Talmud Avodah Zarah, Chapitre 4 (ד) · Daf 41a à 58b

Daf 41a

1. אָמַר רַבָּה: מַחְלוֹקֶת בְּשֶׁל כְּפָרִים, אֲבָל בְּשֶׁל כְּרַכִּים — דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּרִין, מַאי טַעְמָא? לְנוֹי עָבְדִי לְהוּ. amar raba: ma'hloket bechel kefarim, aval bechel kerakim — divré hakol moutarin, ma tama? leno avdi leou.
2. וְדִכְפָרִים, מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר לְנוֹי קָעָבְדִי לְהוּ? דִּכְפָרִים וַדַּאי לְמִיפְלְחִינְהוּ עָבְדִי לְהוּ! vedikhfarim, mi ika leman deamar leno kaavdi leou? dikhfarim vada lemifle'hinou avdi leou!
3. אֶלָּא אִי אִתְּמַר, הָכִי אִתְּמַר: אָמַר רַבָּה: מַחְלוֹקֶת בְּשֶׁל כְּרַכִּים, אֲבָל בְּשֶׁל כְּפָרִים — דִּבְרֵי הַכֹּל אֲסוּרִים. ela i itemar, hakhi itemar: amar raba: ma'hloket bechel kerakim, aval bechel kefarim — divré hakol asourim.
4. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינָן אֲסוּרִין וְכוּ׳. מַקֵּל — שֶׁרוֹדֶה אֶת עַצְמוֹ תַּחַת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ כְּמַקֵּל, צִפּוֹר — שֶׁתּוֹפֵשׂ אֶת עַצְמוֹ תַּחַת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ כְּצִפּוֹר, כַּדּוּר — שֶׁתּוֹפֵשׂ אֶת עַצְמוֹ תַּחַת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ כְּכַדּוּר. va'hakhamim omrim: énan asourin vekhou'. makél — cherode et atsmo ta'hat kal haolam koulo kemakél, tsipor — chetofés et atsmo ta'hat kal haolam koulo ketsipor, kadour — chetofés et atsmo ta'hat kal haolam koulo kekhadour.
5. תָּנָא, הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן: סַיִיף, עֲטָרָה, וְטַבַּעַת. tana, hosifou aléhen: sayif, atara, vetabaat.
6. סַיִיף — מֵעִיקָּרָא סְבוּר לִסְטִים בְּעָלְמָא, וּלְבַסּוֹף סְבוּר שֶׁהוֹרֵג אֶת עַצְמוֹ תַּחַת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. sayif — méikara sevour listim bealma, oulvasof sevour cheorég et atsmo ta'hat kal haolam koulo.
7. עֲטָרָה — מֵעִיקָּרָא סְבוּר גָּדֵיל כְּלִילֵי בְּעָלְמָא, וּלְבַסּוֹף סְבוּר כַּעֲטָרָה לַכֶּלֶב. טַבַּעַת — מֵעִיקָּרָא סְבוּר אִישְׁתְּיָימָא בְּעָלְמָא, וּלְבַסּוֹף סְבוּר שֶׁחוֹתֵם אֶת עַצְמוֹ תַּחַת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ לְמִיתָה. atara — méikara sevour gadél kelilé bealma, oulvasof sevour kaatara lakelev. tabaat — méikara sevour ichteyama bealma, oulvasof sevour che'hotém et atsmo ta'hat kal haolam koulo lemita.
8. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כּוּ׳. תָּנָא: אֲפִילּוּ צְרוֹר, אֲפִילּוּ קֵיסָם. raban chimon ben gamliél kou'. tana: afilou tseror, afilou késam.
9. בָּעֵי רַב אָשֵׁי: תָּפַשׂ בְּיָדוֹ צוֹאָה, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן כּוּלֵּי עָלְמָא זִילוּ בְּאַפֵּיהּ כִּי צוֹאָה, אוֹ דִילְמָא הוּא מִיהוּ דְּזִיל בְּאַפֵּי כּוּלֵּי עָלְמָא כְּצוֹאָה? תֵּיקוּ. baé rav aché: tafas beyado tsoa, maou? mi amrinan koulé alma zilou beapéh ki tsoa, o dilma hou miou dezil beapé koulé alma ketsoa? tékou.
10. מַתְנִי׳ הַמּוֹצֵא שִׁבְרֵי צְלָמִים, הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרִין. מָצָא תַּבְנִית יָד אוֹ תַּבְנִית רֶגֶל, הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין, מִפְּנֵי שֶׁכַּיּוֹצֵא בָּהֶן נֶעֱבָד. matni' hamotsé chivré tselamim, haré élou moutarin. matsa tavnit yad o tavnit regel, haré élou asourin, mipené chekayotsé bahen neevad.
11. גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲפִילּוּ שִׁבְרֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְהָאֲנַן תְּנַן: שִׁבְרֵי צְלָמִים! gema' amar chemouél: afilou chivré avoda zara. vehaanan tenan: chivré tselamim!
12. הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ שִׁבְרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְהָא דְּקָתָנֵי שִׁבְרֵי צְלָמִים — מִשּׁוּם דְּקָבָעֵי לְמִיתְנֵא סֵיפָא: מָצָא תַּבְנִית יָד תַּבְנִית רֶגֶל — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין, מִפְּנֵי שֶׁכַּיּוֹצֵא בָּהֶן נֶעֱבָד. hou hadin daafilou chivré avoda zara, veha dekatané chivré tselamim — michoum dekavaé lemitné séfa: matsa tavnit yad tavnit regel — haré élou asourin, mipené chekayotsé bahen neevad.
13. תְּנַן: מָצָא תַּבְנִית יָד תַּבְנִית רֶגֶל — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין, מִפְּנֵי שֶׁכַּיּוֹצֵא בּוֹ נֶעֱבָד. אַמַּאי? tenan: matsa tavnit yad tavnit regel — haré élou asourin, mipené chekayotsé bo neevad. ama?

Daf 41b

1. וְהָא שְׁבָרִים נִינְהוּ! תַּרְגְּמַהּ שְׁמוּאֵל: בְּעוֹמְדִין עַל בְּסִיסָן. veha chevarim ninou! targemah chemouél: beomdin al besisan.
2. אִתְּמַר: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה מֵאֵילֶיהָ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲסוּרָה, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: מוּתֶּרֶת. itemar: avoda zara chenichtabera mééleha, rabi yo'hanan amar: asoura, rabi chimon ben lakich amar: mouteret.
3. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲסוּרָה, דְּהָא לָא בָּטְלָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: מוּתֶּרֶת, מִסְּתָמָא בַּטּוֹלֵי מְבַטֵּיל לַהּ, מֵימָר אָמַר: אִיהִי נַפְשַׁהּ לָא אַצְּלָה, לְהָהוּא גַּבְרָא מַצְּלָה לֵיהּ? rabi yo'hanan amar: asoura, deha la batla. rabi chimon ben lakich amar: mouteret, misetama batolé mevatél lah, mémar amar: ihi nafchah la atsela, lehaou gavra matsela léh?
4. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: ״וְרֹאשׁ דָּגוֹן וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו כְּרֻתוֹת וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״עַל כֵּן לֹא יִדְרְכוּ כֹהֲנֵי דָגוֹן וְגוֹ׳״! étivéh rabi yo'hanan lerabi chimon ben lakich: "veroch dagon ouchté kapot yada keroutot vego'", oukhtiv: "al kén lo yidrekhou khohané dagon vego'"!
5. אָמַר לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָה? הָתָם שֶׁמַּנִּיחִין אֶת הַדָּגוֹן, וְעוֹבְדִין אֶת הַמִּפְתָּן, דְּאָמְרִי הָכִי: שַׁבְקֵיהּ אִיסָרֵיהּ לְדָגוֹן, וַאֲתָא אִיתֵּיב לֵיהּ עַל הַמִּפְתָּן. amar lo: micham reaya? hatam chemani'hin et hadagon, veovdin et hamiftan, deamri hakhi: chavkéh isaréh ledagon, vaata itév léh al hamiftan.
6. אֵיתִיבֵיהּ: הַמּוֹצֵא שִׁבְרֵי צְלָמִים — הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרִין. הָא שִׁבְרֵי עֲבוֹדָה זָרָה — אֲסוּרִין! étivéh: hamotsé chivré tselamim — haré élou moutarin. ha chivré avoda zara — asourin!
7. לָא תֵּימָא שִׁבְרֵי עֲבוֹדָה זָרָה אֲסוּרִין, אֶלָּא אֵימָא: הָא צְלָמִים עַצְמָן אֲסוּרִין, וּסְתָמָא כְּרַבִּי מֵאִיר. la téma chivré avoda zara asourin, ela éma: ha tselamim atsman asourin, oustama kerabi méir.
8. וְרַבִּי יוֹחָנָן, מִדְּרַבִּי מֵאִיר נִשְׁמַע לְהוּ לְרַבָּנַן, לָאו אָמַר רַבִּי מֵאִיר: צְלָמִים אֲסוּרִין, שִׁבְרֵי צְלָמִים מוּתָּרִין, לְרַבָּנַן עֲבוֹדָה זָרָה נָמֵי הִיא אֲסוּרָה וּשְׁבָרֶיהָ מוּתָּרִין! verabi yo'hanan, miderabi méir nichma leou lerabanan, la amar rabi méir: tselamim asourin, chivré tselamim moutarin, lerabanan avoda zara namé hi asoura ouchvareha moutarin!
9. הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם אֵימַר עֲבָדוּם אֵימַר לֹא עֲבָדוּם, וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר עֲבָדוּם — אֵימַר בִּטְּלוּם. עֲבוֹדָה זָרָה וַדַּאי עֲבָדוּהָ, מִי יֵימַר דְּבַטְּלֻהָ? הָוֵי סָפֵק וּוַדַּאי, וְאֵין סָפֵק מוֹצִיא מִידֵי וַדַּאי! hakhi hachta? hatam émar avadoum émar lo avadoum, veim timtsé lomar avadoum — émar biteloum. avoda zara vada avadouha, mi yémar devatelouha? havé safék ouvada, veén safék motsi midé vada!
10. וְאֵין סָפֵק מוֹצִיא מִידֵי וַדַּאי? וְהָתַנְיָא: חָבֵר שֶׁמֵּת, וְהִנִּיחַ מְגוּרָה מְלֵאָה פֵּירוֹת, אֲפִילּוּ הֵן בְּנֵי יוֹמָן — הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת מְתוּקָּנִין. veén safék motsi midé vada? vehatanya: 'havér chemét, vehini'ha megoura meléa pérot, afilou hén bené yoman — haré hén be'hezkat metoukanin.
11. וְהָא הָכָא דְּוַדַּאי טְבִילִי, סָפֵק עַשְּׂרִינְהוּ, סָפֵק לָא עַשְּׂרִינְהוּ, וְקָאָתֵי סָפֵק וּמוֹצִיא מִידֵי וַדַּאי! veha hakha devada tevili, safék aserinou, safék la aserinou, vekaaté safék oumotsi midé vada!
12. הָתָם וַדַּאי וּוַדַּאי הוּא, דְּוַדַּאי עַשְּׂרִינְהוּ, כִּדְרַבִּי חֲנִינָא חוֹזָאָה, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא חוֹזָאָה: חֲזָקָה עַל חָבֵר שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתוּקָּן מִתַּחַת יָדוֹ. hatam vada ouvada hou, devada aserinou, kidrabi 'hanina 'hozaa, deamar rabi 'hanina 'hozaa: 'hazaka al 'havér cheéno motsi davar cheéno metoukan mita'hat yado.
13. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: מֵעִיקָּרָא לָא טְבִילִי, סָפֵק וְסָפֵק הוּא. vei baét éma: méikara la tevili, safék vesafék hou.
14. אֶפְשָׁר דַּעֲבַד כִּדְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא, דְּאָמַר: מַעֲרִים אָדָם עַל תְּבוּאָתוֹ וּמַכְנִיסָהּ בַּמּוֹץ שֶׁלָּהּ, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא בְּהֶמְתּוֹ אוֹכֶלֶת וּפְטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר. efchar daavad kidrabi ochaya, deamar: maarim adam al tevouato oumakhnisah bamots chelah, kedé chetehé behemto okhelet ouftoura min hamaasér.
15. וְאֵין סָפֵק מוֹצִיא מִידֵי וַדַּאי? וְהָתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּשִׁפְחָתוֹ veén safék motsi midé vada? vehatanya, amar rabi yeouda: maase bechif'hato

Daf 42a

1. שֶׁל מֵצִיק אֶחָד בְּרִימּוֹן, שֶׁהֵטִילָה נֵפֶל לְבוֹר, וּבָא כֹּהֵן וְהֵצִיץ לֵידַע אִם זָכָר אִם נְקֵבָה, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְטִיהֲרוּהוּ, מִפְּנֵי שֶׁחוּלְדָּה וּבַרְדְּלָס מְצוּיִן שָׁם. chel métsik e'had berimon, chehétila néfel levor, ouva kohén vehétsits léda im zakhar im nekéva, ouva maase lifné 'hakhamim vetiharouou, mipené che'houlda ouvardelas metsouyin cham.
2. וְהָא הָכָא, דְּוַדַּאי הֵטִילָה נֵפֶל, סָפֵק גֵּרְרוּהוּ, סָפֵק לֹא גֵּרְרוּהוּ, וְקָאָתֵי סָפֵק וּמוֹצִיא מִידֵי וַדַּאי! veha hakha, devada hétila néfel, safék gérrouou, safék lo gérrouou, vekaaté safék oumotsi midé vada!
3. לָא תֵּימָא הֵטִילָה נֵפֶל לְבוֹר, אֶלָּא אֵימָא: הֵטִילָה כְּמִין נֵפֶל לְבוֹר. la téma hétila néfel levor, ela éma: hétila kemin néfel levor.
4. וְהָא ״לֵידַע אִם זָכָר אִם נְקֵבָה הוּא״ קָתָנֵי! veha "léda im zakhar im nekéva hou" katané!
5. הָכִי קָאָמַר: לֵידַע אִם רוּחַ הִפִּילָה, אִם נֵפֶל הֵטִילָה, וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר נֵפֶל הֵטִילָה — לֵידַע אִם זָכָר אִם נְקֵבָה. hakhi kaamar: léda im rou'ha hipila, im néfel hétila, veim timtsé lomar néfel hétila — léda im zakhar im nekéva.
6. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כֵּיוָן שֶׁחוּלְדָּה וּבַרְדְּלָס מְצוּיִן שָׁם — וַדַּאי גֵּרְרוּהוּ. veibaét éma: kévan che'houlda ouvardelas metsouyin cham — vada gérrouou.
7. אֵיתִיבֵיהּ: מָצָא תַּבְנִית יָד, תַּבְנִית רֶגֶל — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין, מִפְּנֵי שֶׁכַּיּוֹצֵא בָּהֶן נֶעֱבָד. אַמַּאי? הָא שְׁבָרִים נִינְהוּ! étivéh: matsa tavnit yad, tavnit regel — haré élou asourin, mipené chekayotsé bahen neevad. ama? ha chevarim ninou!
8. הָא תַּרְגְּמַהּ שְׁמוּאֵל: בְּעוֹמְדִין עַל בְּסִיסָן. ha targemah chemouél: beomdin al besisan.
9. אֵיתִיבֵיהּ: גּוֹי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵרוֹ, וְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל גּוֹי. אַמַּאי? תֶּיהְוֵי כַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה מֵאֵלֶיהָ! étivéh: go mevatél avoda zara chelo vechel 'havéro, veyisraél éno mevatél avoda zara chel go. ama? tehvé kaavoda zara chenichtabera mééleha!
10. אָמַר אַבָּיֵי: שֶׁפְּחָסָהּ. וְכִי פְּחָסָהּ מַאי הָוֵי? וְהָא תְּנַן: פְּחָסָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חִסְּרָהּ — בִּטְּלָהּ! amar abayé: chepe'hasah. vekhi pe'hasah ma havé? veha tenan: pe'hasah af al pi chelo 'hiserah — bitelah!
11. הָנֵי מִילֵּי דְּפַחֲסַהּ גּוֹי, אֲבָל פַּחֲסַהּ יִשְׂרָאֵל לָא בַּטְּלַהּ. hané milé defa'hasah go, aval pa'hasah yisraél la batelah.
12. וְרָבָא אָמַר: לְעוֹלָם כִּי פַחֲסַהּ יִשְׂרָאֵל נָמֵי בַּטְּלַהּ, אֶלָּא גְּזֵרָה דִּלְמָא מַגְבַּהּ לַהּ וַהֲדַר מְבַטֵּיל לַהּ, וְהָוֵי עֲבוֹדָה זָרָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וְכׇל עֲבוֹדָה זָרָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. verava amar: leolam ki fa'hasah yisraél namé batelah, ela gezéra dilma magbah lah vahadar mevatél lah, vehavé avoda zara beyad yisraél, vekhol avoda zara beyad yisraél énah betéla leolam.
13. אֵיתִיבֵיהּ: גּוֹי שֶׁהֵבִיא אֲבָנִים מִן הַמַּרְקוּלִיס, וְחִיפָּה בָּהֶן דְּרָכִים וּטְרַטְיָאוֹת — מוּתָּרוֹת, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵבִיא אֲבָנִים מִן הַמַּרְקוּלִיס וְחִיפָּה בָּהֶן דְּרָכִים וּטְרַטְיָאוֹת — אֲסוּרוֹת. אַמַּאי? תֶּיהְוֵי כַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה מֵאֵלֶיהָ! étivéh: go chehévi avanim min hamarkoulis, ve'hipa bahen derakhim outratyaot — moutarot, veyisraél chehévi avanim min hamarkoulis ve'hipa bahen derakhim outratyaot — asourot. ama? tehvé kaavoda zara chenichtabera mééleha!
14. הָכָא נָמֵי, כִּדְרָבָא. hakha namé, kidrava.
15. אֵיתִיבֵיהּ: גּוֹי שֶׁשִּׁיפָּה עֲבוֹדָה זָרָה לְצׇרְכּוֹ — הִיא וְשִׁיפּוּיֶיהָ מוּתָּרִין, לְצׇרְכָּהּ — הִיא אֲסוּרָה וְשִׁיפּוּיֶיהָ מוּתָּרִין, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁשִּׁיפָּה עֲבוֹדָה זָרָה, בֵּין לְצׇרְכּוֹ בֵּין לְצׇרְכָּהּ — הִיא וְשִׁיפּוּיֶיהָ אֲסוּרִין. אַמַּאי? תֶּיהְוֵי כַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה מֵאֵלֶיהָ! étivéh: go chechipa avoda zara letsorko — hi vechipouyeha moutarin, letsorkah — hi asoura vechipouyeha moutarin, veyisraél chechipa avoda zara, bén letsorko bén letsorkah — hi vechipouyeha asourin. ama? tehvé kaavoda zara chenichtabera mééleha!
16. הָכָא נָמֵי, כִּדְרָבָא. hakha namé, kidrava.
17. אֵיתִיבֵיהּ: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ מֵטִיל לַיָּם. אָמְרוּ לוֹ: אַף הִיא נַעֲשֵׂית זֶבֶל, וּכְתִיב: ״לֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם״. אַמַּאי? תֶּיהְוֵי כַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה מֵאֵלֶיהָ! étivéh: rabi yosé omér: cho'hék vezore larou'ha o métil layam. amrou lo: af hi naasét zevel, oukhtiv: "lo yidbak beyadkha meouma min ha'hérem". ama? tehvé kaavoda zara chenichtabera mééleha!
18. הָכָא נָמֵי, כִּדְרָבָא. hakha namé, kidrava.
19. אֵיתִיבֵיהּ: רַבִּי יוֹסֵי בֶּן יָסְיָאן אוֹמֵר: מָצָא צוּרַת דְּרָקוֹן וְרֹאשׁוֹ חָתוּךְ, סָפֵק גּוֹי חֲתָכוֹ סָפֵק יִשְׂרָאֵל חֲתָכוֹ — מוּתָּר, וַדַּאי יִשְׂרָאֵל חֲתָכוֹ — אָסוּר. אַמַּאי? תֶּיהְוֵי כַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה מֵאֵלֶיהָ! étivéh: rabi yosé ben yasyan omér: matsa tsourat derakon verocho 'hatoukh, safék go 'hatakho safék yisraél 'hatakho — moutar, vada yisraél 'hatakho — asour. ama? tehvé kaavoda zara chenichtabera mééleha!
20. הָכָא נָמֵי, כִּדְרָבָא. hakha namé, kidrava.
21. אֵיתִיבֵיהּ: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף לֹא יְרָקוֹת בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שֶׁהַנְּבִיָּיה נוֹשֶׁרֶת עֲלֵיהֶן. אַמַּאי? תֶּיהְוֵי כַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה מֵאֵלֶיהָ! étivéh: rabi yosé omér, af lo yerakot bimot hagechamim, mipené chehaneviya nocheret aléhen. ama? tehvé kaavoda zara chenichtabera mééleha!
22. שָׁאנֵי הָתָם, דְּעִיקַּר עֲבוֹדָה זָרָה קַיֶּימֶת. chané hatam, deikar avoda zara kayemet.

Daf 42b

1. וְהָא שִׁיפּוּיָין, דְּעִיקַּר עֲבוֹדָה זָרָה קַיֶּימֶת, וְקָתָנֵי: לְצׇרְכָּהּ — הִיא אֲסוּרָה, וְשִׁיפּוּיֶיהָ מוּתָּרִין! veha chipouyan, deikar avoda zara kayemet, vekatané: letsorkah — hi asoura, vechipouyeha moutarin!
2. רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: לְפִי שֶׁאֵין עֲבוֹדָה זָרָה בְּטֵלָה דֶּרֶךְ גְּדִילָתָהּ. rav houna beréh derav yeochoua amar: lefi cheén avoda zara betéla derekh gedilatah.
3. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: קֵן שֶׁבְּרֹאשׁ הָאִילָן שֶׁל הֶקְדֵּשׁ — לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין, בְּרֹאשָׁהּ שֶׁל אֲשֵׁרָה — יַתִּיז בְּקָנֶה. étivéh rabi chimon ben lakich lerabi yo'hanan: kén cheberoch hailan chel hekdéch — lo nehenin velo moalin, berochah chel achéra — yatiz bekane.
4. קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, כְּגוֹן שֶׁשִּׁבְּרָה מִמֶּנּוּ עֵצִים וְקִינְּתָהּ בָּהֶן, וְקָתָנֵי: יַתִּיז בְּקָנֶה. ka salka datakh, kegon chechibera mimenou étsim vekinetah bahen, vekatané: yatiz bekane.
5. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן דְּאַיְיתַי עֵצִים מֵעָלְמָא, וְקִינְּתָהּ בָּהֶן. hakha bema askinan? kegon deayta étsim méalma, vekinetah bahen.
6. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי גַּבֵּי הֶקְדֵּשׁ: לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין; אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא דְּאַיְיתַי עֵצִים מֵעָלְמָא, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי גַּבֵּי הֶקְדֵּשׁ: לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין — לֹא נֶהֱנִין מִדְּרַבָּנַן, וְלֹא מוֹעֲלִין מִדְּאוֹרָיְיתָא, דְּהָא לָא קַדִּישִׁי. dayka namé, dekatané gabé hekdéch: lo nehenin velo moalin; i amrate bichlama deayta étsim méalma, haynou dekatané gabé hekdéch: lo nehenin velo moalin — lo nehenin miderabanan, velo moalin mideorayta, deha la kadichi.
7. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ שֶׁשִּׁבְּרָה עֵצִים מִמֶּנּוּ, וְקִינְּתָהּ בָּהֶן, אַמַּאי לֹא מוֹעֲלִין? הָא קַדִּישִׁי! ela i amrate chechibera étsim mimenou, vekinetah bahen, ama lo moalin? ha kadichi!
8. מִידֵּי אִירְיָא? הָכָא בְּגִידּוּלִין הַבָּאִין לְאַחַר מִכָּאן עָסְקִינַן, וְקָא סָבַר אֵין מְעִילָה בְּגִידּוּלִין. midé irya? hakha begidoulin habain lea'har mikan askinan, veka savar én meila begidoulin.
9. וְרַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי ״יַתִּיז״? יַתִּיז בָּאֶפְרוֹחִין. verabi avaou amar rabi yo'hanan: ma "yatiz"? yatiz baefro'hin.
10. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יַעֲקֹב לְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר תַּחְלִיפָא: אַסְבְּרַהּ לָךְ, בְּאֶפְרוֹחִין — כָּאן וְכָאן מוּתָּרִין, בְּבֵיצִים — כָּאן וְכָאן אֲסוּרִין. אָמַר רַב אָשֵׁי: וְאֶפְרוֹחִין שֶׁצְּרִיכִין לְאִמָּן כְּבֵיצִים דָּמוּ. amar léh rabi yaakov lerabi yirmeya bar ta'hlifa: asberah lakh, beefro'hin — kan vekhan moutarin, bevétsim — kan vekhan asourin. amar rav aché: veefro'hin chetserikhin leiman kevétsim damou.
11. מַתְנִי׳ הַמּוֹצֵא כֵּלִים וַעֲלֵיהֶם צוּרַת חַמָּה, צוּרַת לְבָנָה, צוּרַת דְּרָקוֹן — יוֹלִיכֵם לְיָם הַמֶּלַח. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: שֶׁעַל הַמְכוּבָּדִין — אֲסוּרִין, שֶׁעַל הַמְבוּזִּין — מוּתָּרִין. matni' hamotsé kélim vaaléhem tsourat 'hama, tsourat levana, tsourat derakon — yolikhém leyam hamela'h. raban chimon ben gamliél omér: cheal hamkhoubadin — asourin, cheal hamvouzin — moutarin.
12. גְּמָ׳ לְמֵימְרָא דִּלְהָנֵי הוּא דְּפָלְחִי לְהוּ, לְמִידֵּי אַחֲרִינָא לָא? וּרְמִינְהִי: הַשּׁוֹחֵט לְשׁוּם יַמִּים, לְשׁוּם נְהָרוֹת, לְשׁוּם מִדְבָּר, לְשׁוּם חַמָּה, לְשׁוּם לְבָנָה, לְשׁוּם כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, לְשׁוּם מִיכָאֵל שַׂר הַגָּדוֹל, לְשׁוּם שִׁילְשׁוּל קָטָן — הֲרֵי אֵלּוּ זִבְחֵי מֵתִים! gema' lemémra dilhané hou defal'hi leou, lemidé a'harina la? ourminhi: hacho'hét lechoum yamim, lechoum neharot, lechoum midbar, lechoum 'hama, lechoum levana, lechoum kokhavim oumazalot, lechoum mikhaél sar hagadol, lechoum chilchoul katan — haré élou ziv'hé métim!
13. אָמַר אַבָּיֵי: מִיפְלָח לְכֹל דְּמַשְׁכְּחִי פָּלְחִי, מֵיצָר וּמִפְלָחי — הָנֵי תְּלָתָא דַּחֲשִׁיבִי צָיְירִי לְהוּ וּפָלְחִי לְהוּ, לְמִידֵּי אַחֲרִינָא — לְנוֹי בְּעָלְמָא עָבְדִי לְהוּ. amar abayé: mifla'h lekhol demachke'hi pal'hi, métsar oumifla'h — hané telata da'hachivi tsayri leou oufal'hi leou, lemidé a'harina — leno bealma avdi leou.
14. מְנַקֵּיט רַב שֵׁשֶׁת חוּמְרֵי מַתְנְיָיתָא וְתָנֵי: כׇּל הַמַּזָּלוֹת מוּתָּרִין — חוּץ מִמַּזַּל חַמָּה וּלְבָנָה, וְכׇל הַפַּרְצוּפִין מוּתָּרִין — חוּץ מִפַּרְצוּף אָדָם, וְכׇל הַצּוּרוֹת מוּתָּרוֹת — חוּץ מִצּוּרַת דְּרָקוֹן. menakét rav chéchet 'houmré matneyata vetané: kol hamazalot moutarin — 'houts mimazal 'hama oulvana, vekhol hapartsoufin moutarin — 'houts mipartsouf adam, vekhol hatsourot moutarot — 'houts mitsourat derakon.
15. אָמַר מָר: כׇּל הַמַּזָּלוֹת מוּתָּרִין, חוּץ מִמַּזַּל חַמָּה וּלְבָנָה. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּעוֹשֶׂה — אִי בְּעוֹשֶׂה, כׇּל הַמַּזָּלוֹת מִי שְׁרֵי? וְהָכְתִיב: ״לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי״ — לֹא תַּעֲשׂוּן כִּדְמוּת שַׁמָּשַׁי הַמְשַׁמְּשִׁין לְפָנַי בַּמָּרוֹם. amar mar: kol hamazalot moutarin, 'houts mimazal 'hama oulvana. hakha bema askinan? iléma beose — i beose, kol hamazalot mi cheré? vehakhtiv: "lo taasoun iti" — lo taasoun kidmout chamacha hamchamechin lefana bamarom.
16. אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּמוֹצֵא, וּכְדִתְנַן: הַמּוֹצֵא כֵּלִים וַעֲלֵיהֶם צוּרַת חַמָּה, צוּרַת לְבָנָה, צוּרַת דְּרָקוֹן — יוֹלִיכֵם לְיָם הַמֶּלַח. ela pechita bemotsé, oukhditnan: hamotsé kélim vaaléhem tsourat 'hama, tsourat levana, tsourat derakon — yolikhém leyam hamela'h.
17. אִי בְּמוֹצֵא, אֵימָא מְצִיעֲתָא: כׇּל הַפַּרְצוּפוֹת מוּתָּרִין חוּץ מִפַּרְצוּף אָדָם; אִי בְּמוֹצֵא, פַּרְצוּף אָדָם מִי אָסוּר? וְהָתְנַן: הַמּוֹצֵא כֵּלִים וַעֲלֵיהֶם צוּרַת חַמָּה, צוּרַת לְבָנָה, צוּרַת דְּרָקוֹן — יוֹלִיכֵם לְיָם הַמֶּלַח. צוּרַת דְּרָקוֹן — אִין, פַּרְצוּף אָדָם — לָא! i bemotsé, éma metsiata: kol hapartsoufot moutarin 'houts mipartsouf adam; i bemotsé, partsouf adam mi asour? vehatnan: hamotsé kélim vaaléhem tsourat 'hama, tsourat levana, tsourat derakon — yolikhém leyam hamela'h. tsourat derakon — in, partsouf adam — la!
18. אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּעוֹשֶׂה, וְכִדְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ. ela pechita beose, vekhidrav houna beréh derav yeochoua.
19. אִי בְּעוֹשֶׂה, אֵימָא סֵיפָא: כׇּל הַצּוּרוֹת מוּתָּרוֹת — חוּץ מִצּוּרַת דְּרָקוֹן; וְאִי בְּעוֹשֶׂה, צוּרַת דְּרָקוֹן מִי אֲסִיר? וְהָכְתִיב: ״לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב״, i beose, éma séfa: kol hatsourot moutarot — 'houts mitsourat derakon; vei beose, tsourat derakon mi asir? vehakhtiv: "lo taasoun iti elohé khesef vélohé zahav",

Daf 43a

1. הָנֵי — אִין, צוּרַת דְּרָקוֹן — לָא! hané — in, tsourat derakon — la!
2. אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּמוֹצֵא, וּכְדִתְנַן: הַמּוֹצֵא כֵּלִים וַעֲלֵיהֶם צוּרַת חַמָּה. ela pechita bemotsé, oukhditnan: hamotsé kélim vaaléhem tsourat 'hama.
3. רֵישָׁא וְסֵיפָא בְּמוֹצֵא, וּמְצִיעֲתָא בְּעוֹשֶׂה? récha veséfa bemotsé, oumtsiata beose?
4. אָמַר אַבָּיֵי: אִין, רֵישָׁא וְסֵיפָא בְּמוֹצֵא, וּמְצִיעֲתָא בְּעוֹשֶׂה. amar abayé: in, récha veséfa bemotsé, oumtsiata beose.
5. רָבָא אָמַר: כּוּלָּהּ בְּמוֹצֵא, וּמְצִיעֲתָא רַבִּי יְהוּדָה הִיא. דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה מוֹסִיף אַף דְּמוּת מְנִיקָה וְסַר אֲפֵיס. מְנִיקָה — עַל שֵׁם חַוָּה שֶׁמְּנִיקָה כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ, סַר אֲפֵיס — עַל שֵׁם יוֹסֵף שֶׁסָּר וּמֵפִיס אֶת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. וְהוּא דְּנָקֵיט גְּרִיוָא וְקָא כָיֵיל, וְהִיא דְּנָקְטָא בֵּן וְקָא מְנִיקָה. rava amar: koulah bemotsé, oumtsiata rabi yeouda hi. detanya: rabi yeouda mosif af demout menika vesar afés. menika — al chém 'hava chemenika kal haolam koulo, sar afés — al chém yoséf chesar ouméfis et kal haolam koulo. veou denakét geriva veka khayél, vehi denakta bén veka menika.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ צוּרַת דְּרָקוֹן? פֵּירֵשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ צִיצִין בֵּין פְּרָקָיו. מַחְוֵי רַבִּי אַסִּי: בֵּין פִּרְקֵי צַוָּאר. אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. tanou rabanan: ézeou tsourat derakon? péréch rabi chimon ben elazar: kol cheyéch lo tsitsin bén peraka. ma'hvé rabi asi: bén pirké tsavar. amar rabi 'hama berabi 'hanina: halakha kerabi chimon ben elazar.
7. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ אַחַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרִיבִּי בַּדֶּרֶךְ, וּמָצָא שָׁם טַבַּעַת וְעָלֶיהָ צוּרַת דְּרָקוֹן, וּמָצָא גּוֹי קָטָן וְלָא אָמַר לוֹ כְּלוּם, מָצָא גּוֹי גָּדוֹל וְאָמַר לוֹ: בַּטְּלָהּ, וְלֹא בִּטְּלָהּ, סְטָרוֹ וּבִטְּלָהּ. amar raba bar bar 'hana amar rabi yeochoua ben lévi: paam a'hat hayiti mehalékh a'har rabi elazar hakapar beribi baderekh, oumatsa cham tabaat vealeha tsourat derakon, oumatsa go katan vela amar lo keloum, matsa go gadol veamar lo: batelah, velo bitelah, setaro ouvitelah.
8. שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת: שְׁמַע מִינַּהּ גּוֹי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵירוֹ, וּשְׁמַע מִינַּהּ יוֹדֵעַ בְּטִיב שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ מְבַטֵּל, וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּטִיב עֲבוֹדָה זָרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ אֵינוֹ מְבַטֵּל, וּשְׁמַע מִינַּהּ גּוֹי מְבַטֵּל בְּעַל כׇּרְחוֹ. chema minah telat: chema minah go mevatél avoda zara chelo vechel 'havéro, ouchma minah yodéa betiv chel avoda zara oumchamecheha mevatél, vecheéno yodéa betiv avoda zara oumchamecheha éno mevatél, ouchma minah go mevatél beal kor'ho.
9. מְגַדֵּף בַּהּ רַבִּי חֲנִינָא, וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרִיבִּי הָא דִּתְנַן: הַמַּצִּיל מִן הָאֲרִי וּמִן הַדּוֹב וּמִן הַנָּמֵר וּמִן הַגַּיִיס וּמִן הַנָּהָר וּמִזּוֹטוֹ שֶׁל יָם וּמִשְּׁלוּלִיתוֹ שֶׁל נָהָר, וְהַמּוֹצֵא בִּסְרַטְיָא וּפְלַטְיָא גְּדוֹלָה, וּבְכׇל מָקוֹם שֶׁהָרַבִּים מְצוּיִן שָׁם — הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַבְּעָלִים מִתְיָיאֲשִׁין מֵהֶן? megadéf bah rabi 'hanina, velét léh lerabi elazar hakapar beribi ha ditnan: hamatsil min haari oumin hadov oumin hanamér oumin hagayis oumin hanahar oumizoto chel yam oumicheloulito chel nahar, vehamotsé bisratya ouflatya gedola, ouvkhol makom cheharabim metsouyin cham — haré élou chelo, mipené chehabealim mityaachin méhen?
10. אָמַר אַבָּיֵי: נְהִי דְּמִינַּהּ מִיָּיאַשׁ, מֵאִיסּוּרָא מִי מִיָּיאַשׁ? מֵימָר אָמַר: אִי גּוֹי מַשְׁכַּח לַהּ — מִפְלָח פָּלַח לַהּ, אִי יִשְׂרָאֵל מַשְׁכַּח לַהּ — אַיְּידֵי דְּדָמֶיהָ יְקָרִין מְזַבֵּין לַהּ לְגוֹי וּפָלַח לַהּ. amar abayé: nehi deminah miyaach, méisoura mi miyaach? mémar amar: i go machka'h lah — mifla'h pala'h lah, i yisraél machka'h lah — ayedé dedameha yekarin mezabén lah lego oufala'h lah.
11. תְּנַן הָתָם: דְּמוּת צוּרוֹת לְבָנוֹת הָיָה לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בַּעֲלִיָּיתוֹ, בְּטַבְלָא בַּכּוֹתֶל, שֶׁבָּהֶן מַרְאֶה אֶת הַהֶדְיוֹטוֹת, וְאוֹמֵר לָהֶן: כָּזֶה רְאִיתֶם אוֹ כָּזֶה רְאִיתֶם? tenan hatam: demout tsourot levanot haya lo leraban gamliél baaliyato, betavla bakotel, chebahen mare et hahedotot, veomér lahen: kaze reitem o kaze reitem?
12. וּמִי שְׁרֵי? וְהָכְתִיב: ״לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי״, לֹא תַעֲשׂוּן כִּדְמוּת שַׁמָּשַׁי הַמְשַׁמְּשִׁים לְפָנַי! oumi cheré? vehakhtiv: "lo taasoun iti", lo taasoun kidmout chamacha hamchamechim lefana!
13. אָמַר אַבָּיֵי: לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא שַׁמָּשִׁין שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כְּמוֹתָן, amar abayé: lo asra tora ela chamachin cheefchar laasot kemotan,
14. כִּדְתַנְיָא: לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם בַּיִת תַּבְנִית הֵיכָל, אַכְסַדְרָה תַּבְנִית אוּלָם, חָצֵר תַּבְנִית עֲזָרָה, שׁוּלְחָן תַּבְנִית שׁוּלְחַן, מְנוֹרָה תַּבְנִית מְנוֹרָה, אֲבָל הוּא עוֹשֶׂה שֶׁל חָמֵשׁ וְשֶׁל שֵׁשׁ וְשֶׁל שְׁמוֹנֶה, וְשֶׁל שֶׁבַע לֹא יַעֲשֶׂה אֲפִילּוּ שֶׁל שְׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת. kidtanya: lo yaase adam bayit tavnit hékhal, akhsadra tavnit oulam, 'hatsér tavnit azara, choul'han tavnit choul'han, menora tavnit menora, aval hou ose chel 'haméch vechel chéch vechel chemone, vechel cheva lo yaase afilou chel chear miné matakhot.
15. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף שֶׁל עֵץ לֹא יַעֲשֶׂה, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשׂוּ בֵּית חַשְׁמוֹנַאי. rabi yosé bar yeouda omér: af chel éts lo yaase, kederekh cheasou bét 'hachmona.
16. אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָה? שַׁפּוּדִין שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ, (וְחוֹפִין) [וְחִיפּוּם] בְּבַעַץ, הֶעֱשִׁירוּ — עֲשָׂאוּם שֶׁל כֶּסֶף, חָזְרוּ וְהֶעֱשִׁירוּ — עֲשָׂאוּם שֶׁל זָהָב. amrou lo: micham reaya? chapoudin chel barzel haou, (ve'hofin) [ve'hipoum] bevaats, heechirou — asaoum chel kesef, 'hazrou veheechirou — asaoum chel zahav.
17. וְשַׁמָּשִׁין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כְּמוֹתָן מִי שְׁרֵי? וְהָתַנְיָא: ״לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי״ — לֹא תַעֲשׂוּן כִּדְמוּת שַׁמָּשַׁי הַמְשַׁמְּשִׁים לְפָנַי בַּמָּרוֹם! vechamachin chei efchar laasot kemotan mi cheré? vehatanya: "lo taasoun iti" — lo taasoun kidmout chamacha hamchamechim lefana bamarom!
18. אָמַר אַבָּיֵי: amar abayé:

