar rav 'hanina misoura: létanou lehané kelalé, detanya: behemat hachoutafin 'hayevet bematanot, verabi ila potér. ma tama? yaléf "netina" "netina" méréchit hagéz – ma lehalan dechoutafout la, af kan dechoutafout la.
16. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בִּתְרוּמָה מִיחַיַּיב, נֵילַף ״נְתִינָה״ ״נְתִינָה״ מִתְּרוּמָה! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ בִּתְרוּמָה נָמֵי פּוֹטֵר. vei salka datakh bitrouma mi'hayav, nélaf "netina" "netina" miterouma! ela chema minah bitrouma namé potér.
17. אִי מָה תְּרוּמָה, בָּאָרֶץ – אִין, בְּחוּצָה לָאָרֶץ – לָא, אַף מַתָּנוֹת, בָּאָרֶץ – אִין, בְּחוּצָה לָאָרֶץ – לָא! אָמַר רַבִּי יוֹסֵי מִנְּהַרְבִּיל: אִין, וְהָתַנְיָא, רַבִּי אִלְעַאי אוֹמֵר: מַתָּנוֹת אִין נוֹהֲגִין אֶלָּא בָּאָרֶץ, וְכֵן הָיָה רַבִּי אִלְעַאי אוֹמֵר: רֵאשִׁית הַגֵּז אִין נוֹהֵג אֶלָּא בָּאָרֶץ. i ma terouma, baarets – in, be'houtsa laarets – la, af matanot, baarets – in, be'houtsa laarets – la! amar rabi yosé mineharbil: in, vehatanya, rabi ila omér: matanot in nohagin ela baarets, vekhén haya rabi ila omér: réchit hagéz in nohég ela baarets.
18. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אִלְעַאי? אָמַר רָבָא: יָלֵיף ״נְתִינָה״ ״נְתִינָה״ מִתְּרוּמָה: מָה תְּרוּמָה, בָּאָרֶץ – אִין, בְּחוּצָה לָאָרֶץ – לָא, אַף רֵאשִׁית הַגֵּז, בָּאָרֶץ – אִין, בְּחוּצָה לָאָרֶץ – לָא. ma tama derabi ila? amar rava: yaléf "netina" "netina" miterouma: ma terouma, baarets – in, be'houtsa laarets – la, af réchit hagéz, baarets – in, be'houtsa laarets – la.
19. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִי מָה תְּרוּמָה טוֹבֶלֶת, אַף רֵאשִׁית הַגֵּז טוֹבֶלֶת? אֲמַר לֵיהּ: אָמַר קְרָא ״וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ״ – אֵין לְךָ בּוֹ אֶלָּא מֵרֵאשִׁיתוֹ וְאֵילָךְ. amar léh abayé: i ma terouma tovelet, af réchit hagéz tovelet? amar léh: amar kera "veréchit géz tsonkha titen lo" – én lekha bo ela méréchito veélakh.
20. אִי מָה תְּרוּמָה חַיָּיבִים עָלֶיהָ מִיתָה וָחוֹמֶשׁ, אַף רֵאשִׁית הַגֵּז חַיָּיבִים עָלָיו מִיתָה וָחוֹמֶשׁ? i ma terouma 'hayavim aleha mita va'homech, af réchit hagéz 'hayavim ala mita va'homech?
21. אָמַר קְרָא: ״וּמֵתוּ בוֹ״, ״וְיָסַף עָלָיו״ – ״עָלָיו״ וְלֹא עַל רֵאשִׁית הַגֵּז, ״בּוֹ״ וְלֹא בְּרֵאשִׁית הַגֵּז. amar kera: "oumétou vo", "veyasaf ala" – "ala" velo al réchit hagéz, "bo" velo beréchit hagéz.
22. אִי מָה תְּרוּמָה רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי אַחֲרֶיהָ, אַף רֵאשִׁית הַגֵּז רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי אַחֲרֶיהָ! אָמַר קְרָא ״רֵאשִׁית״, אֵין לְךָ בּוֹ אֶלָּא רֵאשִׁית בִּלְבַד. i ma terouma richon vechéni a'hareha, af réchit hagéz richon vechéni a'hareha! amar kera "réchit", én lekha bo ela réchit bilvad.
23. אִי מָה תְּרוּמָה, מֵחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן – לָא, אַף רֵאשִׁית הַגֵּז, מֵחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן – לָא? אִין. i ma terouma, mé'hadach al hayachan – la, af réchit hagéz, mé'hadach al hayachan – la? in.
24. וְהָתַנְיָא: הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי רְחֵלוֹת, גָּזַז וְהִנִּיחַ, גָּזַז וְהִנִּיחַ, שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים – אֵין מִצְטָרְפוֹת. הָא חָמֵשׁ – מִצְטָרְפוֹת. vehatanya: haou lo cheté re'hélot, gazaz vehini'ha, gazaz vehini'ha, chetayim vechaloch chanim – én mitstarfot. ha 'haméch – mitstarfot.
25. וְהָתַנְיָא: אֵין מִצְטָרְפוֹת! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: הָא דְּרַבִּי אִלְעַאי, וְהָא דְּרַבָּנַן. vehatanya: én mitstarfot! ela chema minah: ha derabi ila, veha derabanan.
26. אִי מָה תְּרוּמָה, גָּדֵל בְּחִיּוּב – חַיָּיב, גָּדֵל בִּפְטוּר – פָּטוּר, אַף רֵאשִׁית הַגֵּז נָמֵי: גָּדֵל בְּחִיּוּב – חַיָּיב, בִּפְטוּר – פָּטוּר! i ma terouma, gadél be'hiyouv – 'hayav, gadél biftour – patour, af réchit hagéz namé: gadél be'hiyouv – 'hayav, biftour – patour!
27. וְגַבֵּי תְּרוּמָה מְנָלַן? דְּתַנְיָא: יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּקַח שָׂדֶה בְּסוּרְיָא מִגּוֹי, עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ – חַיָּיב, מִשֶּׁהֵבִיאָה שְׁלִישׁ – רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּיב בְּתוֹסֶפֶת, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. vegabé terouma menalan? detanya: yisraél chelaka'h sade besourya migo, ad chelo hévia chelich – 'hayav, michehévia chelich – rabi akiva me'hayév betosefet, va'hakhamim potrin.
28. וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, וְהָתְנַן: הַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאן גּוֹי – פָּטוּר מֵרֵאשִׁית הַגֵּז, הָא צֹאנוֹ לִגְזוֹז – חַיָּיב! מַתְנִיתִין vekhi téma hakhi namé, vehatnan: haloké'ha géz tson go – patour méréchit hagéz, ha tsono ligzoz – 'hayav! matnitin

Daf 136b

1. דְּלָא כְּרַבִּי אִלְעַאי. dela kerabi ila.
2. אִי מָה תְּרוּמָה, מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ – לֹא, אַף רֵאשִׁית הַגֵּז מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ – לֹא? i ma terouma, mimin al cheéno mino – lo, af réchit hagéz mimin al cheéno mino – lo?
3. וְגַבֵּי תְּרוּמָה מְנָלַן? דְּתַנְיָא: הָיוּ לוֹ שְׁנֵי מִינֵי תְּאֵנִים, שְׁחוֹרוֹת וּלְבָנוֹת, וְכֵן שְׁנֵי מִינֵי חִטִּין – אֵין תּוֹרְמִים וּמְעַשְּׂרִים מִזֶּה עַל זֶה. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אִלְעַאי: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין תּוֹרְמִין, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים תּוֹרְמִין. אַף רֵאשִׁית הַגֵּז מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ – לֹא. vegabé terouma menalan? detanya: haou lo chené miné teénim, che'horot oulvanot, vekhén chené miné 'hitin – én tormim oumaserim mize al ze. rabi yits'hak omér michoum rabi ila: bét chama omrim én tormin, ouvét hilél omrim tormin. af réchit hagéz mimin al cheéno mino – lo.
4. אִין, וְהָתְנַן: הָיוּ לוֹ שְׁנֵי מִינִים שְׁחוּפוֹת וּלְבָנוֹת, מָכַר לוֹ שְׁחוּפוֹת אֲבָל לֹא לְבָנוֹת – זֶה נוֹתֵן לְעַצְמוֹ וְזֶה נוֹתֵן לְעַצְמוֹ. in, vehatnan: haou lo chené minim che'houfot oulvanot, makhar lo che'houfot aval lo levanot – ze notén leatsmo veze notén leatsmo.
5. אֶלָּא מֵעַתָּה, סֵיפָא דְּקָתָנֵי: זְכָרִים אֲבָל לֹא נְקֵבוֹת – זֶה נוֹתֵן לְעַצְמוֹ וְזֶה נוֹתֵן לְעַצְמוֹ, הָכִי נָמֵי מִשּׁוּם דִּתְרֵי מִינֵי נִינְהוּ? ela méata, séfa dekatané: zekharim aval lo nekévot – ze notén leatsmo veze notén leatsmo, hakhi namé michoum ditré miné ninou?
6. אֶלָּא, עֵצָה טוֹבָה קָא מַשְׁמַע לַן, דְּלִיתֵּיב לֵיהּ מֵהַאי דְּרַכִּיךְ וּמֵהַאי דְּאַשּׁוּן. הָכָא נָמֵי, עֵצָה טוֹבָה קָא מַשְׁמַע לַן, דְּלִיתֵּיב לְהוּ מִתַּרְוַיְיהוּ. ela, étsa tova ka machma lan, delitév léh méha derakikh ouméha deachoun. hakha namé, étsa tova ka machma lan, delitév leou mitarvayou.
7. הָא אוֹקֵימְנָא לְמַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי אִלְעַאי. ha okémna lematnitin dela kerabi ila.
8. אִי מָה תְּרוּמָה, בָּעֵינַן רֵאשִׁית שֶׁשְּׁיָרֶיהָ נִיכָּרִין, אַף רֵאשִׁית הַגֵּז שֶׁשְּׁיָרֶיהָ נִיכָּרִין? אִין. i ma terouma, baénan réchit checheyareha nikarin, af réchit hagéz checheyareha nikarin? in.
9. וְהָתְנַן: הָאוֹמֵר ״כׇּל גׇּרְנִי תְּרוּמָה וְכׇל עִיסָּתִי חַלָּה״ – לֹא אָמַר כְּלוּם, הָא ״כׇּל גִּזַּיי רֵאשִׁית״ – דְּבָרָיו קַיָּימִין, וְתַנְיָא אִידַּךְ: לֹא אָמַר כְּלוּם. vehatnan: haomér "kol gorni terouma vekhol isati 'hala" – lo amar keloum, ha "kol giza réchit" – devara kayamin, vetanya idakh: lo amar keloum.
10. אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ, הָא רַבִּי אִלְעַאי, וְהָא רַבָּנַן. שְׁמַע מִינַּהּ. ela la chema minah, ha rabi ila, veha rabanan. chema minah.
11. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: הָאִידָּנָא נְהוּג עָלְמָא כְּהָנֵי תְּלָת סָבֵי, כְּרַבִּי אִלְעַאי בְּרֵאשִׁית הַגֵּז, דְּתַנְיָא: רַבִּי אִלְעַאי אוֹמֵר: רֵאשִׁית הַגֵּז אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בָּאָרֶץ. amar rav na'hman bar yits'hak: haidana neoug alma kehané telat savé, kerabi ila beréchit hagéz, detanya: rabi ila omér: réchit hagéz éno nohég ela baarets.
12. וּכְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה בְּדִבְרֵי תוֹרָה, דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר: אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מְקַבְּלִין טוּמְאָה. oukhrabi yeouda ben betira bedivré tora, detanya: rabi yeouda ben betira omér: én divré tora mekabelin touma.
13. וּכְרַבִּי יֹאשִׁיָּה בְּכִלְאַיִם, דְּתַנְיָא: רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: לְעוֹלָם אֵין חַיָּיב עַד שֶׁיִּזְרַע חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְחַרְצָן בְּמַפּוֹלֶת יָד. oukhrabi yochiya bekhilayim, detanya: rabi yochiya omér: leolam én 'hayav ad cheyizra 'hita ousora ve'hartsan bemapolet yad.
14. חוֹמֶר בִּזְרוֹעַ [וְכוּ׳]. וְלִיתְנֵי חוֹמֶר בְּרֵאשִׁית הַגֵּז, שֶׁנּוֹהֵג בִּטְרֵפוֹת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמַתָּנוֹת! 'homer bizroa [vekhou']. velitné 'homer beréchit hagéz, chenohég bitréfot, ma cheén kén bematanot!
15. אָמַר רָבִינָא: הָא מַנִּי? רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הַטְּרֵפוֹת מֵרֵאשִׁית הַגֵּז. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? יָלֵיף ״נְתִינָה״ ״נְתִינָה״ מִמַּתָּנוֹת – מָה מַתָּנוֹת, טְרֵפָה – לָא, אַף רֵאשִׁית הַגֵּז נָמֵי, טְרֵפָה – לָא. amar ravina: ha mani? rabi chimon hi, detanya: rabi chimon potér et hateréfot méréchit hagéz. ma tama derabi chimon? yaléf "netina" "netina" mimatanot – ma matanot, teréfa – la, af réchit hagéz namé, teréfa – la.
16. וְאִי יָלֵיף נְתִינָה נְתִינָה מִמַּתָּנוֹת, לֵילַף נְתִינָה נְתִינָה מִתְּרוּמָה, מָה תְּרוּמָה: בָּאָרֶץ – אִין, בְּחוּצָה לָאָרֶץ – לָא, אַף רֵאשִׁית הַגֵּז נָמֵי: בָּאָרֶץ – אִין, בְּחוּצָה לָאָרֶץ – לָא. אַלְּמָה תְּנַן: רֵאשִׁית הַגֵּז נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ? vei yaléf netina netina mimatanot, lélaf netina netina miterouma, ma terouma: baarets – in, be'houtsa laarets – la, af réchit hagéz namé: baarets – in, be'houtsa laarets – la. alema tenan: réchit hagéz nohég baarets ouv'houtsa laarets?
17. אֶלָּא, הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּיָלֵיף ״צֹאן״ ״צֹאן״ מִמַּעֲשֵׂר – מָה מַעֲשֵׂר, טְרֵפָה – לָא, אַף רֵאשִׁית הַגֵּז, טְרֵפָה – לָא. ela, haynou tama derabi chimon, deyaléf "tson" "tson" mimaasér – ma maasér, teréfa – la, af réchit hagéz, teréfa – la.
18. וְהָתָם מְנָלַן? דִּכְתִיב ״כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט״ – פְּרָט לִטְרֵפָה שֶׁאֵינָהּ עוֹבֶרֶת. וְלֵילַף ״צֹאן״ ״צֹאן״ מִבְּכוֹר – מָה בְּכוֹר אֲפִילּוּ טְרֵפָה, אַף רֵאשִׁית הַגֵּז אֲפִילּוּ טְרֵפָה! vehatam menalan? dikhtiv "kol acher yaavor ta'hat hachavet" – perat litréfa cheénah overet. velélaf "tson" "tson" mibekhor – ma bekhor afilou teréfa, af réchit hagéz afilou teréfa!
19. מִסְתַּבְּרָא מִמַּעֲשֵׂר הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן זְכָרִים טְמֵאִין. mistabera mimaasér hava léh lemélaf, chekén zekharim teméin.
20. בִּמְרוּבִּין, מֵרֶחֶם. bimroubin, mére'hem.
21. אָדָם, פָּשׁוּט, לִפְנֵי הַדִּבּוּר. adam, pachout, lifné hadibour.
22. אַדְּרַבָּה, מִבְּכוֹר הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן: יָתוֹם, שֶׁלָּקְחוּ. aderaba, mibekhor hava léh lemélaf, chekén: yatom, chelak'hou.
23. בְּשׁוּתָּפוּת, נָתְנוּ; בִּפְנֵי כֹּהֵן, bechoutafout, natnou; bifné kohén,