Daf 43b

1. לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא בִּדְמוּת אַרְבָּעָה פָּנִים בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. lo asra tora ela bidmout arbaa panim bahadé hadadé.
2. אֶלָּא מֵעַתָּה, פַּרְצוּף אָדָם לְחוֹדֵיהּ תִּשְׁתְּרֵי! אַלְּמָה תַּנְיָא: כׇּל הַפַּרְצוּפוֹת מוּתָּרִין, חוּץ מִפַּרְצוּף אָדָם? ela méata, partsouf adam le'hodéh tichteré! alema tanya: kol hapartsoufot moutarin, 'houts mipartsouf adam?
3. אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: מִפִּרְקֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שְׁמִיעַ לִי, ״לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי״ — לֹא תַעֲשׂוּן אוֹתִי, אֲבָל שְׁאָר שַׁמָּשִׁין שְׁרֵי. amar rav yeouda beréh derav yeochoua: mipirkéh derabi yeochoua chemia li, "lo taasoun iti" — lo taasoun oti, aval chear chamachin cheré.
4. וּשְׁאָר שַׁמָּשִׁין מִי שְׁרֵי? וְהָתַנְיָא: ״לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי״ — לֹא תַעֲשׂוּן כִּדְמוּת שַׁמָּשַׁי הַמְשַׁמְּשִׁין לְפָנַי בְּמָרוֹם, כְּגוֹן אוֹפַנִּים וּשְׂרָפִים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! ouchar chamachin mi cheré? vehatanya: "lo taasoun iti" — lo taasoun kidmout chamacha hamchamechin lefana bemarom, kegon ofanim ousrafim ve'hayot hakodech oumalakhé hacharét!
5. אָמַר אַבָּיֵי: לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא שַׁמָּשִׁין שֶׁבַּמָּדוֹר הָעֶלְיוֹן. amar abayé: lo asra tora ela chamachin chebamador haelon.
6. וְשֶׁבְּמָדוֹר הַתַּחְתּוֹן מִי שְׁרֵי? וְהָתַנְיָא: ״אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם״ — לְרַבּוֹת חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, ״מִמַּעַל״ — לְרַבּוֹת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! vechebemador hata'hton mi cheré? vehatanya: "acher bachamayim" — lerabot 'hama oulvana kokhavim oumazalot, "mimaal" — lerabot malakhé hacharét!
7. כִּי תַּנְיָא הָהִיא, לְעוֹבְדָם. ki tanya hahi, leovdam.
8. אִי לְעוֹבְדָם, אֲפִילּוּ שִׁילְשׁוּל קָטָן נָמֵי! אִין הָכִי נָמֵי, וּמִסֵּיפֵיהּ דִּקְרָא נָפְקָא, דְּתַנְיָא: ״אֲשֶׁר בָּאָרֶץ״ — לְרַבּוֹת יַמִּים וּנְהָרוֹת הָרִים וּגְבָעוֹת, ״מִתַּחַת״ — לְרַבּוֹת שִׁילְשׁוּל קָטָן. i leovdam, afilou chilchoul katan namé! in hakhi namé, oumiséféh dikra nafka, detanya: "acher baarets" — lerabot yamim ounharot harim ougvaot, "mita'hat" — lerabot chilchoul katan.
9. וַעֲשִׂיָּיה גְּרֵידְתָּא מִי שְׁרֵי? וְהָתַנְיָא: ״לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי״ — לֹא תַעֲשׂוּן כִּדְמוּת שַׁמָּשַׁי הַמְשַׁמְּשִׁין לְפָנַי בַּמָּרוֹם, כְּגוֹן: חַמָּה וּלְבָנָה, כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. vaasiya gerédta mi cheré? vehatanya: "lo taasoun iti" — lo taasoun kidmout chamacha hamchamechin lefana bamarom, kegon: 'hama oulvana, kokhavim oumazalot.
10. שָׁאנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, דַּאֲחֵרִים עָשׂוּ לוֹ. chané raban gamliél, daa'hérim asou lo.
11. וְהָא רַב יְהוּדָה, דַּאֲחֵרִים עָשׂוּ לוֹ, וַאֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, סַמִּי עֵינֵיהּ דְּדֵין! veha rav yeouda, daa'hérim asou lo, vaamar léh chemouél lerav yeouda: chinana, sami énéh dedén!
12. הָתָם בְּחוֹתָמוֹ בּוֹלֵט, וּמִשּׁוּם חֲשָׁדָא, דְּתַנְיָא: טַבַּעַת שֶׁחוֹתָמָהּ בּוֹלֵט — אָסוּר לְהַנִּיחָהּ, וּמוּתָּר לַחְתּוֹם בָּהּ. חוֹתָמָהּ שׁוֹקֵעַ — מוּתָּר לְהַנִּיחָהּ, וְאָסוּר לַחְתּוֹם בָּהּ. hatam be'hotamo bolét, oumichoum 'hachada, detanya: tabaat che'hotamah bolét — asour lehani'hah, oumoutar la'htom bah. 'hotamah chokéa — moutar lehani'hah, veasour la'htom bah.
13. וּמִי חָיְישִׁינַן לַחֲשָׁדָא? וְהָא בֵּי כְנִישְׁתָּא דְּשַׁף וִיתֵיב בִּנְהַרְדְּעָא, (דְּאוֹקְמִי) [דְּאוֹקִימוּ] בֵּיהּ אִנְדְּרָטָא, וַהֲווֹ עָיְילִי בֵּיהּ אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל וְלֵוִי וּמְצַלּוּ בְּגַוֵּיהּ, וְלָא חָיְישִׁי לַחֲשָׁדָא! רַבִּים שָׁאנֵי. oumi 'haychinan la'hachada? veha bé khenichta dechaf vitév binhardea, (deokmi) [deokimou] béh inderata, vahao ayli béh avouh dichmouél velévi oumtsalou begavéh, vela 'haychi la'hachada! rabim chané.
14. וְהָא רַבָּן גַּמְלִיאֵל דְּיָחִיד הֲוָה? כֵּיוָן דְּנָשִׂיא הוּא, שְׁכִיחִי רַבִּים גַּבֵּיהּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דִּפְרָקִים הֲוַאי. veha raban gamliél deya'hid hava? kévan denasi hou, chekhi'hi rabim gabéh. veibaét éma: difrakim hava.
15. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, לְהִתְלַמֵּד שָׁאנֵי, דְּתַנְיָא: ״לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת״, אֲבָל אַתָּה לָמֵד לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת. veibaét éma, lehitlaméd chané, detanya: "lo tilmad laasot", aval ata laméd lehavin oulorot.
16. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר וְכוּ׳. אֵיזוֹ הֵן מְכוּבָּדִין, וְאֵיזוֹ הֵן מְבוּזִּין? raban chimon ben gamliél omér vekhou'. ézo hén mekhoubadin, veézo hén mevouzin?
17. אָמַר רַב: מְכוּבָּדִין — לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם, מְבוּזִּין — לְמַטָּה מִן הַמַּיִם. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵלּוּ וָאֵלּוּ מְבוּזִּין הֵן, אֶלָּא אֵלּוּ הֵן מְכוּבָּדִין — שֶׁעַל הַשֵּׁירִין וְעַל הַנְּזָמִים וְעַל הַטַּבָּעוֹת. amar rav: mekhoubadin — lemala min hamayim, mevouzin — lemata min hamayim. ouchmouél amar: élou vaélou mevouzin hén, ela élou hén mekhoubadin — cheal hachérin veal hanezamim veal hatabaot.
18. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: מְכוּבָּדִין — שֶׁעַל הַשֵּׁירִין, וְעַל הַנְּזָמִים, וְעַל הַטַּבָּעוֹת; מְבוּזִּין — שֶׁעַל הַיּוֹרוֹת, וְעַל הַקּוּמְקְמֹסִין, וְעַל מְחַמֵּי חַמִּים, וְשֶׁעַל הַסְּדִינִין, וְעַל הַמִּטְפָּחוֹת. tanya kevatéh dichmouél: mekhoubadin — cheal hachérin, veal hanezamim, veal hatabaot; mevouzin — cheal hayorot, veal hakoumkemosin, veal me'hamé 'hamim, vecheal hasedinin, veal hamitpa'hot.
19. מַתְנִי׳ רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ, אוֹ מֵטִיל לַיָּם. אָמְרוּ לוֹ: אַף הוּא נַעֲשֶׂה זֶבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם״. matni' rabi yosé omér: cho'hék vezore larou'ha, o métil layam. amrou lo: af hou naase zevel, cheneemar: "lo yidbak beyadkha meouma min ha'hérem".
20. גְּמָ׳ תַּנְיָא, אָמַר לָהֶם רַבִּי יוֹסֵי, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וְאֶת חַטַּאתְכֶם gema' tanya, amar lahem rabi yosé, vahalo kevar neemar: "veet 'hatatkhem

Daf 44a

1. אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אֶת הָעֵגֶל לָקַחְתִּי וָאֶשְׂרֹף אֹתוֹ בָּאֵשׁ וָאֶכֹּת אֹתוֹ טָחוֹן הֵיטֵב עַד אֲשֶׁר דַּק לְעָפָר וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר״! acher asitem et haégel laka'hti vaesrof oto baéch vaekot oto ta'hon hétév ad acher dak leafar vaachlikh et afaro el hana'hal hayoréd min hahar"!
2. אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָה? הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וַיִּזֶר עַל פְּנֵי הַמַּיִם וַיַּשְׁקְ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, לֹא נִתְכַּוֵּין אֶלָּא לְבוֹדְקָן כְּסוֹטוֹת. amrou lo: micham reaya? haré hou omér: "vayizer al pené hamayim vayachke et bené yisraél", lo nitkavén ela levodkan kesotot.
3. אָמַר לָהֶם רַבִּי יוֹסֵי: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״וְגַם אֶת מַעֲכָה אִמּוֹ הֱסִירָהּ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלַצְתָּהּ וְגוֹ׳ וַיָּדֶק וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן״! אָמַר לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָה? נַחַל קִדְרוֹן אֵינוֹ מְגַדֵּל צְמָחִין! amar lahem rabi yosé: vahalo kevar neemar "vegam et maakha imo hesirah migevira acher asta miflatstah vego' vayadek vayisrof bena'hal kidron"! amar lo: micham reaya? na'hal kidron éno megadél tsema'hin!
4. וְלָא? וְהָתַנְיָא: אֵלּוּ וְאֵלּוּ מִתְעָרְבִין בְּאַמָּה, וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן, וְנִמְכָּרִין לְגַנָּנִין לְזֶבֶל, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן! מְקוֹמוֹת מְקוֹמוֹת יֵשׁ בּוֹ: יֵשׁ מָקוֹם מְגַדֵּל צְמָחִין, וְיֵשׁ מָקוֹם שֶׁאֵין מְגַדֵּל צְמָחִין. vela? vehatanya: élou veélou mitarvin beama, veotsin lena'hal kidron, venimkarin legananin lezevel, oumoalin bahen! mekomot mekomot yéch bo: yéch makom megadél tsema'hin, veyéch makom cheén megadél tsema'hin.
5. מַאי ״מִפְלַצְתָּהּ״? אָמַר רַב יְהוּדָה: דַּהֲוָה מַפְלְיָא לֵיצָנוּתָא, כִּדְתָנֵי רַב יוֹסֵף: כְּמִין זַכְרוּת עָשְׂתָה לָהּ, וְהָיְתָה נִבְעֶלֶת לוֹ בְּכׇל יוֹם. ma "miflatstah"? amar rav yeouda: dahava mafleya létsanouta, kidtané rav yoséf: kemin zakhrout asta lah, vehayta nivelet lo bekhol yom.
6. אָמַר לָהֶן רַבִּי יוֹסֵי, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וְכִתַּת נְחַשׁ נְחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה״! amar lahen rabi yosé, vahalo kevar neemar: "vekhitat ne'hach ne'hochet acher asa moche"!
7. אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָה? הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף״, ״לְךָ״ — מִשֶּׁלְּךָ, וְאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְהָתָם בְּדִין הוּא דְּכַתּוֹתֵי לָא הֲוָה צְרִיךְ. amrou lo: micham reaya? haré hou omér "vayomer h' el moche asé lekha saraf", "lekha" — michelekha, veén adam osér davar cheéno chelo, vehatam bedin hou dekhatoté la hava tserikh.
8. אֶלָּא, כֵּיוָן דַּחֲזָא דְּקָא טָעוּ יִשְׂרָאֵל בָּתְרֵיהּ, עָמַד וְכִיתָּתוֹ. ela, kévan da'haza deka taou yisraél batréh, amad vekhitato.
9. אָמַר לָהֶם, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו״, וּמַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ״וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד״ לִישָּׁנָא דְּזָרוֹיֵי הוּא? כְּדִמְתַרְגֵּם רַב יוֹסֵף: ״תִּזְרֵם וְרוּחַ תִּשָּׂאֵם״, וּמְתַרְגְּמִינַן: תִּזְרֵינוּן וְרוּחַ תְּטַלְטְלִינּוּן. amar lahem, vahalo kevar neemar: "vayaazvou cham et atsabéhem vayisaém david vaanacha", ouma machma deha "vayisaém david" lichana dezaroyé hou? kedimtargém rav yoséf: "tizrém verou'ha tisaém", oumtargeminan: tizrénoun verou'ha tetaltelinoun.
10. אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָה? הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וַיִּשָּׂרְפוּ בָּאֵשׁ״, וּמִדְּלָא כְּתִיב ״וַיִּשְׂרְפֵם וַיִּשָּׂאֵם״, שְׁמַע מִינַּהּ ״וַיִּשָּׂאֵם״ מַמָּשׁ. amrou lo: micham reaya? haré hou omér "vayisarfou baéch", oumidela ketiv "vayisrefém vayisaém", chema minah "vayisaém" mamach.
11. מִכׇּל מָקוֹם, קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי. mikol makom, kachou keraé ahadadé.
12. כִּדְרַב הוּנָא, דְּרַב הוּנָא רָמֵי: כְּתִיב ״וַיֹּאמֶר דָּוִד וַיִּשָּׂרְפוּ בָּאֵשׁ״, וּכְתִיב ״וַיִּשָּׂאֵם״! kidrav houna, derav houna ramé: ketiv "vayomer david vayisarfou baéch", oukhtiv "vayisaém"!
13. לָא קַשְׁיָא, כָּאן — קוֹדֶם שֶׁבָּא אִיתַּי הַגִּיתִּי, כָּאן — לְאַחַר שֶׁבָּא אִיתַּי הַגִּיתִּי. la kachya, kan — kodem cheba ita hagiti, kan — lea'har cheba ita hagiti.
14. דִּכְתִיב: ״וַיִּקַּח אֶת עֲטֶרֶת מַלְכָּם מֵעַל רֹאשׁוֹ וּמִשְׁקָלָהּ כִּכַּר זָהָב״, וּמִי שְׁרֵי? אִיסּוּרֵי הֲנָאָה נִינְהוּ! אָמַר רַב נַחְמָן: אִיתַּי הַגִּיתִּי בָּא וּבִיטְּלָהּ. dikhtiv: "vayika'h et ateret malkam méal rocho oumichkalah kikar zahav", oumi cheré? isouré hanaa ninou! amar rav na'hman: ita hagiti ba ouvitelah.
15. מִשְׁקָלָהּ כִּכַּר זָהָב, הֵיכִי מָצֵי מַנַּח לַהּ? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: רְאוּיָה לָנוּחַ עַל רֹאשׁ דָּוִד. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת הָיְתָה בָּהּ, דַּהֲוָת דָּרָא לַהּ. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: אֶבֶן יְקָרָה הָיְתָה בָּהּ, שֶׁשָּׁוָה כִּכַּר זָהָב. michkalah kikar zahav, hékhi matsé mana'h lah? amar rav yeouda amar rav: reouya lanou'ha al roch david. rabi yosé berabi 'hanina amar: even choevet hayta bah, dahavat dara lah. rabi elazar amar: even yekara hayta bah, chechava kikar zahav.
16. ״זֹאת הָיְתָה לִּי כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי״ — מַאי קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: בִּשְׂכַר שֶׁפִּקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי, זֹאת הָיְתָה לִי לְעֵדוּת. מַאי עֵדוּתָהּ? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שֶׁהָיָה מַנִּיחָהּ בִּמְקוֹם תְּפִילִּין וְהוֹלַמְתּוֹ. וְהָא בָּעֵי אַנּוֹחֵי תְּפִילִּין! אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: מָקוֹם יֵשׁ בָּרֹאשׁ שֶׁרָאוּי לְהַנִּיחַ בּוֹ שְׁתֵּי תְפִילִּין. "zot hayta li ki fikoudekha natsarti" — ma kaamar? hakhi kaamar: biskhar chepikoudekha natsarti, zot hayta li leédout. ma édoutah? amar rabi yeochoua ben lévi: chehaya mani'hah bimkom tefilin veolamto. veha baé ano'hé tefilin! amar rabi chemouél bar rav yits'hak: makom yéch baroch cheraou lehani'ha bo cheté tefilin.
17. ״וַיּוֹצִיאוּ אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ וַיִּתְּנוּ עָלָיו אֶת הַנֵּזֶר וְאֶת הָעֵדוּת״, ״נֵזֶר״ — זוֹ כְּלִילָא, ״עֵדוּת״ — אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: עֵדוּת הוּא לְבֵית דָּוִד, שֶׁכׇּל הָרָאוּי לַמַּלְכוּת הוֹלַמְתּוֹ, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַמַּלְכוּת אֵין הוֹלַמְתּוֹ. "vayotsiou et ben hamelekh vayitenou ala et hanézer veet haédout", "nézer" — zo kelila, "édout" — amar rav yeouda amar rav: édout hou levét david, chekol haraou lamalkhout holamto, vekhol cheéno raou lamalkhout én holamto.
18. ״וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ״, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שֶׁמִּתְנַשֵּׂא לְהוֹלְמוֹ וְלֹא הוֹלַמְתּוֹ. "vaadoniya ven 'hagit mitnasé lémor ani emlokh", amar rav yeouda amar rav: chemitnasé leolmo velo holamto.
19. ״וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו״, מַאי רְבוּתַיְיהוּ? תָּנָא: כּוּלָּם נְטוּלֵי טְחוֹל וַחֲקוּקֵי כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם הָיוּ. "vayaas lo rekhev oufarachim va'hamichim ich ratsim lefana", ma revoutayou? tana: koulam netoulé te'hol va'hakouké kapot haraglayim haou.

Daf 44b

1. מַתְנִי׳ שָׁאַל פְּרוֹקְלוּס בֶּן פְּלוֹסְפוּס אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּעַכּוֹ, שֶׁהָיָה רוֹחֵץ בַּמֶּרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטֵי. אֲמַר לֵיהּ: כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם ״לָא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם״, מִפְּנֵי מָה אַתָּה רוֹחֵץ בְּמֶרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטֵי? matni' chaal peroklous ben pelosfous et raban gamliél beako, chehaya ro'héts bamer'hats chel afrodité. amar léh: katouv betoratkhem "la yidbak beyadkha meouma min ha'hérem", mipené ma ata ro'héts bemer'hats chel afrodité?
2. אָמַר לוֹ: אֵין מְשִׁיבִין בַּמֶּרְחָץ. וּכְשֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ: אֲנִי לֹא בָּאתִי בִּגְבוּלָהּ, הִיא בָּאָה בִּגְבוּלִי. אֵין אוֹמְרִים: נַעֲשָׂה מֶרְחָץ נוֹי לְאַפְרוֹדִיטֵי, אֶלָּא אוֹמֵר: נַעֲשָׂה אַפְרוֹדִיטֵי נוֹי לַמֶּרְחָץ. amar lo: én mechivin bamer'hats. oukhcheyatsa amar lo: ani lo bati bigvoulah, hi baa bigvouli. én omrim: naasa mer'hats no leafrodité, ela omér: naasa afrodité no lamer'hats.
3. דָּבָר אַחֵר: אִם נוֹתְנִים לְךָ מָמוֹן הַרְבֵּה, אִי אַתָּה נִכְנָס לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּךָ עָרוֹם וּבַעַל קֶרִי וּמַשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ, זוֹ עוֹמֶדֶת עַל פִּי הַבִּיב וְכׇל הָעָם מַשְׁתִּינִין לְפָנֶיהָ, לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״אֱלֹהֵיהֶם״ — אֶת שֶׁנּוֹהֵג בּוֹ מִשּׁוּם אֱלוֹהַּ — אָסוּר, אֶת שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בּוֹ מִשּׁוּם אֱלוֹהַּ — מוּתָּר. davar a'hér: im notnim lekha mamon harbé, i ata nikhnas laavoda zara chelekha arom ouvaal keri oumachtin befaneha, zo omedet al pi habiv vekhol haam machtinin lefaneha, lo neemar ela "elohéhem" — et chenohég bo michoum eloha — asour, et cheéno nohég bo michoum eloha — moutar.
4. גְּמָ׳ וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּכׇל מָקוֹם מוּתָּר לְהַרְהֵר, חוּץ מִבֵּית הַמֶּרְחָץ וּמִבֵּית הַכִּסֵּא! gema' vehékhi avéd hakhi? vehaamar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: bekhol makom moutar leharhér, 'houts mibét hamer'hats oumibét hakisé!
5. וְכִי תֵּימָא: בִּלְשׁוֹן חוֹל אֲמַר לֵיהּ, וְהָאָמַר אַבָּיֵי: דְּבָרִים שֶׁל חוֹל מוּתָּר לְאוֹמְרָן בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ, דְּבָרִים שֶׁל קֹדֶשׁ אָסוּר לְאוֹמְרָן בִּלְשׁוֹן חוֹל! vekhi téma: bilchon 'hol amar léh, vehaamar abayé: devarim chel 'hol moutar leomran bilchon kodech, devarim chel kodech asour leomran bilchon 'hol!
6. תָּנָא: כְּשֶׁיָּצָא, אָמַר לוֹ: אֵין מְשִׁיבִין בַּמֶּרְחָץ. tana: kecheyatsa, amar lo: én mechivin bamer'hats.
7. אָמַר רַב חָמָא בַּר יוֹסֵף בְּרַבִּי, אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: תְּשׁוּבָה גְּנוּבָה הֱשִׁיבוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְאוֹתוֹ הֶגְמוֹן, וַאֲנִי אוֹמֵר: אֵינָהּ גְּנוּבָה. amar rav 'hama bar yoséf berabi, amar rabi ochaya: techouva genouva hechivo raban gamliél leoto hegmon, vaani omér: énah genouva.
8. מָה גְּנוּבְתַּיהּ? דְּקָאָמַר לוֹ: זוֹ עוֹמֶדֶת עַל פִּי הַבִּיב וְכׇל אָדָם מַשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ. וְכִי מַשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ מַאי הָוֵי? וְהָאָמַר רָבָא: פְּעוֹר יוֹכִיחַ, שֶׁמְּפַעֲרִין לְפָנָיו בְּכׇל יוֹם וְאֵינוֹ בָּטֵל. ma genouvtah? dekaamar lo: zo omedet al pi habiv vekhol adam machtin befaneha. vekhi machtin befaneha ma havé? vehaamar rava: peor yokhi'ha, chemefaarin lefana bekhol yom veéno batél.
9. וַאֲנִי אוֹמֵר: אֵינָהּ גְּנוּבָה, זוֹ עֲבוֹדָתָהּ בְּכָךְ, וְזוֹ אֵין עֲבוֹדָתָהּ בְּכָךְ. vaani omér: énah genouva, zo avodatah bekhakh, vezo én avodatah bekhakh.
10. אָמַר אַבָּיֵי: גְּנוּבְתַּהּ מֵהָכָא, דְּקָאָמַר לֵיהּ: אֲנִי לֹא בָּאתִי בִּגְבוּלָהּ וְהִיא בָּאָה בִּגְבוּלִי. וְכִי בָּא בִּגְבוּלָהּ מַאי הָוֵי? וְהָתְנַן: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ מֶרְחָץ אוֹ גִינָּה — נֶהֱנִין מֵהֶן שֶׁלֹּא בְּטוֹבָה, וְאֵין נֶהֱנִין מֵהֶן בְּטוֹבָה. amar abayé: genouvtah méhakha, dekaamar léh: ani lo bati bigvoulah vehi baa bigvouli. vekhi ba bigvoulah ma havé? vehatnan: avoda zara cheyéch lah mer'hats o gina — nehenin méhen chelo betova, veén nehenin méhen betova.
11. וַאֲנִי אוֹמֵר: אֵינָהּ גְּנוּבָה, שֶׁלֹּא בְּטוֹבַת רַבָּן גַּמְלִיאֵל כִּבְטוֹבַת אֲחֵרִים דָּמֵי. vaani omér: énah genouva, chelo betovat raban gamliél kivtovat a'hérim damé.
12. רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא אָמַר: גְּנוּבְתַּהּ מֵהָכָא, דְּקָאָמַר לוֹ: זוֹ עוֹמֶדֶת עַל הַבִּיב וְכׇל אָדָם מַשְׁתִּינִין בְּפָנֶיהָ. וְכִי מַשְׁתִּינִין בְּפָנֶיהָ מַאי הָוֵי? וְהָתְנַן: רָק בְּפָנֶיהָ, הִשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ, גֵּירְרָה, וְזָרַק בָּהּ אֶת הַצּוֹאָה — הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ בְּטֵילָה. rav chimi bar 'hiya amar: genouvtah méhakha, dekaamar lo: zo omedet al habiv vekhol adam machtinin befaneha. vekhi machtinin befaneha ma havé? vehatnan: rak befaneha, hichtin befaneha, gérra, vezarak bah et hatsoa — haré zo énah betéla.
13. וַאֲנִי אוֹמֵר: אֵינָהּ גְּנוּבָה, הָתָם — לְפִי שַׁעְתָּא הוּא רָתַח עֲלַהּ, וַהֲדַר מְפַיֵּיס לַהּ, הָכָא — כֹּל שַׁעְתָּא וְשַׁעְתָּא בְּזִלְזוּלַהּ קָיְימָא. vaani omér: énah genouva, hatam — lefi chata hou rata'h alah, vahadar mefayés lah, hakha — kol chata vechata bezilzoulah kayma.
14. רַבָּה בַּר עוּלָּא אָמַר: גְּנוּבְתַּהּ מֵהָכָא, דְּקָאָמַר לֵיהּ, אֵין אוֹמְרִין: נַעֲשָׂה מֶרְחָץ נוֹי לְאַפְרוֹדִיטֵי, אֶלָּא: נַעֲשָׂה אַפְרוֹדִיטֵי נוֹי לַמֶּרְחָץ; וְכִי אָמַר ״נַעֲשָׂה מֶרְחָץ לְאַפְרוֹדִיטֵי נוֹי״ מַאי הָוֵי? וְהָתַנְיָא: הָאוֹמֵר ״בַּיִת זֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה״, ״כּוֹס זֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה״ — לֹא אָמַר כְּלוּם, שֶׁאֵין הֶקְדֵּשׁ לַעֲבוֹדָה זָרָה. raba bar oula amar: genouvtah méhakha, dekaamar léh, én omrin: naasa mer'hats no leafrodité, ela: naasa afrodité no lamer'hats; vekhi amar "naasa mer'hats leafrodité no" ma havé? vehatanya: haomér "bayit ze laavoda zara", "kos ze laavoda zara" — lo amar keloum, cheén hekdéch laavoda zara.
15. וַאֲנִי אוֹמֵר: אֵינָהּ גְּנוּבָה, נְהִי דְּאִיתְּסוֹרֵי לָא מִיתַּסְרָא, נוֹי מִיהָא אִיכָּא. vaani omér: énah genouva, nehi deitesoré la mitasra, no miha ika.

Daf 45a

1. מַתְנִי׳ הַגּוֹיִם הָעוֹבְדִים אֶת הֶהָרִים וְאֶת הַגְּבָעוֹת — הֵן מוּתָּרִין, וּמָה שֶׁעֲלֵיהֶן אֲסוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם״. matni' hagoyim haovdim et heharim veet hagevaot — hén moutarin, ouma chealéhen asourin, cheneemar: "lo ta'hmod kesef vezahav aléhem".
2. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: ״אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים״ — וְלֹא הֶהָרִים אֱלֹהֵיהֶם, ״אֱלֹהֵיהֶם עַל הַגְּבָעוֹת״ — וְלֹא הַגְּבָעוֹת אֱלֹהֵיהֶם. rabi yosé hagelili omér: "elohéhem al heharim" — velo heharim elohéhem, "elohéhem al hagevaot" — velo hagevaot elohéhem.
3. וּמִפְּנֵי מָה אֲשֵׁירָה אֲסוּרָה? מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תְּפִיסַת יְדֵי אָדָם, וְכֹל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תְּפִיסַת יְדֵי אָדָם — אָסוּר. oumipené ma achéra asoura? mipené cheyéch bah tefisat yedé adam, vekhol cheyéch bah tefisat yedé adam — asour.
4. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אֲנִי אוֹבִין וְאָדוּן לְפָנֶיךָ, כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא הַר גָּבוֹהַּ וְגִבְעָה נִשָּׂאָה וְעֵץ רַעֲנָן, דַּע שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֲבוֹדָה זָרָה. amar rabi akiva: ani ovin veadoun lefanekha, kol makom cheata motsé har gavoha vegiva nisaa veéts raanan, da cheyéch cham avoda zara.
5. גְּמָ׳ וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: צִפּוּי הַר כְּהַר אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, תַּנָּא קַמָּא סָבַר: צִפּוּי הַר אֵינוֹ כְּהַר וּמִיתְּסַר, וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר: צִפּוּי הַר הֲרֵי הוּא כְּהַר. gema' verabi yosé hagelili haynou tana kama! amar ramé bar 'hama amar réch lakich: tsipou har kehar ika bénayou, tana kama savar: tsipou har éno kehar oumitesar, verabi yosé hagelili savar: tsipou har haré hou kehar.
6. רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא צִפּוּי הַר אֵינוֹ כְּהַר. rav chéchet amar: dekhoulé alma tsipou har éno kehar.

Daf 45b

1. וְהָכָא בָּאִילָן שֶׁנְּטָעוֹ וּלְבַסּוֹף עֲבָדוֹ קָמִיפַּלְגִי, תַּנָּא קַמָּא סָבַר: אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ וּלְבַסּוֹף עֲבָדוֹ — מוּתָּר, וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר: אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ וּלְבַסּוֹף עֲבָדוֹ — אָסוּר. vehakha bailan chenetao oulvasof avado kamipalgi, tana kama savar: ilan chenetao oulvasof avado — moutar, verabi yosé hagelili savar: ilan chenetao oulvasof avado — asour.
2. מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: מִפְּנֵי מָה אֲשֵׁירָה אֲסוּרָה? מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תְּפִיסַת יְדֵי אָדָם, וְכֹל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תְּפִיסַת יְדֵי אָדָם אָסוּר. ״וְכֹל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תְּפִיסַת אָדָם״ לְאֵתוֹיֵי מַאי? לָאו לְאֵתוֹיֵי אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ וּלְבַסּוֹף עֲבָדוֹ? mima? midekatané séfa: mipené ma achéra asoura? mipené cheyéch bah tefisat yedé adam, vekhol cheyéch bo tefisat yedé adam asour. "vekhol cheyéch bo tefisat adam" leétoyé ma? la leétoyé ilan chenetao oulvasof avado?
3. וְאַף רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ וּלְבַסּוֹף עֲבָדוֹ — אָסוּר, דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים״ — וְלֹא הֶהָרִים אֱלֹהֵיהֶם, ״אֱלֹהֵיהֶם עַל הַגְּבָעוֹת״ — וְלֹא גְּבָעוֹת אֱלֹהֵיהֶם, שׁוֹמֵעַ אֲנִי ״תַּחַת כׇּל עֵץ רַעֲנָן אֱלֹהֵיהֶם״ — וְלֹא רַעֲנָן אֱלֹהֵיהֶם? veaf rabi yosé berabi yeouda savar: ilan chenetao oulvasof avado — asour, detanya: rabi yosé berabi yeouda omér, mitokh cheneemar: "elohéhem al heharim" — velo heharim elohéhem, "elohéhem al hagevaot" — velo gevaot elohéhem, choméa ani "ta'hat kol éts raanan elohéhem" — velo raanan elohéhem?
4. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ״. talmoud lomar: "vaachéréhem tisrefoun baéch".
5. אֶלָּא ״תַּחַת כׇּל עֵץ רַעֲנָן״ לְמָה לִי? הָהוּא לְכִדְרַבִּי עֲקִיבָא הוּא דַּאֲתָא, דְּאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אֲנִי אוֹבִין וְאָדוּן לְפָנֶיךָ, כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא הַר גָּבוֹהַּ וְגִבְעָה נִשָּׂאָה וְעֵץ רַעֲנָן, דַּע שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֲבוֹדָה זָרָה. ela "ta'hat kol éts raanan" lema li? haou lekhidrabi akiva hou daata, deamar rabi akiva: ani ovin veadoun lefanekha, kol makom cheata motsé har gavoha vegiva nisaa veéts raanan, da cheyéch cham avoda zara.
6. וְרַבָּנַן, הַאי ״וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ״ מַאי עָבְדִי לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְאִילָן שֶׁנְּטָעוֹ מִתְּחִילָּה לְכָךְ. verabanan, ha "vaachéréhem tisrefoun baéch" ma avdi léh? mibeé léh leilan chenetao mite'hila lekhakh.
7. וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה נָמֵי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְהָכִי? הָכִי נָמֵי. אֶלָּא אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ וּלְבַסּוֹף עֲבָדוֹ מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִ״וַּאֲשֵׁרֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן״, אֵיזֶהוּ עֵץ שֶׁגִּידּוּעוֹ אָסוּר וְעִיקָּרוֹ מוּתָּר? הֱוֵי אוֹמֵר: אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ וּלְבַסּוֹף עֲבָדוֹ. verabi yosé berabi yeouda namé mibeé léh lehakhi? hakhi namé. ela ilan chenetao oulvasof avado mena léh? nafka léh mi"vaachéréhem tegadéoun", ézeou éts chegidouo asour veikaro moutar? hevé omér: ilan chenetao oulvasof avado.
8. וְהָא ״וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ״ קָא נָסֵיב לַהּ תַּלְמוּדָא! veha "vaachéréhem tisrefoun baéch" ka nasév lah talmouda!
9. אִילּוּ לֹא נֶאֱמַר קָאָמַר: אִילּוּ לֹא נֶאֱמַר ״תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ״, הָיִיתִי אוֹמֵר ״אֲשֵׁרֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן״ בְּאִילָן שֶׁנְּטָעוֹ מִתְּחִילָּה לְכָךְ, הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ״וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ״, אִיַּיתַּר לֵיהּ ״וַאֲשֵׁרֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן״ לְאִילָן שֶׁנְּטָעוֹ וּלְבַסּוֹף עֲבָדוֹ. ilou lo neemar kaamar: ilou lo neemar "tisrefoun baéch", hayiti omér "achéréhem tegadéoun" beilan chenetao mite'hila lekhakh, hachta dikhtiv "vaachéréhem tisrefoun baéch", iyatar léh "vaachéréhem tegadéoun" leilan chenetao oulvasof avado.
10. וְרַבָּנַן, הַאי ״וַאֲשֵׁרֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן״ מַאי עָבְדִי לֵיהּ? לְכִדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: גִּידּוּעֵי עֲבוֹדָה זָרָה קוֹדְמִין לְכִיבּוּשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּיבּוּשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קוֹדֵם לְבִיעוּר עֲבוֹדָה זָרָה. verabanan, ha "vaachéréhem tegadéoun" ma avdi léh? lekhidrabi yeochoua ben lévi, deamar rabi yeochoua ben lévi: gidoué avoda zara kodmin lekhibouch erets yisraél, kibouch erets yisraél kodém leviour avoda zara.
11. דְּתָנֵי רַב יוֹסֵף: ״וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם״ וְהַנַּח, ״וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם״ וְהַנַּח. detané rav yoséf: "venitatstem et mizbe'hotam" vehana'h, "vechibartem et matsévotam" vehana'h.
12. וְהַנַּח, סָלְקָא דַּעְתָּךְ? שְׂרֵיפָה בָּעֵי! אָמַר רַב הוּנָא: רְדוֹף, וְאַחַר כָּךְ שְׂרוֹף. vehana'h, salka datakh? seréfa baé! amar rav houna: redof, vea'har kakh serof.
13. וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, הַאי סְבָרָא מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מְ״אַבֵּד תְּאַבְּדוּן״ — ״אַבֵּד״, וְאַחַר כָּךְ ״תְּאַבֵּדוּן״. verabi yosé berabi yeouda, ha sevara mena léh? nafka léh me"abéd teabedoun" — "abéd", vea'har kakh "teabédoun".
14. וְרַבָּנַן? הָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְעוֹקֵר עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁצָּרִיךְ לְשָׁרֵשׁ אַחֲרֶיהָ. verabanan? ha mibeé léh leokér avoda zara, chetsarikh lecharéch a'hareha.
15. וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, לְשָׁרֵשׁ אַחֲרֶיהָ מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִ״וְּאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא״. verabi yosé berabi yeouda, lecharéch a'hareha mena léh? nafka léh mi"ouibadtem et chemam min hamakom haou".
16. וְרַבָּנַן? הַהוּא לְכַנּוֹת לָהּ שֵׁם, דְּתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן לְעוֹקֵר עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁצָּרִיךְ לְשָׁרֵשׁ אַחֲרֶיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם״. verabanan? haou lekhanot lah chém, detanya: rabi eliezer omér: minayin leokér avoda zara chetsarikh lecharéch a'hareha? talmoud lomar: "veibadtem et chemam".

Daf 46a

1. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״אַבֵּד תְּאַבְּדוּן״, אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא״? לְכַנּוֹת לָהּ שֵׁם. amar lo rabi akiva, vahalo kevar neemar: "abéd teabedoun", im kén ma talmoud lomar: "veibadtem et chemam min hamakom haou"? lekhanot lah chém.
2. יָכוֹל לְשֶׁבַח? לְשֶׁבַח סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא יָכוֹל לֹא לְשֶׁבַח וְלֹא לִגְנַאי? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא״. yakhol lecheva'h? lecheva'h salka datakh?! ela yakhol lo lecheva'h velo ligna? talmoud lomar: "chakéts techaketsenou vetaév tetaavenou ki 'hérem hou".
3. הָא כֵּיצַד? הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ בֵּית גַּלְיָא — קוֹרִין אוֹתָהּ ״בֵּית כַּרְיָא״, פְּנֵי מֶלֶךְ — ״פְּנֵי כֶּלֶב״, עֵין כֹּל — ״עֵין קוֹץ״. ha kétsad? haou korin otah bét galya — korin otah "bét karya", pené melekh — "pené kelev", én kol — "én kots".
4. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת: הַגּוֹיִם הָעוֹבְדִים אֶת הֶהָרִים וְאֶת הַגְּבָעוֹת — הֵן מוּתָּרִין, וְעוֹבְדֵיהֶן בְּסַיִיף, וְאֶת הַזְּרָעִים וְאֶת הַיְּרָקוֹת — הֵן אֲסוּרִין, וְעוֹבְדֵיהֶן בְּסַיִיף. tané tana kaméh derav chéchet: hagoyim haovdim et heharim veet hagevaot — hén moutarin, veovdéhen besayif, veet hazeraim veet hayerakot — hén asourin, veovdéhen besayif.
5. אֲמַר לֵיהּ: דְּאָמַר לָךְ, מַנִּי? רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ וּלְבַסּוֹף עֲבָדוֹ — אָסוּר. amar léh: deamar lakh, mani? rabi yosé bar yeouda hi, deamar: ilan chenetao oulvasof avado — asour.
6. וְלוֹקְמַהּ בְּאִילָן שֶׁנְּטָעוֹ מִתְּחִלָּה לְכָךְ, וְרַבָּנַן! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּקָתָנֵי דּוּמְיָא דְּהַר, מָה הַר שֶׁלֹּא נְטָעוֹ מִתְּחִלָּה לְכָךְ, אַף הַאי נָמֵי שֶׁלֹּא נְטָעוֹ מִתְּחִלָּה לְכָךְ. velokmah beilan chenetao mite'hila lekhakh, verabanan! la salka datakh, dekatané doumya dehar, ma har chelo netao mite'hila lekhakh, af ha namé chelo netao mite'hila lekhakh.
7. אִיתְּמַר: אַבְנֵי הַר שֶׁנִּדַּלְדְּלוּ — בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹחָנָן, חַד אָמַר: אֲסוּרוֹת, וְחַד אָמַר: מוּתָּרוֹת. מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר מוּתָּרוֹת? כְּהַר — מָה הַר שֶׁאֵין בּוֹ תְּפִיסַת יְדֵי אָדָם וּמוּתָּר, אַף הָנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן תְּפִיסַת יְדֵי אָדָם וּמוּתָּרִין. itemar: avné har chenidaldelou — bené rabi 'hiya verabi yo'hanan, 'had amar: asourot, ve'had amar: moutarot. ma tama deman deamar moutarot? kehar — ma har cheén bo tefisat yedé adam oumoutar, af hané cheén bahen tefisat yedé adam oumoutarin.
8. מָה לְהַר, שֶׁכֵּן מְחוּבָּר! בְּהֵמָה תּוֹכִיחַ. ma lehar, chekén me'houbar! behéma tokhi'ha.
9. מָה לִבְהֵמָה, שֶׁכֵּן בַּעֲלַת חַיִּים! הַר יוֹכִיחַ. ma livhéma, chekén baalat 'hayim! har yokhi'ha.
10. וְחָזַר הַדִּין, לֹא רְאִי זֶה כִרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁאֵין בָּהֶן תְּפִיסַת יְדֵי אָדָם וּמוּתָּר, אַף כׇּל שֶׁאֵין בָּהֶן תְּפִיסַת יְדֵי אָדָם וּמוּתָּר. ve'hazar hadin, lo rei ze khiri ze, velo rei ze kiri ze, hatsad hachave chebahen cheén bahen tefisat yedé adam oumoutar, af kol cheén bahen tefisat yedé adam oumoutar.
11. מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן לֹא נִשְׁתַּנּוּ מִבְּרִיָּיתָן! ma lehatsad hachave chebahen, chekén lo nichtanou miberiyatan!
12. אֶלָּא אָתְיָא מִבְּהֵמָה בַּעֲלַת מוּם, וּמֵהַר. ela atya mibehéma baalat moum, ouméhar.
13. וְאִי נָמֵי, מִבְּהֵמָה תַּמָּה וּמֵאִילָן יָבֵשׁ. vei namé, mibehéma tama ouméilan yavéch.
14. וּמַאן דְּאָסַר, לְהָכִי כְּתִיב ״שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ״, דְּאַף עַל גַּב דְּאָתְיָא מִדִּינָא לְהֶיתֵּרָא, לָא תֵּתְיַאּ. ouman deasar, lehakhi ketiv "chakéts techaketsenou vetaév tetaavenou", deaf al gav deatya midina lehetéra, la tétya.
15. תִּסְתַּיֵּים, דִּבְנֵי רַבִּי חִיָּיא דְּשָׁרוּ, דְּבָעֵי חִזְקִיָּה: זָקַף בֵּיצָה לְהִשְׁתַּחֲווֹת לָהּ, מַהוּ? tistayém, divné rabi 'hiya decharou, devaé 'hizkiya: zakaf bétsa lehichta'haot lah, maou?
16. קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לָהּ, וְהִשְׁתַּחֲוָה לָהּ, וְקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ הַאי זְקִיפָתָהּ אִי הָוֵי מַעֲשֶׂה אִי לָא הָוֵי מַעֲשֶׂה, אֲבָל לֹא זָקַף — לָא מִיתַּסְרָא, שְׁמַע מִינַּהּ בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא דְּשָׁרוּ. ka salka datakh lehichta'haot lah, vehichta'hava lah, veka mibaya léh ha zekifatah i havé maase i la havé maase, aval lo zakaf — la mitasra, chema minah bené rabi 'hiya decharou.
17. לָא, לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא דְּאָסְרִי, דְּהִשְׁתַּחֲוָה לָהּ, אַף עַל גַּב דְּלֹא זְקָפָהּ אֲסוּרָה, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁזָּקַף בֵּיצָה לְהִשְׁתַּחֲווֹת לָהּ, וְלֹא הִשְׁתַּחֲוָה לָהּ. la, leolam éma lakh: bené rabi 'hiya deasri, dehichta'hava lah, af al gav delo zekafah asoura, vehakha bema askinan? kegon chezakaf bétsa lehichta'haot lah, velo hichta'hava lah.
18. וּלְמַאן? אִי לְמַאן דְּאָמַר: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲסוּרָה מִיָּד — אֲסוּרָה, אִי לְמַאן דְּאָמַר: עַד שֶׁתֵּיעָבֵד — הָא לָא פַּלְחַהּ! oulman? i leman deamar: avoda zara chel yisraél asoura miyad — asoura, i leman deamar: ad chetéavéd — ha la pal'hah!
19. לָא צְרִיכָא, כְּגוֹן שֶׁזָּקַף בֵּיצָה לְהִשְׁתַּחֲווֹת לָהּ, וְלֹא הִשְׁתַּחֲוָה לָהּ, וּבָא גּוֹי וְהִשְׁתַּחֲוָה לָהּ. la tserikha, kegon chezakaf bétsa lehichta'haot lah, velo hichta'hava lah, ouva go vehichta'hava lah.
20. כִּי הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: יִשְׂרָאֵל שֶׁזָּקַף לְבֵינָה לְהִשְׁתַּחֲווֹת לָהּ, וּבָא גּוֹי וְהִשְׁתַּחֲוָה לָהּ — אֲסוּרָה. וְקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ: לְבֵינָה הוּא דְּמִינַּכְרָא זְקִיפָתָהּ, אֲבָל בֵּיצָה — לָא? אוֹ דִּלְמָא לָא שְׁנָא? תֵּיקוּ. ki ha deamar rav yeouda amar chemouél: yisraél chezakaf levéna lehichta'haot lah, ouva go vehichta'hava lah — asoura. veka mibaya léh: levéna hou deminakhra zekifatah, aval bétsa — la? o dilma la chena? tékou.
21. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְהַר, אֲבָנָיו מַהוּ לַמִּזְבֵּחַ? baé ramé bar 'hama: hamichta'have lehar, avana maou lamizbé'ha?

Daf 46b

1. יֵשׁ נֶעֱבָד בִּמְחוּבָּר אֵצֶל גָּבוֹהַּ, אוֹ אֵין נֶעֱבָד בִּמְחוּבָּר אֵצֶל גָּבוֹהַּ? yéch neevad bim'houbar étsel gavoha, o én neevad bim'houbar étsel gavoha?
2. אִם תִּמְצֵי לוֹמַר יֵשׁ נֶעֱבָד בִּמְחוּבָּר אֵצֶל גָּבוֹהַּ, מַכְשִׁירֵי קׇרְבָּן כְּקׇרְבָּן דָּמוּ אוֹ לָא? im timtsé lomar yéch neevad bim'houbar étsel gavoha, makhchiré korban kekorban damou o la?
3. אָמַר רָבָא, קַל וָחוֹמֶר: וּמָה אֶתְנַן שֶׁמּוּתָּר בְּתָלוּשׁ לְהֶדְיוֹט, אָסוּר בִּמְחוּבָּר לְגָבוֹהַּ, דִּכְתִיב: ״לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב״, לָא שְׁנָא תָּלוּשׁ וְלָא שְׁנָא בִּמְחוּבָּר, נֶעֱבָד שֶׁאָסוּר בְּתָלוּשׁ לְהֶדְיוֹט — אֵינוֹ דִּין שֶׁאָסוּר בִּמְחוּבָּר לְגָבוֹהַּ? amar rava, kal va'homer: ouma etnan chemoutar betalouch lehedot, asour bim'houbar legavoha, dikhtiv: "lo tavi etnan zona oum'hir kelev", la chena talouch vela chena bim'houbar, neevad cheasour betalouch lehedot — éno din cheasour bim'houbar legavoha?
4. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרָבָא: אוֹ חִילּוּף, וּמָה נֶעֱבָד שֶׁאָסוּר בְּתָלוּשׁ אֵצֶל הֶדְיוֹט — מוּתָּר בִּמְחוּבָּר לְגָבוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים״ וְלֹא הֶהָרִים אֱלֹהֵיהֶם, לָא שְׁנָא לְהֶדְיוֹט וְלָא שְׁנָא לְגָבוֹהַּ; אֶתְנַן שֶׁמּוּתָּר בְּתָלוּשׁ לְהֶדְיוֹט — אֵינוֹ דִּין שֶׁמּוּתָּר בִּמְחוּבָּר לְגָבוֹהַּ? amar léh rav houna beréh derav yeochoua lerava: o 'hilouf, ouma neevad cheasour betalouch étsel hedot — moutar bim'houbar legavoha, cheneemar: "elohéhem al heharim" velo heharim elohéhem, la chena lehedot vela chena legavoha; etnan chemoutar betalouch lehedot — éno din chemoutar bim'houbar legavoha?
5. וְאִי מִשּׁוּם ״בֵּית ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״בֵּית ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ — פְּרָט לְפָרָה שֶׁאֵינָהּ בָּאָה לַבַּיִת, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לְרַבּוֹת אֶת הָרִיקּוּעִים. vei michoum "bét h' elohekha" mibeé léh lekhidtanya: "bét h' elohekha" — perat lefara cheénah baa labayit, divré rabi eliezer. va'hakhamim omrim: lerabot et harikouim.
6. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא קָאָמֵינָא לְחוּמְרָא, וְאַתְּ אָמְרַתְּ לְקוּלָּא — קוּלָּא וְחוּמְרָא לְחוּמְרָא פָּרְכִינַן. amar léh: ana kaaména le'houmra, veate amrate lekoula — koula ve'houmra le'houmra parkhinan.
7. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: וְכֹל הֵיכָא דְּאִיכָּא קוּלָּא וְחוּמְרָא, לְקוּלָּא לָא פָּרְכִינַן? וְהָא הַזָּאָה דְּפֶסַח, דִּפְלִיגִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי עֲקִיבָא, דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר לְחוּמְרָא וְקָא מְחַיֵּיב לֵיהּ לְגַבְרָא, וְרַבִּי עֲקִיבָא לְקוּלָּא וּפָטַר, וְקָא פָרֵיךְ רַבִּי עֲקִיבָא לְקוּלָּא! amar léh rav papa lerava: vekhol hékha deika koula ve'houmra, lekoula la parkhinan? veha hazaa defesa'h, difligi rabi eliezer verabi akiva, derabi eliezer savar le'houmra veka me'hayév léh legavra, verabi akiva lekoula oufatar, veka farékh rabi akiva lekoula!
8. דִּתְנַן, הֵשִׁיב רַבִּי עֲקִיבָא: אוֹ חִילּוּף, וּמָה הַזָּאָה שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁבוּת — אֵינָהּ דּוֹחָה [אֶת] הַשַּׁבָּת, שְׁחִיטָה שֶׁהִיא דְּאוֹרָיְיתָא — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? ditnan, héchiv rabi akiva: o 'hilouf, ouma hazaa chehi michoum chevout — énah do'ha [et] hachabat, che'hita chehi deorayta — lo kol chekén?
9. הָתָם, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר גַּמְרֵיהּ, וְאִיַּיקַּר לֵיהּ תַּלְמוּדָא, וַאֲתָא רַבִּי עֲקִיבָא לְאַדְכּוֹרֵיהּ. וְהַיְינוּ דַּאֲמַר לֵיהּ: רַבִּי, אַל תַּכְפִּירֵנִי בִּשְׁעַת הַדִּין, כָּךְ מְקוּבָּל אֲנִי מִמְּךָ — הַזָּאָה שְׁבוּת, וְאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. hatam, rabi eliezer gamréh, veiyakar léh talmouda, vaata rabi akiva leadkoréh. vehaynou daamar léh: rabi, al takhpiréni bichat hadin, kakh mekoubal ani mimekha — hazaa chevout, veénah do'ha et hachabat.
10. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְקָמַת חִטִּים, מַהוּ לִמְנָחוֹת? יֵשׁ שִׁינּוּי בְּנֶעֱבָד, אוֹ אֵין שִׁינּוּי בְּנֶעֱבָד? baé ramé bar 'hama: hamichta'have lekamat 'hitim, maou limna'hot? yéch chinou beneevad, o én chinou beneevad?
11. אָמַר מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: תָּא שְׁמַע, כׇּל הָאֲסוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ — וַלְדוֹתֵיהֶן מוּתָּרִים, וְתָנֵי עֲלַהּ: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר. amar mar zoutra beréh derav na'hman: ta chema, kol haasourin legabé mizbé'ha — valdotéhen moutarim, vetané alah: rabi eliezer osér.
12. וְלָאו אִתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מַחְלוֹקֶת כְּשֶׁנִּרְבְּעוּ וּלְבַסּוֹף עִיבְּרוּ, vela itemar alah, amar rav na'hman amar raba bar avouh: ma'hloket kechenirbeou oulvasof iberou,

Daf 47a

1. אֲבָל עִיבְּרוּ וּלְבַסּוֹף נִרְבְּעוּ — דִּבְרֵי הַכֹּל אֲסוּרִין, וְהָכָא נָמֵי כְּעִיבְּרוּ וּלְבַסּוֹף נִרְבְּעוּ דָּמֵי. aval iberou oulvasof nirbeou — divré hakol asourin, vehakha namé keiberou oulvasof nirbeou damé.
2. אִיכָּא דְּאָמְרִי: מַחְלוֹקֶת כְּשֶׁנִּרְבְּעוּ וּלְבַסּוֹף עִיבְּרוּ, אֲבָל עִיבְּרוּ וּלְבַסּוֹף נִרְבְּעוּ — דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר, וְהָנֵי נָמֵי כִּי עִיבְּרוּ וּלְבַסּוֹף נִרְבְּעוּ דָּמֵי. ika deamri: ma'hloket kechenirbeou oulvasof iberou, aval iberou oulvasof nirbeou — divré hakol asour, vehané namé ki iberou oulvasof nirbeou damé.
3. הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם, מֵעִיקָּרָא בְּהֵמָה וְהַשְׁתָּא בְּהֵמָה, דַּשָּׁא הוּא דַּאֲחִידָא בְּאַנְפַּהּ. הָכָא, מֵעִיקָּרָא חִיטֵּי וְהַשְׁתָּא קִמְחָא. hakhi hachta? hatam, méikara behéma vehachta behéma, dacha hou daa'hida beanpah. hakha, méikara 'hité vehachta kim'ha.
4. בָּעֵי רֵישׁ לָקִישׁ: הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לַדֶּקֶל, לוּלָבוֹ מַהוּ לְמִצְוָה? baé réch lakich: hamichta'have ladekel, loulavo maou lemitsva?
5. בְּאִילָן שֶׁנְּטָעוֹ מִתְּחִלָּה לְכָךְ לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דַּאֲפִילּוּ לְהֶדְיוֹט נָמֵי אָסוּר. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ בְּאִילָן שֶׁנְּטָעוֹ וּלְבַסּוֹף עֲבָדוֹ. beilan chenetao mite'hila lekhakh la tibeé lakh, daafilou lehedot namé asour. ki tibeé lakh beilan chenetao oulvasof avado.
6. וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דַּאֲפִילּוּ לְהֶדְיוֹט נָמֵי אָסוּר. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן, לְעִנְיַן מִצְוָה מַאי? מִי מְאִיס כְּלַפֵּי גָּבוֹהַּ אוֹ לָא? vealiba derabi yosé bar yeouda la tibeé lakh, daafilou lehedot namé asour. ki tibeé lakh aliba derabanan, leinyan mitsva ma? mi meis kelapé gavoha o la?
7. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: בַּאֲשֵׁירָה שֶׁבִּיטְּלָהּ קָמִבַּעְיָא לֵיהּ, יֵשׁ דִּחוּי אֵצֶל מִצְוֹת אוֹ אֵין דִּחוּי אֵצֶל מִצְוֹת? ki ata rav dimi amar: baachéra chebitelah kamibaya léh, yéch di'hou étsel mitsot o én di'hou étsel mitsot?
8. תִּפְשׁוֹט לֵיהּ מִדִּתְנַן: כִּיסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה — פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת, כִּיסָּהוּ הָרוּחַ — חַיָּיב לְכַסּוֹת. וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁחָזַר וְנִתְגַּלָּה, אֲבָל לֹא חָזַר וְנִתְגַּלָּה — פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת. tifchot léh miditnan: kisaou venitgala — patour milekhasot, kisaou harou'ha — 'hayav lekhasot. veamar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: lo chanou ela che'hazar venitgala, aval lo 'hazar venitgala — patour milekhasot.
9. וְהָוֵינַן בָּהּ: כִּי חָזַר וְנִתְגַּלָּה מַאי הָוֵי? הוֹאִיל וְאִידְּחִי אִידְּחִי! vehavénan bah: ki 'hazar venitgala ma havé? hoil veide'hi ide'hi!
10. וְאָמַר רַב פָּפָּא, זֹאת אוֹמֶרֶת: אֵין דִּיחוּי אֵצֶל מִצְוֹת. veamar rav papa, zot omeret: én di'hou étsel mitsot.
11. דְּרַב פָּפָּא גּוּפֵיהּ אִיבַּעְיָא לֵיהּ, מִפְשָׁט פְּשִׁיטָא לֵיהּ לְרַב פָּפָּא דְּאֵין דִּיחוּי אֵצֶל מִצְוֹת, לָא שְׁנָא לְקוּלָּא וְלָא שְׁנָא לְחוּמְרָא. derav papa gouféh ibaya léh, mifchat pechita léh lerav papa deén di'hou étsel mitsot, la chena lekoula vela chena le'houmra.
12. אוֹ דִלְמָא סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ, וּלְחוּמְרָא אָמְרִינַן, לְקוּלָּא לָא אָמְרִינַן? תֵּיקוּ. o dilma sapoké mesapeka léh, oul'houmra amrinan, lekoula la amrinan? tékou.
13. בָּעֵי רַב פָּפָּא: הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לִבְהֵמָה, צַמְרָהּ מַהוּ לִתְכֵלֶת? baé rav papa: hamichta'have livhéma, tsamrah maou litkhélet?
14. תְּכֵלֶת דְּמַאי? אִי תְּכֵלֶת לְכֹהֲנִים — הַיְינוּ בַּעְיָא דְּרָמֵי בַּר חָמָא, וְאִי תְּכֵלֶת לְצִיצִית — הַיְינוּ בַּעְיָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ! tekhélet dema? i tekhélet lekhohanim — haynou baya deramé bar 'hama, vei tekhélet letsitsit — haynou baya deréch lakich!
15. אִין הָכִי נָמֵי דְּלָא הֲוָה לְמִיבְּעֵי לֵיהּ, וְהַאי דְּקָא בָעֵי לֵיהּ הָא מִשּׁוּם דְּאִיכָּא מִילֵּי אַחְרָנְיָיתָא: צַמְרָהּ מַהוּ לִתְכֵלֶת? קַרְנֶיהָ מַהוּ לַחֲצוֹצְרוֹת? שׁוֹקֶיהָ מַהוּ לַחֲלִילִין? בְּנֵי מֵעֶיהָ מַהוּ לְפֹארוֹת? in hakhi namé dela hava lemibeé léh, veha deka vaé léh ha michoum deika milé a'hranyata: tsamrah maou litkhélet? karneha maou la'hatsotsrot? chokeha maou la'halilin? bené méeha maou leforot?
16. אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר: עִיקַּר שִׁירָה בִּכְלִי, לָא תִּיבְּעֵי לָךְ — דְּוַדַּאי אֲסִיר. aliba deman deamar: ikar chira bikhli, la tibeé lakh — devada asir.
17. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ, אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר: עִיקַּר שִׁירָה בַּפֶּה, בַּסּוֹמֵי קָלָא בְּעָלְמָא הוּא וּמַיְיתִינַן, אוֹ דִלְמָא אֲפִילּוּ הָכִי אֲסִיר? תֵּיקוּ. ki tibeé lakh, aliba deman deamar: ikar chira bape, basomé kala bealma hou oumaytinan, o dilma afilou hakhi asir? tékou.
18. בָּעֵי רַבָּה: הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְמַעְיָן, מֵימָיו מַהוּ לִנְסָכִים? מַאי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ? אִילֵּימָא לְבָבוּאָה קָא סָגֵיד, אוֹ דִלְמָא לְמַיָּא קָא סָגֵיד? וְתִיבְּעֵי לֵיהּ סֵפֶל לְהֶדְיוֹט! baé raba: hamichta'have lemayan, méma maou linsakhim? ma ka mibaya léh? iléma levavoua ka sagéd, o dilma lemaya ka sagéd? vetibeé léh séfel lehedot!
19. לְעוֹלָם לְמַיָּא קָא סָגֵיד, וְהָכִי קָמִבַּעְיָא לֵיהּ: לְמַיָּא דְּקַמֵּיהּ קָא סָגֵיד, וְקַמָּאֵי קַמָּאֵי אֲזַדוּ, אוֹ דִּלְמָא לְדַבְרוּנָא דְּמַיָּא קָא סָגֵיד? leolam lemaya ka sagéd, vehakhi kamibaya léh: lemaya dekaméh ka sagéd, vekamaé kamaé azadou, o dilma ledavrouna demaya ka sagéd?
20. וּמִי מִיתַּסְרִי? וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: מַיִם שֶׁל רַבִּים אֵין נֶאֱסָרִין! לָא צְרִיכָא, דְּקָא נָבְעִי מֵאַרְעָא. oumi mitasri? veha amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yeotsadak: mayim chel rabim én neesarin! la tserikha, deka navi méara.
21. מַתְנִי׳ מִי שֶׁהָיָה בֵּיתוֹ סָמוּךְ לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְנָפַל — אָסוּר לִבְנוֹתוֹ. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? כּוֹנֵס בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּבוֹנֶה. matni' mi chehaya béto samoukh laavoda zara, venafal — asour livnoto. kétsad yaase? konés betokh chelo arba amot ouvone.
22. שֶׁלּוֹ וְשֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה — chelo vechel avoda zara —

Daf 47b

1. נִידּוֹן מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה. nidon me'hetsa al me'hetsa.
2. אֲבָנָיו, עֵצָיו וַעֲפָרוֹ — מְטַמְּאִין כְּשֶׁרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ״. avana, étsa vaafaro — metamein kecherets, cheneemar: "chakéts techaketsenou".
3. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּנִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ״, מָה נִדָּה מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא, אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא. rabi akiva omér: kenida, cheneemar: "tizrém kemo dava tsé tomar lo", ma nida metamea bemasa, af avoda zara metamea bemasa.
4. גְּמָ׳ וְהָא קָא מַרְוַוח לַעֲבוֹדָה זָרָה! אָמַר רַב חֲנִינָא מִסּוּרָא: דְּעָבֵד לֵיהּ בֵּית הַכִּסֵּא. gema' veha ka marva'h laavoda zara! amar rav 'hanina misoura: deavéd léh bét hakisé.
5. וְהָא בָּעֵי צְנִיעוּתָא! דְּעָבֵד לֵיהּ בֵּית הַכִּסֵּא דְּלַיְלָה. veha baé tseniouta! deavéd léh bét hakisé delayla.
6. וְהָא אָמַר מָר: אֵיזֶהוּ צָנוּעַ? הַנִּפְנֶה בַּלַּיְלָה בְּמָקוֹם שֶׁנִּפְנָה בַּיּוֹם, וְאַף עַל גַּב דְּאוֹקֵימְנָא בִּכְדֶרֶךְ, מִיהוּ צְנִיעוּתָא בָּעֵי לְמֶעְבַּד! veha amar mar: ézeou tsanoua? hanifne balayla bemakom chenifna bayom, veaf al gav deokémna bikhderekh, miou tseniouta baé lemebad!
7. דְּעָבֵד לֵיהּ לְתִינוֹקוֹת. deavéd léh letinokot.
8. אִי נָמֵי, דְּגָדַיר לֵיהּ בְּהִיזְמֵי וְהִיגֵי. i namé, degadar léh behizmé vehigé.
9. מַתְנִי׳ שְׁלֹשָׁה בָּתִּים הֵן — בַּיִת שֶׁבְּנָאוֹ מִתְּחִלָּה לַעֲבוֹדָה זָרָה, הֲרֵי זֶה אָסוּר. סִיְּידוֹ וְכִיְּידוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה וְחִידֵּשׁ — נוֹטֵל מַה שֶּׁחִידֵּשׁ. הִכְנִיס לְתוֹכָהּ עֲבוֹדָה זָרָה וְהוֹצִיאָהּ — הֲרֵי זֶה מוּתָּר. matni' chelocha batim hén — bayit chebenao mite'hila laavoda zara, haré ze asour. siyedo vekhiyedo laavoda zara ve'hidéch — notél ma che'hidéch. hikhnis letokhah avoda zara veotsiah — haré ze moutar.
10. גְּמָ׳ אָמַר רַב: הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְבַיִת — אֲסָרוֹ. אַלְמָא קָסָבַר תָּלוּשׁ וּלְבַסּוֹף חִבְּרוֹ כְּתָלוּשׁ דָּמֵי, וְהָאֲנַן ״בְּנָאוֹ״ תְּנַן! gema' amar rav: hamichta'have levayit — asaro. alma kasavar talouch oulvasof 'hibero ketalouch damé, vehaanan "benao" tenan!
11. בְּנָאוֹ — אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִשְׁתַּחֲוָה לוֹ, הִשְׁתַּחֲוָה — אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בְּנָאוֹ. אִי הָכִי, הָנֵי שְׁלֹשָׁה — אַרְבָּעָה הָווּ! benao — af al pi chelo hichta'hava lo, hichta'hava — af al pi chelo benao. i hakhi, hané chelocha — arbaa haou!
12. כֵּיוָן דִּלְעִנְיַן בִּיטּוּל, בָּנָה וְהִשְׁתַּחֲוָה חַד קָא חָשֵׁיב לֵיהּ. kévan dilinyan bitoul, bana vehichta'hava 'had ka 'hachév léh.
13. מַתְנִי׳ שָׁלֹשׁ אֲבָנִים הֵן — אֶבֶן שֶׁחֲצָבָהּ מִתְּחִלָּה לְבִימוֹס — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. סִיְּידָהּ וְכִיְּידָהּ לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה — נוֹטֵל מַה שֶׁסִּיֵּיד וְכִיֵּיד, וּמוּתֶּרֶת. הֶעֱמִיד עָלֶיהָ עֲבוֹדָה זָרָה וְסִילְּקָהּ — הֲרֵי זוֹ מוּתֶּרֶת. matni' chaloch avanim hén — even che'hatsavah mite'hila levimos — haré zo asoura. siyedah vekhiyedah lechém avoda zara — notél ma chesiyéd vekhiyéd, oumouteret. heemid aleha avoda zara vesilekah — haré zo mouteret.
14. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי אַמֵּי: וְהוּא שֶׁסִּיֵּיד וְכִיֵּיד בְּגוּפָהּ שֶׁל אֶבֶן. gema' amar rabi amé: veou chesiyéd vekhiyéd begoufah chel even.
15. וְהָא דֻּומְיָא דְּבַיִת תְּנַן, וּבַיִת לָאו בְּגוּפֵיהּ הוּא, וּמִיתְּסַר! בַּיִת נָמֵי אִיכָּא בֵּינֵי אוּרְבֵי. veha doumya devayit tenan, ouvayit la begouféh hou, oumitesar! bayit namé ika béné ourvé.
16. מִי לָא עָסְקִינַן דְּשִׁייעַ, וַהֲדַר שַׁיְיעֵיהּ? mi la askinan dechia, vahadar chayéh?
17. אֶלָּא כִּי אִתְּמַר דְּרַבִּי אַמֵּי — לְעִנְיַן בִּיטּוּל אִתְּמַר, וְאַף עַל גַּב דְּסִיֵּיד וְכִיֵּיד בְּגוּפָהּ שֶׁל אֶבֶן, כִּי נָטַל מַה שֶּׁחִידֵּשׁ — שַׁפִּיר דָּמֵי. ela ki itemar derabi amé — leinyan bitoul itemar, veaf al gav desiyéd vekhiyéd begoufah chel even, ki natal ma che'hidéch — chapir damé.
18. דְּמַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן שֶׁסִּיֵּיד וְכִיֵּיד בְּגוּפָהּ שֶׁל אֶבֶן, כְּאֶבֶן שֶׁחֲצָבָהּ מִתְּחִלָּה לַעֲבוֹדָה זָרָה דָּמְיָא, וְתִיתְּסַר כּוּלַּהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. demaou detéma: kévan chesiyéd vekhiyéd begoufah chel even, keeven che'hatsavah mite'hila laavoda zara damya, vetitesar koulah, ka machma lan.