Daf 137a

1. בִּקְדוּשָּׁה, וּמְכִירָה – וְהָנָךְ נְפִישִׁין! bikdoucha, oumkhira – vehanakh nefichin!
2. פָּשׁוּט מִפָּשׁוּט עֲדִיף לֵיהּ. pachout mipachout adif léh.
3. רֵאשִׁית הַגֵּז אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִּרְחֵלִים. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב חִסְדָּא: אָתְיָא גִּיזָּה גִּיזָּה, כְּתִיב הָכָא ״רֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ״, וּכְתִיב הָתָם ״וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם״, מָה לְהַלָּן כְּבָשִׂים, אַף כָּאן כְּבָשִׂים. réchit hagéz éno nohég ela bir'hélim. mena hané milé? amar rav 'hisda: atya giza giza, ketiv hakha "réchit géz tsonkha titen lo", oukhtiv hatam "oumigéz kevasa yit'hamam", ma lehalan kevasim, af kan kevasim.
4. וְנֵילַף ״גִּיזָּה״ ״גִּיזָּה״ מִבְּכוֹר, דְּתַנְיָא: ״לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ״ – אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר בַּעֲבוֹדָה וְצֹאן בְּגִיזָּה. venélaf "giza" "giza" mibekhor, detanya: "lo taavod bivkhor chorekha velo tagoz bekhor tsonekha" – én li ela chor baavoda vetson begiza.
5. מִנַּיִן לִיתֵּן הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה, וְאֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא תַעֲבוֹד וְלֹא תָגוֹז״. minayin litén haamour chel ze baze, veet haamour chel ze baze? talmoud lomar "lo taavod velo tagoz".
6. אָמַר קְרָא: ״תִּתֵּן לוֹ״, וְלֹא לְשַׂקּוֹ. amar kera: "titén lo", velo lesako.
7. אֶלָּא מֵעַתָּה, נוֹצָה שֶׁל עִזִּים לִיחַיַּיב? בָּעֵינַן גִּיזָּה, וְלֵיכָּא! ela méata, notsa chel izim li'hayav? baénan giza, veléka!
8. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ הַאי סְבָרָא? רַבִּי יוֹסֵי – הָא מוֹדֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּמִידֵּי דְּאוֹרְחֵיהּ! man chamate léh ha sevara? rabi yosé – ha modé rabi yosé bemidé deor'héh!
9. אֶלָּא, כִּדְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: ״לַעֲמוֹד לְשָׁרֵת״ – דָּבָר הָרָאוּי לְשֵׁירוּת, הָכָא נָמֵי – דָּבָר הָרָאוּי לְשֵׁירוּת. ela, kidamar rabi yeochoua ben lévi: "laamod lecharét" – davar haraou lechérout, hakha namé – davar haraou lechérout.
10. אֶלָּא ״גִּיזָּה״ ״גִּיזָּה״ לְמַאי אֲתָא? לְכִדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כְּבָשִׂים שֶׁצַּמְרָן קָשֶׁה פְּטוּרִים מֵרֵאשִׁית הַגֵּז, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם״. ela "giza" "giza" lema ata? lekhidtana devé rabi yichmaél, detana devé rabi yichmaél: kevasim chetsamran kache petourim méréchit hagéz, cheneemar "oumigéz kevasa yit'hamam".
11. תָּנֵי חֲדָא: גּוֹזֵז אֶת הָעִזִּים וְשׁוֹטֵף אֶת הָרְחֵלִים – פָּטוּר, וְתַנְיָא אִידַּךְ: הַגּוֹזֵז אֶת הָעִזִּים – פָּטוּר, וְשׁוֹטֵף אֶת הָרְחֵלִים – חַיָּיב. לָא קַשְׁיָא: הָא רַבָּנַן, וְהָא רַבִּי יוֹסֵי. tané 'hada: gozéz et haizim vechotéf et har'hélim – patour, vetanya idakh: hagozéz et haizim – patour, vechotéf et har'hélim – 'hayav. la kachya: ha rabanan, veha rabi yosé.
12. דְּתַנְיָא: ״לֶקֶט קְצִירְךָ״ – וְלֹא לֶקֶט קִיטּוּף. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין לֶקֶט אֶלָּא הַבָּא מֵחֲמַת קָצִיר. detanya: "leket ketsirkha" – velo leket kitouf. rabi yosé omér: én leket ela haba mé'hamat katsir.
13. רַבִּי יוֹסֵי הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא? כּוּלָּהּ רַבִּי יוֹסֵי הִיא, וְהָכִי קָתָנֵי: שֶׁרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֵין לֶקֶט אֶלָּא הַבָּא מֵחֲמַת קָצִיר. rabi yosé haynou tana kama? koulah rabi yosé hi, vehakhi katané: cherabi yosé omér, én leket ela haba mé'hamat katsir.
14. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בְּמִידֵּי דְּאוֹרְחֵיהּ, דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: ״קָצִיר״ – אֵין לִי אֶלָּא קָצִיר, עוֹקֵר מִנַּיִן? amar léh rav a'ha beréh derava lerav aché: mode rabi yosé bemidé deor'héh, detanya: rabi yosé omér: "katsir" – én li ela katsir, okér minayin?
15. תַּלְמוּד לוֹמַר ״לִקְצוֹר״, תּוֹלֵשׁ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּקוּצְרֶךָ״. talmoud lomar "liktsor", toléch minayin? talmoud lomar "bekoutsrekha".
16. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: מַלְבְּנוֹת בְּצָלִים שֶׁבֵּין הַיָּרָק, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: פֵּאָה מִכׇּל אֶחָד וְאֶחָד, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מֵאַחַת עַל הַכֹּל. amar léh ravina lerav aché: af anan namé tenéna: malbenot betsalim chebén hayarak, rabi yosé omér: péa mikol e'had vee'had, va'hakhamim omrim: méa'hat al hakol.
17. וְכַמָּה הוּא מְרוּבֶּה? בִּשְׁלָמָא לְבֵית שַׁמַּאי – תַּרְתֵּי נָמֵי אִיקְּרוֹ ״צֹאן״, אֶלָּא לְבֵית הִלֵּל – מַאי טַעְמָא? vekhama hou meroube? bichlama levét chama – tarté namé ikero "tson", ela levét hilél – ma tama?
18. אָמַר רַב כָּהֲנָא: אָמַר קְרָא ״עֲשׂוּיוֹת״, שֶׁעוֹשׂוֹת שְׁתֵּי מִצְוֹת: רֵאשִׁית הַגֵּז וּמַתָּנוֹת. אֵימָא בְּכוֹרָה וּמַתָּנוֹת? amar rav kahana: amar kera "asouot", cheosot cheté mitsot: réchit hagéz oumatanot. éma bekhora oumatanot?
19. בְּכוֹרָה, חֲדָא מִי לָא מִיחַיְּיבָא? וּלְטַעְמָיךְ, מַתָּנוֹת, חֲדָא מִי לָא מִיחַיְּיבָא? אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: ״עֲשׂוּיוֹת״ – שֶׁמְּעַשּׂוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן, וְאוֹמְרוֹת לוֹ: ״קוּם עֲשֵׂה מִצְוָה״. bekhora, 'hada mi la mi'hayeva? oultamakh, matanot, 'hada mi la mi'hayeva? ela amar rav aché: "asouot" – chemeasot et baaléhen, veomrot lo: "koum asé mitsva".
20. תַּנְיָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם אָבִיו: אַרְבַּע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה״. tanya devé rabi yichmaél berabi yosé omér michoum avi: arba, cheneemar: "vearba tson ta'hat hase".
21. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי: אִלְמָלֵא דִּבְרֵיהֶן דִּבְרֵי תוֹרָה, וְדִבְרֵי בְּרִיבִּי קַבָּלָה – אֲנַן דִּבְרֵי בְּרִיבִּי שׁוֹמְעִין, וְכׇל שֶׁכֵּן שֶׁדִּבְרֵיהֶם דִּבְרֵי קַבָּלָה, וְדִבְרֵי בְּרִיבִּי דִּבְרֵי תוֹרָה. tanya, amar rabi: ilmalé divréhen divré tora, vedivré beribi kabala – anan divré beribi chomin, vekhol chekén chedivréhem divré kabala, vedivré beribi divré tora.
22. וְהָאָמַר מָר: אֵין הַכְרָעָה שְׁלִישִׁית מַכְרַעַת! vehaamar mar: én hakhraa chelichit makhraat!

Daf 137b

1. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִפִּי שְׁמוּעָה אָמְרָה, מִפִּי חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי. amar rabi yo'hanan: mipi chemoua amra, mipi 'haga zekharya oumalakhi.
2. רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס אוֹמֵר וְכוּ׳. וְכַמָּה ״כׇּל שֶׁהֵן״? אָמַר רַב: מָנֶה וּפְרָס, וּבִלְבַד שֶׁיְּהוּ מְחוּמָּשׁוֹת, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: שִׁשִּׁים, וְנוֹתֵן סֶלַע אַחַת לְכֹהֵן. rabi dosa ben harkinas omér vekhou'. vekhama "kol chehén"? amar rav: mane oufras, ouvilvad cheyeou me'houmachot, ouchmouél amar: chichim, venotén sela a'hat lekhohén.
3. רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֵׁשׁ – לְכֹהֵן חָמֵשׁ, וְאַחַת לוֹ. עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: ״כׇּל שֶׁהֵן״ שָׁנִינוּ. raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: chéch – lekhohén 'haméch, vea'hat lo. oula amar rabi elazar: "kol chehén" chaninou.
4. תְּנַן: וְכַמָּה נוֹתֵן לוֹ? מִשְׁקַל חֲמֵשׁ סְלָעִים בִּיהוּדָה, שֶׁהֵן עֶשֶׂר סְלָעִים בַּגָּלִיל. בִּשְׁלָמָא לְרַב וְרַבִּי יוֹחָנָן – נִיחָא, אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר – קַשְׁיָא! tenan: vekhama notén lo? michkal 'haméch selaim biouda, chehén eser selaim bagalil. bichlama lerav verabi yo'hanan – ni'ha, ela lichmouél verabi elazar – kachya!
5. וְלִיטַעְמָיךְ, וּלְרַב מִי נִיחָא? וְהָא רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: רֵאשִׁית הַגֵּז בְּשִׁשִּׁים! velitamakh, oulrav mi ni'ha? veha rav ouchmouél deamri tarvayou: réchit hagéz bechichim!
6. הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ דְּהַהִיא, רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ גִּיזִּין הַרְבֵּה עָסְקִינַן, וּמְבַקֵּשׁ לִיתְּנָן לְכֹהֵן, וְאָמְרִינַן לֵיהּ: כֹּל חַד וְחַד לָא תְּבַצַּר לֵיהּ מֵחֲמֵשֶׁת סְלָעִים. ha itemar alah dehahi, rav ouchmouél deamri tarvayou: beyisraél cheyéch lo gizin harbé askinan, oumvakéch litenan lekhohén, veamrinan léh: kol 'had ve'had la tevatsar léh mé'haméchet selaim.
7. גּוּפָא: רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: רֵאשִׁית הַגֵּז בְּשִׁשִּׁים, תְּרוּמָה בְּשִׁשִּׁים, פֵּאָה בְּשִׁשִּׁים. goufa: rav ouchmouél deamri tarvayou: réchit hagéz bechichim, terouma bechichim, péa bechichim.
8. תְּרוּמָה בְּשִׁשִּׁים? וְהָא אֲנַן תְּנַן: תְּרוּמָה עַיִן יָפָה – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים! דְּאוֹרָיְיתָא – בְּשִׁשִּׁים, דְּרַבָּנַן – בְּאַרְבָּעִים. terouma bechichim? veha anan tenan: terouma ayin yafa – e'had méarbaim! deorayta – bechichim, derabanan – bearbaim.
9. דְּאוֹרָיְיתָא בְּשִׁשִּׁים? וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: חִטָּה אַחַת פּוֹטֶרֶת אֶת הַכְּרִי! דְּאוֹרָיְיתָא – כְּדִשְׁמוּאֵל, דְּרַבָּנַן בִּדְאוֹרָיְיתָא – אַחַת מֵאַרְבָּעִים, דְּרַבָּנַן בִּדְרַבָּנַן – בְּשִׁשִּׁים. deorayta bechichim? vehaamar chemouél: 'hita a'hat poteret et hakeri! deorayta – kedichmouél, derabanan bidorayta – a'hat méarbaim, derabanan bidrabanan – bechichim.
10. פֵּאָה בְּשִׁשִּׁים, וְהָתְנַן: אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶן שִׁיעוּר: הַפֵּאָה, וְהַבִּכּוּרִים, וְהָרֵאָיוֹן. דְּאוֹרָיְיתָא – אֵין לָהּ שִׁיעוּר, דְּרַבָּנַן – בְּשִׁשִּׁים. péa bechichim, vehatnan: élou devarim cheén lahen chiour: hapéa, vehabikourim, veharéaon. deorayta – én lah chiour, derabanan – bechichim.
11. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: אֵין פּוֹחֲתִין לַפֵּאָה מִשִּׁשִּׁים, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַפֵּאָה אֵין לָהּ שִׁיעוּר! הָתָם בָּאָרֶץ, הָכָא בְּחוּצָה לָאָרֶץ. ma ka machma lan? tenéna: én po'hatin lapéa michichim, af al pi cheamrou hapéa én lah chiour! hatam baarets, hakha be'houtsa laarets.
12. כִּי סְלֵיק אִיסִי בַּר הִינִי, אַשְׁכְּחֵיהּ (לְרַבִּי) [רַבִּי] יוֹחָנָן דְּקָא מַתְנֵי לֵיהּ לִבְרֵיהּ ״רְחֵלִים״, אֲמַר לֵיהּ: אַתְנְיֵיהּ ״רְחֵלוֹת״, אֲמַר לֵיהּ: כְּדִכְתִיב ״רְחֵלִים מָאתַיִם״, אֲמַר לֵיהּ: לְשׁוֹן תּוֹרָה לְעַצְמָהּ, לְשׁוֹן חֲכָמִים לְעַצְמָן. ki selék isi bar hini, achke'héh (lerabi) [rabi] yo'hanan deka matné léh livréh "re'hélim", amar léh: atneyéh "re'hélot", amar léh: kedikhtiv "re'hélim matayim", amar léh: lechon tora leatsmah, lechon 'hakhamim leatsman.
13. אֲמַר לֵיהּ: מַאן רֵישׁ סִדְרָא בְּבָבֶל? אֲמַר לֵיהּ: אַבָּא אֲרִיכָא. אֲמַר לֵיהּ: אַבָּא אֲרִיכָא קָרֵית לֵיהּ?! דְּכִירְנָא כַּד הֲוָה יָתֵיבְנָא אַחַר שְׁבַע עֶשְׂרֵה שׁוּרָן אֲחוֹרֵיהּ דְּרַב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי, וְנָפְקִי זִיקּוּקִין דְּנוּר מִפּוּמֵּיהּ דְּרַב לְפוּמֵּיהּ דְּרַבִּי, וּמִפּוּמֵּיהּ דְּרַבִּי לְפוּמֵּיהּ דְּרַב, וְלֵית אֲנָא יָדַע מָה הֵן אָמְרִין, וְאַתְּ ״אַבָּא אֲרִיכָא״ קָרֵית לֵיהּ?! amar léh: man réch sidra bevavel? amar léh: aba arikha. amar léh: aba arikha karét léh?! dekhirna kad hava yatévna a'har cheva esré chouran a'horéh derav kaméh derabi, venafki zikoukin denour mipouméh derav lefouméh derabi, oumipouméh derabi lefouméh derav, velét ana yada ma hén amrin, veate "aba arikha" karét léh?!
14. אֲמַר לֵיהּ אִיהוּ: רֵאשִׁית הַגֵּז בְּכַמָּה? אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: בְּשִׁשִּׁים. וְהָאֲנַן ״בְּכׇל שֶׁהֵן״ תְּנַן! אֲמַר לֵיהּ: אִם כֵּן, מָה בֵּין לִי וְלָךְ? amar léh iou: réchit hagéz bekhama? amar léh rabi yo'hanan: bechichim. vehaanan "bekhol chehén" tenan! amar léh: im kén, ma bén li velakh?
15. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: רֵאשִׁית הַגֵּז – רַב אָמַר בְּשִׁשִּׁים, וְרַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יַנַּאי אָמַר בְּשֵׁשׁ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב דִּימִי: אַנַּחְתְּ לַן חֲדָא וְאַקְשֵׁת לַן חֲדָא. ki ata rav dimi, amar: réchit hagéz – rav amar bechichim, verabi yo'hanan michoum rabi yana amar bechéch. amar léh abayé lerav dimi: ana'hte lan 'hada veakchét lan 'hada.
16. בִּשְׁלָמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן לָא קַשְׁיָא: הָא דִידֵיהּ, הָא דְרַבֵּיהּ. bichlama derabi yo'hanan aderabi yo'hanan la kachya: ha didéh, ha derabéh.
17. אֶלָּא דְּרַב אַדְּרַב קַשְׁיָא, דְּהָא אָמַר רַב מָנֶה וּפְרָס! דְּרַב אַדְּרַב נָמֵי לָא קַשְׁיָא, מַאי מָנֶה דְּקָאָמַר? בֶּן אַרְבָּעִים סְלָעִים, דַּהֲוָה לֵיהּ ela derav aderav kachya, deha amar rav mane oufras! derav aderav namé la kachya, ma mane dekaamar? ben arbaim selaim, dahava léh