Daf 48a

1. מַתְנִי׳ שָׁלֹשׁ אֲשֵׁרוֹת הֵן — אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ מִתְּחִלָּה לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. גִּידְּעוֹ וּפִיסְּלוֹ לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה וְהֶחְלִיף — נוֹטֵל מַה שֶׁהֶחְלִיף. הֶעֱמִיד תַּחְתֶּיהָ עֲבוֹדָה זָרָה וּנְטָלָהּ — הֲרֵי זוֹ מוּתֶּרֶת. matni' chaloch achérot hén — ilan chenetao mite'hila lechém avoda zara, haré zo asoura. gideo oufiselo lechém avoda zara vehe'hlif — notél ma chehe'hlif. heemid ta'hteha avoda zara ountalah — haré zo mouteret.
2. גְּמָ׳ אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: וְהוּא שֶׁהִבְרִיךְ וְהִרְכִּיב בְּגוּפוֹ שֶׁל אִילָן. gema' amri devé rabi yana: veou chehivrikh vehirkiv begoufo chel ilan.
3. וְהָאֲנַן ״גִּידְּעוֹ וּפִיסְּלוֹ״ תְּנַן! vehaanan "gideo oufiselo" tenan!
4. אֶלָּא כִּי אִיתְּמַר דְּרַבִּי יַנַּאי, לְעִנְיַן בִּיטּוּל אִיתְּמַר, דְּאַף עַל גַּב דְּהִבְרִיךְ וְהִרְכִּיב בְּגוּפוֹ שֶׁל אִילָן, כִּי נָטַל מַה שֶּׁהֶחְלִיף — שַׁפִּיר דָּמֵי, דְּמַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן דְּהִבְרִיךְ וְהִרְכִּיב בְּגוּפוֹ שֶׁל אִילָן כְּאִילָן שֶׁנְּטָעוֹ מִתְּחִלָּה דָּמֵי, וְלִיתְּסַר כּוּלַּהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. ela ki itemar derabi yana, leinyan bitoul itemar, deaf al gav dehivrikh vehirkiv begoufo chel ilan, ki natal ma chehe'hlif — chapir damé, demaou detéma: kévan dehivrikh vehirkiv begoufo chel ilan keilan chenetao mite'hila damé, velitesar koulah, ka machma lan.
5. אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְאִילָן, (תּוֹסֶפְתֵּיהּ) [תּוֹסַפְתּוֹ] אֲסוּרָה. מֵתִיב רַבִּי אֶלְעָזָר: גִּידְּעוֹ וּפִיסְּלוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה וְהֶחְלִיף — נוֹטֵל מַה שֶׁהֶחְלִיף. גִּידְּעוֹ וּפִיסְּלוֹ — אִין, לֹא גִּידְּעוֹ וּפִיסְּלוֹ — לֹא! amar chemouél: hamichta'have leilan, (toseftéh) [tosafto] asoura. métiv rabi elazar: gideo oufiselo laavoda zara vehe'hlif — notél ma chehe'hlif. gideo oufiselo — in, lo gideo oufiselo — lo!
6. אָמַר לְךָ שְׁמוּאֵל: הָא מַנִּי? רַבָּנַן הִיא, וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה, דְּאָמַר: אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ וּלְבַסּוֹף עֲבָדוֹ — אָסוּר. amar lekha chemouél: ha mani? rabanan hi, ouchmouél deamar kerabi yosé bar yeouda, deamar: ilan chenetao oulvasof avado — asour.
7. מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: מִמַּאי דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה וְרַבָּנַן בְּתוֹסֶפֶת פְּלִיגִי? דִּלְמָא תּוֹסֶפֶת לְדִבְרֵי הַכֹּל אָסוּר, וּבְעִיקָּרוֹ פְּלִיגִי. matkéf lah rav aché: mima derabi yosé bar yeouda verabanan betosefet peligi? dilma tosefet ledivré hakol asour, ouvikaro peligi.
8. דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה סָבַר: עִיקָּרוֹ נָמֵי אָסוּר, דִּכְתִיב: ״וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ״, וְרַבָּנַן סָבְרִי: עִיקַּר אִילָן שְׁרֵי, דִּכְתִיב: ״וַאֲשֵׁירֵהֶם תְּגַדֵּעוּן״. אֵיזֶהוּ אִילָן שֶׁגִּידּוּעוֹ אָסוּר וְעִיקָּרוֹ שְׁרֵי? הֱוֵי אוֹמֵר: אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ וּלְבַסּוֹף עֲבָדוֹ! derabi yosé bar yeouda savar: ikaro namé asour, dikhtiv: "vaachéréhem tisrefoun baéch", verabanan savri: ikar ilan cheré, dikhtiv: "vaachéréhem tegadéoun". ézeou ilan chegidouo asour veikaro cheré? hevé omér: ilan chenetao oulvasof avado!
9. וְכִי תֵּימָא: הָא דְּלָא מְתָרְצִינַן הָכִי — אֵיפוֹךְ רַבָּנַן לִדְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה, וּדְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה לְרַבָּנַן! vekhi téma: ha dela metartsinan hakhi — éfokh rabanan lidrabi yosé bar yeouda, oudrabi yosé bar yeouda lerabanan!
10. אִם כֵּן, גִּידְּעוֹ וּפִיסְּלוֹ, מַאן קָתָנֵי לַהּ? לָא רַבָּנַן וְלָא רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה! אִי רַבָּנַן — בְּלֹא גִּידְּעוֹ וּפִיסְּלוֹ נָמֵי תּוֹסֶפֶת אֲסוּרָה, אִי רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה — עִיקַּר אִילָן נָמֵי אָסוּר! im kén, gideo oufiselo, man katané lah? la rabanan vela rabi yosé bar yeouda! i rabanan — belo gideo oufiselo namé tosefet asoura, i rabi yosé bar yeouda — ikar ilan namé asour!
11. אִי בָּעֵית אֵימָא רַבָּנַן, וְאִי בָּעֵית אֵימָא רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה. אִי בָּעֵית אֵימָא רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה — כִּי קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה בְּלֹא גִּידְּעוֹ וּפִיסְּלוֹ עִיקַּר אִילָן אָסוּר בִּסְתָמָא, אֲבָל גִּידְּעוֹ וּפִיסְּלוֹ — גַּלִּי אַדַּעְתֵּיהּ דִּבְתוֹסֶפֶת נִיחָא לֵיהּ, בְּעִיקַּר אִילָן לָא נִיחָא לֵיהּ. i baét éma rabanan, vei baét éma rabi yosé bar yeouda. i baét éma rabi yosé bar yeouda — ki kaamar rabi yosé bar yeouda belo gideo oufiselo ikar ilan asour bistama, aval gideo oufiselo — gali adatéh divtosefet ni'ha léh, beikar ilan la ni'ha léh.
12. אִיבָּעֵית אֵימָא: רַבָּנַן, ״גִּידְּעוֹ וּפִיסְּלוֹ״ אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: כֵּיוָן דַּעֲבַד לֵיהּ מַעֲשֶׂה בְּגוּפֵיהּ, עִיקַּר אִילָן נָמֵי לִיתְּסַר, קָמַשְׁמַע לַן. ibaét éma: rabanan, "gideo oufiselo" itsterikha léh. salka datakh aména: kévan daavad léh maase begouféh, ikar ilan namé litesar, kamachma lan.
13. מַתְנִי׳ אֵיזוֹ אֲשֵׁרָה? כֹּל שֶׁיֵּשׁ תַּחְתֶּיהָ עֲבוֹדָה זָרָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁעוֹבְדִין אוֹתָהּ. וּמַעֲשֶׂה בְּצַיְדָּן בְּאִילָן שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין אוֹתוֹ, וּמָצְאוּ תַּחְתָּיו גַּל. אָמַר לָהֶן רַבִּי שִׁמְעוֹן: בִּדְקוּ אֶת הַגַּל הַזֶּה, וּבְדָקוּהוּ וּמָצְאוּ בּוֹ צוּרָה. אָמַר לָהֶן: הוֹאִיל וְלַצּוּרָה הֵן עוֹבְדִין, נַתִּיר לָהֶן אֶת הָאִילָן. matni' ézo achéra? kol cheyéch ta'hteha avoda zara. rabi chimon omér: kol cheovdin otah. oumaase betsaydan beilan chehaou ovdin oto, oumatsou ta'hta gal. amar lahen rabi chimon: bidkou et hagal haze, ouvdakouou oumatsou bo tsoura. amar lahen: hoil velatsoura hén ovdin, natir lahen et hailan.
14. גְּמָ׳ אֵיזֶהוּ אֲשֵׁרָה? וְהָא אֲנַן ״שָׁלֹשׁ אֲשֵׁרוֹת״ תְּנַן! הָכִי קָאָמַר: שְׁתַּיִם לְדִבְרֵי הַכֹּל, וְאַחַת מַחְלוֹקֶת דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן. אֵיזוֹ הִיא אֲשֵׁרָה שֶׁנֶּחְלְקוּ בָּהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וַחֲכָמִים? כֹּל שֶׁיֵּשׁ תַּחְתֶּיהָ עֲבוֹדָה זָרָה, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁעוֹבְדִים אוֹתָהּ. gema' ézeou achéra? veha anan "chaloch achérot" tenan! hakhi kaamar: chetayim ledivré hakol, vea'hat ma'hloket derabi chimon verabanan. ézo hi achéra chene'hlekou bah rabi chimon va'hakhamim? kol cheyéch ta'hteha avoda zara, rabi chimon omér: kol cheovdim otah.
15. אֵיזוֹ הִיא אֲשֵׁרָה סְתָם? אָמַר רַב: כֹּל שֶׁכּוֹמָרִים יוֹשְׁבִין תַּחְתֶּיהָ וְאֵין טוֹעֲמִין מִפֵּירוֹתֶיהָ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ אָמְרִי ״הָנֵי תַּמְרֵי לְבֵי נִצְרְפֵי״ — אָסוּר, דְּרָמֵי בֵּי שִׁיכְרָא וְשָׁתֵי לֵיהּ בְּיוֹם אֵידָם. אָמַר אַמֵּימָר: אֲמַרוּ לִי סָבֵי דְפוּמְבְּדִיתָא הִלְכְתָא כִּשְׁמוּאֵל. ézo hi achéra setam? amar rav: kol chekomarim yochvin ta'hteha veén toamin mipéroteha. ouchmouél amar: afilou amri "hané tamré levé nitsrefé" — asour, deramé bé chikhra vechaté léh beom édam. amar amémar: amarou li savé defoumbedita hilkheta kichmouél.

Daf 48b

1. מַתְנִי׳ לֹא יֵשֵׁב בְּצִילָּהּ, וְאִם יָשַׁב — טָהוֹר, וְלֹא יַעֲבוֹר תַּחְתֶּיהָ, וְאִם עָבַר — טָמֵא. הָיְתָה גּוֹזֶלֶת אֶת הָרַבִּים וְעָבַר תַּחְתֶּיהָ — טָהוֹר. matni' lo yéchév betsilah, veim yachav — taor, velo yaavor ta'hteha, veim avar — tamé. hayta gozelet et harabim veavar ta'hteha — taor.
2. גְּמָ׳ לֹא יֵשֵׁב בְּצִילָּהּ. פְּשִׁיטָא! אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְצֵל צִילָּהּ. gema' lo yéchév betsilah. pechita! amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: lo nitsrekha ela letsél tsilah.
3. מִכְּלָל דִּבְצֵל קוֹמָתָהּ, אִם יָשַׁב — טָמֵא? לֹא, דַּאֲפִילּוּ לְצֵל קוֹמָתָהּ נָמֵי, אִם יָשַׁב — טָהוֹר, וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן, דַּאֲפִילּוּ לְצֵל צִילָּהּ לֹא יֵשֵׁב. mikelal divtsél komatah, im yachav — tamé? lo, daafilou letsél komatah namé, im yachav — taor, veha ka machma lan, daafilou letsél tsilah lo yéchév.
4. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא, וְאִם יָשַׁב טָהוֹר. פְּשִׁיטָא? אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְצֵל קוֹמָתָהּ. מִכְּלָל דִּלְצֵל צִילָּהּ אֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה יֵשֵׁב? לָא, הָא קָא מַשְׁמַע לַן, דַּאֲפִילּוּ לְצֵל קוֹמָתָהּ אִם יָשַׁב — טָהוֹר. ika dematné lah aséfa, veim yachav taor. pechita? amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: lo nitsrekha ela letsél komatah. mikelal diltsél tsilah afilou lekhate'hila yéchév? la, ha ka machma lan, daafilou letsél komatah im yachav — taor.
5. וְלֹא יַעֲבוֹר תַּחְתֶּיהָ, וְאִם עָבַר — טָמֵא. מַאי טַעְמָא? אִי אֶפְשָׁר דְּלֵיכָּא תִּקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה. velo yaavor ta'hteha, veim avar — tamé. ma tama? i efchar deléka tikrovet avoda zara.
6. מַנִּי? רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר: מִנַּיִן לְתִקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁמְּטַמְּאָה בְּאֹהֶל? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים״ — מָה מֵת מְטַמֵּא בְּאֹהֶל, אַף תִּקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמֵּא בְּאֹהֶל. mani? rabi yeouda ben betéra hi, detanya: rabi yeouda ben betira omér: minayin letikrovet avoda zara chemetamea beohel? cheneemar: "vayitsamdou levaal peor vayokhlou ziv'hé métim" — ma mét metamé beohel, af tikrovet avoda zara metamé beohel.
7. הָיְתָה גּוֹזֶלֶת אֶת הָרַבִּים וְעָבַר תַּחְתֶּיהָ — טָהוֹר. אִיבַּעְיָא לְהוּ: עָבַר אוֹ עוֹבֵר? רַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר מִשְּׁמֵיהּ דְּחִזְקִיָּה אָמַר: עוֹבֵר, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אִם עָבַר. hayta gozelet et harabim veavar ta'hteha — taor. ibaya leou: avar o ovér? rabi yits'hak ben elazar micheméh de'hizkiya amar: ovér, verabi yo'hanan amar: im avar.
8. וְלָא פְּלִיגִי, הָא דְּאִיכָּא דִּירְכָּא אַחֲרִינָא, הָא דְּלֵיכָּא דִּירְכָּא אַחֲרִינָא. vela peligi, ha deika dirka a'harina, ha deléka dirka a'harina.
9. אֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת לְשַׁמָּעֵיהּ: כִּי מָטֵית לְהָתָם ״אַרְהֵיטְנִי״. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּלֵיכָּא דִּירְכָּא אַחֲרִינָא, לְמָה לִי ״אַרְהֵיטְנִי״? מִישְׁרָא שְׁרֵי! וְאִי דְּאִיכָּא דִּירְכָּא אַחְרִינָא, כִּי אָמַר ״אַרְהֵיטְנִי״ מִי שְׁרֵי? amar léh rav chéchet lechamaéh: ki matét lehatam "arhétni". hékhi damé? i deléka dirka a'harina, lema li "arhétni"? michra cheré! vei deika dirka a'hrina, ki amar "arhétni" mi cheré?
10. לְעוֹלָם, דְּלֵיכָּא דִּירְכָּא אַחֲרִינָא, וְאָדָם חָשׁוּב שָׁאנֵי. leolam, deléka dirka a'harina, veadam 'hachouv chané.
11. מַתְנִי׳ זוֹרְעִין תַּחְתֶּיהָ יְרָקוֹת בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, אֲבָל לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה, וְהַחֲזֵירִין לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף לֹא יְרָקוֹת בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שֶׁהַנְּבִיָּה נוֹשֶׁרֶת עֲלֵיהֶן וְהֹוָה לָהֶן לְזֶבֶל. matni' zorin ta'hteha yerakot bimot hagechamim, aval lo bimot ha'hama, veha'hazérin lo bimot ha'hama velo bimot hagechamim. rabi yosé omér: af lo yerakot bimot hagechamim, mipené chehaneviya nocheret aléhen vehova lahen lezevel.
12. גְּמָ׳ לְמֵימְרָא דְּרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: זֶה וָזֶה גּוֹרֵם — אָסוּר, וְרַבָּנַן אָמְרִי: זֶה וָזֶה גּוֹרֵם — מוּתָּר? gema' lemémra derabi yosé savar: ze vaze gorém — asour, verabanan amri: ze vaze gorém — moutar?
13. הָא אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לְהוּ, דִּתְנַן: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ מֵטִיל לַיָּם. אָמְרוּ לוֹ: אַף הִיא נַעֲשָׂה זֶבֶל, וְנֶאֱמַר: ״לֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם״. ha ipekha chaminan leou, ditnan: rabi yosé omér: cho'hék vezore larou'ha o métil layam. amrou lo: af hi naasa zevel, veneemar: "lo yidbak beyadkha meouma min ha'hérem".
14. קַשְׁיָא דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן, קַשְׁיָא דְּרַבִּי יוֹסֵי אַדְּרַבִּי יוֹסֵי! kachya derabanan aderabanan, kachya derabi yosé aderabi yosé!
15. בִּשְׁלָמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי אַדְּרַבִּי יוֹסֵי לָא קַשְׁיָא: הָתָם, דְּקָאָזֵיל לְאִיבּוּד — מַתִּיר, הָכָא, דְּלָא קָאָזֵיל לְאִיבּוּד — אָסוּר. bichlama derabi yosé aderabi yosé la kachya: hatam, dekaazél leiboud — matir, hakha, dela kaazél leiboud — asour.
16. אֶלָּא דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן קַשְׁיָא, אֵיפוֹךְ. ela derabanan aderabanan kachya, éfokh.
17. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לָא תֵּיפוֹךְ, דְּרַבִּי יוֹסֵי כִּדְשַׁנִּין, דְּרַבָּנַן כִּדְאָמַר רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא: מָה שֶׁמַּשְׁבִּיחַ בָּעוֹר — פּוֹגֵם בַּבָּשָׂר. veibaét éma: la téfokh, derabi yosé kidchanin, derabanan kidamar rav mari beréh derav kahana: ma chemachbi'ha baor — pogém babasar.
18. הָכָא נָמֵי, מָה שֶׁמַּשְׁבִּיחַ בַּנְּבִיָּה, פּוֹגֵם בַּצֵּל. hakha namé, ma chemachbi'ha baneviya, pogém batsél.
19. וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי זֶה וָזֶה גּוֹרֵם אָסוּר? וְהָתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נוֹטְעִין יִחוּר שֶׁל עׇרְלָה, וְאֵין נוֹטְעִין אֱגוֹז שֶׁל עׇרְלָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶּרִי. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי שֶׁאִם נָטַע וְהִבְרִיךְ וְהִרְכִּיב — מוּתָּר. vesavar rabi yosé ze vaze gorém asour? vehatanya: rabi yosé omér: notin yi'hour chel orla, veén notin egoz chel orla, mipené cheou peri. veamar rav yeouda amar rav: mode rabi yosé cheim nata vehivrikh vehirkiv — moutar.
20. וְתַנְיָא נָמֵי הָכִי: מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי vetanya namé hakhi: mode rabi yosé

Daf 49a

1. שֶׁאִם נָטַע וְהִבְרִיךְ וְהִרְכִּיב — מוּתָּר. cheim nata vehivrikh vehirkiv — moutar.
2. וְכִי תֵּימָא, שָׁנֵי לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי בֵּין שְׁאָר אִיסּוּרִין לַעֲבוֹדָה זָרָה, וּמִי שָׁנֵי לֵיהּ? וְהָתַנְיָא: שָׂדֶה שֶׁנִּזְדַּבְּלָה בְּזֶבֶל עֲבוֹדָה זָרָה, וְכֵן פָּרָה שֶׁנִּתְפַּטְּמָה בְּכַרְשִׁינֵי עֲבוֹדָה זָרָה, תָּנֵי חֲדָא: שָׂדֶה תִּזָּרַע, פָּרָה תִּשָּׁחֵט, וְתַנְיָא אִידַּךְ: שָׂדֶה תָּבוֹר, וּפָרָה תִּרְזֶה. vekhi téma, chané léh lerabi yosé bén chear isourin laavoda zara, oumi chané léh? vehatanya: sade chenizdabela bezevel avoda zara, vekhén para chenitpatema bekharchiné avoda zara, tané 'hada: sade tizara, para ticha'hét, vetanya idakh: sade tavor, oufara tirze.
3. מַאי לָאו הָא רַבִּי יוֹסֵי, וְהָא רַבָּנַן? לָא, הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהָא רַבָּנַן. ma la ha rabi yosé, veha rabanan? la, ha rabi eliezer, veha rabanan.
4. הֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּנַן? אִילֵימָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּנַן דִּשְׂאוֹר. hé rabi eliezer verabanan? iléma rabi eliezer verabanan disor.
5. דִּתְנַן: שְׂאוֹר שֶׁל חוּלִּין וְשֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ הָעִיסָּה, לֹא בָּזֶה כְּדֵי לְחַמֵּץ וְלֹא בָּזֶה כְּדֵי לְחַמֵּץ, וְנִצְטָרְפוּ וְחִימְּצוּ. ditnan: seor chel 'houlin vechel terouma chenaflou letokh haisa, lo baze kedé le'haméts velo baze kedé le'haméts, venitstarfou ve'himetsou.
6. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַחַר הָאַחֲרוֹן אֲנִי בָּא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין שֶׁנָּפַל אִיסּוּר לְכִתְחִלָּה וּבֵין שֶׁנָּפַל אִיסּוּר לְבַסּוֹף, אֵינוֹ אָסוּר עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּדֵי לְחַמֵּץ. rabi eliezer omér: a'har haa'haron ani ba, va'hakhamim omrim: bén chenafal isour lekhit'hila ouvén chenafal isour levasof, éno asour ad cheyehé bo kedé le'haméts.
7. וְאָמַר אַבָּיֵי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁקָּדַם וְסִילֵּק אֶת הָאִיסּוּר, אֲבָל לֹא קָדַם וְסִילֵּק אֶת הָאִיסּוּר — אָסוּר. veamar abayé: lo chanou ela chekadam vesilék et haisour, aval lo kadam vesilék et haisour — asour.
8. וּמִמַּאי דְּטַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כִּדְאַבָּיֵי? דִּלְמָא טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשּׁוּם דְּ״אַחַר אַחֲרוֹן אֲנִי בָּא״, אִי גְּמִיר בְּאִיסּוּרָא — אֲסוּרָה, וְאִי גְּמִיר בְּהֶיתֵּירָא — מוּתָּרִין, בֵּין סַלְּקֵיהּ וּבֵין לָא סַלְּקֵיהּ! oumima detama derabi eliezer kidabayé? dilma tama derabi eliezer michoum de"a'har a'haron ani ba", i gemir beisoura — asoura, vei gemir behetéra — moutarin, bén salekéh ouvén la salekéh!
9. אֶלָּא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּנַן דְּעֵצִים. ela, rabi eliezer verabanan deétsim.
10. דִּתְנַן: נָטַל הֵימֶנָּה עֵצִים — אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה. הִסִּיק בָּהּ אֶת הַתַּנּוּר, חָדָשׁ — יוּתַּץ, יָשָׁן — יוּצַן. אָפָה בּוֹ אֶת הַפַּת — אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה. ditnan: natal hémena étsim — asoura bahanaa. hisik bah et hatanour, 'hadach — youtats, yachan — youtsan. afa bo et hapat — asoura bahanaa.
11. נִתְעָרְבָה בַּאֲחֵרִים — כּוּלָּן אֲסוּרוֹת בַּהֲנָאָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יוֹלִיךְ הֲנָאָה לְיָם הַמֶּלַח. אָמְרוּ לוֹ: אֵין פִּדְיוֹן לַעֲבוֹדָה זָרָה. nitarva baa'hérim — koulan asourot bahanaa. rabi eliezer omér: yolikh hanaa leyam hamela'h. amrou lo: én pidon laavoda zara.
12. רַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מַאן נִינְהוּ? rabanan difligi aléh derabi eliezer, man ninou?
13. אִילֵּימָא רַבָּנַן דְּעֵצִים, אַחְמוֹרֵי מַחְמְרִי! iléma rabanan deétsim, a'hmoré ma'hmeri!
14. אֶלָּא רַבָּנַן דִּשְׂאוֹר, אֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לְהוּ לְרַבָּנַן דִּמְקִילִּי בִּשְׂאוֹר, בַּעֲבוֹדָה זָרָה מִי מְקִילִּי? ela rabanan disor, émar dechamate leou lerabanan dimkili bisor, baavoda zara mi mekili?
15. אֶלָּא לְעוֹלָם: הָא רַבִּי יוֹסֵי וְהָא רַבָּנַן. ela leolam: ha rabi yosé veha rabanan.
16. רַבִּי יוֹסֵי לְדִבְרֵיהֶם דְּרַבָּנַן אֲמַר לְהוּ: לְדִידִי, זֶה וָזֶה גּוֹרֵם מוּתָּר, rabi yosé ledivréhem derabanan amar leou: ledidi, ze vaze gorém moutar,
17. לְדִידְכוּ דְּאָמְרִיתוּ: זֶה וָזֶה גּוֹרֵם — אָסוּר, אוֹדוֹ לִי מִיהַת אַף יְרָקוֹת בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים! ledidkhou deamritou: ze vaze gorém — asour, odo li mihat af yerakot bimot hagechamim!
18. וְרַבָּנַן? כִּדְאָמַר רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא. verabanan? kidamar rav mari beréh derav kahana.
19. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. הָהוּא גִּינְּתָא דְּאִיזְדַּבַּל בְּזִבְלָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה, שְׁלַח רַב עַמְרָם קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף. אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. amar rav yeouda amar chemouél: halakha kerabi yosé. haou gineta deizdabal bezivla daavoda zara, chela'h rav amram kaméh derav yoséf. amar léh: hakhi amar rav yeouda amar chemouél: halakha kerabi yosé.

Daf 49b

1. מַתְנִי׳ נָטַל מִמֶּנָּה עֵצִים — אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה. הִסִּיק בָּהֶן אֶת הַתַּנּוּר, אִם חָדָשׁ — יוּתַּץ, וְאִם יָשָׁן — יוּצַן. אָפָה בּוֹ אֶת הַפַּת — אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה. matni' natal mimena étsim — asourin bahanaa. hisik bahen et hatanour, im 'hadach — youtats, veim yachan — youtsan. afa bo et hapat — asoura bahanaa.
2. נִתְעָרְבָה בַּאֲחֵרוֹת — כּוּלָּן אֲסוּרוֹת בַּהֲנָאָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יוֹלִיךְ הֲנָאָה לְיָם הַמֶּלַח, אָמְרוּ לוֹ: אֵין פִּדְיוֹן לַעֲבוֹדָה זָרָה. nitarva baa'hérot — koulan asourot bahanaa, rabi eliezer omér: yolikh hanaa leyam hamela'h, amrou lo: én pidon laavoda zara.
3. נָטַל הֵימֶנָּה כַּרְכֵּור — אָסוּר בַּהֲנָאָה. אָרַג בּוֹ אֶת הַבֶּגֶד — אָסוּר בַּהֲנָאָה. נִתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים וַאֲחֵרִים בַּאֲחֵרִים — כּוּלָּן אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יוֹלִיךְ הֲנָאָה לְיָם הַמֶּלַח. אָמְרוּ לוֹ: אֵין פִּדְיוֹן לַעֲבוֹדָה זָרָה. natal hémena karkér — asour bahanaa. arag bo et habeged — asour bahanaa. nitarév baa'hérim vaa'hérim baa'hérim — koulan asourin bahanaa. rabi eliezer omér: yolikh hanaa leyam hamela'h. amrou lo: én pidon laavoda zara.
4. גְּמָ׳ וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מִשּׁוּם דִּבְעִידָּנָא דְּקָא גָמְרָה פַּת קָלֵי לַהּ אִיסּוּרָא, אֲבָל כַּרְכֵּור דְּאִיתֵיהּ לְאִיסּוּרָא בְּעֵינֵיהּ, אֵימָא מוֹדֵי לְרַבָּנַן. gema' outsrikha, dei achmeinan kamayta, beha kaamar rabi eliezer, michoum dividana deka gamra pat kalé lah isoura, aval karkér deitéh leisoura beénéh, éma modé lerabanan.
5. וְאִי אַשְׁמְעִינַן כַּרְכֵּור, בְּהָא קָאָמְרִי רַבָּנַן, אֲבָל פַּת — אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. צְרִיכָא. vei achmeinan karkér, beha kaamri rabanan, aval pat — éma modou léh lerabi eliezer. tserikha.
6. אָמַר רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר זְעֵירִי: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב חִסְדָּא: אָמַר לִי אַבָּא בַּר רַב חִסְדָּא, הָכִי אָמַר זְעֵירִי: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. amar rav 'hiya beréh deraba bar na'hmani amar rav 'hisda amar zeéri: halakha kerabi eliezer. ika deamri, amar rav 'hisda: amar li aba bar rav 'hisda, hakhi amar zeéri: halakha kerabi eliezer.
7. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא פַּת, אֲבָל חָבִית — לָא, וְרַב חִסְדָּא אָמַר: אֲפִילּוּ חָבִית מוּתֶּרֶת. amar rav ada bar ahava: lo chanou ela pat, aval 'havit — la, verav 'hisda amar: afilou 'havit mouteret.
8. הָהוּא גַּבְרָא דְּאִיתְעָרַב לֵיהּ חָבִיתָא דְּיֵין נֶסֶךְ בְּחַמְרֵיהּ, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא, אֲמַר: שְׁקוֹל אַרְבַּע זוּזֵי וּשְׁדִי בְּנַהֲרָא, וְנִשְׁתְּרֵי לָךְ. haou gavra deitarav léh 'havita deyén nesekh be'hamréh, ata lekaméh derav 'hisda, amar: chekol arba zouzé ouchdi benahara, venichteré lakh.
9. מַתְנִי׳ כֵּיצַד מְבַטְּלָהּ? קִירְסֵם וְזֵירֵד, נָטַל מִמֶּנָּה מַקֵּל אוֹ שַׁרְבִיט, אֲפִילּוּ עָלֶה — הֲרֵי זֹה בְּטֵלָה. שִׁיפָּהּ לְצׇרְכָּהּ — אֲסוּרָה, שֶׁלֹּא לְצׇרְכָּהּ — מוּתֶּרֶת. matni' kétsad mevatelah? kirsém vezéréd, natal mimena makél o charvit, afilou ale — haré zo betéla. chipah letsorkah — asoura, chelo letsorkah — mouteret.
10. גְּמָ׳ אוֹתָן שְׁפָאִין — מָה תְּהֵא עֲלֵיהֶן? פְּלִיגִי בַּהּ רַב הוּנָא וְרַבִּי חִיָּיא בַּר רַב: חַד אָמַר אֲסוּרִין, וְחַד אָמַר מוּתָּרִין. gema' otan chefain — ma tehé aléhen? peligi bah rav houna verabi 'hiya bar rav: 'had amar asourin, ve'had amar moutarin.
11. תַּנְיָא כְּמַאן דְּאָמַר מוּתָּרִין, דְּתַנְיָא: גּוֹי שֶׁשִּׁיפָּה עֲבוֹדָה זָרָה לְצׇרְכּוֹ — הִיא וּשְׁפָאֶיהָ מוּתָּרִין, לְצׇרְכָּהּ — הִיא אֲסוּרָה וּשְׁפָאֶיהָ מוּתָּרִין, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁשִּׁיפָּה עֲבוֹדָה זָרָה, בֵּין לְצׇרְכָּהּ בֵּין לְצׇרְכּוֹ — הִיא וּשְׁפָאֶיהָ אֲסוּרִין. tanya keman deamar moutarin, detanya: go chechipa avoda zara letsorko — hi ouchfaeha moutarin, letsorkah — hi asoura ouchfaeha moutarin, veyisraél chechipa avoda zara, bén letsorkah bén letsorko — hi ouchfaeha asourin.
12. אִיתְּמַר: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה, רַב אָמַר: צָרִיךְ לְבַטֵּל כׇּל קֵיסָם וְקֵיסָם, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עֲבוֹדָה זָרָה אֵינָהּ בְּטֵלָה אֶלָּא דֶּרֶךְ גְּדִילָתָהּ. itemar: avoda zara chenichtabera, rav amar: tsarikh levatél kol késam vekésam, ouchmouél amar: avoda zara énah betéla ela derekh gedilatah.
13. אַדְּרַבָּה, דֶּרֶךְ גְּדִילָתָהּ מִי מְבַטְּלָא? אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: אֵין עֲבוֹדָה זָרָה צְרִיכָה לְבַטֵּל אֶלָּא דֶּרֶךְ גְּדִילָתָהּ. aderaba, derekh gedilatah mi mevatela? ela hakhi kaamar: én avoda zara tserikha levatél ela derekh gedilatah.
14. לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: עוֹבְדִין לִשְׁבָרִין, וּמַר סָבַר: אֵין עוֹבְדִין לִשְׁבָרִין? léma beha kamipalgi, demar savar: ovdin lichvarin, oumar savar: én ovdin lichvarin?
15. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא עוֹבְדִין לִשְׁבָרִין, וְהָכָא בְּשִׁבְרֵי שְׁבָרִים קָמִיפַּלְגִי, מָר סָבַר: שִׁבְרֵי שְׁבָרִים אֲסוּרִין, וּמָר סָבַר: שִׁבְרֵי שְׁבָרִים מוּתָּרִין. la, dekhoulé alma ovdin lichvarin, vehakha bechivré chevarim kamipalgi, mar savar: chivré chevarim asourin, oumar savar: chivré chevarim moutarin.
16. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא שִׁבְרֵי שְׁבָרִים מוּתָּרִין, וְהָכָא בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל חֻלְיוֹת, וּבְהֶדְיוֹט שֶׁיָּכוֹל לְהַחְזִירָהּ קָמִיפַּלְגִי. מָר סָבַר: כֵּיוָן דְּהֶדְיוֹט יָכוֹל לְהַחְזִירָהּ לָא בָּטְלָה, וּמַר סָבַר: אֵין עֲבוֹדָה זָרָה בְּטֵלָה אֶלָּא דֶּרֶךְ גְּדִילָתָהּ, דְּהַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ, הָא לָאו גְּדִילָתָהּ הִיא, וְאֵין צְרִיכָה לְבַטֵּל. vei baét éma: dekhoulé alma chivré chevarim moutarin, vehakha baavoda zara chel 'houlot, ouvhedot cheyakhol leha'hzirah kamipalgi. mar savar: kévan dehedot yakhol leha'hzirah la batla, oumar savar: én avoda zara betéla ela derekh gedilatah, dehaynou or'héh, ha la gedilatah hi, veén tserikha levatél.
17. הֲדַרַן עֲלָךְ כׇּל הַצְּלָמִים. hadaran alakh kol hatselamim.
18. מַתְנִי׳ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שָׁלֹשׁ אֲבָנִים זוֹ בְּצַד זוֹ בְּצַד מַרְקוּלִיס — אֲסוּרוֹת, וּשְׁתַּיִם — מוּתָּרוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: שֶׁנִּרְאוֹת עִמּוֹ — אֲסוּרוֹת, וְשֶׁאֵין נִרְאוֹת עִמּוֹ — מוּתָּרוֹת. matni' rabi yichmaél omér: chaloch avanim zo betsad zo betsad markoulis — asourot, ouchtayim — moutarot. va'hakhamim omrim: chenirot imo — asourot, vecheén nirot imo — moutarot.
19. גְּמָ׳ בִּשְׁלָמָא רַבָּנַן קָסָבְרִי עוֹבְדִין לִשְׁבָרִים, נִרְאוֹת עִמּוֹ דְּאִיכָּא לְמֵימַר מִינֵּיהּ נְפַל — אֲסוּרוֹת, שֶׁאֵין נִרְאוֹת עִמּוֹ — מוּתָּרוֹת. gema' bichlama rabanan kasavri ovdin lichvarim, nirot imo deika lemémar minéh nefal — asourot, cheén nirot imo — moutarot.
20. אֶלָּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַאי קָסָבַר? אִי עוֹבְדִין לִשְׁבָרִין, אֲפִילּוּ תַּרְתֵּי נָמֵי לִיתְּסַר! אִי אֵין עוֹבְדִין לִשְׁבָרִים, אֲפִילּוּ תְּלָת נָמֵי לָא! ela rabi yichmaél ma kasavar? i ovdin lichvarin, afilou tarté namé litesar! i én ovdin lichvarim, afilou telat namé la!
21. אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּיָדוּעַ שֶׁנָּשְׁרוּ מִמֶּנּוּ — דִּבְרֵי הַכֹּל אֲסוּרוֹת, וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר: אֵין עוֹבְדִין לִשְׁבָרִים — הָנֵי מִילֵּי עֲבוֹדָה זָרָה דְּלָאו הַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ, אֲבָל הָכָא דְּמֵעִיקָּרָא תַּבּוֹרֵי מִיתַּבְּרִי — הַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ, כִּי פְּלִיגִי בִּסְתָמָא. amar rav yits'hak bar yoséf amar rabi yo'hanan: beyadoua chenachrou mimenou — divré hakol asourot, vaafilou leman deamar: én ovdin lichvarim — hané milé avoda zara dela haynou or'héh, aval hakha deméikara taboré mitaberi — haynou or'héh, ki peligi bistama.

Daf 50a

1. בִּמְקוֹרָבוֹת נָמֵי, דְּאִיכָּא לְמֵימַר מִינֵּיהּ נְפַל — דִּבְרֵי הַכֹּל אֲסוּרוֹת, כִּי פְּלִיגִי — בִּמְרוּחָקוֹת. bimkoravot namé, deika lemémar minéh nefal — divré hakol asourot, ki peligi — bimrou'hakot.
2. וְהָא ״בְּצַד מַרְקוּלִיס״ קָתָנֵי, מַאי ״בְּצַד״? בְּצַד אַרְבַּע אַמּוֹת דִּידֵיהּ. veha "betsad markoulis" katané, ma "betsad"? betsad arba amot didéh.
3. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: עוֹשִׂין מַרְקוּלִיס קָטָן בְּצַד מַרְקוּלִיס גָּדוֹל, שָׁלֹשׁ דְּדׇמְיָין לְמַרְקוּלִיס — אֲסוּרוֹת, שְׁתַּיִם — מוּתָּרוֹת. רַבָּנַן סָבְרִי: אֵין עוֹשִׂין מַרְקוּלִיס קָטָן בְּצַד מַרְקוּלִיס גָּדוֹל, לָא שְׁנָא שָׁלֹשׁ וְלָא שְׁנָא שְׁתַּיִם, נִרְאוֹת עִמּוֹ — אֲסוּרוֹת, שֶׁאֵין נִרְאוֹת עִמּוֹ — מוּתָּרוֹת. rabi yichmaél savar: osin markoulis katan betsad markoulis gadol, chaloch dedomyan lemarkoulis — asourot, chetayim — moutarot. rabanan savri: én osin markoulis katan betsad markoulis gadol, la chena chaloch vela chena chetayim, nirot imo — asourot, cheén nirot imo — moutarot.
4. אָמַר מָר: בְּיָדוּעַ שֶׁנָּשְׁרוּ מִמֶּנּוּ — דִּבְרֵי הַכֹּל אֲסוּרוֹת. וּרְמִינְהִי: אֲבָנִים שֶׁנָּשְׁרוּ מִן הַמַּרְקוּלִיס, נִרְאוֹת עִמּוֹ — אֲסוּרוֹת, שֶׁאֵין נִרְאוֹת עִמּוֹ — מוּתָּרוֹת. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שָׁלֹשׁ — אֲסוּרוֹת, שְׁתַּיִם — מוּתָּרוֹת. אָמַר רָבָא: לָא תֵּימָא ״שֶׁנָּשְׁרוּ״, אֶלָּא אֵימָא ״שֶׁנִּמְצְאוּ״. amar mar: beyadoua chenachrou mimenou — divré hakol asourot. ourminhi: avanim chenachrou min hamarkoulis, nirot imo — asourot, cheén nirot imo — moutarot. verabi yichmaél omér: chaloch — asourot, chetayim — moutarot. amar rava: la téma "chenachrou", ela éma "chenimtseou".
5. וְסָבַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שְׁתַּיִם מוּתָּרוֹת? וְהָתַנְיָא: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁתַּיִם בִּתְפִיסָה לוֹ אֲסוּרוֹת, שָׁלֹשׁ, אֲפִילּוּ מְרוּחָקוֹת — אֲסוּרוֹת! vesavar rabi yichmaél chetayim moutarot? vehatanya: rabi yichmaél omér: chetayim bitfisa lo asourot, chaloch, afilou merou'hakot — asourot!
6. אָמַר רָבָא: לָא קַשְׁיָא, כָּאן בִּתְפִיסָה אַחַת, כָּאן בִּשְׁתֵּי תְּפִיסוֹת, וְהֵיכִי דָּמֵי? דְּאִיכָּא גּוּבְהָה בֵּינֵי וּבֵינֵי. amar rava: la kachya, kan bitfisa a'hat, kan bichté tefisot, vehékhi damé? deika gouvha béné ouvéné.
7. וּמַרְקוּלִיס כְּהַאי גַּוְונָא מִי הָוֵי? וְהָא תַּנְיָא: אֵלּוּ הֵן אַבְנֵי בֵּית קוּלִיס — אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן וְאַחַת עַל גַּבֵּיהֶן! אָמַר רָבָא: כִּי תַּנְיָא הָהִיא — בְּעִיקַּר מַרְקוּלִיס. oumarkoulis keha gavna mi havé? veha tanya: élou hén avné bét koulis — a'hat mikan vea'hat mikan vea'hat al gabéhen! amar rava: ki tanya hahi — beikar markoulis.
8. בֵּי יַנַּאי מַלְכָּא חֲרוּב, אֲתוֹ גּוֹיִם אוֹקִימוּ בֵּיהּ מַרְקוּלִיס, אֲתוֹ גּוֹיִם אַחֲרִינֵי דְּלָא פָּלְחִי לְמַרְקוּלִיס שַׁקְלִינְהוּ, וְחִיפּוּ בָּהֶן דְּרָכִים וּסְטָרְטָאוֹת, אִיכָּא רַבָּנַן דְּפָרְשִׁי וְאִיכָּא רַבָּנַן דְּלָא פָּרְשִׁי. bé yana malka 'harouv, ato goyim okimou béh markoulis, ato goyim a'hariné dela pal'hi lemarkoulis chaklinou, ve'hipou bahen derakhim oustartaot, ika rabanan defarchi veika rabanan dela parchi.
9. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּנָן שֶׁל קְדוֹשִׁים מְהַלֵּךְ עֲלֵיהֶן, וַאֲנַן נִפְרוֹשׁ מֵהֶן? מַאן נִיהוּ ״בְּנָן שֶׁל קְדוֹשִׁים״? רַבִּי מְנַחֵם בְּרַבִּי סִימַאי, וְאַמַּאי קָרוּ לֵיהּ ״בְּנָן שֶׁל קְדוֹשִׁים״? דַּאֲפִילּוּ בְּצוּרְתָּא דְּזוּזָא לָא מִיסְתַּכַּל. amar rabi yo'hanan: benan chel kedochim mehalékh aléhen, vaanan nifroch méhen? man niou "benan chel kedochim"? rabi mena'hém berabi sima, veama karou léh "benan chel kedochim"? daafilou betsourta dezouza la mistakal.
10. מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּפָרֵישׁ? סָבַר לַהּ כִּי הָא דְּאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב חִיָּיא בַּר יוֹסֵף אָמַר רַב: מִנַּיִן לְתִקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֵין לָהּ בְּטִילָה עוֹלָמִית? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים״, מָה מֵת אֵין לוֹ בְּטִילָה לְעוֹלָם, אַף תִּקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה אֵין לָהּ בְּטִילָה לְעוֹלָם. ma tama deman defaréch? savar lah ki ha deamar rav gidél amar rav 'hiya bar yoséf amar rav: minayin letikrovet avoda zara cheén lah betila olamit? cheneemar: "vayitsamdou levaal peor vayokhlou ziv'hé métim", ma mét én lo betila leolam, af tikrovet avoda zara én lah betila leolam.
11. וּמַאן דְּלָא פָּרֵישׁ, אָמַר: בָּעֵינָא כְּעֵין פְּנִים, וְלֵיכָּא. ouman dela paréch, amar: baéna keén penim, veléka.
12. אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר אַבָּא: אִיקְּלַע רַבָּה בַּר יִרְמְיָה לְאַתְרִין, וַאֲתָא וְאַיְיתִי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ: גּוֹי שֶׁהֵבִיא אֲבָנִים מִן הַמַּרְקוּלִיס וְחִיפָּה בָּהֶן דְּרָכִים וּסְרַטְיָאוֹת — amar rav yoséf bar aba: ikela raba bar yirmeya leatrin, vaata veayti matnita bidéh: go chehévi avanim min hamarkoulis ve'hipa bahen derakhim ousratyaot —

Daf 50b

1. מוּתָּרוֹת, יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵבִיא אֲבָנִים מִן הַמַּרְקוּלִיס וְחִיפָּה בָּהֶן דְּרָכִים וּסְרַטְיָאוֹת — אֲסוּרוֹת, וְלֵית נַגָּר וְלָא בַּר נַגָּר דְּיִפְרְקִינַּהּ. moutarot, yisraél chehévi avanim min hamarkoulis ve'hipa bahen derakhim ousratyaot — asourot, velét nagar vela bar nagar deyifrekinah.
2. אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת: אֲנָא לָא נַגָּר אֲנָא וְלָא בַּר נַגָּר אֲנָא, וּפָרֵיקְנָא לֵיהּ: מַאי קוּשְׁיָא לֵיהּ? דְּרַב גִּידֵּל. בָּעֵינָא כְּעֵין פְּנִים, וְלֵיכָּא. amar rav chéchet: ana la nagar ana vela bar nagar ana, oufarékna léh: ma kouchya léh? derav gidél. baéna keén penim, veléka.
3. אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר אַבָּא: אִיקְּלַע רַבָּה בַּר יִרְמְיָה לְאַתְרִין, וַאֲתָא וְאַיְיתִי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ: מַתְלִיעִין וּמְזַהֲמִין בַּשְּׁבִיעִית, וְאֵין מַתְלִיעִין וּמְזַהֲמִין בַּמּוֹעֵד. amar rav yoséf bar aba: ikela raba bar yirmeya leatrin, vaata veayti matnita bidéh: matliin oumzahamin bacheviit, veén matliin oumzahamin bamoéd.
4. כָּאן וְכָאן אֵין מְגַזְּמִין, וְסָכִין שֶׁמֶן לִגְזוֹם, בֵּין בַּמּוֹעֵד בֵּין בַּשְּׁבִיעִית. וְלֵית נַגָּר וְלָא בַּר נַגָּר דְּיִפְרְקִינַּהּ. kan vekhan én megazemin, vesakhin chemen ligzom, bén bamoéd bén bacheviit. velét nagar vela bar nagar deyifrekinah.
5. אָמַר רָבִינָא: אֲנָא לָא נַגָּר אֲנָא וְלָא בַּר נַגָּר אֲנָא, וּמְפָרֵקְינָא לַהּ: מַאי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ? אִילֵּימָא מוֹעֵד אַשְּׁבִיעִית קָא קַשְׁיָא לֵיהּ — מַאי שְׁנָא שְׁבִיעִית דְּשָׁרֵי, וּמַאי שְׁנָא מוֹעֵד דְּאָסוּר? מִי דָּמֵי?! שְׁבִיעִית — מְלָאכָה אָסַר רַחֲמָנָא, טִירְחָא שְׁרֵי; מוֹעֵד — אֲפִילּוּ טִירְחָא נָמֵי אָסוּר. amar ravina: ana la nagar ana vela bar nagar ana, oumfarékna lah: ma ka kachya léh? iléma moéd acheviit ka kachya léh — ma chena cheviit decharé, ouma chena moéd deasour? mi damé?! cheviit — melakha asar ra'hamana, tir'ha cheré; moéd — afilou tir'ha namé asour.
6. וְאֶלָּא זִיהוּם אַגִּיזּוּם קָא קַשְׁיָא לֵיהּ: מַאי שְׁנָא זִיהוּם דְּשָׁרֵי, וּמַאי שְׁנָא גִּיזּוּם דְּאָסוּר? מִי דָּמֵי?! זִיהוּם — אוֹקוֹמֵי אִילָנָא, וּשְׁרֵי; גִּיזּוּם — אַבְרוֹיֵי אִילָנָא, וְאָסוּר. veela zioum agizoum ka kachya léh: ma chena zioum decharé, ouma chena gizoum deasour? mi damé?! zioum — okomé ilana, ouchré; gizoum — avroyé ilana, veasour.
7. וְאֶלָּא, זִיהוּם אַזִּיהוּם קָא קַשְׁיָא לֵיהּ, דְּקָתָנֵי: מַתְלִיעִין וּמְזַהֲמִין בַּשְּׁבִיעִית, וּרְמִינְהִי: מְזַהֲמִין אֶת הַנְּטִיעוֹת, וְכוֹרְכִין אוֹתָן, וְקוֹטְמִין אוֹתָן, וְעוֹשִׂין לָהֶם בָּתִּים, וּמַשְׁקִין אוֹתָן עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה — עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה אִין, בִּשְׁבִיעִית לָא! veela, zioum azioum ka kachya léh, dekatané: matliin oumzahamin bacheviit, ourminhi: mezahamin et hanetiot, vekhorkhin otan, vekotmin otan, veosin lahem batim, oumachkin otan ad roch hachana — ad roch hachana in, bichviit la!
8. וְדִלְמָא כִּדְרַב עוּקְבָא בַּר חָמָא, דְּאָמַר רַב עוּקְבָא בַּר חָמָא: תְּרֵי קִשְׁקוּשֵׁי הָווּ, חַד לְאַבְרוֹיֵי אִילָנָא וְאָסוּר, וְחַד לְסַתּוֹמֵי פִּילֵי וּשְׁרֵי. הָכִי נָמֵי תְּרֵי זִיהוּמֵי הָוֵי, חַד לְאוֹקוֹמֵי אִילָנֵי וּשְׁרֵי, וְחַד לְאַבְרוֹיֵי אִילָנֵי וְאָסוּר! vedilma kidrav oukva bar 'hama, deamar rav oukva bar 'hama: teré kichkouché haou, 'had leavroyé ilana veasour, ve'had lesatomé pilé ouchré. hakhi namé teré zioumé havé, 'had leokomé ilané ouchré, ve'had leavroyé ilané veasour!
9. וְאֶלָּא, סִיכָה אַסִּיכָה קָא קַשְׁיָא לֵיהּ, דְּקָתָנֵי: סָכִין שֶׁמֶן לִגְזוֹם בֵּין בַּמּוֹעֵד וּבֵין בַּשְּׁבִיעִית, וּרְמִינְהִי: סָכִין אֶת הַפַּגִּין וּמְנַקְּבִין וּמְפַטְּמִין אוֹתָן עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה — עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה אִין, בִּשְׁבִיעִית לָא! veela, sikha asikha ka kachya léh, dekatané: sakhin chemen ligzom bén bamoéd ouvén bacheviit, ourminhi: sakhin et hapagin oumnakevin oumfatemin otan ad roch hachana — ad roch hachana in, bichviit la!
10. מִי דָּמֵי?! הָכָא אוֹקוֹמֵי אִילָנָא, וּשְׁרֵי; הָתָם פַּטּוֹמֵי פֵּירָא, וַאֲסִיר! mi damé?! hakha okomé ilana, ouchré; hatam patomé péra, vaasir!
11. אֲמַר לֵיהּ רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי לְרָבִינָא בַּר יִרְמְיָה: סִיכָה דְּמוֹעֵד אַזִּיהוּם דְּמוֹעֵד קָא קַשְׁיָא לֵיהּ, מִכְּדִי הַאי אוֹקוֹמֵי וְהַאי אוֹקוֹמֵי, מַאי שְׁנָא הַאי דִּשְׁרֵי וּמַאי שְׁנָא הַאי דַּאֲסִור? הַיְינוּ דְּקָאָמַר לֵיהּ: לֵית נַגָּר וְלָא בַּר נַגָּר דְּיִפְרְקִינַּהּ. amar léh rav sama beréh derav aché leravina bar yirmeya: sikha demoéd azioum demoéd ka kachya léh, mikedi ha okomé veha okomé, ma chena ha dichré ouma chena ha daasir? haynou dekaamar léh: lét nagar vela bar nagar deyifrekinah.
12. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעוֹבְדִין אוֹתָהּ בְּמַקֵּל, שָׁבַר מַקֵּל בְּפָנֶיהָ — חַיָּיב, זָרַק מַקֵּל בְּפָנֶיהָ — פָּטוּר. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: מַאי שְׁנָא שָׁבַר דַּהֲוָה לֵיהּ כְּעֵין זְבִיחָה, זָרַק נָמֵי הֲוָה לֵיהּ כְּעֵין זְרִיקָה! אֲמַר לֵיהּ: בָּעֵינָא זְרִיקָה מִשְׁתַּבֶּרֶת, וְלֵיכָּא. amar rav yeouda amar rav: avoda zara cheovdin otah bemakél, chavar makél befaneha — 'hayav, zarak makél befaneha — patour. amar léh abayé lerava: ma chena chavar dahava léh keén zevi'ha, zarak namé hava léh keén zerika! amar léh: baéna zerika michtaberet, veléka.
13. אֵיתִיבֵיהּ: סָפַת לָהּ צוֹאָה, אוֹ שֶׁנִּסֵּךְ לְפָנֶיהָ עָבִיט שֶׁל מֵימֵי רַגְלַיִם — étivéh: safat lah tsoa, o chenisékh lefaneha avit chel mémé raglayim —

Daf 51a

1. חַיָּיב, בִּשְׁלָמָא עָבִיט שֶׁל מֵימֵי רַגְלַיִם — אִיכָּא זְרִיקָה מִשְׁתַּבֶּרֶת, אֶלָּא צוֹאָה, מַאי זְרִיקָה מִשְׁתַּבֶּרֶת אִיכָּא? בְּצוֹאָה לַחָה. 'hayav, bichlama avit chel mémé raglayim — ika zerika michtaberet, ela tsoa, ma zerika michtaberet ika? betsoa la'ha.
2. לֵימָא כְּתַנָּאֵי: שָׁחַט לָהּ חָגָב — רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִים. léma ketanaé: cha'hat lah 'hagav — rabi yeouda me'hayév, va'hakhamim potrim.
3. מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: אָמְרִינַן כְּעֵין זְבִיחָה, וּמָר סָבַר: לָא אָמְרִינַן כְּעֵין זְבִיחָה, אֶלָּא כְּעֵין פְּנִים? ma la beha kamipalgi, demar savar: amrinan keén zevi'ha, oumar savar: la amrinan keén zevi'ha, ela keén penim?
4. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא אָמְרִינַן כְּעֵין זְבִיחָה, אֶלָּא כְּעֵין פְּנִים בָּעֵינַן, וְשָׁאנֵי חָגָב הוֹאִיל וְצַוָּארוֹ דּוֹמֶה לְצַוַּאר בְּהֵמָה. la, dekhoulé alma la amrinan keén zevi'ha, ela keén penim baénan, vechané 'hagav hoil vetsavaro dome letsavar behéma.
5. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעוֹבְדִין אוֹתָהּ בְּמַקֵּל, שָׁבַר מַקֵּל בְּפָנֶיהָ — חַיָּיב וְנֶאֱסֶרֶת, זָרַק מַקֵּל לְפָנֶיהָ — חַיָּיב וְאֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת. amar rav na'hman amar raba bar avouh amar rav: avoda zara cheovdin otah bemakél, chavar makél befaneha — 'hayav veneeseret, zarak makél lefaneha — 'hayav veénah neeseret.
6. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: מַאי שְׁנָא שָׁבַר דְּהָוְיָא לֵיהּ כְּעֵין זְבִיחָה, זָרַק נָמֵי הָוְיָא לֵיהּ כְּעֵין זְרִיקָה! אֲמַר לֵיהּ: בָּעֵינַן זְרִיקָה מִשְׁתַּבֶּרֶת, וְלֵיכָּא. amar léh rava lerav na'hman: ma chena chavar dehavya léh keén zevi'ha, zarak namé havya léh keén zerika! amar léh: baénan zerika michtaberet, veléka.
7. אֶלָּא מֵעַתָּה, אַבְנֵי בֵּית מַרְקוּלִיס בַּמֶּה יֵאָסְרוּ? אֲמַר לֵיהּ: אַף לְדִידִי קַשְׁיָא לִי, וּשְׁאֵלְתֵּיהּ לְרַבָּה בַּר אֲבוּהּ, וְרַבָּה בַּר אֲבוּהּ לְחִיָּיא בַּר רַב, וְחִיָּיא בַּר רַב לְרַב, וַאֲמַר לֵיהּ: נַעֲשָׂה כִּמְגַדֵּל עֲבוֹדָה זָרָה. ela méata, avné bét markoulis bame yéasrou? amar léh: af ledidi kachya li, ouchéltéh leraba bar avouh, veraba bar avouh le'hiya bar rav, ve'hiya bar rav lerav, vaamar léh: naasa kimgadél avoda zara.
8. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל גּוֹי אֲסוּרָה מִיָּד, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר עַד שֶׁתֵּעָבֵד, תִּישְׁתְּרֵי, דְּהָא לָא פַּלְחַהּ! אֲמַר לֵיהּ: כׇּל אַחַת וְאַחַת נַעֲשֵׂית עֲבוֹדָה זָרָה, וְתִקְרוֹבֶת לַחֲבֶרְתָּהּ. hani'ha leman deamar: avoda zara chel go asoura miyad, ela leman deamar ad chetéavéd, tichteré, deha la pal'hah! amar léh: kol a'hat vea'hat naasét avoda zara, vetikrovet la'havertah.
9. אִי הָכִי, בָּתְרָיְיתָא מִיהָא תִּשְׁתְּרֵי! אֲמַר לֵיהּ: אִי יָדְעַתְּ לַהּ, זִיל שִׁקְלַהּ. רַב אָשֵׁי אָמַר: כׇּל אַחַת וְאַחַת נַעֲשֵׂית תִּקְרוֹבֶת לְעַצְמָהּ וְתִקְרוֹבֶת לַחֲבֶרְתָּהּ. i hakhi, batrayta miha tichteré! amar léh: i yadate lah, zil chiklah. rav aché amar: kol a'hat vea'hat naasét tikrovet leatsmah vetikrovet la'havertah.
10. תְּנַן: מָצָא בְּרֹאשׁוֹ כְּסוּת וּמָעוֹת אוֹ כֵלִים — הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרִין, פַּרְכִּילֵי עֲנָבִים וַעֲטָרוֹת שֶׁל שִׁבֳּלִים וְיֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְכׇל דָּבָר שֶׁכַּיּוֹצֵא בּוֹ קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ — אָסוּר. tenan: matsa berocho kesout oumaot o khélim — haré élou moutarin, parkilé anavim vaatarot chel chibolim veyénot chemanim ouslatot vekhol davar chekayotsé bo karév legabé mizbé'ha — asour.
11. בִּשְׁלָמָא יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת — אִיכָּא כְּעֵין פְּנִים, וְאִיכָּא כְּעֵין זְרִיקָה מִשְׁתַּבֶּרֶת, אֶלָּא פַּרְכִּילֵי עֲנָבִים וַעֲטָרוֹת שֶׁל שִׁבֳּלִים — לָא כְּעֵין פְּנִים אִיכָּא, וְלָא כְּעֵין זְרִיקָה מִשְׁתַּבֶּרֶת אִיכָּא! bichlama yénot chemanim ouslatot — ika keén penim, veika keén zerika michtaberet, ela parkilé anavim vaatarot chel chibolim — la keén penim ika, vela keén zerika michtaberet ika!
12. אָמַר רָבָא אָמַר עוּלָּא: כְּגוֹן שֶׁבְּצָרָן מִתְּחִלָּה לְכָךְ. amar rava amar oula: kegon chebetsaran mite'hila lekhakh.
13. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִן לַזּוֹבֵחַ בְּהֵמָה בַּעֲלַת מוּם לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהוּא פָּטוּר? שֶׁנֶּאֱמַר: ״זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יׇחֳרָם בִּלְתִּי לַה׳ לְבַדּוֹ״, לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא כְּעֵין פְּנִים. amar rabi avaou amar rabi yo'hanan: minayin lazové'ha behéma baalat moum laavoda zara cheou patour? cheneemar: "zové'ha laelohim yo'horam bilti la' levado", lo asra tora ela keén penim.
14. הָוֵי בֵּהּ רָבָא, בְּמַאי? אִילֵימָא בְּדוּקִּין שֶׁבָּעַיִן — הַשְׁתָּא לִבְנֵי נֹחַ חַזְיָא לְגָבוֹהַּ בְּבָמָה דִּידְהוּ, לַעֲבוֹדָה זָרָה מִיבַּעְיָא? havé béh rava, bema? iléma bedoukin chebaayin — hachta livné no'ha 'hazya legavoha bevama didou, laavoda zara mibaya?
15. אֶלָּא בִּמְחוּסַּר אֵבֶר, וְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִנַּיִן לִמְחוּסַּר אֵבֶר שֶׁהוּא אָסוּר לִבְנֵי נֹחַ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִכׇּל הָחַי מִכׇּל בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל״, אָמְרָה תּוֹרָה: הָבֵא בְּהֵמָה שֶׁחַיִּין רָאשֵׁי אֵבָרִין שֶׁלָּהּ. ela bim'housar éver, vekhidrabi elazar, deamar rabi elazar: minayin lim'housar éver cheou asour livné no'ha? cheneemar: "oumikol ha'ha mikol basar chenayim mikol", amra tora: havé behéma che'hayin raché évarin chelah.
16. הַאי ״וּמִכׇּל הַחַי״ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמַעוֹטֵי טְרֵיפָה! מִ״לְּהַחֲיוֹת זֶרַע״ נָפְקָא. ha "oumikol ha'ha" mibeé léh lemaoté teréfa! mi"leha'haot zera" nafka.
17. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: טְרֵיפָה אֵינָהּ יוֹלֶדֶת, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: טְרֵיפָה יוֹלֶדֶת, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar: teréfa énah yoledet, ela leman deamar: teréfa yoledet, ma ika lemémar?
18. אָמַר קְרָא: ״אִתָּךְ״, ״אִתָּךְ״ — בְּדוֹמִין לָךְ. וְדִלְמָא נֹחַ גּוּפֵיהּ טְרֵיפָה הֲוָה! ״תָּמִים״ כְּתִיב בֵּיהּ. amar kera: "itakh", "itakh" — bedomin lakh. vedilma no'ha gouféh teréfa hava! "tamim" ketiv béh.
19. דִּלְמָא ״תָּמִים״ בִּדְרָכָיו! ״צַדִּיק״ כְּתִיב בֵּיהּ. dilma "tamim" bidrakha! "tsadik" ketiv béh.
20. דִּלְמָא ״תָּמִים״ בִּדְרָכָיו, וְ״צַדִּיק״ בְּמַעֲשָׂיו! לָא מָצֵית אָמְרַתְּ דְּנֹחַ גּוּפֵיהּ טְרֵיפָה הֲוָה, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ נֹחַ טְרֵיפָה הֲוָה, אֲמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא: דִּכְוָותָךְ עַיֵּיל, שַׁלְמִין לָא תְּעַיֵּיל? dilma "tamim" bidrakha, ve"tsadik" bemaasa! la matsét amrate deno'ha gouféh teréfa hava, dei salka datakh no'ha teréfa hava, amar léh ra'hamana: dikhvatakh ayél, chalmin la teayél?
21. הַשְׁתָּא דְּנָפְקָא מֵ״אִתָּךְ״, ״לְהַחֲיוֹת זֶרַע״ לְמָה לִי? אִי מֵ״אִתָּךְ״, הֲוָה אָמֵינָא לְצַוְותָּא בְּעָלְמָא, וַאֲפִילּוּ זָקֵן וַאֲפִילּוּ סָרִיס, קָא מַשְׁמַע לַן ״לְהַחֲיוֹת זֶרַע״. hachta denafka mé"itakh", "leha'haot zera" lema li? i mé"itakh", hava aména letsavta bealma, vaafilou zakén vaafilou saris, ka machma lan "leha'haot zera".
22. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִנַּיִן לַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה לְמַרְקוּלִיס שֶׁהוּא חַיָּיב? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם״, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִכְדַרְכָּהּ, דִּכְתִיב: ״אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם״, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. amar rabi elazar: minayin lacho'hét behéma lemarkoulis cheou 'hayav? cheneemar: "velo yizbe'hou od et ziv'héhem laseirim", im éno inyan likhdarkah, dikhtiv: "ékha yaavdou hagoyim haéle et elohéhem", tenéou inyan lechelo kedarkah.
23. וְהָא לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: veha lehakhi hou daata? ha mibeé léh lekhidtanya:

Daf 51b

1. עַד כָּאן הוּא מְדַבֵּר בְּקָדָשִׁים שֶׁהִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת, וְהִקְרִיבָן בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת, ad kan hou medabér bekadachim chehikdichan bichat isour habamot, vehikrivan bichat isour habamot,
2. שֶׁהֲרֵי עוֹנְשָׁן אָמוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ וְגוֹ׳״. עוֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ״. cheharé onchan amour, cheneemar: "veel peta'h ohel moéd lo hevio vego'". onech chamanou, azhara minayin? talmoud lomar: "pen taale olotekha".
3. וְכִדְרַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אִילָא, דְּאָמַר רַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אִילָא: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״הִשָּׁמֶר״ וּ״פֶן״ וְ״אַל״ — אֵינוֹ אֶלָּא בְּלֹא תַּעֲשֶׂה. vekhidrabi avin amar rabi ila, deamar rabi avin amar rabi ila: kol makom cheneemar "hichamer" ou"fen" ve"al" — éno ela belo taase.
4. מִכָּאן וְאֵילָךְ הוּא מְדַבֵּר בְּקָדָשִׁים שֶׁהִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת הֶיתֵּר הַבָּמוֹת, וְהִקְרִיבָן בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת. mikan veélakh hou medabér bekadachim chehikdichan bichat hetér habamot, vehikrivan bichat isour habamot.
5. שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמַעַן אֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת זִבְחֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם זֹבְחִים״, שֶׁהִתַּרְתִּי לְךָ כְּבָר, ״עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה״, מְלַמֵּד שֶׁכׇּל הַזּוֹבֵחַ בְּבָמָה בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ הוּא זוֹבֵחַ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. cheneemar: "lemaan acher yaviou bené yisraél et ziv'héhem acher hém zov'him", chehitarti lekha kevar, "al pené hasade", melaméd chekol hazové'ha bevama bichat isour habamot, maale ala hakatouv keilou hou zové'ha al pené hasade.
6. ״וֶהֱבִיאָם לַה׳״ — זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה, וּמִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם״. "veheviam la'" — zo mitsvat asé, oumitsvat lo taase minayin? talmoud lomar: "velo yizbe'hou od et ziv'héhem".
7. יָכוֹל יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה זֹּאת לָהֶם״, זֹאת לָהֶם, וְלֹא אַחֶרֶת לָהֶם. yakhol yehé anouch karét? talmoud lomar: "'houkat olam tihye zot lahem", zot lahem, velo a'heret lahem.
8. אָמַר רָבָא: קְרִי בֵּיהּ ״וְלֹא יִזְבְּחוּ״, וּקְרִי בֵּיהּ ״וְלֹא עוֹד״. amar rava: keri béh "velo yizbe'hou", oukri béh "velo od".
9. מַתְנִי׳ מָצָא בְּרֹאשׁוֹ מָעוֹת, כְּסוּת אוֹ כֵלִים — הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרִין. פַּרְכִּילֵי עֲנָבִים, וַעֲטָרוֹת שֶׁל שִׁבֳּלִים, וְיֵינוֹת וּשְׁמָנִים וּסְלָתוֹת, וְכׇל דָּבָר שֶׁכַּיּוֹצֵא בּוֹ קָרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ — אָסוּר. matni' matsa berocho maot, kesout o khélim — haré élou moutarin. parkilé anavim, vaatarot chel chibolim, veyénot ouchmanim ouslatot, vekhol davar chekayotsé bo karév al gabé hamizbé'ha — asour.
10. גְּמָ׳ מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב חִיָּיא בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״וַתִּרְאוּ אֶת שִׁקּוּצֵיהֶם וְאֵת גִּלֻּלֵיהֶם עֵץ וָאֶבֶן כֶּסֶף וְזָהָב אֲשֶׁר עִמָּהֶם״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם״, הָא כֵּיצַד? gema' menahané milé? amar rav 'hiya bar yoséf amar rabi ochaya: katouv e'had omér "vatirou et chikoutséhem veét gilouléhem éts vaeven kesef vezahav acher imahem", vekhatouv e'had omér "lo ta'hmod kesef vezahav aléhem", ha kétsad?
11. ״עִמָּהֶם״ דֻּומְיָא דַּ״עֲלֵיהֶם״, מָה ״עֲלֵיהֶם״ — דָּבָר שֶׁל נוֹי אָסוּר, שֶׁאֵינוֹ שֶׁל נוֹי מוּתָּר, אַף ״עִמָּהֶם״ — דָּבָר שֶׁל נוֹי אָסוּר, וְשֶׁאֵינוֹ שֶׁל נוֹי מוּתָּר. "imahem" doumya da"aléhem", ma "aléhem" — davar chel no asour, cheéno chel no moutar, af "imahem" — davar chel no asour, vecheéno chel no moutar.
12. וְאֵימָא: ״עֲלֵיהֶם״ דּוּמְיָא דְּ״עִמָּהֶם״, מָה ״עִמָּהֶם״ — כׇּל מַה שֶּׁעִמָּהֶם, אַף ״עֲלֵיהֶם״ — כֹּל שֶׁעֲלֵיהֶם! אִם כֵּן, לֹא יֵאָמֵר ״עֲלֵיהֶם״. veéma: "aléhem" doumya de"imahem", ma "imahem" — kol ma cheimahem, af "aléhem" — kol chealéhem! im kén, lo yéamér "aléhem".
13. מָעוֹת, דָּבָר שֶׁל נוֹי הוּא! אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: בַּכִּיס קָשׁוּר וְתָלוּי לוֹ בְּצַוָּארוֹ. maot, davar chel no hou! amri devé rabi yana: bakis kachour vetalou lo betsavaro.
14. כְּסוּת, דָּבָר שֶׁל נוֹי הוּא! אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: בִּכְסוּת מְקוּפֶּלֶת וּמוּנַּחַת לוֹ עַל רֹאשׁוֹ. כְּלִי, דָּבָר שֶׁל נוֹי הוּא! אָמַר רַב פָּפָּא: דִּסְחִיפָא לֵיהּ מַשְׁכִּילְתָּא אַרֵישֵׁיהּ. kesout, davar chel no hou! amri devé rabi yana: bikhsout mekoupelet oumouna'hat lo al rocho. keli, davar chel no hou! amar rav papa: dis'hifa léh machkilta aréchéh.
15. אָמַר רַב אַסִּי בַּר חִיָּיא: כׇּל שֶׁהוּא לִפְנִים מִן הַקִּלְקְלִין, אֲפִילּוּ מַיִם וּמֶלַח אָסוּר. חוּץ לְקִלְקְלִין — דָּבָר שֶׁל נוֹי אָסוּר, שֶׁאֵינוֹ שֶׁל נוֹי מוּתָּר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: נָקְטִינַן, אֵין קִלְקְלִין לֹא לִפְעוֹר וְלֹא לְמַרְקוּלִיס. amar rav asi bar 'hiya: kol cheou lifnim min hakilkelin, afilou mayim oumela'h asour. 'houts lekilkelin — davar chel no asour, cheéno chel no moutar. amar rabi yosé bar 'hanina: naktinan, én kilkelin lo lifor velo lemarkoulis.
16. לְמַאי? אִילֵימָא דַּאֲפִילּוּ פְּנִים כְּחוּץ דָּמֵי וְשָׁרֵי — הַשְׁתָּא פַּעוֹרֵי מְפַעֲרִין קַמֵּיהּ, מַיִם וּמֶלַח לָא מַקְרְבִין לֵיהּ?! אֶלָּא, אֲפִילּוּ חוּץ כְּבִפְנִים דָּמֵי וְאָסוּר. lema? iléma daafilou penim ke'houts damé vecharé — hachta paoré mefaarin kaméh, mayim oumela'h la makrevin léh?! ela, afilou 'houts kevifnim damé veasour.
17. מַתְנִי׳ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהָיָה לָהּ גִּינָּה אוֹ מֶרְחָץ — נֶהֱנִין מֵהֶן שֶׁלֹּא בְּטוֹבָה, וְאֵין נֶהֱנִין מֵהֶן בְּטוֹבָה. הָיָה שֶׁלָּהּ וְשֶׁל אֲחֵרִים — נֶהֱנִין מֵהֶן בֵּין בְּטוֹבָה וּבֵין שֶׁלֹּא בְּטוֹבָה. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נׇכְרִי — אֲסוּרָה מִיָּד, וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל — אֵין אֲסוּרָה עַד שֶׁתֵּיעָבֵד. matni' avoda zara chehaya lah gina o mer'hats — nehenin méhen chelo betova, veén nehenin méhen betova. haya chelah vechel a'hérim — nehenin méhen bén betova ouvén chelo betova. avoda zara chel nokhri — asoura miyad, vechel yisraél — én asoura ad chetéavéd.
18. גְּמָ׳ אָמַר אַבָּיֵי: בְּטוֹבָה — בְּטוֹבַת כּוֹמָרִין, שֶׁלֹּא בְּטוֹבָה — שֶׁלֹּא בְּטוֹבַת כּוֹמָרִין, לְאַפּוֹקֵי טוֹבַת עוֹבְדֶיהָ דִּשְׁרֵי. gema' amar abayé: betova — betovat komarin, chelo betova — chelo betovat komarin, leapoké tovat ovdeha dichré.
19. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא — הָיָה שֶׁלָּהּ וְשֶׁל אֲחֵרִים, נֶהֱנִין מֵהֶן בְּטוֹבָה וְשֶׁלֹּא בְּטוֹבָה. אָמַר אַבָּיֵי: בְּטוֹבָה — בְּטוֹבַת אֲחֵרִים, שֶׁלֹּא בְּטוֹבָה — שֶׁלֹּא בְּטוֹבַת כּוֹמָרִין. ika dematné lah aséfa — haya chelah vechel a'hérim, nehenin méhen betova vechelo betova. amar abayé: betova — betovat a'hérim, chelo betova — chelo betovat komarin.
20. מַאן דְּמַתְנֵי אַסֵּיפָא — כׇּל שֶׁכֵּן אַרֵישָׁא, וּמַאן דְּמַתְנֵי אַרֵישָׁא — אֲבָל אַסֵּיפָא, כֵּיוָן דְּאִיכָּא אֲחֵרִים בַּהֲדַהּ, אֲפִילּוּ בְּטוֹבַת כּוֹמָרִין נָמֵי שַׁפִּיר דָּמֵי. man dematné aséfa — kol chekén arécha, ouman dematné arécha — aval aséfa, kévan deika a'hérim bahadah, afilou betovat komarin namé chapir damé.
21. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נׇכְרִי אֲסוּרָה מִיָּד. מַתְנִיתִין מַנִּי? רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּתַנְיָא: ״אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כׇּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם״, בְּכֵלִים שֶׁנִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן לַעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. avoda zara chel nokhri asoura miyad. matnitin mani? rabi akiva hi, detanya: "abéd teabedoun et kol hamekomot acher avdou cham hagoyim", bekhélim chenichtamechou bahen laavoda zara hakatouv medabér.
22. יָכוֹל עֲשָׂאוּם וְלֹא גְּמָרוּם, גְּמָרוּם וְלֹא הֱבִיאוּם, הֱבִיאוּם וְלֹא נִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן, יָכוֹל יְהוּ אֲסוּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם״, שֶׁאֵין אֲסוּרִין עַד שֶׁיֵּעָבְדוּ; מִכָּאן אָמְרוּ: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נׇכְרִי אֵינָהּ אֲסוּרָה עַד שֶׁתֵּיעָבֵד, וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲסוּרָה מִיָּד, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. yakhol asaoum velo gemaroum, gemaroum velo hevioum, hevioum velo nichtamechou bahen, yakhol yeou asourim? talmoud lomar: "acher avdou cham hagoyim", cheén asourin ad cheyéavdou; mikan amrou: avoda zara chel nokhri énah asoura ad chetéavéd, vechel yisraél asoura miyad, divré rabi yichmaél.
23. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חִילּוּף הַדְּבָרִים, עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נׇכְרִי אֲסוּרָה מִיָּד, וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁתֵּיעָבֵד. rabi akiva omér: 'hilouf hadevarim, avoda zara chel nokhri asoura miyad, vechel yisraél ad chetéavéd.
24. אָמַר מָר: בְּכֵלִים שֶׁנִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן לַעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. הָא ״מְקוֹמוֹת״ כְּתִיב, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִמְקוֹמוֹת דְּלָא מִיתַּסְרִי, דִּכְתִיב: ״אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים״, וְלֹא הֶהָרִים אֱלֹהֵיהֶם, amar mar: bekhélim chenichtamechou bahen laavoda zara hakatouv medabér. ha "mekomot" ketiv, im éno inyan limkomot dela mitasri, dikhtiv: "elohéhem al heharim", velo heharim elohéhem,