Daf 138a

1. בְּשִׁשִּׁים, וְתָנֵי תַּנָּא: מָנֶה בֶּן אַרְבָּעִים סְלָעִים. אִין! וְהָתְנַן: חֵמֶת חֲדָשָׁה, אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַבֶּלֶת רִמּוֹנִים – טְהוֹרָה. bechichim, vetané tana: mane ben arbaim selaim. in! vehatnan: 'hémet 'hadacha, af al pi chemekabelet rimonim – teora.
2. תְּפָרָהּ וְנִקְרְעָה – שִׁיעוּרָהּ כְּמוֹצִיא רִמּוֹנִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּפַקְעִיּוֹת שֶׁל שְׁתִי, אַחַת מֵאַרְבַּע, בְּמָנֶה בֶּן אַרְבָּעִים סְלָעִים. tefarah venikrea – chiourah kemotsi rimonim. rabi eliezer ben yaakov omér: kefakiyot chel cheti, a'hat méarba, bemane ben arbaim selaim.
3. וְכַמָּה נוֹתֵן לוֹ כּוּ׳. תָּנָא – לֹא שֶׁיְּלַבְּנֶנּוּ וְיִתְּנֶנּוּ לוֹ, אֶלָּא שֶׁיְּלַבְּנֶנּוּ כֹּהֵן וְיַעֲמוֹד עַל חֲמֵשׁ סְלָעִים. vekhama notén lo kou'. tana – lo cheyelabenenou veyitenenou lo, ela cheyelabenenou kohén veyaamod al 'haméch selaim.
4. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בֶּגֶד קָטָן. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אָמַר קְרָא ״לַעֲמֹד לְשָׁרֵת״ – דָּבָר שֶׁהוּא רָאוּי לְשֵׁירוּת. מַאי נִיהוּ? אַבְנֵט. kedé laasot beged katan. menahané milé? amar rabi yeochoua ben lévi: amar kera "laamod lecharét" – davar cheou raou lechérout. ma niou? avnét.
5. אֵימָא מְעִיל! תָּפַשְׂתָּ מְרוּבֶּה – לֹא תָּפַשְׂתָּ, תָּפַשְׂתָּ מוּעָט – תָּפַשְׂתָּ. éma meil! tafasta meroube – lo tafasta, tafasta mouat – tafasta.
6. וְאֵימָא כִּיפָּה שֶׁל צֶמֶר, דְּתַנְיָא: כִּיפָּה שֶׁל צֶמֶר הָיְתָה מוּנַּחַת בְּרֹאשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל, וְעָלֶיהָ צִיץ נָתוּן, לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״וְשַׂמְתָּ אֹתוֹ עַל פְּתִיל תְּכֵלֶת״. veéma kipa chel tsemer, detanya: kipa chel tsemer hayta mouna'hat beroch kohén gadol, vealeha tsits natoun, lekayém ma cheneemar: "vesamta oto al petil tekhélet".
7. אָמַר קְרָא ״הוּא וּבָנָיו״, דָּבָר הַשָּׁוֶה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו. amar kera "hou ouvana", davar hachave leaharon oulvana.
8. אַבְנֵט נָמֵי לָא שָׁוֵי. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל לֹא זֶהוּ אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט – שַׁפִּיר. avnét namé la chavé. hani'ha leman deamar avnéto chel kohén gadol lo zeou avnéto chel kohén hedot – chapir.
9. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זֶהוּ אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? שֵׁם אַבְנֵט בָּעוֹלָם. ela leman deamar zeou avnéto chel kohén hedot, ma ika lemémar? chém avnét baolam.
10. לֹא הִסְפִּיק לִיתְּנוֹ וְכוּ׳. אִיתְּמַר: גָּזַז וּמָכַר רִאשׁוֹנָה, רַב חִסְדָּא אָמַר: חַיָּיב, רַבִּי נָתָן בַּר הוֹשַׁעְיָא אָמַר: פָּטוּר. lo hispik liteno vekhou'. itemar: gazaz oumakhar richona, rav 'hisda amar: 'hayav, rabi natan bar hochaya amar: patour.
11. רַב חִסְדָּא אֲמַר חַיָּיב, דְּהָא גָּזַז. רַבִּי נָתָן בַּר הוֹשַׁעְיָא אָמַר פָּטוּר, בְּעִידָּנָא דְּקָא מָלֵא שִׁיעוּרָא בָּעֵינַן ״צֹאנְךָ״, וְלֵיכָּא. rav 'hisda amar 'hayav, deha gazaz. rabi natan bar hochaya amar patour, beidana deka malé chioura baénan "tsonkha", veléka.
12. תְּנַן: הַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל גּוֹי, פָּטוּר מֵרֵאשִׁית הַגֵּז. הָא צֹאנוֹ לִגְזוֹז – חַיָּיב. אַמַּאי? כֹּל חַד וְחַד בָּתַר גִּיזָּה נָפְקָא לַהּ מֵרְשׁוּתֵיהּ! tenan: haloké'ha géz tsono chel go, patour méréchit hagéz. ha tsono ligzoz – 'hayav. ama? kol 'had ve'had batar giza nafka lah mérchoutéh!
13. תַּרְגְּמַאּ רַב חִסְדָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי נָתָן בַּר הוֹשַׁעְיָא: כְּגוֹן שֶׁהִקְנָן לוֹ כׇּל שְׁלֹשִׁים יוֹם. targema rav 'hisda aliba derabi natan bar hochaya: kegon chehiknan lo kol chelochim yom.
14. הַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ כּוּ׳. מַאן תַּנָּא דְּהֵיכָא דְּאִיכָּא שִׁיּוּרָא גַּבֵּי מוֹכֵר, בָּתַר מוֹכֵר אָזְלִינַן? haloké'ha géz tsono chel 'havéro kou'. man tana dehékha deika chiyoura gabé mokhér, batar mokhér azlinan?
15. אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דִּתְנַן: הַמּוֹכֵר קִלְחֵי אִילָן בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ – נוֹתֵן פֵּאָה לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד. amar rav 'hisda: rabi yeouda hi, ditnan: hamokhér kil'hé ilan betokh sadéou – notén péa lekhol e'had vee'had.
16. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁלֹּא שִׁיֵּיר בַּעַל הַשָּׂדֶה, אֲבָל שִׁיֵּיר בַּעַל הַשָּׂדֶה – נוֹתֵן פֵּאָה עַל הַכֹּל. amar rabi yeouda: émata? bizman chelo chiyér baal hasade, aval chiyér baal hasade – notén péa al hakol.
17. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְהָא מָר הוּא דְּאָמַר, וְהוּא שֶׁהִתְחִיל בַּעַל הַשָּׂדֶה לִקְצוֹר! amar léh rava: veha mar hou deamar, veou chehit'hil baal hasade liktsor!
18. וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי וְהוּא שֶׁהִתְחִיל לִגְזוֹז – בִּשְׁלָמָא הָתָם, ״וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם״ כְּתִיב, מֵעִידָּנָא דְּאַתְחֵיל לִקְצוֹר מִיחַיַּיב בְּכוּלַּהּ שָׂדֶה, אֶלָּא הָכָא, מֵעִידָּנָא דְּאַתְחֵיל לְמֵיגַז לָא מִיחַיַּיב בְּכוּלֵּיהּ עֶדְרֵיהּ! vekhi téma hakhi namé veou chehit'hil ligzoz – bichlama hatam, "ouvkoutsrekhem et ketsir artsekhem" ketiv, méidana deat'hél liktsor mi'hayav bekhoulah sade, ela hakha, méidana deat'hél lemégaz la mi'hayav bekhouléh edréh!
19. אֶלָּא אָמַר רָבָא: הַאי תַּנָּא הוּא, דִּתְנַן: אָמַר לוֹ ״מְכוֹר לִי בְּנֵי מֵעֶיהָ שֶׁל פָּרָה זוֹ״, וְהָיוּ בָּהֶן מַתָּנוֹת – נוֹתְנָן לַכֹּהֵן, וְאֵין מְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים. לָקַח מִמֶּנּוּ בְּמִשְׁקָל – נוֹתְנָן לַכֹּהֵן וּמְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים. ela amar rava: ha tana hou, ditnan: amar lo "mekhor li bené méeha chel para zo", vehaou bahen matanot – notnan lakohén, veén menake lo min hadamim. laka'h mimenou bemichkal – notnan lakohén oumnake lo min hadamim.

Daf 138b

1. אַלְמָא מַתָּנוֹת דְּכֹהֵן לָא מְזַבֵּין אִינִישׁ, הָכָא נָמֵי מַתָּנוֹת דְּכֹהֵן לָא מְזַבֵּין אִינִישׁ. הִלְכָּךְ: שִׁיֵּיר הַמּוֹכֵר – מוֹכֵר חַיָּיב, דְּאָמַר לֵיהּ לוֹקֵחַ: ״מַתָּנָה דְּכֹהֵן גַּבָּךְ הִיא״. לֹא שִׁיֵּיר – לוֹקֵחַ חַיָּיב, דְּאָמַר לֵיהּ מוֹכֵר: ״מַתָּנָה דְּכֹהֵן לָא זַבֵּנִי לָךְ״. alma matanot dekhohén la mezabén inich, hakha namé matanot dekhohén la mezabén inich. hilkakh: chiyér hamokhér – mokhér 'hayav, deamar léh loké'ha: "matana dekhohén gabakh hi". lo chiyér – loké'ha 'hayav, deamar léh mokhér: "matana dekhohén la zabéni lakh".
2. הֲדַרַן עֲלָךְ רֵאשִׁית הַגֵּז. hadaran alakh réchit hagéz.
3. מַתְנִי׳ שִׁילּוּחַ הַקֵּן נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, בְּחוּלִּין אֲבָל לֹא בְּמוּקְדָּשִׁין. חוֹמֶר בְּכִסּוּי הַדָּם מִשִּׁילּוּחַ הַקֵּן, שֶׁכִּסּוּי הַדָּם נוֹהֵג בַּחַיָּה וּבָעוֹף, בִּמְזוּמָּן וּבְשֶׁאֵין מְזוּמָּן, וְשִׁילּוּחַ הַקֵּן אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בָּעוֹף, וְאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְּשֶׁאֵינוֹ מְזוּמָּן. matni' chilou'ha hakén nohég baarets ouv'houtsa laarets, bifné habayit vechelo bifné habayit, be'houlin aval lo bemoukdachin. 'homer bekhisou hadam michilou'ha hakén, chekisou hadam nohég ba'haya ouvaof, bimzouman ouvcheén mezouman, vechilou'ha hakén éno nohég ela baof, veéno nohég ela becheéno mezouman.
4. אֵיזֶהוּ שֶׁאֵינוֹ מְזוּמָּן? כְּגוֹן אֲוָוזִין וְתַרְנְגוֹלִים שֶׁקִּנְּנוּ בַּפַּרְדֵּס, אֲבָל אִם קִנְּנוּ בַּבַּיִת, וְכֵן יוֹנֵי הַרְדָּסִיָּאוֹת – פָּטוּר מִשִּׁילּוּחַ. עוֹף טָמֵא – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ, עוֹף טָמֵא רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָהוֹר, וְטָהוֹר רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָמֵא – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. קוֹרֵא זָכָר – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. ézeou cheéno mezouman? kegon avazin vetarnegolim chekinenou bapardés, aval im kinenou babayit, vekhén yoné hardasiyaot – patour michilou'ha. of tamé – patour milechalé'ha, of tamé rovéts al bétsé of taor, vetaor rovéts al bétsé of tamé – patour milechalé'ha. koré zakhar – rabi eliezer me'hayév, va'hakhamim potrin.
5. גְּמָ׳ רַבִּי אָבִין וְרַבִּי מְיָישָׁא, חַד אָמַר: כֹּל הֵיכָא דִּתְנַן ״בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ״ שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ, לְבַד מֵרֵאשִׁית הַגֵּז, לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי אִלְעַאי דְּאָמַר: ״רֵאשִׁית הַגֵּז אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בָּאָרֶץ״. gema' rabi avin verabi meyacha, 'had amar: kol hékha ditnan "baarets ouv'houtsa laarets" chelo letsorekh, levad méréchit hagéz, leapoké miderabi ila deamar: "réchit hagéz éno nohég ela baarets".
6. וְחַד אָמַר: כֹּל הֵיכָא דִּתְנַן ״בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת״ – שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ, לְבַד מֵ״אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ״. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּבְעִנְיָנָא דְּקָדָשִׁים כְּתִיב, בִּזְמַן דְּאִיכָּא קָדָשִׁים – נִנְהוֹג, בִּזְמַן דְּלֵיכָּא קֳדָשִׁים – לָא נִנְהוֹג, קָא מַשְׁמַע לַן. ve'had amar: kol hékha ditnan "bifné habayit vechelo bifné habayit" – chelo letsorekh, levad mé"oto veet beno". salka datakh aména: hoil ouvinyana dekadachim ketiv, bizman deika kadachim – ninog, bizman deléka kodachim – la ninog, ka machma lan.
7. וְתַרְוַיְיהוּ אָמְרִי: כֹּל הֵיכָא דִּתְנַן ״בְּחוּלִּין וּבְמוּקְדָּשִׁים״ – לְצוֹרֶךְ, לְבַד מִגִּיד הַנָּשֶׁה, פְּשִׁיטָא! מִשּׁוּם דְּאִיקַּדַּשׁ פְּקַע לֵיהּ אִיסּוּר גִּיד הַנָּשֶׁה מִינֵּיהּ? vetarvayou amri: kol hékha ditnan "be'houlin ouvmoukdachim" – letsorekh, levad migid hanache, pechita! michoum deikadach peka léh isour gid hanache minéh?
8. וְלָאו אוֹקֵימְנָא בְּוַלְדוֹת קָדָשִׁים? vela okémna bevaldot kadachim?
9. וּמַאי טַעְמָא אוֹקֵימְנָא? לָאו מִשּׁוּם דְּקַשְׁיָא לַן לָא לִיתְנֵי? מֵעִיקָּרָא נָמֵי לָא תִּקְשֵׁי לָךְ, אַיְּידֵי דִּתְנָא לְצוֹרֶךְ, תְּנָא נָמֵי שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ. ouma tama okémna? la michoum dekachya lan la litné? méikara namé la tikché lakh, ayedé ditna letsorekh, tena namé chelo letsorekh.
10. בְּחוּלִּין אֲבָל לֹא בְּמוּקְדָּשִׁים. אַמַּאי לָא? דְּאָמַר קְרָא: ״שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם״ – בְּמִי שֶׁאַתָּה מְצוֶּּוה לְשַׁלְּחוֹ, יָצָא זֶה שֶׁאִי אַתָּה מְצוֶּּוה לְשַׁלְּחוֹ אֶלָּא לַהֲבִיאוֹ לִידֵי גִּזְבָּר. be'houlin aval lo bemoukdachim. ama la? deamar kera: "chalé'ha techala'h et haém" – bemi cheata metsve lechale'ho, yatsa ze chei ata metsve lechale'ho ela lahavio lidé gizbar.
11. אָמַר רָבִינָא: הִלְכָּךְ, עוֹף טָהוֹר שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ פָּטוּר מִשִּׁלּוּחַ, מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: ״שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם״ – בְּמִי שֶׁאַתָּה מְצוֶּּוה לְשַׁלְּחוֹ, יָצָא זֶה שֶׁאִי אַתָּה מְצוֶּּוה לְשַׁלְּחוֹ אֶלָּא לַהֲבִיאוֹ לְבֵית דִּין. הֵיכִי דָמֵי? אִי דִּגְמַר דִּינֵיהּ – amar ravina: hilkakh, of taor cheharag et hanefech patour michilou'ha, ma tama? deamar kera: "chalé'ha techala'h et haém" – bemi cheata metsve lechale'ho, yatsa ze chei ata metsve lechale'ho ela lahavio levét din. hékhi damé? i digmar dinéh –