Daf 52a

1. תְּנֵהוּ עִנְיָן לְכֵלִים, מִכָּאן אָמְרוּ: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נׇכְרִי אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא עַד שֶׁתֵּעָבֵד, וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל מִיָּד. tenéou inyan lekhélim, mikan amrou: avoda zara chel nokhri énah asoura ela ad chetéavéd, vechel yisraél miyad.
2. וְהָא בְּכֵלִים אוֹקֵימְנָא לַהּ! אָמַר קְרָא: ״אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם״, מַקִּישׁ אֱלֹהֵיהֶם לְכֵלִים, מָה כֵּלִים עַד שֶׁיֵּעָבֵדוּ, אַף אֱלֹהֵיהֶם נָמֵי עַד שֶׁיֵּעָבֵדוּ. וְרַבִּי עֲקִיבָא דְּלָא מַקֵּישׁ, אָמַר לָךְ: ״אֶת״ הִפְסִיק הָעִנְיָן. veha bekhélim okémna lah! amar kera: "acher atem yorchim otam et elohéhem", makich elohéhem lekhélim, ma kélim ad cheyéavédou, af elohéhem namé ad cheyéavédou. verabi akiva dela makéch, amar lakh: "et" hifsik hainyan.
3. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אַשְׁכְּחַן עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נׇכְרִי דְּאֵין אֲסוּרָה עַד שֶׁתֵּעָבֵד, דְּיִשְׂרָאֵל דַּאֲסוּרָה מִיָּד מְנָא לֵיהּ? סְבָרָא הוּא, מִדְּנׇכְרִי עַד שֶׁתֵּעָבֵד, דְּיִשְׂרָאֵל אֲסוּרָה מִיָּד. אֵימָא: דְּיִשְׂרָאֵל כְּלָל וּכְלָל לָא! הַשְׁתָּא גְּנִיזָה בָּעֲיָא, אִיתְּסוֹרֵי לָא מִיתַּסְרָא? verabi yichmaél, achke'han avoda zara chel nokhri deén asoura ad chetéavéd, deyisraél daasoura miyad mena léh? sevara hou, midenokhri ad chetéavéd, deyisraél asoura miyad. éma: deyisraél kelal oukhlal la! hachta geniza baaya, itesoré la mitasra?
4. וְאֵימָא כִּדְנׇכְרִי! אָמַר קְרָא: ״וְאֶת חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אֶת הָעֵגֶל״, מִשְּׁעַת עֲשִׂיָּיה קָם לֵיהּ בְּחֵטְא. veéma kidnokhri! amar kera: "veet 'hatatkhem acher asitem et haégel", micheat asiya kam léh be'hét.
5. אֵימָא: הָנֵי מִילֵּי לְמֵיקַם גַּבְרָא בְּחֵטְא, אִיתְּסוֹרֵי לָא מִיתַּסְרָא! אָמַר קְרָא: ״אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה״, מִשְּׁעַת עֲשִׂיָּיה קָם לֵיהּ בְּאָרוּר. éma: hané milé lemékam gavra be'hét, itesoré la mitasra! amar kera: "arour haich acher yaase fesel oumasékha", micheat asiya kam léh bearour.
6. אֵימָא הָנֵי מִילֵּי לְמֵיקַם גַּבְרָא בְּ״אָרוּר״, אִיתְּסוֹרֵי לָא מִיתַּסְרָא! ״תּוֹעֲבַת ה׳״ כְּתִיב. éma hané milé lemékam gavra be"arour", itesoré la mitasra! "toavat h'" ketiv.
7. וְרַבִּי עֲקִיבָא? דָּבָר הַמֵּבִיא לִידֵי תּוֹעֵבָה. verabi akiva? davar hamévi lidé toéva.
8. וְרַבִּי עֲקִיבָא, עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נׇכְרִי דַּאֲסוּרָה מִיָּד מְנָא לֵיהּ? אָמַר עוּלָּא, אָמַר קְרָא: ״פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ״, מִשֶּׁפִּסְּלוֹ נַעֲשֶׂה אֱלוֹהַּ. verabi akiva, avoda zara chel nokhri daasoura miyad mena léh? amar oula, amar kera: "pesilé elohéhem tisrefoun baéch", michepiselo naase eloha.
9. וְאִידַּךְ, הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנֵי רַב יוֹסֵף, דְּתָנֵי רַב יוֹסֵף: מִנַּיִן לְגוֹי שֶׁפּוֹסֵל אֱלוֹהוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ״. veidakh, haou mibeé léh lekhidtané rav yoséf, detané rav yoséf: minayin lego cheposél eloo? cheneemar: "pesilé elohéhem tisrefoun baéch".
10. וְאִידַּךְ, נָפְקָא לֵיהּ מִדִּשְׁמוּאֵל, דִּשְׁמוּאֵל רָמֵי: כְּתִיב ״לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם״, וּכְתִיב ״וְלָקַחְתָּ לָךְ״. הָא כֵּיצַד? פִּסְּלוֹ לֶאֱלוֹהַּ — ״לֹא תַחְמֹד״, פְּסָלוֹ מֵאֱלוֹהַּ — ״וְלָקַחְתָּ לָךְ״. veidakh, nafka léh midichmouél, dichmouél ramé: ketiv "lo ta'hmod kesef vezahav aléhem", oukhtiv "velaka'hta lakh". ha kétsad? piselo leeloha — "lo ta'hmod", pesalo méeloha — "velaka'hta lakh".
11. וְרַבִּי עֲקִיבָא, אַשְׁכְּחַן עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נׇכְרִי דַּאֲסוּרָה מִיָּד, דְּיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁתֵּעָבֵד מְנָלַן? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר קְרָא: ״וְשָׂם בַּסָּתֶר״, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ דְּבָרִים שֶׁבַּסֵּתֶר. verabi akiva, achke'han avoda zara chel nokhri daasoura miyad, deyisraél ad chetéavéd menalan? amar rav yeouda amar kera: "vesam basater", ad cheyaase lah devarim chebaséter.
12. וְאִידַּךְ? הַהוּא מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִנַּיִן לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁטְּעוּנָה גְּנִיזָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׂם בַּסָּתֶר״. veidakh? haou mibaya léh lekhidrabi yits'hak, deamar rabi yits'hak: minayin laavoda zara chel yisraél cheteouna geniza? cheneemar: "vesam basater".
13. וְאִידַּךְ? נָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַב חִסְדָּא אָמַר רַב, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב: מִנַּיִן לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁטְּעוּנָה גְּנִיזָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח״, מָה מִזְבֵּחַ טָעוּן גְּנִיזָה, אַף אֲשֵׁרָה טְעוּנָה גְּנִיזָה. veidakh? nafka léh miderav 'hisda amar rav, deamar rav 'hisda amar rav: minayin laavoda zara chel yisraél cheteouna geniza? cheneemar: "lo tita lekha achéra kal éts étsel mizba'h", ma mizbé'ha taoun geniza, af achéra teouna geniza.
14. וְאִידַּךְ? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל הַמַּעֲמִיד דַּיָּין שֶׁאֵינוֹ הָגוּן — כְּאִילּוּ נוֹטֵעַ אֲשֵׁרָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכׇל שְׁעָרֶיךָ״, וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ״. veidakh? haou mibeé léh lekhidréch lakich, deamar réch lakich: kol hamaamid dayan cheéno hagoun — keilou notéa achéra beyisraél, cheneemar: "choftim vechotrim titen lekha bekhol chearekha", ousmikh léh: "lo tita lekha achéra kal éts".
15. אָמַר רַב אָשֵׁי: וּבִמְקוֹם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּאִילּוּ נְטָעוֹ אֵצֶל מִזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֵצֶל מִזְבַּח״. amar rav aché: ouvimkom talmidé 'hakhamim, keilou netao étsel mizbé'ha, cheneemar: "étsel mizba'h".
16. בָּעֵי רַב הַמְנוּנָא: רִיתֵּךְ כְּלִי לַעֲבוֹדָה זָרָה, מַהוּ? עֲבוֹדָה זָרָה דְּמַאן? אִילֵימָא עֲבוֹדָה זָרָה דְּנׇכְרִי, בֵּין לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וּבֵין לְרַבִּי עֲקִיבָא מְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה הֵן, וּמְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה אֵין אֲסוּרִין עַד שֶׁיֵּעָבֵדוּ! אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה דְּיִשְׂרָאֵל. baé rav hamnouna: ritékh keli laavoda zara, maou? avoda zara deman? iléma avoda zara denokhri, bén lerabi yichmaél ouvén lerabi akiva mechameché avoda zara hén, oumchameché avoda zara én asourin ad cheyéavédou! ela avoda zara deyisraél.
17. אַלִּיבָּא דְּמַאן? אִילֵימָא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא, הַשְׁתָּא הִיא גּוּפַהּ לָא מִיתַּסְרָא עַד שֶׁתֵּעָבֵד, מְשַׁמְּשֶׁיהָ מִיבַּעְיָא? וְאֶלָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר: ״אֲסוּרָה מִיָּד״. aliba deman? iléma aliba derabi akiva, hachta hi goufah la mitasra ad chetéavéd, mechamecheha mibaya? veela aliba derabi yichmaél, deamar: "asoura miyad".
18. מַאי מְשַׁמְּשִׁין? מְמַשְׁמְשִׁין גָּמְרִינַן, מָה הָתָם עַד שֶׁיֵּעָבֵדוּ, אַף הָכָא עַד שֶׁיֵּעָבֵדוּ, אוֹ דִלְמָא מִינַּהּ גָּמַר, מָה הִיא אֲסוּרָה מִיָּד, אַף מְשַׁמְּשֶׁיהָ אֲסוּרִין מִיָּד? ma mechamechin? memachmechin gamrinan, ma hatam ad cheyéavédou, af hakha ad cheyéavédou, o dilma minah gamar, ma hi asoura miyad, af mechamecheha asourin miyad?
19. מַאי אִירְיָא דְּקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ רִיתֵּךְ כְּלִי? תִּיבְּעֵי לֵיהּ עָשָׂה! ma irya deka mibaya léh ritékh keli? tibeé léh asa!
20. רַב הַמְנוּנָא מִשּׁוּם טוּמְאָה יְשָׁנָה קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, דִּתְנַן: כְּלֵי מַתָּכוֹת, פְּשׁוּטֵיהֶן וּמְקַבְּלֵיהֶן טְמֵאִין, נִשְׁתַּבְּרוּ טָהֵרוּ, חָזַר וַעֲשָׂאָן כֵּלִים — יַחְזְרוּ לְטוּמְאָה יְשָׁנָה. rav hamnouna michoum touma yechana kamibaya léh, ditnan: kelé matakhot, pechoutéhen oumkabeléhen teméin, nichtaberou tahérou, 'hazar vaasaan kélim — ya'hzerou letouma yechana.
21. וְהָכִי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: כִּי הָדְרָא טוּמְאָה — הָנֵי מִילֵּי לְטוּמְאָה דְּאוֹרָיְיתָא, אֲבָל טוּמְאָה דְּרַבָּנַן — לָא, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? וְתִיבְּעֵי לֵיהּ שְׁאָר טוּמְאוֹת דְּרַבָּנַן. vehakhi kamibaya léh: ki hadra touma — hané milé letouma deorayta, aval touma derabanan — la, o dilma la chena? vetibeé léh chear toumot derabanan.
22. חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, טוּמְאָה דְּרַבָּנַן מִי הָדְרָא אוֹ לָא הָדְרָא? וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר לָא הָדְרָא, טוּמְאָה דַּעֲבוֹדָה זָרָה מִשּׁוּם חוּמְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה מִי שַׁוְּיוּהָ רַבָּנַן כְּטוּמְאָה דְּאוֹרָיְיתָא אוֹ לָא? תֵּיקוּ. 'hada migo 'hada kamibaya léh, touma derabanan mi hadra o la hadra? veim timtsé lomar la hadra, touma daavoda zara michoum 'houmra daavoda zara mi chaououha rabanan ketouma deorayta o la? tékou.
23. בָּעֵי מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי יַנַּאי: תִּקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל אוֹכָלִים, מַהוּ? מִי מַהֲנֵיא לְהוּ בִּיטּוּל לְטַהוֹרִינְהוּ מִטּוּמְאָה, אוֹ לָא? baé minéh rabi yo'hanan mérabi yana: tikrovet avoda zara chel okhalim, maou? mi mahané leou bitoul letaorinou mitouma, o la?
24. וְתִיבְּעֵי לֵיהּ כֵּלִים! כֵּלִים לָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, כֵּיוָן דְּאִית לְהוּ טׇהֳרָה בְּמִקְוֶה — טוּמְאָה נָמֵי בָּטְלָה; כִּי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ — אֳוכָלִין. vetibeé léh kélim! kélim la kamibaya léh, kévan deit leou tohora bemikve — touma namé batla; ki kamibaya léh — okhalin.
25. וְתִיבְּעֵי לֵיהּ עֲבוֹדָה זָרָה גּוּפַהּ! עֲבוֹדָה זָרָה גּוּפַהּ לָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ, vetibeé léh avoda zara goufah! avoda zara goufah la mibaya léh,

Daf 52b

1. כֵּיוָן דְּאִיסּוּרַהּ בָּטֵיל, טוּמְאָה נָמֵי בָּטְלָה. כִּי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ תִּקְרוֹבֶת לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל אוֹכְלִין, מַאי? כֵּיוָן דְּאִיסּוּרֵיהּ לָא בָּטֵיל, כִּדְרַב גִּידֵּל, טוּמְאָה נָמֵי לָא בָּטְלָה, אוֹ דִלְמָא אִיסּוּר דְּאוֹרָיְיתָא לָא בָּטֵיל, טוּמְאָה דְּרַבָּנַן בָּטֵיל? תֵּיקוּ. kévan deisourah batél, touma namé batla. ki ka mibaya léh tikrovet laavoda zara chel okhlin, ma? kévan deisouréh la batél, kidrav gidél, touma namé la batla, o dilma isour deorayta la batél, touma derabanan batél? tékou.
2. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל מֵרַבִּי: כֵּלִים שֶׁשִּׁימְּשׁוּ בָּהֶן בְּבֵית חוֹנְיוֹ, מַהוּ שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ? bea minéh rabi yosé ben chaoul mérabi: kélim chechimechou bahen bevét 'hono, maou cheyichtamechou bahen bevét hamikdach?
3. וְקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ, אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר בֵּית חוֹנְיוֹ לָאו בֵּית עֲבוֹדָה זָרָה הִיא, דִּתְנַן: כֹּהֲנִים שֶׁשִּׁימְּשׁוּ בְּבֵית חוֹנְיוֹ לֹא יְשַׁמְּשׁוּ בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר לְדָבָר אַחֵר. veka mibaya léh, aliba deman deamar bét 'hono la bét avoda zara hi, ditnan: kohanim chechimechou bevét 'hono lo yechamechou bamikdach chebirouchalayim, veéno tsarikh lomar ledavar a'hér.
4. כֹּהֲנִים הוּא דְּקַנְסִינְהוּ רַבָּנַן, מִשּׁוּם דִּבְנֵי דֵעָה נִינְהוּ, אֲבָל כֵּלִים — לָא, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? kohanim hou dekansinou rabanan, michoum divné déa ninou, aval kélim — la, o dilma la chena?
5. אָמַר לוֹ: אֲסוּרִים הֵן, וּמִקְרָא הָיָה בְּיָדֵינוּ וּשְׁכַחְנוּהוּ. amar lo: asourim hén, oumikra haya beyadénou ouchkha'hnouou.
6. אֵיתִיבֵיהּ: ״כׇּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר הִזְנִיחַ הַמֶּלֶךְ אָחָז בְּמַלְכוּתוֹ בְּמַעֲלוֹ הֵכַנּוּ וְהִקְדָּשְׁנוּ״, מַאי לָאו ״הֵכַנּוּ״ — דְּאַטְבֵּלִינַּנְהוּ, ״הִקְדָּשְׁנוּ״ — דְּאַקְדֵּישִׁנַּנְהוּ? étivéh: "kol hakélim acher hizni'ha hamelekh a'haz bemalkhouto bemaalo hékhanou vehikdachnou", ma la "hékhanou" — deatbélinanou, "hikdachnou" — deakdéchinanou?
7. אָמַר לוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה לַשָּׁמַיִם שֶׁהֶחְזַרְתָּ לִי אֲבֵדָתִי. ״הֵכַנּוּ״ — שֶׁגְּנַזְנוּם, וְ״הִקְדָּשְׁנוּ״ — שֶׁהִקְדַּשְׁנוּ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם. amar lo: baroukh ata lachamayim chehe'hzarta li avédati. "hékhanou" — chegenaznoum, ve"hikdachnou" — chehikdachnou a'hérim ta'htéhem.
8. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: מִזְרָחִית צְפוֹנִית — בָּהּ גָּנְזוּ בֵּית חַשְׁמוֹנַאי אֶת אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁשִּׁקְּצוּ אַנְשֵׁי יָוָן, וְאָמַר רַב שֵׁשֶׁת: שֶׁשִּׁקְּצוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה. léma mesaya léh: mizra'hit tsefonit — bah ganzou bét 'hachmona et avné hamizbé'ha chechiketsou anché yavan, veamar rav chéchet: chechiketsou laavoda zara.
9. אָמַר רַב פָּפָּא: הָתָם קְרָא אַשְׁכַּח וּדְרַשׁ, דִּכְתִיב: ״וּבָאוּ בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ״. amar rav papa: hatam kera achka'h oudrach, dikhtiv: "ouvaou vah paritsim ve'hilelouha".
10. אָמְרִי: הֵיכִי נַעֲבֵיד? נִיתְבְּרִינְהוּ? ״אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת״ אָמַר רַחֲמָנָא! נְנַסְּרִינְהוּ? ״לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל״ אָמַר רַחֲמָנָא. amri: hékhi naavéd? nitberinou? "avanim chelémot" amar ra'hamana! nenaserinou? "lo tanif aléhem barzel" amar ra'hamana.
11. וְאַמַּאי? לִיתְבְּרִינְהוּ וְלִישְׁקְלִינְהוּ לְנַפְשַׁיְיהוּ! מִי לָא אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא: ״בִּקְּשׁוּ לִגְנוֹז כׇּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁבָּעוֹלָם מִשּׁוּם כַּסְפָּא וְדַהֲבָא שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם״, וְהָוֵינַן בַּהּ: יְרוּשָׁלַיִם הָוְיָא רוּבָּא דְּעָלְמָא? veama? litberinou velichkelinou lenafchayou! mi la amar rav ochaya: "bikechou lignoz kol kesef vezahav chebaolam michoum kaspa vedahava chel yerouchalayim", vehavénan bah: yerouchalayim havya rouba dealma?
12. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: בִּקְּשׁוּ לִגְנוֹז דִּינָרָא הַדְרְיָיאנָא טוּרְיָינָא שִׁיפָא, מִפְּנֵי טִבְעָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, עַד שֶׁמָּצְאוּ לָהּ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא מוּתָּר, ״וּבָאוּ בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ״! ela amar abayé: bikechou lignoz dinara hadreyana touryana chifa, mipené tivah chel yerouchalayim, ad chematsou lah mikra min hatora cheou moutar, "ouvaou vah paritsim ve'hilelouha"!
13. הָתָם, לָא אִשְׁתַּמַּשׁוּ בְּהוּ לְגָבוֹהַּ; הָכָא, כֵּיוָן דְּאִשְׁתַּמַּשׁ בְּהוּ לְגָבוֹהַּ — לָאו אוֹרַח אַרְעָא לְאִשְׁתַּמּוֹשֵׁי בְּהוּ הֶדְיוֹטָא. hatam, la ichtamachou beou legavoha; hakha, kévan deichtamach beou legavoha — la ora'h ara leichtamoché beou hedota.
14. מַתְנִי׳ נׇכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ, וְשֶׁל חֲבֵירוֹ, וְיִשְׂרָאֵל אֵין מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נׇכְרִי. הַמְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה — מְבַטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ, בִּיטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ — מְשַׁמְּשִׁין מוּתָּרִין, וְהִיא אֲסוּרָה. matni' nokhri mevatél avoda zara chelo, vechel 'havéro, veyisraél én mevatél avoda zara chel nokhri. hamvatél avoda zara — mevatél mechamecheha, bitél mechamecheha — mechamechin moutarin, vehi asoura.
15. גְּמָ׳ מַתְנֵי לֵיהּ רַבִּי לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי: נׇכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵירוֹ. אָמַר לוֹ: רַבִּי, שָׁנִיתָ לָנוּ בְּיַלְדוּתֶךָ נׇכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל. דְּיִשְׂרָאֵל מִי קָא מְבַטְּלָהּ? וְהָא ״וְשָׂם בַּסָּתֶר״ כְּתִיב! אָמַר רַבִּי הִילֵּל בְּרֵיהּ דְּרַבִּי וָולֶס: לֹא נִצְרְכָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּהּ שׁוּתָּפוּת. gema' matné léh rabi lerabi chimon berabi: nokhri mevatél avoda zara chelo vechel 'havéro. amar lo: rabi, chanita lanou beyaldoutekha nokhri mevatél avoda zara chelo vechel yisraél. deyisraél mi ka mevatelah? veha "vesam basater" ketiv! amar rabi hilél beréh derabi vales: lo nitsrekha cheyéch lo bah choutafout.
16. בְּיַלְדוּתוֹ מַאי קָסָבַר, וּבְזִקְנוּתוֹ מַאי קָסָבַר? בְּיַלְדוּתוֹ סָבַר: יִשְׂרָאֵל אַדַּעְתָּא דְּנׇכְרִי פָּלַח, כֵּיוָן דְּנׇכְרִי מְבַטֵּל דְּנַפְשֵׁיהּ, דְּיִשְׂרָאֵל נָמֵי מְבַטְּלָהּ. וּבְזִקְנוּתוֹ סָבַר: יִשְׂרָאֵל אַדַּעְתָּא דְּנַפְשֵׁיהּ פָּלַח, כִּי מְבַטֵּל נׇכְרִי דְּנַפְשֵׁיהּ, דְּיִשְׂרָאֵל לָא בָּטֵיל. beyaldouto ma kasavar, ouvziknouto ma kasavar? beyaldouto savar: yisraél adata denokhri pala'h, kévan denokhri mevatél denafchéh, deyisraél namé mevatelah. ouvziknouto savar: yisraél adata denafchéh pala'h, ki mevatél nokhri denafchéh, deyisraél la batél.
17. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא: יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נׇכְרִי. פְּשִׁיטָא! אָמַר רַבִּי הִילֵּל בְּרֵיהּ ika dematné lah aséfa: yisraél éno mevatél avoda zara chel nokhri. pechita! amar rabi hilél beréh

Daf 53a

1. דְּרַבִּי וָולֶס: לֹא נִצְרְכָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּהּ שׁוּתָּפוּת, וְקָא מַשְׁמַע לַן יִשְׂרָאֵל הוּא דְּלָא מְבַטֵּל דְּנׇכְרִי, אֲבָל נׇכְרִי דְּנַפְשֵׁיהּ מְבַטֵּל. derabi vales: lo nitsrekha cheyéch lo bah choutafout, veka machma lan yisraél hou dela mevatél denokhri, aval nokhri denafchéh mevatél.
2. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַבָּרַיְיתָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵין לָהּ בְּטִילָה עוֹלָמִית. מַאי ״עוֹלָמִית״? אָמַר רַבִּי הִילֵּל בְּרֵיהּ דְּרַבִּי וָולֶס: לֹא נִצְרְכָה, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְגוֹי בָּהּ שׁוּתָּפוּת, וְקָא מַשְׁמַע לַן דְּיִשְׂרָאֵל אַדַּעְתָּא דְּנַפְשֵׁיהּ פָּלַח. ika dematné lah abarayta, rabi chimon ben menasya omér: avoda zara chel yisraél én lah betila olamit. ma "olamit"? amar rabi hilél beréh derabi vales: lo nitsrekha, ela cheyéch lo lego bah choutafout, veka machma lan deyisraél adata denafchéh pala'h.
3. מַתְנִי׳ כֵּיצַד מְבַטְּלָהּ? קָטַע רֹאשׁ אׇזְנָהּ, רֹאשׁ חוֹטְמָהּ, רֹאשׁ אֶצְבָּעָהּ, פְּחָסָהּ — אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חִיסְּרָהּ — בִּיטְּלָהּ; רָק בְּפָנֶיהָ, הִשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ, גֵּרְרָהּ, זָרַק בָּהּ אֶת הַצּוֹאָה — הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ בְּטֵילָה; מְכָרָהּ אוֹ מִשְׁכְּנָהּ — רַבִּי אוֹמֵר: בִּיטֵּל, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא בִּיטֵּל. matni' kétsad mevatelah? kata roch oznah, roch 'hotmah, roch etsbaah, pe'hasah — af al pi chelo 'hiserah — bitelah; rak befaneha, hichtin befaneha, gérrah, zarak bah et hatsoa — haré zo énah betéla; mekharah o michkenah — rabi omér: bitél, va'hakhamim omrim: lo bitél.
4. גְּמָ׳ כִּי לֹא חִיסְּרָהּ, בְּמַאי בִּיטְּלָהּ? אָמַר רַב זֵירָא: שֶׁפְּחָסָהּ בְּפָנֶיהָ. gema' ki lo 'hiserah, bema bitelah? amar rav zéra: chepe'hasah befaneha.
5. רָקַק בְּפָנֶיהָ, וְהִשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ. מְנָהָנֵי מִילֵּי? rakak befaneha, vehichtin befaneha. menahané milé?
6. אָמַר חִזְקִיָּה, דְּאָמַר קְרָא: ״וְהָיָה כִי יִרְעַב וְהִתְקַצַּף וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבֵאלֹהָיו וּפָנָה לְמַעְלָה״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וְאֶל אֶרֶץ יַבִּיט וְהִנֵּה צָרָה וַחֲשֵׁכָה וְגוֹ׳״, דְּאַף עַל גַּב דְּקִלֵּל מַלְכּוֹ וֵאלֹהָיו וּפָנָה לְמַעְלָה, אֶל אֶרֶץ יַבִּיט. amar 'hizkiya, deamar kera: "vehaya khi yirav vehitkatsaf vekilél bemalko ouvéloha oufana lemala", oukhtiv batréh: "veel erets yabit vehiné tsara va'hachékha vego'", deaf al gav dekilél malko véloha oufana lemala, el erets yabit.
7. מְכָרָהּ אוֹ מִשְׁכְּנָהּ, רַבִּי אוֹמֵר: בִּיטֵּל וְכוּ׳. זְעֵירִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב, חַד אָמַר: מַחְלוֹקֶת בְּצוֹרֵף גּוֹי, אֲבָל בְּצוֹרֵף יִשְׂרָאֵל — דִּבְרֵי הַכֹּל בִּיטֵּל, וְחַד אָמַר: בְּצוֹרֵף יִשְׂרָאֵל מַחְלוֹקֶת. mekharah o michkenah, rabi omér: bitél vekhou'. zeéri amar rabi yo'hanan, verabi yirmeya bar aba amar rav, 'had amar: ma'hloket betsoréf go, aval betsoréf yisraél — divré hakol bitél, ve'had amar: betsoréf yisraél ma'hloket.
8. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בְּצוֹרֵף יִשְׂרָאֵל מַחְלוֹקֶת, אֲבָל צוֹרֵף גּוֹי דִּבְרֵי הַכֹּל לֹא בִּיטֵּל, אוֹ דִלְמָא בֵּין בָּזֶה וּבֵין בָּזֶה מַחְלוֹקֶת? ibaya leou: betsoréf yisraél ma'hloket, aval tsoréf go divré hakol lo bitél, o dilma bén baze ouvén baze ma'hloket?
9. תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי: נִרְאִין דְּבָרַיי כְּשֶׁמְּכָרָהּ לְחַבְּלָהּ, וְדִבְרֵי חֲבֵירַיי שֶׁמְּכָרָהּ לְעוֹבְדָהּ. ta chema, deamar rabi: nirin devara kechemekharah le'habelah, vedivré 'havéra chemekharah leovdah.
10. מַאי ״לְחַבְּלָהּ״ וּמַאי ״לְעוֹבְדָהּ״? אִילֵּימָא לְחַבְּלָהּ — לְחַבְּלָהּ מַמָּשׁ, לְעוֹבְדָהּ — לְעוֹבְדָהּ מַמָּשׁ, מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר בִּיטֵּל, וּמַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר לֹא בִּיטֵּל? ma "le'habelah" ouma "leovdah"? iléma le'habelah — le'habelah mamach, leovdah — leovdah mamach, ma tama deman deamar bitél, ouma tama deman deamar lo bitél?
11. אֶלָּא לָאו לְחַבְּלָהּ — לְמִי שֶׁעָתִיד לְחַבְּלָהּ, וּמַנּוּ? צוֹרֵף יִשְׂרָאֵל. לְעוֹבְדָהּ — לְמִי שֶׁעָתִיד לְעוֹבְדָהּ, וּמַנּוּ? צוֹרֵף גּוֹי. וּשְׁמַע מִינַּהּ: בֵּין בָּזֶה וּבֵין בָּזֶה מַחְלוֹקֶת. ela la le'habelah — lemi cheatid le'habelah, oumanou? tsoréf yisraél. leovdah — lemi cheatid leovdah, oumanou? tsoréf go. ouchma minah: bén baze ouvén baze ma'hloket.
12. לָא, הָכִי קָאָמַר: אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דְּבָרַיי לַחֲבֵירַיי כְּשֶׁמְּכָרָהּ לְחַבְּלָהּ. וּמַנּוּ? צוֹרֵף יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף חֲבֵירַיי לֹא נֶחְלְקוּ עָלַי אֶלָּא כְּשֶׁמְּכָרָהּ לְעוֹבְדָהּ, אֲבָל לְחַבְּלָהּ — מוֹדוּ לִי. la, hakhi kaamar: amar rabi: nirin devara la'havéra kechemekharah le'habelah. oumanou? tsoréf yisraél, cheaf 'havéra lo ne'hlekou ala ela kechemekharah leovdah, aval le'habelah — modou li.
13. מֵיתִיבִי: הַלּוֹקֵחַ גְּרוּטָאוֹת מִן הַגּוֹיִם וּמָצָא בָּהֶן עֲבוֹדָה זָרָה, אִם עַד שֶׁלֹּא נָתַן מָעוֹת מָשַׁךְ — יַחֲזִיר, אִם מִשֶּׁנָּתַן מָעוֹת מָשַׁךְ — יוֹלִיךְ לְיָם הַמֶּלַח. métivi: haloké'ha geroutaot min hagoyim oumatsa bahen avoda zara, im ad chelo natan maot machakh — ya'hazir, im michenatan maot machakh — yolikh leyam hamela'h.
14. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בְּצוֹרֵף יִשְׂרָאֵל מַחְלוֹקֶת, הָא מַנִּי? רַבָּנַן הִיא. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בְּצוֹרֵף גּוֹי מַחְלוֹקֶת, אֲבָל בְּצוֹרֵף יִשְׂרָאֵל דִּבְרֵי הַכֹּל בִּיטֵּל, הָא מַנִּי? i amrate bichlama betsoréf yisraél ma'hloket, ha mani? rabanan hi. ela i amrate betsoréf go ma'hloket, aval betsoréf yisraél divré hakol bitél, ha mani?
15. שָׁאנֵי הָתָם, דְּאַדַּעְתָּא דִּגְרוּטָאוֹת זַבֵּין, אַדַּעְתָּא דַּעֲבוֹדָה זָרָה לָא זַבֵּין. chané hatam, deadata digroutaot zabén, adata daavoda zara la zabén.
16. תָּנוּ רַבָּנַן: לָוָה עָלֶיהָ, אוֹ שֶׁנָּפְלָה עָלֶיהָ מַפּוֹלֶת, אוֹ שֶׁגְּנָבוּהָ לִיסְטִין, אוֹ שֶׁהִנִּיחוּהָ הַבְּעָלִים וְהָלְכוּ לִמְדִינַת הַיָּם, tanou rabanan: lava aleha, o chenafla aleha mapolet, o chegenavouha listin, o chehini'houha habealim vehalkhou limdinat hayam,

Daf 53b

1. אִם עֲתִידִין לַחְזוֹר כְּמִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ — אֵינָהּ בְּטֵילָה. im atidin la'hzor kemil'hemet yeochoua — énah betéla.
2. וּצְרִיכָא, דְּאִי תְּנָא לָוָה עָלֶיהָ — מִדְּלָא זַבְּנַהּ, לָא בַּטְּלַהּ; אֲבָל נָפְלָה עָלֶיהָ מַפּוֹלֶת — מִדְּלָא קָא מְפַנֵּי לַהּ, אֵימָא בַּטּוֹלֵי בַּטְּלַהּ, צְרִיכָא. outsrikha, dei tena lava aleha — midela zabenah, la batelah; aval nafla aleha mapolet — midela ka mefané lah, éma batolé batelah, tserikha.
3. וְאִי תְּנָא נָפְלָה עָלֶיהָ מַפּוֹלֶת, מִשּׁוּם דְּסָבַר: הָא מַנְּחָה, כֹּל אֵימַת דְּבָעֵינָא לַהּ שָׁקֵילְנָא לַהּ, אֲבָל גְּנָבוּהָ לִסְטִים, מִדְּלָא קָא מַהְדַּר אַבָּתְרַהּ — בַּטּוֹלֵי בַּטְּלַהּ, צְרִיכָא. vei tena nafla aleha mapolet, michoum desavar: ha mane'ha, kol émat devaéna lah chakélna lah, aval genavouha listim, midela ka mahdar abatrah — batolé batelah, tserikha.
4. וְאִי תְּנָא גְּנָבוּהָ לִסְטִין, מִשּׁוּם דְּסָבַר: אִי גּוֹי שָׁקֵיל לַהּ — מִפְלָח פָּלַח לַהּ, אִי יִשְׂרָאֵל שָׁקְלָה — אַיְּידֵי דְּדָמֶיהָ יְקָרִין מְזַבֵּין לַהּ לְגוֹי וּפָלַח לַהּ, אֲבָל הִנִּיחוּהָ הַבְּעָלִים וְהָלְכוּ לִמְדִינַת הַיָּם, מִדְּלָא שָׁקְלוּ בַּהֲדַיְיהוּ — בַּטּוֹלֵי בַּטְּלוּהָ, צְרִיכָא. vei tena genavouha listin, michoum desavar: i go chakél lah — mifla'h pala'h lah, i yisraél chakla — ayedé dedameha yekarin mezabén lah lego oufala'h lah, aval hini'houha habealim vehalkhou limdinat hayam, midela chaklou bahadayou — batolé batelouha, tserikha.
5. אִם עֲתִידִין לַחְזוֹר כְּמִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ — אֵינָהּ בְּטֵילָה. מִידֵּי מִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ מִיהְדָּר הֲדוּר? הָכִי קָאָמַר: אִם עֲתִידִין לַחְזוֹר — הֲרֵי הוּא כְּמִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ, וְאֵין לָהּ בְּטִילָה. im atidin la'hzor kemil'hemet yeochoua — énah betéla. midé mil'hemet yeochoua mihdar hadour? hakhi kaamar: im atidin la'hzor — haré hou kemil'hemet yeochoua, veén lah betila.
6. וּלְמָה לִי לְמִיתְלְיַיהּ בְּמִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ? מִלְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵאּ קָא מַשְׁמַע לַן, כִּי הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: יִשְׂרָאֵל שֶׁזָּקַף לְבֵינָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהּ, וּבָא גּוֹי וְהִשְׁתַּחֲוָה לָהּ — אֲסָרָהּ. oulma li lemitleyah bemil'hemet yeochoua? mileta agav or'hé ka machma lan, ki ha deamar rav yeouda amar rav: yisraél chezakaf levéna lehichta'haot lah, ouva go vehichta'hava lah — asarah.
7. מְנָלַן דַּאֲסָרָהּ? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כַּתְּחִילָּה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דְּאָמַר רַחֲמָנָא ״וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ״, מִכְּדֵי יְרוּשָּׁה הִיא לָהֶם מֵאֲבוֹתֵיהֶם, וְאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ! menalan daasarah? amar rabi elazar: kate'hila chel erets yisraél, deamar ra'hamana "vaachéréhem tisrefoun baéch", mikedé yeroucha hi lahem méavotéhem, veén adam osér davar cheéno chelo!
8. וְאִי מִשּׁוּם הָנָךְ דְּמֵעִיקָּרָא, בְּבִיטּוּלָא בְּעָלְמָא סַגִּי לְהוּ! vei michoum hanakh deméikara, bevitoula bealma sagi leou!
9. אֶלָּא, מִדִּפְלַחוּ יִשְׂרָאֵל לְעֵגֶל, גַּלּוֹ אַדַּעְתַּיְיהוּ דְּנִיחָא לְהוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְכִי אֲתוֹ גּוֹיִם, שְׁלִיחוּתָא דִּידְהוּ עָבְדִי. הָכִי נָמֵי, יִשְׂרָאֵל שֶׁזָּקַף לְבֵינָה, גַּלִּיא דַּעְתֵּיהּ דְּנִיחָא לֵיהּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְכִי אֲתָא גּוֹי וּפְלַח לַהּ, שְׁלִיחוּתָא דִּידֵיהּ קָעָבֵיד. ela, midifla'hou yisraél leégel, galo adatayou deni'ha leou baavoda zara, vekhi ato goyim, cheli'houta didou avdi. hakhi namé, yisraél chezakaf levéna, gali datéh deni'ha léh baavoda zara, vekhi ata go oufla'h lah, cheli'houta didéh kaavéd.
10. וְדִלְמָא בְּעֵגֶל הוּא דְּנִיחָא לְהוּ, בְּמִידֵּי אַחֲרִינָא לָא? אָמַר קְרָא: ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל״, מְלַמֵּד שֶׁאִיוּוּ לֶאֱלוֹהוֹת הַרְבֵּה. vedilma beégel hou deni'ha leou, bemidé a'harina la? amar kera: "éle elohekha yisraél", melaméd cheiouou leeloot harbé.
11. אֵימָא: כֹּל דְּבַהֲדֵי עֵגֶל נִיתַּסְרוּ, מִכָּאן וְאֵילָךְ נִישְׁתְּרֵי? מַאן מוֹכַח? éma: kol devahadé égel nitasrou, mikan veélakh nichteré? man mokha'h?
12. מַתְנִי׳ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ — בִּשְׁעַת שָׁלוֹם מוּתֶּרֶת, בִּשְׁעַת מִלְחָמָה אֲסוּרָה. בִּימוֹסְיָאוֹת שֶׁל מְלָכִים — הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּלָכִים עוֹבְרִים. matni' avoda zara chehini'houha ovdeha — bichat chalom mouteret, bichat mil'hama asoura. bimosyaot chel melakhim — haré élou moutarot, mipené chemaamidin otah bechaa chehamelakhim ovrim.
13. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב: בֵּית נִמְרוֹד הֲרֵי הִיא כַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ בִּשְׁעַת שָׁלוֹם, וּמוּתָּר. אַף עַל גַּב דְּכִי בַּדְּרִינְהוּ רַחֲמָנָא כִּשְׁעַת מִלְחָמָה דָּמֵי, אִי (בָּעֲיָא) [בְּעוֹ] לְמִיהְדָּר הֲדוּר, מִדְּלָא הֲדוּר בַּטּוֹלֵי בַּטְּלֻהָ. gema' amar rabi yirmeya bar aba amar rav: bét nimrod haré hi kaavoda zara chehini'houha ovdeha bichat chalom, oumoutar. af al gav dekhi baderinou ra'hamana kichat mil'hama damé, i (baaya) [beo] lemihdar hadour, midela hadour batolé batelouha.
14. בִּימוֹסְיָאוֹת שֶׁל מְלָכִים — הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרוֹת. וְכִי מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּלָכִים עוֹבְרִין מוּתָּרִין? bimosyaot chel melakhim — haré élou moutarot. vekhi mipené chemaamidin otah bechaa chehamelakhim ovrin moutarin?
15. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, הָכִי קָאָמַר: מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָן בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּלָכִים עוֹבְרִין, וּמְלָכִים מַנִּיחִין דֶּרֶךְ זוֹ וְהוֹלְכִין בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan, hakhi kaamar: mipené chemaamidin otan bechaa chehamelakhim ovrin, oumlakhim mani'hin derekh zo veolkhin bederekh a'heret.
16. כִּי אֲתָא עוּלָּא, יָתֵיב אַבִּימְסָא פְּגִימָא. אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְעוּלָּא: וְהָא רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: בִּימוֹס שֶׁנִּפְגַּם אָסוּר! וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר: אֵין עוֹבְדִים לִשְׁבָרִים — הָנֵי מִילֵּי עֲבוֹדָה זָרָה, דְּזִילָא בֵּיהּ מִלְּתָא לְמִפְלַח לִשְׁבָרִים, אֲבָל הַאי לָא אִיכְפַּת לֵיהּ! ki ata oula, yatév abimsa pegima. amar léh rav yeouda leoula: veha rav ouchmouél deamri tarvayou: bimos chenifgam asour! vaafilou leman deamar: én ovdim lichvarim — hané milé avoda zara, dezila béh mileta lemifla'h lichvarim, aval ha la ikhpat léh!
17. אֲמַר לֵיהּ: מַאן יָהֵיב לַן מֵעַפְרָא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל וּמָלִינַן עַיְינִין? הָא רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: בִּימוֹס שֶׁנִּפְגַּם — מוּתָּר, וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר עוֹבְדִין לִשְׁבָרִים, הָנֵי מִילֵּי עֲבוֹדָה זָרָה, דְּכֵיוָן דְּפַלְחַהּ — זִילָא בֵּיהּ מִילְּתָא לְבַטּוֹלַהּ, אֲבָל הָנֵי שָׁקְלִי לְהַאי וּמַיְיתוּ בִּימוֹס אַחֲרִינָא. amar léh: man yahév lan méafra derav ouchmouél oumalinan aynin? ha rabi yo'hanan veréch lakich deamri tarvayou: bimos chenifgam — moutar, vaafilou leman deamar ovdin lichvarim, hané milé avoda zara, dekhévan defal'hah — zila béh mileta levatolah, aval hané chakli leha oumaytou bimos a'harina.
18. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ: בִּימוֹס שֶׁנִּפְגַּם — מוּתָּר, מִזְבֵּחַ שֶׁנִּפְגַּם — אָסוּר עַד שֶׁיִּנָּתֵץ רוּבּוֹ. הֵיכִי דָּמֵי בִּימוֹס, הֵיכִי דָּמֵי מִזְבֵּחַ? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּימוֹס — אֶבֶן אַחַת, מִזְבֵּחַ — אֲבָנִים הַרְבֵּה. tanya kevatéh derabi yo'hanan veréch lakich: bimos chenifgam — moutar, mizbé'ha chenifgam — asour ad cheyinatéts roubo. hékhi damé bimos, hékhi damé mizbé'ha? amar rabi yaakov bar idé amar rabi yo'hanan: bimos — even a'hat, mizbé'ha — avanim harbé.

Daf 54a

1. אָמַר חִזְקִיָּה: מַאי קְרָא ״בְּשׂוּמוֹ כׇּל אַבְנֵי מִזְבֵּחַ כְּאַבְנֵי גִר מְנֻפָּצוֹת לֹא יָקֻמוּ אֲשֵׁרִים וְחַמָּנִים״? אִי אִיכָּא ״כְּאַבְנֵי גִיר מְנוּפָּצוֹת״ — לֹא יְקוּמוּן אֲשֵׁרִים וְחַמָּנִים, אִי לָאו — יָקוּמוּ. amar 'hizkiya: ma kera "besoumo kol avné mizbé'ha keavné gir menoupatsot lo yakoumou achérim ve'hamanim"? i ika "keavné gir menoupatsot" — lo yekoumoun achérim ve'hamanim, i la — yakoumou.
2. תָּנָא: נֶעֱבָד שֶׁלּוֹ אָסוּר, וְשֶׁל חֲבֵירוֹ מוּתָּר. וּרְמִינְהִי: אֵיזֶהוּ נֶעֱבָד? כֹּל שֶׁעוֹבְדִים אוֹתוֹ בֵּין בְּשׁוֹגֵג וּבֵין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּאוֹנֶס וּבֵין בְּרָצוֹן. הַאי אוֹנֶס הֵיכִי דָּמֵי? לָאו כְּגוֹן דְּאָנַס בֶּהֱמַת חֲבֵירוֹ וְהִשְׁתַּחֲוָה לָהּ? tana: neevad chelo asour, vechel 'havéro moutar. ourminhi: ézeou neevad? kol cheovdim oto bén bechogég ouvén bemézid, bén beones ouvén beratson. ha ones hékhi damé? la kegon deanas behemat 'havéro vehichta'hava lah?
3. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: לָא, כְּגוֹן שֶׁאֲנָסוּהוּ גּוֹיִם וְהִשְׁתַּחֲוָה לִבְהֶמְתּוֹ דִּידֵיהּ. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא: אוֹנֶס רַחֲמָנָא פַּטְרֵיהּ, דִּכְתִיב ״וְלַנַּעֲרָה לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר״! amar ramé bar 'hama: la, kegon cheanasouou goyim vehichta'hava livhemto didéh. matkéf lah rabi zéra: ones ra'hamana patréh, dikhtiv "velanaara lo taase davar"!
4. אֶלָּא אָמַר רָבָא: הַכֹּל הָיוּ בִּכְלָל ״לֹא תָעׇבְדֵם״, וּכְשֶׁפָּרַט לְךָ הַכָּתוּב ״וָחַי בָּהֶם״ וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם — יָצָא אוֹנֶס. ela amar rava: hakol haou bikhlal "lo taovdém", oukhcheparat lekha hakatouv "va'ha bahem" velo cheyamout bahem — yatsa ones.
5. וַהֲדַר כְּתַב רַחֲמָנָא: ״וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קׇדְשִׁי״, דַּאֲפִילּוּ בְּאוֹנֶס. הָא כֵּיצַד? הָא בְּצִנְעָא, וְהָא בְּפַרְהֶסְיָא. vahadar ketav ra'hamana: "velo te'halelou et chém kodchi", daafilou beones. ha kétsad? ha betsina, veha befarhesya.
6. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבָא: תַּנְיָא דִּמְסַיְּיעָא לָךְ, בִּימוֹסְיָאוֹת שֶׁל גּוֹיִם בִּשְׁעַת הַשְּׁמָד — אַף עַל פִּי שֶׁהַשְּׁמָד בָּטֵל, אוֹתָן בִּימוֹסְיָאוֹת לֹא בָּטְלוּ. amarou léh rabanan lerava: tanya dimsayea lakh, bimosyaot chel goyim bichat hachemad — af al pi chehachemad batél, otan bimosyaot lo batlou.
7. אֲמַר לְהוּ: אִי מִשּׁוּם הָא לָא תְּסַיְּיעַן, אֵימַר יִשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּד הֲוָה וּפְלַח לַהּ בְּרָצוֹן. רַב אָשֵׁי אָמַר: לָא תֵּימָא ״אֵימַר״, אֶלָּא וַדַּאי יִשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּד הֲוָה וּפְלַח לַהּ בְּרָצוֹן. amar leou: i michoum ha la tesayean, émar yisraél mechoumad hava oufla'h lah beratson. rav aché amar: la téma "émar", ela vada yisraél mechoumad hava oufla'h lah beratson.
8. חִזְקִיָּה אָמַר, כְּגוֹן שֶׁנִּיסֵּךְ לַעֲבוֹדָה זָרָה יַיִן עַל קַרְנֶיהָ. מַתְקֵיף לַהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הַאי נֶעֱבָד הוּא? הַאי בִּימוֹס בְּעָלְמָא הוּא, וְשַׁרְיֵיהּ! 'hizkiya amar, kegon chenisékh laavoda zara yayin al karneha. matkéf lah rav ada bar ahava: ha neevad hou? ha bimos bealma hou, vecharyéh!
9. אֶלָּא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: כְּגוֹן שֶׁנִּיסֵּךְ לָהּ יַיִן בֵּין קַרְנֶיהָ, דַּעֲבַד בַּהּ מַעֲשֶׂה, וְכִי הָא דַּאֲתָא עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְבֶהֱמַת חֲבֵירוֹ לֹא אָסְרָה, עָשָׂה בָּהּ מַעֲשֶׂה — אֲסָרָהּ. ela amar rav ada bar ahava: kegon chenisékh lah yayin bén karneha, daavad bah maase, vekhi ha daata oula amar rabi yo'hanan: af al pi cheamrou hamichta'have levehemat 'havéro lo asra, asa bah maase — asarah.
10. אֲמַר לְהוּ רַב נַחְמָן: פּוּקוּ וֶאֱמַרוּ לֵיהּ לְעוּלָּא, כְּבָר תַּרְגְּמַהּ רַב הוּנָא לִשְׁמַעְתָּיךְ בְּבָבֶל, דְּאָמַר רַב הוּנָא: הָיְתָה בֶּהֱמַת חֲבֵירוֹ רְבוּצָה בִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה, כֵּיוָן שֶׁשָּׁחַט בָּהּ סִימָן אֶחָד — אֲסָרָהּ. amar leou rav na'hman: poukou veemarou léh leoula, kevar targemah rav houna lichmatakh bevavel, deamar rav houna: hayta behemat 'havéro revoutsa bifné avoda zara, kévan checha'hat bah siman e'had — asarah.
11. מְנָא לַן דַּאֲסָרָהּ? אִילֵּימָא מִכֹּהֲנִים, וְדִלְמָא שָׁאנֵי כֹּהֲנִים דִּבְנֵי דֵעָה נִינְהוּ! mena lan daasarah? iléma mikohanim, vedilma chané kohanim divné déa ninou!
12. וְאֶלָּא מֵאַבְנֵי מִזְבֵּחַ, וְדִלְמָא כִּדְרַב פָּפָּא? veela méavné mizbé'ha, vedilma kidrav papa?

Daf 54b

1. וְאֶלָּא מִכֵּלִים, דִּכְתִיב: ״וְאֶת כׇּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר הִזְנִיחַ הַמֶּלֶךְ אָחָז בְּמַלְכוּתוֹ בְּמַעֲלוֹ הֵכַנּוּ וְהִקְדָּשְׁנוּ״, וְאָמַר מָר: ״הֵכַנּוּ״ — שֶׁגְּנַזְנוּם, ״וְהִקְדָּשְׁנוּ״ — שֶׁהִקְדַּשְׁנוּ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן, וְהָא אֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ! veela mikélim, dikhtiv: "veet kol hakélim acher hizni'ha hamelekh a'haz bemalkhouto bemaalo hékhanou vehikdachnou", veamar mar: "hékhanou" — chegenaznoum, "vehikdachnou" — chehikdachnou a'hérim ta'htéhen, veha én adam osér davar cheéno chelo!
2. אֶלָּא, כֵּיוָן דַּעֲבַד בְּהוּ מַעֲשֶׂה, אִיתְּסַרוּ לְהוּ; הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה בָּהּ מַעֲשֶׂה — אֲסָרָהּ. ela, kévan daavad beou maase, itesarou leou; hakha namé, kévan cheasa bah maase — asarah.
3. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְקַרְקַע עוֹלָם לֹא אֲסָרָהּ, חָפַר בָּהּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת — אֲסָרָהּ. כִּי אֲתָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְבַעֲלֵי חַיִּים לֹא אֲסָרָן, עֲשָׂאָן חֲלִיפִין לַעֲבוֹדָה זָרָה — אֲסָרָן. ki ata rav dimi, amar rabi yo'hanan: af al pi cheamrou hamichta'have lekarka olam lo asarah, 'hafar bah borot chi'hin oumarot — asarah. ki ata rav chemouél bar yeouda, amar rabi yo'hanan: af al pi cheamrou hamichta'have levaalé 'hayim lo asaran, asaan 'halifin laavoda zara — asaran.
4. כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר: פְּלִיגוּ בַּהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר רַבִּי יוֹסֵי וְרַבָּנַן, חַד אָמַר: חֲלִיפִין אֲסוּרִין, חֲלִיפֵי חֲלִיפִין מוּתָּרִין, וְחַד אָמַר: אֲפִילּוּ חֲלִיפֵי חֲלִיפִין נָמֵי אֲסוּרִין. ki ata ravin amar: peligou bah rabi yichmaél bar rabi yosé verabanan, 'had amar: 'halifin asourin, 'halifé 'halifin moutarin, ve'had amar: afilou 'halifé 'halifin namé asourin.
5. מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר חֲלִיפֵי חֲלִיפִין אֲסוּרִין? אָמַר קְרָא: ״וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ״, כֹּל שֶׁאַתָּה מְהַיֶּה מִמֶּנּוּ הֲרֵי הוּא כָּמוֹהוּ. וְאִידַּךְ, אָמַר קְרָא: ״הוּא״ — הוּא וְלֹא חֲלִיפֵי חֲלִיפִין. ma tama deman deamar 'halifé 'halifin asourin? amar kera: "vehayita 'hérem kamoou", kol cheata mehaye mimenou haré hou kamoou. veidakh, amar kera: "hou" — hou velo 'halifé 'halifin.
6. וְאִידַּךְ, הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמַעוֹטֵי עׇרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם, שֶׁאִם מְכָרָן וְקִידֵּשׁ בִּדְמֵיהֶן — מְקוּדֶּשֶׁת. veidakh, haou mibeé léh lemaoté orla vekhilé hakerem, cheim mekharan vekidéch bidméhen — mekoudechet.
7. וְאִידַּךְ, עׇרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם לָא צְרִיכִי מִיעוּטָא, דְּהָוְיָא לְהוּ עֲבוֹדָה זָרָה וּשְׁבִיעִית שְׁנֵי כְּתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד, וְכׇל שְׁנֵי כְּתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין. veidakh, orla vekhilé hakerem la tserikhi miouta, dehavya leou avoda zara ouchviit chené ketouvin habain kee'had, vekhol chené ketouvin habain kee'had én melamedin.
8. עֲבוֹדָה זָרָה — הָא דַּאֲמַרַן, שְׁבִיעִית — דִּכְתִיב: ״כִּי יוֹבֵל הִיא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם״, מָה קֹדֶשׁ תּוֹפֵס אֶת דָּמָיו וְאָסוּר, אַף שְׁבִיעִית תּוֹפֶסֶת אֶת דָּמֶיהָ וַאֲסוּרָה. avoda zara — ha daamaran, cheviit — dikhtiv: "ki yovél hi kodech tihye lakhem", ma kodech tofés et dama veasour, af cheviit tofeset et dameha vaasoura.
9. אִי מָה קֹדֶשׁ תּוֹפֵס אֶת דָּמָיו וְיוֹצֵא לְחוּלִּין, אַף שְׁבִיעִית תּוֹפֶסֶת אֶת דָּמֶיהָ וְיוֹצְאָה לְחוּלִּין! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תִּהְיֶה״, בַּהֲוָיָיתָהּ תְּהֵא. i ma kodech tofés et dama veotsé le'houlin, af cheviit tofeset et dameha veotsa le'houlin! talmoud lomar: "tihye", bahavayatah tehé.
10. הָא כֵּיצַד? לָקַח בְּפֵירוֹת שְׁבִיעִית בָּשָׂר — אֵלּוּ וְאֵלּוּ מִתְבַּעֲרִין בַּשְּׁבִיעִית, לָקַח בַּבָּשָׂר דָּגִים — יָצָא בָּשָׂר נִכְנְסוּ דָּגִים, בַּדָּגִים יַיִן — יָצְאוּ דָּגִים נִכְנַס יַיִן, בַּיַּיִן שֶׁמֶן — יָצָא יַיִן וְנִכְנַס שֶׁמֶן, הָא כֵּיצַד? אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִתְפָּס בִּשְׁבִיעִית, וּפְרִי עַצְמוֹ אָסוּר. ha kétsad? laka'h beférot cheviit basar — élou veélou mitbaarin bacheviit, laka'h babasar dagim — yatsa basar nikhnesou dagim, badagim yayin — yatsou dagim nikhnas yayin, bayayin chemen — yatsa yayin venikhnas chemen, ha kétsad? a'haron a'haron nitpas bichviit, oufri atsmo asour.
11. וְאִידַּךְ, קָסָבַר: שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד מְלַמְּדִין, וְאִיצְטְרִיךְ ״הוּא״ לְמַעוֹטִינְהוּ. veidakh, kasavar: chené khetouvin habain kee'had melamedin, veitsterikh "hou" lemaotinou.
12. מַתְנִי׳ שָׁאֲלוּ אֶת הַזְּקֵנִים בְּרוֹמִי: אִם אֵין רְצוֹנוֹ בַּעֲבוֹדָה זָרָה, לָמָה אֵינוֹ מְבַטְּלָהּ? אָמְרוּ לָהֶן: אִילּוּ לְדָבָר שֶׁאֵין צוֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ הָיוּ עוֹבְדִין — הָיָה מְבַטְּלוֹ, הֲרֵי הֵן עוֹבְדִין לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה וְלַכּוֹכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת, יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ מִפְּנֵי הַשּׁוֹטִים?! matni' chaalou et hazekénim beromi: im én retsono baavoda zara, lama éno mevatelah? amrou lahen: ilou ledavar cheén tsorekh laolam bo haou ovdin — haya mevatelo, haré hén ovdin la'hama velalevana velakokhavim velamazalot, yeabéd olamo mipené hachotim?!
13. אָמְרוּ לָהֶן: אִם כֵּן, יְאַבֵּד דָּבָר שֶׁאֵין צוֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ, וְיַנִּיחַ דָּבָר שֶׁצּוֹרֶךְ הָעוֹלָם בּוֹ! אָמְרוּ לָהֶן: אַף אָנוּ מַחֲזִיקִין יְדֵי עוֹבְדֵיהֶן שֶׁל אֵלּוּ, שֶׁאוֹמְרִים: תֵּדְעוּ שֶׁהֵן אֱלוֹהוֹת, שֶׁהֲרֵי הֵן לֹא בָּטְלוּ. amrou lahen: im kén, yeabéd davar cheén tsorekh laolam bo, veyani'ha davar chetsorekh haolam bo! amrou lahen: af anou ma'hazikin yedé ovdéhen chel élou, cheomrim: tédou chehén eloot, cheharé hén lo batlou.
14. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: שָׁאֲלוּ פִלוֹסוֹפִין אֶת הַזְּקֵנִים בְּרוֹמִי: אִם אֱלֹהֵיכֶם אֵין רְצוֹנוֹ בַּעֲבוֹדָה זָרָה, מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְבַטְּלָהּ? אָמְרוּ לָהֶם: אִילּוּ לְדָבָר שֶׁאֵין הָעוֹלָם צוֹרֶךְ לוֹ הָיוּ עוֹבְדִין, הֲרֵי הוּא מְבַטְּלָהּ. הֲרֵי הֵן עוֹבְדִין לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה וְלַכּוֹכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת, יְאַבֵּד עוֹלָם מִפְּנֵי הַשּׁוֹטִים? אֶלָּא עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג, וְשׁוֹטִים שֶׁקִּלְקְלוּ עֲתִידִין לִיתֵּן אֶת הַדִּין. gema' tanou rabanan: chaalou filosofin et hazekénim beromi: im elohékhem én retsono baavoda zara, mipené ma éno mevatelah? amrou lahem: ilou ledavar cheén haolam tsorekh lo haou ovdin, haré hou mevatelah. haré hén ovdin la'hama velalevana velakokhavim velamazalot, yeabéd olam mipené hachotim? ela olam keminhago nohég, vechotim chekilkelou atidin litén et hadin.
15. דָּבָר אַחֵר: הֲרֵי שֶׁגָּזַל סְאָה שֶׁל חִטִּים [וְהָלַךְ] וּזְרָעָהּ בַּקַּרְקַע — דִּין הוּא שֶׁלֹּא תִּצְמַח, אֶלָּא עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג וְהוֹלֵךְ, וְשׁוֹטִים שֶׁקִּלְקְלוּ עֲתִידִין לִיתֵּן אֶת הַדִּין. davar a'hér: haré chegazal sea chel 'hitim [vehalakh] ouzraah bakarka — din hou chelo titsma'h, ela olam keminhago nohég veolékh, vechotim chekilkelou atidin litén et hadin.
16. דָּבָר אַחֵר: הֲרֵי שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת חֲבֵירוֹ — דִּין הוּא שֶׁלֹּא תִּתְעַבֵּר, אֶלָּא עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג וְהוֹלֵךְ, וְשׁוֹטִים שֶׁקִּלְקְלוּ עֲתִידִין לִיתֵּן אֶת הַדִּין. davar a'hér: haré cheba al échet 'havéro — din hou chelo titabér, ela olam keminhago nohég veolékh, vechotim chekilkelou atidin litén et hadin.
17. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא דַּיָּין לָרְשָׁעִים שֶׁעוֹשִׂין סֶלַע שֶׁלִּי פּוּמְבֵּי, אֶלָּא שֶׁמַּטְרִיחִין אוֹתִי וּמַחְתִּימִין אוֹתִי בְּעַל כׇּרְחִי. vehaynou deamar réch lakich: amar hakadoch baroukh hou: lo dayan larchaim cheosin sela cheli poumbé, ela chematri'hin oti ouma'htimin oti beal kor'hi.
18. שָׁאַל פִלוֹסֹפוּס אֶחָד אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם ״כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא״, מִפְּנֵי מָה מִתְקַנֵּא בְּעוֹבְדֶיהָ וְאֵין מִתְקַנֵּא בָּהּ? chaal filosofous e'had et raban gamliél: katouv betoratkhem "ki h' elohekha éch okhla hou él kana", mipené ma mitkané beovdeha veén mitkané bah?
19. אָמַר לוֹ: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן אֶחָד, וְאוֹתוֹ הַבֵּן הָיָה מְגַדֵּל לוֹ אֶת הַכֶּלֶב וְהֶעֱלָה לוֹ שֵׁם עַל שֵׁם אָבִיו, וּכְשֶׁהוּא נִשְׁבָּע אוֹמֵר: ״בְּחַיֵּי כֶּלֶב אַבָּא״, כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ, עַל מִי הוּא כּוֹעֵס, עַל הַבֵּן הוּא כּוֹעֵס אוֹ עַל הַכֶּלֶב הוּא כּוֹעֵס? הֱוֵי אוֹמֵר: עַל הַבֵּן הוּא כּוֹעֵס. amar lo: emchol lekha machal, lema hadavar dome? lemelekh basar vadam chehaya lo bén e'had, veoto habén haya megadél lo et hakelev veheela lo chém al chém avi, oukhcheou nichba omér: "be'hayé kelev aba", kechechama hamelekh, al mi hou koés, al habén hou koés o al hakelev hou koés? hevé omér: al habén hou koés.
20. אָמַר לוֹ: כֶּלֶב אַתָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ? וַהֲלֹא יֵשׁ בָּהּ מַמָּשׁ! אָמַר לוֹ: וּמָה רָאִיתָ? אָמַר לוֹ: פַּעַם אַחַת נָפְלָה דְּלֵיקָה בְּעִירֵנוּ, וְנִשְׂרְפָה כׇּל הָעִיר כּוּלָּהּ, וְאוֹתוֹ בֵּית עֲבוֹדָה זָרָה לֹא נִשְׂרַף! amar lo: kelev ata koré otah? vahalo yéch bah mamach! amar lo: ouma raita? amar lo: paam a'hat nafla deléka beirénou, venisrefa kol hair koulah, veoto bét avoda zara lo nisraf!
21. אָמַר לוֹ: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁסָּרְחָה עָלָיו מְדִינָה, כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִלְחָמָה, עִם הַחַיִּים הוּא עוֹשֶׂה אוֹ עִם הַמֵּתִים הוּא עוֹשֶׂה? הֱוֵי אוֹמֵר: עִם הַחַיִּים הוּא עוֹשֶׂה. amar lo: emchol lekha machal, lema hadavar dome? lemelekh basar vadam chesar'ha ala medina, kecheou ose mil'hama, im ha'hayim hou ose o im hamétim hou ose? hevé omér: im ha'hayim hou ose.
22. אָמַר לוֹ: כֶּלֶב אַתָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ, מֵת אַתָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ, אִם כֵּן יְאַבְּדֶנָּה מִן הָעוֹלָם! אָמַר לוֹ: אִילּוּ לְדָבָר שֶׁאֵין הָעוֹלָם צָרִיךְ לוֹ הָיוּ עוֹבְדִין, הֲרֵי הוּא מְבַטְּלָהּ, הֲרֵי הֵן עוֹבְדִין לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה, לַכּוֹכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת, לָאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיוֹת, יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ מִפְּנֵי שׁוֹטִים? וְכֵן הוּא אוֹמֵר: amar lo: kelev ata koré otah, mét ata koré otah, im kén yeabedena min haolam! amar lo: ilou ledavar cheén haolam tsarikh lo haou ovdin, haré hou mevatelah, haré hén ovdin la'hama velalevana, lakokhavim velamazalot, laafikim velagéaot, yeabéd olamo mipené chotim? vekhén hou omér:

Daf 55a

1. ״אָסֹף אָסֵף כֹּל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה נְאֻם ה׳, אָסֵף אָדָם וּבְהֵמָה אָסֵף עוֹף הַשָּׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם וְהַמַּכְשֵׁלוֹת אֶת הָרְשָׁעִים [וְגוֹ׳]״, וְכִי מִפְּנֵי שֶׁהָרְשָׁעִים נִכְשָׁלִים בָּהֶן יְאַבְּדֵם מִן הָעוֹלָם? וַהֲלֹא לְאָדָם הֵן עוֹבְדִין, ״וְהִכְרַתִּי אֶת הָאָדָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה [וְגוֹ׳]״. "asof aséf kol méal pené haadama neoum h', aséf adam ouvhéma aséf of hachamayim oudgé hayam vehamakhchélot et harchaim [vego']", vekhi mipené cheharchaim nikhchalim bahen yeabedém min haolam? vahalo leadam hén ovdin, "vehikhrati et haadam méal pené haadama [vego']".
2. שָׁאַל אַגְרִיפַּס שַׂר צָבָא אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: כְּתִיב בְּתוֹרַתְכֶם: ״כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא״, כְּלוּם מִתְקַנֵּא אֶלָּא חָכָם בְּחָכָם, וְגִבּוֹר בְּגִבּוֹר, וְעָשִׁיר בְּעָשִׁיר? chaal agripas sar tsava et raban gamliél: ketiv betoratkhem: "ki h' elohekha éch okhla hou él kana", keloum mitkané ela 'hakham be'hakham, vegibor begibor, veachir beachir?
3. אָמַר לוֹ: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ, חֲשׁוּבָה מִמֶּנָּה — אֵין מִתְקַנְּאָה בָּהּ, פְּחוּתָה מִמֶּנָּה — מִתְקַנְּאָה בָּהּ. amar lo: emchol lekha machal, lema hadavar dome? leadam chenasa icha al ichto, 'hachouva mimena — én mitkanea bah, pe'houta mimena — mitkanea bah.
4. אֲמַר לֵיהּ זוּנִין לְרַבִּי עֲקִיבָא: לִבִּי וְלִבָּךְ יָדַע דַּעֲבוֹדָה זָרָה לֵית בַּהּ מְשָׁשָׁא, וְהָא קָחָזֵינַן גַּבְרֵי דְּאָזְלִי כִּי מְתַבְּרִי וְאָתוּ כִּי מְצַמְּדִי! מַאי טַעְמָא? amar léh zounin lerabi akiva: libi velibakh yada daavoda zara lét bah mechacha, veha ka'hazénan gavré deazli ki metaberi veatou ki metsamedi! ma tama?
5. אָמַר לוֹ: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם נֶאֱמָן שֶׁהָיָה בָּעִיר, וְכׇל בְּנֵי עִירוֹ הָיוּ מַפְקִידִין אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים, וּבָא אָדָם אֶחָד וְהִפְקִיד לוֹ בְּעֵדִים. פַּעַם אֶחָד שָׁכַח וְהִפְקִיד אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: בּוֹא וְנִכְפְּרֶנּוּ, אָמַר לָהּ: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹטֶה זֶה עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן אָנוּ נְאַבֵּד אֶת אֱמוּנָתֵינוּ? amar lo: emchol lekha machal, lema hadavar dome? leadam neeman chehaya bair, vekhol bené iro haou mafkidin etslo chelo beédim, ouva adam e'had vehifkid lo beédim. paam e'had chakha'h vehifkid etslo chelo beédim, amra lo ichto: bo venikhperenou, amar lah: vekhi mipené chechote ze asa chelo kaogen anou neabéd et emounaténou?
6. אַף כָּךְ יִסּוּרִין, בְּשָׁעָה שֶׁמְּשַׁגְּרִין אוֹתָן עַל הָאָדָם, מַשְׁבִּיעִין אוֹתָן: שֶׁלֹּא תֵּלְכוּ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי, וְלֹא תֵּצְאוּ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי וּבְשָׁעָה פְּלוֹנִית, וְעַל יְדֵי פְּלוֹנִי וְעַל יְדֵי סַם פְּלוֹנִי. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּן לָצֵאת, הָלַךְ זֶה לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה, אָמְרוּ יִסּוּרִין: דִּין הוּא שֶׁלֹּא נֵצֵא, וְחוֹזְרִין וְאוֹמְרִים: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹטֶה זֶה עוֹשֶׂה שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן אָנוּ נְאַבֵּד שְׁבוּעָתֵנוּ? af kakh yisourin, bechaa chemechagerin otan al haadam, machbiin otan: chelo télkhou ela beom peloni, velo tétsou ela beom peloni ouvchaa pelonit, veal yedé peloni veal yedé sam peloni. kévan chehigia zemanan latsét, halakh ze levét avoda zara, amrou yisourin: din hou chelo nétsé, ve'hozrin veomrim: vekhi mipené chechote ze ose chelo kaogen anou neabéd chevouaténou?
7. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב ״וׇחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים״? רָעִים בִּשְׁלִיחוּתָן, וְנֶאֱמָנִים בִּשְׁבוּעָתָן. vehaynou deamar rabi yo'hanan: ma dikhtiv "vo'holayim raim veneemanim"? raim bichli'houtan, veneemanim bichvouatan.
8. אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר רַב יִצְחָק לְרַב יְהוּדָה: הָאִיכָּא בֵּית עֲבוֹדָה זָרָה בְּאַתְרִין, דְּכִי מִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִטְרָא, מִתְחֲזֵי לְהוּ בְּחֶלְמָא וְאָמַר לְהוּ: שַׁחֲטוּ לִי גַּבְרָא וְאַיְיתֵי מִטְרָא — שָׁחֲטוּ לַהּ גַּבְרָא וְאָתֵי מִטְרָא! amar léh rava bar rav yits'hak lerav yeouda: haika bét avoda zara beatrin, dekhi mitsterikh alma lemitra, mit'hazé leou be'helma veamar leou: cha'hatou li gavra veayté mitra — cha'hatou lah gavra veaté mitra!
9. אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא (אִי הֲוַי) [אִיכּוֹ] שָׁכֵיבְנָא, לָא אֲמַרִי לְכוּ הָא מִלְּתָא, דְּאָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב ״אֲשֶׁר חָלַק ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים״? מְלַמֵּד שֶׁהֶחְלִיקָן בִּדְבָרִים, כְּדֵי לְטוֹרְדָן מִן הָעוֹלָם. amar léh: hachta (i hava) [iko] chakhévna, la amari lekhou ha mileta, deamar rav: ma dikhtiv "acher 'halak h' elohekha otam lekhol haamim"? melaméd chehe'hlikan bidvarim, kedé letordan min haolam.
10. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב ״אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן״? בָּא לִטַּמֵּא — פּוֹתְחִין לוֹ, בָּא לִטָּהֵר — מְסַיְּיעִין אוֹתוֹ. vehaynou deamar réch lakich: ma dikhtiv "im lalétsim hou yalits velaanavim yiten 'hén"? ba litamé — pot'hin lo, ba litahér — mesayein oto.
11. מַתְנִי׳ לוֹקְחִין גַּת בְּעוּטָה מִן הַנׇּכְרִי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל בְּיָדוֹ וְנוֹתֵן לַתַּפּוּחַ, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר. יָרַד לַבּוֹר — מַה שֶּׁבַּבּוֹר אָסוּר, וְהַשְּׁאָר מוּתָּר. matni' lok'hin gat beouta min hanokhri, af al pi cheou notél beyado venotén latapou'ha, veéno ose yén nesekh ad cheyéréd labor. yarad labor — ma chebabor asour, vehachear moutar.
12. דּוֹרְכִין עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת, dorkhin im hanokhri bagat,

Daf 55b

1. אֲבָל לֹא בּוֹצְרִין עִמּוֹ. יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּטוּמְאָה — לֹא דּוֹרְכִין וְלֹא בּוֹצְרִין עִמּוֹ, אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ חָבִיּוֹת לַגַּת, וּמְבִיאִין עִמּוֹ מִן הַגַּת. aval lo botsrin imo. yisraél cheou ose betouma — lo dorkhin velo botsrin imo, aval molikhin imo 'haviyot lagat, oumviin imo min hagat.
2. נַחְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּטוּמְאָה — לֹא לָשִׁין וְלֹא עוֹרְכִין עִמּוֹ, אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ פַּת לְפַלְטֵר. na'htom cheou ose betouma — lo lachin velo orkhin imo, aval molikhin imo pat lefaltér.
3. גְּמָ׳ אָמַר רַב הוּנָא: יַיִן, כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל לְהִמָּשֵׁךְ, עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ. תְּנַן: לוֹקְחִים גַּת בְּעוּטָה מִן הַנׇּכְרִי, וְאַף עַל פִּי שֶׁנָּטַל בְּיָדוֹ וְנָתַן לַתַּפּוּחַ! אָמַר רַב הוּנָא: בְּגַת פְּקוּקָה וּמְלֵאָה. gema' amar rav houna: yayin, kévan chehit'hil lehimachékh, ose yén nesekh. tenan: lok'him gat beouta min hanokhri, veaf al pi chenatal beyado venatan latapou'ha! amar rav houna: begat pekouka oumléa.
4. תָּא שְׁמַע, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר! הָכָא נָמֵי בְּגַת פְּקוּקָה וּמְלֵאָה. ta chema, veéno ose yén nesekh ad cheyéréd labor! hakha namé begat pekouka oumléa.
5. תָּא שְׁמַע: יָרַד לַבּוֹר — מָה שֶׁבַּבּוֹר אָסוּר, וְהַשְּׁאָר מוּתָּר. אָמַר רַב הוּנָא: לָא קַשְׁיָא — כָּאן בְּמִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה, כָּאן בְּמִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה. ta chema: yarad labor — ma chebabor asour, vehachear moutar. amar rav houna: la kachya — kan bemichna richona, kan bemichna a'harona.
6. דְּתַנְיָא: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים בד״ד — אֵין בּוֹצְרִין עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת, שֶׁאָסוּר לִגְרוֹם טוּמְאָה לְחוּלִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין דּוֹרְכִין עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשֶׂה פֵּירוֹתָיו בְּטוּמְאָה, שֶׁאָסוּר לְסַיֵּיעַ יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵירָה, אֲבָל דּוֹרְכִים עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת, וְלָא חָיְישִׁינַן לִדְרַב הוּנָא. detanya: barichona haou omrim vd"d — én botsrin im hanokhri bagat, cheasour ligrom touma le'houlin chebeerets yisraél, veén dorkhin im yisraél cheose pérota betouma, cheasour lesayéa yedé ovré avéra, aval dorkhim im hanokhri bagat, vela 'haychinan lidrav houna.
7. וְחָזְרוּ לוֹמַר דב״ב — אֵין דּוֹרְכִין עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת, מִשּׁוּם דְּרַב הוּנָא. ve'hazrou lomar dv"v — én dorkhin im hanokhri bagat, michoum derav houna.

Daf 56a

1. וְאֵין בּוֹצְרִין עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשֶׂה פֵּירוֹתָיו בְּטוּמְאָה, וְכׇל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין דּוֹרְכִין, אֲבָל בּוֹצְרִין עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת, שֶׁמּוּתָּר לִגְרוֹם טוּמְאָה לְחוּלִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. veén botsrin im yisraél cheose pérota betouma, vekhol chekén cheén dorkhin, aval botsrin im hanokhri bagat, chemoutar ligrom touma le'houlin chebeerets yisraél.
2. וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לְבוֹר. וְהָתַנְיָא: יַיִן מִשֶּׁיְּקַפֶּה! veéno ose yén nesekh ad cheyéréd levor. vehatanya: yayin micheyekape!
3. אָמַר רָבָא: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי עֲקִיבָא, הָא רַבָּנַן, דִּתְנַן: יַיִן מִשֶּׁיֵּרֵד לַבּוֹר, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִשֶּׁיְּקַפֶּה. amar rava: la kachya, ha rabi akiva, ha rabanan, ditnan: yayin micheyéréd labor, rabi akiva omér: micheyekape.
4. אִיבַּעְיָא לְהוּ: קִיפּוּי דְּבוֹר, אוֹ קִיפּוּי דְּחָבִית? ibaya leou: kipou devor, o kipou de'havit?
5. תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: יַיִן — מִשֶּׁיְּקַפֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁקִּפָּה, קוֹלֵט מִן הַגַּת הָעֶלְיוֹנָה וּמִן הַצִּינּוֹר וְשׁוֹתֶה. שְׁמַע מִינַּהּ קִיפּוּי דְּבוֹר קָאָמְרִינַן, שְׁמַע מִינַּהּ. ta chema, detanya: yayin — micheyekape, af al pi chekipa, kolét min hagat haelona oumin hatsinor vechote. chema minah kipou devor kaamrinan, chema minah.
6. וְהָתָנֵי רַב זְבִיד בִּדְבֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: יַיִן — מִשֶּׁיֵּרֵד לַבּוֹר וִיקַפֶּה, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִשֶּׁיְּשַׁלֶּה בֶּחָבִיּוֹת! תָּרְצַהּ נָמֵי לְהָךְ קַמַּיְיתָא הָכִי: יַיִן — מִשֶּׁיֵּרֵד לַבּוֹר וִיקַפֶּה, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִשֶּׁיְּשַׁלֶּה בֶּחָבִיּוֹת. vehatané rav zevid bidvé rabi ochaya: yayin — micheyéréd labor vikape, rabi akiva omér: micheyechale be'haviyot! tartsah namé lehakh kamayta hakhi: yayin — micheyéréd labor vikape, rabi akiva omér: micheyechale be'haviyot.
7. וְאֶלָּא, מַתְנִיתִין דְּקָתָנֵי: אֵינוֹ עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר, לֵימָא תְּלָתָא תַּנָּאֵי הִיא? לָא, שָׁאנֵי יֵין נֶסֶךְ דְּאַחְמִירוּ בֵּיהּ רַבָּנַן. veela, matnitin dekatané: éno ose yén nesekh ad cheyéréd labor, léma telata tanaé hi? la, chané yén nesekh dea'hmirou béh rabanan.

Daf 56b

1. וּלְרָבָא, דְּלָא שָׁאנֵי לֵיהּ, מוֹקֵים לֵיהּ כִּתְלָתָא תַּנָּאֵי. oulrava, dela chané léh, mokém léh kitlata tanaé.
2. מַה שֶּׁבַּבּוֹר אָסוּר וְהַשְּׁאָר מוּתָּר. אָמַר רַב הוּנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא הֶחֱזִיר גַּרְגּוּתְנִי לַגַּת, אֲבָל הֶחְזִיר גַּרְגּוּתְנִי לַגַּת — אָסוּר. ma chebabor asour vehachear moutar. amar rav houna: lo chanou ela chelo he'hezir gargoutni lagat, aval he'hzir gargoutni lagat — asour.
3. גַּרְגּוּתְנִי גּוּפַהּ, בְּמַאי קָא מִיתַּסְרָא? בְּנִצּוֹק. שְׁמַע מִינַּהּ: נִצּוֹק חִיבּוּר! כִּדְתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: שֶׁפְּחָסַתּוּ צְלוֹחִיתוֹ. הָכָא נָמֵי: שֶׁפְּחָסַתּוּ בּוֹרוֹ. gargoutni goufah, bema ka mitasra? benitsok. chema minah: nitsok 'hibour! kidtané rabi 'hiya: chepe'hasatou tselo'hito. hakha namé: chepe'hasatou boro.
4. הָהוּא יָנוֹקָא דִּתְנָא עֲבוֹדָה זָרָה בְּשֵׁית שְׁנֵי, בְּעוֹ מִינֵּיהּ: מַהוּ לִדְרוֹךְ עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת? אֲמַר לְהוּ: דּוֹרְכִין עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת. וְהָא קָא מְנַסֵּךְ בִּידֵיהּ? דְּצָיַירְנָא לְהוּ לִידֵיהּ. וְהָא קָא מְנַסֵּךְ בְּרֶגֶל? נִיסּוּךְ דְּרֶגֶל לָא שְׁמֵיהּ נִיסּוּךְ. haou yanoka ditna avoda zara bechét chené, beo minéh: maou lidrokh im hanokhri bagat? amar leou: dorkhin im hanokhri bagat. veha ka menasékh bidéh? detsayarna leou lidéh. veha ka menasékh beregel? nisoukh deregel la cheméh nisoukh.
5. הָהוּא עוֹבָדָא דַּהֲוָה בִּנְהַרְדְּעָא, דְּדָשׁוּ יִשְׂרָאֵל וְגוֹי לְהָהוּא חַמְרָא, וְשַׁהֲיֵיהּ שְׁמוּאֵל תְּלָתָא רִיגְלֵי. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּקָסָבַר: haou ovada dahava binhardea, dedachou yisraél vego lehaou 'hamra, vechahayéh chemouél telata riglé. ma tama? iléma michoum dekasavar:

Daf 57a

1. דְּאִי מַשְׁכַּחְנָא תַּנָּא דְּאָסַר כְּרַבִּי נָתָן, אוֹסְרִינֵּיהּ אֲפִילּוּ בַּהֲנָאָה. דְּתַנְיָא: מְדָדוֹ, בֵּין בַּיָּד בֵּין בָּרֶגֶל — יִמָּכֵר. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בַּיָּד — אָסוּר, בָּרֶגֶל — מוּתָּר. dei machka'hna tana deasar kerabi natan, osrinéh afilou bahanaa. detanya: medado, bén bayad bén baregel — yimakhér. rabi natan omér: bayad — asour, baregel — moutar.
2. אֵימַר דְּאָמַר רַבִּי נָתָן בַּיָּד, בָּרֶגֶל מִי אָמַר? אֶלָּא דְּאִי מַשְׁכַּחְנָא תַּנָּא דְּשָׁרֵי כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶישְׁרְיֵיהּ אֲפִילּוּ בִּשְׁתִיָּיה. émar deamar rabi natan bayad, baregel mi amar? ela dei machka'hna tana decharé kerabi chimon, echreyéh afilou bichtiya.
3. הָהוּא עוֹבָדָא דַּהֲוָה בְּבֵירָם, דְּהָהוּא גּוֹי דַּהֲוָה קָא סָלֵיק בְּדִיקְלָא וְאַיְיתִי לוּלִיבָּא, בַּהֲדֵי דְּקָא נָחֵית נְגַע בְּרֵאשֵׁהּ דְּלוּלִיבָּא בְּחַמְרָא שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה, שַׁרְיֵיהּ רַב לְזַבּוֹנֵיהּ לְגוֹיִם. haou ovada dahava bevéram, dehaou go dahava ka salék bedikla veayti louliba, bahadé deka na'hét nega beréchéh delouliba be'hamra chelo bekhavana, charyéh rav lezabonéh legoyim.
4. אֲמַרוּ לֵיהּ רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי לְרַב, וְהָא מָר הוּא דְּאָמַר: תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ הוּא עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ! אֲמַר לְהוּ: אֵימוֹר דַּאֲמַרִי אֲנָא בִּשְׁתִיָּיה, בַּהֲנָאָה מִי אֲמַרִי? amarou léh rav kahana verav asi lerav, veha mar hou deamar: tinok ben yomo hou ose yén nesekh! amar leou: émor daamari ana bichtiya, bahanaa mi amari?
5. גּוּפָא, אָמַר רַב: תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ. goufa, amar rav: tinok ben yomo ose yén nesekh.
6. אֵיתִיבֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא לְרַב: הַלּוֹקֵחַ עֲבָדִים מִן הַגּוֹיִם, שֶׁמָּלוּ וְלֹא טָבְלוּ, וְכֵן בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת, שֶׁמָּלוּ וְלֹא טָבְלוּ — רוּקָּן וּמִדְרָסָן בַּשּׁוּק טָמֵא, וְאָמְרִי לַהּ: טָהוֹר. étivéh rav chimi bar 'hiya lerav: haloké'ha avadim min hagoyim, chemalou velo tavlou, vekhén bené hachefa'hot, chemalou velo tavlou — roukan oumidrasan bachouk tamé, veamri lah: taor.
7. יֵינָן — גְּדוֹלִים עוֹשִׂים יֵין נֶסֶךְ, קְטַנִּים אֵין עוֹשִׂים יֵין נֶסֶךְ. וְאֵלּוּ הֵן גְּדוֹלִים וְאֵלּוּ הֵן קְטַנִּים? גְּדוֹלִים — יוֹדְעִין בְּטִיב עֲבוֹדָה זָרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ, קְטַנִּים — אֵינָם יוֹדְעִין בְּטִיב עֲבוֹדָה זָרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ. yénan — gedolim osim yén nesekh, ketanim én osim yén nesekh. veélou hén gedolim veélou hén ketanim? gedolim — yodin betiv avoda zara oumchamecheha, ketanim — énam yodin betiv avoda zara oumchamecheha.
8. קָתָנֵי מִיהַת גְּדוֹלִים — אִין, קְטַנִּים — לָא! תַּרְגְּמַהּ אַבְּנֵי שְׁפָחוֹת. katané mihat gedolim — in, ketanim — la! targemah abené chefa'hot.
9. הָא ״וְכֵן״ קָאָמַר! אַרוּקָּן וּמִדְרָסָן. ha "vekhén" kaamar! aroukan oumidrasan.
10. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר טָמֵא, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר טָהוֹר, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar tamé, ela leman deamar taor, ma ika lemémar?
11. הָא קָא מַשְׁמַע לַן, עֲבָדִים דֻּומְיָא דִּבְנֵי שְׁפָחוֹת, מָה בְּנֵי שְׁפָחוֹת מָלוּ וְלֹא טָבְלוּ הוּא דְּעוֹשִׂין יֵין נֶסֶךְ, מָלוּ וְטָבְלוּ לָא, אַף עֲבָדִים כֵּן. ha ka machma lan, avadim doumya divné chefa'hot, ma bené chefa'hot malou velo tavlou hou deosin yén nesekh, malou vetavlou la, af avadim kén.
12. לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל, דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: הַלּוֹקֵחַ עֲבָדִים מִן הַגּוֹיִם, אַף עַל פִּי שֶׁמָּלוּ וְטָבְלוּ — עוֹשִׂין יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁתִּשְׁקַע עֲבוֹדָה זָרָה מִפִּיהֶם, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא. leapoké miderav na'hman amar chemouél, deamar rav na'hman amar chemouél: haloké'ha avadim min hagoyim, af al pi chemalou vetavlou — osin yén nesekh ad chetichka avoda zara mipihem, ka machma lan dela.
13. גּוּפָא, אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: הַלּוֹקֵחַ עֲבָדִים מִן הַגּוֹיִם, אַף עַל פִּי שֶׁמָּלוּ וְטָבְלוּ — עוֹשִׂין יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁתִּשְׁקַע עֲבוֹדָה זָרָה מִפִּיהֶם. וְכַמָּה? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. goufa, amar rav na'hman amar chemouél: haloké'ha avadim min hagoyim, af al pi chemalou vetavlou — osin yén nesekh ad chetichka avoda zara mipihem. vekhama? amar rabi yeochoua ben lévi: ad cheném asar 'hodech.
14. אֵיתִיבֵיהּ רַבָּה לְרַב נַחְמָן: הַלּוֹקֵחַ עֲבָדִים מִן הַגּוֹיִם שֶׁמָּלוּ וְלֹא טָבְלוּ, וְכֵן בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת שֶׁמָּלוּ וְלֹא טָבְלוּ — רוּקָּן וּמִדְרָסָן étivéh raba lerav na'hman: haloké'ha avadim min hagoyim chemalou velo tavlou, vekhén bené hachefa'hot chemalou velo tavlou — roukan oumidrasan

Daf 57b

1. בַּשּׁוּק טָמֵא, וְאָמְרִי לַהּ: טָהוֹר. יֵינָן — גְּדוֹלִים עוֹשִׂין יֵין נֶסֶךְ, קְטַנִּים אֵין עוֹשִׂין יֵין נֶסֶךְ. אֵלּוּ הֵן גְּדוֹלִים וְאֵלּוּ הֵן קְטַנִּים? גְּדוֹלִים — שֶׁיּוֹדְעִין בְּטִיב עֲבוֹדָה זָרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ, קְטַנִּים — שֶׁאֵין יוֹדְעִין בְּטִיב עֲבוֹדָה זָרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ. bachouk tamé, veamri lah: taor. yénan — gedolim osin yén nesekh, ketanim én osin yén nesekh. élou hén gedolim veélou hén ketanim? gedolim — cheyodin betiv avoda zara oumchamecheha, ketanim — cheén yodin betiv avoda zara oumchamecheha.
2. קָתָנֵי מִיהַת: מָלוּ וְלֹא טָבְלוּ — אִין, מָלוּ וְטָבְלוּ — לָא! תַּרְגְּמַהּ אַבְּנֵי שְׁפָחוֹת. katané mihat: malou velo tavlou — in, malou vetavlou — la! targemah abené chefa'hot.
3. הָא ״וְכֵן״ קָתָנֵי! אַרוּקָּן וּמִדְרָסָן. ha "vekhén" katané! aroukan oumidrasan.
4. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר טָמֵא, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר טָהוֹר, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar tamé, ela leman deamar taor, ma ika lemémar?
5. הָא קָא מַשְׁמַע לַן: עֲבָדִים דֻּומְיָא דִּבְנֵי שְׁפָחוֹת, מָה בְּנֵי שְׁפָחוֹת — גְּדוֹלִים הוּא דְּעוֹשִׂין יֵין נֶסֶךְ, קְטַנִּים אֵין עוֹשִׂין יֵין נֶסֶךְ, אַף עֲבָדִים נָמֵי — גְּדוֹלִים עוֹשִׂין יֵין נֶסֶךְ, קְטַנִּים אֵין עוֹשִׂין יֵין נֶסֶךְ. ha ka machma lan: avadim doumya divné chefa'hot, ma bené chefa'hot — gedolim hou deosin yén nesekh, ketanim én osin yén nesekh, af avadim namé — gedolim osin yén nesekh, ketanim én osin yén nesekh.
6. לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַב, דְּאָמַר רַב: תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא. leapoké miderav, deamar rav: tinok ben yomo ose yén nesekh, ka machma lan dela.
7. הָהוּא עוֹבָדָא דַּהֲוָה בְּמָחוֹזָא, אֲתָא גּוֹי עָייל לְחָנוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל, אֲמַר לְהוּ: אִית לְכוּ חַמְרָא לְזַבּוֹנֵי? אֲמַרוּ לֵיהּ: לָא. הֲוָה יָתֵיב חַמְרָא בְּדַוְולָא, שְׁדָא בֵּיהּ יְדֵיהּ שַׁיכְשֵׁךְ בֵּיהּ, אֲמַר לְהוּ: הַאי לָאו חַמְרָא הוּא? שַׁקְלֵיהּ הַאיְךְ בְּרִיתְחֵיהּ שַׁדְיֵיהּ לְדַנָּא. haou ovada dahava bema'hoza, ata go al le'hanouta deyisraél, amar leou: it lekhou 'hamra lezaboné? amarou léh: la. hava yatév 'hamra bedavla, cheda béh yedéh chakhchékh béh, amar leou: ha la 'hamra hou? chakléh haykhe berit'héh chadyéh ledana.
8. שַׁרְיֵיהּ רָבָא לְזַבּוֹנֵי לְגוֹיִם, אִיפְּלִיג עֲלֵיהּ רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן. נָפְקִי שִׁיפּוּרֵי דְּרָבָא וְשָׁרוּ, וְנָפְקִי שִׁיפּוּרֵי דְּרַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא וְרַב הוּנָא בַּר רַב נַחְמָן וְאָסְרִי. charyéh rava lezaboné legoyim, ipelig aléh rav houna bar 'hinana verav houna beréh derav na'hman. nafki chipouré derava vecharou, venafki chipouré derav houna bar 'hinana verav houna bar rav na'hman veasri.

Daf 58a

1. אִיקְּלַע רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן לְמָחוֹזָא, אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב אֶלְיָקִים שַׁמָּעֵיהּ: טְרוֹק גַּלֵּי, דְּלָא נֵיתוֹ אִינָשֵׁי דְּנִיטְרֹיד. ikela rav houna beréh derav na'hman lema'hoza, amar léh rava lerav elyakim chamaéh: terok galé, dela néto inaché denitrod.
2. עָל לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: כִּי הַאי גַּוְונָא מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אָסוּר אֲפִילּוּ בַּהֲנָאָה. וְהָא מָר הוּא דְּאָמַר: שִׁיכְשֵׁךְ אֵין עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ! אֵימַר דַּאֲמַרִי אֲנָא – לְבַר מִדְּמֵיהּ דְּהָהוּא חַמְרָא, דְּמֵי דְּהָהוּא חַמְרָא מִי אֲמַרִי? al legabéh, amar léh: ki ha gavna ma? amar léh: asour afilou bahanaa. veha mar hou deamar: chikhchékh én ose yén nesekh! émar daamari ana – levar mideméh dehaou 'hamra, demé dehaou 'hamra mi amari?
3. אָמַר רָבָא: כִּי אֲתַאי לְפוּמְבְּדִיתָא, אַקְּפַן נַחְמָנִי שְׁמַעְתָּתָא וּמַתְנְיָתָא דַּאֲסִיר. amar rava: ki ata lefoumbedita, akefan na'hmani chematata oumatneyata daasir.
4. שְׁמַעְתָּתָא: דְּהָהוּא עוֹבָדָא דַּהֲוָה בִּנְהַרְדְּעָא, וַאֲסַר שְׁמוּאֵל, בִּטְבֶרְיָא וַאֲסַר רַבִּי יוֹחָנָן, וַאֲמַרִי לֵיהּ: לְפִי שֶׁאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה, וַאֲמַר לִי: טְבֶרְיָא וּנְהַרְדְּעָא אֵינָן בְּנֵי תוֹרָה, דְּמָחוֹזָא בְּנֵי תוֹרָה?! chematata: dehaou ovada dahava binhardea, vaasar chemouél, bitverya vaasar rabi yo'hanan, vaamari léh: lefi cheénan bené tora, vaamar li: teverya ounhardea énan bené tora, dema'hoza bené tora?!
5. מַתְנְיָתָא: דַּאֲגַרְדְּמִים גּוֹי שֶׁקָּדַח בְּמֵינֶקֶת וְהֶעֱלָה, אוֹ שֶׁטָּעַם מִן הַכּוֹס וְהֶחְזִירוֹ לְחָבִית — זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה וַאֲסָרוּהוּ. מַאי לָאו בַּהֲנָאָה? לֹא, בִּשְׁתִיָּיה. matneyata: daagardemim go chekada'h beméneket veheela, o chetaam min hakos vehe'hziro le'havit — ze haya maase vaasarouou. ma la bahanaa? lo, bichtiya.
6. אִי הָכִי, לִיתְנֵי ״יִמָּכֵר״, כִּדְקָתָנֵי סֵיפָא: חָרָם גּוֹי שֶׁהוֹשִׁיט יָדוֹ לֶחָבִית, וּכְסָבוּר שֶׁל שֶׁמֶן הִיא וְנִמְצֵאת שֶׁל יַיִן — זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה, וְאָמְרוּ: ״יִמָּכֵר״. תְּיוּבְתָּא דְרָבָא, תְּיוּבְתָּא. i hakhi, litné "yimakhér", kidkatané séfa: 'haram go cheochit yado le'havit, oukhsavour chel chemen hi venimtsét chel yayin — ze haya maase, veamrou: "yimakhér". teouvta derava, teouvta.
7. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן אַרְזָא וְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן נְהוֹרַאי הֲווֹ יָתְבִי וְקָא שָׁתוּ חַמְרָא, אֲתָא הָהוּא גַּבְרָא, אֲמַרוּ לֵיהּ: תָּא אַשְׁקֵינַן. לְבָתַר דִּרְמָא לְכָסָא אִיגַּלַּאי מִילְּתָא דְּגוֹי הוּא. חַד אָסַר אֲפִילּוּ בַּהֲנָאָה, וְחַד שָׁרֵי אֲפִילּוּ בִּשְׁתִיָּיה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאן דְּאָסַר שַׁפִּיר אָסַר, וּמַאן דְּשָׁרֵי שַׁפִּיר שָׁרֵי. מַאן דְּאָסַר, rabi yo'hanan ben arza verabi yosé ben neora hao yatvi veka chatou 'hamra, ata haou gavra, amarou léh: ta achkénan. levatar dirma lekhasa igala mileta dego hou. 'had asar afilou bahanaa, ve'had charé afilou bichtiya. amar rabi yeochoua ben lévi: man deasar chapir asar, ouman decharé chapir charé. man deasar,

Daf 58b

1. מֵימָר אָמַר: סָלְקָא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּנַן כִּי הָנֵי שִׁיכְרָא קָא שָׁתוּ? אֶלָּא וַדַּאי הַאי חַמְרָא הוּא, וְנַסְּכֵיהּ. מַאן דְּשָׁרֵי שַׁפִּיר שְׁרֵי, מֵימָר אָמַר: סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּרַבָּנַן כִּי הָנֵי חַמְרָא קָא שָׁתוּ, וְאָמְרוּ לִיה לְדִידִי ״תָּא אַשְׁקֵינַן״? אֶלָּא וַדַּאי שִׁיכְרָא הוּא (קָא שָׁתוּ), וְלָא נַסְּכֵיהּ. mémar amar: salka datéh derabanan ki hané chikhra ka chatou? ela vada ha 'hamra hou, venasekhéh. man decharé chapir cheré, mémar amar: salka datakh derabanan ki hané 'hamra ka chatou, veamrou li ledidi "ta achkénan"? ela vada chikhra hou (ka chatou), vela nasekhéh.
2. וְהָא קָא חָזֵי! בְּלֵילְיָא. וְהָא קָא מֹרַח לֵיהּ! בְּחַדְתָּא. veha ka 'hazé! belélya. veha ka mora'h léh! be'hadta.
3. וְהָא קָא נָגַע בֵּיהּ בְּנַטְלָא, וְהָוֵה לֵיהּ מַגַּע גּוֹי שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה וְאָסוּר! לָא צְרִיכָא, דְּקָא מוֹרֵיק אוֹרוֹקֵי, וְהָוֵה לֵיהּ כֹּחוֹ שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה, וְכֹל כֹּחוֹ שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה לָא גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן. veha ka naga béh benatla, vehavé léh maga go chelo bekhavana veasour! la tserikha, deka morék oroké, vehavé léh ko'ho chelo bekhavana, vekhol ko'ho chelo bekhavana la gezarou béh rabanan.
4. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אַסִּי מֵרַבִּי יוֹחָנָן: יַיִן שֶׁמְּסָכוֹ גּוֹי, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: וְאֵימָא ״מְזָגוֹ״! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא כְּדִכְתִיב קָאָמֵינָא, ״טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ״. אֲמַר לֵיהּ: לְשׁוֹן תּוֹרָה לְעַצְמָהּ, לְשׁוֹן חֲכָמִים לְעַצְמוֹ. bea minéh rabi asi mérabi yo'hanan: yayin chemesakho go, maou? amar léh: veéma "mezago"! amar léh: ana kedikhtiv kaaména, "tav'ha tiv'hah maskha yénah". amar léh: lechon tora leatsmah, lechon 'hakhamim leatsmo.
5. מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אָסוּר, מִשּׁוּם ״לָךְ לָךְ, אָמְרִין נְזִירָא; סְחוֹר סְחוֹר, לְכַרְמָא לָא תִּקְרַב״. ma? amar léh: asour, michoum "lakh lakh, amrin nezira; se'hor se'hor, lekharma la tikrav".
6. רַבִּי יִרְמְיָה אִיקְּלַע לְסִבְּתָא, חֲזָא חַמְרָא דְּמָזְגִי גּוֹיִם וְאִישְׁתִּי יִשְׂרָאֵל מִינֵּיהּ, וַאֲסַר לְהוּ מִשּׁוּם ״לָךְ לָךְ, אָמְרִין נְזִירָא; סְחוֹר סְחוֹר, לְכַרְמָא לָא תִּקְרַב״. אִתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יַיִן שֶׁמְּזָגוֹ גּוֹי אָסוּר, מִשּׁוּם ״לָךְ לָךְ, אָמְרִין נְזִירָא; סְחוֹר סְחוֹר, לְכַרְמָא לָא תִּקְרַב״. rabi yirmeya ikela lesibeta, 'haza 'hamra demazgi goyim veichti yisraél minéh, vaasar leou michoum "lakh lakh, amrin nezira; se'hor se'hor, lekharma la tikrav". itemar namé: amar rabi yo'hanan, veamri lah amar rabi asi amar rabi yo'hanan: yayin chemezago go asour, michoum "lakh lakh, amrin nezira; se'hor se'hor, lekharma la tikrav".
7. רֵישׁ לָקִישׁ אִיקְּלַע לְבׇצְרָה, חֲזָא יִשְׂרָאֵל דְּקָאָכְלִי פֵּירֵי דְּלָא מְעַשְּׂרִי, וַאֲסַר לְהוּ. חֲזָא מַיָּא דְּסָגְדִי לְהוּ גּוֹיִם וְשָׁתוּ יִשְׂרָאֵל, וַאֲסַר לְהוּ. réch lakich ikela levotsra, 'haza yisraél dekaakhli péré dela measeri, vaasar leou. 'haza maya desagdi leou goyim vechatou yisraél, vaasar leou.
8. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לֵיהּ: אַדְּמִקְטוֹרָךְ עֲלָךְ זִיל הֲדַר בֶּצֶר, לָאו הַיְינוּ בׇּצְרָה, וּמַיִם שֶׁל רַבִּים אֵין נֶאֱסָרִין. ata lekaméh derabi yo'hanan, amar léh: ademiktorakh alakh zil hadar betser, la haynou botsra, oumayim chel rabim én neesarin.
9. רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, rabi yo'hanan letaméh,

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Avodah Zarah
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)