Daf 139a

1. בַּר קְטָלָא הוּא, אֶלָּא דְּלָא גְּמַר דִּינֵיהּ, וּבָעֵי לְאֵתוֹיֵיהּ לְבֵי דִינָא וְקַיּוֹמֵי בֵּיהּ ״וּבִעַרְתָּ הָרַע מִקִּרְבֶּךָ״. bar ketala hou, ela dela gemar dinéh, ouvaé leétoyéh levé dina vekayomé béh "ouviarta hara mikirbekha".
2. הָנֵי מוּקְדָּשִׁין הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דַּהֲוָה לֵיהּ קֵן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְאַקְדְּשֵׁיהּ – מִי מִיחַיַּיב? ״כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר״ – פְּרָט לִמְזוּמָּן. hané moukdachin hékhi damé? iléma dahava léh kén betokh béto veakdechéh – mi mi'hayav? "ki yikaré kan tsipor" – perat limzouman.
3. אֶלָּא דַּחֲזָא קֵן בְּעָלְמָא וְאַקְדְּשֵׁיהּ, וּמִי קָדוֹשׁ? ״אִישׁ כִּי יַקְדִּשׁ אֶת בֵּיתוֹ קֹדֶשׁ״ אָמַר רַחֲמָנָא, מָה בֵּיתוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, אַף כֹּל בִּרְשׁוּתוֹ. ela da'haza kén bealma veakdechéh, oumi kadoch? "ich ki yakdich et béto kodech" amar ra'hamana, ma béto birchouto, af kol birchouto.
4. אֶלָּא דְּאַגְבְּהִינְהוּ לְאֶפְרוֹחִים, וְאַקְדְּשִׁינְהוּ, וַהֲדַר אַהְדְּרִינְהוּ – הַאי אֲפִילּוּ בְּחוּלִּין נָמֵי לָא מִיחַיַּיב, דִּתְנָא: נָטַל אֶת הַבָּנִים וְהֶחְזִירָן לַקֵּן, וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה הָאֵם עֲלֵיהֶן – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. ela deagbehinou leefro'him, veakdechinou, vahadar ahderinou – ha afilou be'houlin namé la mi'hayav, ditna: natal et habanim vehe'hziran lakén, vea'har kakh 'hazra haém aléhen – patour milechalé'ha.
5. אֶלָּא, דְּאַגְבְּהַהּ לְאֵם, וְאַקְדְּשַׁהּ, וַהֲדַרָה. מֵעִיקָּרָא אִיחַיַּיב לֵיהּ בְּשִׁילּוּחַ מִקַּמֵּי דְּאַקְדְּשַׁהּ, דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן יוֹסֵף אוֹמֵר: הִקְדִּישׁ חַיָּה וְאַחַר כָּךְ שְׁחָטָהּ – פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת, שְׁחָטָהּ וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישָׁהּ – חַיָּיב לְכַסּוֹת, שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּיב בְּכִסּוּי קוֹדֶם שֶׁיָּבֹא לִידֵי הֶקְדֵּשׁ. ela, deagbehah leém, veakdechah, vahadara. méikara i'hayav léh bechilou'ha mikamé deakdechah, detanya: rabi yo'hanan ben yoséf omér: hikdich 'haya vea'har kakh che'hatah – patour milekhasot, che'hatah vea'har kakh hikdichah – 'hayav lekhasot, chekevar nit'hayév bekhisou kodem cheyavo lidé hekdéch.
6. רַב אָמַר: בְּמַקְדִּישׁ פֵּירוֹת שׁוֹבָכוֹ וּמָרְדוּ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בְּמַקְדִּישׁ תַּרְנְגוֹלְתּוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת. rav amar: bemakdich pérot chovakho oumardou, ouchmouél amar: bemakdich tarnegolto levedek habayit.
7. בִּשְׁלָמָא שְׁמוּאֵל לֹא אָמַר כְּרַב, דְּקָא מוֹקֵים לַהּ בְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, אֶלָּא רַב מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כִּשְׁמוּאֵל? bichlama chemouél lo amar kerav, deka mokém lah bekodché bedek habayit, ela rav ma tama la amar kichmouél?
8. אָמַר לְךָ רַב: דַּוְקָא קָפָטְרִי מִשִּׁילּוּחַ, כְּגוֹן פֵּירוֹת שׁוֹבָכוֹ דְּקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ נִינְהוּ, דְּכֵיוָן דְּקָדְשִׁי קְדוּשַּׁת הַגּוּף – לָא פָּקְעָה קְדוּשְׁתַּיְיהוּ מִינַּיְיהוּ, אֲבָל בְּמַקְדִּישׁ תַּרְנְגוֹלְתּוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת, דְּלָאו קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, דִּקְדוּשַּׁת דָּמִים בְּעָלְמָא הוּא – כֵּיוָן דִּמְרַדָה פְּקַעָה קְדוּשְׁתַּיְיהוּ, וְחַיֶּיבֶת בְּשִׁילּוּחַ. amar lekha rav: davka kafatri michilou'ha, kegon pérot chovakho dekodché mizbé'ha ninou, dekhévan dekadchi kedouchat hagouf – la paka kedouchtayou minayou, aval bemakdich tarnegolto levedek habayit, dela kodché mizbé'ha, dikdouchat damim bealma hou – kévan dimrada pekaa kedouchtayou, ve'hayevet bechilou'ha.
9. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: כֹּל הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ – בְּבֵי גַזָּא דְּרַחֲמָנָא אִיתֵיהּ, דִּכְתִיב: ״לַה׳ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ״. וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּמַקְדִּישׁ תַּרְנְגוֹלְתּוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת וּמָרְדָה. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: וְכֵיוָן שֶׁמָּרְדָה פְּקַעָה לַיהּ קְדוּשְׁתַּהּ! אֲמַר לֵיהּ: בְּבֵי גַזָּא דְּרַחֲמָנָא אִיתַאּ, דִּכְתִיב: ״לַה׳ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ״. ouchmouél amar: kol hékha deitéh – bevé gaza dera'hamana itéh, dikhtiv: "la' haarets oumloah". vekhén amar rabi yo'hanan bemakdich tarnegolto levedek habayit oumarda. amar léh rabi chimon ben lakich: vekhévan chemarda pekaa lah kedouchtah! amar léh: bevé gaza dera'hamana ita, dikhtiv: "la' haarets oumloah".
10. וּרְמִי דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן, וּרְמִי דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אַדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. ourmi derabi yo'hanan aderabi yo'hanan, ourmi derabi chimon ben lakich aderabi chimon ben lakich.
11. דְּאִיתְּמַר: מָנֶה זֶה לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְנִגְנְבוּ אוֹ נֶאֶבְדוּ – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן עַד שֶׁיָּבוֹאוּ לִידֵי גִזְבָּר, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: כֹּל הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ בְּבֵי גַזָּא דְּרַחֲמָנָא אִיתֵיהּ, דִּכְתִיב: ״לַה׳ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ״. קַשְׁיָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ אַדְּרֵישׁ לָקִישׁ, קַשְׁיָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן. deitemar: mane ze levedek habayit, venignevou o neevdou – rabi yo'hanan amar: 'hayav bea'hraoutan ad cheyavoou lidé gizbar, veréch lakich amar: kol hékha deitéh bevé gaza dera'hamana itéh, dikhtiv: "la' haarets oumloah". kachya deréch lakich aderéch lakich, kachya derabi yo'hanan aderabi yo'hanan.
12. דְּרֵישׁ לָקִישׁ אַדְּרֵישׁ לָקִישׁ לָא קַשְׁיָא, הָא מִקַּמֵּי דְּשַׁמְעֵיהּ מֵרַבִּי יוֹחָנָן רַבֵּיהּ, הָא לְבָתַר דְּשַׁמְעֵיהּ מֵרַבִּי יוֹחָנָן רַבֵּיהּ. deréch lakich aderéch lakich la kachya, ha mikamé dechaméh mérabi yo'hanan rabéh, ha levatar dechaméh mérabi yo'hanan rabéh.
13. אֶלָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן קַשְׁיָא! דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן נָמֵי לָא קַשְׁיָא, הָא דְּאָמַר ״עָלַי״, הָא דְּאָמַר ״הֲרֵי זוֹ״. ela derabi yo'hanan aderabi yo'hanan kachya! derabi yo'hanan aderabi yo'hanan namé la kachya, ha deamar "ala", ha deamar "haré zo".
14. מִכְּלָל דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, אַף עַל גַּב דְּאָמַר ״עָלַי״, לָא מְחַיֵּיב? mikelal derabi chimon ben lakich, af al gav deamar "ala", la me'hayév?
15. וְהָתַנְיָא: אֵיזֶהוּ נֶדֶר וְאֵיזוֹ הִיא נְדָבָה? נֶדֶר – הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה״, נְדָבָה – הָאוֹמֵר ״הֲרֵי זוֹ עוֹלָה״. וּמָה בֵּין נֶדֶר לִנְדָבָה? נֶדֶר – מֵתָה אוֹ נִגְנְבָה אוֹ שֶׁאָבְדָה, חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָהּ; נְדָבָה – מֵתָה אוֹ נִגְנְבָה אוֹ שֶׁאָבְדָה, אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָהּ. vehatanya: ézeou neder veézo hi nedava? neder – haomér "haré ala ola", nedava – haomér "haré zo ola". ouma bén neder lindava? neder – méta o nigneva o cheavda, 'hayav bea'hraoutah; nedava – méta o nigneva o cheavda, éno 'hayav bea'hraoutah.
16. אָמַר לָךְ רֵישׁ לָקִישׁ: הָנֵי מִילֵּי קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, דִּמְחוּסַּר הַקְרָבָה, אֲבָל קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, דְּלָאו מְחוּסַּר הַקְרָבָה – אַף עַל גַּב דְּאָמַר ״עָלַי״ – לָא מְחַיֵּיב. amar lakh réch lakich: hané milé kodché mizbé'ha, dim'housar hakrava, aval kodché bedek habayit, dela me'housar hakrava – af al gav deamar "ala" – la me'hayév.
17. וְהָתְנַן: הָאוֹמֵר ״שׁוֹר זֶה עוֹלָה״, ״בַּיִת זֶה קׇרְבָּן״ – מֵת הַשּׁוֹר, נָפַל הַבַּיִת – אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן; ״שׁוֹר זֶה עָלַי עוֹלָה״, ״בַּיִת זֶה עָלַי קׇרְבָּן״ – מֵת הַשּׁוֹר וְנָפַל הַבַּיִת – חַיָּיב לְשַׁלֵּם. vehatnan: haomér "chor ze ola", "bayit ze korban" – mét hachor, nafal habayit – éno 'hayav bea'hraoutan; "chor ze ala ola", "bayit ze ala korban" – mét hachor venafal habayit – 'hayav lechalém.
18. הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּמֵת הַשּׁוֹר וְנָפַל הַבַּיִת, חַיָּיב לְשַׁלֵּם, דְּלֵיתַנְהוּ, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיתַנְהוּ, כֹּל הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ בְּבֵי גַזָּא דְּרַחֲמָנָא אִיתֵיהּ, דִּכְתִיב ״לַה׳ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ״. hané milé hékha demét hachor venafal habayit, 'hayav lechalém, delétanou, aval hékha deitanou, kol hékha deitéh bevé gaza dera'hamana itéh, dikhtiv "la' haarets oumloah".
19. אָמַר רַב הַמְנוּנָא: הַכֹּל מוֹדִים בַּעֲרָכִין, אַף עַל גַּב דְּאָמַר ״עָלַי״ – לָא מִיחַיַּיב. מַאי טַעְמָא? דְּלָא מִיתְּמַר לֵיהּ בְּלָא ״עָלַי״. amar rav hamnouna: hakol modim baarakhin, af al gav deamar "ala" – la mi'hayav. ma tama? dela mitemar léh bela "ala".
20. הֵיכִי לֵימָא? לֵימָא ״עֶרְכִּי״ – אַמַּאן? לֵימָא ״עֵרֶךְ פְּלוֹנִי״ – אַמַּאן? hékhi léma? léma "erki" – aman? léma "érekh peloni" – aman?
21. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: לֵימָא ״הֲרֵינִי בְּעֶרְכִּי״, ״הֲרֵינִי בְּעֵרֶךְ פְּלוֹנִי״! וְעוֹד, תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ״וְנָתַן אֶת הָעֶרְכְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא קֹדֶשׁ לַה׳״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּהֶקְדֵּשׁוֹת וּמַעַשְׂרוֹת שֶׁמִּתְחַלְּלִין עַל מָעוֹת שֶׁבַּחוּלִּין, נִגְנְבוּ אוֹ שֶׁאָבְדוּ – אֵינָן חַיָּיבִין בְּאַחְרָיוּתָן, matkéf lah rava: léma "haréni beerki", "haréni beérekh peloni"! veod, tanya rabi natan omér: "venatan et haerkekha bayom haou kodech la'" – ma talmoud lomar? lefi chematsinou behekdéchot oumaasrot chemit'halelin al maot cheba'houlin, nignevou o cheavdou – énan 'hayavin bea'hraoutan,

Daf 139b

1. יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְנָתַן אֶת הָעֶרְכְּךָ וְגוֹ׳״ – חוּלִּין עַד שֶׁיָּבֹאוּ לִידֵי גִזְבָּר. yakhol af ze kén? talmoud lomar: "venatan et haerkekha vego'" – 'houlin ad cheyavoou lidé gizbar.
2. אֶלָּא, אִי אִיתְּמַר, הָכִי אִיתְּמַר: אָמַר רַב הַמְנוּנָא: הַכֹּל מוֹדִים בַּעֲרָכִין, דְּאַף עַל גַּב דְּלָא אָמַר ״עָלַי״ – מִיחַיַּיב, דִּכְתִיב ״וְנָתַן אֶת הָעֶרְכְּךָ״, חוּלִּין הֵן בְּיָדְךָ עַד שֶׁיָּבֹאוּ לִידֵי גִזְבָּר. ela, i itemar, hakhi itemar: amar rav hamnouna: hakol modim baarakhin, deaf al gav dela amar "ala" – mi'hayav, dikhtiv "venatan et haerkekha", 'houlin hén beyadkha ad cheyavoou lidé gizbar.
3. חוֹמֶר בְּכִסּוּי וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן, ״כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? 'homer bekhisou vekhou'. tanou rabanan, "ki yikaré kan tsipor lefanekha" – ma talmoud lomar?
4. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ״, יָכוֹל יַחְזוֹר בְּהָרִים וּגְבָעוֹת כְּדֵי שֶׁיִּמְצָא קֵן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״כִּי יִקָּרֵא״ – בִּמְאוֹרָע לְפָנֶיךָ. lefi cheneemar "chalé'ha techala'h et haém veet habanim tika'h lakh", yakhol ya'hzor beharim ougvaot kedé cheyimtsa kén? talmoud lomar "ki yikaré" – bimora lefanekha.
5. ״קַן״ – [קֵן] מִכׇּל מָקוֹם, ״צִפּוֹר״ – טְהוֹרָה וְלֹא טְמֵאָה, ״לְפָנֶיךָ״ – בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, ״בַּדֶּרֶךְ״ – בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, בָּאִילָנוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּכׇל עֵץ״, בְּבוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אוֹ עַל הָאָרֶץ״. "kan" – [kén] mikol makom, "tsipor" – teora velo teméa, "lefanekha" – birchout haya'hid, "baderekh" – birchout harabim, bailanot minayin? talmoud lomar "bekhol éts", bevorot chi'hin oumarot minayin? talmoud lomar "o al haarets".
6. וְכִי מֵאַחַר שֶׁסּוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר, ״לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ״ לְמָה לִי? לוֹמַר לָךְ: מָה דֶּרֶךְ שֶׁאֵין קִנּוֹ בְּיָדֶךָ, אַף כֹּל שֶׁאֵין קִנּוֹ בְּיָדֶךָ. מִכָּאן אָמְרוּ: יוֹנֵי שׁוֹבָךְ וְיוֹנֵי עֲלִיָּיה שֶׁקִּנְּנוּ בִּטְפִיחִין וּבְבִירוֹת, וַאֲוָוזִין וְתַרְנְגוֹלִין שֶׁקִּנְּנוּ בַּפַּרְדֵּס – חַיָּיב בְּשִׁילּוּחַ, אֲבָל קִנְּנוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְכֵן יוֹנֵי הַרְדָּסִיָּאוֹת – פָּטוּר מִשִּׁילּוּחַ. vekhi méa'har chesofénou lerabot kol davar, "lefanekha baderekh" lema li? lomar lakh: ma derekh cheén kino beyadekha, af kol cheén kino beyadekha. mikan amrou: yoné chovakh veoné aliya chekinenou bitfi'hin ouvvirot, vaavazin vetarnegolin chekinenou bapardés – 'hayav bechilou'ha, aval kinenou betokh habayit, vekhén yoné hardasiyaot – patour michilou'ha.
7. אָמַר מָר: מָה ״דֶּרֶךְ״ – שֶׁאֵין קִנּוֹ בְּיָדְךָ, אַף כֹּל שֶׁאֵין קִנּוֹ בְּיָדְךָ. הָא לְמָה לִי? מִ״כִּי יִקָּרֵא״ נָפְקָא, ״כִּי יִקָּרֵא״ פְּרָט לִמְזוּמָּן. וְעוֹד, ״לְפָנֶיךָ״ לְמָה לִּי? amar mar: ma "derekh" – cheén kino beyadkha, af kol cheén kino beyadkha. ha lema li? mi"ki yikaré" nafka, "ki yikaré" perat limzouman. veod, "lefanekha" lema li?
8. אֶלָּא ״לְפָנֶיךָ״, לְאֵתוֹיֵי שֶׁהָיוּ לְפָנֶיךָ וּמָרְדוּ, ״בַּדֶּרֶךְ״ – כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מָצָא קֵן בַּיָּם חַיָּיב בְּשִׁילּוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר ״כֹּה אָמַר ה׳ הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וְגוֹ׳״. ela "lefanekha", leétoyé chehaou lefanekha oumardou, "baderekh" – kidrav yeouda amar rav, deamar rav yeouda amar rav: matsa kén bayam 'hayav bechilou'ha, cheneemar "ko amar h' hanotén bayam darekh vego'".
9. אֶלָּא מֵעַתָּה, מָצָא קֵן בַּשָּׁמַיִם, דִּכְתִיב ״דֶּרֶךְ נֶשֶׁר בַּשָּׁמַיִם״, הָכִי נָמֵי דְּמִיחַיַּיב בְּשִׁילּוּחַ הַקֵּן? ״דֶּרֶךְ נֶשֶׁר״ אִיקְּרִי, ״דֶּרֶךְ״ סְתָמָא לָא אִיקְּרִי. ela méata, matsa kén bachamayim, dikhtiv "derekh necher bachamayim", hakhi namé demi'hayav bechilou'ha hakén? "derekh necher" ikeri, "derekh" setama la ikeri.
10. אָמְרִי לֵיהּ פַּפּוּנָאֵי לְרַב מַתְנָה: מָצָא קֵן בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם מַהוּ? אֲמַר [לְהוּ]: ״וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ״. מֹשֶׁה מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? ״בְּשַׁגַּם הוּא בָּשָׂר״. amri léh papounaé lerav matna: matsa kén berocho chel adam maou? amar [leou]: "vaadama al rocho". moche min hatora minayin? "bechagam hou basar".
11. הָמָן מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? ״הֲמִן הָעֵץ״. haman min hatora minayin? "hamin haéts".
12. אֶסְתֵּר מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? ״וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר״. מׇרְדֳּכַי מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? דִּכְתִיב: ״מׇר דְּרוֹר״, וּמְתַרְגְּמִינַן: ״מֵירָא דַּכְיָא״. estér min hatora minayin? "veanokhi hastér astir". mordokha min hatora minayin? dikhtiv: "mor deror", oumtargeminan: "méra dakhya".
13. וְאֵיזֶהוּ שֶׁאֵינוֹ מְזוּמָּן וְכוּ׳. רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן – חַד תָּנֵי ״הַדְּרָסִיָּאוֹת״, וְחַד תָּנֵי ״הַרְדָּסִיָּאוֹת״. מַאן דְּתָנֵי ״הַרְדָּסִיָּאוֹת״ – עַל שֵׁם הוֹרְדוֹס, וּמַאן דְּתָנֵי ״הַדְּרָסִיָּאוֹת״ – עַל שֵׁם מְקוֹמָן. veézeou cheéno mezouman vekhou'. rabi 'hiya verabi chimon – 'had tané "haderasiyaot", ve'had tané "hardasiyaot". man detané "hardasiyaot" – al chém hordos, ouman detané "haderasiyaot" – al chém mekoman.
14. אָמַר רַב כָּהֲנָא: לְדִידִי חַזְיָין [לִי], וְקָיְימָן שִׁיתְּסַר דָּרֵי בִּפְתֵי מִילָא, (וַהֲוָה קָרָא) [וְאָמְרָן] ״קִירִי, קִירִי״, (הֲוָה חַד מִינַּיְיהוּ דְּלָא הֲוָה קָרֵי קִירִי קִירִי) [הֲוָות חֲדָא דְּלָא הֲוָות יָדְעָה לְמֵימַר], אֲמַרָה לַהּ חֲבֶרְתַּהּ: סוֹמָא, אֱמַרִי ״קִירִי, קִירִי״, אֲמַרָה: סוֹמָא, אֱמַרִי ״קִירִי כִּירִי״, אַתְיוּהָ וְשַׁחְטוּהָ. amar rav kahana: ledidi 'hazyan [li], vekayman chitesar daré bifté mila, (vahava kara) [veamran] "kiri, kiri", (hava 'had minayou dela hava karé kiri kiri) [havat 'hada dela havat yada lemémar], amara lah 'havertah: soma, emari "kiri, kiri", amara: soma, emari "kiri kiri", atouha vecha'htouha.
15. אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲמַר לִי [רַבִּי] חֲנִינָא: מִילִּין. מִילִּין סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: בְּמִילִּין. amar rav aché: amar li [rabi] 'hanina: milin. milin salka datakh? ela éma: bemilin.
16. עוֹף טָמֵא פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: דְּאָמַר קְרָא ״כִּי יִקָּרֵא קֵן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ״, עוֹף מַשְׁמַע לַן בֵּין טָהוֹר בֵּין טָמֵא. ״צִפּוֹר״ – טָהוֹר אַשְׁכְּחַן דְּאִיקְּרִי ״צִפּוֹר״, טָמֵא לָא אַשְׁכְּחַן דְּאִיקְּרִי ״צִפּוֹר״. of tamé patour milechalé'ha. menahané milé? amar rabi yits'hak: deamar kera "ki yikaré kén tsipor lefanekha", of machma lan bén taor bén tamé. "tsipor" – taor achke'han deikeri "tsipor", tamé la achke'han deikeri "tsipor".
17. תָּא שְׁמַע: ״תַּבְנִית כׇּל צִפּוֹר כָּנָף״, מַאי לָאו ״צִפּוֹר״ – בֵּין טָהוֹר בֵּין טָמֵא, ״כָּנָף״ – חֲגָבִים? לָא, ״צִפּוֹר״ – טָהוֹר, ״כָּנָף״ – טָמֵא וַחֲגָבִים. ta chema: "tavnit kol tsipor kanaf", ma la "tsipor" – bén taor bén tamé, "kanaf" – 'hagavim? la, "tsipor" – taor, "kanaf" – tamé va'hagavim.
18. תָּא שְׁמַע: ״הַחַיָּה וְכׇל בְּהֵמָה רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף״, מַאי לָאו ״צִפּוֹר״ – בֵּין טָהוֹר בֵּין טָמֵא, וְ״כָנָף״ – חֲגָבִים? לָא, ״צִפּוֹר״ – טָהוֹר, ״כָּנָף״ – טָמֵא וַחֲגָבִים. ta chema: "ha'haya vekhol behéma remes vetsipor kanaf", ma la "tsipor" – bén taor bén tamé, ve"khanaf" – 'hagavim? la, "tsipor" – taor, "kanaf" – tamé va'hagavim.
19. תָּא שְׁמַע: ״כׇּל צִפּוֹר כׇּל כָּנָף״, מַאי לָאו כִּדְמַקְשִׁינַן? לָא, כְּדִמְשַׁנֵּינַן. ta chema: "kol tsipor kol kanaf", ma la kidmakchinan? la, kedimchanénan.
20. תָּא שְׁמַע: ״וְאַתָּה בֶן אָדָם אֱמֹר לְצִפּוֹר כׇּל כָּנָף״, מַאי לָאו כִּדְאַקְשִׁינַן? לָא, כִּדְשַׁנֵּינַן. ta chema: "veata ven adam emor letsipor kol kanaf", ma la kidakchinan? la, kidchanénan.
21. תָּא שְׁמַע: ta chema:

Daf 140a

1. ״וּבְעַנְפוֹהִי יְדוּרָן צִפְּרֵי שְׁמַיָּא״ – ״צִפְּרֵי שְׁמַיָּא״ אִיקְּרוֹ, ״צִפְּרֵי״ סְתָמָא לָא אִיקְּרוֹ. "ouvanfohi yedouran tsiperé chemaya" – "tsiperé chemaya" ikero, "tsiperé" setama la ikero.
2. תָּא שְׁמַע: ״כׇּל צִפּוֹר טְהוֹרָה״, מִכְּלָל דְּאִיכָּא טְמֵאָה? לָא, מִכְּלָל דְּאִיכָּא אֲסוּרָה. ta chema: "kol tsipor teora", mikelal deika teméa? la, mikelal deika asoura.
3. מַאי הִיא? אִי טְרֵפָה – בְּהֶדְיָא כְּתִיב! וְאִי בִּשְׁחוּטָה דִּמְצוֹרָע – מִסֵּיפָא דִּקְרָא נָפְקָא, ״וְזֶה אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ מֵהֶם״ – לְרַבּוֹת שְׁחוּטַת מְצוֹרָע. ma hi? i teréfa – behedya ketiv! vei bich'houta dimtsora – miséfa dikra nafka, "veze acher lo tokhlou méhem" – lerabot che'houtat metsora.
4. לְעוֹלָם בִּשְׁחוּטָה דִּמְצוֹרָע, וְלַעֲבוֹר עָלָיו בַּעֲשֵׂה וּבְלֹא תַעֲשֶׂה. וְלוֹקְמַהּ בִּטְרֵפָה, וְלַעֲבוֹר עָלָיו בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה? דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ, וּבְעִנְיָנָא דִּשְׁחוּטָה כְּתִיב. leolam bich'houta dimtsora, velaavor ala baasé ouvlo taase. velokmah bitréfa, velaavor ala baasé velo taase? davar halaméd méinyano, ouvinyana dich'houta ketiv.
5. תָּא שְׁמַע: ״שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת״, מַאי ״חַיּוֹת״? לָאו שֶׁחַיּוֹת בְּפִיךְ? מִכְּלָל דְּאִיכָּא לָאו שֶׁחַיּוֹת בְּפִיךְ! לָא, מַאי ״חַיּוֹת״? שֶׁחַיִּין רָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁלָּהֶן. ta chema: "cheté tsiporim 'hayot", ma "'hayot"? la che'hayot befikh? mikelal deika la che'hayot befikh! la, ma "'hayot"? che'hayin raché évarim chelahen.
6. תָּא שְׁמַע מִסֵּיפָא: ״טְהוֹרוֹת״, מִכְּלָל דְּאִיכָּא טְמֵאוֹת? לָא, מִכְּלָל דְּאִיכָּא טְרֵפוֹת. ta chema miséfa: "teorot", mikelal deika teméot? la, mikelal deika teréfot.
7. טְרֵפוֹת מֵ״חַיּוֹת״ נָפְקָא. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר טְרֵפָה חַיָּה, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר טְרֵפָה אֵינָהּ חַיָּה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? וְעוֹד, בֵּין לְמַאן דְּאָמַר טְרֵפָה חַיָּה, בֵּין לְמַאן דְּאָמַר אֵינָהּ חַיָּה, מִדְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל נָפְקָא. teréfot mé"'hayot" nafka. hani'ha leman deamar teréfa 'haya, ela leman deamar teréfa énah 'haya, ma ika lemémar? veod, bén leman deamar teréfa 'haya, bén leman deamar énah 'haya, midetana devé rabi yichmaél nafka.
8. דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: נֶאֱמַר מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר בִּפְנִים, וְנֶאֱמַר מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר בַּחוּץ. detana devé rabi yichmaél: neemar makhchir oumkhapér bifnim, veneemar makhchir oumkhapér ba'houts.
9. מָה מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר הָאָמוּר בִּפְנִים – עָשָׂה בּוֹ מַכְשִׁיר כִּמְכַפֵּר, אַף מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר הָאָמוּר בַּחוּץ – עָשָׂה בּוֹ מַכְשִׁיר כִּמְכַפֵּר. ma makhchir oumkhapér haamour bifnim – asa bo makhchir kimkhapér, af makhchir oumkhapér haamour ba'houts – asa bo makhchir kimkhapér.
10. אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לְמַעוֹטֵי צִפּוֹרֵי עִיר הַנִּדַּחַת. לְמַאי? אִי לְשִׁילּוּחַ – לֹא אָמְרָה תּוֹרָה שַׁלַּח לְתַקָּלָה, אֶלָּא לִשְׁחִיטָה. ela amar rav na'hman bar yits'hak: lemaoté tsiporé ir hanida'hat. lema? i lechilou'ha – lo amra tora chala'h letakala, ela lich'hita.
11. רָבָא אָמַר: לְמַעוֹטֵי שֶׁלֹּא לְזַוֵּוג לָהּ אַחֶרֶת קוֹדֶם שִׁלּוּחֶיהָ. לְמַאי? אִי לִשְׁחִיטָה – הָא בָּעֲיָא שִׁילּוּחַ! אֶלָּא לְשִׁילּוּחַ. rava amar: lemaoté chelo lezavég lah a'heret kodem chilou'heha. lema? i lich'hita – ha baaya chilou'ha! ela lechilou'ha.
12. רַב פָּפָּא אָמַר: לְצִפֳּרִים (שֶׁהֶחְלִיפוּ) [שֶׁהֶחְלִיפָן] בְּצִפֳּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִיב: ״וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ״, כׇּל מַה שֶּׁאַתָּה מְהַיֶּיה הֵימֶנּוּ כָּמוֹהוּ. לְמַאי? אִי לְשִׁילּוּחַ – לֹא אָמְרָה תּוֹרָה שַׁלַּח לְתַקָּלָה, אֶלָּא לִשְׁחִיטָה. rav papa amar: letsiporim (chehe'hlifou) [chehe'hlifan] betsiporé avoda zara, dikhtiv: "vehayita 'hérem kamoou", kol ma cheata mehaye hémenou kamoou. lema? i lechilou'ha – lo amra tora chala'h letakala, ela lich'hita.
13. רָבִינָא אָמַר: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בְּעוֹף שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ. הֵיכִי דָמֵי? אִי דִּגְמַר דִּינֵהּ – בַּר קְטָלָא הוּא! אֶלָּא קוֹדֶם גְּמַר דִּינֵאּ, וּלְמַאי? אִי לְשִׁילּוּחַ – בָּעֵי לְאֵתוֹיֵי לְבֵי דִינָא וְקַיּוֹמֵי ״וּבִעַרְתָּ הָרַע מִקִּרְבֶּךָ״! אֶלָּא לִשְׁחִיטָה. ravina amar: hakha bema askinan? beof cheharag et hanefech. hékhi damé? i digmar dinéh – bar ketala hou! ela kodem gemar diné, oulma? i lechilou'ha – baé leétoyé levé dina vekayomé "ouviarta hara mikirbekha"! ela lich'hita.
14. עוֹף טָמֵא רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָהוֹר. בִּשְׁלָמָא עוֹף טָמֵא רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי טָהוֹר – בָּעֵינַן ״צִפּוֹר״ וְלֵיכָּא, אֶלָּא עוֹף טָהוֹר רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָמֵא – הָא ״צִפּוֹר״ הוּא! of tamé rovéts al bétsé of taor. bichlama of tamé rovéts al bétsé taor – baénan "tsipor" veléka, ela of taor rovéts al bétsé of tamé – ha "tsipor" hou!
15. כִּדְאָמַר רַב כָּהֲנָא: ״תִּקַּח לָךְ״ – וְלֹא לִכְלָבֶיךָ, הָכָא נָמֵי: ״תִּקַּח לָךְ״ – וְלֹא לִכְלָבֶיךָ. kidamar rav kahana: "tika'h lakh" – velo likhlavekha, hakha namé: "tika'h lakh" – velo likhlavekha.
16. וְהֵיכָא אִיתְּמַר דְּרַב כָּהֲנָא? אַהָא דְּתַנְיָא: אִם טְרֵפָה – חַיָּיב בְּשִׁילּוּחַ, אֶפְרוֹחִים טְרֵפוֹת – פָּטוּר מִשִּׁילּוּחַ. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב כָּהֲנָא: דְּאָמַר קְרָא ״תִּקַּח לָךְ״ – וְלֹא לִכְלָבֶיךָ. vehékha itemar derav kahana? aha detanya: im teréfa – 'hayav bechilou'ha, efro'him teréfot – patour michilou'ha. mena hané milé? amar rav kahana: deamar kera "tika'h lakh" – velo likhlavekha.
17. וּלְהַקִּישׁ אֵם טְרֵפָה לְאֶפְרוֹחִים, מָה אֶפְרוֹחִים טְרֵפוֹת – פָּטוּר מִשִּׁילּוּחַ, אַף אֵם טְרֵפָה נָמֵי – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. oulhakich ém teréfa leefro'him, ma efro'him teréfot – patour michilou'ha, af ém teréfa namé – patour milechalé'ha.

Daf 140b

1. אִם כֵּן, ״צִפּוֹר״ לְמַעוֹטֵי עוֹף טָמֵא לְמָה לִי? im kén, "tsipor" lemaoté of tamé lema li?
2. וְהָתַנְיָא: אֵם אֶפְרוֹחִין טְרֵפָה – חַיָּיב בְּשִׁילּוּחַ! אָמַר אַבָּיֵי: הָכִי קָאָמַר – אֶפְרוֹחַ שֶׁאִמָּן טְרֵפָה חַיָּיב בְּשִׁילּוּחַ. vehatanya: ém efro'hin teréfa – 'hayav bechilou'ha! amar abayé: hakhi kaamar – efro'ha cheiman teréfa 'hayav bechilou'ha.
3. בָּעֵי רַב הוֹשַׁעְיָא: הוֹשִׁיט יָדוֹ לַקֵּן, וְשָׁחַט מִיעוּט סִימָנִים, מַהוּ? baé rav hochaya: hochit yado lakén, vecha'hat miout simanim, maou?
4. מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּאִילּוּ שָׁבֵיק לְהוּ מִטַּרְפִי, בָּעֵינַן ״לָךְ וְלֹא לִכְלָבֶיךָ״, אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דִּבְיָדוֹ לְמִגְמַר שְׁחִיטָה, ״תִּקַּח לָךְ״ קָרֵינָא בֵּיהּ, וְחַיָּיב בְּשִׁילּוּחַ? תֵּיקוּ. mi amrinan: kévan deilou chavék leou mitarfi, baénan "lakh velo likhlavekha", o dilma, kévan divyado lemigmar che'hita, "tika'h lakh" karéna béh, ve'hayav bechilou'ha? tékou.
5. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: מַטְלֵית מַהוּ שֶׁתָּחוֹץ? כְּנָפַיִם מַהוּ שֶׁיָּחוֹצּוּ? baé rabi yirmeya: matlét maou cheta'hots? kenafayim maou cheya'hotsou?
6. בֵּיצִים מוּזָרוֹת, מַהוּ? שְׁנֵי סִדְרֵי בֵיצִים זוֹ עַל גַּב זוֹ, מַהוּ? זָכָר עַל גַּבֵּי בֵיצִים וּנְקֵבָה עַל גַּבֵּי זָכָר, מַהוּ? תֵּיקוּ. bétsim mouzarot, maou? chené sidré vétsim zo al gav zo, maou? zakhar al gabé vétsim ounkéva al gabé zakhar, maou? tékou.
7. בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: יוֹנָה עַל בֵּיצֵי תָסִיל, מַהוּ? תָּסִיל עַל בֵּיצֵי יוֹנָה, מַהוּ? baé rabi zéra: yona al bétsé tasil, maou? tasil al bétsé yona, maou?
8. אָמַר אַבָּיֵי: תָּא שְׁמַע, עוֹף טָמֵא רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָהוֹר, וְטָהוֹר רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָמֵא – פָּטוּר מִשִּׁילּוּחַ. הָא טָהוֹר וְטָהוֹר – חַיָּיב! דִּלְמָא בְּקוֹרֵא. amar abayé: ta chema, of tamé rovéts al bétsé of taor, vetaor rovéts al bétsé of tamé – patour michilou'ha. ha taor vetaor – 'hayav! dilma bekoré.
9. קוֹרֵא זָכָר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? אָתְיָא ״דְּגִירָה״ ״דְּגִירָה״, כְּתִיב הָכָא ״קוֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד״, וּכְתִיב הָתָם ״וּבָקְעָה וְדָגְרָה בְצִלָּהּ״. koré zakhar, rabi eliezer me'hayév va'hakhamim potrin. amar rabi avaou: ma tama derabi eliezer? atya "degira" "degira", ketiv hakha "koré dagar velo yalad", oukhtiv hatam "ouvaka vedagra vetsilah".
10. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַחְלוֹקֶת בְּקוֹרֵא זָכָר, אֲבָל בְּקוֹרֵא נְקֵבָה – דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָּיב. פְּשִׁיטָא, ״קוֹרֵא זָכָר״ תְּנַן! מַהוּ דְּתֵימָא רַבָּנַן אֲפִילּוּ קוֹרֵא נְקֵבָה פָּטְרִי, וְהָא דְּקָתָנֵי ״זָכָר״ – לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, קָמַשְׁמַע לַן. amar rabi elazar: ma'hloket bekoré zakhar, aval bekoré nekéva – divré hakol 'hayav. pechita, "koré zakhar" tenan! maou detéma rabanan afilou koré nekéva patri, veha dekatané "zakhar" – leodiakha ko'ho derabi eliezer, kamachma lan.
11. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַחְלוֹקֶת בְּקוֹרֵא זָכָר, אֲבָל בְּזָכָר דְּעָלְמָא – דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר. פְּשִׁיטָא, ״קוֹרֵא זָכָר״ תְּנַן! מַהוּ דְּתֵימָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֲפִילּוּ זָכָר דְּעָלְמָא מְחַיֵּיב, וְהַאי דְּקָתָנֵי ״קוֹרֵא זָכָר״ – לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחָן דְּרַבָּנַן, קָא מַשְׁמַע לַן. veamar rabi elazar: ma'hloket bekoré zakhar, aval bezakhar dealma – divré hakol patour. pechita, "koré zakhar" tenan! maou detéma rabi eliezer afilou zakhar dealma me'hayév, veha dekatané "koré zakhar" – leodiakha ko'han derabanan, ka machma lan.
12. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: זָכָר דְּעָלְמָא – פָּטוּר, קוֹרֵא זָכָר – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. tanya namé hakhi: zakhar dealma – patour, koré zakhar – rabi eliezer me'hayév, va'hakhamim potrin.
13. מַתְנִי׳ הָיְתָה מְעוֹפֶפֶת, בִּזְמַן שֶׁכְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן – חַיָּיב לְשַׁלֵּחַ, אֵין כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. אֵין שָׁם אֶלָּא אֶפְרוֹחַ אֶחָד אוֹ בֵּיצָה אַחַת – חַיָּיב לְשַׁלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר ״קַן״, קֵן מִכׇּל מָקוֹם. matni' hayta meofefet, bizman chekenafeha nogot bakén – 'hayav lechalé'ha, én kenafeha nogot bakén – patour milechalé'ha. én cham ela efro'ha e'had o bétsa a'hat – 'hayav lechalé'ha, cheneemar "kan", kén mikol makom.
14. הָיוּ שָׁם אֶפְרוֹחִים מַפְרִיחִים, אוֹ בֵּיצִים מוּזָרוֹת – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים״, מָה אֶפְרוֹחִים בְּנֵי קַיָּימָא, אַף בֵּיצִים בְּנֵי קַיָּימָא, יָצְאוּ מוּזָרוֹת. וּמָה הַבֵּיצִים צְרִיכִין לְאִמָּן, אַף הָאֶפְרוֹחִין צְרִיכִין לְאִמָּן, יָצְאוּ מַפְרִיחִין. haou cham efro'him mafri'him, o bétsim mouzarot – patour milechalé'ha, cheneemar "vehaém rovetset al haefro'him o al habétsim", ma efro'him bené kayama, af bétsim bené kayama, yatsou mouzarot. ouma habétsim tserikhin leiman, af haefro'hin tserikhin leiman, yatsou mafri'hin.
15. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״רוֹבֶצֶת״ – וְלֹא מְעוֹפֶפֶת. יָכוֹל אֲפִילּוּ כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״רוֹבֶצֶת״. מַאי תַּלְמוּדָא? מִדְּלָא כְּתִיב ״יוֹשֶׁבֶת״. gema' tanou rabanan: "rovetset" – velo meofefet. yakhol afilou kenafeha nogot bakén? talmoud lomar "rovetset". ma talmouda? midela ketiv "yochevet".
16. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בֵּין שְׁנֵי רוֹבְדֵי אִילָן – רוֹאִים, כֹּל שֶׁאִם תִּשָּׁמֵט נוֹפֶלֶת עֲלֵיהֶם – חַיָּיב לְשַׁלֵּחַ, וְאִם לָאו – פָּטוּר. amar rav yeouda amar rav: hayta yochevet bén chené rovdé ilan – roim, kol cheim tichamét nofelet aléhem – 'hayav lechalé'ha, veim la – patour.
17. מֵיתִיבִי: הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בֵּינֵיהֶן – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ, עַל גַּבֵּיהֶן – חַיָּיב לְשַׁלֵּחַ, הָיְתָה מְעוֹפֶפֶת, אֲפִילּוּ כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. métivi: hayta yochevet bénéhen – patour milechalé'ha, al gabéhen – 'hayav lechalé'ha, hayta meofefet, afilou kenafeha nogot bakén – patour milechalé'ha.
18. מַאי לָאו עַל גַּבֵּיהֶן, דּוּמְיָא דְּבֵינֵיהֶן: מָה בֵּינֵיהֶן – דְּנָגְעָה בְּהוּ, אַף עַל גַּבֵּיהֶן – דְּנָגְעָה בְּהוּ, אֲבָל רוֹבְדֵי אִילָן – פָּטוּר? ma la al gabéhen, doumya devénéhen: ma bénéhen – denaga beou, af al gabéhen – denaga beou, aval rovdé ilan – patour?
19. לֹא, עַל גַּבֵּיהֶן דּוּמְיָא דְּבֵינֵיהֶן: מָה בֵּינֵיהֶן – דְּלֹא נָגְעָה עֲלַיְיהוּ, אַף עַל גַּבֵּיהֶן – דְּלֹא נָגְעָה עֲלַיְיהוּ, וְהַיְינוּ רוֹבְדֵי אִילָן. lo, al gabéhen doumya devénéhen: ma bénéhen – delo naga alayou, af al gabéhen – delo naga alayou, vehaynou rovdé ilan.
20. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ רוֹבְדֵי אִילָן פָּטוּר – אַדְּתָנֵי: הָיְתָה מְעוֹפֶפֶת, אֲפִילּוּ כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ, לִיתְנֵי רוֹבְדֵי אִילָן, וְכׇל שֶׁכֵּן מְעוֹפֶפֶת! hakhi namé mistabera, dei salka datakh rovdé ilan patour – adetané: hayta meofefet, afilou kenafeha nogot bakén patour milechalé'ha, litné rovdé ilan, vekhol chekén meofefet!
21. מְעוֹפֶפֶת אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ, דַּאֲפִילּוּ כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. meofefet itsterikh léh, daafilou kenafeha nogot bakén – patour milechalé'ha.
22. וְהָאֲנַן תְּנַן: בִּזְמַן שֶׁכְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן חַיָּיב לְשַׁלֵּחַ! אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: כִּי קָתָנֵי מַתְנִיתָא בְּנוֹגֵעַ מִן הַצַּד. vehaanan tenan: bizman chekenafeha nogot bakén 'hayav lechalé'ha! amar rabi yirmeya: ki katané matnita benogéa min hatsad.
23. אִיכָּא דְאָמְרִי, לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בֵּינֵיהֶן – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ, עַל גַּבֵּיהֶן – חַיָּיב לְשַׁלֵּחַ, הָיְתָה מְעוֹפֶפֶת, אֲפִילּוּ כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. ika deamri, léma mesaya léh: hayta yochevet bénéhen – patour milechalé'ha, al gabéhen – 'hayav lechalé'ha, hayta meofefet, afilou kenafeha nogot bakén – patour milechalé'ha.
24. מַאי לָאו עַל גַּבֵּיהֶן, דּוּמְיָא דְּבֵינֵיהֶן: מָה בֵּינֵיהֶן – דְּלָא נָגְעָה עֲלַיְיהוּ, אַף עַל גַּבֵּיהֶן – דְּלָא נָגְעָה עֲלַיְיהוּ, וְהַיְינוּ רוֹבְדֵי אִילָן? ma la al gabéhen, doumya devénéhen: ma bénéhen – dela naga alayou, af al gabéhen – dela naga alayou, vehaynou rovdé ilan?
25. לָא, עַל גַּבֵּיהֶן דּוּמְיָא דְּבֵינֵיהֶן: מָה בֵּינֵיהֶן – דְּנָגְעָה בְּהוּ, אַף עַל גַּבֵּיהֶן – דְּנָגְעָה בְּהוּ. אֲבָל רוֹבְדֵי אִילָן – פָּטוּר. אִי הָכִי, אַדְּקָתָנֵי סֵיפָא: הָיְתָה מְעוֹפֶפֶת, אֲפִילּוּ כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן – פָּטוּר, la, al gabéhen doumya devénéhen: ma bénéhen – denaga beou, af al gabéhen – denaga beou. aval rovdé ilan – patour. i hakhi, adekatané séfa: hayta meofefet, afilou kenafeha nogot bakén – patour,

Daf 141a

1. לִיתְנֵי רוֹבְדֵי אִילָן, וְכׇל שֶׁכֵּן מְעוֹפֶפֶת? מְעוֹפֶפֶת אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ, דַּאֲפִילּוּ כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. litné rovdé ilan, vekhol chekén meofefet? meofefet itsterikh léh, daafilou kenafeha nogot bakén – patour milechalé'ha.
2. וְהָאֲנַן תְּנַן: בִּזְמַן שֶׁכְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן – חַיָּיב לְשַׁלֵּחַ! אָמַר רַב יְהוּדָה: כִּי קָתָנֵי מַתְנִיתִין – בְּנוֹגֵעַ מִן הַצַּד. vehaanan tenan: bizman chekenafeha nogot bakén – 'hayav lechalé'ha! amar rav yeouda: ki katané matnitin – benogéa min hatsad.
3. אֵין שָׁם אֶפְרוֹחַ וְכוּ׳. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן לְרָבָא: אֵימָא אִיפְּכָא, אֵין שָׁם אֶפְרוֹחַ אֶלָּא אֶחָד אוֹ בֵּיצָה אַחַת – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ, דְּבָעֵינַן ״אֶפְרוֹחִים אוֹ בֵיצִים״ וְלֵיכָּא. én cham efro'ha vekhou'. amar léh haou mérabanan lerava: éma ipekha, én cham efro'ha ela e'had o bétsa a'hat – patour milechalé'ha, devaénan "efro'him o vétsim" veléka.
4. הָיוּ שָׁם אֶפְרוֹחִים מַפְרִיחִים אוֹ בֵּיצִים מוּזָרוֹת, חַיָּיב לְשַׁלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר ״קַן״ – קֵן מִכׇּל מָקוֹם. אִם כֵּן, נִכְתּוֹב קְרָא ״וְהָאֵם רוֹבֶצֶת עֲלֵיהֶם״, מַאי ״וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים״? לְאַקּוֹשֵׁי אֶפְרוֹחִים לְבֵיצִים וּבֵיצִים לְאֶפְרוֹחִים. haou cham efro'him mafri'him o bétsim mouzarot, 'hayav lechalé'ha, cheneemar "kan" – kén mikol makom. im kén, nikhtov kera "vehaém rovetset aléhem", ma "vehaém rovetset al haefro'him o al habétsim"? leakoché efro'him levétsim ouvétsim leefro'him.
5. מַתְנִי׳ שִׁלְּחָהּ וְחָזְרָה, אֲפִילּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים – חַיָּיב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם״. אָמַר: הֲרֵינִי נוֹטֵל אֶת הָאֵם וּמְשַׁלֵּחַ אֶת הַבָּנִים – חַיָּיב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם״. נָטַל אֶת הַבָּנִים וְהֶחְזִירָן לָהּ, וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה הָאֵם עֲלֵיהֶן – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. matni' chile'hah ve'hazra, afilou arbaa va'hamicha peamim – 'hayav, cheneemar: "chalé'ha techala'h et haém". amar: haréni notél et haém oumchalé'ha et habanim – 'hayav, cheneemar: "chalé'ha techala'h et haém". natal et habanim vehe'hziran lah, vea'har kakh 'hazra haém aléhen – patour milechalé'ha.
6. גְּמָ׳ אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן לְרָבָא, וְאֵימָא: ״שַׁלֵּחַ״ – חֲדָא זִימְנָא, ״תְּשַׁלַּח״ – תְּרֵי זִימְנִין. gema' amar léh haou mérabanan lerava, veéma: "chalé'ha" – 'hada zimna, "techala'h" – teré zimnin.
7. אֲמַר לֵיהּ: ״שַׁלֵּחַ״ – אֲפִילּוּ מֵאָה פְּעָמִים, ״תְּשַׁלַּח״ – אֵין לִי אֶלָּא לִדְבַר הָרְשׁוּת, לִדְבַר מִצְוָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״תְּשַׁלַּח״ – מִכׇּל מָקוֹם. amar léh: "chalé'ha" – afilou méa peamim, "techala'h" – én li ela lidvar harchout, lidvar mitsva minayin? talmoud lomar "techala'h" – mikol makom.
8. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף בַּר רָבָא לְרַב כָּהֲנָא: אֶלָּא טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״תְּשַׁלַּח״, הָא לָאו הָכִי, הָוֵה אָמֵינָא: לִדְבַר מִצְוָה לָא? עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה הוּא, וְאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה! amar léh rabi aba beréh derav yoséf bar rava lerav kahana: ela tama dikhtav ra'hamana "techala'h", ha la hakhi, havé aména: lidvar mitsva la? asé velo taase hou, veén asé do'he lo taase vaasé!
9. לָא צְרִיכָא, דַּעֲבַר וְשַׁקְלַהּ לְאֵם, דְּלָאו עַבְרֵיהּ, עֲשֵׂה הוּא דְּאִיכָּא, לֵיתֵי עֲשֵׂה וְלִידְחֵי עֲשֵׂה, קָא מַשְׁמַע לַן. la tserikha, daavar vechaklah leém, dela avréh, asé hou deika, lété asé velid'hé asé, ka machma lan.
10. הָנִיחָא לְמַאן דְּתָנֵי קִיְּימוֹ וְלֹא קִיְּימוֹ. hani'ha leman detané kiyemo velo kiyemo.
11. אֶלָּא לְמַאן דְּתָנֵי בִּטְּלוֹ וְלֹא בִּטְּלוֹ, כַּמָּה דְּלָא שַׁחְטַהּ – לָא עַבְרֵיהּ לְלָאו. ela leman detané bitelo velo bitelo, kama dela cha'htah – la avréh lela.
12. וְתוּ, לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר ״שַׁלֵּחַ״ מֵעִיקָּרָא מַשְׁמַע, אֲפִילּוּ עֲשֵׂה נָמֵי לֵיכָּא! vetou, lerabi yeouda deamar "chalé'ha" méikara machma, afilou asé namé léka!
13. אֶלָּא אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: כְּגוֹן שֶׁנְּטָלָהּ עַל מְנָת לְשַׁלֵּחַ, דְּלָאו לֵיכָּא, עֲשֵׂה הוּא דְּאִיכָּא, וְלֵיתֵי עֲשֵׂה וְלִידְחֵי עֲשֵׂה. ela amar mar bar rav aché: kegon chenetalah al menat lechalé'ha, dela léka, asé hou deika, velété asé velid'hé asé.
14. מַאי אוּלְמֵיהּ דְּהַאי עֲשֵׂה מֵהַאי עֲשֵׂה? סָלְקָא דַּעְתָּךְ, הוֹאִיל וְאָמַר מָר: גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה: שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדוּשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם. ma oulméh deha asé méha asé? salka datakh, hoil veamar mar: gadol chalom chebén ich leichto, cheharé amra tora: chemo chel hakadoch baroukh hou chenikhtav bikdoucha yima'he al hamayim.
15. וְהַאי מְצוֹרָע, כֵּיוָן דְּכַמָּה דְּלָא מִטַּהַר, אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, דִּכְתִיב: ״וְיָשַׁב מִחוּץ לְאׇהֳלוֹ שִׁבְעַת יָמִים״, ״אׇהֳלוֹ״ – זוֹ אִשְׁתּוֹ, מִכָּאן שֶׁאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. מַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן דְּאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, לֵיתֵי עֲשֵׂה דִּידֵיהּ וְלִידְחֵי עֲשֵׂה דְּשִׁלּוּחַ הַקֵּן, קָא מַשְׁמַע לַן. veha metsora, kévan dekhama dela mitahar, asour betachmich hamita, dikhtiv: "veyachav mi'houts leoholo chivat yamim", "oholo" – zo ichto, mikan cheasour betachmich hamita. maou detéma: kévan deasour betachmich hamita, lété asé didéh velid'hé asé dechilou'ha hakén, ka machma lan.
16. מַתְנִי׳ הַנּוֹטֵל אֵם עַל הַבָּנִים – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לוֹקֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְשַׁלֵּחַ וְאֵינוֹ לוֹקֶה. זֶה הַכְּלָל: כׇּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה – אֵין לוֹקִין עָלֶיהָ. matni' hanotél ém al habanim – rabi yeouda omér: loke veéno mechalé'ha, va'hakhamim omrim: mechalé'ha veéno loke. ze hakelal: kol mitsvat lo taase cheyéch bah koum asé – én lokin aleha.
17. גְּמָ׳ בָּעֵי רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם דְּסָבַר לָאו שֶׁנִּיתָּק לַעֲשֵׂה לוֹקִין עָלָיו. gema' baé rabi aba bar memel: tama derabi yeouda michoum desavar la chenitak laasé lokin ala.
18. אוֹ דִלְמָא בְּעָלְמָא סָבַר, לָאו שֶׁנִּיתָּק לַעֲשֵׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו, וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא, מִשּׁוּם דְּקָסָבַר ״שַׁלֵּחַ״ מֵעִיקָּרָא מַשְׁמַע. o dilma bealma savar, la chenitak laasé én lokin ala, vehakha haynou tama, michoum dekasavar "chalé'ha" méikara machma.
19. תָּא שְׁמַע: גַּנָּב וְגַזְלָן יֶשְׁנָן בִּכְלַל מַלְקוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְהָא הָכָא, דְּלָאו שֶׁנִּיתָּק לַעֲשֵׂה הוּא, דְּרַחֲמָנָא אָמַר ״לֹא תִגְזוֹל״ ״וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה״. שְׁמַע מִינַּהּ טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם דְּקָסָבַר לָאו שֶׁנִּיתָּק לַעֲשֵׂה לוֹקִין עָלָיו. ta chema: ganav vegazlan yechnan bikhlal malkot, divré rabi yeouda. veha hakha, dela chenitak laasé hou, dera'hamana amar "lo tigzol" "vehéchiv et hagezéla". chema minah tama derabi yeouda michoum dekasavar la chenitak laasé lokin ala.
20. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא: לָאו אָמֵינָא לְכוּ, כֹּל מַתְנִיתָא דְּלָא תַּנְיָא בֵּי amar léh rabi zéra: la aména lekhou, kol matnita dela tanya bé

Daf 141b

1. רַבִּי חִיָּיא וּבֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא מְשַׁבַּשְׁתָּא הִיא, וְלָא תּוֹתְבוּ מִינַּהּ בֵּי מִדְרְשָׁא, דִּלְמָא אֵינָהּ בִּכְלַל מַלְקוֹת אַרְבָּעִים תַּנְיָא. rabi 'hiya ouvé rabi ochaya mechabachta hi, vela totvou minah bé midrecha, dilma énah bikhlal malkot arbaim tanya.
2. תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא וְרַבִּי חִיָּיא: ״לֹא תָשׁוּב״ וְשָׁב, ״לֹא תְכַלֶּה״ וְכִלָּה – יֶשְׁנָן בִּכְלַל מַלְקוֹת אַרְבָּעִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. ta chema, detané rabi ochaya verabi 'hiya: "lo tachouv" vechav, "lo tekhale" vekhila – yechnan bikhlal malkot arbaim, divré rabi yeouda.
3. שְׁמַע מִינַּהּ טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה, מִשּׁוּם דְּקָסָבַר לָאו שֶׁנִּיתָּק לַעֲשֵׂה – לוֹקִין עָלָיו. chema minah taméh derabi yeouda, michoum dekasavar la chenitak laasé – lokin ala.
4. דִּלְמָא הָתָם הַיְינוּ טַעַם, דְּקָסָבַר ״תַּעֲזוֹב״ מֵעִיקָּרָא מַשְׁמַע. dilma hatam haynou taam, dekasavar "taazov" méikara machma.
5. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: תָּא שְׁמַע, ״לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְגוֹ׳ בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ״ – בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן עֲשֵׂה אַחַר לֹא תַעֲשֶׂה, לוֹמַר לָךְ שֶׁאֵין לוֹקִין עָלָיו, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. amar léh ravina lerav aché: ta chema, "lo totirou mimenou ad boker vego' baéch tisrofou" – ba hakatouv litén asé a'har lo taase, lomar lakh cheén lokin ala, divré rabi yeouda.
6. שְׁמַע מִינַּהּ: טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם דְּקָסָבַר ״שַׁלֵּחַ״ מֵעִיקָּרָא מַשְׁמַע, שְׁמַע מִינַּהּ. chema minah: tama derabi yeouda michoum dekasavar "chalé'ha" méikara machma, chema minah.
7. אֲמַר לֵיהּ רַב אִידִי לְרַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא, דְּקָתָנֵי: הַנּוֹטֵל אֵם עַל הַבָּנִים – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לוֹקֶה וְאֵין מְשַׁלֵּחַ, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה לָאו שֶׁנִּיתָּק לַעֲשֵׂה לוֹקִין עָלָיו, ״לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּחַ״ מִבְּעֵי לֵיהּ! amar léh rav idi lerav aché: matnitin namé dayka, dekatané: hanotél ém al habanim – rabi yeouda omér: loke veén mechalé'ha, vei salka datakh tama derabi yeouda la chenitak laasé lokin ala, "loke oumchalé'ha" mibeé léh!
8. וְדִלְמָא הָכִי קָאָמַר בְּמַתְנִיתִין: אֵין נִפְטָר עַד דְּמַלְקִין לֵיהּ. vedilma hakhi kaamar bematnitin: én niftar ad demalkin léh.
9. עַד כַּמָּה מְשַׁלְּחָהּ? אָמַר רַב יְהוּדָה: כְּדֵי שֶׁתֵּצֵא מִתַּחַת יָדוֹ. בַּמֶּה מְשַׁלְּחָהּ? רַב הוּנָא אָמַר: בְּרַגְלֶיהָ, רַב יְהוּדָה אָמַר: בַּאֲגַפֶּיהָ. רַב הוּנָא אָמַר בְּרַגְלֶיהָ, דִּכְתִיב: ״מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר״. רַב יְהוּדָה אָמַר בַּאֲגַפֶּיהָ, דְּהָא כְּנָפֶיהָ נִינְהוּ. ad kama mechale'hah? amar rav yeouda: kedé chetétsé mita'hat yado. bame mechale'hah? rav houna amar: beragleha, rav yeouda amar: baagapeha. rav houna amar beragleha, dikhtiv: "mechale'hé regel hachor veha'hamor". rav yeouda amar baagapeha, deha kenafeha ninou.
10. הַהוּא דְּגַזִּינְהוּ לְגַפַּהּ, וְשַׁלְּחַהּ, וְאַחַר כָּךְ תַּפְשַׂהּ. נַגְּדֵיהּ רַב יְהוּדָה. אֲמַר לֵיהּ: זִיל רַבִּי לַהּ גַּדְפַיהּ, וְשַׁלְּחַהּ! haou degazinou legapah, vechale'hah, vea'har kakh tafsah. nagedéh rav yeouda. amar léh: zil rabi lah gadfah, vechale'hah!
11. כְּמַאן? אִי כְּרַבִּי יְהוּדָה – לוֹקֶה וְאֵין מְשַׁלֵּחַ, אִי כְּרַבָּנַן – מְשַׁלֵּחַ וְאֵין לוֹקֶה! לְעוֹלָם כְּרַבָּנַן, וּמַכַּת מַרְדּוּת מִדְּרַבָּנַן. keman? i kerabi yeouda – loke veén mechalé'ha, i kerabanan – mechalé'ha veén loke! leolam kerabanan, oumakat mardout miderabanan.
12. הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: תֵּימָה מַהוּ? אָמַר: לָא יָדַע הַאי גַּבְרָא דְּעוֹף טָהוֹר חַיָּיב לְשַׁלּוֹחֵי? אֲמַר לֵיהּ: דִּילְמָא חֲדָא בֵּיעֲתָא הוּא דְּרַמְיָא? אֲמַר לֵיהּ: (הַאי יָדְעִי) [אִין. אֲמַר לֵיהּ: מַאי תִּיבְּעֵי] לָךְ? מַתְנִיתִין הִיא: אֵין שָׁם אֶלָּא אֶפְרוֹחַ אֶחָד אוֹ בֵיצָה אַחַת – חַיָּיב לְשַׁלֵּחַ. haou daata lekaméh derava, amar léh: téma maou? amar: la yada ha gavra deof taor 'hayav lechalo'hé? amar léh: dilma 'hada béata hou deramya? amar léh: (ha yadi) [in. amar léh: ma tibeé] lakh? matnitin hi: én cham ela efro'ha e'had o vétsa a'hat – 'hayav lechalé'ha.
13. שַׁלְחַהּ, וְאַהְדַּר לַהּ רָבָא פְּרִסְתָּקֵי וְתַפְסַהּ. וְלֵיחוּשׁ לַחֲשָׁדָא? כִּלְאַחַר יָד. chal'hah, veahdar lah rava peristaké vetafsah. velé'houch la'hachada? kila'har yad.
14. תָּנוּ רַבָּנַן: יוֹנֵי שׁוֹבָךְ וְיוֹנֵי עֲלִיָּיה – חַיָּיבוֹת בְּשִׁלּוּחַ, וַאֲסוּרוֹת מִשּׁוּם גָּזֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. tanou rabanan: yoné chovakh veoné aliya – 'hayavot bechilou'ha, vaasourot michoum gazél mipené darkhé chalom.
15. וְאִי אִיתָא לְהָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא, חֲצֵרוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנָה לוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, קְרִי כָּאן ״כִּי יִקָּרֵא״ – פְּרָט לִמְזוּמָּן! vei ita leha deamar rabi yosé bar rabi 'hanina, 'hatséro chel adam kona lo chelo midato, keri kan "ki yikaré" – perat limzouman!
16. אָמַר (רב) [רַבָּה]: בֵּיצָה – עִם יְצִיאַת רוּבָּהּ הוּא דְּאִחַיַּיב בְּשִׁלּוּחַ, מִקְנָא לָא קָנֵי עַד דְּתִפּוֹל לַחֲצֵרוֹ, וְכִי קָתָנֵי חַיָּיבוֹת בְּשִׁלּוּחַ – מִקַּמֵּי דְּתִפּוֹל לַחֲצֵרוֹ. amar (rv) [raba]: bétsa – im yetsiat roubah hou dei'hayav bechilou'ha, mikna la kané ad detipol la'hatséro, vekhi katané 'hayavot bechilou'ha – mikamé detipol la'hatséro.
17. אִי הָכִי, אַמַּאי אֲסוּרוֹת מִשּׁוּם גָּזֵל? אַאִמָּם. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם אַבֵּיצָה, וּבֵיצָה כֵּיוָן דִּנְפַק לֵיהּ רוּבָּא – דַּעְתֵּיהּ עֲלֵיהּ. i hakhi, ama asourot michoum gazél? aimam. veibaét éma: leolam abétsa, ouvétsa kévan dinfak léh rouba – datéh aléh.
18. וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָסוּר לִזְכּוֹת בְּבֵיצִים שֶׁהָאֵם רוֹבֶצֶת עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שַׁלֵּחַ אֶת הָאֵם״ וַהֲדַר ״הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ״. אֲפִילּוּ תֵּימָא אַף עַל גַּב דִּנְפַל לַחֲצֵרוֹ, כֹּל הֵיכָא דְּאִיהוּ מָצֵי זָכֵי – חֲצֵרוֹ נָמֵי זָכְיָא, וְכֹל הֵיכָא דְּאִיהוּ לָא מָצֵי זָכֵי – חֲצֵרוֹ נָמֵי לָא זָכְיָא לֵיהּ. vehachta deamar rav yeouda amar rav: asour lizkot bevétsim chehaém rovetset aléhen, cheneemar: "chalé'ha et haém" vahadar "habanim tika'h lakh". afilou téma af al gav dinfal la'hatséro, kol hékha deiou matsé zakhé – 'hatséro namé zakhya, vekhol hékha deiou la matsé zakhé – 'hatséro namé la zakhya léh.
19. אִי הָכִי, אַמַּאי אֲסוּרוֹת מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם? אִי דְּשַׁלְּחַהּ – גָּזֵל מְעַלְּיָא הוּא, אִי דְּלָא שַׁלְּחַהּ – שַׁלּוֹחֵי בָּעֵי! i hakhi, ama asourot mipené darkhé chalom? i dechale'hah – gazél mealeya hou, i dela chale'hah – chalo'hé baé!
20. בְּקָטָן. קָטָן בַּר דַּרְכֵי שָׁלוֹם הוּא? הָכִי קָאָמַר: אָבִיו שֶׁל קָטָן חַיָּיב לְהַחְזִיר לוֹ, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. bekatan. katan bar darkhé chalom hou? hakhi kaamar: avi chel katan 'hayav leha'hzir lo, mipené darkhé chalom.
21. לֵוִי בַּר סִימוֹן אַקְנִי פֵּירוֹת שׁוֹבָכוֹ לְרַב יְהוּדָה. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אֲמַר לֵיהּ: זִיל טְרוֹף אַקַּן, דְּלִיתְגַּבְהוּ וּקְנִינְהוּ. lévi bar simon akni pérot chovakho lerav yeouda. ata lekaméh dichmouél, amar léh: zil terof akan, delitgavou oukninou.
22. לְמַאי? אִי לְמִקְנֵא – לַקְנִינְהוּ לֵיהּ בְּסוּדָר! אִי בְּיוֹם טוֹב – lema? i lemikné – lakninou léh besoudar! i beom tov –

Daf 142a

1. בְּעוֹמֵד וְאוֹמֵר ״זֶה וְזֶה אֲנִי נוֹטֵל״ סַגִּיא! הָנְהוּ פֵּירֵי חַדְתֵי הֲווֹ, דְּלֵוִי בַּר סִימוֹן גּוּפֵיהּ לָא הֲוָה קָנֵי לְהוּ, וְהָכִי קָאָמַר לֵיהּ: זִיל וּטְרוֹף אַקַּן, דְּלִיתְגַּבְהוּ וְנִיקְנִינְהוּ לֵוִי בַּר סִימוֹן, וַהֲדַר לַיקְנִינְהוּ נִיהֲלָךְ בְּסוּדָר. beoméd veomér "ze veze ani notél" sagi! hanou péré 'hadté hao, delévi bar simon gouféh la hava kané leou, vehakhi kaamar léh: zil outrof akan, delitgavou venikninou lévi bar simon, vahadar lakninou nihalakh besoudar.
2. מַתְנִי׳ לֹא יִטּוֹל אָדָם אֵם עַל בָּנִים, אֲפִילּוּ לְטַהֵר אֶת הַמְצוֹרָע. וּמָה אִם מִצְוָה קַלָּה, שֶׁהִיא כְּאִיסָּר, אָמְרָה תּוֹרָה ״לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים״, קַל וָחוֹמֶר עַל מִצְוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. matni' lo yitol adam ém al banim, afilou letahér et hamtsora. ouma im mitsva kala, chehi keisar, amra tora "lemaan yitav lakh vehaarakhta yamim", kal va'homer al mitsot 'hamourot chebatora.
3. גְּמָ׳ תַּנְיָא, רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֵין לְךָ כׇּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ, שֶׁאֵין תְּחִיַּית הַמֵּתִים תְּלוּיָה בָּהּ. בְּכִבּוּד אָב וָאֵם כְּתִיב: ״לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ״, בְּשִׁילּוּחַ הַקֵּן כְּתִיב: ״לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים״. gema' tanya, rabi yaakov omér: én lekha kol mitsva oumitsva chebatora chematan sekharah betsidah, cheén te'hiyat hamétim telouya bah. bekhiboud av vaém ketiv: "lemaan yaarikhoun yamekha oulmaan yitav lakh", bechilou'ha hakén ketiv: "lemaan yitav lakh vehaarakhta yamim".
4. הֲרֵי שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו: עֲלֵה לַבִּירָה וְהָבֵא לִי גּוֹזָלוֹת! וְעָלָה, וְשִׁלַּח אֶת הָאֵם וְלָקַח אֶת הַבָּנִים, וּבַחֲזָרָתוֹ נָפַל וָמֵת. הֵיכָן אֲרִיכוּת יָמָיו שֶׁל זֶה? וְהֵיכָן טוֹבָתוֹ שֶׁל זֶה? אֶלָּא ״לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ״ – בְּעוֹלָם שֶׁכּוּלּוֹ אָרוֹךְ, ״וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ״ – לְעוֹלָם שֶׁכּוּלּוֹ טוֹב. haré cheamar lo avi: alé labira vehavé li gozalot! veala, vechila'h et haém velaka'h et habanim, ouva'hazarato nafal vamét. hékhan arikhout yama chel ze? vehékhan tovato chel ze? ela "lemaan yaarikhoun yamekha" – beolam chekoulo arokh, "oulmaan yitav lakh" – leolam chekoulo tov.
5. וְדִלְמָא לָא הֲוָה הָכִי? רַבִּי יַעֲקֹב מַעֲשֶׂה חֲזָא! וְדִלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבֵירָה הֲוָה? מַחְשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. vedilma la hava hakhi? rabi yaakov maase 'haza! vedilma meharhér baavéra hava? ma'hchava raa én hakadoch baroukh hou metsarfah lemaase.
6. וְדִלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הֲוָה, דִּכְתִיב: ״לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם״, וְאָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: זוֹ מַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה. vedilma meharhér baavoda zara hava, dikhtiv: "lemaan tefos et bét yisraél belibam", veamar rav a'ha bar yaakov: zo ma'hchevet avoda zara.
7. הָכִי קָאָמַר: אִם אִיתָא דְּאִיכָּא שְׂכַר מִצְוֹת בְּהַאי עָלְמָא, תַּהֲנֵי לֵיהּ וְתַגֵּן עֲלֵיהּ דְּלָא לֵיתֵי לִידֵי הִרְהוּר וְלִיתַּזַּק, אֶלָּא שְׂכַר מִצְוֹת בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא. וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִים! בַּחֲזָרָתָם שָׁאנֵי. hakhi kaamar: im ita deika sekhar mitsot beha alma, tahané léh vetagén aléh dela lété lidé hirour velitazak, ela sekhar mitsot beha alma léka. vehaamar rabi elazar: chelou'hé mitsva énan nizokim! ba'hazaratam chané.
8. וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִים, לֹא בַּהֲלִיכָתָן וְלֹא בַּחֲזָרָתָן! סוּלָּם רָעוּעַ הֲוָה, וּמָקוֹם דְּקָבוּעַ הֶיזֵּקָא שָׁאנֵי, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי״. vehaamar rabi elazar: chelou'hé mitsva énan nizokim, lo bahalikhatan velo ba'hazaratan! soulam raoua hava, oumakom dekavoua hezéka chané, dikhtiv: "vayomer chemouél ékh élékh vechama chaoul vaharagani".
9. אָמַר רַב יוֹסֵף: אִלְמָלֵא דַּרְשֵׁיהּ אַחֵר לְהַאי קְרָא כְּרַבִּי יַעֲקֹב בַּר בְּרַתֵּיה – לָא חֲטָא. מַאי חֲזָא? אִיכָּא דְּאָמְרִי: כִּי הַאי מַעֲשֶׂה חֲזָא, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: לִישָּׁנָא דְּרַבִּי חוּצְפִּית הַמְתוּרְגְּמָן חֲזָא, דַּהֲוָה מוּטֶּלֶת בָּאַשְׁפָּה. אָמַר: פֶּה שֶׁהֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת יִלְחוֹךְ עָפָר?! וְהוּא לָא יָדַע ״לְמַעַן יִיטַב לְךָ״ – בְּעוֹלָם שֶׁכּוּלּוֹ טוֹב, ״וּלְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ״ – בְּעוֹלָם שֶׁכּוּלּוֹ אָרוֹךְ. amar rav yoséf: ilmalé darchéh a'hér leha kera kerabi yaakov bar beraté – la 'hata. ma 'haza? ika deamri: ki ha maase 'haza, veika deamri: lichana derabi 'houtspit hamtourgeman 'haza, dahava moutelet baachpa. amar: pe chehéfik margaliyot yil'hokh afar?! veou la yada "lemaan yitav lekha" – beolam chekoulo tov, "oulmaan yaarikhoun yamekha" – beolam chekoulo arokh.
10. הֲדַרַן עֲלָךְ שִׁילּוּחַ הַקֵּן, וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת חוּלִּין. hadaran alakh chilou'ha hakén, ouslika lah masekhet 'houlin.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Chullin
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)